המסע של נורבגיה לרוטרדם מסתיים הערב. ברוכים הבאים לגמר הקדם המקומי, ה-Melodi Grand Prix. שישה שבועות מורטי עצבים מגיעים לסיומם. עשרה שירים יתמודדו על הזכות לייצג את נורבגיה באירוויזיון 2020. מי יהיה בר המזל?

הגמר מתקיים ב-Trondheim Spektrum שבטרונדהיים. המנחים הם Kåre Magnus Bergh, Ingrid Gjessing Linhave ו-Ronny Brede Aase. ניתן לצפות בשידור חי כאן או כאן.
הערב נפתח בהופעה של "Spirit in the Sky" של KEiiNO. תוך כדי, הפיינליסטים מוצגים לתשואות הקהל.

Raylee – Wild – על גרסת הסטודיו ציינתי: "ריף הגיטרה בתחילת השיר העלה האשמות לגניבה ספרותית, אבל זה לא משהו שאי אפשר לשנות… מדובר בפופ-אפרו-פיוז'ן/Moombahton מאד מודרני ואפנתי. חובבים הישוו את השיר ל-"Fuego", "Replay", לשאקירה או "Mama" של Jonas Blue. אני דווקא מצאתי שזה נשמע מאד מאד כמו "Say My Name" של David Guetta, Bebe Rexha and J Balvin. אי אפשר להגיד שזה הדבר הכי מקורי, אבל זה מאד אפקטיבי, מופק לעייפה ונורא רוצה להיות להיט כשיהיה גדול… 3/5."
בטרום הגמר ציינתי: "היא עומדת בלבוש מנצנץ וחושפני על רקע מה שנראה כמו שקיעה בסוואנה האפריקאית. שתי רקדניות מצטרפות אליה ואז שני רקדנים נוספים. זה מעדות ה-Fuego ודי ברור שזה היווה השראה לשיר, אבל זה מרים וכיפי. היא מבצעת את השיר טוב, קול מעט מתיילד. על הבמה זה עובד וההופעה נראית מקצועית. בפיזמון השני יוצאות להבות מהבמה. הם הביאו הופעה, שקורה בה משהו לכל אורך 3 הדקות וזה מאד אפקטיבי. אהיה מופתע אם זה לא יעפיל לגמר."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו שהייתה בטרום הגמר. המנון פופ חזק מאד, ודרך מצוינת לפתוח את הגמר. אני לא חושב שהנורבגים יבחרו בזה, אבל זה יכול להצליח עבורם. לקראת סוף השיר היא מאבדת אוויר, מפספסת שורה ומזייפת קצת.

Didrik & Emil – Out of Air – על גרסת הסטודיו ציינתי: "השיר היה 9 שנים במגירה, וכנראה בצדק. זה שיר של Backstreet Boys או Take That מלפני 10-20 שנים… זה פאוור-פופ המנוני, סקנדינבי מאד, מוכר מאד במלודיה שלו. חסר רגש ומתועש, אבל אפקטיבי ובעל קהל… 2/5."
בטרום הגמר ציינתי: "צמד האחים מופיע על רקע תמונות ילדות ברקע. בקהל, הבנות צורחות. איפה הן חיות? לשני הבנים מצטרפים שני רקדנים צעירים במכנסיים קצרים. זה לא עובר בשום סטנדרט בינלאומי, אבל העיקר שהקהל המקומי מרוצה…"
בהופעה החיה: האחים עולים בלבוש שחור ואפור, ונראים כבר לגמרי כמו חברי להקת בנים מהניינטיז. זה שיר שבנוי לאולמות גדולים, המנוני מאד, וזה עובד יפה על הבמה באולם הגמר. ווקלית הם נשמעים נהדר

Magnus Bokn – Over the Sea – על גרסת הסטודיו ציינתי: "בלדת פופ-קאנטרי, סוג של Ed Sheeran פוגש את Garth Brooks. ההרגשה כללית של אירוויזיון בשנות התשעים או בתחילת האלפיימיז. הפיזמון המנוני וקליט, אבל זה שמרני כל כך, שהתחושה היא שהשיר מנסה לפנות למכנה המשותף הרחב והנמוך ביותר. לא אופתע אם זה יזכה הערב… 2/5."
בטרום הגמר ציינתי: "Bokn מופיע בחולצה לבנה ושלייקס, ונראה כמו נער אמריקאי בערבה. לצידו להקה בלבוש תואם, כאילו היינו בדרום העמוק בשנות ה-20 של המאה הקודמת. לצידו ילדים ונערים מרקדים בריקודי זוגות. הופעה יציבה וחזקה למדי. ווקלית הוא נשמע טוב. ויזואלית זה עובר כהופעה שמרנית לכל המשפחה."
בהופעה החיה: הבמה אפופת עשן. ההופעה נפתחת בשוט של נגנית כינור בשמלת בז', העומדת במרכז הבמה. Bokn, בלבוש זהה לזה שלבש בטרום הגמר, עולה ונותן הופעה ווקלית טובה ומגיש כמות של לא מבוטלת של כריזמה. אליו מצטרפים רקדנים, לריקוד זוגות אמריקאי מיושן.

Akuvi – Som du er – על גרסת הסטודיו ציינתי: "כותרת השיר פירושה "כמו שאתה". מסתבר ש-Akuvi היא אחותה של Anna-Lisa Kumoji, שהשתתפה בקדם הנורבגי בשנה שעברה. מדובר בפופ-Afrobeats מגניב ופרשי מאד. זה הכי מודרני שהיה בקדם הנורבגי עד כה. הקצב קליט, השיר זורם, ההפקה עדכנית. הדרופ האלקטרוני אחרי הפיזמון מגניב. אני לא רואה את זה מצליח באירוויזיון יותר מידי, אבל לאור רמתו הלא גבוהה של הקדם, השיר הזה מנצנץ בגאון… 3/5."
בטרום הגמר ציינתי: "היא נראית מדהים באאוטפיט שחור אורבני משהו, הכולל עליונית מרצועות עור ומכנסיים מתרחבים. מסביבה רקדניות לבושות בשחור וכתום. ההרגשה היא של השיר הכי מעודכן ורלבנטי של הערב. הכוראוגרפיה מושחזת והאווירה כולה היא של מסיבה. הקול שלה לא הכי חזק, אבל האפקט עובד."
בהופעה החיה: ההופעה החיה זהה למדי לזו שראינו בטרום הגמר. Akuvi נותנת הופעה בוטחת וכרימזטית ומרימה את האולם. גם כאן, קשה לי לראות את הנורבגים בוחרים בשיר כזה לייצג אותם, אבל אני לגמרי בעדה הערב.

Kristin Husøy – Pray for Me – על גרסת הסטודיו ציינתי: "השיר נפתח בהמהום של להקת גברים, שמזכיר את שווייץ 2018, ולאחר מכן ב-Run של Husøy. זה ניו-בלוז ומוזיקת נשמה א-לה Rag'n'Bone Man. ההרגשה היא של שיר לא הכי מקורי. הפיזמון כולל רק את כותרת השיר, מקהלת הגברים ושריקה. ב-c part מתחילות מחיאות כפיים, ונדמה שכבר שמענו כאן את הכל בעבר, בשירים אחרים. כל זה מעקר את הנשמה מהשיר לדעתי… 3/5."
בטרום הגמר ציינתי: "Husøy עולה בחליפה מפוספסת, כאשר על המסך צבעי שחור לבן. המצלמה חותכת במהירות בין שוטים. בגשר נכנס הצבע, עם דגש על צבוע חום חם. הופעה מאד אלגנטית ומרשימה ויזואלית, אבל אי אפשר להשתחרר מכך שמדובר באחד השירים הפחות מקוריים הערב. המלווים לבושים בשחור גם כן. ווקלית, היא מאבדת כוח לקראת סוף השיר ומקבלת מהם תמיכה."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו שבטרום הגמר. היא שינתה מעט את השיער, אבל זה כמעט לא מורגש. היא במרכז הבמה הגדולה, וזה נראה יפה ואסתטי. משני צידיה, בקצוות הבמה, שני זוגות של מלווים. הם מתקרבים אליה לקראת סוף השיר ועוזרים לתרום קצת לדרמה.

Rein Alexander – One Last Time – על גרסת הסטודיו ציינתי: "האם אני מאזין לקדם של 2003? כי לשם זה זורק אותי. החל בהפקה הדלה והזולה וכלה בקצב האירו-טראש עם הקישוטים האתניים. המילים קלישאתיות. בפיזמון נכנס עיבוד טראנסי זול להחריד. זה כנראה השיר הגרוע ביותר מבין שירי הקדם ששמעתי עד כה. זה לוקח משבדיה 2012, "Symphony" של Clean bandit ועוד שירים רבים… 1/5."
בטרום הגמר ציינתי: "הוא עולה בלבוש של הומלס מאוסלו… אני מבין שיש כאן ניסיון ליצור אפיל סקנדינבי, זה עוד עשוי לעבוד… זה שלאגר כל כך דלוח. הוא מוציא אש מכף ידו וסביבו להקת רקדנים שימכרו את השיר למרבה במחיר. ההופעה הווקלית טובעת בהפקה האלקטרונית הכבדה והזולה. זה עוד עלול לנצח הערב."
בהופעה החיה: השיר הזה הוא הסיוט שלי. ההופעה זהה לזו של חצי הגמר גם כאן. הוא מלווה על ידי שישה רקדנים חתיכים. אווירת משחקי הכס פוגש שלאגר מצחין, וזה עוד עלול לעבוד. אני מאד מאד מקווה שהנורבגים לא יעשו טעות ויבחרו בקשקוש הזה. הרקדנים נותנים את הנשמה ומוכרים את השיר הזה. הקהל מריע.

Tone Damli – Hurts Sometimes – על גרסת הסטודיו ציינתי: "לא לחינם היא פיינליסטית אוטומטית, למרות שהחובבים צעקו וזעקו על כמה הם מאוכזבים מהשיר הזה. מדובר בהמנון פופי חזק מאד לטעמי, כזה שלפני 7 שנים היה יכול לזכות באירוויזיון. היום, שירים כאלה כבר לא מחזיקים כל כך… עם זאת, זה שיר מאד מגובש כפופ עם מילים עצובות וביט אופטימי ושמח. עבודה מקצועית של כל העוסקים במלאכה. 3/5."
בטרום הגמר ציינתי: "ההופעה נראית כמו קליפ. היא לובשת שמלה לבנה עם פנינים ענקיות. זה אסתטי מאד, נקי. ההופעה הווקלית מצוינת והיא נראית מצוין. זה לא שיר פורץ דרך, אבל זה טוב בשמה שזה כן מנסה להיות – המנון פופי אפקטיבי ביותר."
בהופעה החיה: בכל שנה אחרת זה היה יכול לנצח, מדובר כאמור בהמנון פופ אפקטיבי, שאמור לעבוד טוב על במה גדולה באולם גדול. לצערה, יש פייבוריטים גדולים ממנה הערב. הופעה נקייה, טובה ווקלית, אבל ייתכן וזה נקי מידי.

Sondrey – Take My Time – על גרסת הסטודיו ציינתי: "הועלו השוואות ל-The Weeknd ואחרים בגזרת ה-RnB, דיסקו-Fאנק. הגרוב הסבנטיזי בשילוב הסינתיזיירים עובד יפה, אבל גם פה אין שיר שסובל ממקוריות יתר וממצה את עצמו מהר מאד. הפיזמון הזכיר לחובבים את שבדיה 2018. 3/5."
בטרום הגמר ציינתי: "Sondrey עומד על במה קטנה המוארת בניאון תכול. סביבו ארבעה רקדנים עם במות תואמות. כולם לבושים בחליפות אדומות, עם סטנדים מוארים בניאון תכול. בגשר השני, הם יורדים ופוסעים לקדמת הבמה. זה כיפי, גרובי, זורם. זה לא גאוני, אבל שיר חביב מאד והופעה מהוקצעת ומלאת סטייל."
בהופעה החיה: הוא שינה לחליפה סגולה. זה שיר מאד ברונו מארסי, כיפי ורקיד. הוא נותן הופעה חלקלקה ומהוקצעת. שוב, אין לזה סיכוי, אבל זה מגניב.

Ulrikke Brandstorp – Attention – על גרסת הסטודיו ציינתי: "בלדת פופ, שהזכירה לרבים את "Undo", השיר השבדי לאירוויזיון 2014. ל-Brandstorp קול עדין, אשר מתפרץ בפיזמון על מנת למכור את הדרמה. זה כנראה השיר החזק של הערב, דרמטי, בנוי כהלכה. זה לא הסגנון שלי, אבל המקצוענות כאן ניכרת, וזה בולט על רקע השירים המתחרים הערב… 3/5."
בטרום הגמר ציינתי: "צ'לנית וכנרית משני צידיה של Brandstorp, בונות את הדרמה. הזמרת עצמה שמלה שחורה נוצצת עם שסע עמוק ושרוולים חצי שקופים. ההופעה הווקלית שלה מצוינת, מדויקת ומרגשת. על הבמה הצבעים השולטים הם שחור וזהב. בפיזמון האחרון, גשם של זיקוקים שוטף את הבמה."
בהופעה החיה: הדבר היחיד שהשתנה מהופעת טרום הגמר, הוא השמלה, שהיא עכשיו זהובה. זהו ההימור הגדול לזכייה הערב. הופעה אמוציונלית ווקלית, וההעמדה מאופקת ונקייה. זו תהיה הבחירה הקלאסית, אם נורבגיה אכן תלך על זה, אבל אני לא מאמין שזה יביא להם טופ 5 באירוויזיון.

Liza Vassilieva – I Am Gay – על גרסת הסטודיו ציינתי: "מה רע במישהי שמחליטה לשיר על עצמה שהיא הומו. ובכן, המון דברים. זה יכול להיתפס כגימיק וניצול של הקהילה הלהט"בית, במיוחד לאור העובדה שהמבצעת היא סטרייטית למהדרין. אלי היא מתכוונת לזה שהיא עליזה? לא, היא די מכוונת לשיר להיות המנון גאווה. הסגנון המוזיקלי הוא כמו שיר של Katy Perry בואכה 2011. לא מעניין ואף מביך. 2/5."
בטרום הגמר ציינתי: "Vassilieva לובשת שמלה כסופה-צבעונית נוצצת. בתור מי ששרה שהיא עליזה, היא נראית בדיכאון. שישה רקדנים בלבן, כסף וורוד רוקדים עמה. זו כנראה ההופעה הטובה של הערב, לאור הזוועות שחווינו, מאד אנרגטית וחיובית, אבל השיר עדיין אשפה."
בהופעה החיה: כנראה המתמודד הוודאי למקום האחרון הערב… למרות שלעולם לא נדע. אני מניח, שזה נכון לתת לשיר הקליל הזה לסגור את הערב. רוב האנשים כבר נסגרו על פייבוריט ואין סיבה לשגע אותם עם פייבוריט נוסף. ההופעה צבעונית ושמחה, הזמרת עדיין בדיכאון.

להלן דירוגי לשירי הקדם, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:

1. Akuvi – Som du er
2. Sondrey – Take My Time
3. Raylee – Wild
4. Tone Damli – Hurts Sometimes
5. Ulrikke Brandstorp – Attention
6. Kristin Husøy – Pray for Me
7. Magnus Bokn – Over the Sea
8. Didrik & Emil – Out of Air
9. Liza Vassilieva – I Am Gay
10. Rein Alexander – One Last Time

הגיע זמן תוצאות! ארבעת המעפילים לגמר הזהב הם:
Kristin Husøy
Ulrikke Brandstorp
Liza Vassilieva (באיזה קטע??)
Raylee

תוצאות מפתיעות. במופע הביניים, גרסאות כיסוי לשירי האירוויזיון הנורבגים מכל הזמנים. משעשעות, ומשעשעות פחות.

ממשיכים לתוצאות. המעפילות לדו קרב הזהב הן:
Kristin Husøy
Ulrikke Brandstorp

מפתיע ש-Kristin Husøy הגיעה כל כך רחוק. שתי הזמרות, שהגיעו עד כה, עולות בשנית, להופיע עם שיריהן. ראשונה עולה Kristin Husøy ואחריה Ulrikke Brandstorp.

הנורבגים נפרדים מהמפקח מטעם איגוד השיפור האירופי, שהוא גם נורבגי, Jon Ola Sand. הגיע זמן תוצאות: נציגי העבר מציגים את הקולות שקיבלו המתמודדות, בחלוקה לפי אזורים במדינה:

בפוטופיניש די מרהיב, Ulrikke Brandstorp זוכה בקדם, כצפוי, אך לאחר ש-Kristin Husøy הובילה לאורך רוב ההצבעה.

בהצלחה ל-Ulrikke Brandstorp ולנורבגיה ברוטרדם!