הקדמה:
שנה לפני הפיצוץ הגדול, שבעקבותיו האירוויזיון יוצף מדינות משתתפות. מה שייאלץ לבצע הליך מקדים על מנת לנפות חלק מהמתמודדים. הליך זה החל מ-1993 והשתנה לאורך השנים עד שב-2004 החלה שיטת חצי/חצאי הגמר. עודנו מלקקים את הפצעים ממה שאירע ברומא אשתקד…

מהלך הערב:
מאלמו, שבדיה. אנו פותחים את התחרות בטיסה מעל לעננים ולבסוף יורדים אל הקרקע, נופי שבדיה מוצגים לנו בסרטון עשוי היטב. לבסוף סמליל התחרות מופיע, מסתובב ואנו צופים בחבורת רקדניות על הבמה, לבושות בצבעי הדגל השבדי, רוקדות עם סרטים לצלילי שבדיה 1991. הבמה חשוכה, כמיטב המסורת והאפנה שהחלה ב-1988, ונשברה בשנה שעברה, אבל כבר אמרנו שרומא 1991 היא אנומליה בעולם האירוויזיון. המנחים יורדים במדרגות אל מרכז הבמה. הבמה נראית כספינה ויקינגית ענקית עם דרקון רושף אש בראשו, שעוד יחזור בשיר היווני לתפקיד ראשי. יש גרמי מדרגות משני צידי הבמה והיא נראית עצומה, הצבע חום-עץ כהה שולט, לצד שימוש באורות צבעוניים ברקע. הם מסבירים לנו שהשנה יש מספר שיא של משתתפות, מציינים את איחוד אירופה, שכן השנה הוקם האיחוד האירופי כהבטחת Toto Cutugno ב-1990, מברכים את נבחרת שבדיה על הניצחון באליפות העולם בהוקי ואנו מבינים שנשלחו לשבדיה פרחים מאיטליה, המארחת של השנה שעברה. Carola עולה לשיר שיר מקורי, זה קיטש פומפוזי שמזכיר יותר מכל מופיע פתיחה של אולימפיאדות, זה מתיש. השיר נקרא "All The Reasons to Live" והוא נשמע מיסיונרי נוצרי. מאחוריה נערות עם דגלי המדינות השונות מנופפות לקראת סוף השיר, כדי להעצים את תחושת האולימפיאדה. המנחים מציגים את הקמע של השנה, ציפור כחולה. יש להם אותה בבובה מיניאטורית. המנחים פותחים את ספר המדינות, שהקמע ידפדף בו באמצעות שרביט קסמים, כל דף מציג מדינה אחרת ופותח את הגלויה שלה. אחרי ההופעות המנחים מציינים שזו שנתו האחרונה של Frank Naef בתפקיד. הם מראיינים אותו ראיון קצר על השינויים הצפויים בתחרות בעקבות נפילת מסך הברזל. Carola דוחפת לו פרחים.

שלב ההצבעה:
בלוח הניקוד הדגלים בנטייה אלכסון. הדגל של המדינה המצביעה מתנפנף. לאחר ההצבעה הספרדית, מלטה מובילה. לאחר ההצבעה הבלגית, בריטניה עולה למקום השני ואיסלנד לשלישי. לאחר ההצבעה הישראלית, צרפת עולה למקום השלישי. ההצבעה הטורקית מרימה את איטליה מה-0 נקודות, מעלה את בריטניה להובלה ואת אירלנד למקום החמישי. לאחר ההצבעה היוונית, אירלנד עולה להובלה ומלטה ובריטניה בשיוויון במקום השני. ההצבעה הצרפתית נותנת בוסט לאיטליה לתוך הטופ 10 ומחזירה את בריטניה למקום הראשון. ההצבעה השבדית, מצמצמת את הפער בצמרת: בריטניה עם 44, אירלנד עם 42, מלטה עם 41, איטליה נכנסת לטופ 5. בריטניה-אירלנד-מלטה הם ראש החץ של הערב והם פותחים פער מהשאר. ההצבעה הפורטוגלית מתעלמת מבריטניה, מעלה את מלטה להובלה, את אירלנד למקום השני ואת איטליה לרביעי. לאחר ההצבעה הקפריסאית, Carola קורסת על הכיסא, חבל שזה לא גמר אותה כבר אז. מלטה עם 54, אירלנד עם 51, בריטניה עם 50, יוון מטפסת למקום החמישי. לאחר ההצבעה המלטית, אירלנד עולה להובלה ובריטניה עולה למקום השני. לוקסמבורג נדחפת ומנסה להצביע לא בתורה….לאחר ההצבעה האיסלנדית, מלטה עולה למקום השני ואיטליה לשלישי על חשבון בריטניה. ההצבעה הפינית מעלה את איטליה למקום השני, מאפסת את מלטה. ההצבעה השווייצרית מעלה את בריטניה למקום השלישי, ההצבעה הלוקסמבורגית מעלה אותה לשני. לאחר ההצבעה האוסטרית מלטה עולה למקום השלישי. איך שהטופ 4 נראה עכשיו הולך להישאר איתנו עד סוף הערב. החל מההצבעה הבריטית, איטליה מקבלת 5 פעמים רצוף 0 נקודות והיא מתרסקת לה. בריטניה מתעלמת גם ממלטה ונותנת לאירלנד לפתוח פער של 21 נקודות מבריטניה עצמה. ההצבעה הדנית מרימה את שבדיה מהמקום האחרון, מעלה את איסלנד למקום החמישי ומצמצמת את הפער בין אירלנד לבריטניה ל-12 נקודות. נותנת הנקודות האיטלקיה נשמעת שיכורה, מצמצמת את הפער ל-6 נקודות ומקפיצה את יוון למקום החמישי. יוגוסלביה ונורבגיה מתעלמות מבריטניה. ההצבעה הגרמנית חותמת את הניצחון האירי הרביעי. אירלנד זוכה, בריטניה שנייה, מלטה שלישית, איטליה רביעית ויוון חמישית.

הענקת הפרס ו-reprise:
Linda Martin נדחפת לבמה ונתנת ראיון קצר. Johnny Logan נושא מילים וחש עצמו מינימום יזהר כהן. Carola מעניקה את הפרס ל-Linda Martin, כולם מקבלים פרחים. בהופעה של השיר הזוכה Johnny Logan מצטרף לזמרי הליווי. "למה אני?" את שואלת, ובכן בעיקר כי את שרה באנגלית.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  יוגוסלביה – כוללת רק את סרביה ומונטנגרו. Extra Nena הסרבית. רגע לפני שהמלחמה הופכת אף מכוערת יותר ממה שהייתה והמדינה מוחרמת ומנודה לשנים רבות, יוגוסלביה שולחת את השיר האחרון. תקופה נגמרת לה באירוויזיון, ואך זה סמלי שאחרי שנמנעו מלשלוח שירים כבדים כאלה עם אלמנטים פולקלוריסטים בולטים, היוגוסלבים משאירים בצד את השירים האסקפיסטיים שהתאפיינו בהם עד כה (מן הסתם, כמעט כל השירים היו מיוצרים קרואטיים) ושולחים בלדת פופ-פולק אתנית מלאת אופי ואותנטית. סופה של תקופה, ביי ביי יוגוסלביה מיי לאב…

02.  איטליה – בלדה לא שגרתית, עצובה, עגומה, איטית, צרודה, דכאונית, לא קומיוניקטיבית, עלובי החיים פוגש טרגדיה יוונית. יצירה חד פעמית. Mia Martini עם ניסיון חיים ששומעים בקולה ומתפרץ על הבמה. אודיסאה איטלקית.

03.  פינלנד – Pave בהופעה אנרגטית לשיר רוק פיני מיוחד. שיר חסר בושה. קטע ברייק מעולה של התזמורת וגיטרה חשמלית לסיום. מצוין, מקורי, גם עם מעט מיושן.

04.  צרפת – נאמבר קיראולי קריבי. צרפת ממשיכה במסורת הרב תרבותית שהתחילה ב-1990. מצד אחד הכי לא שייך לאווירת השלאגר, מצד שני מציג את אירופה החדשה. התזמורת מקשטת את השיר. אמיתי, חסר שטיקים, שבטי, אקוסטי. פעם ראשונה על הבמה יש רק אנשים שחורים.

05.  פורטוגל – עוד שיר מאד מקומי, מקסים, קיצי, דרום אירופאי-איברי, תמים ולא מתאמץ. Dina בחולצת טורקיז וז'קט שחור מנצנץ עם כתפיות ואשכול ענבים על הכתף. היה יכול להיות יופי של יציאה באייטיז, ועדיין נפלא.

06.  יוון – השיר נפתח בזעקת קרב. התזמורת מרימה את השיר. הבלדה האתנית מרימה הילוך. יוון לראשונה מזה זמן רב בבחירה פנימית, וזה אחד הנאמברים החזקים שלה. דרמטי, נגיש, אוטתנטי, יווני מאד. המשך ל-Amina מהשנה שעברה, אבל לא משתווה אליה כמובן.

07.  קפריסין – בלדה דרמטית, חושנית, סקסית. Evridiki בשמלת רטרו אדומה וכפפות תואמות, תנועות פתייניות ומבט חדר מיטות. התזמורת מרימה את השיר ומשדרגת את הדרמה. Evridiki ברינגינג דה סקסי בק.

08.  טורקיה – Aylin Vatankoş עם השסע במפשעה ושמלה תכלת, מלווים בלבוש תואם תכלת-צהוב ואחת שנותן בפלצט. מידטמפו-פופ טורקי, ניסיון טורקי לרקום מלודיה עגולה לאזניים מערביות, זה לא נשמע כמו שום דבר, אבל זה חביב וקאלטי במידה.

09.  הולנד – שיר קצבי חמוד עם רטרו חזק לסבנטיז. הופעה נפלאה ואנרגטית של Humphrey Campbell ושני אחיו, עם הרמוניות ווקליות נהדרות. פופ-סול עם נגיעות דיסקו. קליט, מדבק ומאד אפקטיבי.

10.  שווייץ – שיר חזרה לפיפטיז, אבל בקטע רטרו. זה חמוד מאד, זה כל כך חסר סיכוי ונראה מנותק מכל מה שקורה, אבל זה מרענן ושונה. Daisy Auvray עושה עבודה טובה אחרי שהתחילה מפוחדת, ומצליחה לתעל במעט את מרלין מונרו.

11.  שבדיה – בלדת פופ לא רעה בכלל מבית מדרשו של עריץ המלודיפסטיבלן לימים… שיר שנשמע בחלקו שיר קדמים ישראלי, ולמרות התזמורת המפרגנת השיר לא עבר את השופטים, אפילו לא קצת.
12.  ספרד – בלדת פסנתר פסטיבלית, רומנטית, אמריקאית מאד. הופעה נעדרת נוכחות ועוצמה. Serafín חמוד, אך להקת הליווי לא מבריקה ווקלית וכוללת נגן גיטרה עייף.
13.  ישראל – דפנה מתחילה בסולם הלא נכון ומוסיפה לחרדות הביצוע של הצופים הישראלים. מצד אחד, יציאה מהקונספציה הישראלית של של איך שיר אירוויזיון צריך להיות, שזה מרענן. מצד שני, שיר בינוני, פופ-לטיני מיינסטרים. זה יותר מוזיקת פימבה עם קישוטים לטינים מבחינתי. על הבמה זה עובד מעולה עם שני נגני בונגו חתיכים ומתופף שמתחצף…
14.  לוקסמבורג – היא לא יודעת לזוז ולובשת ז'קט לוחץ וא-סימטרי. שיר שמורכב משאריות שלוקסמבורג גירדה מהמחסנים באייטיז. זה קצת עצוב, קצת מעורר געגועים ללוקסמבורג של פעם. מקבל נקודות על תמימות ואותנטיות. ההוק של השיר זהה באופן חסר בושה למלודיה של "All Right" של Christopher Cross.
15.  בלגיה – ילדה מרגיזה עם וסט וג'ינס במראה הנכון לאביב 1992. התזמורת לא מצליחה להרים את השיר. הריקוד של Morgane מעיד בעיקר על אי העמדה ובימוי של הנאמבר, ווקלית מאד מוגבלת.
16.  אירלנד – מכשפה אדמונית מנופחת שיער בבלדה מנופחת עוד יותר. תזמורת שמשדרגת שיר בינוני, עוד Adult Contemporary אמריקאי. חוק השפה נותן יתרון לא מוצדק לדבר הזה. קיטש, זבל.
17.  נורבגיה – אז המנצח הוא המייסד של Secret Garden… פופ-נוצרי המושר ע"י תואמת שרה נתניהו עם עפעף שמוט, כתף קשה וצבעי מלחמה על הפנים. הדבר הכי מיותר ומה שהיה חסר לי עכשיו. נורבגיה, לכי תסתדרי ותחזרי בשנה הבאה.
18.  איסלנד – לא מחליפים סוס מנצח, ואיסלנד שולחת סוס עייף. פופ פיפטיז שסקנדינביה עשתה ממנו קריירה. ילדותי, חנפני. קצב של שירים אמריקאים של פעם. לקראת סוף השיר הן צורחות ומזייפות.
19. אוסטריה – גימיק בדמות נגנית צ'לו. טוני מרשים ווקאלית. השיר קיטשי, שחוק, רדוד, שמאלצי, בלתי נסבל. זהו שיר האירוויזיון השלישי שכתב Dieter Bohlen מהצמד הגרמני Modern Talking. השיר נשמע דומה בצורה מבהילה ל-"Couldn't Say Goodbye" של Tom Jones, שיצא בינואר 1991.
20.  גרמניה – בלדת שלום עייפה נוספת של Ralph Siegel. כותרת השיר אומרת הכל. Siegel עושה לנו "טראומה" נוספת. דל, חסר השראה, דביקי. חשבתי שנגמלנו מהשירים האלה, אבל לגרמניה לא די. בלדת שלאגר עבשה.
21.  בריטניה – הכריזמה של Michael Ball נתנה לו הרבה נקודות, כי בפועל השיר הוא פופ קצבי למבוגרים, זה עבש וזקן כבר אז. הופעה כובשת מסך, להקת ליווי מעולה, 0 אותנטיות.
22.  דנמרק – שאריות של Hot Eyes מהאייטיז. כפיל של בון ג'ובי, כולל הקול הרוקיסטי, וזונת קדמים מקומית מתפשרים על שלאגר קצבי ועלוב. שוב הדנים מגרדים שירים אמריקאים מאי שם. נשמע כמו שיר מהסרט גריז שנשאר על רצפת חדר העריכה.
23.  מלטה – Mary Spiteri בשמלה יפהפייה עם טופ ורוד שהופך אט אט לאפור-כחול. שיר גנוב מאיזה שיר ישן, שטרם מצאתי את מקורו. מראה כללי של דודה. בלדת דיסני פינת ברודווי.

המנחים:
Lydia Cappolicchio ו-Harald Treutiger – זוג עם כריזמה של דגי סלמון. היא ממוצא סלובני-איטלקי, הוא יעבור להנחות את הגרסה השבדית של הישרדות (המקורית! לפני שהאמריקאים קנו את הפורמט מהשבדים). אין לי מה להרחיב עליהם כי הם לא מעניינים. הוא מגחך באיזה חיוך של שביעות רצון עצמי מידי פעם לאורך ההצבעה, חש את עצמו. היא ממש חמודה, אבל שוב, לא מרשימה בעליל.

הגלויות:
הציפור מדפדפת בספר באמצעות שרביט הקסמים, נפתח דף המדינה שעומדת להופיע, כולל דגל, שם השיר וכותביו, הדגל מתהפך לסרטון שבו חוזים בנופי המדינה המשתתפת. הדגל מסתובב חזרה לתוך הספר. המנחה מציג/ה את המנצח, המופיע מאחוריו/ה על המסך הגדול.

Interval act:
A Century of Dance – ריקודים בסגנונות שונים לאורך המאה. מחווה ל-Roxette לקראת הסוף, שהייתה אמורה להיות ה-ABBA של התקופה החדשה. לא מקורי, זה מאד שבדי כמו שאנחנו מכירים את השבדים היום. הם לא טורחים להראות משהו שבדי, כי הם מעבר לזה, הם המוזיקה עצמה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "Elie" של Anne Coster היא בלדת שאנסון א-לה לארה פביאן. מקום רביעי. "Mon mec est dans la finance" של Fabienne Petrisse מגיע למקום האחרון, פופ-ג'אז פוסט מודרני עם כותרת משעשעת. "Swinguez-vous la vie" של Jean-Louis Constant Daulne הוא רטרו חמוד שמגיע למקום השלישי.
* גרמניה – "Wir seh'n uns wieder" של Lena Valaitis היא בלדה מסורתית עם ווייב מזרח אירופאי. מקום שלישי. "Shalalaika" של Susan Schubert הוא אפילו יותר מזרח אירופאי, מקום רביעי ואחרון עם 0 נקודות.
* איסלנד – "Mig dreymir" של Björgvin Halldórsson היא בלדה אמריקאית מהאייטיז, מקום שלישי. "Einfalt mál" של Helga Möller & Karl Örvarsson מגיע למקום החמישי, שלאגר איסלנדי חביב.
* ישראל – שוב הקדם הישראלי הוא המצטיין של השנה! "השד הקטן שלי" של עירית ענבי הוא פופ-שלאגר ישראלי. "היו לי חלומות" של לאה לופטין הוא השיר הכי טוב שלה אבר בקדמים, בלדה ים תיכונית-יוונית. מקום חמישי לשיר הנפלא הזה.

"ירושלם" של רונן בהונקר הוא שיר שלום על ירושלים, קלאסיקה בהפקה נמוכה. "מים" של שלווה ברטי הוא קאמפי וקאלטי, פופ אנרגטי עם אלמנטים אתניים בולטים.

"זודיאק" של ירון חדד הוא קלאסיקת פופ-דאנס. "דף חדש" של זהבה בן הוא שיר מזרחי מעולה!
* לוקסמבורג – "Iwerall doheem" של Marion Welter היא בלדה מקסימה שחבל שלא נבחרה.
* מלטה – "Mat-tnehid tal-mewg" של Helen Micallef היא בלדה מצמררת, מזכירה את "לך איתה" של אילנה רובינא ברגעים מסוימים.

* נורבגיה – "Hjembygd" של Torhild Nigar מגיע למקום השביעי. בלדה אתנית סקנדינבית, מהסוג שאוטוטו ישטוף את התחרות.
* פורטוגל – "Barco de navegantes" של Luísa Basto הוא שיר פולקלוריסטי חמוד שלא עבור את חצי הגמר. "Meu amor inventado em mim" של Rita Guerra היא בלדת פופ-ג'אז עדינה ויפה. מקום שני.

* שבדיה – "Ingen annan än du" של Anna Nederdal היא בלדת פופ מלודית וסוחפת.

"Som om himlen brann" של Lizette Pålsson & Bizazz הוא פופ-דאנס מגניב עם סאונד טיפה אייטיזי מידי. מקום שני. "Ingenting går som man vill" של Therese Lof הוא פופ-דאנס אגרסיבי עם קצת אלמנטיים פולקלוריסטיים.
* שווייץ – "Apro le mani" של Mario D'azzo היא בלדת סן רמו לא קומפטטיבית או קומיוניקטיבית, אך מצוינת. מקום שישי.
* טורקיה – "Inanmam ki" של Safak Yaprak מגיע למקום הרביעי, בלדה טורקית דרמטית. "Ben seni isterim" של Sinan Erkoç & Candan Erçetin מגיע למקום השמיני, בלדה מאד המנונית.
* בקדם הבלגי – מורגן מקבלת את מירב הניקוד מ-4 צוותי שיפוט מתוך 6.
* בקדם הישראלי – לאה לופטין, נציגת 1976 כחלק מההרכב "שוקולד מנטה מסטיק" מגיעה למקום החמישי. לאחר התחרות, ענת עצמון, שהגיעה למקום השני בהפרש של נקודה, מגישה תביעה נגד דפנה דקל, בעידוד ירוסלב יעקובוביץ' מלחין השיר, מאחר והשיר "זה רק ספורט" ארוך ב-17 שניות מהאורך המותר בתחרות. לאחר שהתברר שגם שירה של עצמון חרג באורכו מן האורך המותר במספר שניות, דקל זכתה במשפט וקיצצה את 17 השניות האסורות לפני האירוויזיון.
* בקדם הטורקי – Melis Sökmen מגיעה למקום השלישי. היא ייצגה את טורקיה כחלק מהרכב ב-1987. למקום השמיני מגיעה Candan Erçetin, שייצגה את המדינה ב-1986 כחלק מהרכב.
* בקדם השבדי – Maria Rådsten מגיעה למקום השלישי, ותישלח ב-1996 כחלק מהרכב. Kikki Danielsson, נציגת 1985, מגיעה למקום הרביעי.
* בקדם הפורטוגלי – Rita Guerra מגיעה למקום השני, ותישלח ב-2003. Marco Quelhas לא מעפיל מחצי הגמר, ויישלח כחלק מצמד ב-2001.
* בקדם המלטי – שוב כל השירים בגמר מבוצעים פעמיים: פעם באנגלית ופעם במלטית. Mike Spiteri מגיע למקום השלישי, ויישלח ב-1995. עוד במנסים: Helen Micallef, נציגת 1972, Enzo Guzman, הנון נציג מ-1976 ו-Renato נציג 1975.
* בקדם האיסלנדי – אחד השירים נאלץ לפרוש כי מלחין השיר היה מפיק הקדם… Heart 2 Heart זוכות ב-12 נקודות מ-6 מתוך 8 צוותי השיפוט המקומיים. שני צוותי השיפוט הנותרים נותנים להן 10 נקודות. למקום השלישי מגיע Björgvin Halldórsson, שיישלח ב-1995. למקום השמיני מגיעה בדואט Helga Möller, שהייתה חלק מההרכב שנשלח ב-1986.
* בקדם הפיני – Sonja Lumme, נציגת 1985, מגיעה למקום השלישי. Riki Sorsa ,נציג 1981, מגיע רביעי. Kirka, נציג 1984, מנסה את מזלו עם שני שירים.
* בקדם השווייצרי – Geraldine Olivier זוכה, אך לאחר הקדם השיר נפסל, מכיוון שהוגש לרשות השידור דוברת הצרפתית בגרסה הצרפתית ולא התקבל, ואז הוגש שוב בגרסה הגרמנית והתקבל. ככל הנראה זה עבירה על חוקי הקדם, ולכן נפסל. מעניין לציין ש-Daisy Auvray, שהגיעה שנייה ונשלחה לתחרות, לא קיבלה 12 נקודות מאף רשות שידור שווייצרית, אבל כן קיבלה את זה של ה-expert jury.
* בקדם האירי – Luv Bug, נציגי 1986, מגיעים למקום השמיני והאחרון.
* בקדם הדני – Dorthe Andersen מנסה את מזלה. היא תישלח ב-1996, אך לא תעבור את הניפוי הראשוני.
* בקדם היוגוסלבי – Alma Cardzic הבוסנית מגיעה למקום ה-10, ותישלח על ידי בוסניה העצמאית ב-1994 וב-1997. Ida Barudzija, שהייתה חלק מההרכב שנשלח ב-1982 ומהצמד שנשלח ב-1984, מגיעה בצמד עם אחותה למקום ה-11. Vlado Janevski המקדוני מגיע גם הוא למקום ה-11, ויישלח מטעם מקדוניה העצמאית ב-1998.
* בקדם הנורבגי – Tor Endresen מגיע למקום השני, ויישלח ב-1997. Wenche Myhre, נציגת גרמניה ב-1968, מגיעה למקום השלישי.
* בקדם הגרמני – Lena Valaitis, נציגת 1981, מגיעה למקום השלישי.
* בקדם ההולנדי – Laura Vlasblom, שהייתה חלק מההרכב שנשלח ב-1986, מגיעה למקום השני
* קדמים פרטיים בלוקסמבורג ובבריטניה. עבור בריטניה זו חזרה לשיטת הבחירה שהייתה נהוגה אצלם ב-1964-1975.

פרטי טריוויה:
* הולנד חוזרת.
* יוגוסלביה משתתפת לאחרונה, אך למעשה היא כבר לא אותה יוגוסלביה של השנה שעברה, אלא סרביה ומונטנגרו שאנו מכירים מתחילת המאה ה-21. האו"ם מטיל על המדינה סנקציות ב-30 למאי של אותה שנה, מה שיימנע ממנה להשתתף. ב-2002 תשנה את שמה ל"סרביה ומונטנגרו" בלחץ מונטנגרו. הסנקציות ניתנו בעקבות המלחמות בבוסניה ובקרואטיה.
* Sigga חוזרת להשתתף בפעם השנייה עבור איסלנד, אחרי שעשתה זאת ב-1990, אך הפעם בהרכב אחר. Linda Martin חוזרת בפעם השנייה עבור אירלנד, אחרי שייצגה את המדינה ב-1984. Mia Martini חוזרת בפעם השנייה עבור איטליה, אחרי שהשתתפה ב-1977.
* Wind חוזרת להשתתף בפעם השלישית עבור גרמניה, אחרי שעשתה זאת ב-1985 וב-1987.
* לראשונה מאז 1960 ובפעם השנייה בסך הכל, השיר הלוקסמבורגי מושר בלוקסמבורגית.
* לראשונה השיר הצרפתי לא מושר כולו בצרפתית: חלקים ממנו הם בהאיטית קריאולית. זו הפעם היחידה נכון להיום שהשפה שומשה בתחרות.
* בהופעה היוונית הזמרת Cleopatra לבשה שמלה ועליה סמל ה-Vergina Sun. זהו סמל מקדוניה היוונית והוא הוצג לפי ההערכות כמחאה על השימוש בסמל בדגל ובסמלים של רפובליקת מקדוניה דאז (מקדוניה היוגוסלבית לשעבר הכריזה עצמאות באותה שנה).
* כולם מדברים על השיר הישראלי שחרג מהזמן המותר בקדם, אף אחד לא מדבר על השיר הצרפתי שחרג בזמן המותר לשיר באירוויזיון עצמו (!)
* הפזמון האחרון של השיר הישראלי שבו שרה דפנה דקל "ויווה ספורט" הוא ניסיון ראשון מישראל לשיר חלק מהשיר לא בעברית. הגרסה האנגלית של השיר נכתבה על האולימפיאדה בברצלונה אשר התרחשה בקיץ שלאחר האירוויזיון.
* השיר הדני מדבר על בוגדנות ומתאר אותה בצורה חיובית, מה שגרר חרם של כמה תחנות רדיו בדנמרק, שסירבו לשדר את השיר. על פי שמועות, איסלנד ניסתה לפסול את השיר מלהשתתף באירוויזיון מסיבה זו.
* הזמרת הנורבגית Merethe Trøan התקשתה עם זויות הצילום המשתנות וכדי לזכור לאיזה מצלמה להסתכל כל פעם, הצביעה במהלך ההופעה על המצלמה עליה היא אמורה להסתכל. היא הפתיעה את עצמה שזה עבד, מה שגרם לה לפרץ צחוק בלתי נשלט במהלך ההופעה החיה.
* יוון משחזרת את המקום הגבוה ביותר שלה לאותה עת – מקום 5 – אותו גם השיגה ב-1977, אך בניגוד ל-1977 שבו קיבלה 45% מכמות הנקודות, השנה היא מקבלת רק 36% מכמות הנקודות.
* Christer Björkman היה אחד הפייבוריטים לפני התחרות, והוא עצמו אמר שהוא מאמין שהוא יגיע לטופ 3…
* Johnny Logan הוא האמן היחיד עד היום שזכה בתחרות בפעם הראשונה בשיר שכתבו לו, בפעם השנייה בשיר שהוא כתב לעצמו ולבסוף בפעם השלישית בשיר שהוא כתב לאמן אחר.
* זו הפעם הראשונה שבה שלושת המקומות הראשונים הושרו באנגלית, מה שמעמיד באור מביך את חוק הגבלת השפה. האם השופטים מעניקים יותר מידי נקודות לשירים באנגלית לעומת שירים אחרים?
* מלטה שוברת שיא אישי ומגיעה למיקום הגבוה ביותר שלה עד לאותה עת – המקום השלישי.
* מלטה, איטליה ובריטניה מקבלות כל אחת 4 פעמים 12 נקודות, אירלנד מקבלת 3 פעמים 12 נקודות, יוון וצרפת פעמיים. אוסטריה, איסלנד, ישראל ושווייץ מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* בין השופטים ניתן למצוא בספרד את Karina, נציגת ספרד 1971, ובהולנד את Bernadette, נציגת הולנד 1983 ואת Karin Vlasblom מההרכב Frizzle Sizzle, שייצג את המדינה ב-1986.
* ההופעה היוגוסלבית נזדקקה לאקורדיון, אך מאחר ולא היה אקורדיוניסט בנמצא, Anders Berglund השבדי, המנצח הראשי של הערב, אשר גם ניצח על התזמורת בזמן ההופעה היוגוסלבית, ניגן בעצמו על האקורדיון.
* כאשר נשאל Michael Ball האם היה חוזר שוב להתחרות באירוויזיון, ענה כי "אני מעדיף לתקוע מסמרים בעיני".
* אנו נמצאים בתקופה שבה הצבא היוגוסלבי הספיק לפתוח במלחמה נגד הכוחות הבדלנים בסלובניה ובקרואטיה. בקרואטיה אף הספיק הצבא לתקוף את זאגרב וזדאר. למרות זאת, רשות השידור היוגוסלבית מזמינה את כל רשויות השידור של המדינות שהיו ועדיין תחת דגל יוגוסלביה לשלוח שירים לתחרות. קרואטיה וסלובניה שכבר קיבלו הכרה בינלאומית על היותן מדינות עצמאיות בינואר אותה שנה, מסרבות לשלוח שירים. כנ"ל לגבי מקדוניה. עקב המתחים שמתעוררים בקוסובו בין סרבים לאלבנים, לא נשלח גם מועמדים מטעם רשות השידור הקוסובארית. בוסניה משתתפת בקדם עם מספר שירים, אך בוסניה עצמה מקבלת עצמאות שבוע לאחר מכן ונפרדת מ"יוגוסלביה" לתמיד. השיר שזכה לבסוף בתחרות ביטא את המעמד של ז'אנרים מסוימים במוזיקה המקומית. הסוציולוג אריק גורדי מציין כי בתחילת שנות ה-90 מוזיקת פולקלור חדשה קיבלה מעמד גבוה בתקשורת המקומית, אשר נשלטה כולה על ידי משטרו הלאומני של מילושוביץ', ואשר דחקה לשוליים סגנונות מערביים יותר, בייחוד רוק. אקסטרה ננה, ששירה היה מז'אנר מוזיקת הפופ-פולק החדשה, התייחסה לאירוויזיון כאירוע בעל חשיבות פוליטית: "זה לא היה קל עבורנו להופיע לעיני העולם כולו ולקבל תשואות". במסיבת העיתונאים היא אף ניסתה לשכנע עיתונאים כי הממשלה היוגוסלבית היא נגד כל צורה של אלימות או קונפליקט חמוש. באירוויזיון היה לה חשוב "להקפיד להראות את יוגוסלביה לאירופה ולעולם בצורה היפה ביותר – עם תלבושת יקרה ואלגנטית, התנהגות גאה והופעה נוצצת".
* קרואטיה מנסה להשתתף בתחרות, אך מאחר והיא אינה חברה ב-EBU בקשתה נדחית. השיר הקרואטי הנבחר היה "Halleluja" של להקת Magazin.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: