הקדמה:
אתונה, יוון. בעוד רבים מנסים לכוון לאתנו-פופ ו/או להופעות עם רקדני ליווי, שהוכיחו בשלושת השנים האחרונות שהם רכיבים הכרחיים לניצחון בתחרות, מגיעה פינלנד עם שיר מטאל וטורפת את הקלפים. הופעה שמבוססת על בולטות ויזואלית ושיר שהוא שונה לגמרי ממה שהורגלנו לשמוע בתחרות. במובן זה, השנה הזו והשנה הבאה משנות רבות מתפיסות האירוויזיון שהיו לנו על התחרות. אם השנה הפופ מפנה מקום בצמרת לטובת הרוק, בשנה הבאה הקצב הגבוה מובס על ידי הבלדה. למען האמת, פינלנד שולחת פופ-מטאל, מן סוג כזה של מטאל שגם סבתא שלכם וגם אחיכם הקטן יכול לאהוב. באירוויזיון גימיקים לפעמים עובדים, אבל הם צריכים לעבוד עם משהו, עם מלודיה, עם הפקה ועם שיר שלם. זה מה שעשתה פינלנד. מפלצות זה הגימיק, אבל גם פופ בניגון מטאליסטי הוא סוג של גימיק, הוא סוג של ללכת עם ולהרגיש בלי. וזהו. בזה זה נגמר, שום שיר מטאל לא זכה בתחרות מאז והניצחון הפיני לא סימן לא תחילתה של אופנה ואפילו לא עידן חדש בפתח למדינה. פינלנד עצמה דשדשה לפני ותמשיך לדשדש שנים לאחר מכן. הייתה זו הבלחה רגעית של שיר שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון, אך לא היו ממנו הפקות לקחים לעתיד, ממש כמו במקרה של ישראל ושירי מימון ב-2005.
רוסיה מגיעה שנייה ומקעקעת את מיקומה כאימפריית אירוויזיון. משנה זו היא תחווה רצף הצלחות יפה שלא נקטע עד היום (להוציא את שנת 2018) וכולל גם ניצחון אחד. הרוסים ממוקדי מטרה, בניגוד לפינים, וגם כשהשיר שלהם לא תחרותי מספיק הוא תמיד נהנה מתמיכה נרחבת ממיעוטים רוסיים ברחבי היבשת. בוסניה והרצגובינה במקום השלישי בבלדה שהם שכרו מ-Željko Joksimović הסרבי. גם הם מתחילים רצף של העפלות לגמר ולרוב מיקומים יפים. זה מיני תור זהב של המדינה שיסתיים ב-2011, אבל הם לא יצליחו להתעלות על ההישג של השנה. רומניה במקום הרביעי מתגלה אף היא כמדינה שלא ניתן לעצור בדרך לגמר, למרות ששם היא לפעמים מתרסקת. שבדיה ויוון שולפות את התותחים הכבדים, דיוות ענק מהאייטיז. שבדיה חוזרת לשלאגר, אחד המלחיצים שבהם, ונכנסת לטופ 5. ארמניה בבכורה מוצלחת עם פופ-אתנו ומיקום טופ 10 שיהפוך לה לבית, אוקראינה מגדירה לראשונה את האוקראיניזציה. אירלנד חוזרת בבלדה טיפוסית, על מנת להיווכח שככה אירופה זוכרת ואוהבת אותה.
על מנת לקצר את משך ההצבעה, הדוברים מהמדינות השונות לא מקריאים את כל הנקודות שהם מעניקים. נקודות 1-7 מופיעות על המסך אוטומטית, ולאחר מכן הדובר מקריא את נקודות 8, 10 ו-12. זה למעשה הופך את אירוויזיון 2005 לאחרון, שבו הדוברים הקריאו את כל הנקודות.
אנחנו עדיין עם אותן שתי בעיות שמלוות את התחרות בשנים האחרונות: הבעיה הראשונה והיותר קטנה, היא שיטת חצי הרלגציה, לפיה מדינות הטופ 10 של השנה שעברה מעפילות אוטומטית לגמר ויותר מידי מדינות נאבקות על 10 כרטיסים לגמר. זה יוצר מצב, שחצי הגמר נראה חזק יותר מהגמר עצמו, שמלא בשירים חלשים. זאת מבלי לדבר על 4 הגדולות, שאי אפשר להיפטר מהן כל כך בקלות. לראייה, הטופ 10 ברובו מורכב משירים שהעפילו מחצי הגמר למעט רומניה ויוון. נשאלת גם השאלה, האם הופעה בחצי הגמר נותנת יתרון לאותן מדינות שזוכות להופיע עם שירן פעמיים.
הבעיה השנייה והיותר גדולה נוגעת לגושי הצבעות ולהצבעות מהגרים. לא אכביר בפרטים, רק אתן דוגמה שבולטת במיוחד; מקדוניה עולה מחצי הגמר בזכות הצבעה בלקנית גורפת: היחידות שמצביעות לה הן אלבניה, סרביה ומונטנגרו, בוסניה והרצגובינה, סלובניה, קרואטיה, טורקיה, שווייץ (מהגרים), בולגריה ורומניה. ארמניה היא המדינה היחידה שאינה מהבלקן שמצביעה לה, וכך נדחפת לה מקדוניה לגמר על חשבון מדינות אחרות. גם בגמר, מקדוניה וקרואטיה נהנות מניקוד של מספר מועט של מדינות, רובן שכנות, שנותנות להן ניקודים גבוהים. כך הן עוקפות מדינות אחרות, שדווקא מקבלות ניקוד ממספר רב יותר של מדינות.

חצי הגמר:
על רקע אימג' של דיסקית פייסטוס, עולה ונוצר סמליל האירוויזיון כאשר המוטיב המרכזי השנה הוא המים, כנראה בהשראת החופים היווניים. סמליל המשנה הוא 5 קווים אופקיים בצבעים שונים, שבמרכז התמונה גדלים ויוצרים מספר אלמנטים. הקו האדום אמור לסמל את החול, הכחול את הים, הצהוב את השמש ואת השאר לא קלטתי. המוטיב השנתי הוא "Feel the rhythm".

מיד נכנסים לאולם. כמה זמרים חובבניים מבצעים קלאסיקות אירוויזיוניות כאשר הם לבושים כמו דמויות מרכזיות במיתולוגיה היוונית: קופידון, זאוס, המוזות ועוד. ויזואלית, זה מושקע ונחמד, אבל עדיף לפעמים להחליש את הסאונד כי הביצועים מביכים. ואז כאילו זה לא היה מספיק, המנחה והזמר Sakis Rouvas ושותפתו להנחייה, Maria Menounos, עולים לבמה ושרים את השיר הבריטי לאירוויזיון 1997, "Love Shine a Light" , כשלהקת ילדים מאחוריהם יוצרת צורת לב. הבמה נראית כמו בימת פופ איידול או X Factor, ובכך חולשתה, היא מחקה את מה שמקובל היום ולא מבליטה את הייחוד של האירוויזיון. הבמה עגולה ופשוטה, כאשר סובבים אותה קירות דמויי מדרגות שאמורים ליצור מראה של אמפיתיאטרון מודרני.

בתום כל גלויה, דגל המדינה קופץ מתוך המים לקול פכפוך המים, מתיישב בפינה השמאלית התחתונה על הבאנר הכחול, ואז נעלם. אחרי 16 שירים, המנחים מופיעים בגרין רום לעוד רגע לא מקצועי, שבו הם לא בטוחים אם להציג את השיר הבא או את שיטת ההצבעה. לאחר שכל השירים בוצעו, המנחים במאמץ לסחוט את הלימון של המשחקים האולימפיים של 2006, מזמנים שני אלופים אולימפיים להפוך שעון חול, שמורכב משני לבבות ואמור לספור את 10 הדקות, שניתנות עבור הצבעת הקהל. Recap כרגיל של השירים המשתתפים, שנדע למי להצביע ואז Rouvas מופיע עם שירו החדש "I’m In Love With You". איזה שם מקורי לשיר. לפני השיר, כמובן שיש דיאלוג מביך בין המנחים, שבו כביכול היא משכנעת אותו לשיר ואז הוא אומר "I’m shaking again". כל השיר בפלייבק, אז כל הדרמה הייתה מיותרת. אחרי עוד פילר מיותר, קליפים של 14 השירים שהעפילו אוטומטית לגמר לפי סדר הופעתם בגמר. רובם הוגרלו לשיר מוקדם. שרשרת של ילדים מעבירה את המעטפה הגדולה ובה עשר מעטפות קטנות, בהן שמות המדינות, שהעפילו לגמר לפי הטלווטינג. Menounos מנסה בכל כוחה להפעיל את הקהל וליצור עניין… עשר המדינות המעפילות יופיעו לפי הסדר שבו המנחים מגרילים אותן בהתאמה למקום הפנוי הבא בגמר. המעפילות הן רוסיה, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה, ליטא, פינלנד, אוקראינה, אירלנד, שבדיה, טורקיה וארמניה. הקראת המעפילות נעשית בצורה כל כך איטית, לא יעילה ולא מקצועית, כך שכל המתח נעלם תוך כדי.

הגמר:
הזמרת Foteini Darra שרה בלדת פופ-אופרה בשם "The Mermaid Song". זה שיר גרוע, והוא מלווה ברקדנים, אמני במה ותפאורה, המציגה את יוון כערש התרבות והציוויליזציה, כמו גם טובעת במיתולוגיה יוונית. זה נורא, היוונים כנראה חושבים שהם עדיין באולימפיאדה. המנחים סוף סוף עולים לבמה. עולים? התכוונתי מרחפים בחבלים, ומונחים על הבמה משל היו שני אלים. Sakis Rouvas לובש חליפה לבנה, עדיין מאד מרוצה מעצמו. Maria Menounos עשתה פרמננט לכבוד הגמר. מאחוריהם, הרקדנים עדיין ממשיכים לעשות תנועות של גלים. Helena Paparizou עולה אחריהם להופיע עם השיר הזוכה של אירוויזיון 2005, "My Number One", בפלייבק מלא. המנחים חוזרים להציג את התחרות באופן ראוי: 24 מדינות משתתפות והן מופיעות על גבי לוח הניקוד הגנרי של השנה.
אחרי שהופיעו 12 שירים, המנחים חוזרים להסבר על ההצבעה. אחרי שכל השירים בוצעו, הם מסבירים שוב על אופן ההצבעה מהבית. Nana Mouskouri
מוזמנת לבמה להפוך את שעון החול, שיסמן את פתיחת הקווים ברחבי אירופה. היא קצת אוכלת את הראש ביוונית, בצרפתית ובאנגלית. Rouvas עוזר לה להפוך את שעון החול, שמתהפך בחזרה למרבה המבוכה. הדביל משאיר את ננה להחזיק את השעון בזמן שהוא עושה עיניים למצלמות.
אחרי מופע הביניים, המנחים פונים כרגיל למקפח מטעם איגוד השדור האירופי, Svante Stockselius, לאשר כי ההצבעה נערכה כרגיל. לאחר מכן, מסבירים כי השנה נקודות 1-7 יופיעו אוטומטית על המסך, בעוד ה-8, ה-10 וה-12 נקודות בלבד יוכרזו על ידי הדוברים.

שלב ההצבעה:
לוח הניקוד מאכזב. הרקע הוא מים, כלומר לוח הניקוד הוא מתחת למים, כאשר הנקודות ניתנות בתוך בועות קטנות. שמות המדינות בלבן על רקע כחול ודגלי המדינות בתוך הלבבות הקטנים והמכוערים האלה, שכבר נמאס מהם.

לאחר ההצבעה הסלובנית, בוסניה והרצגובינה מובילה את הטבלה. הקהל צועק בוז כשיוון מקבלת ניקוד נמוך או לא מנוקדת כלל. לאחר ההצבעה האנדורית, פינלנד עולה למקום הראשון ושם היא נשארת עד סוף הערב! אחרי ההצבעה הלטבית, רוסיה עולה למקום השלישי אחרי שבדיה. לאחר ההצבעה השבדית, רוסיה עולה למקום השני, ואחרי ההצבעה הפינית, הפער מצטמצם ל-2 נקודות. ההצבעה הבלגית מעלה את הפער ל-7 נקודות בעוד ארמניה עולה מאחד המקומות האחרונים למקום ה-12. במהלך ההצבעה הקרואטית, Menounos נלחצת שחלילה טעתה בשם של המדינה המקדונית, אחרי שבטח הלחיצו אותה בהפקה לגבי שם המדינה והסכסוך לגביו עם יוון. לאחר ההצבעה של סרביה ומונטנגרו, בוסניה והרצגובינה עולה למקום השני. Menounos מנסה להקריא את הטופ 3 ולהציג אותן לקהל, אבל לא רואים את המסך שהיא רואה, וגם לא נראה עד סוף הערב. הפער בין פינלנד לבין בוסניה עומד כעת על 10 נקודות. לאחר ההצבעה האירית, רוסיה עולה למקום השני, כאשר 21 נקודות מפרידות בינה לבין פינלנד. בעת ההצבעה הליטאית, הקהל קורא בוז ממש כמו במהלך השיר. היוונים לא סלחניים במיוחד, ולא אהבו את שיר הבדיחה הליטאי. הצבעת ליטא מעלה את שבדיה בחזרה למקום השלישי. הדובר הקפריסאי מזכיר שהוא מדבר מהבירה הלא מאוחדת האחרונה באירופה, אמירה פוליטית טעונה ללא ספק. Menounos פורשת לגרין רום ומשאירה את Rouvas להתמודד לבדו עם הטרדה מינית מצד הדובר ההולנדי. הוא מקריא את כל הנקודות וממשיך להתגרות ב-Rouvas, שמחזיר לו ברוב טיפשותו, אמירות שטובלות בהומופוביה ומוכיחות את חוסר המקצועיות שלו כמנחה. רואים שהוא עצבני לאחר מכן. Menounos מגיעה לגרין רום ומודיעה ל-Rouvas שהאוזנייה שלה התפרקה, ושלא ינסה ליצור עמה קשר. מאד מקצועי. לאחר מכן היא מחליפה שתי מילים וחצי עם Brian Kennedy, נציג אירלנד, Anna Vissi, נציגת יוון ו-Tina Karol, נציגת אוקראינה. לאחר ההצבעה הרוסית, בוסניה והרצגובינה עולה למקום השני. ההצבעה הפולנית מחזירה את רוסיה למקום השני, ושם תישאר עד סוף הערב. בוסניה והרצגובינה יורדת למקום השלישי ושם תישאר לסוף הערב. המנחים מציגים את ה-DVD וה-CD של השנה. ההצבעה הבריטית מעלה את ליטא למקום הרביעי, מיקום שיא אי פעם לשיר מליטא, כאשר הפער בצמרת כעת עולה על 50 נקודות. כל ניקוד שמוריד במעט את יוון בטבלה זוכה לקריאות בוז נרעשות מהקהל. ההצבעה הצרפתית מעניקה לישראל 4 נקודות של חסד ומרימה אותה מהמקום האחרון למקום ה-22. שבדיה עולה בחזרה למקום הרביעי. אחרי ההצבעה הספרדית, רומניה עולה למקום החמישי בשוויון עם ליטא. ההצבעה המולדובית כבר מעלה את רומניה למקום הרביעי. ההצבעה האיסלנדית מעלה את שבדיה בחזרה למקום הרביעי, כאשר הפער בין פינלנד לרוסיה עומד על 54 נקודות. ההצבעה המונגאסקית מעניקה נקודות לצרפת ומורידה את ישראל למקום ה-23, שם תסיים את הערב. הצבעה זו מתעלמת לחלוטין מפינלנד ומרוסיה. ההצבעה האלבנית מתעלמת מפינלנד ונותנת את הנקודה הראשונה והאחרונה של מלטה הערב. ההצבעה היוונית מעניקה את 12 הנקודות היווניות לפינלנד, ובזאת חותמת את הניצחון של Lordi. פינלנד עושה היסטוריה וזוכה, רוסיה שנייה, בוסניה והרצגובינה שלישית, רומניה ושבדיה חותמים את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Lordi פוסעים מהגרין רום לבמה, בעוד הצוות הבוסני מתחבקים זה עם זה, ומנסים להתנחם זה בזרועות זה על ההפסד. לא הבנתי את הקטע של לצלם את המפסידים של הערב, המצלמה פשוט עוברת על פני כל מיני מתמודדים מאוכזבים וזה כזה אנטי קליימקס. Lordi עולים לבמה עם כובעים עם דגל פינלנד עליהם, Helena Paparizou מעניקה להם אתהגביע, והם גם מקבלים פרחים כמיטב המסורת. זיקוקי דינור מחוץ לאולם, בעוד כולנו מחכים לגביע נוסף, שאיזה יווני חייב להעניק לזוכים.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
1.  ספרד – Las Ketchup, הידועות בזכות, ובכן,"שיר הקטשופ", מנסות לשחזר את הצלחתן מלפני מספר שנים. מישהו היה אמור להגיד להן, שאדום זה צבע שלא לובשים בתחרות. שני רקדנים מודרניים מלווים אותן, כאשר הן עוברות מלשבת על כסאות משרדיים למיקרופונים ובחזרה. פופ באווירת ים תיכון קלילה, צלילי אמביינט וההעמדה בימתית מהמוזרות שראיתי בתחרות. זה אינדי-פופ מבלי להתכוון…

2.  אלבניה – כתוב על זה להיט פופ בלקני-ים תיכוני. אחד הפספוסים של השנה. אני רואה את מופיע באיזה טברנה שכוחת אל בטיראנה. זה מרים, זה פורח. Luiz Ejlli זמר טוב, חמוד נורא, מת עליו כשהוא רוקד. הזמרים המסורתיים שאיתו מוסיפים לאפיל האתני של השיר. המלווים נראים מתחנה מרכזית. זה מאד אותנטי ופרובינציאלי מחד ושיר אתנו-פופ אלבני מקורי מאידך, אשר לא נקבל כמותו עד ליום זה.

3.  טורקיה – אחד השירים היותר כיפיים השנה. טורקיה מגששת שוב, ועוזבת את האתנו-פופ לרגע קט עבור הדיסקו-פופ הזה, שמחזיר אותך לשנות השבעים, עם ברייק פופ-אתני קצר. Sibel Tüzün נראית מוגזמת, סביבה רקדנים, שעושים עבודה מעולה וניכר שאינם טורקיים. היא מופיעה מעולה, מלאת ביטחון, ההופעה חזקה. היא נשמעת טוב בניגוד להרבה אחרים, והשיר פשוט עשה חשק לרקוד ולצעוק "סופרסטאאאארר".

4.  בוסניה והרצגובינה – Željko Joksimović מלחין ללהקה את השיר, והתוצאה היא הצלחה כבירה. השיר לא מרשים בחלקו הראשון בסטודיו, אך בלייב ההופעה מופקת מהשנייה הראשונה, ומדובר באחת ההופעות המרהיבות של הערב, אם לא היפה והאסתטית מכולן. בלדה בלקנית דרמטית, שמתפתחת לכל אורכה. השלב שבו להקת הליווי מצטרפת לסולן, אפקטיבית בצורה בלתי רגילה והשיר עצמו מקסים.

5.  מונקו – השיר האחרון של מונקו בגלגולה השני, וכנראה הטוב ביותר מבין השלושה, שהיו בגלגול זה. פופ קאריבי מטופש וזול, שבו מלוות בלבוש הוואיי ורקדנים משומנים נטולי חולצה עוגבים על גופה של Séverine Ferrer הזולה והגרועה. היא לא באמת שרה, היא חצי מדברת, חצי מתנשפת, אבל זה כל כך זול, שאני אוהב. בנוסף, יש פה ייצוג לא רע של תת תרבות של צרפת שמעבר ליבשת, וזה נחמד (כן, אני יודע שזה לא צרפת).

6.  בולגריה – אינטרו אפקטיבי, אבל שירה חלשה של Mariana Popova שמצליחה להרים רק בגבוהים. זה נשמע הרבה יותר טוב בסטודיו. הארט הכללי הוא של מוזות יווניות, שנעות בחושניות על הבמה, כאשר הדובדבן על הקצפת הוא המלווה Azis, שגונב את ההצגה בדמותו האנדרוגינית. זה באמת שיר חמוד, אבל הוא סובל מהופעה ווקלית חלשה ומגנריות וויזואלית.

7.  איסלנד – קריאות בוז בפתיחת וסיום השיר. Silvia Night, דמות אקצנטרית ושונה, מהווה סוג של אלטר אגו לכל הקרולות ושאר הדיוות בשקל. בניגוד להרבה שירי בדיחה אחרים, זה אשכרה נשמע טוב, בנוי ומופק כמו פופ רגיל. ההופעה עמוסה ומלאה בדברים למביני עניין בלבד. בניגוד למסר המיינסטרימי של הליטאים, סילביה לא מצליחה ליצור לעצמה אהדה מעבר למעריצי אירוויזיון להוטים.

8.  קרואטיה – אלילת פופ קרואטית נבחרת לייצג את המדינה, במה שהיה אמור להביא למדינה מקום מכובד, אם לא יותר מזה. פופ-אתנו בלקני מעשה ידיו של Boris Novković, שייצג את המדינה בשנה שעברה. זה שמח, כיפי, סקסי, מעביר את האווירה הבלקנית האהובה כל כך, אבל יש בו משהו נורא מודע לעצמו, מתאמץ וכאילו תפור לפני נוסחה. Severina היפהפייה נראתה רע עם איפור כבד ושיער פחוס.

9.  רומניה – המדינה לא מחליפה נוסחה כמעט מנצחת, ושולחת עוד להיט דאנס. ההופעה הבימתית יחסית פשוטה ונטולת אפקטים. 4 רקדנים אורבניים-מודרניים, שבאיזהו שלב מסיחים את הדעת בזכות כוריאוגרפיה טיפה מוגזמת. Mihai Trăistariu נראה נורא עם אייליינר בולט וקו שיער לא ברור, לבוש בחליפה פשוטה ונעלי ספורט. פופ-דאנס עדכני, שהגיע בדיוק בזמן.

10. פינלנד – זו בעיקר מוזיקה נורא קליטה, שבמקרה מנוגנת בסגנון מטאליסטי. התלבושות של המפלצות נתנו את הטאץ' הסופי, שכן לא בטוח בכלל שהם היו זוכים בלי זה. אז כן, זה הרבה גימיקים והתלהבות כללית שמדובר בשיר מטאל הראשון והאחרון שזכה בתחרות, אך רוקרים אחרים, שהיו טובים בהרבה ממשיכים להתבוסס במקומות נמוכים. זו הכנסה של מטאל בדלת האחורית של התחרות דרך השלאגר.

11.  רוסיה – Dima Bilan הבלתי נסבל, בפופ בהפקה מהוקצעת ומהודקת. חייב לציין שהחומרים שלו לא רעים בכלל והוא שם בכיס הקטן זמרים כמו Sergey Lazarev מהבחינה הזו. עם זאת, ויזואלית הוא בלתי נסבל עם המבט המטורף בעיניים, תסרוקת האלי אוחנה והגופייה הקטנה מידי. ההופעה על הבמה עמוסה, כמו שהרוסים אוהבים, בלי טיפת עידון. והשיר? להיט. יש המון פופ השנה, אבל המון שירים גנריים, בעוד זה נשמע ווינר.
12.  אירלנד – לאחר התבזות של כמה שנים, אירלנד חוזרת למה שהיא טובה בו, בלדת פופ Adult Contemporary. אחרי שכבר הופיע במופע האומנותי של 1995, Brian Kennedy חוזר עם בלדה קלאסית, פשוטה, מושרת כהלכה, ואחרי שבע שירים היסטריים ואגרסיביים זה עובד. זה לא נשמע מושלם בכל רגע, אבל המלודיה מוכרת, בטוחה מאד ואפקטיבית ללא צל של ספק.
13.  ארמניה – בכורה לאחת המדינות היותר מפונקות בתחרות. זמר מצוין עם רפרטואר נפלא בשיר פופ-אתנו יחסית מודרני, אבל שהזדקן בחוסר חן בעשור שחלף מאד. הוא נראה סובל וגם שר במאמץ ניכר. הוא והמלוות לבושים בווסטים, גי'נסים ורצועות שבשלב מסוים נקשרות סביבו, במה שמזכיר במעט את ההופעה של טורקיה ב-2004. אם צריך לתת הופעה ושיר שאופייניים לעשור, אז זה.
14.  ליטא – באיזשהו מקום חתרני חיבבתי את זה בזמנו, היום זה נראה קצת סחי וסתם, חלטוריסטי ולא מעניין מוזיקלית, אבל אפשר להבין מדוע קהל רחב, שמואס בשטיקים הקבועים באותה עת, מתחבר לזה. במרחק הזמן זה מאבד מהקסם שלו, ומתגלה שגם לשיר ולהופעה עצמה יש את השטיקים שלה, שחוזרים בשירי בדיחה כאלה או אחרים. שיר שמנסה לעבוד בשיטת שטיפת המוח, 'הצביעו לנו' וכאלה.
15. לטביה – זה בטח היה רעיון על הנייר. השיר חמוד וגם הרעיון של להקת אקפלה עם ביטים אנושיים. הבעיה היא, שזה נורא ניו-יורק בשנות ה-90 המוקדמות ולא אירופה במאה ה-21. הופעה מוזרה שבו השישייה לבושה בחליפות לבנות ומרקדת עם רובוט חסר תכלית. זה לא חורג מגבולות הסביר ומריח ממאמץ יתר ומגימיקיאדה.
16. צרפת – ללחן של השיר הזה אחראי אמן קנדי מוערך ומצליח, אך הוא מקבל לאחר מכן עיבוד חלש ורפה, והופעה בידי זמרת חסרת אישיות וכריזמה במיל. ההופעה מינימליסטית, Virginie Pouchain לובשת שמלה לבנה פשוטה, שקצת מחקה שמלות טוגה יווניות. מלווה אותה נגן צ'לו בודד ועצוב. השיר לא מתפתח לשום מקום, לא מעניין, למלמ"י וכצפוי מתרסק. שיר מעליות.
17.  פורטוגל – הופעה לא רעה ללהקת הבנות, עם שיר בעל בתים חביבים ופזמון טיפשי ומאד לא מורכב מבחינה מוזקלית. גם העיבוד של השיר נשמע חובבני, ומזכיר יותר מכל את אירוויזיון 2002. פורטוגל כמו פורטוגל, לא יודעת לקרוא את רוח הזמן ולא יודעת מה לשלוח לתחרות. זה חביב לפרקים, אבל אי אפשר להשתחרר מהבגדים האיומים והנוראיים של הבנות ומהרפטטיביות של העיבוד.
18.  מקדוניה – לא מבין את ההצלחה היחסית של השיר הזה. המקדונים מחליטים לזנוח את הפופ האתני השלט, ולעבור למשהו שנשמע כמו B-side של זמרת היפ הופ אמריקאית עם קישוטים אתניים ממש בקצוות. את לא Beyoncé, ולא Shakira, אז אל תנסי בבקשה. זה מאכזב בעיקר. זה קליט, אבל זה נורא חלש יחסית לז'אנר. זה לא מקורי, ובעיקר לא סקסי. ההפקה מעפילה על השיר עצמו.
19.  הולנד – שלישיית בנות זורמות בשיר היפי מודרני. זה בעיקר מזכיר לי מסיבת טבע או פסטיבל שנטיפי. שילכו לחבק עץ או משהו. יש פה ניסיון להחצין את המיניות שלהן כדי לקבל קצת ניקוד וזה לא מתאים בשיר היפי. השיר עצמו בינוני, ההופעה הווקלית חלשה ביותר, ואחת או יותר מהן מתנשפות בכבדות תוך כדי, ולא מצליחות לשיר כמו שצריך. השיר לא הולך לשום מקום והכל נראה כמו חלטורה.
20.  מולדובה – אני תמיד מופתע מלראות אקטים של היפ-הופ ממזרח אירופה, לא יודע למה, אבל זה תמיד נראה כל כך מלאכותי. פופ-היפ-הופ באווירה לטינית. עם גלשן ענק ברקע שתפקידו הוא להסתיר את Natalia Gordienko בזמן שהיא מחליפה בגדים. הפזמון נורא פשוט מבחינה מלודית, אבל תמיד זה נראה, שאנחנו מקבלים את הראפרים הכי גרועים בעולם לאירוויזיון.
21.  בריטניה – צלילי סירנות משטרה וסקרצ'ינג ברקע כשזמרות הליווי, הלבושות כמו תלמידות בית ספר, שרות במבטא בריטי כבד. שיר ראפ חלש מבחור לבן למדי, שמנסה בכל כוחו להיות שחור או לפחות לאמץ את התרבות השחורה. אני עדיין לא מבין על מה הוא שר או כנגד מה הוא מוחה? כנגד הילדים? ההורים? המורים? כנגד זה שקוגניטיבית הוא נשאר בן 14, אבל נראה כמו חוליגן אנגלי טיפוסי?
22.  אוקראינה – אחד השירים היותר מוזגמים, עמוסים ומרגיזים, עם זמרת שנראית שיצאה מפס ייצור לזמרים ממפעל במזרח אירופה. ההופעה מגוכחת ומוגזמת ו-Tina Karol מתנחמדת נורא ונראית מאד לא טבעית. מישהו אמר פעם שזה מייצג בעיניו את האירוויזיון: זמרת מזרח אירופאית עם שיער מחומצן, איפור כבד, שמלה קצרצרה ומבטא כבד, ששרה שיר חסר משמעות עם קישוטים אתניים.
23.  יוון – המדינה מחליטה לשלוף את התותחית הכי גדולה עבור האירוח. טבלאות ההימורים חזו לזה ניצחון או לפחות קרוב לזה. האמת שלא ברור לי למה. מהרגע הראשון זה נשמע לי כמו בלדת-פופ בינונית, ניסיון לסרס את המוזיקה המצוינת של Anna Vissi באמצעות לקיחת בלדות אייטיזיות שלה וניקוי כל גורם יווני מתוכן. היא לבושה כמו מוסקיטר וה-Wind machine עובדת שעות נוספות. מהומה רבה על לא מאומה.
24.  בלרוס – המדינה שוברת שיאי גיחוך עם זמרת בעלת מבטא בלתי אפשרי, שאין סיכוי שמבינה על מה היא שרה ומספר טעויות באנגלית בסיסית. פופ-היפ-הופ שמנסה להיות מודרני, ובו זמנית טוען שהוא מושפע מ-Michael Jackson. ההפקה כבדה ואגרסיבית. השיר דבילי. הכל נורא מסורבל ומגושם. הכוריאוגרפיה עצבנית, Polina Smolova עסוקה בלרוץ כל הזמן, ואולי אם הייתה עובדת על המבטא, היינו מסיימים עם הופעה סבירה.
25. בלגיה – שוב פלנדריה עושה קדם מטורף א-לה-מלודיפסטיבלן, ושוב נופלת עם פופ מיושן ומטומטם. כמו שיר ש-Kylie Minougue לא הסכימה לשיר בשנות השמונים, Kate Ryan עולה על הבמה, כאשר היא נראית מבוגרת בעשור וחצי ממה שהיא. הופעה טובה ברובה, שלה ושל הרקדנים. יש נפילות ווקליות בתחילת הפזמון, והחצי השני של השיר נשמע כמו קריוקי. העיבוד נשמע מוזר, ונעלם בהופעה, וקשה להבחין במלודיה.
26.  אנדורה – אלוהים, כמה זיופים עוד נצטרך לסבול במהלך הערב הזה. Jenny לבושה בכותונת לילה שחורה מתנועעת עם גופה הלא קטן בביטחון מעורר קנאה. אליה מתלוות ארבע רקדניות בביריות וחותלות, במה שמזכיר יותר מכל מועדון חשפנות. זמרת ליווי אחת מופקדת על השירה והיא מזייפת עם Jenny. בלדת פופ קברטית, שמבוצעת בחובבנות. אולי עם מבצע אחר זה היה יכול להישמע סביר.
27.  אסטוניה – בניסיון לשחזר הצלחות עבר, מדינות כושלות נוטות לברוח לנוסחות מיושנות ובטוחות, וכך האסטונים הולכים על שיר של כותבי אסטוניה 2000 ו-2002, בביצוע זמרת שבדית. אבל אין סיבה, שמה שעבד פעם, יעבוד היום, והאמת שהשיר הזה הרבה פחות חזק ותחרותי משיריהם הקודמים. המילים לא עושות שכל, המוזיקה לא מעניינת וההופעה הווקלית נורא מתאמצת ולא זורמת, ו-Sandra Oxenryd מפשלת וצורחת בלייב.
28.  גרמניה – המדינה לא מצליחה להבין מה לשלוח כדי להצליח בתחרות. הפעם הם שולחים להקה עם סולנית אוסטרלית בשיר קאנטרי מיושן וריאקציונרי. זה כל כך מוזר בקטע רע. נדמה לכם ששמעתם את השיר אלפי פעמים? אתם כנראה לא טועים. מדובר בחיקוי גרוע וחיוור של המון שירים אחרים. את הבמה מעטרים קקטוסים, הלהקה לבושה כבוקרים בעוד הסולנית בשמלה וורודה כאילו מפעם.
29.  סלובניה – נורא. שמענו כבר שני שירים כאלה בקדם הסלובני של השנים האחרונות שנשמעו בדיוק אותה דבר. פופ ABBAאי פינת Nuša Derenda, רק בהרבה יותר זול. Anžej Dežan בז'קט לבן וג'ינס, מלווה על ידי חמש מלוות/דוגמניות, הלבושות בלבוש חושפני, ושוב במראה המוזה החושנית, שבגדיה הדקים מתנופפים ברוח. הופעה ווקלית חלשה של שיר שמתאמץ להיות שלאגר בכל כוחו.
30.  נורבגיה – המדינה מנסה לשחזר ימיה כקדם, ולחזור לימים הזוהרים של שנות ה-90. לשם כך גויסה המוזיקה הקלטית לבלדת פופ-ניו-אייג'. אני מצטער, אבל לי זה מריח מקיטש סקנדינבי טיפוסי. השיר לא מעניין ו-Christine Guldbrandsen לא מצליחה למלא את הבמה. אני מבין שזה היה אמור ליצור איזשהו קסם, אבל זה שמרני ולבן בטירוף במסווה של עלאק איכות. הלאה.
31.  שבדיה – שיר שנשמע והופעה שנראית כמו פרודיה על שלאגרים בפרט ועל אירוויזיונים בכלל. Carola בהופעתה השלישית והאחרונה עד כה, לבושה בזהב עם שובלי בד סגולים ומכונת רוח להוסיף לדרמה, כמו גם המלווים המנופפים בדגלים. שיר לעוס וממוחזר, הופעה בעלת אסתטיקה פשיסטית ומילים שנשמעות כמו פופ-נוצרי ריאקציונרי ומוגזם. קיטשי ומופק יתר על המידה. הקאתי קצת בפה.
32.  פולין – לא שוב בבקשה. לא סבלתי אותם ב-2003 ובוודאי שאני לא מחבב אותם כעת. כשהם שרים זה נשמע כמו "I follow my hard", שזה נורא משעשע. ההופעה מגוכחת ועמוסה באמצעים ויזואלים, זה קיטש, הראפ לבן ומביך, הסולן פתטי. השיר עצמו בעל מבנה ומלודיה נורא פשוטה, כמעט ילדותי. המילים שמאלציות. חרא בלבן.
33. ישראל – אחרי ההצלחה של שירי, קדם 2006 אמור היה להוציא את הלהיט הבא. זה לא קרה. במקום זה קיבלנו את אדי בטלר החתיך בבלדת פופ-שמאלץ אייטיזית עם אלמנטים רפים של גוספל. הוא זמר לא רע, וזה מצוין ששלחנו ייצוג של קהילת העבריים, אבל השיר רע. הפסנתרנית הקטנה שצורחת היא אלילה, מבחינתי לשלוח אותה לבד כל שנה. טרי ווגן ציין: "They didn’t sound all that together to me…".
34. דנמרק – כאילו לא קצנו בסגנונות פופ מיושנים, מגיעה דנמרק עם שיר שרחוק שנות אור מזכייה. פופ-טוויסט עם סאונד פיפטיזי שזוכה טרם התחרות לקליפ מאד מרשים, אבל על הבמה נחשף במערומיו. שיר חובבני, עם מילים מטופשות, שבהיעדר שירים סבירים בקדם זוכה, וטס לייצג את המדינה. Sidsel Ben Semmane מופיעה בצורה מוזרה, ונבלעת בין רקדניות וזמרות הליווי. חסרת כל פאסון או יכולת לרקוד, מביכה.
35.  מלטה – מעולם לא סבלתי את השיר הזה. Fabrizio Faniello המלוקק עם גבות הזהב לבוש כמו לוחם שוורים ספרדי, מאופר בכבדות, מלווה על ידי 4 רקדניות נלהבות מידי, בשיר שנשמע ובכן… כמו השיר השבדי באירוויזיון 2003. עוד ב-2003 השיר השבדי היה גרוע, וזה נשמע כמו שעתוק של שעתוק. ההופעה איומה ונוראה, עם כוריאוגרפיה מהגיהינום והופעה ווקלית חלשה ומתנשפת.
36.  קפריסין – מהגרת אמריקאית, שבילתה יותר מידי זמן במכוני שיזוף ובחדרי המתנה של מנתחים פלסטיים בלוס אנג'לס, בבלדה, ש-Mariah Carey כבר הקליטה כמה פעמים. זה משעמם, זה לא מקורי. היא משדרת יותר מאיה בוסקילה למרות שהיא נורא רוצה להיות Mariah. יש לה מניירות בלי סוף כמו לבוסקילה, וממש כמוה היא מתנפלת על השיר באגרסיביות יתרה. מזויף נורא ובלתי נסבל.
37.  שווייץ – מה זה החרא הזה? בלדה מאת Ralph Siegel הבלתי נלאה. ערבוביה של קיטש במילים ובאווירה הכללית. מוזיקה עבשה ומיושנת, שישיית זמרים שהובאו מכל קצוות היבשת כדי למצוץ נקודות מישראל, שבדיה, מלטה, בוסניה והרצגובינה וגרמניה. זה דוחה, זול, מזויף בכל צורה ומבוים על הבמה בצורה המטופשת ביותר עם הנפות ידיים. לליאל קולט עדיין אין קריירה אגב.

המנחים:
Maria Menounos ו-Sakis Rouvas – זה כאילו כל שנה יש תחרות מי יביא את המנחים הגרועים ביותר. הצמד הזה הוא פשוט שיא חדש של חוסר נסבלות. אותו אתם מכירים, זמר פופ יווני, של מוזיקה גרועה בעיקר, מאוהב בעצמו, מחצין מיניות בצורה אגרסיבית מידי, מחצין את הגבריות שלו, מתנשא על הקהל, מאצ'ואיסט ים תיכוני טיפוסי, חולה על תשומת הלב ועל זה שהוא במרכז, פרובינציאלי. לו שידכו איזו אמריקאית ממוצא יווני, שעוסקת בהנחייה והיאבקות. אין לה מושג מה זה אירוויזיון, היא חושבת שהיא מנחה הפנינג, טיפשה, מאולצת, מזויפת וחסרת טיפה של אותנטיות, נראית ונשמעת כמו מיליוני דוגמגישות, הכי כלום ושום דבר. הכימיה ביניהם זה הדבר הכי גרוע ובכן, מאז הכימיה בין המנחים של השנה שעברה. לא יזיק לו לכפתר חולצה מידי פעם.

הגלויות:
דוגמנית מקומית פורסת ידיה, בדומה לגולויות של 2004. אני מניח, שהן אמורות להוות סוג של מוזות מודרניות. מאחוריהן סרט תכול. זה נראה מודרניסטי וארכאי. הגלויות עצמן הן קליפים קצרים, ששוב נראים כאילו נוצרו על ידי משרד התיירות המקומי. הגלויות מבליטות את חשיבותה ההיסטורית של יוון כמו גם את היותה יעד מודרני לתיירות. אובר אתסטיקה וחוסר ייחודיות בולט. נופים, הישגים, גאוות מקומיות, צעירים חטובים, ילדים רצים על החוף. אין חדש תחת השמש.

Interval act:
בחצי הגמר – Sakis Rouvas שר "I'm in Love with You", סינגלו החדש והמשמים.
בגמר – Helena Paparizou שרה את להיטה האחרון "Mambo". לאחר מכן 4000 Years of Greek Song – מוזיקה יוונית לאורך השנים. אין לי מושג מי מופיע, אבל הם שרים וממחיזים את התפתחות המוזיקה היוונית, ממוזיקה שורשית של מדינה שהיא ערש התרבות, דרך העושר המוזיקלי של המאה העשרים ועד לזבל הפופי של המדינה, שעתידה להתמוטט כלכלית תוך שנתיים.

מעניקי ניקוד בולטים:
לטביה – Mārtiņš Freimanis ז"ל, נציג 2003 כחלק מהרכב.
סרביה ומונטנגרו – Jovana Janković, מנחת 2008 העתידית.
אסטוניה – Evelin Samuel, נציגת 1999.
אירלנד – Eimear Quinn, נציגת וזוכת 1996.
קפריסין – Constantinos Christoforou, נציג 1996, 2002 כחלק מהרכב ו-2005.
מקדוניה – Martin Vučić, נציג 2005.

שירים במצעדים:
פינלנד – מקום 2 באוסטריה ובבלגיה, מקום 4 במצעד האירופאי, מקום 5 בגרמניה ובשווייץ, מקום 6 ביוון, מקום 8 בשבדיה, מקום 9 בנורבגיה, מקום 14 בטורקיה, מקום 25 בבריטניה, מקום 27 בהולנד.
בוסניה – מקום 1 בקרואטיה.
רומניה – מקום 8 בפינלנד, מקום 21 בשבדיה.
שבדיה – מקום 8 בדנמרק ובנורבגיה, מקום 33 בטורקיה.
ליטא – מקום 14 בפינלנד.
יוון – מקום 26 בשבדיה.
גרמניה – מקום 4 באוסטריה, מקום 6 בשווייץ.
ספרד – מקום 8 בפינלנד, מקום 10 בהונגריה, מקום 38 בשבדיה.
בלגיה – מקום 1 בפולין, מקום 16 ביוון, מקום 21 בצ'כיה, בשבדיה ובהולנד, מקום 26 בגרמניה, מקום 38 באוסטריה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – "Dumbade" של Eri הוא קטע דאנס עם ביטים אפריקאיים, משהו מוזר ומעניין. "Për ty" של Erti Hizmo & Flaka Krelani הוא אתנו-פופ טוב מאד. "E dua këngën" של Evis Mula מגיע למקום השלישי, פופ אורבני עדכני, יחסית לאלבניה. "S'mjafton një jetë" של Manjola Nallbani מזכיר קצת את אלבניה 2005 וכולל את כל השטיקים של האתנו-פופ, שאנחנו מכירים מהאירוויזיון. "Vjeshtë me ty" של Sonila Mara היא בלדה עצובה ודרמטית.
* בלרוס – "Baby-sitter" של Lesya Kodush במקום התשיעי מכיל את המילים המטופשות ביותר ששמעתי, ורק בשל כך הוא זוכה לאזכור.
* בלגיה – "P.O.W.E.R." של Brahim במקום הרביעי, הוא קטע היפ הופ קליט ומגניב. "Watch Me Move" של Katerine מגיע למקום השישי בטרום הגמר הראשון ולא עולה לגמר, פופ-RnB ממכר.

"Profile" של Kaye Styles מגיע למקום השישי בגמר, עוד קטע סול-היפ הופ לא רע. "I'll Be There For You" של Sonny O'Brien מגיעה למקום השישי בטרום הגמר השני, בלדת פופ ניינטיז חביבה. "Gek" של Woest הוא יופי של גארג'-רוק, מקום רביעי ברבע הגמר הרביעי, שלא מעפיל לשלב הבא.
* בולגריה – "A Matter of Time" של Geppi הוא קטע אינדי-רוק מפתיע. מקום שביעי. "With You" של Ralitsa Grudeva הוא אתנו-פופ חושני וחמוד, לא עולה לגמר.
* קרואטיה – "Kad se sklope kazaljke" של Ivana Banfic במקום החמישי הוא שיר פופ בלקני-צועני טוב מאד.

"Ne zovi me Marija" של Jelena Rozga במקום השישי, פופ בלקני אגרסיבי. "Pusti da te vodi ritam" של Karma הוא פופ-דאנס קליט ורקיד. מקום 11.
* דנמרק – "Make This Night Forever" של Kristine Blond היא בלדת שמאלץ אפקטיבית.
* פינלנד – "Shanghain valot" של Annika Eklund הוא שלאגר חסר בושה בסגנון שירי ג'יימס בונד. מקום שלישי. "Sivuoireita" של Jane לא מעפיל לגמר, אבל הוא פופ טוב ועדכני עם צלילי אלקטרו. "V.I.P" של Jane הוא פופ יותר אורבני עם ביט היפ הופ בולט וקישוטי אתנו עדינים. "Take Me Higher" של Jennie מגיע למקום הרביעי, אירופופ טיפוסי אך עשוי היטב. "Toinen minä" של Kilpi לא עולה לגמר מחצי הגמר השלישי, מטאל אמיתי!

"Bringing Back the Balls to Rock" של לורדי לא עולה לגמר מחצי הגמר הראשון, עוד מטאל, פחות קליט מהשיר הזוכה, אך יותר טוב ומקורי.
* איסלנד – ”Andvaka" של Guðrún Árný Karlsdóttir מגיע למקום השישי, חביב החובבים, בלדת שלאגר סקנדינבית טיפוסית מלאת צעקות ודרמה.
* ישראל – "חלום אוריינטלי" של סטלוס ואורן חן הוא יופי של קטע מזרחי, כיפי ומרים.
* לטביה – "Heaven in Your Eyes" של Ella הוא שלאגר לטבי חביב.
* מקדוניה – "Silna" של Kaliopi מגיע למקום השישי, בלדה מצוינת ודרמטית.

* מולדובה – איזה קדם מקסים היה להם. כמה חבל על התוצאה. "Singur in noapte" של Maxim היא בלדה מצוינת, שלא עולה לגמר וחבל. מלודי ובנוי יפה.

"Cred in steaua mea" של Millenium מגיע למקום הרביעי, אתנו-פופ בסגנון Ruslana, איזה wild. השיר "Sing Your Song" של Alexa & MoldStar הוא אחד הזוכים של הגמר הראשון שפורש לפני הגמר השני, פופ עם קישוטי היפ-הופ, קליט וחמוד מאד. "Spiritul lui Stefan cel Mare" של Muzica-1 מגיע למקום ה-20 בחצי הגמר. כנראה אני היחיד שאוהב את זה, פופ מוזר וייחודי עם צלילי מריאצ'י. "Iubirea mea" של Olia Tira במקום השמיני הוא יופי של קטע פופ-היפ-הופ, מקפיץ ופאנקי. "Soarele si dimineata" של Studio One במקום ה-11 הוא עוד פופ אלקטרו חביב וקטן. "Aprinde iubirea" של Valeriu Motovilnic מגיע בחצי הגמר למקום ה-21 ולא עולה לגמר, קטע פופ-ניו-אייג'-תזמורתי שונה ומעניין.
* הולנד – "Maybe Tomorrow" של Beehave לא עולה לסיבוב השני, רוק-פופ שטיפה היה חסר באותה שנה באירוויזיון, עשוי טוב וראוי. "One More Try" של Maud גם הוא לא עולה לסיבוב השני, פופ של סוף הניינטיז, קצת מיושן, אבל ממכר.
* נורבגיה – "Saturday" של Birgitte Einarsen הוא פופ-דיסקו חמוד שמגיע לגמר. "Lost and Found" של Jorun Erdal & Geir Rönning במקום הרביעי, הוא פופ-שלאגר בסגנון להקת Steps. השיר "Absolutely Fabulous" של Queentastic הוא פופ-שלאגר קצת מתאמץ מידי, אך עדיין בולט. מקום שלישי.
* פולין – "W nas cieplo wiosen" של Brathanki מגיע למקום השמיני, פופ קלטי ופולני בה בעת, מקסים.

"Good Girl" של Dezire מגיע למקום הרביעי, קטע פופ-היפ-הופ אורבני ועדכני. "Za kare" של Maciej Silski במקום העשירי הוא פשוט רוק טוב. "Jezeli jestes wolam cie" של Mosqitoo הוא פופ אמביינט עם ביט אורבני, מקום 13 ואחרון.
* פורטוגל – " Sei quem sou (Portugal)" של Vânia de Oliveira הוא פופ-שלאגר בסגנון פורטוגלי, חביב, מקום שני.
*רומניה – "Jokero" של Akcent & Nico הוא דאנס רומני מצוין, מופק כהלכה. מקום שני.

"Gandesti prea high" של Delia במקום העשירי הוא עוד קטע פופ-רומני-צועני באווירת היפ-הופ, מצוין ומודרני. "Lumea asta nu-i a me'" של Gasca de Acasa מסיים במקום ה-11 והאחרון בחצי הגמר השני, קטע פולקלור רומני משובב נפש.
* סרביה ומונטנגרו – "Živa sam" של Milena Vucic מסיים במקום ה-19, פופ פאנק חמוד. "Da ti se dlanovi zalede" של Mari Mari היא בלדה בלקנית-ניו אייג'ית חביבה, מקום עשירי. "Cipele" של Stevan Faddy הוא פופ-רוק חמוד מאד, שמסיים במקום השלישי. "Konak" של Ana Bekuta הוא טורבו-פולק טראשי, אני מת על זה, מקום 12. "Ludi letnji ples" של Flamingosi feat. Luis מגיע למקום השני והיה אמור לייצג את המדינה אם מונטנגרו לא היו מרמים… שמעתי חובב שהגדיר את זה כשילוב של ישראל 1987 וישראל 2003…

"Moja ljubavi" של No Name במקום הראשון לפני ניקוי רמאויות. בלדת פופ בלקנית מציקה ומזויפת, ונון אנטרי.

"Jednom pokidano" של Blizanci מגיע למקום ה-22, פופ-בלקני טיפוסי וכיפי. "Kapija" של Biber הוא אחד הפספוסים, בלדה אתנית של להקת הליווי של Željko Joksimović מ-2004. יופי של דבר, מקום 12 בלבד. "Romale romali" של Ana Nikolic הוא להיט פופ-טורבו פולק שהיה עושה שמות באירוויזיון אם היה נוסע. מקום חמישי.

"Greh" של Tijana Dapcevic מגיע למקום השמיני, עוד אתנו-פופ כיפי הפעם עם נגיעות RnB, חמוד מאד. "Sve ili ništa" של Marko Jeftic מגיע למקום ה-22 והאחרון בחצי הגמר הסרבי, פולק סרבי עם ביטים של היפ-הופ.
* סלובניה – "Polkaholik" של Atomik Harmonik מגיע למקום השלישי, פופ מרכז אירופאי של הרי האלפים, משעשע כמו כל השירים של הלהקה הזו. "SOS" של Natalija Verboten הוא שלאגר קלאסי. מקום שישי. "Mandoline" של Saša Lendero הוא יורוטראש-שלאגר מיושן אך אפקטיבי. מקום שני.

* שבדיה – "When Love's Comin' Back Again" של Jessica Folcker מגיע למקום השביעי בטרום הגמר השלישי ולא ממשיך הלאה, זה מתחיל כמו אירלנד 2003, אבל הוא ממש לא, סתם פופ טוב. "Innan natten är över" של Kayo מקום שישי מאותו חצי הגמר, יורוטראש-שלאגר חצי אפוי, אבל קליט. "Jag ljuger så bra" של Linda Bengtzing מגיע למקום השביעי בגמר, ופה מדובר כבר בשלאגר רותח. "Lev livet!" של Magnus Carlsson במקום השמיני בגמר הוא פופ-קברט עשוי כהלכה שמושר על ידי זמר ופרופורמה מצוין. "La chica de la copa" של Pablo Cepeda מגיע למקום השביעי בטרום הגמר השני פופ-לטיני שכבר יצא מהאופנה, אבל מרקיד ומרים. "Silverland" של Roger Pontare מגיע למקום הרביעי בטרום הגמר הרביעי, ובשלב ההזדמנות השנייה מסיים שוב במקום הרביעי ולא מעפיל לגמר. המנוני וחזק. "Mi amore" של Velvet מגיע למקום הרביעי בטרום הגמר השני ובשלב ההזדמנות השנייה מסיים שביעי ולא ממשיך לגמר. פופ מצוין ולהיט רדיו, שזוכה להופעה חלשה.

* בקדם הבולגרי – להקת Melody Traffic מגיעה למקום הרביעי. אחת מחברות ההרכב היא Poli Genova, שתישלח לבדה ב-2011 וב-2016.
* בקדם הסלובני – Saša Lendero זוכה בטלווטינג וב-SMS, בעוד Anžej Dežan זוכה בצוות השיפוט. Rebeka Dremelj מגיעה בדואט למקום הרביעי. היא תישלח ב-2008. הפער בין הצבעת הקהל לשופטים, והעובדה שתמיד השופטים משנים את זהות הזוכה, היא מקרה שחזר על עצמו בשנים האחרונות בסלובניה, והשנה אין הבדל. כמו תמיד, הכרעת צוות השופטים בסלובניה לא הביאה הצלחה למדינה בתחרות. הדבר יביא לשינוי בקדם הסלובני בשנה הבאה. בנוסף, עלתה הטענה, שהשיר הזוכה הוא פלגיאט של "Santa Maria" של Simone, נציגת אוסטריה לאירוויזיון 1990. ה-EBU פסק כי השיר מקורי והוא אושר להשתתף באירוויזיון.
* בקדם הבלרוסי – Litesound מגיעים למקום השישי, ויישלחו ב-2012. למקום השמיני מגיע Dmitry Koldun. הוא יישלח בשנה הבאה.
* בקדם האלבני – Anjeza Shahini, נציגת 2004, מנסה את מזלה.
* בקדם הבלגי – Barbara Dex, נציגת 1993 הידועה לשמצה, מגיעה למקום החמישי. Vanessa Chinitor, נציגת 1999, מגיעה למקום השביעי והאחרון ברבע הגמר הראשון ולא מעפילה לחצי הגמר.
* בקדם הקפריסאי – Eleftheria Eleftheriou מגיעה בדואט למקום השביעי. היא תישלח ב-2012.
* בקדם המקדוני – Adrijan & Esma מגיעים למקום השני. הוא יישלח כחלק משלישייה ב-2008, היא תישלח בדואט עם מישהו אחר ב-2013. Kaliopi, הנון נציגה של 1996, מגיעה למקום השישי. היא תישלח ב-2012 וב-2016.
* בקדם הפולני – The Jet Set מגיעים למקום השלישי, ויישלחו בשנה הבאה. Katarzyna Moś מסיימת במקום ה-10, ותישלח ב-2017.
* בקדם הרוסי – נערכה בחירה פנימית ואמנים נקראו להגיש את מועמדותם. Dima Bilan הגיש את "Never Let You Go" ואת "Lady Flame". הוועדה בחרה ב-Bilan, החליטה לזנוח את השיר השני ולהשתמש ב-"Never Let You Go" כשיר גיבוי, כאשר הם מבקשים מ-Bilan לעבוד על שיר שלישי. מאחר והכל נעשה קרוב לדדליין של הגשת השירים ל-EBU, הם החליטו לבסוף ללכת על "Never Let You Go".
* בקדם האוקראיני – ריאליטי שירה נערך במדינה על מנת לבחור את הנציג ואת השיר.
* בקדם ההולנדי – שלושה אמנים ביצעו שלושה שירים כל אחד. צוות שופטים החליט על שיר אחד של כל אמן, שיעלה לסיבוב השני. אחד השופטים סירב להצביע לשירים של Maud, כי לדבריו אף אחד מהם לא היה טוב מספיק לאירוויזיון.
* בקדם הליטאי – למקום השני מגיעים InCulto. הם יישלחו ב-2010. B'Avarija, הנון נציגים של 2002, מגיעים למקום ה-15. 4 Fun מגיעים למקום התשיעי והאחרון בחצי הגמר הראשון. הם יישלחו בשנה הבאה.
* בקדם הפורטוגלי – שוויון במקום הראשון בין NonStop לבין Vânia de Oliveira. עקב כך, ההצבעה של צוות השיפוט קיבלה העדפה, והניצחון הלך ל- NonStop.
* בקדם השבדי – הופעתה של Carola בקדם זוכה לביקורת, שכן נטען, שיש לה בייס של מעריצים שיצביעו לה לא משנה מה תשיר. היא זוכה לביקורת על הערותיה ההומופוביות, ועל כך שיש לה צוות יועצים שמחליט על כל מילה שיוצאת לה מהפה. בטרום הגמר שבו השתתפה במלודיפסטיבלן, בזמן ה-recap, שירה שודר במשך 30 שניות לעומת 10-12 שניות שניתנו לשירים האחרים. בזמן ההצבעה בגמר המלודיפסטיבלן, חלק מהמצביעים טענו כי ניסו ללא הצלחה להצביע ל- Andreas Johnson ול-BWO, שהגיעו למקומות השני והשלישי. בזמן ה-recap שודרה הופעתה של Carola מחצי הגמר וזה ניכר מכיוון שהיא סבלה מדלקת גרון במהלך הופעתה בגמר. עקב דלקת הגרון, Carola נאלצה לשיר מעט נמוך יותר בגמר המלודיפסטיבלן. Carola זוכה בטלווטינג, בעוד Andreas Johnson זוכה בהצבעת השופטים, ומסיים במקום השלישי. למקום החמישי מגיע Magnus Bäcklund, נציג 2003, כחלק מצמד. למקום העשירי והאחרון מגיעה Kikki Danielsson, נציגת 1982 כחלק מצמד ונציגת 1985 לבדה. Anna Sahlene, נציגת אסטוניה 2002, מגיעה למקום החמישי בטרום הגמר הראשון, ולא עוברת שלב. Jessica Andersson, נציגת 2003 כחלק מצמד, מגיעה למקום החמישי בטרום הגמר השלישי ולא ממשיכה. Kayo, שהייתה חלק מהלהקה שייצגה את המדינה ב-2002, מגיעה למקום השישי באותו טרום גמר. Roger Pontare, נציג 1994 כחלק מצמד ונציג 2000 לבדו, מגיע למקום הרביעי בטרום הגמר הרביעי, ועולה לשלב "ההזדמנות הנוספת", שם מסיים במקום הרביעי, ולא ממשיך לגמר.
* בקדם האסטוני – Ines, נציגת 2000, מגיעה למקום השני.
* בקדם האיסלנדי – למקום השני מגיעה Regína Ósk. למקום השלישי מגיע Friðrik Ómar. שניהם יישלחו כצמד ב-2008. Birgitta Haukdal, נציגת 2003, מגיעה למקום הרביעי. בטרום הגמר השני משתתף Gunnar Ólason, שייצג את המדינה ב-2001 כחלק מצמד. בטרום הגמר השני משתתף Eyjólfur Kristjánsson כחלק מצמד. הוא ייצג את המדינה ב-1986 כחלק מהרכב, ויישלח בשנה הבאה לבדו. מאחר והשיר של Silvía Nótt דלף זמן קצר לפני טרום הגמר השלישי, הוחלט לעלות חמישה שירים מחצי הגמר לגמר במקום ארבעה, וזאת במקום העלאה אחת של Wildcard, כפי שנעשה בטרום הגמר הראשון ובטרום הגמר השני.
* בקדם המולדובי – בשלב חצי הגמר צוות שיפוט מכריז על 13 שירים מתוך 25 השירים המשתתפים כעולם לגמר. הגמר עצמו מסתיים בתיקו משולש. לפי חוקי הקדם, במקרה של תיקו חבר צוות השיפוט הצעיר ביותר צריך לבחור את השיר הזוכה על ידי הצבעה מחדש, אך הוא מסרב לעשות זאת, וכך הקדם מסתיים ללא הכרעה. אחת מהזוכות בתיקו היא Geta Burlacu, שתישלח ב-2008. למקום השמיני בגמר מגיעה Olga Tira, שתישלח כחלק מהרכב ב-2010. הטלוויזיה המולדובית מחליטה לערוך קדם נוסף וקוראת לשליחת שירים מחדש. היא מזמנת את שלושת הזוכים של הגמר הראשון, אך Geta Burlacu ו- Moldstar & Alexa מסרבים להשתתף. הזוכה השלישי של הגמר הראשון, Serj Cuzencoff, מגיע בגמר השני למקום השני, למרות שהוא היה הפייבוריט של הקהל הן בגמר הראשון והן בגמר השני.
* בקדם הנורבגי – תופעת הכותבים השבדים תופסת תאוצה, כאשר 13 מתוך 18 השירים המתחרים בקדם נכתבו על ידי שבדים. למרות זאת, השירים שסיימו במקום הראשון והשני נכתבו על ידי נורבגים. Geir Rönning, נציג פינלנד 2005, מגיע למקום הרביעי כחלק מצמד. Tor Endresen, נציג 1997, מנסה את מזלו גם כן. Hanne Haugsand, שהייתה חלק מההרכב שייצג את המדינה ב-2000, מנסה את מזלה בטרום הגמר השלישי, אך לא מעפילה לשלב הבא.
* בקדם המלטי – במהלך ההופעה של Fabrizio Faniello המיקרופון שלו כבה מספר פעמים. בזמן ההופעה של Ali & Lis המיקרופון של אחת מהם כבה והשנייה נאלצת לחפות עליה בשירה. ניתנת להן הזדמנות להופיע שוב בשל כך. למקום השני מגיעה שוב Olivia Lewis, והיא תישלח בשנה הבאה. למקום התשיעי מגיעים בדואט Paul Giordimaina ו-Moren. הוא היה נציג 1991 כחלק מדואט, היא תישלח ב-2008. Claudia Faniello מגיעה למקום ה-12. היא תישלח ב-2017.
* בקדם הגרמני – למקום השלישי והאחרון מגיעה Vicky Leandros, נציגת לוקסמבורג 1967 ו-1972, אז גם זכתה באירוויזיון.
* בקדם הדני – למקום השלישי מגיע בדואט Søren Poppe, נציג 2001 כחלק מהרכב. עוד מנסה את מזלה Trine Jepsen, נציגת 1999 כחלק מצמד. גם הפעם היא בדואט, אך עם מישהו אחר.
* בקדם הרומני – Nico ביחד עם הרכב מגיעה למקום השני הכללי ולמקום ראשון בטלווטינג. היא תישלח ב-2008 בדואט.
* בקדם הבריטי – Antony Costa מגיע למקום השני. הוא יישלח ב-2001 כחלק מלהקת Blue. הייתה ביקורת לאחר הקדם מצד מבקרים שהדגישו כי המלוות בשיר הזוכה שרו בליפסינק וזה לא יתאפשר בתחרות עצמה. בתחרות עצמה כמובן שהמלוות שרו בעצמן בלייב.
* בקדם היווני – לפני שנבחרה Anna Vissi, רשות השידור היוונית מציעה ל-Sakis Rouvas להיות שוב הנציג שלה, אחרי שעשה זאת ב-2004. הוא מסרב, בין היתר, כי מעריך שהסיכויים שלו לזכות שנה אחרי שיוון כבר זכתה בתחרות נמוכים. הוא מקבל במקום זאת את תפקיד המנחה. הוא יישלח שוב כנציג ב-2009.
* בקדם הקרואטי – למקום השני מגיעה להקת Kraljevi Ulice, שתישלח ב-2008. למקום השמיני מגיע ההרכב נציג 1995, Magazin. הזמרת Danijela Martinovic, נציגת 1995 כחלק מהרכב ונציגת 1998 לבדה, מגיעה למקום ה-14. Claudia Beni, נציגת 2003, מגיעה למקום ה-14 בחצי הגמר השני ולא עולה לגמר.
* בקדם הסרבי-מונטנגרי – במקום הראשון זוכה להקת No Name, נציגת השנה שעברה. למקום השלישי מגיע Stevan Faddy, שיישלח בשנה הבאה מטעם מונטנגרו העצמאית. בשוויון עמו במקום השלישי מגיע גם Stefan Filipovic, שיישלח מטעם מונטנגרו ב-2008. Tijana Dapcevic מגיעה למקום השמיני, ותישלח מטעם מקדוניה ב-2014. Nina Žižic מגיעה למקום ה-17 בחצי הגמר המונטנגרי, ולא עולה לגמר. היא תישלח כחלק מהרכב ב-2013. Vanja Radovanovic מגיע למקום ה-21 בחצי הגמר המונטנגרי ולא עולה לגמר. הוא יישלח ב-2018.
* קדמים פרטיים באירלנד וביוון.

פרטי טריוויה:
* ארמניה בהופעת בכורה!
* אוסטריה פורשת ככל הנראה לאור כישלונות העבר. הונגריה פורשת עקב בעיות כלכליות. סרביה ומונטנגרו פורשת עקב הסקנדל בקדם המקומי, שהותיר אותם ללא זוכה, שמוסכם גם על סרביה וגם על מונטנגרו.
* את מקומה של סרביה ומונטנגרו האוטומטי בגמר תפסה קרואטיה, שסיימה במקום ה-11 ב-2004.
* Anna Vissi חוזרת בפעם השלישית, לאחר שייצגה את קפריסין פעם אחת ואת יוון פעם אחת. הפעם היא מייצגת שוב את יוון. גם Carola חוזרת בשלישית עבור שבדיה.
* אדי בטלר חוזר בפעם השנייה עבור ישראל, Viktoras Diawara, שהיה חלק מההרכב הליטאי ב-2001 חוזר עכשיו עבור ליטא עם הרכב אחר. Fabrizio Faniello חוזר בשנית עבור מלטה ו-Ich Troje עבור פולין.
* לראשונה בתחרות יש שימוש בטכנולוגיית ה- Spidercam.
* הקדם הצרפתי בוחר רק את הנציגה. השיר המיועד לה הוא "Nous, c'est vous", אך מאחר והוא לא מתאים לה לדעת כתב השיר, Corneille. לדבריו השיר מתאים יותר למבצע גבר. הוא כותב לה שיר אחר, שיתאים לה יותר, לדבריו.
* הליך בחירת השיר האירי לוותה בביקורת כלפי Brian Kennedy, שדחף שיר שלו לקדם אחרי שעבר מועד הגשת השירים. השיר אכן זכה בקדם.
* השיר הקפריסאי נכתב בהשראת אירועי 9/11.
* השיר המונגאסקי מושר לא רק בצרפתית, אלא גם בשפה הטהיטית. זו הפעם הראשונה שהשפה משמשת שיר בתחרות.
* בשפת המקור, השיר המקדוני הכיל מילים משעשעות, שבו Elena Risteska אומרת לבן זוגה, שנמאס לה מטורבו-פולק שהוא מאזין לו עם כל ה"ני נה נה ניי", ושהיא רוצה להאזין במקום ל-Eminem, Madonna ו-Shakira. באנגלית המילים הופכות להיות גנריות, ובהן היא מציינת שהיא מוכנה לעשות הכל עבורו.
* השיר הפולני כולל בפעם הרביעית ברצף מספר שפות. הפעם השיר כולל שורות בפולנית, רוסית, גרמנית, אנגלית וספרדית.
* השיר ההולנדי הושר באנגלית ובשפה דמיונית.
* לראשונה השיר האלבני הושר באלבנית.
* הלהקה הליטאית הקליטה את שירה מחדש לכבוד מונדיאל 2006. Robbie Williams שר את פזמון השיר בהופעתו בבריסל באותה שנה.
* השיר הליטאי הופך לסינגל הפלטינה הראשון במדינה מזה 4 שנים.
* השיר השבדי משומש על ידי ה-BBC מאוחר יותר באותה שנה, כאשר הם לוקחים את הגרסה האינסטרומנטלית עבור ליווי הסיקור שלהם לאליפות אירופה באתלטיקה.
* השיר האיסלנדי כולל בסטודיו את המילה 'fucking' ו-Svante Stockselius, המפקח על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, דרש מאיסלנד לא לשיר את המילה במהלך ההופעה, מאחר ושימוש בקללות נוגד את כללי התחרות. הדמות של Silvia Night סירבה והופיעה בחזרות עם הנ"ל, אך בהופעה החיה עם המילה 'freaking' במקום. ה-CD הרשמי של התחרות כולל את את המילה 'fucking'.
* במהלך החזרה, Night קראה למנהל הבמה "Fucking retard". היוונים שמעו "Fucking Greek", מה שהוביל לקריאות בוז נגדה במהלך ההופעה.
* Night טענה שהיא מגלמת דמות פיקטיבית, ושכל הנ"ל הוא חלק מהאקט הבידורי. היא המליצה במסיבת העיתונאים למי שרוצה ללכת לאירוויזיון עם שיר בדיחה, לא לעשות זאת.
* לראשונה כותרת השיר הישראלי לא כוללת מילה אחת בעברית. עדיין, על פי כללי הערוץ הראשון, לפחות מחצית השיר הייתה בעברית.
* השיר הגרמני נשמע כמו שיר אהבה רומנטי, אך סולנית הלהקה טענה שכתבה אותו לאחייניתה כדי לנחם אותה על מות אביה.
* השיר הדני הוא השיר הדני הראשון לאירוויזיון שלא הייתה לו גרסה בדנית.
* כותב ומלחין השיר הדני, Niels Drevsholt, חשף ב-2020 שרשות השידור הדנית רצתה את Zindy Laursen כמבצעת השיר בקדם. עם זאת, הוא כתב את השיר עבור Sidsel Ben Semmane והתעקש שהיא תבצע אותו.
* קלטו ת'הזייה. עקב הסיפור שהוצג בוידאו-קליפ של השיר היווני, שבו Anna Vissi נבגדת על ידי בן זוגה, נשדדת על ידי אופנוען ומוטרדת מינית על ידי נהג משאית, הפוליטיקאי היווני Georgios Karatzaferis מתח ביקורת על הקליפ, וטען שהוא משמיץ את יוון. הוא נאם על כך בפרלמנט האירופי, טען כי הקליפ פוגע בשם של יוון בעיני תיירים פוטנציאליים ודרש מהפרלמנט האירופי לפתוח בחקירה עקב כך. זה לא קרה. יצוין שפוליטיקאי זה הוא אנטישמי לא קטן, שרמז למעורבות יהודית בפיגועי 9/11 וטען שהשואה היא מיתוס.
* שר התרבות הפלמי סבסד מסע יחצנות בסך 60,000 אירו עבור קידום השיר הבלגי ברחבי היבשת.
* Michał Wiśniewski, אחד מחברי הלהקה הפולנית, הופיע על הבמה עם שיער ירוק, במקום שיער אדום כפי שהוא עושה בדרך כלל. הסיבה נעוצה בחוזה מסע פרסום שהוא חתם מוקדם יותר עם חברת טלפון סלולרית פולנית, שצבע המותג שלה הוא ירוק.
* משך זמן ההצבעה מקוצר ל-10 דקות, על מנת לחסוך בזמן בגמר.
* למרות שהייתה אחת הפייבורטיות לזכייה, Anna Vissi מסיימת במקום התשיעי. בראיון שנותנת לאחר התחרות לטלוויזיה המקומית היא נראית בוכה ומאוכזבת. בעוד הקריירה והפופולריות שלה החלו לצנוח בתחילת המאה, Vissi חשבה, שהתחרות תהווה סוג של מקפצה בחזרה לפופולריות ואולי אף להצלחה ברחבי היבשת. משזה לא קורה, נדמה כי היא איבדה את אהדת הקהל המקומי ואלבומה הבא, שיוצא 3 שנים לאחר מכן, סובל ממכירות מועטות יחסית.
* פרסי Marcel Bezençon השנתיים: שבדיה זוכה בפרס האמנים (הצבעות זוכי עבר), בוסניה והרצגובינה זוכה בפרס ההלחנה, פינלנד זוכה בפרס העיתונות.
* בתקדים חד פעמי, למרות שפרשה אחרי הדדליין ואף שילמה קנס, לסרביה ומונטנגרו ניתנה הזכות להצביע בתחרות. יצוין שלולא ההצבעה שלה, פולין הייתה עולה לגמר ומקדוניה הייתה נשארת בחצי הגמר. בגמר לעומת זאת, לולא ההצבעה שלה, שבדיה הייתה מסיימת רביעית, רומניה חמישית, קרואטיה במקום ה-13.
* לפני שהיא מקריאה את הנקודות, מציינת Jovana Janković, הדוברת הסרבית, שאמנם השנה אין להם שיר בתחרות, אך בשנה הבאה יביאו את השיר הטוב ביותר. בשנה הבאה סרביה מביאה את השיר הזוכה ו-Janković זוכה להנחות את התחרות ב-2008.
* השיר הנורבגי הוא היחיד עד היום, שהושר בנורבגית, מאז שחוק השפה בוטל.
* השיר הבריטי עמד בסכנת פסילה מאחר והיה זמין לרכישה כבר במרץ 2004, אך מאחר והוא היה זמין רק ב-White label, סוג של תקליט ויניל, הפצתו המוקדמת לא פגמה בלגיטימיות שלו להשתתף בתחרות.
* בחצי הגמר, אלבניה ומונקו משתמשות בצוות השיפוט, מכיוון שלא מתקבלות מספיק הצבעות טלפוניות במדינה. בגמר, לאלבניה היו בעיות טכניות עם הטלווטינג. מונקו לא מצפה לקבל מספיק הצבעות, ולכן כלל לא פותחת את הקו להצבעות ומשתמשת בראש בצוות השיפוט. במפתיע או שלא, שתי המדינות היו היחידות באותה השנה שלא הצביעו לשיר הזוכה מפינלנד.
* פינלנד זוכה בפעם הראשונה והאחרונה בתחרות וזה לה ההישג הטוב ביותר בתחרות. עד אז ההישג הטוב ביותר שלה היה המקום השישי ב-1973. יצוין גם כי עד 2006 פינלנד קיבלה רק 3 פעמים 12 נקודות, האחרון ב-1977…
* בשנה זו, בפעם הראשונה והאחרונה, זוכה שיר רוק-מטאל בתחרות.
* יצוין כי בצירוף מקרים סטטיסטי, פינלנד מגיעה למקום הראשון עם 292 נקודות, גם בחצי הגמר וגם בגמר. גם טורקיה מסיימת עם אותו מספר נקודות בחצי הגמר ובגמר – 91 – אך מגיעה למיקומים שונים.
* זו גם הפעם הראשונה מאז שהחלה שיטת חצאי הגמר, שהזוכה בחצי הגמר זוכה גם בגמר.
* ולבסוף, 292 הן מספר הנקודות הרב ביותר ששיר זוכה בו עד לנקודה זו בתחרות. השיא יישבר על ידי אלכסנדר ריבאק ב-2009.
* בוסניה והרצגובינה מגיעה למקום השני בחצי הגמר ולמקום השלישי בגמר. רוסיה מגיעה שלישית בחצי הגמר ושנייה בגמר. שבדיה מסיימת רביעית בחצי הגמר וחמישית בגמר. ליטא, שמגיעה למקום החמישי בחצי הגמר, מסיימת שישית בגמר. ארמניה מסיימת שישית בחצי הגמר ושמינית בגמר. אוקראינה מסיימת במקום השביעי הן בחצי הגמר והן בגמר. טורקיה מסיימת שמינית בחצי הגמר ובמקום ה-11 בגמר. אירלנד מסיימת תשיעית בחצי הגמר ועשירית בגמר. מקדוניה מסיימת במקום העשירי בחצי הגמר ובגמר מגיעה למקום ה-12.
* רוסיה משחזרת את ההישג הטוב ביותר שלה, מקום שני. מאחר ו-Alsou ב-2000 קיבלה 53% מהקולות, בעוד Dima Bilan השנה קיבל 54% מהקולות, השיא של 2000 נשבר, והשיר הרוסי של Bilan מחזיק בשיא ההישג הרוסי הטוב ביותר. זאת עד 2008, אז השיא יישבר על ידי Bilan עצמו, שניצח בתחרות.
* בוסניה והרצגובינה מגיעה למקום השלישי, המקום הגבוה בתולדותיה עד ליום זה.
* ליטא מסיימת במקום השישי, שהוא לה המקום הגבוה בתולדותיה עד ליום זה. זו גם התחרות הראשונה בה היא מקבלת 12 נקודות.
* בגמר, מקבלות פינלנד ובוסניה והרצגובינה 12 נקודות מ-8 מדינות, רוסיה מקבלת מ-7 מדינות, טורקיה מ-3 מדינות, ארמניה, יוון ורומניה מ-2 מדינות, קרואטיה, ליטא, מולדובה, ספרד, שווייץ ואוקראינה מקבלות 12 נקודות פעם אחת כל אחת. בחצי הגמר בוסניה והרצגובינה מקבלת 9 פעמים 12 נקודות, רוסיה מקבלת 8 פעמים, פינלנד וארמניה מקבלות 6 פעמים, שבדיה מקבלת 3 פעמים, אלבניה, קפריסין, ליטא, מקדוניה, פורטוגל וטורקיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* בגמר רוסיה ורומניה מקבלות נקודות מהכי הרבה מדינות – 35 מדינות הצביעו להן. אחריהן פינלנד עם 34 מדינות מצביעות ובוסניה והרצגובינה עם 32 מדינות שהצביעו עבורה. בחצי הגמר הייתה זו בוסניה והרצגובינה שגרפה הכי הרבה הצבעות – 37 מדינות, כלומר כל המדינות המצביעות העניקו לה ניקוד! אחריה פינלנד ושבדיה עם 34 מדינות מצביעות ורוסיה עם 31 מדינות מצביעות.
* החל משנה זו יוצא לאור ספר מעריצים עם מידע מפורט על כל מדינה משתתפת.
* הופעת השיר האירי בחצי הגמר הפכה את השיר לשיר ה-1000, שמושר על בימת האירוויזיון.
* במסיבת העיתונאים שאחרי הניצחון, הלהקה הפינית נכנסה לאולם ושרה את השיר הליטאי דווקא "We are the Winners".
* פרס ה-Barbara Dex למתלבש הגרוע של הערב הולך לארבעת בנות NonStop הפורטוגליות.
* בעיות בשלב הניקוד: ניסיונות להציג את הטופ 5 של הערב לא צלחו. בכל פעם שהמנחה, Maria Menounos, מנסה להעביר לאימג' של המובילות כרגע ולדבר עליהן, הגרפיקה הממוחשבת מעבירה לנקודת ההצבעה הבאה ואין זמן בשידור חי לתקן את הדברים האלה. חלק מלוחות הניקוד נטענו באטיות יחסית. הדובר ההולנדי מנסה להתבדח על חשבון המנחים, מטריד מינית את Sakis Rouvas ומעכב את שלב ניקוד עוד קצת. הדובר הקפריסאי, Constantinos Christoforou, מכריז שהוא מדבר מניקוסיה, "The last divided capital in Europe". בזמן שהוא נותן את הניקוד מופיע שמה של שווייץ במקום שמה של קפריסין, באופן אירוני למדי. נמתחה ביקורת על כך שהקראת הניקוד קוצרה וכל דובר הכריז רק על הטופ 3. לראשונה מוצגת מקדוניה לא בתור FYR Macedonia, אלא בשם המלא, שאותו מקדוניה מתעבת, Former Yugoslav Republic of Macedonia. לא צריך להיות גאון כדי להבין שזה מהלך של היוונים, שמתנגדים לשם "מקדוניה" כמדינה המציגה עצמה ככזו.
* השיר הפיני שבר שיא גינס של ביצוע קריוקי, כאשר 80,000 פינים שרו ביחד את השיר בכיכר העיר ב-2009, לכבוד חגיגות 3 שנים לניצחון הפיני.
* בספר שפירסם Christer Björkman ב-2017, "Generalen", הוא מספר על חוויותיו כמפיק המלודיפסטיבלן, כראש המשלחת השבדית לאירוויזיון וכמפיק התחרות מספר פעמים. הוא מציין כי ב-2006 כאשר היה ברור במהלך ההצבעה שפינלנד הולכת לניצחון, חברי המשלחת השבדית היו עסוקים בלהרגיע את קרולה ולנחם אותה. הם ניסו לשכנע אותה לפרגן ללהקה הפינית בראיונות ולציין שהיא מאושרת מהמקום שקיבלה. זה עבד בכמה ראיונות, אך לא בכולם.

* ניתן לצפות בחצי הגמר כאן:

* ניתן לצפות בגמר התחרות כאן: