הקדמה:
למרות שזכתה בשנה שעברה, לוקסמבורג מוותרת על התענוג שבהנחיית התחרות וה-BBC ניאות לארח. למרות הדרמה שמתרחשת מאחורי רבים מהשירים והמדינות, מדובר בתחרות מאכזבת, משעממת ואפרורית למדי. למעשה זהו קדימון לתקופה הקרובה, שכן האירוויזיון נכנס לתקופה שבו לטעמי לפחות מבחינת הפקה, בניית מתח ועניין כולל הוא…ובכן…פחות.

מהלך הערב:
ברייטון, בריטניה. התחרות נפתחת בציורים של ברייטון הישנה, צילומי ארכיון וברייטון כיום. הבמה נראית כמו מועדון חשפנות או בורדל זול. Katie Boyle חוזרת והיא נראית כמו המאדאם עם שיער מנופח, איפור כבד וספק שמלה ספק כותונת לילה ורודה עם צאוורון נוצות מחריד. תודה לאל שזו הפעם האחרונה שבה נראה אותה.

שלב ההצבעה:
שיטת הניקוד חוזרת לשיטה הבעייתית שהביאה לתיקו: לכל מדינה 10 שופטים, כל חבר בצוות השופטים נותן נקודה אחת לשיר החביב עליו, כך שכל מדינה מפזרת 10 נקודות. הגדילה לעשות בלגיה ש"פיזרה" נקודות ל-9 מדינות שונות. שבדיה מוליכה מנקודת השיפוט הראשונה, לא פותחת פער משמעותי, אך גם לא יורדת מהמקום הראשון בשום שלב. כאשר נותרות 3 מדינות אחרונות להצביע שבדיה מובילה עם 19 נקודות ואחריה איטליה עם 17 נקודות. שוויץ נותנת לשבדיה 5 נקודות ו-0 לאיטליה. בלגיה נותנת לאיטליה רק נקודה אחת והמדינה האחרונה להצביע היא….איטליה, שלא יכולה להצביע עבור עצמה. שבדיה במקום הראשון, איטליה שנייה, הולנד שלישית. במקום הרביעי 3 מדינות: בריטניה, לוקסמבורג ומונקו.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01. יוגוסלביה – מדהים וחד פעמי. יוגוסלביה בשנים הללו היא מופת למוזיקה עדכנית ולא מיינסטרימית. מה חבל, שכעבור מספר שנים היא מתדרדרת למחוזות צ'יזיים להחריד. להקת Korni, שבה כל החברים עם מראה ישו או סתם חבורה של היפים, עולה במראה של גלאם רוק, חליפות לבנות עם צווארונים ומכנסיים בצבהים בוהקים ומגישה את שיר הרוק הפסיכדלי היחיד אי פעם על בימת האירוויזיון. השיר עצמו מדבר עם הדור אשר נולד ביוגוסלביה ב-1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, וככזה הוא שיר אנטי מלחמתי. השיר אף כולל אפקטים קוליים של פצצות…מאד ייחודי בנוף האירוויזיוני.

02.  ישראל – איך אפשר לדרג את זה גבוה בלי לצאת סחי? אבל דמיט, זה שיר טוב, הומוריסטי, קליל, רוק ישראלי אותנטי ואמיתי, סאונד ייחודי, הופעה משכנעת, התזמורת נותנת לזה בוסט יפה בסוף. בניגוד לבכורה של השנה שעברה ומה ששלחנו אחרי, זה שיר לא מתחנף, הוא גם לא מכוון לניצחון. כוורת מאד laid back, אבל גם מאד מקצוענים.

03.  ספרד – מרטיט. פולקלור ספרדי אמיתי. לראשונה, מוזיקת רומבה באירוויזיון. ספרד נוטשת את הפופ הקליל והבלדות הפריכות ומנסה את הכיוון העממי האותנטי. זה עובד כמו קסם. הופעה כובשת, זמרי ליווי נפלאים ו-Peret לא דופק חשבון ונשאר כנה לעצמו ולסגנון שלו. אי אפשר שלא לרקוד ולשמוח לצלילי השיר הזה.

04. יוון – הופעת בכורה למדינה, שתהיפך למעצמה שנים לאחר מכן. יש חוסר הבנה לכך, שאנו נמצאים בטלוויזיה, Marinella לא מתקשרת עם המצלמות וזמרי הליווי עומדים ללא ניע בשיר שהוא בעקרון שיר טברנות שמח ושוב אותנטי (כבר נמאס לי מעצמי). זה כיפי, זה יוון האמיתית, זה לא מתאמץ, ואולי היה אפשר להתאמץ טיפה.

05.  פורטוגל – קצת מאכזב שפורטוגל נוטשת את הצליל המקומי המרגש לטובת בלדת אהבה שמרנית, אך השיר כשיר מאד טוב, יציב ובנוי כהלכה, מיועד לאולמות גדולים, יש בו הרבה דרמה. לטעמי גם רלבנטי לאותה תקופה, זו בלדת פרנק סינטרה טיפוסית. היא לא מדהימה כמו החומרים שהתרגלנו לקבל מפורטוגל, אבל היא מאד מכובדת.

06.  בלגיה – זמר עם תנועות גוף קצת מלחיצות, אבל עם שיר מאד חביב. השיר מודרני, זה פופ מיד-טמפו עם איכויות של חומרי singer-songwriter. התזמורת מתפקדת יפה עם עיבוד עשיר שמשלב אלמנטיים מודרנים עם אלמנטים פסטיבלים. המילים היפיות ומדברות על חופש ורעיונות פילוסופיים, כנהוג בימים שאחרי תקופת ילדי הפרחים.

07.  שבדיה – אני מנסה נורא קשה לשנוא את זה, אבל לא ניתן להתעלם מהשיר הזה, שהוא פשוט פופ טוב, קליט, מודרני ואפילו קצת מגניב. מילות השירים מתארות את הכניעה בקרב ווטרלו כמטאפורה לכניעה מינית והתמסרות למעשה האהבה. Agnetha ו-Anni-Frid כריזמטיות בטירוף והשיר פשוט מתלבש לך על האוזן ולא עוזב.

08. הולנד – כותב הלהיטים ההולנדי, Hans van Hemert, חוזר עם להיט נוסף. וכמו בשיר ההולנדי מ-1972, גם כאן יש שני שירים שונים בבית ובפזמון. הביט של המארש הצבאי, המאד קליט, מחבר ביניהם. לטובת השיר מביאים שני סופרסטארים הולנדים שכבר כבשו מצעדים באירופה ובארה"ב עם השיר "How Do You Do?". השירים דומים בסגנון, רק בשיר הזה יש פחות רוק ויותר פופ. השיר סופר קליט, בנוי כמו שיר אירוויזיוני טיפוסי, עם דרמה ומודולציה בסיום, אבל זה כמעט תפור מידי לאירוויזיון, מתאמץ וילדותי לפרקים.

09.  איטליה – פייבוריט חובבים ידוע, אבל למען השם, מדובר בבלדת שלאגר טיפוסית, שמתאמצת להישמע איכותית בזכות הקולות הנמוכים והחושניים ש-Gigliola Cinquetti מפזרת, אבל זה בעיקר מתאים לאווירת הבורדל הכללית באולם. סליחה.

10.  פינלנד – בלדת פסנתר גנרית להחריד. היו כמה וכמה בלדות כאלו בייחוד בקדמים הפיניים של השנים הקודמות שהיו טובים מהשיר הזה. אין בשיר הזה שום דבר מיוחד, מוזיקת רקע שגרתית שקל נורא לשכוח. זה גם מנסה להיכנס למשבצת האיכותית, אבל זה בעיקר נורא משעמם. שיר מגירה.

11. בריטניה – שוב בריטניה שולחת שיר מתאמץ יתר על המידה. פופ ילדותי בשילוב מארש צבאי לאורך כל השיר, סיסמאות שחוקות כמו glory hallelujah, long live love, love is equal, caring and sharing שמנסות לרכוב על הגל ההיפי. זמרות הליווי נפלאות.
12. אירלנד – שוב אירלנד נופלת במשבצת של שירי פופ נורא גנריים, שלא מצליחים להתלבט בשום צורה. Tina Reynolds מנסה למכור את השיר בכוח, אבל הוא פשוט לא חזק מספיק. אני חושב, שהיא עשתה את ההכי הרבה שהיא יכלה עם השיר הזה.
13.  נורבגיה – נורבגיה לעומת זאת, נופלת בשירי פופ מוזרים שאף אחד לא מבין. הבתים בנויים כבלדה, הפזמון נשמע כמו פופ-רומבה, זה פשוט לא עובד. עדיין לא הצלחתי להבין על מה המילים מדברות, האם זה נתון לפרשנות אישית? אם תרצו שיר עם מילים שלא קשורת זו לזו, אם תרצו שיר קונספירטיבי עם מסרים נאציים ותקווה לאיחוד הרייך. בגרסה הנורבגית השיר הוא שיר מחאה סוציאליסטי, אבל המסר נחרב לחלוטין בגרסה האנגלית הלא ברורה.
14.  שווייץ – בלדת שלאגר גרמני רגילה לחלוטין. זה אף פעם לא עובד באירוויזיון, אין סיבה שזה יעבוד עכשיו. קיטש מטופש. הזמרת עם שמלת ירוק רעל.
15.  גרמניה – ביום טוב אני לא מבדיל בין השיר הזה לשיר השווייצרי. עוד בלדת שלאגר בגרמנית. זה קיטש לא נגיש, זקן, שאתה רוצה לשכוח אחרי ששמעת את זה. נורא קל לזלזל בזה, אין שום מאמץ אפילו לשוות לזה צליל עדכני.
16.  לוקסמבורג – זמרת שמשקיעה בשירים של Ralph Siegel. זה רעיון מעולה לקידום הקריירה נכון? תשאלי את Valentina Monetta איך הולך לה עם זה. שיר ילדותי, מילים אינפנטיליות, חסר תחכום לחלוטין. Ralph Siegel ביום רגיל. ל-Ireen Sheer יש מבטא צרפתי גרוע כמעט כמו ל-Katie Boyle.
17.  מונקו – בניסיון נואש לשלוח שאנסון צרפתי עם השפעות של פרנק סינטרה, מונקו שולחת שוב את Romuald וישעזור לי האל, זה נורא. זה אובר דרמטי, קיטש כאילו שאנסוני, גנרי ודביק. Romuald לא עומד בתווים הגדולים.

המנחה:
Katie Boyle – איבדה את שאריות השארם שהיו לה בסיקסטיז. מעייפת, צרפתית שוטפת אך עם מבטא כבד. מדברת המון, נראית זוועה, משדרת התנשאות.

הגלוית:
תמונות של המדינה המיוצגת, הזמרים המופיעים מוצגים במספר לוקיישנים: בברייטון, בחזרות ובמסיבות העיתונאים.

Interval act:
The Wombles – חשבתם שהמופע של השנה שעברה היה מוזר. חכו מה ממתין לכם כאן. להקה שלבושה כמו הדמויות מסדרת הטלוויזיה הנושאת את אותו השם. שיר הנושא מתנגן בעוד החבורה (המחופשת) מסתובבת ברחבי בריטניה ומציקה לעוברים ושבים, בעיקר לילדים. זה ניצול הזמן הגרוע ביותר שראיתי עד כה ל-interval act. בסוף הסרטון עולה אחד הוומבלס עם שלט "vote for the wombles".

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* פינלנד – "Sinä ja minä" של Pepe Willberg שיר פופ-רוק חביב ורדיו פרנדלי.
* פורטוגל – "Canção solidão" של Helena Isabel מגיע רק למקום השישי, זו בלדת פופ שמתפתחת יפה.
* שבדיה – "Fröken Ur-Sång" של Titti Sjöblom, חמוד, קליט וקופצני עם השפעות מוטאון. "Den sista sommar'n av mitt liv" של Lena Bergqvist מגיע לאחד המקומות האחרונים, אבל הוא מצוין, בלדה בלוזית עם טעם מעושן.
* בריטניה – "Someday" של Olivia Newton-John מגיע למקום האחרון, אבל זו בלדת פופ מודרנית, עדכנית ופשוט טובה.

* יוגוסלביה – הקדם הטוב של השנה עם "Ima netko" של Radojka Sverko הקרואטית בתפקיד הבלדה האמוציונלית האירוויזיונית, אך נשמעת יותר מידי כמו איטליה 1969. "Hey curo mala" של 777 הקרואטי זה רוק מקומי, מעט סיקסטיזי, אך מצוין, "Potrazi drugi svijet" של Rok הסרבים זה רוק מקומי עדכני מעולה, "D i E" של Mahir Palos הבוסני היא בלדה בלקנית טיפוסית, קודרת ועצובה, "Moma primorkinja" של Entuzijasti נשמע כמו שילוב מקסים של רוק עם התרבות הבלקנית. נשמע כמו משהו ממקדוניה או קוסובו, אך מסתבר כי הם ממונטנגרו. "Samoco, ljubavi moja" של הלהקה האגדית Indexi ראוי גם הוא לציון.
* בקדם הפיני – Markku Aro נציג 1971 מנסה שוב ומגיע שמיני, Lasse Mårtenson מ-1964 ו-Marion Rung לא עוברים את חצי הגמר. Seija Simola גם לא מצליחה והיא תישלח 4 שנים לאחר מכן. Kirka שיישלח 10 שנים אחר כך גם שם.
* בקדם הנורבגי – Kirsti Sparboe נציגת 1965, 1967 ו-1969 מנסה, Ellen Nikolaysen חלק מהלקה שייצגה את נורבגיה בשנה שעברה מנסה לבד, Jahn Teigen מנסה ללא הצלחה, אך יישלח בפעם הראשונה 4 שנים לאחר מכן.
* בקדם היוגוסלבי – Tereza Kesovija נציגת 1972 צצה שוב, כמו גם נציגת 1970 Eva Srsen, לעומתן נציג השנה שעברה Zdravko Colic לא עובר את שלב חצי הגמר.
* בקדם השבדי – Göran Fristorp שהיה חלק מלהקת Nova מנסה הפעם לבדו. Östen Warnerbring, נציג 1967, גם כאן.
* בקדם השוויצרי – Peter, Sue & Marc מגיעים למקום השני ויישלחו שוב מספר פעמים. הפעם הבאה תהיה בעוד שנתיים.
* בקדם הפורטוגלי – José Cid מנסה שוב, אך יישלח רק בעוד 6 שנים.
* בקדם הצרפתי – נערכת בחירה פנימית. למקום ה-4 מגיע Caline (שם הבמה של Corinne Sauvage), שתייצג את מונקו כחלק מצמד ב-1978.
* בריטניה, בלגיה, הולנד ואירלנד עורכות קדם פרטי.

פרטי טריוויה:
* יוון מצטרפת לתחרות!
* Katie Boyle חוזרת להנחות את התחרות בפעם הרביעית.
* ג'יליולה צ'ינקווטי חוזרת לייצג את איטליה בפעם השנייה אחרי זכייתה בתחרות 10 שנים לפני. Bendik Singers חוזרים לייצג את נורבגיה בפעם השנייה לאחר שעשו זאת בשנה לפני.
* Romuald חוזר בפעם השלישית לתחרות עבור מונקו לאחר שייצג את המדינה גם הוא 10 לפני כן ואת לוקסמבורג ב-1969.
* צרפת פורשת ברגע האחרון: צרפת הוגרלה להופיע 14 בסדר ההצבעה ואף בחרה את השיר "La vie vingt-cinq ans" של Dani. בשבוע האירוויזיון נפטר נשיא צרפת ז'ורז' פומפידו ורשות השידור הצרפתית החליטה לפרוש ברגע האחרון מתוך כבוד לנשיא שהלוויתו נערכה ביום התחרות. Dani נצפתה בקהל בזמן שבו צרפת הייתה אמורה להופיע אחרי השיר האירי. מאותה סיבה, Anne-Marie David הצרפתיה, שזכתה שנה לפני עבור לוקסמבורג, לא הגיע לברייטון להעניק את הפרס לזוכה החדש.
* מלטה בוחרת בזמר Enzo Guzman לייצגה עם השיר "Paci Fid Dinja", אך פורשת מסיבה לא ידועה.
* לדברי Despina Glezou, סולנית להקת הרוק היוונית, Nostradamos, הלהקה נבחרה ראשונה לייצג את יוון בתחרות, אך אחד מחברי הלהקה הואשמו באונס קטינה והוחלט לא לשלוח את הלהקה לאירוויזיון. לפי גרסה אחרת, החונטה הצבאית במדינה לא אהבה את להקת הרוק הפסיכדלי ופיברקה את ההאשמות, אשר בעקבותיהן הוחרמו דרכוניהם של חברי הלהקה. הטלוויזיה היוונית פנתה למספר אמנים: ל-Mikis Theodorakis, ל-Demis Roussos ולמלחין Manos Hatzidakis, שביקש את Nana Mouskouri או Fleury Dandonaki כמבצעות, אך הם סירבו מסיבות שונות. לבסוף נבחרה Marinella לתפקיד.
* איטליה סירבה לשדר את התחרות כי חודש לאחר מכן נקבע משאל עם האם להתיר גירושין במדינה. רשות השידור האיטלקית חששה שהשיר האיטלקי, שנקרא "Si" (כן) וחזר על מילה זו מספר פעמים יפעל באופן תת מודע על הצופים האיטלקים ויגורם להם להצביע "כן" במשאל. מסיבה זו השיר לא הושמע ברדיו המקומי ולא שודר בטלוויזיה. לבסוף 59.3% מהמשתתפים במשאל העם הצביעו "לא" וקבעו לא לבטל את החוק המתיר גירושין.
* למרות מיקומו הנמוך בתחרות, לשיר הפורטוגלי משמעות היסטורית. השיר היה לאות הפתיחה ב"מהפכת הציפורנים", אשר הפילה את השלטון הפאשיסטי במדינה. בניגוד לאגדה, המהפכה לא פרצה בערב התחרות, אלא כמה שבועות לאחר מכן. השיר אכן היה האות למהפכה, אך בגרסת הסטודיו שלו, אשר הושמעה ברדיו בערב ה-24 לאפריל. האירוויזיון עצמו נערך ב-6 לאפריל.
* כפרס ניחומים או כהוקרה לזמרת Tina Reynolds, החליטה אירלנד לראשונה להפיק עבורה קדם פרטי, וזאת לאחר שהוטסה במיוחד לאירוויזיון 1973 להופיע במקום Maxi, אך לבסוף לא זכתה להופיע באותה שנה מאחר ו-Maxi החליטה כן להופיע.
* תכנית מקדימה בת שני חלקים בשם "קדימון לביירטון" (תרגום חופשי שלי) הופקה על ידי הטלוויזיה הגרמנית ושודרה ברחבי היבשת. התכנית שודרה שישה שבועות לפני התחרות עצמה, שזה הכי מוקדם לתכנית מסוג זה עד כה. דרך אגב, בתכנית זו להקת ABBA נקראה "The Abba".
* במשך שנים מתקיים ויכוח לגבי השיר הישראלי והמסר הפוליטי הטמון בו. "נתתי לה חיי" הוא שיר אהבה (נכזבת?) למדינת ישראל. הועלתה הסברה האם השורה "יש מספיק אוויר למדינה או שתיים" היא בעצם קריאה להסכם שלום ולהקמת מדינה פלסטינית. מעולם לא ניתנה לכך תשובה חד משמעית. חברי הלהקה אמרו בהתחלה שזו לא הייתה הכוונה, אחר כך טענו שכן ואחר כך שוב הכחישו. נראה שהם פשוט זורמים עם התשובה שנראה להם שעיתונאים רוצים לשמוע בהתחשב בהלך הרוח הפוליטי בישראל בכל זמן נתון…
* מאחר ובכוורת יש 7 חברים ורק 6 מורשים לעלות על הבמה, הוחלט שחבר הלהקה יוני רכטר לא יופיע איתם, אלא יתפקד כמנצח.
* במסגרת חוק השפה החופשית, בחרו פינלנד, נורבגיה, שבדיה והולנד לשיר באנגלית. כל השאר שרו בשפתן הרשמית.
* לראשונה הוחלט כי סדר ההצבעה ייקבע בהגרלה. עד אותה נקודה מדינות הצביעו לפי סדר הופעתן, בסדר רגיל או הפוך. בשנה הבאה יחזרו המדינות לסדר הצבעה רגיל לפי סדר ההופעה. רק ב-2006 ייחל איגוד השידור האירופי שוב את סדר ההצבעה על פי הגרלה.
* שבדיה זוכה לראשונה. שבדיה היא גם המדינה הראשונה שזוכה עם שיר שאינו בשפתה הרשמית.
* להקת ABBA , שזכתה בתחרות, הופכת לזוכה המצליח בתולדות התחרות, ומוכיחה שהאירוויזיון יכול להיות קרש קפיצה משמעותי לקריירה מוזיקלית.
* Benny ו-Björn מלהקת ABBA ציינו כי את ההשראה לסגנון ההפקה ולצליל הכללי של השיר קיבלו בעיקר מהשיר "See My Baby Jive" של להקת Wizzard הבריטית שיצא בשנה לפני. מעניין לציין, כי מלחין השיר הנ"ל, Roy Wood הלחין, ב-1972 את השיר "Songs of Praise" בקדם הבריטי הפרטי של The New Seekers של אותה שנה. אשר סיים בקדם במקום השישי והאחרון.
* זו הפעם האחרונה שבה בריטניה תתנדב להנחות את התחרות במקום הזוכה.
* בריטניה יוצגה על ידי Olivia Newton-John, ילדית בריטניה, שגדלה באוסטרליה, בימים שלפני תהילת "גריז". Newton-John לא אהבה את השיר אותו שרה והעדיפה שירים אחרים, אך השיר "Long Live Love" נבחר על ידי הקהל ולא ניתן היה לשנות את ההחלטה.

* ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: