הקדמה:
בניגוד לרבים ממעריצי התחרות הישראלים, אני לא מעריץ גדול של השנה הזו. כן, זה מרגש, זה שם אותנו על המפה, יש קטעים בלתי נשכחים (הקראת הניקוד בעברית, מופע אומנותי מהטובים אי פעם, זכייה ישראלית בישראל), אבל הרמה הכללית של השירים לא עושה לי את זה.

מהלך הערב:
ירושלים, ישראל. התחרות נפתחת במבט ממעוף הציפור על ירושלים: הכנסת, יד ושם, העיר העתיקה כולל הר הבית, הכנסייה הרוסית, כיפת הסלע, סטודנטים ירושלמים, אמהות מסתובבות עם הילדים, ערבי עם כאפיה וקצינה מסתובבת בשוק.
דניאל פאר וירדנה ארזי פוסעים על בימת בנייני האומה ופוצחים בנאום תלת לשוני. מאחוריהם צמחייה לא ברורה, שככל הנראה אמורה לייצג את עולם הצומח המקומי… הבמה פשוטה ובצבעי חם ובז' מחרידים. סמל הטלוויזיה הישראלית מתפקד כאלמנט המרכזי על הבמה והחישוקים שבו מסתובבים. יש חצאי קשתות בצידי הבמה וקשת גדולה מעל. הרקע בצבעים משתנים בהתאם לשיר.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד כעור, כמעט כמו זה של השנה שעברה. הוא בצבע חום, כאשר ליד המדינה המנקדת דולקת נורה. לאחר סיום הקראת הניקוד מכל מדינה, האור מהבהב על רקע המדינה המובילה. פורטוגל הראשונה לנקד ומעניקה 12 נקודות לישראל. הצבעתה של איטליה שמה במקום הראשון את צרפת ואחריה בשיוויון ישראל, בריטניה וספרד. ההצבעה הדנית מעלה את בריטניה למקום הראשון, כאשר אחריה צרפת וישראל. אחרי ההצבעה האירית ישראל חוזרת להוביל, בריטניה נקודה אחת מאחוריה ושלישית גרמניה. במהלך הקראת הנקודות חותכים לגרין רום ומצלמים את מקבלי הנקודות. כרגיל המון חיוכים מזויפים, והמשלחת הישראלית עושה בושות ושכונה באופן כללי. בולטת לטובה, Betty Missiego הפרואנית, שמייצגת את ספרד. ישראל פותחת פער אחרי ההצבעה הפינית, בריטניה שנייה, גרמניה והולנד במקום השלישי. ההצבעה הישראלית לבסוף מצמצמת הפער, ישראל נשארת ראשונה, אך קרובה אליה כעת ספרד ובמקום השלישי צרפת. ההצבעה הצרפתית מעלה את ספרד למקום הראשון, ישראל שנייה במרחק של נקודה וגרמניה כעת שלישית. ההצבעה הבלגית אף מגדילה את הפער בין ספרד במקום הראשון לישראל במקום השני. אחרי ההצבעה הלוקסמבורגית, מתקבע ראש החץ המשולש של הערב באופן סופי: ספרד-ישראל-צרפת. ההצבעה ההולנדית מביאה את צרפת למקום השני ומורידה את ישראל למקום השלישי, כאשר ספרד מובילה בגדול. ההצבעה הנורבגית מעלה את ישראל למקום השני רק 6 נקודות הרחק מספרד. המדינות מנקדות בסדר גמור, אבל פרנק נף מתבלבל ומחליט שכמה מדינות לא ניקדו כמו שצריך ומכריח אותן לחזור על ניקודים ספציפיים, שכבר הוכרזו. ההצבעה הבריטית מעלה את ישראל למקום הראשון, כשספרד רק נקודה אחת מאחוריה. אוסטריה מעלה את ספרד שוב למקום הראשון כשישראל במרחק נקודה אחת ממנה. הקהל לא בשקט. ספרד האחרונה לנקד והיא מעניקה לישראל 10 נקודות והקהל שואג. יצוין כי ספרד העניקה 6 נקודות לפורטוגל, אבל ירדנה לא שמעה טוב כמו לאורך כל הערב והחליטה שפורטוגל קיבלה 10 (ישראל הרי קיבלה את ה-10 מספרד), אחר כך תיקנו את הניקוד. ישראל זוכה בפעם השנייה ברציפות. ספרד שנייה, צרפת שלישית, גרמניה ואירלנד חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
יזהר כהן עולה ברוב הדר, משל היה Massiel לבמה להעניק את הפסלונים עם סמל רשות השידור (!) לזוכים, ביחד עם מנכ"ל איגוד השידור האירופי ויצחק לבני, יו"ר רשות השידור. שלמה צח נראה כמו שכונה ישראלית מצויה.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

01.  אוסטריה – בלדת ג'אז מקסימה וקטנה מ-Christina Simon והשיער הבלתי אפשרי. זה נפלא, זה נוגע, זה לחלוטין לא קשור מוזיקלית למה שמצליח בתחרות. השפה הגרמנית נשמעת מאד טוב לטעמי בשיר ו-Simon שרה נפלא בליווי פסנתר וסקסופון. זה נטול דרמה, זה פשוט, זה רך כמו חמאה. שמלת האלמנה השחורה שהיא לבשה כנראה לא עזרה לה יותר מידי…

02.  לוקסמבורג – Jeane Manson האמריקאית-יהודיה בבלדת פופ-בלוז צרפתית מינימליסטית. זה נעדר כמעט אלמנטים אירוויזיונים ודרמה אמיתית, אבל בזה חבוי קסמו. זה בלוזי ומקסים, easy listening שבולט לטובה. זה מזכיר מאד את "Nobody Does It Better" של Carly Simon.

03.  איטליה – טוב מאד. פופ-ג'אז מיד טמפו חביב. הזמר חתיך, הזמרת סקסית. יש בזה סטייל, גם אם חסר אלמנט ה-WOW. הלהקה נותנת בקולות א-לה Bee Gees והצלילים מהלהקה מודרנים. שיר טוב.

04.  צרפת – Anne-Marie David בהופעה שנייה ואחרונה, ולטעמי הטובה מבין השניים. בלדה צרפתית מסורתית ודרמטית. בשיר אין הבחנה ברורה בין הבתים לפזמון. החלק החביב עליי בשיר הוא הגשר הקודר וכמובן המבטים המטורפים של Anne-Marie.

05.  בלגיה – זה חמוד ופאנקי. שיר פופ קטן בלתי מזיק ובלתי קומפטטיבי בעליל. Micha Marah מנסה בכל כוחה להיות סקסית אך ללא הועיל. ושוב הפלמים נכשלים בחוסר ההבנה שמה שנשמע טוב באזניים מקומיות לא בהכח עובר טוב אצל שאר האירופאים.

06.  שבדיה – חולה על התחת של השיר הזה. רוק שבדי נפלא, מנותק לגמרי ממה שקורה בתחרות. Ted Gärdestad נראה לחוץ לגמרי, ללבוש סוודר באמצע הקיץ בטח לא הוסיף, בטח לא בישראל בסוף מרץ… המלווים מביאים בהרמוניות קוליות נהדרות. Gärdestad נראה כזה חמוד כשהוא מטופף בעצבנות על האורגנית. היה מקום שני שלי, ירד לי ממנו אחרי שנחשפתי לכך שזה שואל יותר מידי מהשיר של Toto.

07.  ישראל – המנון פופ שאחראי במידה מה לקונספציית שירי השלום של ישראל בתחרות. גלי נראית נפלט בשמלה ורודה שקופה והבנים בחליפות לבנות עם שלייקס. ההופעה פשוטה, נקייה, התזמורת עושה קסמים, השיר בנוי בהדרגתיות, ההרמוניות הקוליות, צלילי פעמוני הכנסייה והת'מה הדתית היהודו-נוצרית של השיר עשו את שלהם והפכו את זה למנצח.

08.  יוון – דוגמה יפה לאיך אתה לוקח מהתרבות המקומית משלב אותה עם צלילים עדכניים (יחסית) ואלמנטים אירוויזיונים. Elpida והמלווים בלבוש יווני אופייני. היא נראית נפלא ומבצעת מצוין את השיר הזה, שלוקח יותר מקצת השראה מ-"Jesus Christ Superstar".

09.  נורבגיה – Anita Skorgan בניסיון נוסף, שני במספר. הפעם היא מביאה שיר מיד טמפו וצלילים כל-אירופאים. זה קצת מיושן ושמרני, אבל יש לזה את הקסם של זה, אני מניח.

10.  פינלנד – השיר עובד יפה מאד בזכות התזמורת. Katri Helena מגיעה לתחרות לאחר אינספור ניסיונות. זה השיר הכי קומפטטיבי, שהיא התמודדה עמו, והוא בהחלט בנוי בצורה דרמטית עם אלמנטים של sing along כמו שהפינים אוהבים. Helena בהופעה ווקלית מצוינת, אבל משהו בשיר מתאמץ מידי להיות אירוויזיוני ומזכיר במעט את הזוכה הצרפתי של 1977.

11.  הולנד – Xandra בהופעה אחרונה שלה בתחרות. להיט פופ-קאנטרי. Xandra בלבוש לא שגרתי, אך מהמם לכשלעצמו והופעה אנרגטית. אני מנהל יחסי אהבה-שנאה עם השיר הזה. מסוג השירים שאתה רואה עליהם את המאמץ להיות להיטיים, אבל מצד שני זה קצת מצליח לפרקים. שוב, הקהל מקבל את השיר בתשואות רמות.
12.  בריטניה – מצד אחד משהו מרענן מבריטניה, רוק קליל. מצד שני, זה הלהקה שהביאה לנו את להיט האייטיז המחריד "Agadoo"…להקת Smokie תובעת את בלאק לייס מאחר והשיר נשמע כמו שירם "Oh Carol", ואת האמת שאני שומע את הדימיון במילים, במלודיה ובקולות…
13.  פורטוגל – אחד השירים החלשים של פורטוגל עד כה. זה לא רע, אבל זה נופל בניסיון להיות פופ כל-אירופאי. קצת שיר של דודות בחתונה. מה שכן, זה שמח מאד.
14.  אירלנד – בלדה אירית טיפוסית, שמטפסת גבוה בדירוג בגלל האנגלית, אבל אין בה שום דבר מיוחד. מאד מזכיר את השיר שלהם מהשנה שעברה בסגנון. הפזמון פומפוזי ומשתמש בתזמורת יפה. Cathal חמוד מאד ומקפץ על הבמה, אבל זה לא מספיק לקחת את השיר לשום מקום מעניין.
15.  שווייץ – Peter, Sue & Marc בהופעה שלישית מתוך ארבע באירוויזיון והפעם בגרמנית. הם ממשיכים בקו של מוזיקת הרכב נודד ולוקחים את זה קיצוני הפעם, כאשר מצטרפים אליהם Pfuri Gorps & Kniri, שלישיית בלוז-פולק מקומית שמתפקדת כלהקה שכאילו מנגנת באופן מאולתר על שקיות זבל וכלי בית וגינה. לא הבנתי את זה, זה גם נורא רפטטיבי ולא מורכב מבחינה מוזיקלית.
16.  ספרד – Betty Misiego היא זמרת עם קול עמוק ומיוחד, אבל השיר עצמו הוא פופ sing along טיפוסי. קשה לי עם השיר הזה, הוא רפטטיבי, מיושן, משתמש בילדים כגימיק, שזה תמיד מזופת בעיני.
17.  גרמניה – עוד זבל מבית היוצר של Ralph Siegel הבלתי נלאה. אני מבין שהיה קטע בלשיר על דיקטטור עבר ולפאר אותו בקטע מגניב. זה מתכתב עם "Rasputin" של Boney M. זה שלאגר סתם שקיבל ביצוע נפלא, הופעה בימתית נהדרת ותזמורת שיוצאת מגדרה. אני מת גם על התלבושות. שוב, הקהל מתעלף על זה. השיר היה ללהיט, במיוחד במזרח אסיה, והוקלטו לו גרסאות כיסוי רבות.
18.  דנמרק – אני כנראה היחיד בעולם שלא אוהב את השיר הזה. אני יודע שזה היה להיט ענק, אבל זה משדר לי משהו מאד לא מקורי ומלוקק. הבתים נשמעים שנלקחו מ-"Paint It Black" של ה-Rolling Stones. הקהל הישראלי קיבל את זה בתשואות סוערות.
19.  מונקו – הופעת הפרידה המביכה של מונקו. ניסיון פתטי לרכב על ההצלחה של אבניבי ולרקום להיט דיסקו. זה בינוני, לא מעניין מוזיקלית בשום צורה, אי אפשר להסתכל על הזמר עם כיווץ העיניים שלו, תנועות הראש והכתפיים שלו. ביי ביי מונקו עד לקאמבק המביך ב-2004….

המנחים:
דניאל פאר וירדנה ארזי – הוא נסיך פולני עם דיקציה מושלמת, קול בריטון נעים והומור יבש. היא נערה כל-ישראלית אשכנזייה ופנטזיה של הרבה גברים ישראלים בימים ההם, שמדברת מאד יפה ופורמלי כשהתסריט כתוב מראש, אך בשלב ההצבעה יוצאת לה ממנה לעתים הישראליות שבה…

הגלויות:
חבורת פנטומימאים מציגים אלמנטים של המדינה המארחת, על רקע ציור, שאמור להיות מתוך נופי המדינה המשתתפת או מציג אלמנטים שלה. זה מרענן וזה נחמד שחזרו לעשות גלויות, אבל זה nothing special.

Interval act:
שלום 79 – ריקודי עם ישראלים. את האמת, זה נפלא. המוזיקה עצמה נהדרת, הריקודים מצוינים. אחד מהמופעים האמנותיים היותר טובים שראיתי בתולדות התחרות. מה שכן, זה ארוך נורא. בסוף עולים כל המשתתפים כולל הפנטומימאים שהופיעו בגלויות, במהלך שכנראה ייתן השראה למארגני התחרות ב-99'.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Mijn dagboek" של Micha Marah הוא פופ כיפי ושלאגריסטי. "Comment ça va?" לעומת זאת הוא מעולה! דרמטי, אנרגטי ומדבק.

* דנמרק – זוכה ממני לתואר "הקדם המצטיין של השנה". "Dans – dans – dans" הוא עוד שיר טוב של Brødrene Olsen, למרות שמיושן מאד. "En underlig samba" של Mona Larsen מגיע למקום האחרון עם 0, אבל הוא מאד חמוד. "Dit liv, mit liv" של Lecia & Lucienne Ltd הוא שלאגר שבדי לכל דבר ועניין, גם אם לא מהודק מספיק. "Eja, eja" של Nis P. Jørgensen הוא שיר מעניין גם אם לא מתקדם לשום מקום. "Ud i det blå" של Kim Larsen הוא רוק מצוין, שהגיע למקום השלישי. "Hold fast" של Anette Toft הוא רוקנרול מיושן בהפקה מעודכנת, מגיע גם כן למקום האחרון. "Aldan" של Annika Hoydal היא בלדה חביבה ופשוטה.
* פינלנד – Hei tännepäin" של Seidat מגיע אמנם למקום האחרון, אבל מדובר בפופ פיני חמוד מאד.
* צרפת – "L'hiver est le plus chaud" של Christy Caro הוא שיר דרמטי עדכני. "Arlequin" של Darras & Désumeur הוא שיר מיוחד ולא הכי קומפטטיבי.
* גרמניה – "Du bist nicht frei" של Ingrid Peters היא בלדת קאנטרי נחמדה. "Vogel der Nacht" של Paola מזכיר את "Gimme Gimme Gimme" של ABBA. השיר "Lady lady lady" של Orlando Riva Sound הוא שלאגר גרמני פוגש את להקת ABBA גם כן.
* יוון – "Stin archi" של Sofi Zaninou בלדה חמודה מאד. מקום אחרון כמובן.
* ישראל – "לעולם בעקבות השמש" של שרי. להיט שקיבל תחייה מחודשת בשנות התשעים. "נולדתי לשלום" של סקסטה הוא להיט וקלאסיקת פופ שהייתה יכולה להצליח יפה לטעמי גם באירוויזיון.

* נורבגיה – "Hva er vitsen med en sang" של Anne Lise Gjøstøl. בלדה מדהימה!

* פורטוגל – "Qualquer dia, quem diria" של Concha, שיר קטן וחמוד. "Eu só quero" של Gabriela Schaaf הוא צ'ילאאוט באווירה ברזילאית. מצוין, הרבה יותר טוב ממה שנבחר.

* שבדיה – "Om jag skriver en sång" של Eva Dahlgren היא בלדת רוק מצוינת, מאד שונה מהפופ השבדי שהורגלנו אליו. רגע לפני שהוא נשלח, Tomas Lendin מביא את "Det ligger i luften" החביב, רוק-פופ קצת סחי אבל עובר. "En egen fela" של Timjan מגיע מקום לפני אחרון, אבל זה גם שיר מיוחד ושונה, קצת קאנטרי, קצת פולק, קצת רוק שקט. "Johnny The Rocker" של Magnus Ugglas Band מגיע למקום האחרון, אך זוכה לאזכור של כבוד ממני.
* טורקיה – "Iliada" של Nur Yoldas לא עובר את חצי הגמר. שיר מיוחד, מוזר ושונה.
* בקדם הפורטוגלי – Tózé Brito שהיה חלק מהלהקה שייצגה את פורטוגל בשנה שעברה מנסה לבד השנה.
* בקדם הדני – תיקו במקום הראשון בין Tommy Seebach לבין Grethe Ingmann, זוכת אירוויזיון 1963, שמנסה עכשיו בדואט עם Bjarne Liller P. בוצעה הצבעה חוזרת לשני השירים וטומי מנצח. Mabel נציגי השנה שעברה מנסים שוב ומסיימים במקום החמישי. Brødrene Olsen מנסים שוב ומסיימים במקום השמיני, הם יישלחו רק 21 שנה מאוחר יותר לייצג את דנמרק וגם יזכו. לראשונה בקדם הדני מוצג שיר בגרינלנדית ושיר בפארואזית.
* בקדם האירי – Red Hurley & Tina מגיעים למקום האחרון. הוא ייצג את אירלנד ב-1976, היא ב-1974. Johnny Logan מפציע לראשונה ומגיע שלישי. בשנה הבאה הוא יישלח, יזכה באירוויזיון ובגדול יתחיל את ההיסטוריה המפוארת שלו בתחרות.
* בקדם הפיני – Kirka מנסה שוב, כמו בכל שנה. הפעם ביחד עם Anna & Muska. הוא יישלח רק 5 שנים מאוחר יותר ולבד. Markku Aro נציג 1971 מסיים חמישי.
* בקדם היווני – Christie Stassinopoulou מגיעה שנייה ותייצג את המדינה 4 שנים לאחר מכן. Bessy Argyraki שהייתה נציגת 1977 כחלק מלהקה, מסיימת חמישית.
* בקדם השווייצרי – השיר "Amour, on t'aime", בביצוע Alain Morisod & Son Groupe, פורש מהתחרות עקב פירוק הלהקה. השיר לבסוף ייצג את שווייץ באירוויזיון 1982 בביצוע הזמרת Arlette Zola, ואף יגיע למקום השלישי בתחרות. למקום השלישי מגיעה Biggi Bachmann שהייתה אמורה לייצג את ליכטנשטיין ב-1976, אך נבצר ממנה לעשות זאת עקב אי קבלתה של המדינה לתחרות.
* בקדם הצרפתי – הקדם הצרפתי מעולם לא שודר, מאחר ושביתת הטכנאים ברשות השידור הצרפתית מנעה את שידור חצי הגמר ואת הצילום הגמר.
* בקדם הגרמני – Paola, נציגת שווייץ 1969, מגיעה למקום השלישי. שווייץ ישלחו אותה שוב בשנה הבאה. Ingrid Peters מגיעה למקום השמיני ותייצג את המדינה 7 שנים לאחר מכן. Linda G. Thompson מגיעה למקום ה-11 כחלק מצמד. היא הייתה בהרכבים Les Humphries Singers ו-Silver Convention, שייצגו את המדינה ב-1976 וב-1977 בהתאמה, אבל בשניהם לא בזמן האירוויזיון…
* בקדם השבדי – Tomas Ledin מגיע למקום השני אחרי אינספור נסיונות. בשנה הבאה שבדיה תישלח אותו סוף סוך לתחרות.
* בקדם הנורבגי – Hanne Krogh, נציגת 1971, מגיעה למקום האחרון. היא תישלח עם כחלק מהצמד בובי סוקס 6 שנים לאחר מכן, ותזכה באירוויזיון.
* בקדם הבריטי – למרות שהתקיימו חזרות, הקדם מעולם הוקלט וזאת עקב שביתת טכנאים ב-BBC. השופטים מ-14 ערים שונות הצביעו לשירים לאחר האזנה לקלטות שמע של כל השירים. לא ניתן היה ליצור קשר עם צוות השיפוט ממנצ'סטר בעת חישוב הניקוד, ומאחר ו-Black Lace הובילו ביותר מ-12 נקודות ויתרו למעשה על הנקודות מעיר זו… התוצאות פורסמו במדיה השונים למחרת. רק בשלב מאוחר יותר התווסף הניקוד ממנצ'סטר לניקוד הסופי.
* בקדם הספרדי – לא מתקיים קדם, אלא בחירה פנימית. אל המקום השמיני מגיע Bacchelli, אשר יישלח ב-1981.
* בקדם הטורקי – Çetin Alp צץ לראשונה, מגיע חמישי, ויישלח לבסוף לעשות בושות 4 שנים לאחר מכן.
* קדם פרטי בבלגיה ובהולנד.

פרטי טריוויה:
* טורקיה פורשת בלחץ המדינות הערביות, אך משדרת את האירוויזיון. טורקיה כבר בחרה את השיר "Seviyorum" בביצוע Maria Rita Epik & 21. Peron והוגרלה לשיר במקום ה-11 בסדר השירים.
* יוגוסלביה אף נמנעת מלשדר את האירוויזיון.
* אירוויזיון ראשון מחוץ לאירופה, האירוויזיון הדרומי והמזרחי ביותר מבחינה גאוגרפית.
* Anita Skorgan חוזרת לייצג את נורבגיה בפעם השנייה, לאחר 1977. Anne-Marie David חוזרת לתחרות בשנית, לאחר שניצחה ב-1973 כאשר ייצגה את לוקסמבורג.
* Peter, Sue & Marc מייצגים את שוויץ בפעם השלישית, לאחר שעשו זאת ב-1971 וב-1976. Xandra מייצגת בשלישית את הולנד, לאחר שעשתה זאת ב-1972 כחלק בצמד וב-1976 לבדה, כ-Sandra וכ-Sandra Reemer בהתאמה.
* ישראל החליטה לחקות את צרפת המארחת מהשנה שעברה ולתת את ההנחייה לצמד מנחים – גבר ואישה.
* התחרות ארוכה מאי פעם ואורכת כ-2:56 שעות.
* המשלחת השווייצרית נתקלה בבעיות ביטחוניות בנמל התעופה בן-גוריון, כשנאלצה להסביר מדוע היא נושאת עמה כמות כה גדולה של פחים, מגרפות, קוצרים ופותחני בקבוקים, שבהם נעשה שימוש במהלך ההופעה התיאטרלית של הלהקה שייצגה אותם.
* השיר הפורטוגלי, "Sobe, sobe, balão sobe", הוצע תחילה לזמרת הברזילאית Mara Abrantes, אך היא סירבה להצעה.
* Micha Marah, נציגת בלגיה, התאכזבה מהשיר איתו נשלחה להשתתף בתחרות. היא סירבה להקליט אותו באולפן מקצועי, ועד היום השיר הוא אחד מהשירים הבודדים באירוויזיון שלא הוקלטה להם גרסת אולפן. לדבריה של Marah היא הגישה את השיר כי רשות השידור הכריחה אותה להגיש 20 שירים, מהם הם יבחרו 6 שיתמודדו בקדם. איכשהו השיר הגיע להתמודד בקדם, ולטענתה של Marah צוות השיפוט כלל אנשים, ששנאו את האירוויזיון ורצו לשלוח את השיר הגרוע ביותר בכוונה.
* השיר האיטלקי, "Raggio di luna", היה הראשון בהיסטוריה של התחרות, שהופיע ללא ליווי תזמורת.
* השיר היווני, "Socrates", היה השיר היווני הראשון שהולחן על ידי מוזיקאי קפריסאי.
* חברי להקת Dschinghis Khan הגרמנית Leslie Mándoki ו-Erika Késmárky, הם ההונגרים הראשונים שהשתתפו בתחרות.
* מעניין לציין שהשיר "הללויה" הוגש במקור כמועמד להשתתף בפסטיבל הזמר 1978 בביצוע "הכל עובר חביבי". השיר לא התקבל לתחרות. במהלך השנה שלאחר מכן, ניסה קובי אשרת לשבצו בהופעות שונות של הלהקה, אולם ללא הצלחה. במסגרת זו, השיר אף היה אמור להיות מבוצע במופע כלשהו ונעשו חזרות עליו, אך לבסוף הבמאי של אותו המופע החליט שיש לקצר את המופע ומשום כך, השמיט את השיר ביום ההופעה. השיר התקבל לפסטיבל הזמר של 1979. עקב תאונה קלה שעברה סולנית הלהקה שלומית אהרון, החליטו בהכל עובר חביבי לא להשתתף בתחרות לבסוף. משום שהשיר התקבל כבר, הרכיב קובי אשרת את "חלב ודבש" כדי לבצע את השיר.
* קובי אושרת סיפר שנים לאחר מכן כי רק בעת החזרות האחרונות לתחרות האירוויזיון, התגלה כי "הללויה" ארוך ב-19 שניות מהאורך המותר לשיר בתחרות, 3 דקות. לפיכך, הורה לו פרנק נף, נציג איגוד השידור האירופי, לקצר את השיר ולא, ייאסר על ישראל להשתתף בה, עקב הפרת הכללים. לדברי אשרת, לאור זאת, בעת התחרות עצמה הושמעה גרסה מקוצרת של השיר שהכין לשם כך. לאור העובדה כי התזמורת במופע הייתה מורכבת מנגנים ישראלים בלבד, הצליח אשרת לסכם איתם מבעוד מועד שהיה והשיר יזכה בתחרות, בעת ההשמעה החוזרת שלו בתום המופע, לאחר ההכרזה על הזכייה, יבוצע השיר באורך המקורי, כשהוא חורג משלוש הדקות. כך היה לבסוף.
* "הללויה" הוביל את מצעד הפזמונים השבועי של רשת ג' במשך מספר שיא של עשרה שבועות, ובמצעד הפזמונים העברי השנתי הן של רשת ג' והן של גלי צה"ל נבחר כ"שיר השנה". זהו שיר האירוויזיון השני שנבחר בארץ לשיר השנה במצעד השנתי של רשת ג'. הראשון היה "נתתי לה חיי". מלבדם היחידים שהגיעו להישג זה הם "חי", "השקט שנשאר" ו"גולדן בוי". ב-2018 הגיע "Toy" של נטע ברזילי למקום הראשון במצעד השנתי של כאן ג'.
* טרי ווגן היה אמור להגיע לישראל עבור הפרשנות ל-BBC, אך לבסוף ויתר על הכבוד ולא הגיע לארץ. הוא גם לא הגיש את הפרשנות ברדיו. יש הטוענים כי הסיבה היא העלבתו את השיר הזוכה משנה שעברה, "אבניבי", כאשר הוא טען שמילות הפיזמון נשמעות לו כמו "I Wanna Be a Polar Bear".
* כאמור לעיל, טורקיה פורשת בשל לחץ המדינות הערביות ובמסגרת "החרם הערבי". ההנהגה הטורקית חוששת מאחר ומצבה הכלכלי לא מאפשר לה להתמודד עם חרם נפט מצד מדינות ערב. די ברור כי החרם של טורקיה הוא לא אידיאולוגי, אלא כתוצאה מלחץ. כוחו של הנפט הערבי שהביא לנטישתה של טורקיה את התחרות, מוביל, לפי דעות מסוימות, לכתיבתו של השיר "Pet'r Oil" שייצג את טורקיה באירוויזיון בשנה לאחר מכן. בשיר מתוארת אהבתה של הדוברת לבחור בשם "פטר אויל", אך הוצע כי הוא למעשה משחק מילים על Petrol/Petroleum (בנזין/נפט). השיר הוא אחד הלהיטים הטורקים הגדולים שיצאו מהתחרות וחביב חובבים על זמני, עם או בלי קשר לתוכנו.
* בשנת 2018 התברר כי השיר הפיני לתחרות, "Katson sineen taivaan", מזכיר לחן רוסי מתחילת המאה ה-20. מלחין השיר, הלא הוא Fredi, נציג המדינה ב-1967 וב-1976, טען כי את הלחן חיבר לראשונה בעת ביקורו בהאג, הולנד, במסגרת השתתפותו באירוויזיון 1976. להלן המנגינה הרוסית, לשיפוטכם:

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: