בפורטוגל מסורת היא מסורת, ולמרות שהקדם המקומי הביא להם זכייה אחת ויחידה בתחרות, אך בשאר הפעמים כישלונות, פורטוגל ממשיכה לדבוק בפורמט הקדם המקומי, ה-Festival da Canção. להלן סקירת שירי הקדם:
Fábia Maia – Dia lindo – בלדת פסנתר קטנה ושקטה. המילים רגשניות ומדברות על מוטיבציה ואהבה. הקול שלה פחות לטעמי, הוא מעט גנרי ולפרקים מתאמץ. המלודיה של השיר לא זכירה מספיק ולולא ידיעת המילים גם מרשימה הרבה פחות. זה לא רע בשום אופן, אבל גם רחוק מלהיות מדהים. נדמה ששמענו הרבה שירים כאלה בעבר. 3/5.
IAN – Mundo – השיר מתחיל מעניין, כמו בלדה אקספרימנטלית, אבל אז מגיע הפזמון האנמי למדי. הפקת השיר עמוסה באפקטים של אלקטרו, שלא תמיד משתלבים עם הלחן הבסיסי. באמצע השיר עוברים מאנגלית לפורטוגלית. השיר מנסה לרקוד על כמה חתונות, גם להיות המנון קליט, גם להיות קטע אלקטרוני מגניב וגם להיות אינדי. זה נשמע כמו משהו שנכתב בחטף ולא עבר עיבוד כיאות. לא מגובש ויומרני. 2/5.
Irma – Livros – בלדת פופ-צ'ילאאוט כמו שרק הפורטוגלים יודעים. ל-Irna קול קטן, אך ייחודי. הפזמון קליט ופופי במידה. העיבוד אלקטרוני והוא תופס יותר נפח ככל שמעמיקים לתוך השיר. האווירה בשיר חלומית ורחפנית. לקראת סוף השיר יש עלייה לא צפויה של חצי טון, אני מניח שזה ידבר לחלק מהחובבים. מלודי וחמוד. 3/5.
Karetus & Romeu Bairos – Saudade – השיר מתחיל כפאדו או פולקלור מקומי ובפזמון מקבל עיבוד אלקטרוני מפתיע, שלא לוקח אותו רחוק מידי מהמוזיקה המקומית, אבל כן נותן לו איזשהו אדג', שחסר לשירים אחרים. החובבים המקומיים עפים על זה, אבל אני לא בטוח עד כמה באירופה יידעו לאכול את זה. שילוב של מסורתי וחדשני, רוח וחומר. החזרה על הפזמון פוגמת בשיר לטעמי, אבל ההפקה מצוינת, והמעבר בין המקצבים מושך את תשומת לב המאזין. 3/5.
mema. – Claro como água – אינדי-פופ אלקטרוני. השיר מתחיל בנגינת פסנתר מסתורית וקולה החם של הזמרת. בהמשך השיר תופס קצב, אבל שומר על מסתורין. צלילים אלקטרוניים לצד אקוסטיים ועיבוד שלא מעפיל על קולה של mema. ומאפשר לה להישאר במרכז. זה לא הכי קומוניקטיבי עד הפזמון וקשה להתחבר אליו בהאזנה ראשונה. 3/5.
Miguel Marôco – Girassol – זה לא יהיה קדם פורטוגלי בלי איזה להיט פופ-פסיכדלי, המושפע מהמוזיקה של שנות השישים. Marôco כתב את השיר בעצמו. הפזמון שמח ומדבק והבית זורם. השיר נעשה בהרבה כישרון והוא פשוט כיף להאזנה. זה היה יכול להיות השיר שייצג את המדינה ב-1968 ואף אחד לא היה מרים גבה. בתור אדם נוסטלגי, אני מעריך את זה מאד. 4/5.
Nadine – Cheguei aqui – השיר נפתח בנגינת כינור ופסנתר, המלווים אותו לכל אורכו. בלדה אולדסקול עם אלמנטים פולקלוריסטיים. זה מקסים, המלודיה נימוחה ונעימה, וזה משהו שניתן לקבל רק מפורטוגל. הגיטרה נותנת את האקסטרה טאץ' והופכת את השיר מבלדה רגילה לכזו מקומית. קולה של Nadine עמוק וחם. שמרני, ישן וטוב. פשוט מקסים 4/5.
Sara Afonso – Contramão – עוד בלדה קטנה ונוגה, המלווה על ידי פסנתר וכלי מיתר. השיר מתפתח ולוקח אותך למסע. רק נסו לעצום את העיניים תוך כדי האזנה ותרגישו עצמכם מרחפים. קולה המרטיט של Afonso עולה לפלצטים מידי פעם. הפזמון מאד מלודי וסוחף. צלילים מקומיים, השפעות ג'אז ואווירה חלומית. עוד שיר פשוט ויפה 4/5.
The Black Mamba – Love Is on My Side – השיר נפתח בצלילי תזמורת כמו לקוח מה-The American Songbook. למעשה מדובר בבלדת פופ-Soul קליטה ומלודית מאד, אמריקאית, אבל גם בעלת צליל אוניברסלי למדי. הפזמון חזק מאד עם הסיום "Maybe not tonight". העיבוד התזמורתי מוסיף מאד לשיר והקול מלא הנשמה והמעט אמריקאי של סולן ההרכב נותן לשיר אופי של להיט אצטדיונים המנוני. 3/5.
Valéria – Na mais profunda saudade – השיר מתחיל כמו פסקול של סרט הרפתקאות או "משחקי הכס" מקומי. צלילי פאדו ופולקלור פורטוגלי מעטרים אותו וקולה מלא הנשמע של Valéria ממלא אותו. לעיתים השיר נשמע מופק יתר על המידה, וזה מתחיל להישמע קצת כמו רעש שמפריע לשיר. הייתי מעדיף את השיר יותר stripped down, ונשען על קולה של הזמרת ועל הכלים האקוסטיים. 3/5.
Ana Tereza – Com um abraço – בלדה עד מידטמפו בסוגת פופ-מוזיקת עולם. ל-Tereza יש קול נחמד, אבל לא ייחודי כל כך. הפזמון קליט וזכיר, אבל השיר לא קומפטטיבי מספיק. השיר זורם, אבל לא מושך אותך אליו. עלייה של חצי טון בפזמון האחרון כדי להטעין את השיר בדרמה, אבל אני לא מאמין שהוא יגיע רחוק מידי בתחרות. 3/5.
Ariana – Mundo melhor – השיר נפתח בשירה אפריקאית משהו וממשיך כ-RnB עם השפעות בוסה נובה. הפזמון כולל שורה באנגלית, שהזמרת לא ממש מצליחה לבטא. יש ל-Ariana קול מלא נשמה, אבל השיר הזה דל מבחינה מלודית ולא מעניין מספיק. יש גם עלייה של חצי טון לקראת סוף השיר, אבל זה פשוט לא מספיק טוב. 2/5.
Carolina Deslandes – Por um triz – עוד בלדה שקטה לאוסף. גם כאן מדובר בשיר אקוסטי, המושר בקולה הקטן והעדין של Deslandes. המלודיה מוכרת וחמימה, נוגה ורכה. המילים של השיר פואטיות ומשלימות את האווירה הרומנטית והעצובה של השיר. ואכן, יש מן עצבות מתוקה בשיר. הוא לא מחדש הרבה, אבל מאד נעים להאזנה וזורם. 4/5.
Da Chick – I Got Music – עוד שיר באנגלית, ממדינה שנוטה לדבור בשפת המקום. פופ-Fאנק דיסקואי, לאונג'י ואמביינטי. חבל שלא הלכו עם אווירת הדיסקו עד הסוף. זה קצת חצי קלאץ', והמילים… הכי קלישאתיות שאפשר לדמיין ודלות מבחינת גיוון. קצת קלישאה של שירי Fאנק דיסקו. זה סביר, אבל לא מעבר לזה. רפטטיבי וממצה עצמו די מהר. 3/5.
EU.CLIDES – VOLTE-FACE – בלדת פופ אלקטרונית עם אלמנטים אורבניים והשפעות של מוזיקה אפריקאית. השיר שקט והקול המלטף של הזמר חודר אל מתחת לעור. גם כאן יש אווירה אמביינטית חלומית, אבל השיר הזה, לטעמי, מצליח לחדש. הגשר/הפזמון מלודי ומושר כמעט ללא אפקטים. עיבוד מצוין ומדויק. 4/5.
Graciela – A vida sem acontecer – עוד אמביינט אלקטרוני לאוסף. שיר מידטפו, שבו קולה הנמוך של Graciela נשטף על ידי ההפקה עתירת האפקטים. זה נחמד, אבל לא מצאתי בזה יותר מידי עניין. באמצע השיר יש מעבר כבר לקצב דאנסי יותר. זה לא טוב מספיק, לצערי, ושמענו בעבר שירים טובים יותר בז'אנר. 3/5.
Joana Alegre – Joana do mar – את השיר Alegre כתבה בעצמה וקראה לו על שמה: "ז'ואנה של הים". בלדה עד מיטמפו פולק אקוסטית. המלודיה לא הכי קומפטטיבית, אבל מאד אלגנטית. הקול של Alegre נשי וחזק. שומעים שהיא מספרת סיפור אישי. השיר הופק על ידי Luisa Sobral, הכותבת זוכת אירוויזיון 2021. 3/5.
NEEV – Dancing in the Stars – עוד שיר באנגלית, מהבודדים בקדם. בלדת פסנתר, אשר לא הייתם יכולים לנחש שהגיעה מפורטוגל. זה כרגע אחד הפייבוריטים לזכייה, וחבל. השיר מושפע מהדור החדש של זמרי הפופ, ונשמע כלל-אירופאי. ב-C Part נכנסת תזמורת ומזריקה דרמה לשיר, ואני לא בטוח האם זה היה הכרחי. בחלקים השקטים של השיר הוא הזכיר לי את "Driving License" של Olivia Rodrigo. זה בהחלט שמיע, אבל קצת מתחנף למאזין. 3/5.
Pedro Gonçalves – Não vou ficar – אחד השירים היותר מחוברים למה שקורה בעולם היום. בלדת פופ-RnB. זה מלוטש מבחינת הפקה ובעל לחן קליט, אבל קצת חסר אופי. השיר היה יכול להיות מושר באנגלית בכל קדם סקנדינבי. השיר גם נשמע מאד דומה ל-"Guilty Conscience" של 070 Shake. מאכזב מאד. 1/5.
Tainá – Jasmim – בלדת צ'יל אאוט עם השפעות בוסה נובה מ-Tainá הברזילאית. שיר רומנטי, נעים וחלומי, המושר בקולה העדין של הזמרת, אך לצערי לא כזה שמחדש דבר. אני בספק אם שיר כזה יכול לזכות בתחרות, זה מעט אנונימי. ובכל זאת, יש משהו מאד ממכר בצליל הברזילאי הזה, שמושך אותך ומרגיע. 3/5.
להלן דירוגי לשירי הקדם:
- EU.CLIDES – VOLTE-FACE
- Nadine – Cheguei aqui
- Sara Afonso – Contramão
- Miguel Marôco – Girassol
- Carolina Deslandes – Por um triz
- Irma – Livros
- Joana Alegre – Joana do mar
- Karetus & Romeu Bairos – Saudade
- Valéria – Na mais profunda saudade
- The Black Mamba – Love Is on My Side
- mema. – Claro como água
- Fábia Maia – Dia lindo
- Tainá – Jasmim
- Ana Tereza – Com um abraço
- NEEV – Dancing in the Stars
- Graciela – A vida sem acontecer
- Da Chick – I Got Music
- Ariana – Mundo melhor
- IAN – Mundo
- Pedro Gonçalves – Não vou ficar
אין לי מושג מי הולך לזכות בקדם, אבל אציין כמה שמות שנראים לי קומפטטיביים מספיק כדי להתמודד על הניצחון, והם NEEV, Joana Alegre, The Black Mamba ו-Karetus & Romeu Bairos.
חצי הגמר הראשון של ה-Festival da Canção יתקיים ב-22/02 והשני ב-27/02. הגמר ייערך ב-6/03.
המדריך לאירוויזיון 