הקדמה:
קייב, אוקראינה. העולם שבחוץ נדמה שהשתגע. דונלנד טראמפ נבחר להיות נשיא ארה"ב ממש לפני תחילת תקופת הקדמים, ולא ברור האם אירופה בוחרת בשירי קינה ועצב עקב כך או בהשפעת ג'מאלה. בשנה שעברה סימנה אירופה את השיר הפוליטי מאד של ג'מאלה, מה שהיווה אמירה אנטי-רוסית ברורה, אבל הבחירה הזו עומדת לחזור לאירופה בהפוכה, להדיר שינה מראשי ה-EBU ולגרום לאוקראינה להתחרט על היום שזכתה בתחרות. מה שהתחיל בעמידה זקופה של אוקראינה כנגד רוסיה והתייצבות מערב אירופה לצידה, הסתיים בהפקה שערורייתית, נקמה רוסית וישבן אוקראיני חשוף בפנים של היבשת.
לאחר 11 שנים, התחרות חוזרת לבירת אוקראינה, והרבה השתנה מאז. ב-2005 יכולנו לסלוח על הפקה שכונתית והנחייה מגוחכת, זה השתלב ברצף היפה שקדם לו ובתחרויות שבאו אחריו. אבל מאז הורגלנו לסטנדרטים חדשים. בעשור הנוכחי התחרות התארחה בעיקר במדינות המערב (להוציא את אזרבייג'ן), מה שהעלה את רמת ההנחיה וההפקה. האוקראינים נתפסים לא מוכנים ונותנים לנו מופע שספק יצא מתחילת העשור הקודם.
שנה אחרי ניצחונם, ספק אם האוקראינים חושבים שזה היה שווה את זה. כבר בנובמבר 2016, המנהל הראשי האחראי על הפקת האירוויזיון מטעם אוקראינה מתפטר. במקביל עלה שוב נושא התקציב וה"טלגרף" הבריטי מפרסם כי אוקראינה אינה מסוגלת לארח את התחרות הקרובה. ה-EBU לא מאשר, אך גם לא מכחיש. בהמשך, מביע יאן אולה סאנד, הממונה מטעם ה-EBU על התחרות, חשש מאי עמידה בזמנים של המארחים האוקראינים. בתחילת דצמבר ה-EBU שוקל, בעקבות התקלות והעיכובים השונים, להחליף את מיקום התחרות ולהפקיע את זכות זו מאוקראינה. איון זה יחזור על עצמו מאחורי הקלעים בעקבות הסאגה הרוסית-אוקראינית, אך על כך בהמשך. לאחר שמשבר התקציב+הלו"ז עובר, או לפחות מנוהל, מגיע הזמן לשערורייה חדשה, הפעם בנוגע למכירת הכרטיסים לתחרות. רשות השידור האוקראינית מביעה את אכזבתה מהחלטת הוועדה לביטול הריכוזיות במדינה לבטל את הליך הבחירה של ספק הכרטיסים לאירוויזיון. Concert.ua זכו במכרז למכירת הכרטיסים, אך מנגד ספקיות כרטיסים אחרות התלוננו שהמכרז לא היה הוגן ושוויוני. עם זאת, רשות השידור אמרה כי תנהג על פי החלטת הוועדה וכי אם יהיה צורך יוחלף הספק. יון אולה סאנד הביע את אכזבת ה-EBU מהנ"ל וציין כי הם עובדים עם הטלוויזיה האוקראינית על מנת לפתור את הבעיה. אם לא די בכך, שבוע לאחר מכן מתקבלת החלטה תמוהה מצד המארגנים באוקראינה לא להקצות כרטיסים למועדוני המעריצים ולא למכור חבילות כפי שהיה נהוג עד כה, כמו גם לבטל את ההטבות והכניסה למועדון היורוקלאב למעריצים. המארגנים נאותו לבסוף בלחץ המעריצים ושחררו חבילות כרטיסים לחברי מועדון. חלק מהמעריצים האשימו את המארגנים בהומופוביה, בעוד אחרים הסתפקו בתיאוריה קונספירטיבית כללית יותר, לפיה הרשויות במדינה כל כך מושחתות, ומדובר פשוט בניסיון להבטיח שיהיו מספיק כרטיסים למקורבים ולעסקנים מקומיים. אותה טענה מתקשרת עם ההחלטה של הוועדה למניעת ריכוזיות להפקיע את הזכויות ממשרד הכרטיסים שנבחר לספק אותם; טוענים כי זהו מסך עשן על מנת להעביר את אספקת הכרטיסים לידיים מושחתות… עם ההכרזה על מכירת הכרטיסים, מעריצים רבים שניסו לרכוש כרטיסים באופן פרטי גילו שמהר מאד אזל המלאי. היו גם טענות שההכרזה על מכירת הכרטיסים הייתה מידית, ללא הכנה מראש ובאופן כללי אפיין אותה חוסר סדר. לאחר הרכישה, מספר חובבים קיבלו מייל מהאחראית על מכירת הכרטיסים ובו היא מתנצלת ומסבירה שנפלה טעות בכרטיסים שנרכשו ועליהם או לבטל עסקה ולקבל את כספם בחזרה או לעשות בוקינג לכרטיסים חדשים.
עוד באותו השבוע התפטרו 21 חברים מהצוות המארגן של התחרות. בין החותמים על מכתב ההתפטרות נמצאים שני המפיקים הראשיים של האירוע, המנהלת המסחרית של האירוע, מנהל האירועים וצוותו וראש מערך האבטחה. הסיבה היא חוסר הסכמה וחוסר שיתוף פעולה מצד מי שמונה להיות המפיק הראשי של התחרות מטעם הטלוויזיה האוקראינית. ה-EBU מודיע שלצוות הליבה של התחרות מצטרף לא אחר מאשר כריסטר ביורקמן, מפיק המלודיפסטיבלן, ראש המשלחת השבדית ומפיק התחרות ב-2013 וב-2016, שהתקיימו בשבדיה. יון אולה סאנד מתח ביקורת על האוקראינים ואמר, שמעולם לא חווה דבר כזה מימיו, שהתרבות הארגונית באוקראינה לא הייתה מוכנה לאירוע בסדר גודל כזה, וכי האתגר הוא גדול שכן כמעט כל הדדליינים שה-EBU הציב עברו מבלי שיעמדו בהם. סוכנויות המודיעין מדווחות על סכנות הצפויות למבקרים באוקראינה בזמן האירוויזיון, הכוללות התקפות אישיות או נזק היקפי ממהומות. הסכנה היא ממהומות מאורגנות ומתוכננות, שיתפתחו בין קבוצות אוקראיניות לרוסיות, התקפות אישיות על רקע הומופובי, מקרי שוד ותקיפות. בנוסף, קיימת אזהרה על תקיפת נכסים רוסיים על ידי לאומנים אוקראינים.
התקציב של התחרות מצטמק עקב המחזור במשאבים מטעם אוקראינה. כתוצאה מכך אנו זוכים לאירווזיון פחות זוהר וטכנולוגי מקודמיו. לדוגמה, טכנולוגיית "מציאות רבודה", שהייתה אמורה להיות בשימוש השנה, בוטלה ברגע האחרון. המדינות שעמדו להשתמש בטכנולוגיה זו בהופעותיהן קיבלו על כך הודעה ממש ברגע האחרון, מה שגרם לאכזבה אצל רבות מהן.
אבל שום דבר לא מכין אותנו לסיפור של השנה – הנקמה הרוסית על המבוכה מ-2016. הרוסים עדיין מלקקים את הפצעים מההפסד ב-2016. להזכירכם, בשנה שעברה השופטים חסמו אפשרות של ניצחון רוסי על אף הצבעת הקהל. הדובדבן שעל הקצפת היה ניצחון של שיר אוקראיני עם מסר אנטי רוסי. ג'מאלה שרה שיר פוליטי שמדבר על גירוש הטטארים ב-1994 מקרים, אך למעשה גילם בתוכו מחאה ברורה מאד על הפלישה הרוסית לחצי האי ב-2014. אותו חצי האי עומד במוקד הסכסוך השנה ומתנקם באוקראינים. קצת רקע לסיפור: בפברואר 2014 פולשת רוסיה לקרים בעקבות אירועי יברומאידאן, עליית שלטון פרו-מערבי באוקראינה והפגנות של פרו-רוסים בחצי האי קרים בבקשה להתנתקות מאוקראינה. לאחר הפלישה רוסיה עורכת בקרים משאל עם אשר קובע כי חצי האי ינותק מאוקראינה ויועבר לרוסיה. אוקראינה חלשה מכדי להגיב צבאית, אך חזקה דיפלומטית מאחר ויש לה את המערב לצידה (לפחות עד עליית טראמפ לשלטון בארה"ב). בנוסף, הכוחות הלאומנים באוקראינה מעודדים חקיקות פופוליסטיות וכך מתקבל החוק ב-2015 לפיו מי שתומך בסיפוח קרים על ידי רוסיה נכנס לרשימה השחורה ולא יכול להיכנס לשטח אוקראינה למשך תקופה מוגדרת מראש. ראש ממשלת אוקראינה, ויצ'סלב קירילנקו, ציין כי האיסור לא יבוטל עבור אירוויזיון 2017. איגוד השידור הודיע כי הוא פתח בדיאלוג עם רשות השידור והרשויות המקומיות להבטיח שכל המשלחות יוכלו להתארח באוקראינה ללא בעיה. נציג של רשות השידור האוקראינית ציין בראיון כי זה לא בסמכות רשות השידור לבטל או לא לנהוג על פי חוק שקבעה הרשות המחוקקת במדינה. הדרמה האמיתית מתחילה במרץ, הטלוויזיה הרוסית מודיעה לכל האמנים שהגיעו לישורת האחרונה בבחירה הפנימית, שהיא שוקלת פרישה מהתחרות. או אז עושה רוסיה את המהלך המלוכלך של השנה ומכריזה על נציגתה לתחרות, יוליה סמוילובה, זמרת צעירה הסובלת מניוון שרירים ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים. הרשויות באוקראינה החלו לחקור וגילו כי יוליה נכנסה לקרים דרך רוסיה ב-2015 כדי להופיע בעיר Kerch. היא גם טרחה לפרסם פוסט בפייסבוק בו היא תומכת בפלישה הרוסית לקרים. האוקראינים באותו שלב מתחילים להאשים את הרוסים בכך שבחרו ביוליה כדי לעורר מחלוקת פוליטית, והם למעשה מטרילים את האוקראינים, את איגוד השידור האירופי ואת התחרות כולה, בכך שהם שולחים זמרת נכה בידיעה כי היא לא תוכל להיכנס למדינה. יועץ ואיש יחסי ציבור בריטי אשר עבד עם משלחות אירוויזיון בעבר טען בעיתון The Guardian כי מדובר בתעלול יחצ"ני שנועד להביך את אוקראינה, אשר תצטייר כמי שמנעה מבחורה מסכנה בכיסא גלגלים להיכנס למדינה ולהגשים את חלומה להתחרות באירוויזיון. רוסיה מן הסתם, מכחישה את הדברים וטוענת כי הבחירה ביוליה הייתה הבעת "גיוון", כפי שאומר הסלוגן של התחרות השנה, Celebrate Diversity. ב-22 למרץ מאשר שירות הביטחון של אוקראינה, שנאסר על סמוילובה להיכנס למדינה למשך שלוש שנים מאחר ועברה על החוק הנ"ל. איגוד השידור האירופי נכנס ללחץ ומתחיל במסע דיפלומטי לא מוצלח שבו הוא מנסה לגרום לאוקראינה לתת לסמוילובה להיכנס למדינה ומנגד לשכנע את הרוסים לבחור בנציג אחר. ה-EBU עולה על פתרון שנשמע יותר מכל – ישראלי. קומבינה שבה יוליה תופיע ברוסיה, אך הופעתה תשודר באמצעות לוויינים וכך היא תשתתף בתחרות, אך מרחוק. הרוסים מתנגדים להצעה, כי זה פוגע בהטרלה שלהם. האוקראינים גם מתנגדים כאשר סגן רה"מ מצהיר שאיסור הכניסה גם מונע מיוליה להשתתף בתכניות טלוויזיה באוקראינה. בלית ברירה ה-EBU מנסים להגיע לפשרה עם שירות הביטחון של אוקראינה, אך ללא הועיל. מנכ"לית איגוד השידור האירופי מאשימה את אוקראינה בניצול התחרות והאתוס שלה לפעולה פוליטית ומציינת כי התנהגות זו אינה מקובלת. היא מאיימת להחרים את אוקראינה מהשתתפויות עתידיות. אך נראה שלרשויות באוקראינה יותר חשוב להוכיח עקרון, בייחוד שמדובר במדינה חלשה שמתמודדת עם מדינה מאד חזקה. איזה זמן יותר טוב עם לא עכשיו, כאשר כל עיני אירופה והעולם נשואות אליה, להדגיש את הפשע שהרוסים עשו? מדובר גם במהלך שמחזק את מקבלי ההחלטות מבחינה פוליטית פנימית ותורם לפופולריות שלהם. פופוליזם לאומני כבר אמרנו. רוסיה מצידה היא אומה של עקרונות הטרלה שונים ומשונים ולא מוכנה להחליף את הזמרת בזמר/ת אחר/ת. סולן הלהקה האוקראינית, O.Torvald, נציגי אוקראינה לאירוויזיון, Yevhen Halych, מסר כי הבחירה ביוליה סמוילובה היא מעשה גאוני מצד שירותי הביון הרוסיים וכינה אותה סוכנת ביון. חבר ה-Reference Group מגלה לעיתון גרמני כי הרוסים לא הגיעו לישיבה מתוכננת בנוגע לתחרות ולא דאגו לסידורי שהייה באוקראינה בשבוע התחרות ככל הנראה מאחר והם תכננו מראש לא להשתתף, וכי זו הוכחה שהם יודעים שהבחירה שלהם בעייתית. רשות השידור הרוסית מכריזה, כי במידה וסמוילובה לא תורשה להשתתף בתחרות השנה, היא תהיה נציגת רוסיה ב-2018. צמד המתחנים הרוסים Alexei Stolyarov ו-Vladimir Kuznetsov מותחים את מנכ"לית איגוד השידור האירופי, Ingrid Deltenre בטלפון, כאשר אחד מהם התקשר אליה והתחזה לראש ממשלת אוקראינה. בשיחה חשפה Deltenre כי השיר הזוכה משנה שעברה "1944" של Jamala לא היה אמור להשתתף בתחרות מאחר והוא נושא מסר פוליטי, אך הדבר לא הובא לידיעתה עד שהיה מאוחר מידי. Deltenre ציינה כי במידה ורוסיה לא תוכל להשתתף בתחרות ערב האיסור להכניס את נציגת רוסיה לאוקראינה, ייתכן והתחרות תעבור לברלין, גרמניה. הדבר אף יכול לקרות ברגע האחרון. מאוחר יותר ציין Dave Goodman, מבכירי ה-EBU, כי קיום התחרות באוקראינה הוא בעדיפות עליונה. מאוחר יותר הכחיש ה-EBU את קיום השיחה בין Deltenre לבין המתחנים הרוסים. השיחה בין הצדדים פורסמה באינטרנט, אך הועלו ספקות אם אכן מדובר ב-Deltenre ולא במתחזה. ב-13 באפריל מכריז Channel One הרוסי כי לא ישדר את התחרות. ה-EBU מחליט כי הצהרה הזו היא פרישה רשמית מהתחרות. הדרמה נגמרה לעת עתה. מעט מהמדינות המשתתפות יוצאות בהצהרות בנוגע לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה ורובן מעדיפות להתנהג כאילו כלום לא קרה. סן מרינו לוקחת את הצד הרוסי, דנמרק וסרביה יוצאות בהצהרות נייטרליות וגרמניה מאשימה את שני הצדדים במצב. מעניין לראות שאף מדינה לא תומכת רשמית באוקראינה ובהחלטתה, כולם מפחדים מרוסיה. יוליה החליטה ללכת עד הסוף עם הפרובוקציה (או שהחליטו בשבילה). ביום של חצי הגמר הראשון, ה-9 למאי, היא מופיעה שוב בקרים במסגרת אירועי "יום הניצחון". בעקבות המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, נפתח נושא חדש בויקיפדיה בשם Russia–Ukraine relations in the Eurovision Song Contest.
האירוח האוקראיני על כל המשמעויות שלו, גרם ל-EBU לרענן את הנהלים, על מנת להימנע מהסיוט שעבר עליהם השנה. פירוט על כך בהמשך.
אבל מערב אירופה כמו מערב אירופה לעולם לא מוותרת ולא נכנעת. אם בשנה שעברה שרטטה קו ברור בין אירופה החופשית לבין רוסיה, השנה יש אויב חדש מעבר לים. דונלד טראמפ זוכה בבחירות לנשיאות ארה"ב ומסמל עבור רבים עלייה של ימין קיצוני, בדלני, פרו-רוסי ובעל חוסר סובלנות לשונות תרבותית. הבחירה בשירו הפורטוגלי של סלבדור סוברל היא בחירה מערב אירופאית מאד, שמאדירה את השונות התרבותית שיש ליבשת להציע. מצד אחד נוסטלגית מאד ומתרפקת על העבר, ומצד שני מודרנית והיפסטרית מאד. כל מה שמנוגד לטראמפ ולפוטין. אירופה שבחרה בשנה שעברה בשיר פוליטי שהיווה אמירה אנטי-רוסית, בוחרת הפעם בחירה שהיא יותר אקטיבית; לא רק לבחור צד במאבק קיים, אלא לשים את עצמה כצד במאבק. היא בוחרת ב-עצמה. מה יהיה ב-2018? העולם לא הולך ונעשה שפוי יותר. ההימור שלי הוא על מוזיקה אורבנית-אתנית, אולי אפילו בעלת גוון ערבי, צועני או השייך למיעוט אחר. האם ההצלחה הפתאומית של פורטוגל מסמלת עבורה תקופה חדשה או שממש כמו פינלנד, שנה אחר זכייתה היא תחזור לשלוח שירים שייכשלו בתחרות? ההימור שלי הוא על האופציה השנייה.
אם הניצחון של פורטוגל לא מסמל מגמה, המקום השני של בולגריה דווקא כן. מעצמת אירוויזיון חדשה נולדת, בעיקר בזכות כותב השירים הבולגרי Borislav Milanov, שמצליח לרקוח עבור מדינתו, בשיתוף כותבים שבדיים, שירים בולגריים מצליחים מאד. בשנה שעברה הביא את פולי גנובה למקום הרביעי וקבע שיא לבולגריה. השנה הוא מצליח להביא את המקום השני לשיר בביצוע קריסטיאן קוסטוב וקובע שיא חדש למדינה. התחנה הבאה היא ניצחון ואירוויזיון בסופיה. בשירים של סרביה ומקדוניה פחות מצליח לו.
מה מבחינת המדינה המארחת? נדמה שאוקראינה לא לחוצה על מיקום גבוה השנה. ההיסטוריה של אוקראינה בתחרות מוכיחה שהיא נוטה להתמקד לרוב בלהיטי פופ משובדים, אך כשהיא לא עוסקת בכך היא משתמשת בתחרות להפגנת גאווה לאומית או אנטי-רוסיות, לפעמים זה גם וגם, לפעמים זה מטושטש, אבל זה תמיד שם. כך היה כשזכו ב-2004, הגיעו למקום השני ב-2007 וזכו שוב ב-2016. בעת האירוח הם נוטים לשלוח שירים שהם שהם יותר מחאתיים In your face, אשר לא מצליחים בקרב הקהל האירופי. השירים הללו זה מכוונים יותר לקהל המקומי. הם הרי לא צריכים לעלות לגמר, הם כבר אוטומטית שם, לכן זו פלטפורמה שהם ששים לנצל.
מבחינה מוזיקלית, ניכרת השפעת הניצחון של ג'מאלה בשנה שעברה – מצד אחד, מספר בלדות נשיות ושירי קינה. השופטים בוחרים את שירי הקינה הללו וחוסמים בחירות מודרניות ומגוונות של הקהל באלבניה, פולין וגאורגיה עבור שירים גנריים, שברובם לא מצליחים. המקרה יוצא הדופן שבו השופטים מצליחים לבחור בשיר מצליח בניגוד לדעת הקהל הוא המקרה השבדי. מצד שני, האלמנט האתני ותרבות המיעוטים שייצגה מתבטאת רק בשיר ההונגרי ובזה הארמני. טרנד מוזיקלי שכדאי לשים לב אליו, אמנם לא התחיל השנה, אבל צובר פופולריות ואף יצא ממנו זוכה השנה, וזהו טרנד מחנות המוזיקאים, שבו מוזיקאים שונים מוזמנים להתבודד ולהסתגר עם מוזיקאים אחרים ולעבוד ביחד או לבדם על שיר מנצח. מחנות כאלו מתרחשים בפורטוגל, בריטניה, אסטוניה והולנד.
לא ניתן לדבר על 2017 מבלי להזכיר את הדרמה הישראלית. במשך שנים התנהלה מדינת ישראל עם רשות שידור אשר הלכה והפכה למפלצת מסורבלת ומושחתת. עד כדי כך מושחתת, שנקבע כי היא אינה ניתנת להבראה וכי יש לסגור אותה לצמיתות ולפתוח רשות חדשה. בממשלת נתניהו הקודמת מקדם שר התקשורת, גלעד ארדן, את סגירת הרשות ופתיחת תאגיד שידור חדש. ב-2015 נערכות בחירות טרם המועד המקורי וההחלטה נידחית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוחר להשאיר את תיק התקשורת בידיו ולא לתת אותו לאיש, וזאת לאחר שתשדירי התעמולה של הליכוד לבחירות 2015 התייחסו לעובדי רשות השידור כאל טרוריסטיים. לכאורה הגיוני. מדובר בממשלת ימין ועל הנייר היא שואפת להפריט כל מה שציבורי, אך לא אצלנו. תאגיד השידור מתחיל לקרום עור וגידים ונתניהו מגלה שלא מספיק לו שהתאגיד החדש לא יהיה מושחת, הוא גם צריך להיות פרו-נתניהו. כאשר הדבר לא מתאפשר וגם עיתונאים ימניים מסומנים כלא ראויים (קלמן ליבסקינד מכונה "בנטיסט", על שם השתייכותו למחנה של נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי) נדמה שאין פתרון שיכול להשביע את רצונו של ראש הממשלה והוא מודאג שכספי ציבור יממנו תחקירים נגדו ונגד משפחתו. או אז מתחיל מסע יח"צ מגוחך שבו הוא נפגש עם עובדי הרשות וקורא לשקם את הרשות מחדש ולא לפתוח את תאגיד השידור. הסיבה האמיתית היא שמבנה רשות השידור מאפשר התערבות של פוליטיקאים בתכנים ושל התאגיד לא, או לפחות הרבה פחות. הפליק פלאק הפוליטי הזה לא עובר את שר האוצר, משה כחלון, אשר מתנגד לעצירת התכנית להקמת התאגיד. במשך מספר חודשים בתחילת 2017 לא ברור מי ישדר את תחרות האירוויזיון. אפילו ב"כוכב הבא לאירוויזיון" ששודר בקשת (ערוץ 2) החל ויכוח מאחורי הקלעים בין האחראים ברשות השידור לבין אלו בתאגיד, לגבי מי תוזכר בתכנית עצמה שבה משודר האירוויזיון. מתקבלת החלטה מטופשת להפליא, לפיה יוקם איגוד השידור, אך הוא לא יורשה לשדר אקטואליה וחדשות, אשר יישארו תחת גוף נפרד. רשות השידור מסיימת את שידוריה בערב האירוויזיון, אשר הייתה התכנית האחרונה ששודרה בה. או אז מגלים שהקומבינה שרקחו ברחוב בלפור עשויה להרחיק את ישראל מהתחרות: על פי חוקי איגוד השידור, רשות שידור, שרוצה להתקבל לאיגוד צריכה להיות רשות ציבורית אשר עוסקת בחדשות ואקטואליה. אם תאגיד השידור החדש (ששמו "כאן) לא יוכל לעשות זאת, התאגיד לא יוכל להיות חבר ב-EBU, להשתתף ולשדר את האירוויזיון. חטיבת חדשות עצמאית, שנוצרה כדי להיות שופר השלטון ותו לא, לא תוכל להיות חברה ב-EBU. כמו תמיד בפארסות ישראליות מסוג זה, בית המשפט העליון נחלץ להצילנו. הוא מוציא צו עיכוב זמני אשר לא מתיר את פיצול חטיבת החדשות מן התאגיד. אם הפיצול לא יתרחש לאחר הדחייה, יוכל תאגיד השידור להגיש בקשה ולהתקבל ל-EBU ולהשתתף בתחרות, אם לא, ישראל לא תוכל להשתתף באירוויזיון. כאן המקום להזכיר את נאומו התמוה והדרמטי של עופר נחשון בעת הגשת הנקודות מטעם ישראל באירוויזיון 2017. נחשון הוא נותן הנקודות כנראה הטוב, הרהוט והייצוגי ביותר שהיה לישראל, לדעתי, אך הפעם הוא חוטא בחוסר אובייקטיביות ובהתעלמות ממה שקדם להחלטה על סגירת הרשות ומטעה צופים רבים באירופה לחשוב שישראל פורשת לתמיד, מה שלאו דווקא נכון, ובטח לא ממקומו להחליט:

תחנות טלוויזיה ועיתונים באירופה מדווחים על פרישת ישראל מהתחרות על סמך הדברים. נחשון אגב, נקלט לעבוד ב"כאן" ואם ישראל תמשיך להשתתף בתחרות, כולי תקווה שהוא ימשיך להיות מגיש הנקודות מטעמה.
ססמת האירוע נבחרה להיות "Celebrate Diversity". מדובר בהמשך ישיר לססמה של השנה שעברה "Come together". הססמה נבחרה מאחר והיא משדרת מסר של שיתופיות ושוויון, כמו גם את אופי האירוע, שבו חוגגים ביחד את הדומה והשונה בין המדינות והתרבויות השונות.
הסמליל מבוסס על שרשרת חרוזים אוקראינית מסורתית הנקראת Namysto. היא נחשבת קמע וסמל ליופי ולבריאות. השרשרת עשויה מחרוזים מסוגים שונים, בעיצובים שונים, אשר בכך מסמלים את חגיגת השונות והאינדבידואליות. המעצבים ניסו לקחת סמל מסורתי ולתת לו טוויסט מודרני, לשלב בין העבר לבין ההווה, על ידי שימוש בצבעים בוהקים וצורות דינמיות.

הבמה היא אחת האכזבות הגדולות של השנה. משהו שנראה כמו שילוב של במות 2003 ו-2008 עם אלמנטים נוספים שאנחנו מכירים מ-2010. שם אמירה מיוחדת או קשר למארחת האוקראינית. המטרה הייתה לתת מראה יותר "נשי" ורך לבמה, ללא פינות וקצוות חדים. הבמה עגולה ומעליה קשת שמקנה לה מראה של חללית. באמצע הבמה תלויה "נברשת", שאמורה לאפשר פיצקרים טכנולוגיים שונים. מרחוק השילוב בין השניים נראים כמו רגליים של איש קורע, כאשר מבין רגליו משתלשל משהו מוזר…. ההרגשה היא של במה מאד לא זכירה, זולה ונטולת השראה.
אחת ההחלטות התמוהות של הטלוויזיה האוקראינית היא ההתעקשות על שלישיית מנחים גברים. צוין כי ייתכן והאוקראינים מנסים למשוך את קהל הגייז ולהתחנף אליו, אבל אתה לא עושה זאת על ידי הדרת נשים מתפקיד מרכזי כמו הנחיית הערב, במיוחד שאתה לוקח שלושה אנשים לעשות עבודה של בנאדם אחד. ולא מדובר בשלישייה מדהימה, מנחים בינוניים לחלוטין. עוד החלטה הזויה של האוקראינים שלא השתלמה.
ערב התחרות איטליה היא חביבת המהמרים, החובבים ומי לא בעצם? השיר הופך לתופעה תרבותית באיטליה, אך גם מחוצה לה. פרנצ'סקו גבאני מקבל יחס של רוק סטאר ורבים מאמינים שהוא לא רק הולך לנצח את התחרות, הוא גם הולך לשבור שיאי הצבעות. דזמונד מוריס, הזואולוג והאתולוג הבריטי, אשר כתב את "הקוף העירום" ב-1967, היה אחד מהתומכים הבולטים בשיר. לדבריו השיר נפלא, והוא בהחלט מתכוון לשבת מול המרקע במאי ולהריע עבורו. הספר, שבו השווה מוריס את המין האנושי לסוג של חיה, היווה השראה לשיר של גבאני, לפחות שם הספר, שכן הגורילה המרקדת מופיעה לא רק על הבמה במהלך הופעת השיר, אלא גם מוזכרת בפזמון של השיר. לדברי מוריס זהו כבוד גדול עבורו. הוא אומר שגבאני משלב מסורות וציטטות שונות בהופעתו וכי התרשם עמוקות גם ממילות השיר. לדבריו, לא שמע דבר כזה מאז בוב דילן וג'ון לנון. המטרו הבריטי ציין 5 סיבות שבגינן איטליה תנצח באירוויזיון 2017. המדינה בטוחה בניצחונה וכבר עשתה החלה בהכנות ראשוניות בבוקינג לאולם התחרות באירוח בעיר טורינו ב-2018. עם בחירת השיר האיטלקי במסגרת פסטיבל סנרמו, איטליה נמצאת במקום הראשון באתר ההימורים של וויליאם היל. לאורך כל העונה מזנבים אחריו שבדיה, בלגיה, בולגריה ופורטוגל. הארבעה האלו מסיימות בטופ 5, איטליה לא. שבדיה במקום השני בטבלת ההימורים, עד אפריל, אז בולגריה כובשת את המקום השני. עם תחילת החזרות פורטוגל קופצת אל המקום השני. ביום הגמר הגלגל מתהפך. הטרגדיה של איטליה מתחילה עם שבוע החזרות בקייב. גבאני עולה על הבמה ולא מספק את הסחורה. כגודל הציפייה כנראה שגם גודל האכזבה. ביום הגמר, סלבדור הפורטוגלי מקצר משמעותית את סיכויי הזכייה ומשווה את אלו של גבאני. זמן קצר לאחר מכן הוא מעיף את הצ'ארמר האיטלקי מראש הטבלה ושובר בעצמו כמה שיאים. ברגע אחד, הפייבוריטית הייתה כלא הייתה. המלך מת, יחי המלך החדש. החובבים מוכיחים שהם בקלות מחליפים את אליליהם ולא מתאבלים את ההפסד של איטליה, אשר מסיימת את התחרות במקום השישי בלבד. מולדובה היא ההפתעה הגדולה של השנה. מהמקום האחרון בהימורים היא פורחת לאחר חצי הגמר הראשון ומסיימת במקום השלישי. גם את הונגריה אפשר לסמן כמדינה שדורגה נמוך וסיימה בטופ 10. אין הרבה שירים שהתרסקו. אפשר לסמן כפספוסים הגדולים של ההימורים את איטליה שסיימה מחוץ לטופ 5, ארמניה שסיימה מחוץ לטופ 15, ואסטוניה, פינלנד ומקדוניה שנשארו מחוץ לגמר.

חצי גמר 1:
הערב נפתח בסרטון של נשים ונערות אוקראינות בלבוש אוקראיני מסורתי על רקע שחור. ברקע מתנגן שיר אוקראיני אתני בהפקת פופ-אלקטרו מגניבה. עוברים לאולם. הזמר האוקראיני Monatik שר את שירו "Spinning" בליווי רקדנים ומבטא טיפוסי. שלושת מנחי הערב עולים לבמה. לראשונה, שלושה גברים. יש שם שני מנחים יותר מידי ובהמשך אפוך עליהם את חמתי. רק אומר שיש בין שלושתם יש פחות כריזמה ממה שבנאדם בודד זקוק על מנת לשאת את הנחיית האירוע. אחרי תודות לשבדיה, מארחת השנה שעברה, וכמה דברי פתיחה מיותרים, אחד המנחים עובר למאחורי הקלעים. זה הזמן לפדיחה הראשונה של הערב, כאשר בעוד שני המנחים מדברים למצלמה, פועל במה נצפה מאחוריהם לכמה שניות. המנחים מקדמים את פני השיר השבדי, בעוד פדיחה שנייה מתרחשת, כאשר לונג שוט מראה את האולם חצי ריק…. התחרות מתחילה. אחרי כל גלויה מופיע שם המדינה בלבן ובגדול ללא רקע, מתחת על רקע כחול שם המבצע/ת/ים ומתחתיו שם השיר, מתחתיהם שמות הכותבים והמלחינים בשחור על רקע צהוב. הפונט פשוט למדי. כל זאת על רקע הבמה, אשר הקשת שלה מציגה את החרוזים האוקראיניים בצבעי המדינה שעומדת להופיע. לדוגמה:

אחרי 5 שירים, אלכס ווובה מקדמים את אפליקציית האירוויזיון, בעוד טימור שובר שיניים בגרין רום. ה-Dream Team היווני נראה משועמם ומזלזל במיוחד. טימור מציג את תמרה הגאורגית, אייסאה האוסטרלי, רובין השבדי ולינדיטה האלבנית, לצד פרטי טריוויה שהייתם יכולים להבין אם הייתם מבינים אנגלית במבטא אוקראיני כבד. אלכס ווובה על הבמה מקדמים את פני השיר הפיני. אחרי 9 שירים, וובה ואלכס משדרים מהגרין רום ומקריאים ציוצים מזוייפים מהטוויטר במטרה לדרבן את הקהל לצייץ. שום שריר לא זז בפניי על מנת לדמות חיוך במהלך הקטע. אחרי 13 שירים אלכס ווובה חוזרים לבמה, מקשקשים משהו ואז עוברים לטימור בגרין רום. הוא מציג הפעם פרטי טריוויה על פורטוגל וסלבדור סוברל ועל SunStroke Project ממולדובה, שאף מקבלים פוש יפה מההפקה שכן הם מהיחידים שמדברים איתם ואף מראים את הקטע של Epic Sax Guy מ-2010 שהפך ויראלי. לא פייר. אלכס ווובה ממשיכים בשלהם עם כמה בדיחות קרש ומעבירים לשיר הצ'כי. אחרי שכל השירים הושמעו, ווה ואלכס ממשיכים לאכול הראש בגרין רום. ריקאפ להזכיר לנו את כל הטוב שעברנו הערב. וובה ואלכס מחזירים אותנו לזכייה האוקראינית בשנה שעברה. סרטון ארוך המציג את ג'מאלה כגיבורה לאומית, רגע לפני שהיא עולה לבמה להופיע במופע האמנותי. וובה ואלכס מראיינים אותה באנגלית רצוצה, והיא מספרת שהתחתנה בשנה החולפת. טימור בגרין רום מדבר על משהו שקשור לתחרות ונאבק באנגלית ללא הצלחה. ריקאפ נוסף למי שהדחיק. הקווים נזכרים בעוד המנחים דוחקים בצופים להצביע בפעם האחרונה להערב. טימור, עדיין בגרין רום, מציג את המופע האמנותי של וורקה סדוצ'קה, הכוכבת האמיתית של הערב. אחרי סגירת הקווים, ג'מאלה עולה למופע אמנותי נוסף. טימור בגרין רום מראיין את אייזאה חסר הכריזמה והאישיות. אם אפשר לקרוא לשתי מילים ראיון. וובה מראיין את מאנל נבארו, נציג ספרד, אשר כידוע מעפילה אוטומטית לגמר. מנאל נראה אהבל רציני. אנחנו זוכים בהצצה להופעתו מהגמר. לאחר מכן מגיע תורם של לוסי ג'ונס הבריטית ופרנצ'סקו האיטלקי. הראיון עם פרנצ'סקו מביך ולא טבעי במיוחד. אלכס מקבל אישור מיאן אולה סאנד שיש תוצאות, וובה מצטרף לאלכס והם מכריזים על עשרת המעפילות לגמר: מולדובה, אזרבייג'אן, יוון, שבדיה, פורטוגל, פולין, ארמניה, אוסטרליה, קפריסין ובלגיה. ריקאפ של עשרת השירים שהעפילו לגמר, וכרגיל כל עשרת המשלחות עולות לבמה לנופף בדגלים.

חצי גמר 2:
חצי הגמר נפתח בתקציר חצי הגמר הקודם: השירים שהעפילו, מופע הפתיחה וג'מאלה במופע האמנותי. שלושת המנחים עולים על הבמה ופותחים בדברים. וובה ואלכס לבושים בחליפות גוצ'י עם עיטורים אוקראינים, משלחים את טימור לדרכו, מפלרטטים ומחליטים לבצע את מופע הפתיחה בעצמם; גרסאות אוקראיניות עממיות ללהיטי האירוויזיון Euphoria, Fairytale, My Number One ו-Rise Like a Phoenix. האחרון זוכה לסיום בומבסטי במיוחד. במקום פניקס, יש בוידאוארט פסים צבעוניים, שחלק מהרקדניות על הבמה לובשות, המדמים את הפניקס. האם היתה כאן קריצה לקהילה הגאה ואצבע בעין של רוסיה? הסבר קצר על הכללים ומתחילים בתחרות. אחרי שישה שירים, אלכס ווובה מחמיאים לבנות ההולנדיות ונותנים טיזר להופעות ההמשך. טימור מאחורי הקלעים מציג פרטי טריוויה על אילינקה ואלכס הרומנים, נתן האוסטרי (תוך כדי הוא מאזכר את קונצ'יטה וורסט, שוב קריצה למערב?) וטיאנה הסרבית. וובה ואלכס מציגים את יוצי ההונגרי והתחרות ממשיכה. אחרי 13 שירים וובה ואלכס בפלרטוט חסר תוכלת מעבירים לטימור בגרין רום. טימור מראיין ארוכות את ולנטינה וג'ימי נציגי סן מרינו, כמו גם את אניה הדנית (נתת לה נשיקה כרגע?). אחרי שהופיעו כל השירים, וובה ואלכס לבושים בחליפות כחולות תואמות בגרין רום, מסבירים על אופן ההצבעה ומזניקים את פתיחת הקווים. ריקאפ למי שלא סבל מספיק. אחרי המופע האמנותי הראשון, אלכס ווובה מראיינים חובבים קשים בקהל; חלק שרים "יופוריה" בזיוף רב, חלק לבושים כמו וורדה סדוצ'קה, וכולם ביחד נורא עצובים. טימור בגרין רום מנסה באנגלית רצוצה לשכנע את הקהל להצביע. ריקאפ נוסף למי שהתגעגע לצרחות. אלכס ווובה סופרים לאחור בעודם מעודדים את הצופים בפעם האחרונה. טימור מציג את המופע האמנותי הבא, בעוד התאורן שכח אותו והצלם לא סגור על מה הוא עושה. לפחות זכינו לכמה דקות של חושך. די, קצת שקט. אחרי המופע האמנותי, טימור מברך את יאנה המקדונית על הריוניה ובן זוגה מפתיע אותה ומציע לה נישואין. היא באמת מתרגשת החמודה, כמו גם המשלחת המקדוני והקהל כולו. טימור כמעט הורס את הרגע המשמח הזה ומאחל להם "Sweety life"… מה? הגיע הזמן להציג את שלושת המשתתפים הנותרים שהעפילו אוטמטית לגמר: אלכס מראיין קצרות את אלמה הצרפתייה ומציג קטע מחזרות השיר. הנוהל ממשיך גם לגבי לוינה הגרמנייה (שזוכה בטימור עתיר הכריזמה) ו-O.Torvald האוקראיניים. הראיון עם האחרונים הוא מוזר במיוחד. הסולן בקוש מדבר, מי שבולטת בראיון הקצר היא חברת משלחת המסבירה מה מסמל הראש הענק בהופעה האוקראינית. אם הבנתי נכון זה אמור לסמל את בני האדם המזוהמים עקב חדשות טלוויזיה, מידע אגרסיבי ורשתות חברתיות. נשמע הגיוני בסך הכל. טימור מרים לוובה, שמבקש את רשותו של יון אולה סאנד והאחרון מעניק אותה כצפוי. אלכס ווובה מכריזים על עשרת המדינות שהעפילו לגמר: בולגריה, בלרוס, קרואטיה, הונגריה, דנמרק, ישראל, רומניה, נורבגיה, הולנד ואוסטריה. אחרי ריקאפ של עשרת השירים שהעפילו לגמר, המשלחות המנצחות של הערב עולות לבמה לניפוף דגלים. הדגל הישראלי הוא כרגיל, הכי גדול…

גמר:
הערב נפתח בסרטון בקונספט זהה לחלוטין לסרטון הפתיחה של אירוויזיון 2015. אנחנו רואים את החיים באוקראינה, בקייב בעיקר, כאשר חרוזים נופלים מהשמים, החרוזים שהם חלק מסמליל התחרות השנה. הכל נראה מושלם באוקראינה, מזל שאנחנו יודעים אחרת. נכנסים לאולם מהר מאד, מוזיקה דרמטית והזמרים פוסעים במצעד הדגלים בזה אחר זה לפי סדר ההופעה. נציג איטליה לובש חליפה עם פסים של דגל הגאווה. הקריין מקריא את שמות המדינות בעוד המבצעים יוצאים מאחורי הקלעים אל הבמה ולאחר מכן אל הקהל. דגל המדינה נראה כמורכז מחלקיקים קטנים ה"מתפוצצים" לדגל, מתוך פתיתי הקונפטי המדומיינים יוצאים המבצעים. הקריינות מפספת את בלארוס ומספקת פדיחה נוספת לשנה זו. זוויות הצילום לא מחמיאות במיוחד והכל נראה די כאוטי וחובבני: מצלמות חותכות באמצע, מצלמות קטעים חשוכים, קהל מנומנם וכדומה. אוקראינה עולה אחרונה למרות שהיא לא הופיעה אחרונה. שלוש המנחים עולים לבמה לדברי פתיחה. אחרי שראינו תמונות ילדות שלהם ושלחנו את טימור לגרין רום (כמומחה אירוויזיון או משהו כזה), הם מסבירים כי ניתן להצביע כל שיר 20 פעמים מכל מכשיר טלפון. אחרי שישה שירים, אלכס ווובה מתחככים במעריצים. אלכס עוסק בהפעלת הקהל משל היה עינת שרוף, וובה מתנהג כמ"צית בצופים. אחרי 11 שירים, ארטסביק דומעת למשמע השיר הפורטוגלי, וובה ואלכס מקריאים ציוץ אחד ומעבירים לשיר האזרבייג'ני. אחרי 13 שירים, וובה ואלכס מברכים את אייזאה האוסטרלי ונותנים טיזרים להופעות הבאות. טימור מנסה להלהיב את המשלחות בגרין רום ללא הצלחה, מציג את ארטסביק הארמנית, פרנצ'סקו האיטלקי, אוג'ין ההולנדיות, נאביבאנד הבלארוסים ויוצי ההונגרי. לא ברור למה זה טוב, הוא אומר שתי מילים על כל מבצע. טימור ממשיך בפרטי טריוויה היסטוריים, אבל אי אפשר להבין על מה הוא מדבר. אחרי 17 שירים אלכב מחמיא לצמד הנורבגי, ואנו "זוכים" להופעת cameo של ויטלי קליצ'קו, שלכאורה לימד אנגלית את טימור לכבוד התחרות. האם זו ירידה על האנגלית של טימור? שח ויטלי? של שניהם? סרטון קצר שבו מונס, זוכה 2015 ומנחה 2016, מלמד ומאמן את מנחי השנה. זה הקטע הכי חמוד של השנה לטעמי, זה מבנה פשוט של קומיק ריליף במהלך מופע, על מנת לשבור את הקרח. זה לא הכי מקורי, אבל זה נעשה בחן ובחוסר יומרה. חוץ מזה שמונס הוא סופר מקצועי, מיומן ומשופשף. בחזרה לאולם, אלכס ווובה מחמיאים למונס שנמצא בתא השדרנים של שבדיה ומקדמים את פני השיר הבריטי. אחרי 21 שירים, וובה מציג פרומו לאירוויזיון המקהלות, ריגה 2017. טימור מציג את השיר האוקראיני, ומיד אחריו אלכס ווובה ממשיכות לפלרטט ומציגות את השיר השבדי. למה צריך ברייק לפני ואחרי השיר האוקראיני? בשביל הקהל המקומי? אחרי שכל המתמודדים הופיעו, אלכס וובה מזמינים את וורקה סדוצ'קה ואת אמה לבמה. וורקה נותנת קטע משירה מ-2007, "Dancing Lasha Tumbai" ומזניקה את הצבעת הקהל ופתיחת הקווים. זמן ריקאפ. אלכס מציג את מי שפותחת את המופע האמנותי, זוכת אירוויזיון 2004, רוסלנה. מיד לאחר מכן ריקאפ שני ולא אחרון לערב זה. אונוקה ממשיכים כמופע האמנותי השני. לאחר מכן טימור מראיין חובב אוסטרלי. לא ברור באיזה קטע הראיון מתבצע ליד הגרין רום. על חולצתו של האוסטרלי כתוב "Don't mess with the Euro-fans, there are 200 millions of us". האם מדובר בעקיצה כלפי המארגנים של השנה, שהואשמו בזלזול במעריצים. וובה מראיין את מאריים, זוכת אירווזיון ג'וניור 2016, בניסיון תמידי של ה-EBU לקדם את האירוויזיון הצעיר. מאריים מציגה הריקאפ השלישי והאחרון ודוחקת בצופים להצביע. וובה ואלכס מציגים את המופע האמנותי השלישי והאחרון לשנה זו, הופעתה של ג'מאלה. אלכס ווובה סופרים לאחור לסגירת הקווים. זה מגניב, כי מיד לאחר סגירת הקווים מתחילות ההצבעות, כי הרי אלו הצבעות השופטים. יש עוד זמן לחשב את הצבעת הקהל בטלווטינג, ניצול נכון של הזמן.

שלב ההצבעה:
ללא עיכובים נוספים, אלכס ווובה פונים ליון אולה סאנד, המפקח העייף והחבוט של האירוויזיון, לוודא שהצבעת השופטים עבדה ללא הפרעות. לאחר אישורו, ההצבעה מתחילה. הצמד פונה לדוברים במדינות השונות לקבלת ניקוד השופטים בכל מדינה. ראשונה להצביע היא שבדיה, אשר שמה את פורטוגל במקום הראשון, בעוד אוסטרליה במקום השני ומולדובה בשלישי. ההצבעה של סן מרינו ממצבת את פורטוגל במקום הראשון, 14 נקודות הפרש ממולדובה במקום השני. לטביה אף היא מעניקה את 12 הנקודות לפורטוגל ויש לנו פייבוריט ברור להערב. ישראל מצביעה ועופר נחשון פותח בדברי הספד לרשות השידור, ברוך שפטרנו, לא ממך עופר, מהרשות. אחרי כל הדרמה, גם אנו מעניקים את מרב הנקודות לפורטוגל. מונטנגרו מאפסת את פורטוגל ונותנת את מרב הנקודות ליוון, תתביישו. אחרי ההצבעה של אלבניה, בולגריה עולה למקום השני ואיטליה לרביעי, בעוד בלגיה נמצאת במקום השלישי. אחרי הצבעת מלטה, איטליה עולה למקום השלישי. הצבעת מקדוניה מצמצמת במעט את הפער בין פורטוגל לבולגריה, אך לא בהרבה. דנמרק מעניקה לשבדיה את 12 הנקודות הראשונות שלה להערב, אשר עולה יפה לתוך הטופ 10. ההצבעה הנורבגית מעלה את שבדיה כבר למקום הרביעי. ההצבעה הספרדית דוחפת את אוסטרליה למקום הרביעי ומגדילה את הפער בין פורטוגל לבולגריה. פינלנד מחזירה את שבדיה למקום הרביעי. ההצבעה היוונית נותנת בלי בושה את 12 הנקודות לקפריסין לקול קריאות הבוז מהקהל. ליטא מכריזה "Slava Ukraini" שיגרום לשערורייה. סלבדור מוביל ללא עוררין מההתחלה ונראה די אדיש לכל העניין. אחרי 20 הצבעות, קצת קומיק ריליף עם וורקה סדוצ'קה מאחורי הקלעים. האם לא מיצינו את הקטע הזה? כנראה שלא, כי היא רוקדת את הריקוד שלה מ-2007 וכולם עפים על זה. די להיות סחים. אחרי הקטע המטופש וחסר הטעם הזה, חוזרים להצבעה. בולגריה מרימה לישראל עם 8 נקודות, אבל מאפסת את פורטוגל ונותנת את 12 הנקודות לאוסטריה. באופן כללי הבולגרים התעלמו מכל השירים בטופ 6 (להוציא את השיר שלהם). ההצבעה האיסלנדית מגדילה את הפער בין פורטוגל לבולגריה ל-50 נקודות. ההצבעה האוסטרלית מכניסה את בריטניה לטופ 10. ההצבעה האיטלקית דוחפת את שבדיה למקום השלישי על חשבון איטליה. פורטוגל מתעלמת מבולגריה היריבה כמו גם מאיטליה הפייבוריטית המוקדמת. ההצבעה השוייצרית מגדילה את הפער בין פורטוגל לבולגריה ל-74 נקודות. עד כה גרמניה וספרד עדיין עם 0 נקודות. ההצבעה האירית מעניקה את 12 הנקודות הראשונות לבלגיה. ההצבעה הגאורגית מתעלמת מאוסטרליה תודה לאל, ומעלה את נורבגיה למקום החמישי. קפריסין מעניקה בלי בושה12 נקודות  ליוון ולקול הבוז מהקהל. בלרוס מעניקה 12 נקודות לבולגריה ומעלה את אוסטרליה בחזרה למקום החמישי. ההצבעה הסלובנית מעלה את אוסטרליה למקום הרביעי על חשבון איטליה. הפער בין פורטוגל לבולגריה עומד כרגע על 78 נקודות. ההצבעה הפולנית מעלה את נורבגיה למקום החמישי שוב, והפעם על חשבון איטליה שיורדת לעד למקום השישי…. ההצבעה הצ'כית מעלה את הולנד למקום החמישי על חשבון נורבגיה. אחרי שכל השופטים הצביעו המצב הוא כדלקמן: פורטוגל מובילה עם 382 נקודות, אחריה בולגריה עם 278, שבדיה עם 218, אוסטרליה (???) עם 171 והולנד עם 135. ספרד נותרה היחידה ללא נקודות. טימור יושב כמו אדיוט ליד יון אולה סאנד. מישהו יכול להסביר לי איך האהבל הזה מנחה את התחרות ומטריל את כל המשתתפים, צוות ההפקה והמארגנים. סאנד מאשר את מהימנות תוצאות הצבעת הקהל. הגיע זמן להקראת נקודות הקהל: מדינות מתרסקות ומתרוממות. הקהל מאוכזב וקורא בוז למדינות שקיבלו מעט נקודות. איטליה מוכרזת שישית בלבד בקהל, ממש כמו בשופטים. 4 מדינות נותרו: פורטוגל, בולגריה, מולדובה ובלגיה. בלגיה מגיעה רביעית בקהל ומולדובה שלישית. במקום השני נמצאת בולגריה ובמקום הראשון פורטוגל, מה שאומר שפורטוגל זוכה לראשונה בהיסטוריה של התחרות. והיא עושה זאת עם זכייה הן בקהל והן בשופטים. לואיסה סוברל, כותבת השיר, בוכה מהתרגשות, סלבדור סוברל, המבצע, מחייך אך נראה אדיש מת לזכייה.

הענקת הפרס ו-reprise:
סלבדור פוסע לבמה מלווה בחבורת מאבטחים אוקראיניים מפחידים. ג'מאלה מעניקה את הגביע לסלבדור, ונראה שהיא עדיין לא נרגעה מהישבן החשוף בהופעתה. סלבדור עובר מהבמה הקטנה לבמה הגדולה ומחבק את המנחים. וובה נותן לו את רשות הדיבור. סלבדור מנצל את רשות הדיבור ומציין כי אנו חיים בעולם של "מוזיקת מזון מהיר" וכי הניצחון הערב הוא עבור האנשים שעושים מוזיקה שיש לה משמעות. "מוזיקה היא לא זיקוקים, היא רגש". ציטוט אשר לא יישכח כל כך מהר מצידם של חובבים ממורמרים. שלושת המנחים המלוקקים נפרדים מאיתנו. טימור, אנחנו עדיין לא מבינים מה אתה אומר. סלבדור מבצע את ביצוע הניצחון שלו עם אחותוף כותבת השיר, ביצוע מקסים, ואכן מלא רגש. האחים לא יותאים מגדרם מהזכייה. הם too cool for school. מי היה מאמין, פורטוגל זוכה באירוויזיון, ובקלות בלתי נסבלת. איזה כיף, שנה הבאה בליסבון.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

01.  הונגריה – הפייבוריט המוקדם שלי ודי בצדק. יוצי מציג שיר מלא נשמה צוענית. שיר קינה, כאב ומחאה. שירתו נשמעת כמו זעקה. סלסולים המשדרים כאב, הנעים בין שירה בבתים למאוולים צועניים בפזמון. הדובר מבכה על הגזענות אותה הוא חווה, כולל הטחת אמיתות בחברה בה הוא חי. השיר כולל עיבוד אתני-צועני, שיישמע לחלק כאתני-ערבי, כשהשירה היא באקצנט צועני לא מתבייש. חלק אינסטרומנטלי כבד מלווה קטע ראפ, שיר שיוצא מהשטנצים ומרענן את השורות. המשך ישיר לג'מאלה שהביאה שיר שייצג תת תרבות. הצליל האתני עובר תפנית באירוויזיון, מהאתנו-פופ הקליל והמתחנף למוזיקה אתנית כבדה יותר, מתריסה יותר, חנפנית פחות. על הבמה הוא עולה בטייק מודרני על תלבושת צוענית מסורתית ומתופף על מה שנראה כמו כד מים. אליו מתלווה רקדנית צוענית וכנרית שמחייכת שלא לצורך, מה שמחזיר קצת לאירוויזיונים של העשור הקודם. שיר נשמה מרגש ומלא משמעות. בעולם שהופך גזעני, גס וחסר בושה, לשיר כזה יש חשיבות רבה.

02.  נורבגיה – אלכסנדר הוא אחד הגברים היותר יפים! ואחרי שהוצאתי את זה מהסיסטם, נעבור לשיר עצמו. EDM עם אלמנטים של היפ-הופ, מדובר כנראה באחד השירים היותר מודרניים ורלבנטיים למצעדים באירוויזיון הזה, בביצוע הבחור המגניב של השנה. השיר אמנם משופע בלופים ודרופים אלקטרוניים, אך הוא לא מאכזב במלודיה שלו ומוכיח שאפשר ליצור שיר מודרני שהוא לא לגמרי עצל ורפטטיבי. הפזמון המנוני, אך לא מגזים ולא מנסה יותר מידי. אלכס נשאר צ'יל לאורך השיר כולו. השיר מתאר סיטואציות של חרדה חברתית, והנה לכם שיר פופ שלא מתפשר גם על המסר. הצבע הסגול שולט על הבמה בעוד הקהל בבית צופה בהדמייה ממוחשבת של הפרצוף של אלכס, כמה שיותר אלכס, יותר טוב! הפקה בימתית מדויקת, מעולה, נכונה כל כך ל-2017. פופ מושלם.

03.  פורטוגל – השיר הכי שונה, יוצא דופן ונוגע ללב בשנה זו. פשוט כי הוא פשוט, מושר בשפת המקור, חסר מאמץ, ומצד שני כי הוא נשמע מאד מוכר. מצד אחד בלדה טיפוסית משנות ה-40 או בוסה נובה פורטוגלית-ברזיאלית שמזכירה לאירופאים את ז'ילברטו ז'יל ודומיו. מצד שני, שיר שמורד במה שמקובל לשיר בתחרות. עיבוד אקוסטי המסתמך על מיתרים. שיר נוגע ורומנטי, מושר על ידי זמר אקצנטרי, היפסטר שלא נכנע לתכתיבים של הופעת ושיר אירוויזיון. בהפוך על הפוך, בפשטות וללא שום גימיק מצליחים האחים לבית סוברל לרקוח שיר שהוא ההפך ממה שלימדו אותנו על שירי אירוויזיון בבית הספר לשלאגרים ע"ש ביורקמן, ולכבוש את אירופה בסערה. הקהל יוצא מגדרו.

04.  ליטא – זה התחיל אצלי כאסופת צרחות בלתי ברורה שהפכה עם הזמן לקלאט. הבנתי את זה מצפייה נוספת בהופעה. רוק אנדר-פרודקשני עם פופ-ניו-וייב, הכי אדג'י, לא בקטע, לא בזרם של האירוויזיון וגם לא כזה שמצליח בהפוך על הפוך. יש קטעים של רוק-Soul, שמזכיר קצת את Superstition של סטיבי וונדר במלודיה בבתים. המלווים תורמים מאד לשיר מבחינת הרמוניות ווקליות והרגשת Fאנק כללית. אפשר היה להוריד את כל ה-Yeah yeah האלה החופרים וזה היה משפר את השיר עוד יותר. השיר בהחלט גדל עליי וכשאני שומע אותו אני מרגיש בפסטיבל רוק בבירה בלטית היפסטרית. הסולנית לבושה בשמלה אדומה עם שיער גולגול ועט פרקר תקוע בתוכו, על השאר אי אפשר להסתכל כי היא גונבת את כל ההצגה. זיקוקים של אש בכאילו בוידאוארט. אחד הרגעים היותר הזויים, אך גם היותר מרעננים של השנה.

05.  מונטנגרו – דיסקו, שמזכיר קצת את אלקזר. הופעה מוגזמת וקווירית מאד. סלבקו לבוש בחולצה שחורה שקופה ושמלה כחולה, הוא קורע אותה וחושף מכנסי רקדנית בטן ירוקים נוצצים. כמו דין ב-2004, כך גם סלבקו מציג את הדמות הלהט"בית שבבלקן מסוגלים לעכל: הומו על הבמה, זהות מינית מעורפלת שלא מדברים עליה מחוץ לבמה. 3 דקות של כיף, הרמות, נענוע שיער, וחובבנות מקסימה. שיר מועדונים של פעם ו-Novelty act לנצח.

06.  איסלנד – איזו זמרת נהדרת. איזו הופעה מפוספסת. אחד השירים היותר טובים השנה, אלקטרופופ אייטיזי, קליט ולהיטי עם פוטנציאל להיות להיט רדיו שהתרסק על הבמה. הפקה מהוקצעת ומדויקת. קצוות של שלאגר, שילוב של חום וקור. סבלה שנתנה בקדם הופעה מנצחת לא מצליחה לתרגם את הכריזמה לבמה בקייב. עם יותר מידי תנועות של ראפרית ושמלה שמושפעת מסרטי מדע בדיוני של שנות השישים, משהו הולך לאיבוד. שיר מצוין על אהבה שמחוזקת על ידי צד אחד בעוד הצד השני שוקע בדיכאון. לייזר ירוק שוטף את הבמה בסוף השיר ווידאוארט ירוק, שמדמה תלת ממדיות רק מסיחים את הדעת עוד יותר. קונספט גרוע לשיר מצוין.

07.  איטליה – השיר נפתח בביטים של אלקטרו-פופ, אך ממשיך כפופ-רוק רגיל למדי. המנוני וקליט מאד. אין כל חדש מבחינת המלודיה והפיל הכללי של השיר, אך מה שנותן לו את הערך המוסף הוא פרנצ'סקו והנוכחות הכובשת שלו, הקסם שלו וגם הסקס אפיל שלו. פרנצ'סקו מלא הקסם היה אמור לקחת את האירוויזיון הזה בהליכה, הוא היה אמור לשבור שיאים ולקבוע סטנדרט חדש, אבל אז הגיעה ההופעה. גבאני לא היה מפוקס, הקסם, שנשפך ממנו בכל הופעה שנתן, עומם, המלווים היו חלשים בצורה בלתי רגילה והקוף המרקד הלך לאיבוד בתרגום. האם האירוויזיון הוא במה פשוטה מידי לבדיחות חכמות ולטקסטים מורכבים שאינם באנגלית? מה שבלט בגאוניותו בסנרמו, הפך לעוד בדיחת אירוויזיון בקייב. בימת התחרות עשויה להוציא את העוקץ מההופעות ולהשטיח אותה ויש להיזהר מכך.

08.  מקדוניה – היא הייתה אמורה להיות הסינדרלה של השנה, להביא את מקדוניה לטופ 10 בפעם הראשונה אי פעם. המציאות הייתה רחוקה מכך… אלקטרו-פופ רפטטיבי, אך אפקטיבי למדי. השיר מזכיר את הסגנון המוזיקלי של Charli XCX ודומותיה, מאד עכשווי, נכון ומתכתב עם כל מה שהולך בפופ של 2017, המלודיה פשוטה, אך ההפקה הסינת'-פופית היא בדיוק הסגנון הפופי האירופאי שנשמע כעת במצעדים. מילות השיר מציגות אווירה נהיליסטית ודקדנטית. יאנה לבדה על הבמה, כאשר להקת הליווי מוסתרת מן העין. הוידאוארט הוא של מסכים על מסכים על רקע מטרופולין. יאנה רוקדת לבד כפי שמורה לה כותרת השיר. הקול שלה מסונתז ואז אתה מבין שאנחנו עדיין לא בשלב שאפשר לתרגם שירים כאלו לבמה, אני מבין שזה יכול להישמע לאנשים קר, מכני ופלייבקי. אני שייך למכנה השני, שחושב שזה מגניב.

09.  ארמניה – אחת התקוות שלי לאירוויזון זה, עמדה במבחן מבחינת ההופעה, אך לצערי לא מבחינת התוצאה. ארצביק הצליחה להביא לבמה את כל הכריזמה שלא הראתה בקדם הארמני, ועל כך הערכתי לה ולבמאית ההופעה. זוויות צילום שמזכירות את אלו האפקטיביות מארמניה בשנה שעברה, תזזיתי ומדויק מבחינת תנועה וויזואליות. שתי רקדניות רוקדות לצידה בתנועות חדות, מדויקות, אך מבלי להתפזר ולהישאר איתה בתוך הפריים. השיר שואל את הסטייל המוזיקלי הכללי מג'מאלה, אבל מביא אותו בטייק הרבה יותר אופטימי. ארטסביק לוקחת את האתניות למקום היותר מעצים, זה הרואה בשונות שלו ובעושרו התרבותי סיבה למסיבה. שיר מלא גאווה מקומית. הארמנים מושפעים מניצחונה של ג'מאלה החצי ארמנית, ורואים בזה סיבה מספיק טובה להחזיר את מה שהאירוויזיון לקח מהם לאחר שהפסיק לתגמל פופ אתני. ליידי גאגא גרסת ארמניה.

10.  לטביה – שיר רפטטיבי מאד שהיה בבחינת הימור שנכשל. הבתים טובים, הפזמון הוא חפירה. העיבוד מהמם, אין מה לומר. סינת'פופ אייטיזי עם שאריות דיסקו, ביטים של האוס מתחילת המילניום. הפזמון מחובר לכל מה שקורה היום באינדי-פופ העולמי. מוזיקת היפסטרים לדור ה-Z, רפטטיבית ועצלה, ועם זאת כיפית מאד. מוזיקה שמצד אחד היא שונה, ומצד שני קליטה. מצד אחד מוזיקה חדשה ורעננה מאד, מצד שני יכול להשתחל בקלות לפלייליסט של רדיו מיינסטרימי. הליריקה לוקה בחסר, אך נצמדת לחוקי הז'אנר; לא להתאמץ, לא להיות מיוחד ושונה, להיות היפסטר בהפוך על הפוך, בלהיות פשוט, כמעט חד גוני, כמעט גנרי, אך מיוחד בקצוות. בהופעה החיה הפזמון היה מאד חלש וקולה של הסולנית נעדר עוצמה. הלהקה עולה לבושה ובכן, כמו להקת היפסטרים, כאשר הוידאוארט והתפאורה מביאים בצבעי ניאון ופסיכדליה. אווירה אורבנית של צעירים היפסטרים מובאת לאחת הבמות השמרניות של היבשת, קיוויתי שזה יצליח, אבל צעירים מעודכנים תמיד יהיו נישה שלא מצליחה מעבר לפסטיבלי מוזיקה סקנדינביים. שמעתי שהלהקה אמרה שהשיר מדבר על אונס.

