הקדמה:
יש הסכמה מקיר לקיר כי מדובר באחת השנים הגדולות. בניסיון להתקדם עם הזמן, מחליט איגוד השידור להציג את שיטת ההצבעה הידועה והמקובלת היום – הטלווטינג. אי אפשר להבין את האירוויזיון של היום בלי הצבעת הקהל ומה שהיא עשתה מהתחרות ולתחרות. את השינוי הגדול אנחנו נראה ב-1999, יש טרנספורמציה מתחרות של שופטים חנוטים, בודדים המחליטים על רבים, לתחרות של ההמון, של הפופולרי, הוויזואלי, המושך את העין והאוזן.
השינוי כמו גם האנונימיות של הצבעות אלו הביאו לשבירת הבושה; הצבעות שכנים ומהגרים מתעצמות ומאירות את התחרות באור שלילי מאד. אבל די לצרה בשעתה.
ה-EBU מחליט על הרחבת מספר המשתתפות בחזרה ל-25 מדינות, כפי שהיה ב-1993 וב-1994. בעקבות ההדחה השערורייתית של גרמניה בשנה שעברה למרות היותה אחת התורמות הגדולות, נקבעת שיטת רלגציה חדשה, "רלגציית המיקום המצטבר" נקרא לה. עושים ממוצע מיקום לכל מדינה של 5 השנים האחרונות. 5 מדינות הנמצאות בתחתית הדירוג מאולצות לפרוש על מנת לצמצם את מספר המתמודדים ל-25.
הצבעה טלפונית מבוצעת כמעין פיילוט עבור תכניות עתידיות של ה-EBU עבור התחרות: אוסטריה, גרמניה, שבדיה, שוויץ ובריטניה משתמשות בשיטה זו ו-100% מהניקוד שלהם נקבע לפי ההצבעות הטלפוניות.

מהלך הערב:
דבלין, אירלנד. התחרות נפתחת במסכי טלוויזיה ורעש לבן, וכן טלוויזיות הולכות להיות מוטיב חוזר בתחרות. Morten Harket, סולן A-ha ומנחה השנה שעברה, מופיע על אחת מהן ומאחל בהצלחה. סמליל התחרות נוצר במעין מבט על מחללית ואנחנו מגיעים לבמה, שנראית כמו חללית האם מהסרט "הנוסע השמיני". זו במה קטנה יחסית לבמות שהורגלנו אליהם, היא עגולה. לי זה הזכיר חללית, באתר הרשמי מציינים שהבמה נראתה כמו מערה. אני מתקשה לתאר אותה כי היא מאד מורכבת, מסביב לבמה משהו שאכן נראה כמו קירות של מערה, מלא תאורה וטלוויזיות מסביב. המנחים פוסעים אל הבמה, פותחים באנגלית, מתרברבים בהצלחה של אירלנד בשנים האחרונות, ממשיכים באירית ומקנחים בצרפתית. הם חוזרים שוב ושוב על כך שזו אחת התחרויות היותר טובות בהיסטוריה של התחרות. הם עושים תיאום ציפיות לערב זה, הגלויות יציגו מידי פעם כוכבים בינלאומיים שיחלקו את זיכרונותיהם מהתחרות, המופע האמנותי יציג את הפופ העדכני שסוחף את היבשת. המנחה משתמשת במונח הפופולרי באותה עת: Girl Power כדי לציין את ניצחונה של Eimear Quinn מהשנה שעברה ואת כוחה שלה מול המנחה רונאן… אחרי כל גלויה, מופיע המנצח על התזמורת. עם תחילת השיר, מופיע מספרו בפינה השמאלית העליונה עבור מצביעי הטלווטינג, ובאנר עולה בתחילת וסיום השיר עם דגל המדינה הבוהק ועם פרטי השיר בפונט קטן ועדין. אחרי שנגמר שלב ההופעות, Carrie Crowley המנחה מציגה את שיטת ההצבעה החדשה בעבור חמשת המדינות המשתמשות בטלווטינג. לראשונה מופיע recap של כל השירים עבור המצביעים טלפונית. ההצבעה הטלפונית נפתחת ל-5 דקות בלבד.

שלב ההצבעה:
לפני ההצבעה, המנחה מציגה את Marie-Claire Vionnet, המפקחת על התחרות מטעם ה-EBU. לאחר ההצבעה הקפריסאית, יוון מובילה, מן הסתם. בוז מהקהל ו-Terry Wogan קורא להצבעה הקפריסאית "פתטית". לאחר ההצבעה הטורקית, מלטה עולה להובלה, כאשר בריטניה, ספרד ואירלנד בשוויון במקום השני. לאחר ההצבעה הנורבגית, בריטניה במקום השני, צרפת, יוון ואירלנד בשוויון במקום השלישי. לאחר ההצבעה האוסטרית, טורקיה שהייתה עם 0 נקודות עד כה קופצת למקום ה-14, בריטניה עולה לראש ושם תישאר עד לסוף התחרות. אירלנד עולה למקום השני בשוויון עם מלטה. לאחר ההצבעה האירית, מלטה לבדה במקום השני וצרפת עולה לשלישי. קפריסין מתחילה מאד חלש ונמצאת במקום ה-17. כמו בכל ההפקות האיריות מאד 1993 אנחנו רואים דירוג של הטופ 5 מידי פעם ואת ההופעה של המדינה המובילה, כלומר של בריטניה… ההצבעה השווייצרית מקפיצה את טורקיה למקום ה-12, מעלה את אירלנד למקום השני ומתעלמת ממלטה שמתחילה להתדרדר. ההצבעה ההולנדית מקפיצה את קפריסין למקום השמיני, את איטליה למקום השני ואת ספרד לשלישי. הפער בין בריטניה לאיטליה הוא 36 נקודות כעת. ההצבעה האיטלקית מעלה את טורקיה למקום העשירי ואת אירלנד למקום השני. ההצבעה הספרדית מעלה את איטליה למקום השלישי ונותנת בוסט יפה לקפריסין וטורקיה. ההצבעה הגרמנית מעלה את טורקיה למקום הרביעי ואת קפריסין למקום השישי. לאחר ההצבעה הפולנית, צרפת עולה למקום הרביעי. ההצבעה האסטונית מעלה את צרפת למקום השלישי. ההצבעה הקרואטית מעלה בחזרה את איטליה, אך גם את טורקיה, והן בשוויון במקום השלישי. ההצבעה הפורטוגלית מורידה את טורקיה למקום הרביעי והפער בין בריטניה לאירלנד עומד על 40 נקודות כעת. ההצבעה היוונית מגדילה את הפער בצמרת ל-52 נקודות עקב התעלמות מאירלנד. ההצבעה המלטית מעלה את טורקיה בחזרה למקום הרביעי, תוך התעלמות מאירלנד ומאיטליה. בעקבות ההצבעה ההונגרית, טורקיה עוברת את רף ה-100 נקודות לראשונה בהיסטוריה של התחרות. ספרד עולה למקום החמישי. ההצבעה הרוסית מעלה את הפער ל-64 נקודות. 12 הנקודות של רוסיה לבריטניה גורמים לכך, ולמרות שיש עוד 5 מדינות להצביע, הניצחון של בריטניה מובטח! ההצבעה הדנית מתעלמת מטורקיה ומחזקת את רוב המדינות בטופ 10. ההצבעה הצרפתית מתעלמת מאיטליה, ומעלה את בריטניה מעל רף ה-200 נקודות בפעם השנייה בלבד בהיסטוריה. ההצבעה הקרואטית מעלה את איטליה לשוויון במקום השלישי ואת הפער בין בריטניה לאירלנד ל-74 נקודות. ההצבעה האיסלנדית מפתיעה עם 12 נקודות לקפריסין. אבל הזוכה היה ברור כבר מזמן, בריטניה ראשונה בפעם החמישית, אירלנד שנייה, טורקיה שלישית, איטליה רביעית וקפריסין חמישית.

הענקת הפרס ו-reprise:
Marc Roberts האירי מחבק את Katrina Leskanich, המנופפת למצלמה. Ronan Keating מביא את Leskanich לבמה אחרי חיבוק קצר שלה עם הזמרות ההולנדיות.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
1.  רוסיה – אחת מהאייקונים הרוסים האהובים. שיר תיאטרלי, מאד רוסי ודרמטי. Alla Pugacheva מבצעת אותו כמו דיווה אמיתית עם מלא פאסון, משחק ותשוקה רוסית אמיתית. המיקום הסופי של השיר הוא בגדר פשע, שיר שבולט בשונות שלו משאר השירים. המון אופי, הופעה ענקית עם להקת ליווי שנותנת תחרות אמיתית לשאר ההופעות. עד ש-Paul Oscar יעלה על הבמה לפחות…

2.  יוון – מופלא! שיר האירוויזיון היווני הטוב ביותר עד כה (וכנראה בכל הזמנים). שיר חם, עדין אך מלא תשוקה, מופק ומעובד לעילא, מבוצע בצורה מופלאה חוץ מתו אחד בסוף. אחיד ומגובש. הימים שלפני Sakis ו-Helena, שביזו את המוזיקה היוונית. Marianna Zorba בשמלה בצבע צהוב-בז' עם זוג צלצלים שתלויים לה על היד, יש להקה שלמה מנגנת בשלל כלי נגינה יווניים.

3.  סלובניה – מקסים וכל כך שונה ממה שהורגלנו לשמוע עד כה. נשמע כמו בלדת ימי הביניים, שיצאה מתוך אגדה על נסיכה ונסיך… צלילי נבל, פעמונים וגיטרה אקוסטית. השיר נפתח בקולה של Tanja Ribič מהשנייה הראשונה. הדרמה נכנסת בפזמון. עבודת מצלמות מעולה. שיר מיוחד שבנוי מכמה בתים ואחר כך פיזמון, שחוזר על עצמו כמה פעמים. זה מצליח לעניין לאורך כל ה-3 דקות. קלאסי, נקי, מדויק.

4.  איסלנד – השיר נפתח בצלילי טכנו ודאנס ו-Paul Oscar, היושב על ספה במכנסי עור כאשר לצידו רקדניות בלבוש עור פרובוקטיבי שבהתחלה ספק מתות ספק לא בהכרה. הוא נוגע בעצמו תוך כדי השיר ובהן, במה שידוע עד היום כהופעה הפרובוקטיבית ביותר באירוויזיון עד כה. שיר והופעה שהקדימו את זמנם. עדכני, חדשני, מקורי, ושיר שבניגוד לרבים אחרים נשמע רלבנטי עד ימינו אנו!

5.  פורטוגל – בגיל 15 זה היה הפייבוריט שלי… זה די ברור שלהקת הליווי המאד לא אטרקטיבית והמאד מוזרה חיבלה לה בסיכוי להשיג אפילו נקודה בודדה. סליה בשמלת עור שחורה אלא מה, קול עמוק שכנראה מושפע מהפאדו. בלדה, כמו שהפורטוגלים יודעים, מצוינת מבחינה מלודית ומורכבת מספיק כדי להיות לא אטרקטיבית לשופטים הטיפשים. אין מודולציה או משהו כזה, פשוט שיר טוב.

6.  איטליה – הוכחה למה אנו צריכים את איטליה בתחרות. מכניסים קצת Class בים הטראש. בלדה מקורית, מלודית, איטלקית מאד, פופית, עכשווית ביחס לאירופה. Alessandra Drusian נראית יפהפייה, Fabio Ricci מקסים ומתפקד כסייד קיק מצוין. ווקלית מדויק. עלייה של חצי טון בפזמון האחרון תורמת לדרמה. כולם לבושים בשחור כמיטב המסורת בניינטיז. נוטף קלאס.

7.  אסטוניה – בלדה קטנה ומלודית להחריד. Maarja-Liis Ilus נטשה את ריקוד הברכיים מהשנה שעברה עבור ריקוד צוואר. היא גם למדה איך לעשות אהבה עם המצלמה. זה חזק מאד, קליט, יושב יפה מאד על הקול שלה ומבוצע היטב. כינורות ונבל תורמים לשיר דרמה בסוף כל פזמון. עשן ממלא את הבמה ומוסיף לאווירה ה-fairytale הכללית. מודולציה בסוף השיר כמיטב המסורת.

8.  טורקיה – הקול של Şebnem Paker מהדהד ונותן לשיר נופח מיסתורי. הבתים קסומים עם שימוש בדרבוקות וגיטרות אקוסטיות. הפיזמון הוא חצי חפלה. ובחלק האינסטרומנטלי נגן האורגן מרים ומתחיל לרקוד על הבמה וגם Paker. זה מאד אותנטי, בעיקר לאור מה שאנחנו יודעים שיבוא מטורקיה בעוד 6 שנים מעכשיו. שיר עם hook מאד חזק והקהל מוחא כפיים תוך כדי הפזמון.

9.  קרואטיה – הדבר הכי קרוב ל-Spice Girls באירוויזיון דאז. הן נראות כמו חיקוי די מוצלח שלהן וגם לא רעות בכלל ווקלית. קרואטיה נוטשת את הבלדות הכבדות לטובת פופ-באבלגם קליל וחמוד. לצד פורטוגל, זה היה הפייבוריט שלי בזמנו, עכשיו אני מגלה את זה מחדש. זה חביב ביותר. E.N.I שרדו יותר זמן מהמקור, ולמרות שנוצרה במיוחד עבור הקדם הקרואטי, הלהקה קיימת עד היום ומצליחה במולדתה.

10.  הונגריה – פעם לא סבלתי את זה, אבל אני מודה, מדובר באחת התצוגות האמיתיות של להקת בנים בתקופה שזה היה מודרני ברחבי אירופה, אבל לא קיבל ביטוי בתחרות. מיד טמפו פופי שנשמע כמו שיר טיפוסי של להקות בנים. ייצוג אותנטי sort of למוזיקה השלטת של אותה התקופה. אחד מהם, Rácz Gergő, פצח כמה שנים לאחר מכן בקריירה סולו מוצלחת מאד.

11.  ספרד – בלדת פופ ספרדית טיפוסית עם גיטרה וגבר שרמנטי בעל קול מלטף ששר אותו. טייק מודרני על Julio Iglesias, אני מניח, מינוס הדרמה. Marcos Llunas בעיני הוא אחד הגברים היפים שעלו על בימת התחרות, וזה קצת מסיח את דעתי מהשיר. זה שוב בלדת adult contemporary, אבל היא עשויה טוב ואני מסוגל לסבול כמויות כאלה של קיטש.
12.  בוסניה והרצגובינה – Alma Čardžić אומרת Goodbye למראה פקידת הבנק מ-1994 ועוברת למראה מגישת החדשות. היא נראית תואמת קטרינה הנציגה הבריטית… השיר עצמו הוא פופ לא מרשים בעליל והיכולות שלה מתבזבזות עליו למען האמת. זה נשמע כמו פופ יוגוסלבי מהאייטיז. עם זאת, הופעה ווקלית טובה מאד של Čardžić והלהקה. השיר מזכיר את להיט הסיקסטיז "I Will Follow Him" של Little Peggy March.
13.  פולין – פולין נוטשת את הבלדה הדרמטית עבור מוזיקת עולם. אינטרו מעולה ואינטרפרטציה כללית מצוינת של התזמורת. ניו-אייג' חנפני עם מלודיה עגולה ונעימה, בניסיון ללכת בעקבות Eimear Quinn. די רגיל לטעמי ומוערך יתר על המידה. Anna Maria Jopek נראית מעולה, אבל לא מצליחה להתבלט כי המון הופעות נראות ככה: עם להקה מאחורה ושתי זמרות ליווי, כולם השנה הלכו על שחור עם קצת לבן…
14.  דנמרק – ראפ שנשמע די רלבנטי לתקופתו אם לוקחים בחשבון שהוא מבוצע על ידי בחור דני לבן, מה גם שראפ לא היה משהו שהיינו רואים יותר מידי בתחרות… בתור אחד, שחי וצרך MTV באותה תקופה, אני יכול להגיד שזה נשמע כמו, אבל רק כמו, מה שהלך באותו זמן במצעדים. מסוג השירים שאמן מקומי יכל למכור כמה סינגלים ממנו, אבל באירוויזיון? זה לא מביא שום דבר מיוחד.
15.  צרפת – אם היא בת 17 למה לעזאזל היא נראית כמו בת 40?! שיר רומנטי, פריזאי מאד, עם להקת ליווי שתורמת לאווירה. זה קצת שיר שאני יכול לדמיין להקה יושבת ומנגנת בבית קפה. קצת חנפני וחסר אופי והשראה, אבל המלודיה מאד צרפתית והופעה עצמו חזקה ככל הניתן משיר כזה. אני מחבב את זה, אבל חושב שהיו שירים טובים יותר שהיו יכולים להיכנס במקומו לטופ 10.
16.  הולנד – הם ניסו את השיר הזה עם תלבושות עור בחזרות, אך ויתרו על כך. האינטרו גנוב בלי בושה מ-"Live and Let Die" של Wings. השיר עצמו הוא פופ שתואם את רוח הסבנטיז טרם עידן הדיסקו, ובהתחשב בעובדה שהייתה אז אופנה של רטרו לסבנטיז, זה לא נורא. אני מחבב את הקטעים המקוריים בשיר, אבל הגניבה כל כך ברורה. ההופעה עצמה נראית מעט חובבנית…
17.  קפריסין – צלילים אלקטרוניים באינטרו משתלבים עם אינסטרומנטים יווניים פולקלוריסטיים עבור מה שהא בעצם שיר אירוויזיוני טיפוסי רק בהפקה מעניינת. ההעמדה צ'יזית במיוחד עם הנפות ידיים וזמרי ליווי ונגנים שמתנועעים זה לצד זה. הדבה-דבה-דם יכול להוציא אותי מדעתי.
18.  אוסטריה – Bettina Soriat מנסה להגיש משהו בסגנון הפופ העכשווי שכובש עכשיו את המצעדים. גם Terry Wogan וגם העיתונות הישראלית כינו את זה ספייס גירלס בגרסת גיל העמידה. אלמנטים רבים של RnB ומוזיקת מוטאון שמעולם לא היו חזקים בתחרות. זה לא מצליח להיות רטרו אמיתי, אלא סתם שיר מיושן ונעדר את האלמנט הלהיטי שנותן להכל סאונד מאד חובבני. כוריאוגרפיה מלוטשת ותלבושות מחרודות. השיר מזכיר את "Opposites Attract" של Paula Abdul.
19.  אירלנד – בלדת מייקל בולטון, easy listening, adult contemporary ועוד ועוד. בלדת פסנתר מגובה בשלישיית זמרי ליווי, אחד מהקלפים שיש באותן שנים לאירלנד בתחרות. הקלף השני הוא הקלף הקלטי בו הם לא משתמשים הפעם. Marc Roberts גבר נאה בהחלט, עבה צוואר ומלא בכריזמה, ועל כך הוא צריך להודות, שכן אין בשיר הזה כלום ושום דבר. בשנה המאד מיוחדת הזו, לא היה לזה מקום בטופ 2.
20.  שוויץ – זה לא שיר נורא, אבל אני גם לא מוצא פה הרבה דברים טובים. Barbara Berta בתנועות יד מרגיזות, ז'קט ומכנסיים חומים-אפורים מאד לא אטרקטיביים. העיבוד הופך את השיר לאירוויזיוני, מכניס לשיר דרמה לא לצורך, ויוצר תחושה של התאמצות יתר. החצוצרה שנכנסת מידי פעם מנסה לתת קצת אלמנטים של ג'אז. זה לא עובר מדהים על הבמה ואין טעם בעיבוד מנופח של התזמורת על שיר כל כך בינוני.
21.  בריטניה – שיר שלום מסריח, גנרי להחריד, משעמם, נוסחתי ויבש. Katrina נראית כמו מגישת חדשות. ועדיין מדובר בשיר המנוני ביותר שמקבל בוסט אדיר מהתזמורת, ונראה מצוין על הבמה. Katrina מצליחה לסחוף באמצעות כריזמה וניסיון בימתי של שנים, זמרות ליווי מצוינות, וכן… השפה האנגלית. לא מרשים אותי בשום צורה.
22.  גרמניה – נראית כמו מטיפה בכנסיה בפטיסטית, עם שיר תואם, אובר-דרמטי וקיטשי. נשמע כמו שכלול ושעתוק של בלדות Ralph Siegel לכדי שיר אחד. ל-Bianca Shomburg קול טוב מאד, אבל נוכחות בימתית בעייתית, סטייליסט עיוור וספר של כלבים המתמחה בפודלים ככל הנראה.
23.  מלטה – מלטה כמו מלטה עסוקה בחיקויים ובשעתוקים. אחרי ניצחונה של Eimear Quinn הם מחליטים לשלוח שעתוק מקומי שלה. ניסיון לתת מעטה של פולק לשיר נשמע פתטי, כמו גם ניסיונה של Debbie Scerri לשיר כמו Eimear, כאשר כאמור היא לא בעלת אותו גוון קול. השיר עצמו חנפני נורא, חסר כל ניצוץ, אמירה או שמץ של אותנטיות.
24.  נורבגיה – מכל מה שהוא יכול היה להישלח עמו, הנורבגים בוחרים באחד השירים הגרועים של Tor Endresen לאורך שנים של ניסיונות בקדם הנורבגים. שיר רטרו רוק-אנ-רול של פעם, שנשמע עכשיו מאד זקן. הוא אפילו מצליח לזייף פה ושם בשיר הלכאורה פשוט הזה. נראה פתטי, כמו חבר'ה בגיל העמידה שמופיעים שיכורים אחרי העבודה. יש קונטרס בין השיר לתפאורה והבמה החדשניים.
25.  שבדיה – נורא ואיום מהתו הראשון. פופ קצבי שלאגרי מהאייטיז, שמישהו גירד כנראה משאריות מלודיפסטיבלן והביא לכדי שיר. זה נראה כמו מופע סיום בתיכון מקומי, מיושן, חנפני, מציק. העמדה מסריחה שאפילו ישראל לא יכלה לחשוב עליה. הם נראים מאד מרוצים מעצמם משום מה, אני שמח מאד שזה לא סיים גבוה, יש גבול.

המנחים:
Carrie Crowley ו- Ronan Keating- היא שחקנית, עיתונאית ומגישת טלוויזיה, מורה לשעבר. חביבה מאד, מלאת טקט, קומוניקטיבית, אבל קצת אימהית ובלתי מזיקה. התחרות הפכה אותה לפופולארית בארצה והיא נהייתה מגישה כמעט קבועה בהפקות של RTE. היא מאז הספיקה להתנתק מ-RTE ולדבוק בקריירת המשחק שלה. הוא כוכב פופ וסולן להקת הבנים Boyzone. רק בן 20. לא הכי כריזמטי, משחק על תקן אליל הנוער החמוד והחייכן, לא מרשים בשום צורה, חוץ מזה שיש לו קול נעים. מאז גם פיתח קריירת סולו מצליחה. באותה תקופה הוא גם מנחה את טקס פרסי ה-MTV ובשנה לאחר מכן את טקס מיס עולם, בו זוכה לינור אברג'יל.

הגלויות:
כל גלויה מציגה מסר אחר לגבי אירלנד: טכנולוגיה מתקדמת, תרבות ומוזיקה. המבצע מופיע עם איזשהו אלמנט, שקשור לנושא הגלויה, לרוב על רקע טלוויזיות. מידי פעם בתחילת הגלויה מופיע משתתף עבר, חולק מזיכרונותיו בתחרות ומאחל בהצלחה למתמודדים. מדובר בזוכת אירוויזיון 1988, Celine Dion, זוכי 1974, Benny & Bjorn מ-ABBA, זוכה 1980 ו-1987 וכמלחין ב-1992, Johnny Logan, זוכות 1985 Bobbysocks, זוכת 1996, Eimear Quinn, משתתף 1968 ו-1973, Cliff Richard, זוכת 1992, Linda Martin, זוכת 1993, Niamh Kavanagh, זוכי 1994, Paul Harrington and Charlie McGettigan, זוכי 1981, Bucks Fizz, משתתף 1970, Julio Iglesias, זוכת 1986, Sandra Kim וזוכי 1995, Secret Garden. הכל על רקע מסכי הטלוויזיה עם הצבעים הבוהקים והתזזיתיות, שיכולה לגרום לפרץ אפילפסיה.

Interval act:
Ronan Keating, Boyzone – המופע מתחיל בריקוד מודרני של כמה רקדניות בלבוש חללי-עתידני. Keating פוצח בסולו, ואליו מצטרפים שאר חברי הלהקה בשיר "Let The Message Run Free" שאפילו לא יצא כסינגל.

מעניקי ניקוד בולטים:
הולנד – קורי ברוקן נציגת 1956, 1957 ו-1958, כמו גם מנחת 1976.
צרפת – מארי מרים נציגת 1977.

שירים במצעדים:
בריטניה – מקום 2 באוסטריה ונורבגיה, מקום 4 בהולנד, מקום 5 באירלנד ושבדיה , מקום 6 בפלנדריה, מקום 8 בפינלנד, מקום 26 בשוויץ ומקום 28 בוולוניה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בוסניה והרצגובינה – קדם מאד טוב. "Godine" של Alma Cardzic היא בלדה מורכבת מבחינה מלודית. "Zbog tebe" היא כבר יותר בגזרת הפאוור בלאד, אירופאי ומלודי. "U tvojim ocima" היא שוב בלדה, הפעם עם כינורות ואווירה בלקנית יותר ברורה. "Ostani" היא הפלא ופלא… בלדה, אך הפעם זו בלדה רוק לפנים עם גיטרות חשמליות והכל. "Oprosti mi" היא בלדה עם הרבה תשוקה ודרמה.

* קרואטיה – "Nemamo to pravo" של Ksenija היא בלדה בהפקה עדכנית, מלאת אווירה, ניו-אייג'-פופ. רק מקום 17. "Boje ljubavi" של Bay Bis מגיע למקום ה-19 והאחרון עם 0 נקודות, פופ קטן בהפקה Aquaית, מאד עדכני ואפנתי. "Idi" של Petar Graso מגיע למקום השני וקרוב מאד לניצחון. בלדת פופ, פאור בלאד חזקה.

"Zora djevojka" של Lidija Bajuk מגיע למקום החמישי, בלדת פולקלור שקרואטיה מעולם לא שלחה וחבל. "Moje nebo" של Leo היא עוד בלדה דרמטית ומלודית מאד. מקום שישי.
* אסטוניה – "Üksik hing" של Hanna Pruuli במקום השני היא בלדת ניו-אייג' מלודית. "Aeg" של Maarja-Liis Ilus, Hanna-Liina Vosa & Anne Värvimann מגיע למקום השביעי וכמעט האחרון, אבל זו בלדה קטנה וחמודה.
* גרמניה – "Kein bitte verzeih mir" של Jeana מגיע למקום השישי, בלדת אמצע הדרך-גלגל"צית-Lisa-Loeb. מאד לא אופייני מגרמניה. "Engel" של All about Angels הוא פופ-דאנס דרמטי, קצת ארכאי כבר אז אבל שונה מאד, מזכיר במלודיה את "Johnny Blue" בחלקים מסוימים…
* פורטוגל – "Nosso canto chão" של Oriundi מקום שמיני, פולקלור פורטוגלי מקסים.

"Senhora da saia verde" של Cristina Almeida מגיע למקום החמישי, היא בלדת פולקלור-ימי ביניימית עם אלמנטים קלטיים. "Madrigal de Lianor" של Telmo Miranda במקום הרביעי היא גם כן מאותה סוגה. "Da primeira vez" של Sónia Mendes היא כבר בלדת פופ-ג'אז יותר מודרנית, מקום שני.
* סלובניה – "Nekdo" של Natalija מגיע למקום ה-12, שוב פאוור-בלאד. "Prosim, ostani" של Napoleon היא בלדת אמצע הדרך שמתאימה יותר לתחילת העשור, נשמע מאד להקות בנים-ish.
* שבדיה – "Nattens änglar" של Photogenique הוא פופ-דאנס עכשווי. מקום אחרון עם 0 נקודות. השיר נכתב על ידי Jonas Berggren מלהקת Ace of Base. השיר "En gång ska han gråta" של Garmarna הוא הניסיון השבדי למוזיקה קלטית מסורתית, מקום שמיני.
* טורקיה – "Sevda bu dostum" של Tüba Önal היא בלדה מודית מאד עמוסת צלילים ואווירה. מקום רביעי ואחרון עם 0 נקודות.

* בקדם הקפריסאי – למקום השני מגיע Stelios Constantas, שיישלח ב-2003.
* בקדם הטורקי -Tüzmen מגיע למקום הרביעי והאחרון עם 0 נקודות. הוא יישלח ב-1998. Tüba Önal גם היא מגיעה רביעית ואחרונה, ותישלח ב-1999.
* בקדם הנורבגי – בין השופטים בקדם היו חברים של Tor Endresen, שציינו בפני העיתונות של-Endresen מגיע לזכות, לא משנה עם איזה שיר הוא משתתף… Geir Rønning מגיע למקום השביעי ויישלח על ידי פינלנד ב-2005.
* בקדם האירי – Gary O'Shaughnessy מגיע שלישי, ויישלח ב-2001.
* בקדם הסלובני – למקום השני מגיעה Darja Svajger, נציגת 1995, שתישלח גם ב-1999. Vili Resnik מגיע למקום השישי, ויישלח ב-1998. Tinkara Kovac מגיעה למקום ה-10, ותישלח ב-2014.
* בקדם ההולנדי – למקום הראשון בטלווטינג מגיעים "Toen de aarde stilstond" ו-"Niemand heeft nog tijd" ביחד, אבל השופטים מכריעים את הכף לטובת האחרון.
* בקדם הגרמני – למקום השני מגיע Leon הנון-נציג של 1996. למקום השלישי מגיעה Michelle, שתישלח ב-2001.
* בקדם האסטוני – Code One מגיעים למקום השלישי. אחד מחברי ההרכב הוא Koit Toome, שיישלח בשנה הבאה.
* בקדם השבדי – Andreas Lundstedt מגיע למקום השביעי, ויישלח ב-2006 כחלק מההרכב, שייצג את שווייץ.
* בקדם היווני – אין קדם, אלא בחירה פנימית. רשות השידור בוחרת תחילה בשיר "An den agapisis, den th'agapithis" שכתב Dimosthenis. האחרון מתעקש לשיר את השיר בעצמו, לאחר שוויתר ב-1993 כשכתב את "Ellada, chora tou fotos". רשות השידור פוסלת את השיר בטענה כי הייתה טעות טכנית בהגשת השיר, כי אינם מעוניינים בו כמבצע.
* בקדם המלטי – למקום השלישי מגיעה Mary Spiteri, נציגת 1992. Claudette Pace מגיעה חמישית, ותישלח ב-2000. Olivia Lewis מגיעה שביעית בדואט, ותישלח ב-2007. Renato נציג 1975 מגיע שמיני. Georgina, נציגת 1991 כחלק מצמד, מגיעה למקום ה-11 כחלק מצמד אחר.
* בקדם הדני – Martin Loft, הנון-נציג של המדינה ב-1996, מגיע למקום התשיעי כחלק מהרכב. אחרי ש-Kølig Kaj זכה בקדם, הקהל שואג "Kølig Kaj לנשיאות!".
* בקדם הקרואטי – למקום השלישי מגיעה Maja Blagdan, נציגת 1996. למקום השביעי מגיעים חברי להקת Magazin, נציגי 1995, אבל עם סולנית חדשה. למקום התשיעי מגיעה להקת Novi Fosili, נציגת יוגוסלביה 1987. למקום ה-13 מגיע Ivan Mikulic, שיישלח ב-2004.
* קדמים פרטיים בהולנד ובבוסניה והרצגובינה.

פרטי טריוויה:
* הרלגציה מאפשרת לדנמרק, גרמניה, הונגריה ורוסיה לחזור לתחרות. איטליה אף היא חוזרת אחרי היעדרות של 4 שנים, אך תפרוש שוב להיעדרות ממושכת הרבה יותר לאחר התחרות הנוכחית.
* בלגיה ופינלנד נאלצות לפרוש עקב נוהל הרלגציה. מרומניה ומסלובקיה נמנעת החזרה עקב נוהל הרלגציה. ישראל מחליטה לפרוש עקב עקב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובמקומה מתפנה מקום אותו לוקחת בוסניה והרצגובינה. מאוחר יותר חוקק חוק שיום הזיכון לשואה ולגבורה לא יכול להתקיים בשבת, וזאת על מנת שיתקיים ביום לימודים. עבור ישראל זה היה מאוחר מידי והיא איחרה את המועד לאישור השתתפות.
* Alma Čardžić חוזרת בפעם השנייה עבור בוסניה והרצגובינה, אחרי שעשתה זאת ב-1994 כחלק מצמד. Maarja-Liis Ilus חוזרת בפעם השנייה עבור אסטוניה, אחרי שעשתה זאת ב-1996 כחלק מצמד. ו-Şebnem Paker עושה אותו דבר עבור טורקיה, גם כן אחרי 1996.
* שימוש החובה בתזמורת הוא בפעם האחרונה בשנה זו.
* כותב המילים של השיר הטורקי לא מאפשר ל-Şebnem Paker לבצע אותו, אז מלחין השיר כותב לו מילים חדשות. זו הסיבה שיש לשיר שתי גרסאות שונות עם מילים שונות.
* איטליה משתמשת בפסטיבל סנרמו לראשונה מאז 1972, על מנת לבחור את השיר לתחרות. מ-1973 ועד 1993 איטליה בחרה את שיריה בבחירה פנימית.
* אחרי הזכייה בפסטיבל סנרמו, בתקשורת האיטלקית תוקפים את הצמד Jalisse על כך ששיחדו את השופטים כדי לזכות בתחרות וכי שירם גנוב מ-"Listen to Your Heart" של Roxette. האמת הוא כי השמועות על קניית התחרות מגיעה מחברות התקליטים הגדולות, שלא מרוצות מכך ה-Jalisse העצמאיים זכו.
* את השיר הרוסי כתבה Alla Pugacheva עבור הזמר Valery Meladze, אך מאחר והוא חלה ולא יכל להקליט את השיר, היא הקליטה אותו בעצמה, והשאר היסטוריה.
* למרות שהופיעה עמו על הבמה, הנציג הדני, Kølig Kaj, לא איפשר ל"טלפנית" מהשיר, Christina Juul Jensen, להשתתף במסיבת העיתונאים מחשש שהיא תגנוב ממנו את תשומת הלב.
* לראשונה שני דוברים מעניקים נקודות מטעם מדינה אחת – צרפת משתמשת בשני מעניקי נקודות המקריאים את הניקוד של צרפת לסירוגין ואת ה-12 נקודות ביחד.
* בריטניה מקבלת נקודות מכל המדינות המשתתפות – 24 מדינות בסך הכל. זה הכי הרבה הצבעות למדינה אחת שהיה עד כה.
* בריטניה מקבלת מספר שיא של 10 פעמים 12 נקודות. צרפת וטורקיה מקבלות 3 פעמים 12 נקודות. קפריסין מקבלת פעמיים 12 נקודות. אסטוניה, יוון, אירלנד, איטליה, מלטה, רוסיה וספרד מקבלות 12 נקודות פעם אחת כל אחת.
* בריטניה מסיימת עם 227 נקודות, שזו נקודה אחת יותר מאירלנד 1994, שזה אומר הניקוד הגבוה ביותר לשיר באירוויזיון עד כה. בריטניה מקבל 78.82% מסך הנקודות האפשריות, מה שאומר שהיא נכנסת למקום השלישי בטבלת השירים, שקיבלו את אחוז הניקוד הגבוה ביותר, כאשר עוקפות אותה רק בריטניה 1976 וגרמניה 1982. היא מחזיקה במקום השלישי ברשימה זו עד ליום זה.
* איסלנד מסיימת עם 18 נקודות, כאשר 16 מתוכן ניתנו על ידי מדינות המבצעות הצבעה טלפונית.
* בריטניה מסיימת עם 46 נקודות ממדינות הטלווטינג, מתוך 48 נקודות טלווטינג אפשריות שיכלה לקבל. אירלנד מקבלת הכי הרבה נקודות ממדינות הטלווטינג – 47 בסך הכך, אך מתוך 60 נקודות אפשריות.
* נורבגיה ופורטוגל מסיימים עם 0 נקודות ומצטרפים לליטא 1994 כשירים שהכי פחות הצליחו בתחרות עד לאותה שנה, שכן כל אחד מהם קיבל 0 נקודות מ-24 צוותי שיפוט שונים.
* טורקיה מגיעה למקום הגבוה ביותר בתולדותיה – המקום ה-3. הרבה הודות לטלווטינג, אבל לא רק. שלא בכוונה או אולי בכוונה תחילה, טורקיה שולחת את השיר במקום הנכון ובזמן הנכון. שיר שופטים שגורף גם ניקוד מהקהל. שיא זה יישבר כאשר המדינה תזכה ב-2003.
* קפריסין משחזרת את ההישג שלה מ-1982 ומגיעה למקום החמישי. אך הפעם זוכה ל-34% מסך כל הניקוד האפשרי, לעומת ה-41.67% שהשיגה ב-1982… שיא זה יושווה ב-2004 ויישבר ב-2018, כאשר המדינה תסיים במקום השני.
* קרואטיה מגיעה למיקום הנמוך ביותר שלה עד כה. ב-2016 שיא שלילי זה יישבר.
* בין חברי צוותי השיפוט השונים ניתן למצוא בהולנד את Maxine נציגת 1996 ואת Maggie MacNeal, נציגת 1974 ו-1980. בספרד ניתן למצוא את Antonio Carbonell, נציג 1996. Eva Santamaría, נציגת 1993 ובאסטוניה את Koit Toome, שיהיה נציג 1998 ושוב ב-2017 כחלק מדואט.
* ב-2010 מומחה המוזיקה האיטלקי Gigi Vesigna מפרסם ספר על מאחורי הקלעים של פסטיבל סנרמו בשם "Vox populi, voci di sessant'anni della nostra vita". בספר הוא מספר כיצד חלק מהניצחונות בסנרמו נקנו בכסף וכיצד הכל השתנה לאחר ש-Jalisse זכו. כאמור חברות התקליטים הגדולות כעסו מאד וגרמו לכך שהצמד לא הושמע ברדיו ובטלוויזיה אחרי הזכייה שלהם. מאותה שנה הזכייה בפסטיבל איבדה מחשיבותה ופסטיבל סנרמו הפך להיות סתם תכנית מוזיקלית. באותה שנה רשות השידור האיטלקית שכחה להודיע ל-EBU שהם לא ישתתפו באירוויזיון, כפי שעשתה מאז 1994. בלחץ OGAE איטליה והמנהל של Jalisse, הוחלט לשלוח אותם לדאבלין עם השיר שזכה בפסטיבל סנרמו. כשבטלוויזיה האיטלקית שומעים כי הצמד פייבוריטים לזכייה, הם יוצרים קשר עם כמה רשתות שידור שלא ינקדו אותם על מנת למנוע זכייה אפשרית. הצמד קיבל את רגע הזוהר שלהם כאשר הביא את איטליה למקום הרביעי, אבל עם חזרתם לאיטליה ההתעללות והחרם נמשכו. הם נדחו על ידי פסטיבל סנרמו ב-1998, ולדבריהם מידי שנה לאחר מכן.

צפו בתחרות המלאה כאן: