עונת "הכוכב הבא לאירוויזיון" מגיעה לסיומה מחר, כאשר אחד מארבעת הפיינסליטים יוכתר כנציג ישראל לאירוויזיון וינסה להיכנס לנעליה הגדולות של נטע ברזילי, אשר הביאה את האירוויזיון לישראל. היא הקפיצה את הסטנדרט, והלחץ על המתמודדים גדול. מצד שני, מדובר ברביעיית הגמר החזקה ביותר של התכנית מאז החלה. מדובר בזמרים השונים זה מזו, ולכל בחירה פוטנציאל שונה וסגנון הופעה אחר. ועם זאת, אם ניתן לסכם את העונה, הרי שהייתה זאת "עונת האנדרדוג".
כל המתמודדים סומנו מההתחלה כחומר לגמר, ועם זאת כולם מהווים דוגמה לאנדרדוג במידה כזו או אחרת. מאיה בוסקילה היא כוכבת העבר, שסירבה ב-2005-6 להשתתף בקדמים והשנה חוזרת להתמודד בריאליטי-שירה, has been שמנסה לקבל את הרלבנטיות שלה בחזרה. קובי מרימי הוא האנדרדוג אולד סקול, הילד השמן והדחוי, שהפך לגיי התל-אביבי המהורהר בעל הסגנון המוזיקלי המוזר. כתריה היא אנדרדוג קלאסי, אפרו-אמריקאית בישראל 2019, כחלק מקהילה שהמדינה לא מכירה ביהדותה. מלכה של מוזיקת נשמה, אבל האם יתנו לה לקבל את הכתר ולייצג את ישראל באירוויזיון? שפיטה היא האנדרדוג המעושה, דמות קומית, שמגכיחה את כל מה שערבי ומזרחי, ומצד שני, מי היה שם לב אל רותם שפי מכרמיאל ללא הדמות? מי היה מעביר אותה אודישן? האם שפיטה היא האנדרדוג או רותם שפי?

ועכשיו לתכלס: את מי כדאי לשלוח? מי יכול להביא את ישראל להישג הגבוה ביותר? להלן טיעונים בעד ונגד כל מתמודד:

מאיה בוסקילה

נולדה ב-1977, בנתניה. בתחילת דרכה הייתה בוסקילה חתומה במשך ארבע שנים בחברת הליקון, אך לא זכתה להצלחה משמעותית. בשנת 2003 עברה לסוכנות "רוברטו", לאחר שרוברטו בן שושן ראה אותה בערב קריוקי, והחליט להחתימה באותו ערב. בנובמבר 2003 הוציאה סינגל ראשון "יש בליבי כינור", שהלחין עידן רייכל, אשר זכה להצלחה. ב-2004 הוציאה את הסינגל "הלב", שהפך אותה לכוכבת והפך לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה. באותה שנה זכתה בתואר זמרת השנה. היא המשיכה את ההצלחה והוציאה ב-2006 את האלבום "ימים של אהבה", שהיה פסקול לסרט באותו השם בכיכובה. היא נפרדה שנה לפני כן ממנהלה רוברטו, מה שהיווה נקודת מפנה בקריירה שלה, שבסופה לא הצליחה הקריירה של בוסקילה להתרומם בחזרה. ב-2008 הוציאה את האלבום "שוברת שתיקה", שפחות הצליח מסחרית. ב-2016 הוציאה את אלבומה הרביעי, "נושמת". השתתפה בתכניות הריאליטי "האח הגדול" ו"חי בלה לה לנד".
למה כן מאיה? כי היא זמרת נשמה. זמרת מקצועית, אשר החלטות שגויות במהלך הקריירה שלה הובילו אותה לנקודה זו. כי כמו עוף החול היא ממציאה עצמה מחדש. כי בגיל 41 היא לא מפחדת להתמודד מול זמרים צעירים ממנה ופחות מנוסים ממנה, שעשויים לנצח אותה. כי היא כנראה באמת נפטרה מהאגו במידה כזו או אחרת, כי היא הוכיחה במהלך העונה שעם השיר הנכון היא יכולה לכבוש את הבמה. כי אתה יודע מה תקבל כשאתה בוחר בה לעלות על הבמה באירופה. אין הפתעות, אין אכזבות, אין סכנה לפיק ברכיים ברגע האחרון. כי היא בנתה את עצמה עד כה עבור הרגע הזה. כי היא הכי אותנטית ובכל זעקה שלה בשירה ניכר ניסיון החיים שלה.
למה לא מאיה? כי חלאס, הייתה לה את ההזדמנות שלה והיא פספסה אותה, כי היא וויתרה ב-2005-6 על הזכות לייצג את המדינה באירוויזיון, והבחירה בה תהיה חזרה ל-2014, שאז רק כוכבי עבר הסכימו לייצג את המדינה בתחרות. כי הביצועים שלה אגרסיביים מידי, חסרי נשמה אמיתית, טכניים. כי היא שרה קלישאות, כי באירופה לא ידעו לאכול אותה אם לא תביא את השיר המושלם, כי היא מרוחקת נורא ומרחקת.

כתריה

בת 22 מדימונה. השתתפה ב-"The Four" והגיעה למקום השני, ממש חודשים ספורים לפני "הכוכב הבא".
למה כן כתריה? כי היא מקצועית מאד, זמרת נשמה מקצועית, שיודעת להעמיד שואו, בין אם מדובר בבלדה קורעת לב ובין אם מדובר בלהיט RnB שדורש כוראוגרפיה מורכבת, כי היא הפנים של הדור הצעיר. כי היא מציגה את הצד הפתוח והליברלי של ישראל. כי היא חיית במה, שכל ההופעות שלה היו עקביות. היא לא הועמדה להדחה, תמיד הייתה בטופ, תמיד הרשימה את השופטים והקהל. בעיקר כי היא פוטנציאל שמחכה להתמממש.
למה לא כתריה? כי קשה מאד להתחבר אליה רגשית, כי הביצועים שלה טכניים ברובם, כי אתה מרגיש שהיא יצאה מבית ייצור לזמרי פופ, כי אתה לא בטוח עד כמה זה אותנטי. ובעיקר, כי היא יכולה להיבלע בים זמרי הפופ המנוסים יותר ופחות המגיעים מכל רחבי אירופה.

קובי מרימי

בן 27, במקור מרמת גן. בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב.
למה כן קובי? כי הוא הכי מיוחד מבין כל הפיינליסטיות של התכניות. כי הוא מצליח להתחבר לך ללב ולנשמה בכל ביצוע שלו. כי הווקליות שלו היא המרשימה והיוניקית מבין כולם. כי הוא מזכיר חזן בבית הכנסת, שיצא מהארון. כי הוא נותן לשירים אינטרפטציה מיוחדת, כי הוא יודע לרגש שצריך, אבל גם להרים, וזאת מבלי שישנה חצי דבר באופן ההגשה לו. כי הוא הכי מיוחד ויוכל לבלוט בין ים הזמרים על בימת האירוויזיון. כי אם יש אירוויזיון בתל אביב, אז יש יותר תל אביבי ממנו?
למה לא קובי? כי כל ביצוע שלו נשמע אותו דבר. כי בתכלס זו אופרה עם קצת מוזיקה ערבית. כי הוא גימיק, שהשיא שלו עבר אחרי הפרומו לאודישן שעשו לו. כי הוא לא זמר שאפשר לשמוע אלבום שלם שלו. כי סגנון השירה הזה מתיש, תיאטרלי מידי ומיושן. כי כל הסיפור של הזמר הביישן נראה מבויים מעט.

שפיטה

דמות אשר נוצרה על ידי רותם שפי, בת 35, מכרמיאל, בוגרת להקת חיל האוויר ובית הספר רימון. התפרסמה ב-2013 כשפרסמה ביוטיוב גרסת כיסוי לשיר "Karma Police" של רדיוהד.
למה כן שפיטה? כי היא מושכת תשומת לב, כי כל ביצוע שלה בצבע. כי ווקלית היא מדהימה, מדויקת, היא משחקת על הבמה וזה מה שצריך לעשות על בימת האירוויזיון היום. כי היא קטע, הפוך על הפוך, סילביה נייט, אבל עם יכולת שירה והלחנה אמיתית! כי כל פעם שניסיתי לשנוא אותה, היא הביאה ביצוע שרק חרשים יכלו לשנוא. כי היא תקשורתית בצורה בלתי רגילה, שנונה, אבל מאד down to earth. כי היא וירטואוזית. כי זה דראג נשי. כי זה אירוני שהדרך היחידה של ווקליסטית כמו רותם שפי להגיע לאירוויזיון זה דרך דמות קומית של דיווה ערביה.
למה לא שפיטה? כי זה מופע של גזענות, כי זה ווגלרי וגימיקי, כי באירופה יבקרו אותנו על כך שאנחנו מנכסים את התרבות הערבית. כי אנחנו מנכסים את התרבות הערבית. כי זה יבסס את התדמית של האירוויזיון כתחרות של גימיקים. כי לא כל דראג זה וורקה סדוצ'קה. כי לא יבינו את זה. כי זה ההפך מאותנטי, כי זה משחק, ומגיע לנו לנוח מהציניות.

עד כאן היתרונות והחסרונות של המועמדים לייצג את ישראל באירוויזיון, כפי שאני רואה אותם. נתראה בגמר מחר, יום שלישי, ה-12/02.