11.  אזרבייג'ן – דיהיי בעלת הפרצוף הרחב לבושה בבייבי דול, שמלה שחורה וז'קט אפור. מסביבה לוחות עליהם כתובים בגיר מילים שהקשר ביניהן לא מובן. מלווה עם ראש סוס עומד על סולם לצידה והאווירה הכללית היא סוראליסטית ממש כמו מילות השיר, שאפשר לבלות שעות בניסיון לנתח אותן. היא שרה על מחלת נפש? על שימוש בסמים? אולי השיר בכלל מדבר על דמות מודרנית של ישו? שיר מעניין, שלא נשמע כמו שום דבר ששמענו מאזרבייג'ן עד כה. דארק-פופ אייטיזי ומסונתז. המלודיה חזקה ודרמטית. מזכירה את הסגנון והמראה של Sia. הפקה דרמטית ועצבנית. לשיר מצטרפת גם להקת מלווים שנשמעים לפרקים כמו להקה ששרה מזמור גרגוריאני בעיבוד אפלולי משהו.
12.  גאורגיה – פאוור-בלאד ג'יימס בונדית, ששואבת השראה מהניצחון האוסטרי ב-2014 ומזה האוקראיני של 2016. אלמנטים של שיר גאווה לאומית; ספק שיר העצמה אישית ספק שיר של חיזוק רוחו של העם הגאורגי בעידן טראמפ. טאקו ווקליסטית מצוינת וזמרת יפהפייה, אבל בהופעה בחצי הגמר הרבה דברים לא עבדו. היא נראתה לא מחוברת, הסטייל שלה היה גרוע למדי, עם שמלת נערת שעשועים מלאס ווגאס, שיערה פחוס והיא לא מצליחה למכור את השיר. להבות של אש מנסות להגביר את הדרמה ללא הועיל.
13.  בלרוס – שני חמודים עם הרבה שמחת חיים ואנרגיה מתפרצת. פולק אמריקאי, שמח מרקיד, בלוגראסי וקצת היפי .עם זאת יש בו קטע חנפני, נייטרלי מאד ומנסה להתנחמד מאד על כולם. יש הרבה שימוש בכלים אקוסטיים, גיטרות בעיקר וכינורות, כאשר הקולות המתקתקים של קסניה וארטם נחים עליהם בקלות. קסניה מתוקה אמיתית ובעלת כריזמה בימתית מובהקת. הצמד לבושים לבן, היא נראית כמו פייה, הוא בחליפה לבנה קלילה מלאת סטייל ועיטורים לבנים על הגיטרה. הם עומדים על סירה לבנה עם שני מנועי סירה שמסתובבים. הרבה עשן על הבמה, בעוד הוידאוארט מדמה את שיוט הסירה כאשר הנוף משתנה כל הזמן ותורם לאווירה האנרגטית של השיר. בגמר הם מרשים לעצמם להשתטות עוד יותר ומסיימים את ההופעה בנשיקה צרפתית.
14.  צרפת – פופ-צרפתי אורבני המושפע מתרבות המהגרים מצפון אפריקה. שילוב בין פופ-RnB לבין מוזיקת Rai צפון אפריקאית, שילוב בין ז'אנרים של תתי תרבויות מקומיות. המוזיקה קלילה ואווירירית, שמחה וחפלאית. השיר חביב מאד, אבל לא מרשים כיצירה שלמה, במיוחד אם משווים אותו לשירים מאותו הז'אנר. שנה שנייה ברציפות שצרפת מביאה שיר חזק יחסית, אבל מעלה הופעה עצלנית עד מרגיזה. אם בשנה שעברה ראינו איך עמיר מפספס את הסיכוי לזכייה עקב כך, השנה זה גרם להם לטעמי לפספס את הטופ 10. אלמה היפהפייה עומדת לבדה על הבמה לאורך כל השיר ו… לא קורה כלום. היא הולכת מצד לצד, מענטזת ורוקדת. הלו, זה לא אירוויזיון 1999 פה!!! הרבה פעמים פחות הוא יותר, אך כאן מורגש הזלזול של הצרפתים, במיוחד בשיר שהיה יכול לקבל הופעה דוגמת "גולדן בוי". עם זאת, הוידאוארט של פריז בלילה הוא מהיפים של השנה בעיני ותורם הרבה לשיר ולהופעה.
15.  אוקראינה – שיר רוק מפוספס. המוזיקה מזכירה קצת את הגראנג' האמריקאי של שנות התשעים תחילת שנות האלפיים, אך מאוד נאמנה לסגנון הרוק שאומץ ופותח כבר עשרות שנים על ידי להקות ואמני רוק במדינות הפוסט-סובייטיות. השיר אינו "כבד" במובן הרוקי של המילה. הוא קליט מספיק ומלודי לקהל האירוויזיוני. השיר נושא מסר פצפיסטי, נגד אלימות מחד, וקריאה לסגרגציה תרבותית ובכלל מאידך. יש כאן בעייתיות, אשר עולה מהשילוב של הרצון להתחבר למערב ומצד שני לפנות ללאומיות מאד חזקה, עד לאומנות. בכך זה מבטא את המצב האבסודרי פוליטית שבו נמצאים האוקראינים. הלהקה מופיעה כאשר מאחוריה ראש עצום, שאמור לסמל את ההתנגדות האדם לעומס מידע לרשתות חברתיות (האם זה סמל ההתנגדות לפייק ניוז?). הקול של הסולן לא מצליח להתגבר על הפלייבק הרוקיסטי המאד חזק. לראשונה מזה הרבה זמן אין אוקראיניזציה של השיר של השיר על ידי מפיקים חיצוניים, מה שרק מדגיש את הגאווה האוקראינית שהשיר הזה מדגיש. האנטי-רוסיות כמגדירה את העצמי האוקראיני נודפת ממנו בעוצמה.
16.  רומניה – אחד הלהיטים של השנה, לפחות מבחינת הפוטנציאל. מי האמין ששיר עם גימיק של יודל יצליח? פופ-RnB עם מעט אלקטרו ולקישוט מוזיקת יודל. כשמדברים עם אירופופ לזה מתכוונים. מאד קומפטטיבי, קליל, קליט, מלודי ורקיד. לא הכי מקורי; חלקים בשיר מזכירים את "Hall of Fame" של הלהקה האירית The Script בשיתוף will.i.am. היודל הופך את השיר לזכיר. Ilinca בשלה מאד כזמרת ומלאת נשמה. השיר מודרני יחסית, אך גם זה בתוך העולם של האירוויזיון. זה "feel good song". אילינקה ואלכס מביאים דינמיקה וזוגיות לחוצה לבמה. היא בשמלה אדומה קטנה וקול גדול והוא בווסט שחור ושחי מגולח. האווירה על הבמה היא של מסיבה, סוף כל סוף. שני תותחים נכנסים בחלק השני של השיר, עליהם הוא מטפס בעוד היא מנסה לשיר במבטא לא ברור. הרקע עובר לתותחים שיורים צבעים והאווירה ממשיכה להיות זולה וכיפית.
17.  בולגריה – קריסטיאן הוא פרפומר מפחיד! כל כך צעיר ועם זה כל כך מוכשר ושופע כריזמה. בלדת Dream-Pop פריכה ונעימה, אך גם קודרת ועצובה. השיר מעובד לעילא בהפקה סוחפת ונשמע כמו הדבר הכי רלבנטי השנה, הכי מודרני, מוכוון מצעדים ורדיו פרנדלי. בקולו מצליח קוסטוב לשכנע, מעביר את הרגש בשיר באינטונציה מעט משתפכת, אך אפקטיבית. הוא מגיש בלדה גברית חזקה מאד במבטא מושלם. הבתים שקטים וקודרים, בעוד בפזמון הוא מגיע לפלצט על מנת להעביר את עצומת סערת הרגשות. דרופ אלקטרוני עדין ועמום מוסיף לשיר עוד קצת נפח אחרי הפזמון. אין עלייה של חצי טון, אין דרמה מעבר למה שהשיר מכיל כחבילה שלמה. לצערי השיר מזכיר יותר מידי את "Running" של ביונסה, מה שמאד מוריד לי מהשיר. קוסטוב לבוש בתלבושת שחור לבן מודרנית, שמתכתבת קצת עם מייקל ג'קסון. השירה מדויקת, אבל לא טכנית. לאורך השיר אפקטיים שנראים על המסך בבית יוצאים מהבמה. עבודת מצלמות מפותחת ווידאוארט שחור לבן מודרני שלוקח את בלגיה 2015 לשלב הבא. ההופעה הכי אפקטיבית של השנה.
18.  שבדיה – רובין בנגטסון, המזכיר בובת שעווה או בובת קן מתחיל את השיר מאחורי הקלעים ועולה עם 4 רקדנים גברים בריקוד גרובי מגנובי. הוא ומלוויו מלאי סטייל, לבושים בחליפות, עולים על הליכונים. אלקטרו-פופ מאד מודרני, ג'סטין ביבר סטייל פינת The Weeknd. המנוני, קליט ולהיטי. עם זאת, כמו כל דבר שבדי הוא חסר רגש ונשמה כמעט לחלוטין. עשוי לפי כל המתכון בפס הייצור המקומי. ההופעה מהוקצעת, למרות שווקלית רובין רחוק מלהדהים, אבל וויזואלית זה ווינר. מאד אוהב את ההפקה של השיר, זה רקיד, כיפי, ויחד עם זאת יש בשיר ובהופעה משהו מאד שטחי, חסר עומק, מה שהופך אותו לטיפה משעמם.
19.  אירלנד – אחד השירים שיותר חיבבתי לפני ההופעה עצמה. בלדת ווסטלייף נוסטלגית, שנכתבה על ידי אחד מכותבי השירים העיקריים של הלהקה, אך לא אפקטיבי כמו השירים של אותה הלהקה. בלדה קלאסית, מהודקת מאד, adult contemporary מודרנית, מעט מלודרמטית. ברנדן עומד במרכזו של כדור פורח ונשאר שם עד סוף השיר, הוידאוארט מדמה הרים ונהרות שהוא כביכול עף מעליהם. הוא לא עומד בתווים, נראה לא נינוח על הבמה ונשמע כמו צ'יפמנק עם קול גבוה וצייצני במיוחד. הוא לובש חולצה לבנה וזק'ט לבן דק ומכנסיים שחורות, הכי לא זכיר שאפשר.
20.  פולין – עוד בלדת קינה לאוסף. קאשה מוש היא ווקליסטית מפחידה. עולה לבמה עם שמלה לבנה עם כתפייה אחת ומחשוף נדיב. לצידה כנר, שהובא עקב ההפקה הדרמטית עמוסת הכינורות. השיר מדבר על זוג אוהב הבורח מהרשויות. האם השיר מכוון לרדיפת ההומואים בצ'צ'ניה? קאשה עצמה אמרה שכתבה את השיר במחשבה על בעלי חיים…. הופעה פשוטה ומאד אפקטיבית. קאשה נוהמת, אבל היא כל כך מקצועית שזה עובר מבלי להישמע וולגרי. לא השיר הכי מעניין בעולם, זה מאד דרמטי מבחינת העיבוד, כאשר השניות האחרונות נשמעות כמו מוזיקת הנושא של סרטי "המסור". בווידאוארט יונים מעופפות.
21.  בריטניה – השיר הוא בלדה Adeleית, או לפחות מנסה להיות כזה. בלדת פופ-פסנתר עם שדרוג אלקטרוני עדין. זו בלדה מאד קלאסית, קליטה, בעלת הוק מאד ברור בפזמון הנתמך במלודיה די פשוטה, שקל לזכור אותה ולזמזם אותה לאחר מכן. אמילי דה-פורסט, זוכת אירוויזיון 2013, כתבה את השיר. מדוע בריטניה הגדולה משתמשת בכותבים זרים? כי מה שהולך בתחרות לא תמיד משקף את מה שקורה בעולם המוזיקה שמחוצה לה. הבריטים מתרחקים מהתחרות כמו מאש ודואגים לגחך עליה בכל הזדמנות. אמנים בריטים שמוכנים להשתתף בתחרות נחשבים Has beens נואשים או זמרים יוצאי תכניות ריאליטי-שירה המנסים לפרוץ. האמת העצובה תיאמר, אף אחד מנציגי בריטניה במאה הנוכחית לא פרץ בעקבות השתתפותו בתחרות. להפף, כולם חוזרים לאנונימיות, אפילו כאלו שהשיגו הישגים יפים בתחרות. בהופעה לוסי נראית רחבה מאד בשמלה זהובה ולא מחמיאה. היא עומדת במבנה דמוי כונכיה שכולו עשוי מראות, שזה אפקט יפה, אך מוגבל ומגביל. החל מהבית השני היא מתחילה לעוות את פרצופה שוב ושוב, מה שבוודאי לא זיכה אותה בקולות רבים מידי. ווקלית היא טובה, אבל זה טיפה לוחץ מידי לטעמי.
22.  הולנד – הולנד ממשיכה במגמת ההצלחות היחסיות שלה. פאוור-בלאד, פופ-גוספל. המלודיה דרמטית, פריכה וקליטה, הזכירה לחלק מהחובבים מוזיקה שחורה של להקת בנות משנות התשעים. אם להסתכל על עולם המוזיקה של ימינו, ניתן להשוות את הסגנון לזה של Fifth Harmony ושל Little Mix. יש שתי מודולציות, מה שהופך את השיר, שהוא קיטשי בבסיסו, לקיטשי עוד יותר. השיר שמרני וחנפני, אך עדיין מצליח להישמע רלבנטי ונכון לתקופתנו. שלושת האחיות לבושות כמו להקת בנות שהגיעה להופעה בווגאס. הן גם מקצועיות בהתאם. הרמוניות מושלמות, ביטחון מתפרץ, כל תו במקום. אין שום גימיק על הבמה, ההופעה כולה בנויה על הקולות של הבנות. אתה מצפה שהשיר יסתיים ב-"big note" בקול גדול, אבל הוא לא, שזה טוב כי זה לא סוחט את הדרמה הרגשית עד הסוף.
23.  צ'כיה – בלדת פופ סטייל אדל או גרסה איטית של "Love on Top" של ביונסה. זו בלדת פסנתר blue-eyed soul סטייל. המלודיה מאד קומיוניקטיבית, גם אם מעט גנרית. השיר מנסה לעבוד על הרגש. הקול של מרטינה מאד גרוני ומיוחד, בעוד המימיקה שלה בלתי נסבלת. היא מופיעה לבדה עם חליפה מוזהבת חושפת חזייה, פוסעת על אלומת אור על הבמה כאשר בווידאוארט ערומים וערומות. מרטינה משדרת הרבה מקצועיות, אבל השיר לא מרשים ולא בולט בשום צורה. תאורה וזוויות צילום מאד מחמיאות.
24.  מולדובה – אני מודה שזה אחד השירים היותר כיפים השנה. שלישיית הפלייבויז ממולדובה מביאים את המסיבה לקייב, מרקדים בחליפות בנון שלנטיות כשלצידם זמרות ליווי, הלבושות כמו שושבינות/כלות. מדובר ב-EDM שיכל להיות להיט לפני כמה שנים, מותאם מאד לבמה. יש שימוש ב-"Epic Sax Guy" שהפך ללהיט אחרי שנכשל עם הלהקה באירוויזיון 2010. הפעם הם חוזרים כמנצחים, גם אם מדובר בשלישיית סחים עם חוש עסקי למוזיקה יותר מתשוקה אמיתית למקצוע. עדיין הם מביאים את ההישג הכי גבוה למולדובה אי פעם, אז לך תתווכח עם הצלחה. יש הוק ברור בשיר שמזכיר מאד את "That's the way I like it" של KC & The Sunshine Band. הבילד אפ לפזמון מזכיר את "Problem" או "Focus" של אריאנה גרנדה. אני בספק אם הם מקשיבים למוזיקה של עצמם ומצליחים להנות ממנה.
25.  מלטה – קלאודיה פניילו הבלתי נלאית סוף סוף הגיעה לאירוויזיון והגשימה חלום. מלטה חוזרת לבלדות המצועצעות של פעם, בלדת פופ קלאסית, contemporary adult, על גבול הפופ-קאנטרי. השיר מתחיל בנגינת פסנתר נוגה ובתווים הראשונים מזכיר את "The Rose" של בט מידלר או את "Every song is a cry for love" של בריאן קנדי מאירוויזיון 2006. השיר ממשיך והופך להיות מעין חיקוי של בלדות הפופ-קאנטרי הגדולות של סוף השנות ה-90. היו שהשוו את פזמון השיר ל-"Colors of the wind" מהסרט פוקהונטקס. אכן, השיר נשמע מאד אמריקאי, במסורת הבלדות האמריקאיות הלבנות הגדולות. לקלאודיה קול גדול, פופי קלאסי וההופעה כמעט טובה מאד מבחינה זו. השיר נבנה עד לפזמון ההמנוני והקליט מאד. ועדיין שיר מיושן מאד, פופ למבוגרים ולעייפים ברוחם. על הבמה היא לבושה כנסיכה, עם שמלה כסופה מנצנצת, היא עצמה מפונפנת ומלאת איפור. לא טבעית בעליל. הרקע הוא של קלאודיה עצמה מזמרת בעודה מכונת רוח עושה בה שמות. היא נוגעת בעצמה על רקע בדים מתנופפים. שנות ה-90 כבר אמרתי?
26.  אלבניה – איזה שיר נהדר זה היה בקדם האלבני, כמעט מאסטר-פיס, בלדת ניו-אייג' דרמטית עם ווקליטסית מדהימה כמבצעת. אבל כמו תמיד באלבניה הרבה משתנה עד לעלייה על בימת האירוויזיון. לינדיטה מאופרת בכבדות, פוערת עיניים מפחידות, לבושה בשמלת כלה מהגהנום, או סתם מחתונה אלבנית מצועצעת. כשהיא שרה את המילה Love היא עושה לב עם היד, נו באמת. השיר הוא בלדת ג'יימס בונד דרמטית, שמסתמכת על היכולות הקוליות של לינדיטה. המילים מטופשות וקלישאתיות להחריד, מה שמונע ממני להנות מהשיר בגרסתו האנגלית הרשמית. הדרמה הולכת ומתעצמת בעיבוד תיזמורתי דרמטי ברמות קיצוניות. לינדיטה מתנדנדת על עקבייה, מתקשה ליצור קשר עם הקהל, אבל מפציצה מבחינה קולית.
27.  שווייץ – זה אמנם שיר אירוויזיוני, אך כזה שהיה לו המון פוטנציאל לפני שעלה על בימת האירוויזיון. זה פופ המנוני, קליט ונגיש, חביב, אך רחוק ממלהיב ובנוי בצורה שמרנית למדי. הוא מופק טוב, אך לא הכי מחובר. ההופעה בקדם הייתה אסתטית ונהנתה מהפקה בימתית ברמה גבוהה. בתחרות עצמה ההופעה די מזעזעת מבחינה ויזואלית, מירונה בשמלת צהוב קיא, שיער ואיפור שמוזילים אותה, ועם שני חברי הלהקה הם נראים כמו להקה בלובי של בתי מלון. הוידאוארט הקיטשי של נוצות ורודות רק מוזיל ומגחיך את ההופעה עוד יותר.
28.  דנמרק – אניה האוסטרלית-דנית היא אחת הווקליסטיות החזקות של השנה, אבל מגיעה עם שיר בינוני למדי. בצד החיובי השיר מחובר, עדכני, והיא עצמה נשמעת כמו ליאונה לואיס. הבתים הם פופ-RnB, הפזמון הוא פופ המנוני ואפקטיבי, שמזכיר לי מעט את דמי לובאטו. ההפקה עדכנית וצנועה יחסית, והביטים האלקטרוניים עדינים. המלודיה והמבנה מזכירים לי את אלו של השיר השווייצרי מהשנה, רק בגרסה מעט יותר אלגנטית. לצד כל החיובי הטכני, השיר נשמע סתמי, לצערי זה לא מרגש, זה לא מרומם, השיר עובר ליד האוזן ולא מותיר בך איזושהי חותמת רגשית. היא לובשת שמלה אדומה סתמית כמו השיר שלה. ההופעה פחות חזקה מהרושם שיצרה בהופעות החיות שקדמו לה.
29.  ישראל – הוא פופ EDM שנשמע כמו משהו שהיה באופנה לפני 6 שנים. המלודיה פופית ושבלונית למדי. העיבוד מחזיק דרמה ובונה אותה, כולל כלים דמויי כינורות אלקטרוניים, שמביאים לפיזמון שלא קורה בו כלום. העיבוד עובר לפופ-טראנס בפיזמון השני. אבל כל זה לא מצליח לחפות על לחן גנרי מאד, רזה וחסר תחכום. השיר מנסה להרים ולהפוך ללהיט, אבל אין לו את המימד ההומוריסטי, מחד, והמרים, מאידך, של "גולדן בוי". השיר סובל ממאמץ יתר להיות להיט ומרוב שהוא מנסה להיות כזה, הוא נשמע כמו עשרות או יותר שירים אחרים, שבאים והולכים ולא מותירים רושם רב. אחרי 2 דקות ו-14 שניות נכנס הלופ המזרחי, אך הוא חלק קטן מאד בשיר וגורם רק להצטער שלא נשלח משהו ממש בסגנון הזה כדי להרים לאירופה. אימרי בחור חביב, שעשה שירות טוב לישראל, לרשות השידור, לטדי הפקות ולחובבים הנלהבים, בלט ברשתות החברתיות ועשה את המרב עם השיר, כמו גם המשלחת שהפתיעה גם אותי והשקיעה בהופעה, וידאוארט, זיקוקים ומה לא. מצד שני, אם היה שיר טוב, לא היינו צריכים את כל המסביב. ההופעה בגמר הייתה הרבה פחות טובה ווקלית.
30.  גרמניה – שיר קליט ונגיש, אך גנרי להחריד, חסר השראה ולא יוצר עניין אצל המאזין. הוא נשמע קצת כמו ריג'קט של זמרות כמו דמי לובאטו, The Veronicas וכדומה. הקומפוזיציה מאד פשוטה. לבינה חמודה וכריזמטית, יוצרת אמפתיה ומצליחה לתקשר עם הקהל, יש לה קול מודרני ומסחרי מאד, אבל השיר לא מספק את הסחורה. לא הכי מקורי, עם דמיון בעיבוד ל"טיטניום" של דיויד גואטה את סיה ובלחן לשיר גרמני בשם "Young and Wild", שהלחינה אלכסנדרה קובאץ' הסרבית. בהופעה לבינה שוכבת על וידאוארט של משהו שנראה כמו קרחון אפור, וזהו הצבע שמלווה את ההופעה כולה, וגם ההרגשה שהשיר נותן. כשהיא קמה הוידאוארט מציג קווים וצורות גאומטריות באפור, בעוד היא עצמה נראית כמו דוגמנית של כת האמיש עם לבוש מאד לא מחמיא ותספורת גבוהה. זה שיר קשה והיא לא מצליחה לעמוד בתווים הגבוהים. מכונת רוח המיותרת בהיסטוריה מתחילה לפעול באיזשהו שלב וגורמת לה להיראות מוזר.
31.  פינלנד – ערב חצי הגמר, השיר הפיני היה מועמד וודאי להפעלה לגמר, אבל משהו בלייב התפקשש. מה שנראה בקדם המקומי כקלאסי, הופך לקודר בהופעה החיה. לסה יושב ומנגן בפסנתר, בעוד לינה אחראית על השירה. שניהם לבושים בשחור, היא נראית כמו אלמנה ביום לוויית בעלה, והרקע הוא של מים. הכחול והשחור שולטים על במה, עשן יוצא מתוך הפסנתר. יותר מידי קורה שם. בפזמון האחרון המים הכחולים ברקע הופכים אדומים. בלדת New age, שמזכירה מאד את הסגנון של Loreena McKennitt, Enya או שרה מקלכלן, שהיו כוכבות גדולות בשנות התשעים, והשיר הזה נשמע כמו משהו שלקוח היישר מאירוויזיון 1996. זה כבר לא רטרו, כי זה לוקח את עצמו ברצינות תהומית, זה פשוט שיר מיושן. ההפקה נורא לבנה-צפון אירופאית ונקייה לי מידי. זה נשמע לי במידה מסוימת המשך ל-The Common Linnets. בשני המקרים מדובר בתגובה ריאקציונרית של אירופה הלבנה לרב התרבותיות ביבשת. בעוד האחרונים שרו את המוזיקה האמריקאית הלבנה, הצמד נורמה ג'ון שרים את זו הסקנדינבית-קלטית, שוב הלבנה.
32.  סרביה – נעדרת תמיכה כלכלית נאותה מהטלוויזיה הסרבית, נאלצה טיאנה להסתפק בהופעה בימתית דלה למדי. היא עומדת בשמלה שקופה לגמרי, מלאת תחרות, שלא ממש מתאימה לשיר, אבל שנותנת לה Silouete מגניב. לצערה אין אפקט של קריעת שמלה והשמלה ממצה את עצמה. השיר רגיל למדי, הוא נשמע כמו משהו מחצי הגמר של המלודיפסטיבלן. מזכיר יותר ממעט את "Firework" של קייטי פרי. פופ מיינסטרימי למדי, לא מעניין, המלודיה מהודקת, ההפקה היא פופ-דאנס, וב-C Part נכנסים כינורות ומשהו שאמור להוות את הקטע האתני בשיר. שזה קצת מביך ומאולץ. לקראת הסוף נכנס ה-Millennial woop ואתה נותר כשחצי תאוותך בידך. כאילו לקחו כל מה שאמור להיות בשיר פופ מיינסטרימי (אשר היה עדכני לפני 5 שנים), הרכיבו שיר על פי נוסחה, והתוצר הוא משהו שנשמע לא אפקטיבי, לא זכיר בעליל, ולא מקורי. לקראת החלק האחרון של השיר מצטרף אליה רקדן ללא חולצה ועם מכנסיים לבנות, ראינו כבר הופעות כאלו לפני עשור, לא?
33.  אוסטרליה – מאחורי השיר עומדים הכותבים של השיר האוסטרלי הכי מצליח בתחרות (2016), והציפייה הייתה גדולה. אייזאה קיבל שיר חלש יחסית, בלדת פופ-RnB ניינטיזית ממוחזרת ונטולת מעוף. הוא לבוש במעיל אפור ארוך שאר האאוטפיט בשחור בעודו מתהלך על הליכון. הוידאוארט מראה את הזמר בשלל תנוחות. הופעה חלשה מאד, במיוחד ווקלית, כאשר ברגע השיא הבחור משתנק ומאבד את קולו. יותר מידי זיקוקים לקראת הסוף מראים שוב שיש כאן יותר מידי עטיפה על מעט מידי שיר וחובבנות כללית של הזמר המבצע.
34.  בלגיה – הנה תעלומה. כיצד הצליח השיר הזה בהופעתו החלשה להגיע כל כך גבוה בתוצאה הסופית? בלאנש בת ה-17 עומדת מפוחדת במרכז הבמה, בשמלה שחורה, מבט מבועת וקול רועד ושרה שיר אינדי-פופ, המועתק ללא בושה מהשיר "ÉCLAT" של Alexe Gaudreault הקנדית. זה מתחיל כבלדה ותופס קצב, אווירה אורבנית אלקטרונית וקודרת מעט. הוידאוארט הוא של צורות גאומטריות כחולות הנעות במהירות, עד אשר הופכות יחדיו לכדור. הקהל צורח מתחילת השיר ומעפיל על השירה של בלאנש. יש שיאמרו שהכריזמה של בלאנש הוא בתמימות ובבוסריות שלה, א-לה קפריסין 2004. הייתי מסוגל להתחשב בכך אילולא השיר היה כל כך לא מקורי.
35.  אוסטריה – לנתן יש המון קסם וביטחון על הבמה. אוסטריה מצליחה להעמיד הופעה אפקטיבית, אך כנראה לא מספיק…או שרק אולי, השיר עצמו היה הבעיה האמיתית. הדבר היחיד החיובי שאני יכול להגיד עליו הוא שהוא מודרני, מידטמפו פופ אופטימי ומחוייך, סינגר-סונגרייטרי סטייל, שמושפע מ-Ed Sheeran, באופן לא הכי מרומז. המלודיה לא הכי מקורית. זה חצי אקוסטי ודי מינימליסטי מבחינת הפקה. יש שם מודולציה קטנה לקראת הסוף, לסחיטת קולות. המוזיקה היא אנטי-להיט, מה שיכול לדבר אל חלק מהאנשים, במיוחד בני דור ה-Z וה-Y שלא מחפשים דרמות בשירים שלהם ויכולים להידלק מדברים שאינם קשורים לתוכן, רגש או כישרון…. המילים די רדודות, וכמו רבים משירי הסינגר-סונגרייטר בימנו הם לא עוסקים בשום דבר מיוחד, אלא בחייו המשעממים של בן דור ה-Z, שמרגיש במרכז העולם, רצונו להגשים את חלומו למרות מה שכולם אומרים. השיר מלא במנטרות ריקות וחלולות. נתן מלווה על ידי ירח כסוף ענקי ובוידאוארט שמי לילה מעוננים ועשן סמיך על הבמה. במה יפהפייה שמחפה על שיר בעייתי.
36.  ספרד – מידטמפו פופ אקוסטי/פופ-רגאיי. מושפע מ-אד שיראן מצד אחד ומ-"Do it like a brother" של ג'סי ג'יי מצד שני. בינוני, רפטטיבי ועצל. השיר מועט בליריקה משמעותית, עם הפקה כאילו-פשוטה ואנדר-פרודוסד, אך המריחה ממאמץ יתר וחשיבות עצמית. זה צועק דור ה-Z, שחושב שהמציא את הגלגל, אבל בעצם חוזר על אותם השטיקים המוזיקליים שהיו באופנה בתחילת שנות ה-90. המילים כל כך גנריות ועצלות, רפטטיביות בצורה קיצונית (התעצל לכתוב מיליים אחרות? אוצר מילים דל באנגלית?). השיר אמור להיות מעודד, uplifting, אבל משאיר אותי עם תחושה ריקה, כאילו כותב השיר זילזל בי ובשאר המאזינים עם השיר הזה. הצד הויזואלי היה יחסית חזק בהופעה. הם הלכו עם סטייל הגולשים עד הסוף. מאנל והמלווים בחולצות הוואי, והוידאוארט הוא של חוף קריבי בצבעים חמים. הם מדמים גלישה עם וידאוארט על רצפת הבמה. ואז מגיע הזיוף הגדול של מאנל בתו החשוב. הופעה חלשה וחובבנית.
37.  סלובניה – איזה קשקוש, אדושם. עומר נאבר, עמוס השלדים בארונות, עולה בחליפה מנצנצת ומכוערת לשיר בלדת פופ מיושנת, מנותקת וחיוורת במיוחד. הליריקה כאן מביכה במיוחד. אין שום קלישאה שהוא פספס כאן, אין משפט שלא גורם לך לא להתכווץ בכיסא ממבוכה. המלודיה צפויה ושבלונית, בלדת דיסני כושלת או בלדת ברודווי כושלת, מה שבטוח היא כושלת! השילוב של המילים הצ'יזיות והמנגינה הצ'יזית לא פחות מזכיר את שירי הגמר של American Idol ואחיותיה בשנותיהם הראשונות, מה שגורם לך לחשוב שעומר עדיין לא סיים את הטרנספורמציה המתבקשת מבוגר תכניות ריאליטי-שירה לאמן לגיטימי. העיבוד מוגזם מאד ורק מוריד מהשיר הגם ככה מטופש. מסביבו מסכים שמראים ריבועי אור שנראים כמו סרט נע של פילם. הוא נותן הופעה ווקלית טובה, אבל משדר משהו מאד זקן. הוא פותח את הז'קט לחשוף כרס בירה קטנה ולסיים בביג נוט מגוחך ומלא פאתוס.
38.  קפריסין – ווי איזה נודניק. תומס גיסון הובא במיוחד לרקום את השיר המעצבן הזה. מידטמפו עד קצבי. הוא מנסה לשלב בין האינדי-פופ, ששולט במצעדים, לבין אלקטרו-פופ שלאגריסטי שבדי טיפוסי. שום דבר שאנחנו לא מכירים מהמלודיפסטיבלן; קחו שיר מוכר ועשו לו גרסה אירוויזיונית. אז המקצב בפזמון רפטטיבי ומזכיר קצת את "Royals" של Lorde. השיר נשמע קצת כמו "Human" של Rag'n'Bone באינטרו, וכמו המלודיה של "Party like a Russian" של רובי וויליאמס בפזמון. נוסחתי ומביא עצבים. עוד יותר מעצבן הוא הוביג הזמר. לא הצלחתי להכריע מה יותר מעצבן בו, המבטא או הפרצוף. לפחות את הפרצוף כיסו בערימת איפור מתעתעת… אליו מלווים שני רקדנים והופעה שגונבת קצת מההופעות של בלגיה 2015 ורוסיה 2016. אף על פי כן, ההופעה אפקטיבית.
39.  קרואטיה – תודה לאל שיש שופטים. פופרה פומפוזית ודרמטית, נשמע כמו שיר דיסני או שיר ברודווי כושל. חלקים בשיר נשמעים כמו "A Whole New World" מהסרט אלאדין, "There You'll Be" של Faith Hill, והפזמון כבר ממש לוקח באגרסיביות מהשיר"Let It Go" מהסרט "Frozen". ז'ק חותך משירה ענוגה ועדינה לשירת טנור עצבנית. זה כל כך מגוחך, קרקסי ומיושן, כל כך מנותק ממה שקורה בעולם המוזיקלי של ימינו, כל כך ארכאי, ובו זמנית מצליח להיות נפוח מחשיבות עצמית וחוסר מודעות. בהפקה תזמורתית מלודרמטיות מאומצת, והתוצאה – מגושמת כמתבקש. זה נשמע כמו פופ נוצרי מסיונרי. ז'ק לבוש כולו שחורים למעט מעט לבן ולצידו להקת טנורים נאים מאד, נגן כינור ונגן צ'לו. המעבר שלו מפופ לאופרה מלווה בשינוי זוויות צילום, צ'יזי כמו שזה נשמע. הוידאוארט קיטשי ומבולבל ומסתיים בקשת ענקית. במהלך השיר מופיע הפרצוף של ז'ק משוכפל בווידאוארט ככל הניתן.
40.  אסטוניה – כנראה השיר הפתטי של השנה. כמה פומפוזיות וחשיבות עצמית על שיר מעפן כל כך, שגם לשמחתי נכשל מלעלות לגמר. זה פופ אייטיזי, מזכיר קצת את Modern Talking. פופ נורא שמרני, שיר בלי נשמה, הגרוע ביותר ממה שהיה לאסטונים להציע. משעמם, מיושן ודלוח, מוזיקלית הוא ריאקציונרי ומנוגד לשני השירים האחרונים ששלחה אסטוניה לתחרות. ההופעה הייתה מזעזעת. מהמיקרופון הלא עובד של לאורה, השירה שלה שלא בקיו, הכימיה הלא קיימת ביניהם והמראה הכללי של רכזת גיוס ומשאבי אנוש פוגשת בבצק סוכר מזמר עם מבטים מפחידים למצלמה.
41.  סן מרינו – 3 דקות מן השטן. ולנטינה מונטה עולה עם אימונית, אני כמעט בטוח שהמכנסיים שלה שקופות. ג'ימי עולה עם טי שרט עלובה, ז'קט נוצץ ומכנסי עור. המלווים נפלטו מאירוויזיון 2000, ההופעה כל כך חובבנית ועלובה. פופ-דאנס שמזכיר לי קלאבים זולים באילת בשנות ה-90. מאז השיר האחרון של ראלף זיגל לא שמענו תצוגה מביכה כזו מבחינה מוזיקלית. הפזמון רפטטיבי ומזכיר את "I Need a Hero" של בוני טיילר. המילים מביכות, קלישאתיות ורדודות. מעין הימנון אהבה פתטי, שנשמע כמו פרודיה על עצמו. הבמה נשטפת בורות צבעוניים חמים, מה שלוקח אותי שוב לאירוויזיון 2000. הם מתפקעים מצחוק באמצע השיר, וזה נראה מתוכנן ועלוב.
42.  יוון – יש לי כמה השערות לגבי השיר הזה. ניחוש אחד שלי הוא ש-Kontopoulos את פוקאס לא קיבלו מספיק כסף מחברת התקליטים של דמי והחליטו כנקמה לרקוח לה את השיר הכי דלוח שאפשר לדמיין ואת ההופעה המאד לא מרשימה שזכינו לה. פופ-דאנס של לפני 12 שנים, ביטים שמזכירים את קסקדה, קולה של דמי לא עומד לה והיא מגובה על ידי מלווים עם מקרופונים מוגברים ויכולות ווקליות טובות משלה. שני רקדנים מגולחי גוף רוקדים במה שנראה כמו ארגז חול מלא במים. מה זה? אנחנו ב-2007? יש C part של כינורות דרמטיים ואז דמותה של דמי המצוירת עולה בוידאוארט. שיר זול, מטופש, נוסחתי מעופש ובעיקר מעליב את האינטליגנציה. המילים מביכות במקרה הטוב. והמלודיה וההפקה מעידים על ניוון מוזיקלי.

המנחים:
Oleksandr Skichko, Volodymyr Ostapchuk ו-Timur Miroshnychenko – שלישיית גברים מלוקקים. אלכס הוא לטעמי הנאה מביניהם, בעל מראה הדוגמן הבוגר, קומיקאי, שחקן ומנחה טלוויזיה. הוא גם הנסבל מבין השלושה, למרות שאיפשהו באמצע הגמר הוא מתחיל לאבד סבלנות והחיוך העצום שלו נראה כמחביא סבל רב. בתחרות צמודה איתו נמצא וובה, בעל המראה הסלבי הטיפוסי עם הבייביפייס והשארם המזרח האירופאי, מנחה טלוויזיה ורדיו ומדבב. גם כאן לא מדובר במנחה הכי טבעי בעולם, ובתחילת הגמר הוא נראה שסבלנותו פוקעת והוא מת שהכל ייגמר והוא יוכל להפסיק להתאמץ לדבר במבטא אמריקאי. טימור הוא המנחה המיותר מבין השלושה, חסר כריזמה, טבעיות או יכולת לדבר אנגלית במבטא מובן. היה ניתן לוותר עליו. ביום יום הוא מנחה טלוויזיה, אשר הנחה בין היתר את אירוויזיון ג'וניור ב-2019 וב-2013.

הגלויות:
בסיסיות ביותר ולא מחדשות, ועם זאת חביבות. ההתחילה והסיום של כולן היא בתוך מסדרון מואר בניאון כחול. המבצעים במרכז הפריים כאשר מסביבם שאר חברי המשלחת, קפואים לשתי שניות ואז "מתעוררים לחיים". בו בזמן עולה כבר שם המדינה והמבצעים על רקע צבעי הדגל האוקראיני (כחול וצהוב). בצד ימין למטה החרוזים שהם חלק מהסמליל, בצבעי דגל המדינה הרלבנטי.

הגלויה עוברת לצלם את המתמודד במדינתו ולמעשה מציגה אותו בחיי היום יום שלו באופן שבו הוא רוצה להציג את עצמו. הגלויה הישראלית למשל מראה את אימרי מתאמן בחדר כושר, עושה חזרות, שותה יין עם רקדני וזמרי הליווי, מנגן בפסנתר ומתאמן עוד קצת. בכל זאת, שרירי הבטן הללו לא יעבדו על עצמם. הצמד הרומני מבלה בבית מלון וברכיבה על האפניים, לוסי הבריטית מצטלמת לקליפ, לתמונות יחצ"נות, מתאפרת ועושה חזרות. בסוף הגלויה כאמור חוזרים למסדרון. המתמודדים שחזרו לחיים צועדים קדימה, כשלצידם חברי המשלחת המאושרים.

Interval act:
חצי גמר 1 – "1944" and "Zamanyly" performed by Jamala – הופעה מקסימה של ג'מאלה. שירה הזוכה מהשנה שעברה בעיבוד תזמורתי מלא כינורות דרמטיים. הביטים המוכרים חוזרים בפזמון בעוד מסביבה רקדניות אוקראיניות הכורעות בריקוד קינה ואבל. הופעה באמת מצוינת, אבל מה לעזאזל את לובשת? חליפת מכנסיים דו שכבתית המשלבת משי, נוצות והרבה דברים רק לא טעם טוב. השיר Zamanyly הוא שיר מהמם נוסף של ג'מאלה ששוחרר בנובמבר 2016. בלדת אינדי-רוק המשלבת בין מוזיקה שבטית לבין ביטים של מוזיקה אורבנית. ג'מאלה לבושה במין לבוש היפי רחב מימדים עם אלמנטיים אוקראיניים אתניים.
Verka Serduchka video – part 1 – סרטון משעשע ולמעשה הדבר היחידי הערב שבאמת מצליח לעלות חיוך על הפנים. הסרטון מציג לנו את וורקה מיום הולדתה ועד היום, כאשר אירוויזיוני העבר מהווים את פסקול חייה (בינתיים רק 1974 ו-1979). היא ניצפת מתכוננת לאירוויזיון 2017 ובין לבין מציגה לנו את קייב היפה, בעוד יונים מחרבנות עליה ועל אמה.
חצי גמר 2 – Verka Serduchka video – part 2 – אחרי שלמדנו על קורות חייה, וורקה ממשיכה במסעה הלאומני ברחבי הבירה האירופית. סרטון לא אחיד שממשיך להציג את קורות חייה של הסדוצ'קה השזורים בחיי האירוויזיון, עד היא זוכה לייצג את אוקראינה בעצמה ב-2007. בסרטון משתתפים שדון שבדי ולהקה מקומית. התפקידים שלהם לא לגמרי ברורים.
Apache CREW performing The Children's Courtyard – קטע מחול מרשים למדי, מופע אמנותי אירוויזיוני קלאסי, מוזיקה פנ-סלבית או שמאנית. על הבמה ריקוד מסורתי משולב במודרני-אורבני, השפעה ניכרת ממסורות מזרחיות-הודיות כמו גם מכאלו אמריאקאיות ואמריקאיות-ילידות. כל הרקדנים בלשוב אחיד בכחול, לבן ואדום. בוידאוארט מבני תעשייה. לבסוף הם נעים לעבר האופק.
גמר – "It's Magical" performed by Ruslana – השיר מתחיל בקליפ וממשיך מהר מאד על הבמה. רוסלנה התבגרה מעט ואינה אנרגטית ופרואה שפי שזכרנו אותה. מי שאיפר אותה עשה עבודה לא טובה. השיר עצמו מושר כולו בפלייבק והוא בדיוק מה שאנחנו רגילים לשמוע ממנה כבר 13 שנים. זה נשמע כמו כל השירים הקודמים שלה וכמו תמיד זה over produced. הרקדנים איתה לבושים בגדי עור ונראים ספק אופנוענים ספק זומבים מ-"Thriller" של מייקל ג'קסון.
ONUKA & NAOFI (National Academic Orchestra of Folk Instruments of Ukraine) – להקת אלקטרו-פוק, אשר קיימת 4 שנים בסך הכל. הוציאו עד כה אלבום ושני EP's. הם מלווים על ידי המקהלה האקדמית הלאומית של כלי הנגינה העממיים של אוקראינה…יצא קצת מוזר בתרגום. תצוגה מודרנית של תרבות מקומית, שילוב בין ישן חדש, בין הלאומי הביתי לגלובלי. מופלא ונהדר. מרגיש כמו מסיבה במועדון אוקראיני מגניב. מאד אהבתי.
"I Believe in U" performed by Jamala together with Anna Kuksa, Naile Ibraimova and Kemi Oke – היה אמור להיות אחד הרגעים הטובים של הערב, זוכת השנה שעברה המצוינת בשיר חדש. לצערנו היא עלתה עם לבוש מחריד ולא ברור, שרה שיר פופ-דיסקו-פאנק סתמי למדי ונשמעה צווחנית. בתחילת ההופעה עולה לבמה מתחן ומטרידן אוקראיני בשם Vitalii Sediuk וחושף את ישבנו. תוך מספר שניות מורידים אותו המאבטחים מהבמה, אבל הנזק נעשה, ג'מאלה עצבנית והקהל בהלם. הנזק של השיר של ג'מאלה, אגב, נמשך עד הסוף.

חברי צוותי שיפוט ראויים לאזכור:
אלבניה – Olta Boka, נציגת 2008.
אוסטריה – Zoë Straub, נציגת 2016.
בולגריה – Orlin Pavlov, נציג 2005 כחלק מהרכב.
קרואטיה – Chiara Siracusa, נציגת 1998, 2005 ו-2009.
אסטוניה – Getter Jaani, נציגת 2011.
איסלנד – Helga Möller, נציגת 1986 כחלק מהרכב.
גרמניה – Nicole, נציגת וזוכת 1982.
מולדובה – Nelly Ciobanu, נציגת 2009.
נורבגיה – Anne-Karine Strøm, נציגת 1976 כחלק מהרכב, 1974 ו-1976.
פינלנד – Virve Rosti, נציגת 1987.
פולין – Magdalena Tul נציגת 2011.
רומניה – Luminița Anghel, נציגת 2005. Mihai Trăistariu, נציג 2006. Paula Seling, נציגת 2010 ו-2014 כחלק מדואט. Cezar Ouatu, נציג 2013.
סלובניה – Darja Švajger, נציגת 1995 ו-1999.
ספרד – David Civera, נציג 2001.
שווייץ – Michael Von der Heide, נציג 2010 ו-Daniela Simons, נציגת 1986.

מעניקי ניקוד בולטים:
לטביה – Aminata נציגת 2015.
יוון – Constantinos Christoforou נציג קפריסין בשנים 1996, 2002 ו-2005.
אסטוניה – Jüri Pootsmann נציג 2016.
ארמניה – Iveta Mukuchyan נציגת 2016.
איסלנד – Bo Halldórsson נציג 1995 ואביה של נציגת איסלנד השנה.
סרביה – Sanja Vučić נציגת 2016.
הולנד – Douwe Bob נציג 2016.
אירלנד – Nicky Byrne נציג 2016.
גאורגיה – Nika Kocharov נציג 2016.
קפריסין – John Karayiannis נציג 2015.
בלרוס – Alyona Lanskaya נציגת 2013.
בריטניה – Katrina Leskanich, נציגת וזוכת 1997.
אוקראינה – Zlata Ognevich נציגת 2013.

שירים במצעדים:
פורטוגל – מקום 1 באיסלנד וספרד, מקום 4 בצרפת, מקום 6 בשווייץ, מקום 8 בוולוניה והונגריה, מקום 19 בקרואטיה, מקום 22 באוסטריה, מקום 30 בפלנדריה, מקום 33 בשבדיה, מקום 35 בהולנד, מקום 37 בסקוטלנד.
בולגריה – מקום 19 בהונגריה, מקום 32 בפלנדריה, מקום 38 בספרד.
מולדובה – מקום 15 בהונגריה, מקום 18 בשבדיה, מקום 27 באוסטריה, מקום 30 בוולוניה, מקום 34 בספרד.
בלגיה – מקום 1 בליטא, מקום 3 באיסלנד, מקום 12 בהונגריה, מקום 14 באוסטריה, מקום 18 בשבדיה, מקום 21 בספרד, מקום 23 בפולין, מקום 24 בשווייץ, מקום 35 בצרפת, מקום 38 בגרמניה וסקוטלנד, מקום 39 בהולנד.
שבדיה – מקום 2 באיסלנד וליטא, מקום 12 בפינלנד, מקום 19 בפולין, מקום 23 בפלנדריה והולנד, מקום 27 בספרד, מקום 40 בהונגריה.
איטליה – מקום 1 בסן מרינו, מקום 4 בפלנדריה, מקום 8 באיסלנד, מקום 14 בספרד, מקום 22 בהולנד, מקום 25 בשווייץ, מקום 35 בוולוניה, מקום 36 בהונגריה.
רומניה – מקום 34 באוסטריה, מקום 38 בפלנדריה.
הונגריה – מקום 12 בהולנד.
נורבגיה – מקום 24 בהולנד, מקום 30 בהונגריה.
הולנד – מקום 29 בפלנדריה.
צרפת – מקום 29 בוולוניה.
אוסטריה – מקום 28 בהולנד.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – "Dhimbja e gëzimit" של Erlind Zeraliu היא בלדת קינה אלבנית קודרת להחריד בעיבוד יפהפה ודרמטי. לא עולה מחצי הגמר. "Atje lart" של Festina Mejzini היא בלדה בלקנית מלאת אופי. מיוחד, מהפנט, עם חלקים ג'אזיים, כינורות דרמטיים ואווירה כללית של סרט אימה. לא עולה מחצי הגמר.

"Shi diamantësh" של Orges Toçe הוא רוק -פופ מקסים באנטי-קופמטטיביות שלו. מקום שביעי בגמר. "Shkon e vjen" של Fabiola Agalliu & Agnesa Çavolli הוא פופ-קברטי חביב ומדבק למדי. אווירה אסקפיסטית של שנות ה-20. מקום 13 בגמר. "Pse prite gjatë" של Rezarta Smaja זה אתנו-פופ אלבני שמח ומחויך. מקום 7 בגמר. "Metropol" של Xuxi הוא פופ-רוק אורבני מגניב, רלבנטי מאד. מקום 5 בגמר.
* דנמרק – "Big Little Lies" של Calling Mercury הוא חמוד מאד, שיר שאפשר לשמוע ברדיו, מאד לא קומפטטיבי. הסולן נשאר באנרגיות נמוכות, למרות שהמלודיה באמת פריכה ונעימה. מסיים מחוץ לטופ 3, מיקום לא ידוע.
* אסטוניה – "Valan pisaraid" של Janno Reim & Kosmos הוא בריט-פופ, רוק אסטוני מגניב שמזכיר את הקדמים האסטוניים האלטרנטיביים והמיוחדים של תחילת העשור. מקום 4 בחצי גמר 1, לא ממשיך הלאה. "This love" של Rasmus Rändvee הוא פופ-רוק בריטי אפקטיבי, כתוב מאד נכון עם עיבוד מצוין. מגיע עד לסופר גמר ומסיים במקום ה-3. "Keep Running" של Liis Lemsalu הוא להיט. פופי, קליט, עדכני, שובר מועדונים. מקום 7 בגמר.
* גאורגיה – " Mtveris katsi" של Davit Shanidze הוא שיר חזק ודרמטי. מלודיה מקורית, בלדת רוק עם צליל אייטיזי-ניינטיזי.  מקום 22 בלבד.
* הונגריה – "See it through" של Gigi Radics היא פאוור בלאד אפקטיבית. מקום 3 בגמר. "Deák" של Spoon 21 הוא פופ עכשווי עם הפקת סינתפופ ניהליסטית מגניבה ואייטיזית. מגיע לחצי הגמר ומסיים בו במקום החמישי.
* איסלנד – "Hypnotized" של Aron Brink טין-פופ, אפרו-פיוז'ן שמח ולהיטי מאד. מקום 4 בגמר. "Is This Love?" של Daði Freyr Pétursson הוא אלקטרו-פופ היפסטרי מגניב ומשעשע. מקום 2 בגמר.
* איטליה – "Ora esisti solo tu" של Bianca Atzei הוא בלדת פופ-רוק עם פזמון חזק ודרמה שנבנית בהדרגה עד שמגיעים אליו. מקום 9. "Spostato di un secondo" של Marco Masini בעל המלודיה מקורית, אך מרגישה מוכרת, עיבוד עשיר והגשה כנה. מקום 13. "Le canzoni fanno male" של Marianne Mirage הוא מידטמפו רוק אמצע הדרך, אך מקורי, עשוי טוב ומלא סטייל. בתחרות האמנים הצעירים השיר מודח. "Ciò che resta" של Leonardo Lamacchia הוא בלדה דרמטית ומרגשת, קיבלתי וייבים של מרקו מנגוני וטיציאנו פרו. מסיים רביעי בקטגוריית הצעירים.
* לטביה – "Magic years" של Lauris Valters נשמע כמו פופ-רוק של Central USA, קצוות של מוזיקת קאנטרי בהפקה אקלטרופופית יפה. השיר בלי העיבוד הוא די סטנדרטי, אבל זה חמוד, פשוט, מחויך וכיפי. מגיע לחצי הגמר ומסיים בו במקום ה-6. "Who is in charge" של Linda Leen הוא פופ-רוק פסיכדלי באווירה אגריסיבית עם ליריקה מחאתית. מגיע לחצי הגמר ומסיים בו במקום ה-8 והאחרון. "U (can keep your cools)" של Pikaso הוא שיר מגניב, Fאנקי בפזמון. זה פרשי, מתקדם, אקלקטי, אקספרימנטלי, אורבני ועוד מלא מילים מפוצצות. מסיים מקום 5 ברבע הגמר הראשון ולא ממשיך.

"Таю От Любви" של THE HiQ היא בלדת רוק נפלאה ופריכה. שילוב מצוין בין האקוסטי לאלקטרוני, אופנתי, נכון ונפלא מוזיקלית. מסיים במקום ה-10 ברבע הגמר השני ולא ממשיך הלאה. "I'm in love with you" של The Ludvig היא בלדת אהבה רומנטית, פשוטה ומקסימה. אינדי-פופ מקסים ומקורי. מקום שני בגמר. "One by One" של UP היא בלדת פולק אמריקאית סיקסטיזית מאד עם מילים קריפיות. מסיים במקום ה-9 ברבע הגמר השני ולא ממשיך הלאה.
* ליטא – "Tavo oda" של Tadas Rimgaila & Samanta Tīna היא בלדה עגמומית, מקומית מאד, נפלאה. מסיים במקום ה-7 ב-1/16 הגמר הראשונה. לא ממשיך הלאה. "Perkūne ugniaveidi" של Rugilė Daujotaitė שיר מוזר ונהדר, שעטנז מוזיקלי משעשע. מסיים במקום ה-9 ב-1/16 הגמר השנייה ולא ממשיך הלאה. "Jūra" של Gabrielė Vilkickytė היא בלדת אינדי-פופ נפלאה, עם הפקה אלקטרונית נחמדה. עדכני ומקורי. מסיים במקום ה-10 ב-1/16 הגמר השנייה ולא ממשיך הלאה. "Love shadow" של Kotryna Juodzevičiūtė הוא אלקטרו-פופ מופק לעילא, קומפטטיבי ולהיטי. השיר מגיע עד לגמר ומסיים בו במקום ה-3. "I see the lights" של Vilija Matačiūnaitė הוא אינדי-אלקטרופופ, אקספרימינטלי, מעניין ומיוחד. מסיים במקום ה-10 ב-1/16 הגמר השלישית. לא ממשיך הלאה. "Get frighten" של Gytis Ivanauskas הוא פארודיה-בדיחה-פנימית, זה סטודיו 64, פוסט-דיסקו, מטופש וחביב. אחרי ההדחה, חוזר בשלב ה-Wildcard ומסיים בגמר במקום ה-4. "Like I love you" של Greta Zazza הוא חביב חובבים, אלקטרו-פופ להיטי. מקום 6 בגמר. "All you" של Shiny Raia היא בלדת אינדי-פופ מעניינת ומצוינת. מסיים במקום ה-7 ב-1/16 הגמר הרביעית ולא ממשיך הלאה. "I'm like a wolf" של Aistė Pilvelytė נכתב על ידי אמינטה הלטבית. אינדי-פופ מופק כהלכה, מודרני ופלצני. כמו תמיד, מקום שני בגמר.
* מולדובה – "Dor de mamă" של Aurel Chirtoacă הוא שיר נוסטלגי ומקסים, מאד בלקני, אך לא קומפטטיבי. מיושן, אך בטעם. מקום 8 ואחרון בגמר. "Discover Moldova" של Ethno Republic & Surorile Osoianu הוא פולקלור חביב מאד, מופק היטב. הבתים הם בלדה כפרית והפזמון הוא כבר חגיגה כפרית אסלית. מקום 2 בגמר.
* מלטה – "You" של Richard Edwards הוא בלדת פולק-פופ עדינה ונעימה. מקום 13.
* פורטוגל – "Poema a dois" של Fernando Daniel ההורס היא בלדת פופ עם אלמנטים של פאדו. מלודיה מקסימה, של פעם, עיבוד עשיר בכלי מיתר. עם זאת, סובל ממאמץ יתר. מקום 5 בגמר. "Nunca me fui embora" של Lena d'Água הוא שיר שגורד מהסיקסטיז. פופ באבלגם של פעם, מזעזעע ונהדר. מקום 7 בגמר. "Primavera" של Celina da Piedade הוא פולקלור קצבי מחוייך וקייצי. מיושן בטעם טוב. מקום 3 בגמר. "Gente bestial" של Jorge Benvinda הוא פופ פסיכדלי לפנים. פזמון אינפנטילי. מיושן, משוגע ושונה. מקום 4 בגמר. "Se o tempo não falasse" של Inês Sousa הוא שיר הקדמים הטוב של העונה, מסטרפיס אמיתי. בלדה מכשפת וקסומה, עדינה בבתים וחושנית בפזמון. מקסים, שקט, ועם זאת סוחף. מקום 8 ואחרון בחצי הגמר השני, לא ממשיך הלאה.

* רומניה – "Spune-mi tu" של Ana-Maria Mirică הוא פופ-רוק דרמטי, פזמון מלא אופי. מקום 10 ואחרון בגמר. "Fără bariere" של Elizé & No Stress הוא פופ-סווינג עם עיבוד מעניין וקטע רוק בסוף הפזמון. זה כיפי, מרענן, קטע מוזיקלי מקורי, פשוט, מקסים ועשיר מוזיקלית. מקום 11 בחצי הגמר. לא ממשיך הלאה.
* סלובניה – "Zazarim" של Raiven הוא אלקטרו-פופ אפלולי, המזכיר ביותר ממעט את אמינטה, מסתורי וזורם מוזיקלית. מקום 3 בגמר.
* ספרד – "Bye te digo" של Iranzo Iranzinix הוא שיר סטלני, אינדי-פופ אקוסטי. מקום 30 ואחרון בלשב הבחירה האינטרנטית. לא ממשיך הלאה.
* שבדיה – "Hold On" של Nano הוא RnB אלטרנטיבי בסגנון The Weeknd שממשיך להאוס ניצחונות עם טאץ' של גוספל. מקום 2 בגמר. "Wild child" של Ace Wilder הוא טין פופ אפקטיבי ולהיטי. מקום 7 בגמר. "Vart har du vart" של Allyawan הוא פופ-RnB עם מוזיקה חושנית, אחלה שיר, אותנטי. מקום 7 ואחרון ברבע גמר שני, לא ממשיך הלאה. "När ingen ser" של Axel Schylström הוא להיט טכנו המנוני, אנרגטי, מאד מקפיץ. עולה לשלב ההזדמנות הנוספת, אך שם מסיים את דרכו בתחרות.
* אוקראינה – "Blue bird" של Monochromea הוא אינדי-רוק מגניב ביותר, בהפקה שנשענת על כלים חשמליים ואקוסטיים. מקום 7 בשלישי הגמר הראשון, לא ממשיך הלאה. "!O, mamo" של Salto Nazad הוא בלוז-RnB עם ביטים אלקטרוניים, מאד דרום ארה"ב ואם זאת באוקראינית מלאה. פאנקי, רגשני, מלא נשמה, מגניב ומלא תעוזה. מגיע לגמר ומסיים בו במקום ה-6 והאחרון. "Dokuchayu" של Panivalkova היא מוזיקת עולם סלבית מעולה ומרעננת. שילוב של מוזיקה מודרנית אקספרימינטלית עם פרוגרסיב רוק והמון סטייל. מסיים במקום ה-4 בשליש הגמר השני, לא ממשיך הלאה.

"Svit chekaye" של Letay הוא אינדי-רוק נותן בראש, אחלה. מקום 8 ואחרון בשלישי הגמר השני, לא ממשיך הלאה. "Singing Pants" של Payushchie Trusy הוא B-52's פוגש את מייגן טריינר. שיר על מכנסיים מזמרים, משעשע ומרענן. מקום 8 ואחרון בשלישי הגמר השלישי, לא ממשיך הלאה. "Iniy" של Vivienne Mort היא בלדת בארוק-פופ מלודית, קודרת ומקסימה. מקום 4 בשליש הגמר השלישי, לא ממשיך הלאה.
* בקדם השבדי – רשות השידור השבדית החליטה כי לפחות 30% מהשירים בקדם יהיו בשבדית, בעוד 50% לפחות יהיו כתובים על ידי נשים. Robin Bengtsson מגיע רק שלישי בהצבעת הקהל, אך זוכה בהצבעת השופטים הבינלאומיים. מאחר ונעשה שימוש בהצבעה באמצעות אפליקציה במהלך ההופעות, ההפרש בין הקולות של הקהל בין השירים השונים הוא נמוך מאד וכך מתאפשר לשופטים לקבוע את גורל הזוכה והנ"ל זוכה בקדם. Benjamin Ingrosso מגיע למקום החמישי ויישלח בשנה הבאה. Charlotte Perrelli זוכת 1999 ונציגת 2008 מגיעה למקום השביעי והאחרון ברבע הגמר הראשון. Roger Pontare נציג 1994 בדואט ו-2000 מגיע למקום החמישי ברבע הגמר השני. Krista Siegfrids נציגת פינלנד 2013 מגיעה למקום השביעי והאחרון ברבע הגמר השלישי. Loreen, זוכת 2012, מגיעה למקום השלישי ברבע הגמר הרביעי להפתעת רבים, ועולה לשלב ההזדמנות הנוספת. שם היא מפסידה לטובת זמר צעיר בשם Anton Hagman ומסיימת את דרכה בתחרות. היא תזכה שוב ב-2023 במלודיפסטיבלן ובאירוויזיון.
* בקדם הגאורגי – Tamara Gachechiladze מסיימת שנייה בקהל, אך ראשונה בשופטים וזוכה בקדם. Oto Nemsadze & Group Limbo מגיעים למקום הראשון בקהל ומסיימים במקום העשירי. Oto Nemsadze ייצג לבדו את גאורגיה ב-2019. Tornike Kipiani מגיע למקום ה-23. הוא ייזכה באיידול הגאורגי, שיתפקד כקדם המקומי ב-2020, אך יישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון. הוא יישלח ב-2021.
* בקדם האלבני – לינדיטה מגיעה רק למקום השלישי בהצבעת הקהל בגמר, אך למקום הראשון אצל השופטים וכך זוכה בקדם. השיר נכתב במקור באנגלית, אך מתורגם לאלבנית עבור ההתחרות בקדם תחת הכותרת "Botë". עבור האירוויזיון נעשה שימוש בגרסה האנגלית.
* בקדם המונטנגרי – נערכת בחירה פנימית. בחירת השיר לוותה בכאוס; מונטנגרו הכריזה על עריכת בחירה פנימית וקראה לכותבי שירים לשלוח את שיריהם לוועדה. הוועדה לא עמדה בדדליין שהציבה לעצמה ומתוך השירים שהוצגו בחרה בשניים שהגיעו לישורת האחרונה: "Hot It Is", שנכתב על ידי Samir Kuburović ו-"Space" שנכתב על ידי Momčilo Zeković. הוקמה וועדה חדשה שהייתה צריכה להכריע בין שני השירים. היא בחרה בשיר הראשון ברוב קולות, אך המלחין נאלץ לפרוש מאחר והזכויות על השיר שייכות ל-Sony Music. חברי הוועדה סירבו לאשר את השיר "Space" בטענה שהוא אינו ראוי, ובנוסף גם היו מוטרדים מהעובדה שמלחין השיר Zeković הוא חבר לשעבר בוועד המנהל של רשות השידור המונטנגרית, מה שמהווה ניגוד אינטרסים. החלה חקירה כיצד השיר הורשה להשתתף מלכתחילה. תוך כדי כך, שוחררו חברי הוועדה מתפקידם. הוקמה וועדה שלישית במספר, המורכבת משלושה מוזיקאים, אשר בחרו בשיר "Space" למרות הכל.
* בקדם הפורטוגלי –  Rui Drumond, נציג 2005 כחלק מצמד, מסיים במקום השביעי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיך הלאה. רשות השידור הפורטוגלית מזמינה מלחינים וכותבים מראש. המלחין אשר שירו התקבל לבסוף לקדם זוכה לבחור את המבצע בעצמו. לואיסה סוברל בחרה באחיה סלבדור והשניים לבסוף ייזכו באירוויזיון. השיר מגיע בחצי הגמר למקום השני, כאשר בהצבעת הקהל הוא מגיע רק למקום השלישי. בגמר עצמו השיר מגיע למקום השני בקבל וזוכה בזכות הצבעת השופטים. לראשונה בהיסטוריה שלה, פורטוגל מבטלת את חוק הגבלת השפה בקדם וכך אנחנו מקבלים גם שיר אחד באנגלית בקדם.
מנהל עמוד הפייסבוק של הקדם כתב ש"עבור רבים מהמלחינים המשתתפים, האירוויזיון לא היה המטרה, אלא החשיפה של המוזיקה הפורטוגלית לקהל הרחב". המעריצים המקומיים זעמו ומנהל התכניות של RTP גיבה את דברי מנהל העמוד וביקר את הביקורות הזועמות ברשתות החברתיות.
לאחר חצי הגמר הראשון, Nuno Markl, אחד השופטים, חשף בפייסבוק שהוא נתן את מרב הניקוד לסלבדור סוברל. עקב כך עלו קריאות להחליפו, כמו גם עקב העובדה שהוא עובד ברדיו עם אחד המלחינים אשר כתבו את אחד השירים בחצי הגמר השני. מרקל מבקש לעזוב את צוות השיפוט, אך RTP מחליטים להשאירו.
* בקדם הלטבי – Lauris Valters, נציג 2013 כחלק מהרכב, עולה לחצי הגמר, מסיים במקום השישי ומסיים את דרכו בתחרות.
* בקדם הפולני – קאשיה מוש זוכה פה אחד בשופטים, אך מגיעה למקום השני בקהל. זה מספיק לה על מנת לזכות בקדם כולו.  Carmel ניצחה בהצבעת הקהל בענק, עם מספר קולות יותר מכפול ממה שקיבלה קאשיה. Martin Fitch הלא הוא Marcin Mroziński, נציג 2010, משתתף בקדם ומגיע למקום השביעי.
* בקדם האיסלנדי – שיא של הצבעות בקדם עם 245,000 קולות טלווטינג סה"כ. 115,518 הצבעות בסיבוב ההצבעות הראשון מהווה גם הוא שיא. Svala היא הראשונה בקדם האיסלנדי שהצליחה בשיטת ההצבעה הנוכחית גם להגיע למקום הראשון בשופטים, גם בקהל בסיבוב הראשון וגם בקהל בסיבוב השני.
* בקדם הארמני – נערך ריאליטי שירה בשם "דפי ארבסטיל" (עד לאירוויזיון), בדומה לישראל ו"הכוכב הבא לאירוויזיון". המשתתפים כוללים זמרים מקרב תושבי המדינה והתפוצה הארמנית העולמית. השיר נבחר באופן פנימי ובנפרד, כאשר הטלוויזיה הארמנית מסירה את ההגבלת השפה לאנגלית וארמנית בלבד. למרות זאת, השיר הנבחר הוא באנגלית מלאה. Daði Freyr, שמסיים במקום השני, יזכה עם הרכבו בקדם 2020, אך יישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון.
* בקדם הסלובני – Omar Naber מגיע למקום הראשון בשופטים ולמקום השני בקהל. זה מספיק לו על מנת לנצח בקדם. Lea Sirk מגיעה למקום הרביעי בחצי הגמר הראשון ותישלח ב-2018. Amaya, הלא היא Maja Keuc, נציגת 2011, היא הפייבוריטית לנצח בקדם, אך פורשת לפני ששירה נחשף. ספקולציות של חובבים מקומיים מדברות על כך שהשופטים לא הצביעו בעד נאבר, אלא נגד Raay, מי שהלחין את השיר של BQL וחצי מהצמד Maraaya. הצמד BQL זוכים בפרס עבור "Heart of Gold" עקב כך ששירם הוא השיר המושמע ביותר בשבוע שלאחר שחרורו לרדיו.
* בקדם המקדוני – נערכת בחירה פנימית. שמועות ברשת מדברות על כך שהשיר אותו תשיר נציגת סרביה לאירוויזיון הוצע תחילה לנציגת מקדוניה, אך "נחטף" על ידי הצוות הסרבי. לא ברור אם מקדוניה אישרה לכותבים כי הם הולכים על השיר, או שפשוט הכותבים קיבלו הצעה טובה יותר מסרביה. Jana Burčeska, נציגת מקדוניה לאירוויזיון, נכנסת לאולפן להקליט בחופזה שיר חדש….או אז דיווחו כי גם שיר זה לא ייצא אל הפועל. לפי גורמים ברשות השידור הסיבה היא אי הסכמה בין רשות השידור לבין כותבי השיר. גורמים אחרים טוענים שהסיבה היא פוליטית פנימית בתוך רשות השידור המקדונית. בנוסף, שמועות טוענות כי רשות השידור של מקדוניה "מכרה" למעשה את השיר לסרביה, וכי הוא לא נחטף, וזאת עבור בצע כסף. מנגד נטען כי היו אלו כותבי השיר שהעדיפו פשוט את הזמרת הסרבית, שהיא ווקליסטית טובה בהרבה מיאנה המקדונית.
שמועה אחרונה וזדונית במיוחד טוענת שמפלגת השלטון במקדוניה מתנכלת ליאנה מאחר והיא לא מזוהה עם המפלגה. מסתבר כי יאנה נבחרה בתקופה של לפני הבחירות ולאחריה גורמים פוליטיים החלו בוחשים בקלחת. טענה שעלתה, אך לא הוכחה, היא שהשיר "In too deep" לא רק שהוצע לפני כן למקדוניה, אלא שהוא למעשה נכתב עבור השתתפותה של הזמרת Krista מטעם בולגריה, והיא דחתה אותו.
* בקדם המלטי – לראשונה נזנחו השופטים וההצבעה בקדם היא 100% של הקהל. Richard Edwards, נציג 2014 כחלק מהרכב, מסיים במקום ה-13.
* בקדם הרומני – MIHAI, נציג 2006, מגיע לגמר הקדם ומסיים בו במקום השני, עם כמעט חצי מהקולות שמקבל השיר הזוכה.
* בקדם ההונגרי – Kállay Saunders Band מגיעים לגמר ומסיימים במקום השביעי והאחרון. סולן הלהקה היה הנציג לשנת 2014. Begi Lotfi, נציג 2012 כחלק מהרכב, מגיע למקום החמישי עם הרכב אחר.
* בקדם הדני – הקדם קיבל רייטינג של 68% צפייה. מבחינת כמות הצופים, זהו הקדם הכי פחות נצפה בעשור האחרון.
* בקדם האירי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. Ryan O'Shaughnessy שלח את השיר "Together" עבור Brendan Murray, אבל Louis Walsh, שהיה אמון על הבחירה, רצה שיר מכותבים מוכרים ומצליחים ודחה את שירו של O'Shaughnessy. ב-2018 O'Shaughnessy ושירו "Together" נבחרו לייצג את אירלנד. באותה שנה המדינה עלתה לגמר אחרי 4 שנים בהן לא הצליחה במשימה.
* בקדם הסן מרינואי – בחירה פנימית כמו תמיד. הזמר האיטלקי Tony Maiello חושף בעמוד הפייסבוק שלו כי קיבל הצעה לייצג את המדינה, אך עליו לשלם 500,000 אירו תמורת התענוג, וזאת עבור קידום השיר. רשות השידור של סן מרינו הכחישה באופן רשמי את הדברים. לאחר מספר ימים הזמרת האיטלקיה הידועה, אריסה, אישרה כי היא קיבלה הצעה דומה מרשות השידור של סן מרינו, רק שבמקרה שלה זה היה תמורת סכום של 300,000 אירו, והיא סירבה. בתגובה כתב Tony Maiello פוסט נוסף בפייסבוק בו הוא כתב לרשות השידור של סן מרינו, "You are cancer". מסתבר כי באופן הזוי למדי, בעקבות העצומה האינטרנטית הקוראת לסן מרינו לקחת את אמה, שהתחרתה בקדם הפיני, כנציגתם לאירוויזיון, היא אשכרה פנתה לרשות השידור של סן מרינו והציעה את עצמה. בתגובה רשות השידור אמרה שהיא לא מחפשת נציגים לתחרות. מה שהוביל למסקנה שהם מצאו כבר נציג או שהם מתכננים לפרוש. לבסוף חשפה סן מרינו שנציגתה תהיה בפעם הרביעית ולנטינה מונטה, הפעם בדואט עם ג'ימי וילסון. שוב את השיר הלחין ראלף זיגל. הכותב לא הביא הצלחה מעולם לסן מרינו באירוויזיון. מדוע הם ממשיכים לבחור בו ובוולנטינה שאינה בעלת יכולות כלשהן? ההשערה היא שזיגל יכול לממן את ההשתתפות של סן מרינו וכך הוא לכאורה משלם מידי שנה על הזכות להכניס שיר שלו לתחרות, ותמיד בוחר את הזמרת הקרובה לליבו, וולנטינה מונטה. אם ההשערה נכונה, הרי שבכך נמנעת מאמנים  ומוזיקאים רבים האפשרות להשתתף בתחרות. סן מרינו לא מעוניינת לשלוח את השיר הטוב ביותר, אלא את השיר של מי שמוכן לשלם יותר….
* בקדם הנורבגי – בקדם מחליטים להשתמש בשופטים בינלאומיים שיהיו בין הקובעים את זהות הזוכה. שיא של 1035 שירים נשלחו לטלוויזיה הנורבגית. השיר של להקת In Fusion נכתב במקור עבור להקת הבנות השבדית Timoteij, אך נדחה על ידי המלודיפסטיבלן השבדי לפני מספר שנים. אחת מכותבות השיר הייתה חברה בלהקה, שכבר הספיקה להתפרק. סולן להקת Ammunition הוא Åge Sten Nilsen, שהיה נציג 2005 כחלק מהרכב. הוא מסיים במקום השני.
* בקדם הבלרוסי – Naviband זוכים בהצבעת השופטים, אך מגיעים למקום החמישי בלבד בהצבעת הקהל. במפתיע, זה מספיק להם על מנת לזכות בקדם.
* בקדם הליטאי – Sasha Song, נציג 2009, מסיים את דרכו בחצי הגמר, כאשר מגיע למקום ה-7. Vilija Matačiūnaitė, נציגת 2014, מסיימת את דרכה עוד בשלבי המוקדמות, כאשר מגיעה למקום ה-10 בתכנית השלישית. Ieva Zasimauskaitė משתתפת עם שני שירים, אחד בסולו והשני בדואט. עם הדואט היא מודחת בתכנית השישית. בסולו היא מגיעה לחצי הגמר ומסיימת בו במקום השמיני והאחרון. היא תישלח בשנה הבאה לייצג את המדינה. Lolita Zero מסיימת בגמר במקום הרביעי. על קולה של Zero, שלמעשה עושה ליפסינק, אחראי Jurijus Veklenko, שיישלח ב-2019 כנציג המדינה. Fusedmarc מגיעים בשלב המוקדמות למקום הרביעי בלבד, בשמינית הגמר למקום השלישי, ברבע הגמר למקום הראשון, וכך גם בחצי הגמר. הם זוכים לבסוף בקדם. Samanta Tina כחלק מצמד, מסיימת במקום השביעי, תזכה בקדם הלטבי של 2020, אבל תישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון. היא תישלח ב-2021 מטעם לטביה.
* בקדם האסטוני – Elina Born, נציגת 2015 כחלק מצמד, מסיימת בגמר במקום ה-10 והאחרון. Ivo Linna, נציג 1996 כחלק מצמד, מסיים במקום החמישי. Lenna Kuurmaa, נציגת שווייץ 2005 כחלק מהרכב, מסיימת במקום השמיני. Uku Suviste מסיים במקום השישי בחצי הגמר הראשון ולא ממשיך הלאה. הוא יזכה בקדם 2020, אך יישאר בבית עקב ביטול האירוויזיון. הוא יזכה שוב בקדם 2021 וייסע לבסוף לייצג את אסטוניה באירוויזיון.
* בקדם הישראלי – "הכוכב הבא לאירוויזיון" מתקיים בפעם השלישית. הזמרת מיטל דה רזון מתקבלת לתכנית, אך פורשת עקב התעקשותה ללכת לאירוויזיון עם שיר פרי עטה במידה ותזכה בתכנית. נאמר כי שירו של דורון מדלי הגיע לישורת האחרונה, אך הוחלט, בין היתר, על מנת שלא ליצור מראית עין של תחרות סגורה, ללכת על השיר של רם וחזות, וזאת לאחר ששיריו של מדלי נבחרו פעמיים ברצף בשנתיים האחרונות. כחודש לאחר התחרות מוציא עומר אדם את השיר "Paradise" שלפי מקורות יודעי דבר, היה השיר שדורון מדלי כתב לאימרי עבור האירוויזיון:

* בקדם האיטלקי – בפסטיבל סנרמו זוכה פרנצ'סקו גבאני תחילה בשלב רבע הגמר, הוא מגיע למקום ה-3 בלבד בחצי הגמר ובגמר עצמו הוא מגיע למקום ה-2. רק בסופר גמר הוא מסיב את שני יריביו וזוכה במקום הראשון. הוא מסכים כאמור להצעת RAI לייצג את איטליה באירוויזיון. בפסטיבל משתתף גם Al Bano, נציג 1976 ו-1985 בדואט. הוא מסיים במקום ה-17 בחצי הגמר ומודח מהתחרות. Ermal Meta משתתף לראשונה בקטגוריית האמנים המבוססים. הוא מסיים במקום השלישי ואף זוכה בפרס מיה מרטיני מטעם המבקרים ובפרס ביצוע גרסת הכיסוי הטובה ביותר כחלק מהתחרות. Fabrizio Moro מסיים במקום השביעי. שניהם יישלחו בשנה הבאה כצמד.
* בקדם הספרדי – מאנל מגיע למקום השלישי בקבל ולמקום הראשון בשופטים. הערב מסתיים בתיקו בינו לבין מירלה. השופטים נדרשים להכריע וכאמור בוחרים במאנל. הקבל מתרגז וצועק קריאות בוז ובהאשמות למכירת הקדם. מאנל מגיב בתנועה גסה לעבר הקהל. הבחירה גרמה לסערה בספרד והאשמות חוזרות ונשנות של הטלוויזיה הספרדית בשחיתות ובסידור הקדם כך שמאנל יזכה. החובבים דרשו מ-Manel לפרוש וערכו קמפיין בכל אתרי החובבים שבו הם קוראים לא להצביע לו באירוויזיון. אחת השופטות, Virginia Díaz, אמרה שלא הצביעה ל-Mirela כי היא לא אוהבת פופ-לטיני, אמירה שגררה שוב תגובות קשות מצד החובבים ודרישה מ-TVE לפטר אותה. בנוסף, דווח כי אחד מכותבי השיר של Leklein סטר לאחד השופטים, Xavi Martínez, כשהאחרון ניסה להגיע אל מאחורי הקלעים בתום הקדם ולהתחמק מההמון הזועם. חובבים המתינו לו בחוץ כדי לכלות בו את זעמם, ומאבטחי הערוץ נאלצו להגניב אותו אל מחוץ לבניין. בנוסף, שמועה דיברה על כך ש-TVE החליטו להחליף את צוות השיפוט הבינלאומי שהיה אמור לשפוט בקדם, בשלושת השופטים אשר לחלקם קשרים עם Sony Music, ש-Manel חתום בה. TVE, כך נאמר, מעוניינת ש-Sony תכסה את הוצאות ההשתתפות. בנוסף, התברר שבתה של Toñi Prieto, ראש מחלקת הבידור ב-TVE, עובדת ב-Sony… מי שהיה ראש המשלחת הספרדית מ-2002 פורש מתפקידו, לדבריו עקב סיבות אישיות ומשפחתיות, אך השמועות טוענות כי מדובר בתוצאה של השערורייה בקדם הספרדי. המתמודדת בקדם, LeKlein, ציינה כי המנהל שלה דרש שיבצעו קדם חוזר בעקבות השערוריות שליוו אותו. היא התלוננה לטלוויזיה הספרדית על כך ששמה שובש בזמן הטלווטינג, ומכאן שהרבה קולות עבורה נפסלו (צפייה בקדם הוכיחה שהיא טועה). לטענתה, Toñi Prieto נכנסה בזמן המופע האמנותי עם iPad והדריכה את השופטים לגבי משהו (האם חשפה את תוצאות הטלווטינג בפניהם?). היא גם הדגישה את אמירתה של השופטת בפאנל, שאמרה "את הפייבוריטית שלי, אבל את מקבלת רק 8 נקודות".
מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית הגישה עתירה לבית המשפט בבקשה לבטל את תוצאות הקדם. קצת אחריהם חבר מפלגת השלטון, המפלגה העממית, הידוע בתור חובב אירוויזיון נלהב, הגיש עתירה דומה. פרייאטו זומנה להעיד בפני וועדה של רשות השידור הספרדית, על מנת להבהיר האם אכן ומה קרה בקדם. יש האומרים שמדובר בהופעה בוועדה לצורכי פרוטוקול בלבד. כדי לסיים את הסאגה פרסמה רשות השידור הספרדית הודעה לפיה הכל התנהל כשורה בקדם המקומי. העיתונאי Alfonso Arus טען, שרשות השידור הספרדית בנתה על מירלה וסידרה לה ניצחון, אך הצבעת השופטים ביטלה את האפשרות הזו. העיתונאי הוא גיסו של אחד השופטים Javier Cardenas, שניתן למירלה את 12 הנקודות היחידות מצוות השיפוט, ואף אמר בתכנית הרדיו שלו ש-Manel צריך לפרוש ולתת למירלה לייצג את ספרד… אלפונסו עצמו אומר שההצבעה של השופטת השלישית הפתיעה את TVE, שלא ציפו שהיא תתן את הניקוד המינמלי למירלה ואת המקסימלי למאנל. לדבריהם רשת תחנות הרדיו Los 40 "קנתה" את הצבעה. הרשת מעורבת גם כן איכשהו בקידום של מאנל עבור האינטרסים העסקיים של סוני ספרד. לבסוף, הוא מציין כ-RTVE מוכנים לתת למירלה אפשרות לייצג את ספרד בבחירה פנימית בעתיד הקרוב.
בשלב הבחירה האינטרנטית משתתף Javi Soleil, נציג 2007 כחלק מהרכב, אך לא ממשיך לשלב הבא.
* בקדם הבריטי – לראשונה מזה שנים רבות, הבריטים מחזירים את השופטים, להצבעה לצד הקהל. זאת ככל הנראה כחלק מהמגמה הכלל תחרותית בה השופטים משפיעים על זהות הזוכה. באירוויזיון.
* בקדם הגרמני – גרמניה חושפת את רשימת 33 המועמדים לייצג אותה בתחרות. בין המועמדים, הזמר האוסטרי Nathan Trent. ב-19 לדצמבר 2016 מודיעה רשות השידור האוסטרית שבחרה בטרנט לייצג אותה בתחרות והוא יוצא מהמרוץ בגרמניה.
* בקדם האוקראיני – O.Torvald מגיעים למקום השני הן בשופטים והן בקהל. איתם בשוויון הזמרת Tayanna. מאחר והראשונים הגיעו למקום השני בקהל, ו-Tayanna רק למקום ה-3 בקהל, O.Torvald זוכים בקדם. Tayanna עוזבת את הבמה בזעם. למקום הראשון בקהל מגיע Mélovin, אך הוא מסיים במקום השלישי בסך הכל. הוא יישלח בשנה הבאה.
* נערך קדם פרטי ביוון.

פרטי טריוויה:
* פורטוגל ורומניה חוזרות.
* בוסניה והרצגובינה פורשת עקב בעיות כלכליות, בעוד רוסיה פורשת מהתחרות לאחר שבוחרת בזמרת, שלא מורשית להיכנס לאוקראינה על פי החוק האוקראיני, ולא מסכימה להחליפה באחר/ת. רוסיה הוגרלה בתחילה להופיע בחצי הגמר השני.
* למרות שפרשה, השיר הרוסי הופיע באלבום הרשמי של התחרות.
* נקבע בחוקי התחרות כי 46 מדינות יוכלו להשתתף השנה בתחרות. ביחד עם רוסיה, האירוויזיון היה אמור להשוות את שיא כמות המשתתפים של האירוויזיונים של 2008 ו-2011. עם פרישתה של רוסיה, ירד מספר המשתתפים ל-42.
* ולנטינה מונטה חוזרת לייצג את סן מרינו בפעם הרביעית, ובכך משווה את שיא ההשתתפויות של אמן באירוויזיון, שהיה נחלת אליזבת אנדריאסון (שבדיה 1982, נורבגיה 1985, 1994, 1996), פוד לקלרק (בלגיה 1956, 1958, 1960, 1962) ופיטר, סו ומארק (שווייץ 1971, 1976, 1979, 1981).
* קויט טומה ולאורה חוזרים לייצג את אסטוניה בפעם השנייה, הפעם בדואט. עומר נאבר חוזר לייצג את סלובניה בשנית ו-SunStroke Project את מולדובה.
* Tamara Gachechiladze, נציגת גאורגיה, הייתה אמורה לייצג את המדינה ב-2009, אך עקב פסילת השיר ופרישת מדינתה מהתחרות לא הגיעה לכדי כך.
* שלישיית הבנות ההולנדית O'G3NE מייצגת את הולנד בדיוק עשור אחרי שייצגה את המדינה באירוויזיון ג'וניור תחת השם Lisa, Amy & Shelley.
* התחרות הייתה אמורה להתקיים בתחילה ב-16, 18 וב-20 למאי, אך הוקדמו בשבוע מאחר וה-18 למאי הוא יום זיכרון לאומי באוקראינה לזכר גירוש הטטרים מקרים.
* לראשונה נבחרו שלושה מנחים גברים להנחות את התחרות. זו גם הייתה הפעם הראשונה מאז האירוויזיון הראשון ב-1956 אשר בו לא נכחה מנחה אישה.
* לאחר איומה לפרוש מהתחרות בעקבות אירוויזיון 2016, בה הצבעת הקהל של סן מרינו הוחלפה בממוצע הצבעות טלווטינג של רשימת מדינות הנבחרו מראש, ולמעשה לא הייתה קשורה לסן מרינו בכלל, הטלוויזיה של סן מרינו שולחת את הצעתה ל-EBU בנוגע להצבעת הטלווטינג במדינה. סן מרינו מציעה שקבוצה של אנשים שנבחרו מראש, תושבי סן מרינו, יהוו את הצבעת הקהל בתחרות. ההצעה לא מתקבלת על ידי ה-EBU, וסן מרינו לא פורשת למרות הכל.
* בניגוד למנהגו החל מ-2008, אתר האירוויזיון הרשמי הפסיק לשדר סטרימינג לקדמים השונים ברחבי אירופה. הסיבה נעוצה ככל הנראה בעובדה של-YouTube יש פיצ'ר חדש יחסית ומוצלח של שידורים בלייב, שרבות מרשויות השידור משתמשות בו, מה שמייתר את המאמץ של ה-EBU.
* צוות ה-Eurovision Network עבד ביחד עם צוות של טוויטר והם השיקו שלושה אימוג'ים המוקדשים לתחרות. כל אימוג'י לווה בהאשטג או שניים:

* השיר השבדי "I Can't Go On" נכתב בתחילה עבור FO&O, והלהקה אף הקליטה את השיר, אך החליטה לא ללכת איתו לקדם השבדי.
* השיר האזרי הוא השיר האזרי הראשון מאז 2008 שהולחן על ידי מלחין אזרי, מאחר וכל השירים מ-2009 ואילך שנשלחו על ידי המדינה הולחנו על ידי שבדים. את המילים כתבה מוזיקאית שבדית.
* השיר הפורטוגלי נבחר להיות שיר הנושא של הטלנובלה הברזילאית, Tempo de Amar.
* לא לגמרי ברור האם השיר הרוסי היה שיר קשר או שמא הרוסים לא התכוונו בשום שלב שהשיר ייצג אותם ורק פעלו מטעמי פרובוקציה. על כך פנים השיר הולחן על ידי Leonid Gutkin הרוסי, אך מילותיו נכתבו על ידי נטע נמרודי ואריה בורשטיין, צמד מוזיקאים ישראלים החיים בברלין.
* השיר הרומני, "Yodel It!", נכתב עבור הלהקה השווייצרית Timebelle, אשר נבחרה לייצג את שווייץ, אך עם שיר אחר. לאחר שאילינקה הקליטה את השיר היא וכותב השיר החליטו שהשיר נשמע לא שלם והזמינו את אלכס פלוראה לקחת חלק בדואט.
* חובבים שמו לב לעובדה שלשם השיר ההולנדי "Lights and shadows" יש את אותם ראשי תיבות כמו לשמות חברות השלישיה: Lisa, Amy, Shelly.
* מסתבר כי הייתה דרמה קלה מאחורי הקלעים של בחירת השיר ההולנדי. לאחר ששמעו את השיר, גורמים בטלוויזיה ההולנדית ביקשו מהשלישייה להקליט שיר שבדי קצבי שקיבלו ולהשוות בין השניים. השלישייה הטילה וטו על הבקשה והתעקשה ללכת עם "Lights and shadows", שכתב אביהן. בשלב זה, ולאחר שכבר נבחרו לייצג את המדינה, לא הייתה לטלוויזיה ההולנדית היכולת לשכנע אותן אחרת.
* ז'ק הודק אמר בראיון שהשראה לשיר הקרואטי הייתה אולימפיאדת הנכים.
* השיר הנורבגי לא נכתב עבור האירוויזיון וכותרתו הייתה "Making a Hit". לשיר נכתב קטע ראפ שלאחר מכן נזנח. מלחין השיר Joakim With Steen פתח קבוצת פייסבוק סגורה בשם JOWST – making a hit, שם ביקש מחברים מתחום המוזיקה שיביעו דעתם על השיר ויציעו הצעות לשיפור. התקבלו כ-100 הצעות שמתוכן יצאו 22 סקיצות. לאחר גיבוש השיר הוא פנה איתו למספר חברות תקליטים, ולא קיבל מהן תגובה. הוא שלח את השיר לקדם הנורבגי בתור בדיחה, ולאחר שהתקבל לא התכוון להופיע בקדם, אך בסוף שינה את דעתו. לאחר מכן נבחר Aleksander Walmann לווקליסט של השיר בעקבות אודישנים שנערכו.
* השיר השווייצרי הגיע ב-2015 למקום השני בבחירה הפנימית של אזרבייג'ן. קבוצת מיקוד בחרה עבור אלנור נציג אזרבייג'ן את "Hour of the Wolf" בעוד "Apollo" הגיע למקום השני. הלהקה השווייצרית בוחרת כאמור בשיר זה לאחר שהם מסרבים להצעה לשיר שנכתב במיוחד עבורם "Yodel It!". האחרון נבחר כאמור לשיר הרומני לאירוויזיון ומסיים במקום השביעי, בעוד שווייץ נשארת בחצי הגמר.
* השיר הבלרוסי הוא שיר האירוויזיון הראשון אי פעם שבוצע בשפה הבלרוסית.
* השיר האיטלקי הוא הראשון שיש בו שימוש בשפת הסנסקריט. בשיר יש גם שימוש ביוונית עתיקה, לראשונה מאז 1995.
* במילות המקוריות השיר האיטלקי הוזכר המותג "שאנל". במסגרת קיצור השיר ל-3 דקות הושמט חלק זה, מאחר ואין להזכיר שמות של מותגים מסחריים בשירי אירוויזיון.
* השיר האיטלקי צבר באפריל 2017 למעלה מ-100,000,000 מיליון צפיות והפך בכך לשיר האירוויזיון הנצפה ביותר בכל הזמנים ביוטיוב. בדצמבר 2020 עבר השיר את רף ה-250,000,000 צפיות.
* השיר האיטלקי היה לסינגל הנמכר ביותר בפרק זמן קצר באיטליה, כאשר 47,175 עותקים נמכרו בשבוע הראשון לצאתו לחנויות, ועם ממוצע הזאנות וצפיות באינטרנט של 2,472,000. השיר הפך לשיר האיטלקי עם מספר ההאזנות וצפיות הרב ביותר באינטרנט באיטליה.
* השיר הצרפתי נחשף פומבית לפני ספטמבר 2016, ולכן עלו חששות שייפסל מהשתתפות. בדיקה נוספת העלתה כי השיר הוצג לראשונה פומבית בינואר 2015. למרות זאת, ה-EBU לא עשו דבר, ייתכן מאחר והשיר לא נחשף בצורה שעשויה לתת לו יתרון, כפי שמציינים החוקים של השנים האחרונות.
* Joacim Bo Persson השבדי ו-Borislav Milanov הבולגרי שוברים שיאים אירוויזיוניים. הם הכותבים היחידים אי פעם שבשנה אחת היו מעורבים בכתיבת 3 שירים, במקרה הזה השירים של סרביה, מקדוניה ובולגריה.
* נורבגיה ניהלה דיונים עם ה-EBU על מנת שתאפשר לה להשתמש בקולות רקע שהוקלטו מראש, דבר המנוגד לחוקי התחרות. JOWST נציג נורבגיה, הביע את חוסר שביעות רצונו מוקדם יותר מאחר והקולות המתכתיים בשיר שלו לא ניתנים לתרגום בהופעה חיה מבלי שיהיו חלק מהפלייבק. הם אכן קיבלו אישור לכך, אך הביאו איתם זמרי ליווי למקרה שחלק מהמשלחות יכעסו וה-EBU יבטל את האישור. החלטה אירונית משהו מצד האיגוד, שכן ב-1999 הגישה המשלחת הנורבגית תלונה על השיר הקרואטי "מריה מגדלנה" מאחר והיה בו שימוש בקולות רקע, מה שגרר הפחתה של 33% מהניקוד הסופי שקיבלה קרואטיה באותה שנה. הניקוד לא הופחת מהתוצאה הרשמית של קרואטיה, אלא מכמות הנקודות שנחשב עבור השקלול בשיטת הרלגציה, מה שיכל לפגוע בהשתתפות עתידית של קרואטיה, אך לא פגע. מעניין לציין שמי שעמד בראש המשלחת הנורבגית ב-1999 והגיש את התלונה היה יון אולה סאנד בעצמו, המפקח מטעם איגוד השידור האירופי.
* חבר צוות השופטים הנורבגי, Per Sundnes, השתתף באפריל 2017 בתכנית סקירת השירים, שם הוא הביע ביקורת שלילית על השיר האירי. לאחר שנבחר להיות חלק מצוות השופטים, הטלוויזיה האירית הגישה תלונה לאיגוד השידור, והטלוויזיה הנורבגית החליפה אותו בשופט אחר.
* עקב בעיות בריאות (מחלת לב), נציג פורטוגל סלבדור סוברל, לא הורשה להיות הרחק מהצוות הרפואי שמטפל בו במשך שבועיים. מסיבה זו, בשתי החזרות הראשונות אחותו, כותבת השיר, ביצעה את השיר. סלבדור הגיע להופיע בשתי החזרות הגנרליות.
* ב-Marcel Bezençon Awards זוכה פורטוגל בקטגוריית ה-Artistic Award, על פי הצבעת ה-commentators השונים וב-Composer Award, על פי הצבעת המלחינים של השירים המשתתפים. איטליה זוכה בקטגורית ה-Press Award, על פי הצבעת גופי התקשורת והעיתונות הנוכחים בשבוע האירוויזיון.
* בסקר ה-OGAE השנתי הנערך כהצבעה בין מועדוני החובבים השונים ברחבי אירופה והעולם, זוכה איטליה, ואחריה מגיעות בלגיה, שבדיה, צרפת ואסטוניה.
* בניגוד לשנים האחרונות, בהן אלגוריתם סידר את סדר הצבעת המדינות לפי הצבעת השופטים בחזרה הגנרלית של מופע הגמר, השנה מחליטים בהפקת התחרות, כי שיטת הניקוד החדשה מייתרת צורך זה. קביעת סדר ההצבעות מפורסם שבוע לפני הגמר והוא ככל הנראה רנדומלי לחלוטין.
* סלבדור סוברל, נציג פורטוגל, הגיע למסיבת העתונאים אחרי חצי הגמר הראשון עם חולצה שעליה כיתוב "S.O.S. Refugees". הוא ציין: "אם יש לי כאן חשיפה יבשתית, המעט שאני יכול לעשות הוא לשאת מסר הומניטרי. אנשים הגיעו לאירופה בסירות מפלסטיק והם מתבקשים להציג תעודות לידה כדי להיכנס למדינה. הם לא מהגרים, הם פליטים שבורחים מהמוות. יש כל כך הרבה בירוקרטיה במחנות הפליטים ביוון, טורקיה ואיטליה ויש ליצור עבורם דרכים להגיע ממדינותיהם למדינות היעד". הקהל הגיב בתשואות, אך ה-EBU אסרו עליו ללבוש את החולצה להמשך התחרות, מאחר והיא מהווה מסר פוליטי, המנוגד לחוקי התחרות. במסיבת העיתונאים שהתרחשה לאחר שזכה בתחרות ציין סוברל כי זהו לא מסר פוליטי, אלא הומניטרי.
* בתחילת השיר האסטוני בחצי הגמר השני, המיקרופון של לאורה, שהיה אמור להידלק אוטומטית, לא נדלק. טכנאי סאונד הפעיל אותו ידנית לאחר שתי שניות, מה שגרם לצופים בבית לא לשמוע את השיר בשתי השניות הראשונות. המשלחת האסטונית רצתה בתחילה להתלונן ולבקש שקויט ולאורה יופיעו בשנית, אך החליטו לא לבקש זאת לבסוף. לאורה עצמה הביעה את חוסר שביעות רצונה מהמקרה, אך ציינה שזו לא הסיבה שבגללה לא עלו לגמר.
* במהלך הופעתה של גמ'אלה בחלק האמנותי, קפץ אדם מהקהל עטוף בדגל אוסטרליה, אל הבמה וחשף את ישבנו בפני המצלמות, לפני שפונה מהבמה על ידי המאבטחים. הסתבר כי מדובר במתחן אוקראיני. ה-EBU הודיעו כי הבחור נלקח לחקירת משטרה. מאוחר יותר האשימה ג'מאלה את ההפקה בכך שאיפשרו לאירוע לקרות.
* בסוף ההופעה של השיר הרומני בגמר, אלכס "מתנפל" על שותפתו לשיר, אילינקה בנשיקה אגרסיבית על פניה. אילינקה נראית מבוהלת מהמהלך ומאד לא נינוחה, מה שגרם לתמונה להפוך לויראלית ברשת ולאלכס לקבל ביקורת רבה על המעשה.

* בחצי הגמר הראשון פורטוגל מקבלת 7 פעמים 12 נקודות מהשופטים ו-9 פעמים מהקהל. אוסטרליה מקבלת 3 פעמים מהשופטים. יוון מקבלת פעמיים מהשופטים ופעם אחת מהקהל. מולדובה מקבלת פעמיים מהשופטים ו-3 פעמים מהקהל. שבדיה מקבלת פעמיים מהשופטים. ארמניה וצ'כיה מקבלות פעם אחת מהשופטים. אזרבייג'ן מקבלת פעם אחת מהשופטים ו-3 פעמים מהקהל. קפריסין מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעמיים מהקהל. פולין מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעם אחת מהקהל. אלבניה וגאורגיה מקבלות פעם אחת מהקהל כל אחת.
* בחצי הגמר הראשון פורטוגל מקבלת ניקוד מכל צוותי השיפוט – 20 בסך הכל. אחריה שבדיה ואוסטרליה שקיבלו מ-19 צוותי שיפוט ומולדובה עם 16 צוותי שיפוט מנקדים. מולדובה, פורטוגל ושבדיה מקבלות ניקוד מכל נקודות הטלווטינג – 20 בסך הכל. אחריהן בלגיה עם 19 נקודות טלווטינג מנקדות וקפריסין עם 18 נקודות טלווטינג מנקדות. סך הכל, שופטים וקהל יחדיו: פורטוגל מקבלת ניקוד מכל נקודות הניקוד האפשריות. שבדיה מקבלת ניקוד מ-39 נקודות ניקוד ומולדובה מ-36.
* בחצי הגמר השני בולגריה מקבלת 10 פעמים 12 נקודות מהשופטים ו-9 פעמים מהקהל. הולנד ונורבגיה מקבלות 3 פעמים מהשופטים.  הונגריה מקבלת פעמיים מהשופטים ו-4 פעמים מהקהל. אוסטריה וישראל מקבלות פעם אחת מהשופטים. בלרוס מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעם אחת מהקהל. רומניה וסרביה מקבלות פעמיים מהקהל, אסטוניה, ליטא ומקדוניה מקבלות פעם אחת מהקהל כל אחת
* בחצי הגמר השני בולגריה מקבלת ניקוד מכל צוותי השיפוט – 20 בסך הכל. אחריה הולנד עם 19 נקודות שיפוט ואוסטריה, דנמרק ונורבגיה עם 18 נקודות שיפוט. רומניה, הונגריה, בולגריה וישראל מקבלות ניקוד מכל נקודות הטלווטינג – 20 בסך הכל. אחריהן קרואטיה עם 18 ושווייץ ואסטוניה עם 15 נקודות טלווטינג. סך הכל, שופטים וקהל יחדיו: בולגריה המדינה היחידה לקבל ניקוד מכל נקודות הניקוד האפשריות – 40 בסך הכל. הולנד וישראל אחריה עם 33 מנקדים והונגריה עם 32 מנקדים.
* בגמר מקבלת פורטוגל 18 פעמים 12 נקודות מהשופטים ו-12 פעמים מהקהל. בולגריה מקבלת 4 פעמים מהשופטים ו-7 פעמים מהקהל. שבדיה מקבלת 3 פעמים מהשופטים ופעם אחת מהקהל. בלרוס מקבלת פעמיים מהשופטים. הולנד מקבלת פעמיים מהשופטים. איטליה מקבלת פעמיים מהשופטים ופעמיים מהקהל. אזרבייג'ן מקבלת פעמיים מהשופטים ופעם 1 מהקהל. יוון מקבלת פעמיים מהשופטים ופעם 1 מהקהל. אוסטריה, נורבגיה ובריטניה מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהשופטים. הונגריה מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעמיים מהקהל. קפריסין ורומניה מקבלות פעם 1 מהשופטים ופעמיים מהקהל. בלגיה מקבלת פעם 1 מהשופטים ו-4 פעמים מהקהל. מולדובה מקבלת 5 פעמים מהקהל. קרואטיה מקבלת פעמיים מהקהל וצרפת מקבלת פעם אחת מהקהל.
* בגמר פורטוגל מקבלת ניקוד מהמספר הגבוה ביותר של צוותי שיפוט – 39 בסך הכל (רק מונטנגרו לא מנקדת אותה). אחריה בולגריה עם 38 צוותי שיפוט מנקדים (רק פורטוגל וארמניה לא מנקדות אותה ושבדיה עם 33. פורטוגל ובולגריה מקבלות ניקוד מכל נקודות הטלווטינג – 41 בסך הכל, ואחריהן בלגיה עם 40 נקודות טלווטינג (גאורגיה היחידה שמתעלמת) מולדובה ורומניה עם 38. סך הכל, שופטים וקהל יחדיו: פורטוגל מקבלת ניקוד מ-80 נקודות ניקוד, בולגריה מ-79 ושבדיה מ-68.
* הבדלים בין הקהל לשופטים: בחצי הגמר הראשון בלגיה מקום 3 בקהל, מקום 13 בשופטים. אוסטרליה מקום 15 בקהל, מקום 2 בשופטים. צ'כיה מקום 18 ואחרון בקהל ומקום 7 בשופטים. הקהל מעלה את בלגיה ופולין על חשבון גאורגיה וצ'כיה, בעוד השופטים מעלים את אוסטרליה על חשבון פינלנד.
בחצי הגמר השני רומניה שלישית בקהל, מקום 15 בשופטים. קרואטיה חמישית בקהל, מקום 13 בשופטים. אסטוניה שישית בקהל, מקום 17 בשופטים. אוסטריה מקום 14 בקהל, מקום 4 בשופטים. דנמרק 16 בקהל וחמישית בשופטים. מלטה מקום 18 ואחרון בקהל עם 0 נקודות ומקום שמיני בשופטים. הקהל מעלה את רומניה וקרואטיה על חשבון מלטה וסרביה, בעוד השופטים מעלים את אוסטריה ודנמרק על חשבון אסטוניה ושווייץ.
בגמר רומניה 5 בקהל, מקום 16 בשופטים. הונגריה 7 בקהל, מקום 17 בשופטים. קרואטיה 9 בקהל, מקום 22 בשופטים. צרפת 10 בקהל, 19 בשופטים. פולין 12 בקהל, 23 בשופטים. נורבגיה 15 בקהל, 6 בשופטים. הולנד 19 בקהל, 5 בשופטים. בריטניה 20 בקהל, 10 בשופטים. דנמרק 21 בקהל, 13 בשופטים. אוסטרליה 25 בקהל, 4 בשופטים ואוסטריה 26 ואחרונה בקהל עם 0 נקודות ומקום 11 בשופטים.
* מיקומים בחצי הגמר לעומת הגמר: בחצי הגמר הראשון פורטוגל ראשונה, מסיימת בגמר ראשונה. מולדובה שנייה, מסיימת בגמר שלישית. שבדיה שלישית, מסיימת בגמר במקום החמישי. בלגיה רביעית, מסיימת גם רביעית בגמר. קפריסין חמישית, מקום 21 בגמר. אוסטרליה שישית, מקום תשיעי בגמר. ארמניה שביעית, מקום 18 בגמר. אזרבייג'ן שמינית, מקום 14 בגמר. פולין תשיעית, מקום 22 בגמר. יוון עשירית, מקום 19 בגמר. בחצי הגמר השני מגיעה בולגריה ראשונה, מסיימת מקום שני בגמר. הונגריה שנייה, מסיימת שמינית. ישראל שלישית, מסיימת במקום ה-23. הולנד רביעית, מסיימת במקום ה-11. נורבגיה חמישית, מסיימת במקום העשירי. רומניה שישית, מסיימת במקום השביעי. אוסטריה שביעית, מסיימת במקום ה-16. קרואטיה שמינית, מסיימת במקום ה-13. בלרוס תשיעית, מסיימת במקום ה-18. דנמרק עשירית, מסיימת במקום ה-20.
* השיר הפורטוגלי זוכה הן בהצבעת הקהל והן בהצבעת השופטים, דבר שלא קרה מאז 2014 ובפעם הראשונה מאז אופן חלוקת הניקוד החדש.
* פורטוגל מסיימת עם 758 נקודות, אשר מספרית זהו מספר הנקודות הרב ביותר לשיר אי פעם בתחרות (שברה את השיא של אוקראינה משנה שעברה). מבחינת % הניקוד הוא במקום התשיעי מבין זוכי האירוויזיון משנת 1975.
* השיר הפורטוגלי הוא הזוכה הראשון מאז 2007 אשר מושר באופן מלא בשפה הרשמית של המדינה ולא באנגלית.
* השיר הפורטוגלי מקבל 382 נקודות מהשופטים ובכך שובר את שיא הניקוד מהשופטים, בו החזיקה שבדיה 2015 והשיר "Heroes" (שקיבל 353 נקודות).
* Alexander Rybak, זוכה אירוויזיון 2009 מטעם נורבגיה, מקליט גרסה באנגלית לשיר הפורטוגלי.
* פורטוגל זוכה בתחרות, זו זכייתה הראשונה ועל כן מיקום השיא שלה בתחרות. זו גם הפעם הראשונה שבה פורטוגל מסיימת בטופ 5.
* בולגריה מסיימת במקום השני, מיקום שיא עבורה בתחרות.
* מולדובה מסיימת במקום השלישי, מיקום שיא עבורה בתחרות.
* אוקראינה מגיעה למקום ה-24, המקום הגרוע ביותר עבורה בתחרות.
* סרביה משחזרת את ההישג הגרוע ביותר שלה, מקום 11 בחצי הגמר, אך מאחר וב-2013 סיימה במקום ה-11 עם 21% הצבעה והשנה עם 20%, התוצאה שלה השנה היא ההישג הנמוך בתולדותיה.
* לטביה משחזרת את ההישג הגרוע ביותר שלה, מקום אחרון בחצי הגמר, אך מאחר וב-2009 סיימה עם פחות מ-3% מהקולות והשנה מסיימת עם 4%, ההישג הגרוע שלה מ-2009 נשמר.
* סן מרינו משחזרת את ההישג הגרוע ביותר שלה, מקום אחרון בחצי הגמר, אך מאחר וב-2008 סיימה עם 2% מהקולות והשנה מקבלת פחות מ-0.5%, התוצאה שלה השנה היא ההישג הנמוך בתולדותיה.
* ספרד מגיעה למיקום הנמוך ביותר בתולדותיה, מקום 26 ואחרון, אך כבר הגיעה למקומות האחרונים בעבר עם 0 נקודות (1962, 1965, 1983) ולמקום אחרון עם אחוז ניקוד נמוך יותר – 1999.
* כמו תמיד, צוות השיפוט הארמני ממקם את ישראל במקום אחד לפני אחרון, כאשר את המקום האחרון של השופטים הארמנים תופסת אזרבייג'ן. כל השופטים האזרבייג'נים ממקמים את ארמניה במקום ה-26 והאחרון. השופטים המקדונים קוברים את יוון בגמר ושמים אותה במקום האחרון שלהם. השופטים המלטים כבר לא ממקמים את אזרבייג'ן גבוה כהרגלם בקודש, ואף מגדילים ומדרגים את דיהיי במקום ה-25 בגמר.
* ב-Barbara Dex Award, הניתן למתלבש הגרוע ביותר, הנבחר על פי סקר אינטרנטי, זוכה מונטנגרו.
* מי פירגן לישראל? המפיק המוזיקלי הפיני Marcus Sjöström ממקם את אימרי במקום ה-5 בגמר, כמו גם המוזיקאית האיסלנדית Stefanía. במלטה ישראל חוווה עדנה מחודשת, Chiara Siracusa הידועה לחובבים, ממקמת את ישראל במקום ה-3 בחצי גמר ובמקום ה-4 בגמר, Kevin Abela – מקום 2 ו-9, Whitney Cremona – מקום 4 ו-2 (!), Karl Bonaci – מקום 1 (!) ו-3 ו-Mark Spiteri Lucas – מקום 3 בחצי גמר ומקום 11 בגמר. ברומניה Cezar Ouatu ממקם את ישראל במקום ה-5 בחצי הגמר ובגמר. בהולנד, עורך ושדר הרדיו, Marjolein Dekkers, ממקם את ישראל במקום ה-4 בחצי הגמר, אך רק במקום ה-13 בגמר. הזמרת והיוצרת Erica Groeneveld ממקמת את ישראל במקום ה-5 בחצי הגמר ובמקום ה-12 בגמר. בצוות השיפוט הדני, הזמרת והיוצרת Monique ממקמת את ישראל במקום ה-3 בחצי הגמר ובמקום ה-6 בגמר. הזמרת Cisilia ממקמת את ישראל במקום ה-4 בחצי הגמר ובמקום ה-2 בגמר (!), מה שלא עוזר לישראל לקבל נקודות בגמר מדנמרק. כנ"ל לגבי אירלנד, שם הזמרת והיוצרת Louise Macnamara ממקמת את ישראל במקום השני בחצי הגמר ובגמר. בנורבגיה, אמן הדראג DivaDean ממקם את ישראל במקום ה-1 בחצי הגמר וב-4 בגמר. Anne-Karine Strøm הזמרת שייצגה את נורבגיה 3 פעמים בשנות ה-70 ממקמת את ישראל במקום ה-2 בחצי הגמר ובמקום ה-6 בגמר. האמרגן Erland Bakke ממקם את ישראל במקום ה-2 בחצי גמר ובמקום ה-4 בגמר. בשווייץ, הזמר ונציג 2010, Michael Von der Heide, ממקם את ישראל בחצי הגמר במקום ה-2 ובגמר במקום ה-7. המפיק Pele Loriano ממקם את ישראל במקום ה-4 בחצי הגמר ורק במקום ה-18 בגמר. Jean-Marie Fontana, מנהל בכיר בחברת תקליטים, שם את ישראל במקום ה-3 בחצי הגמר ובמקום ה-11 בגמר. בבולגריה, כל השופטים ממקמים את ישראל בטופ 5 בחצי הגמר, אך בגמר רק הזמרות Maria Grancharova, אשר ממקמת את ישראל במקום ה-5 ו-Nelly Rangelova, שממקמת אותה במקום ה-4. צרפת היא המדינה היחידה שהשופטים בה נותנים לישראל 12 נקודות בחצי הגמר. מנהל השיווק Antoine Gouiffes-Yan ממקם את ישראל במקום ה-5 בחצי הגמר וה-2 בגמר, הזמרת Enea שמה את ישראל במקום ה-2 בחצי הגמר וה-13 בגמר. עיתונאי המוזיקה, Julien Gonçalves, ממקם 9 בחצי הגמר ו-5 בגמר.והמנחה ועיתונאית המוזיקה, Hédia Charni, ממקמת 2 בחצי הגמר ו-15 בגמר.
Zoë Straub האוסטרית, נציגת אוסטריה לאירוויזיון 2016, ממקמת את ישראל אחרונה בגמר.
* השיר הפורטוגלי מגיע למעמד זהב בפורטוגל.
* השיר הבלגי מגיע למעמד פלטינה בבלגיה.
* השיר האיטלקי מגיע באיטליה למעמד פלטינה מחומשת.
* האלבום הרשמי של אירוויזיון 2017 מגיע למקום השלישי במצעדים באוסטריה ושווייץ, למקום ה-12 ביוון, ה-15 באוסטרליה, ה-30 בדנמרק וה-37 בנורבגיה ופינלנד.
* 182 מיליון צופים צפו בתחרות, כ-22 מיליון פחות מהצופים ב-2016, וזאת עקב אי שידור התחרות ברוסיה.
* בעקבות התקריות המרובות שהוליד האירוח האוקראיני, ה-EBU מפרסם ביולי 2017 נהלים וחוקים חדשים: האיגוד מבקש שאף רשות שידור לא תבחר בנציג או בחבר משלחת שעברו על חוקי המדינה המארחת וכי הרשויות עשויות לא לאפשר לו להיכנס למדינה. שימו לב כי מדובר ב"בקשה", מאחר ולא ניתן להגן על כל חוק מקומי. האיגוד דורש עמידה קפדנית יותר בזמנים. במידה ורשות השידור המארחת לא תעמוד בזמנים, ל-EBU תהיה הרשות לשבור את החוזה עמה ולהעביר את התחרות למדינה אחרת. בנוסף, על רשות השידור המארחת להבטיח כי כל המשתתפים יוכלו להופיע בחי על הבמה.
* ספציפית על התקרית עם רוסיה בשנה זו, נדרשת אוקראינה לשלם 200,000 אירו. מצד שני, מהצד האחר, היה ל-EBU קשה להעניש את רוסיה, מאחר והיא לא באמת עברה על חוקי התחרות. ככל הנראה היא פטרה את רוסיה באזהרה והידקה את החוקים על מנת למנוע הישנות מקרים מסוג זה. ייתכן גם כי רוסיה קיבלה אזהרה בלבד מאחר וה-EBU זקוק נואשות לעשרות מיליוני הצופים ולדמי ההשתתפות של רוסיה.
* עקב הברדק הכללי, והקשיים הכלכליים שעברו על האירוויזיון השנה, ה-EBU פונה גם לערכות משפטיות ומצליח להקפיא 15,000,000 אירו בחשבון הבנק של רשות השידור האוקראינית בג'נבה, כדי לוודא שהכסף לא ישמש אותם לשום דבר זולת התשלום על האירוויזיון עצמו.
באוקטובר 2017 הרשויות באוקראינה חושפות כי 17.6 מיליון דולר "נעלמו". מבקר המדינה האוקראיני הכריז כי נעשתה מעילה בסכום זה או שימוש לא חוקי. דוגמה אחת שניתנה היא של חברה שסיפקה גלאי מתכות בשווי של 45,000$, אך גבתה 100,000$. חלק מהחוזים שנחתמו הם מול חברות זרות ועל כן קשה להעריך את הכסף ששולם תחת חוזים אלו. רשויות החוק חוקרות בכירים ברשות השידור האוקראינית על הנושא.
* ריב הדיוות בין אנדאה טריפה, נציגת אלבניה 2016 לבין לינדיטה, נציגת אלבניה 2017. בשנה שעברה לינדיטה פרסמה בפייסבוק פוסט לאחר חשיפת הגרסה האנגלית של השיר האלבני "Fairytale": "לאנשים נמאס משירים מדכאים, דרמטיים וצעקניים. אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו רוצים קצב, רוגע ואושר, לשכוח את הצרות. מספיק עם שירים מדכאים! הם מיושנים עכשיו. נראה שאנחנו תמיד לוחצים על כפתור הריפליי." השנה אחרי שלינדיטה זכתה בקדם האלבני עם שיר באותו הסגנון, אנדאה לא שכחה וכתבה בפייסבוק: "האין זה הזמן להחזיר את הסטטוס מהשנה שעברה, לינדיטה החביבה?". אחרי הקדם השנה, לינדיטה רמזה שהיא רצתה ללכת עם שיר קצבי, אך ניחשה שאין לו סיכוי לזכות בקדם. אחרי שלינדיטה נכשלה מלעלות לגמר האירוויזיון, אנדאה התארחה בתכנית ראיונות וזרתה עוד קצת מלח על הפצעים: "היא התחילה בלתקוף אותי. רק רציתי לומר שהחלפנו מקומות, ועלייך להיות זהירה. קרמה היא קרמה!"