פסטיבל סנרמו משמש, החל מחזרתה של איטליה לתחרות ב-2011, כקדם המקומי, למעט ב-2014. לא תמיד הזוכה מוכן ואכן הולך לייצג את איטליה באירוויזיון, אך לו שמורה זכות ראשונים לעשות זאת. במידה והזוכה לא מעוניין או לא יכול לייצג את איטליה בתחרות, וועדה של רשות השידור האיטלקית בוחרת מתוך אמני הפסטיבל את נציגם לתחרות. כך קרה ב-2011, אז ניתנה הזכות לזוכה קטגוריית האמנים הצעירים, ב-2012 וב-2016. ההצלחה לאו דווקא שמורה למנצחי הפסטיבל. ב-2011 נשלח Raphael Gualazzi, שזכה בקטגוריית האמנים החדשים בסנרמו, והגיע באירוויזיון למקום השני להפתעת רבים. בכלל, מאז חזרתה של איטליה לתחרות ב-2011 הם סיימו כמעט תמיד בטופ 10, למעט ב-2014 וב-2016, כך שהציפייה מהם מידי שנה גבוהה. בשנה שעברה הגיעה השיר האיטלקי "Non mi avete fatto niente" בביצוע Ermal Meta and Fabrizio Moro למקום החמישי הכללי, ולמקום השלישי בהצבעת הצופים. מה יישלחו האיטלקים השנה?

השנה אין הדחות בפסטיבל, המתפרש על פני חמישה ערבים. בערב הראשון הוצגו כל השירים. השירים חולקו לשניים, מחציתם הופיעו בערב השני ומחציתם בערב השלישי. לאחר כל ערב, נחשף האם השיר נמצא בתחתית, בצמרת או באמצע הדירוג של ה-Demoscopic Jury, אשר הצבעתו מהווה 30% מהניקוד. בין אלו שהגיעו גבוה בערב הראשון ניתן למצוא את Nek, Il Volo, Daniele Silvestri, Loredana Bertè, Ultimo, Simone Cristicchi ו-Irama. בערב השני, בו הופיעו רק מחצית המשתתפים הגיעו גבוה Achille Lauro (שהגיע נמוך בערב הראשון), Arisa (שהגיע למיקום בינוני בערב הראשון), Daniele Silvestri ו- Loredana Bertè. לעומת זאת, Il Volo הגיעו למקום בינוני ו-Nek הגיע נמוך. בערב השלישי, אשר כלל את 12 השירים הנותרים, הגיעו גבוה Mahmood (שהגיע נמוך בערב הראשון), Ultimo, Irama ו-Simone Cristicchi.
הערב (הערב הרביעי) יבצעו הזמרים המשתתפים את שיריהם בדואטים. Ermal Meta יצטרף ל- Simone Cristicchi, בעוד Fabrizio Moro יצטרף אל Ultimo. נציג איטליה לאירוויזיון 1993, Enrico Ruggeri, יצטרף ללהקת Negrita.
מחר ייערך הערב החמישי האחרון והוא יכלול הצבעה ותוצאות רשמיות. להלן הסיקור לשירי התחרות:

Achille Lauro – Rolls Royce – הקליפ נפתח בציטוט מעניין על אפנה. אצ'ילה הוא ראפר, אבל השיר הזה מזכיר יותר בריט-פופ ורוק אלטרנטיבי מהניינטיז. השיר עושה ניים דרופינג וביחד עם הקליפ מנסה להעביר מסר, שטרם עמדתי על טיבו. אומרים כי השיר מזכיר את השיר "1979" של The Smashing Pumpkins מ-1995. זה אחד השירים המעניינים ביותר בליין-אפ, אבל הייתי שמח אם היה הולך עד הסוף, כי מוזיקלית יש בו משהו לא engaging וקצת מוגבל 3/5.

Anna Tatangelo – Le nostre anime di notte – אנה היא בחירה מאד טבעית לאירוויזיון. כבר שנים שהיא שרה בלדות משתפכות, שעשויות להיחשב "אירוויזיוניות" מאד. השיר הנוכחי לא שונה, חצי פאוור-בלאד מודרנית ומלודית, אך הוא מאד אופייני ולא מעניין מספיק. זו מוזיקת אמצע הדרך, נעימה ומרגיעה, אך חסרת אמירה ברורה, וזאת בלי לקרוא את הטקסט 3/5.

Arisa – Mi sento bene – השיר, המלווה בקליפ מקסים, נכתב על ידי צוות הכולל את אריסה עצמה. השיר מתחיל כבלדת דיסני מהפיפטיז, רק כדי לעבור בפיזמון לפופ איטלקי אינטיזי כיפי וקצבי. "אני מרגישה טוב" שרה אריסה, וזה מה שהשיר מעביר. זה רטרואי, לא צועד עם הזמן, אלא נשאר אותנטי לאולד סקול פופ. קליט, רקיד ושמח. הפיזמון מושר בלופים בקולה הגבוה של אריסה ועוזר לשיר לסחוף את המאזין. השיר מסתיים שוב כבלדה תזמורתית, כפי שהחל 3/5.

Boomdabash – Per un milione – "עבור מיליון" פופ שמח ומחוייך עם השפעות רגאיי קלות. השיר כולל רגאטון והשפעות קריביות כלליות. זה נחמד, אבל לא יותר מזה. שיר המושר בקלילות, בפיזמון מצטרפת להקת ילדים לשיר עם הזמר בסטקטו. זה קליט מאד, אבל כנראה לא אפקטיבי מספיק 3/5.

Daniele Silvestri – Argentovivo – פירוש שם השיר הוא "כספית". זה שיר שבבתים מדוקלם יותר ממושר, ההפקה בשיר הזה עשירה ודרמטית ותורמת לאווירה המותחת של השיר. השירה אינטנסיבית ןניכר שהאמן לא הגיע לנצח בתחרות, אלא להציג את האמת האמנותית שלו. השיר רפטטיבי למדי, והעניין למאזין נעשה בזכות העיבוד. הפיזמון מגיע אחרי למעלה מ-2 דקות של שיר, שאורכו הכולל הוא 5 דקות, הנעשה בשירה זועקת ומלודית, העומדת בהיפוך לאופן בו מושרים הבתים. לקראות סוף השיר Rancore מצטרף בראפ. מעניין 3/5.

Einar – Parole nuove – המתמודד עלה מתחרות האמנים הצעירים של פסטיבל סנרמו. "מילים חדשות" שר מי שהוא פנים חדשות בסצינת המוזיקה האיטלקית. בלדה עד מידטמפו, פופ איטלקי מודרני, עם דרופ אלקטרוני בפיזמון. זה בסדר, מלודי, רומנטי וזורם, אבל לא מיוחד, כבר שמענו כאלה בעבר. איינר נשמע כמו הרבה זמרים אחרים והמלודיה, גם אם טובה, גנרית למדי 3/5.

Enrico Nigiotti – Nonno Hollywood – "סבא הוליווד" שר אנריקו, הנראה מבוגר מכפי גילו, אך הוא רק בן 31… השיר נכתב על ידו. מדובר בבלדה משתפכת, מלודית, נוסטלגית, לא ייחודית במבנה שלה, לא משהו שלא שמענו בעבר, אך עם זאת מאד מרשימה. אמוציונלית, אך לא מתדרדרת לשמאלציות 3/5.

Ex-Otago – Solo una canzone – "רק שיר" היא כותרת שלא מבשרת רבות…. השיר הוגדר על ידי שומעיו כ"אינדי-פופ". הייתי גם יכול לתייג את זה כפופ-רוק, חצי אקוסטי, קישוט אלקטרוני בקטנה, גלגל"צי, המנוני מעט בפיזמון, אבל מעט חסר כריזמה ועייף. זה שיר שהיית מצפה לשמוע במועדון קטן. כמו תמיד אצל האיטלקים, זה לא יכול להיות רע, זה תמיד מעורר כבוד, אבל השיר פשוט לא בולט. 5 אנשים עבדו על השיר הזה… 3/5.

Federica Carta and Shade – Senza farlo apposta – "מבלי לעשות זאת בכוונה". זה קצת קלישאה של שירים איטלקים מודרנים. השיר מתחיל בנגינת פסנתר, ממשיך בקטע ראפ מעט מיושן, חותך לפיזמון הפופ-רוקי ההמנוני. כנראה שזו הכוונה לגנריות בגרסתה האיטלקית. זה לא יכול להיות רע עד הסוף באמת. השיר פשוט חסר השראה לטעמי 2/5.

Francesco Renga – Aspetto che torni – "אחכה לך שתחזרי". הכריזמה של פרנצ'סקו על הבמה כנראה תעשה את שלה. מדובר בבלדה איטלקית קלאסית, פופ-רוק כזה, ההולך ונבנה בהדרגה עד לפיזמון האחרון הגדול. כמו תמיד, הרבה גיטרות, הרבה תופים ומלא כינורות. ראוי 3/5.

Ghemon – Rose viola – "וורדים סגולים". מה שהוגדר כשיר ראפ-Soul והוא אכן כזה. אווירה אורבנית, אך רומנטית. לזמר קול דומיננטי, הנשמע בבתים כמחובר מאד לשיר ומכוון מאד. הפיזמון טוב, אך מעט פשוט מידי. שיר מעניין, שארצה להאזין לו שוב. ההפקה לא כבדה מידי וזה נותן המון כבוד למאזין 3/5.

Il Volo – Musica che resta – מי שציפה לשמוע את גרנדה אמורה 2.0 שיישכח מזה. "מוזיקה שנשארת" שרה השלישייה, האם הם מתכוונים למה שהם מייחלים לעצמם? השיר מתחיל באופן טיפוסי וממשיך בפיזמון כבלדת רוק מעט מיושנת, אייטיזית-ניינטיזית. ניסיתי לשנוא את זה, ולא הצלחתי. מצד שני, ניסיתי לאהוב את זה, וגם לא הצלחתי. אם אתם כבר עושים קרוב אובר, תעשו את זה עם שיר מודרני ורלבנטי 2/5.

Irama – La ragazza con il cuore di latta – "הנערה עם לב הפח", שיר על אלימות דומסטית. אחד הפייבוריטים לזכייה. הבתים הם ראפ-ספוקן וורד. הפיזמון הוא כבר פאוור פופ עם בס ליין חזק מאד ושירה רגשית. זה המלודיות הסנרמואיות של הדור החדש, ולא לחינם הוא פייבוריט. זה נותן לי וייבים של פרביציו וארמל משנה שעברה, רק בצעיר. מגניב למדי ומרגש 3/5.

Loredana Bertè – Cosa ti aspetti da me – "מה אתה מצפה ממני". אינטרו של אלקטרורוק, ואז נכנס קולה העמוק של לורדנה. הפיזמון הוא כבר להיט רוק אצטדיונים חזק מאד וקליט. הקליפ המצויר המתלווה לשיר מגניב מאד, והשיר הוא תצוגה של רוק איטלקי קלאסי ומודרני כאחד 3/5.

Motta – Dov'è l'Italia – "היכן איטליה?" שיר מחאתי? שיר קינה? מוזיקלית, מדובר בפופ-רוק אמצע הדרך עם עיבוד אמריקנה וכינורות סוחפים. המלודיה נצחית כמעט, השירה זועקת ואמוציונלית. זה אחד השירים שהעיתונאים אהבו במיוחד. שיר מצוין עם אופי, עיבוד דרמטי וסוחף ומלודיה מעט רפטטיבית בפיזמון, אבל בולטת 3/5.

Mahmood – Soldi – "כסף". שיר שני ואחרון של אמן, שהגיע מגזרת האמנים הצעירים. זה פופ משולב עם RnB, היפ הופ והפקת אלקטרופופ מתקדמת. השיר קליט, תופס את אזניי המאזין ומעורר עניין מיידית. השיר שונה מאד מהקו האיטלקי הכללי של הסנרמו. זה מודרני, מצוין, אקלקטי, אך גם נגיש מאד ולהיטי במידה. השיר כולל שורה וחצי בערבית  3/5.

Negrita – I ragazzi stanno bene – "הילדים בסדר". שיר שמתכתב ישירות עם זוכה הסנרמו בשנה שעברה, "Non mi avete fatto niente". הקליפ מציג ילדים במדינה אסייתית בדרכם מ- או אל בית הספר. רוק-פופ רדיופרנדלי, בעל הפקה תזמורתית מגובשת, המגבירה מתח לקראת הפיזמון ה-sing alongאי. לטעמי לא מספיק חזק וקצת פרווה בז'אנר שלו 3/5.

Nek – Mi farò trovare pronto – חביב החובבים מ-2015 מגיע להשתתפות נוספת בפסטיבל. "אתכונן" הוא שם השיר באיטלקית ו-Nek הוא אחד מכותביו. זה רוק אמצע הדרך בהפקה אלקטרונית, אך עם מלודיה לא מעניינת מספיק. הפיזמון מושר בקצב מהיר, כאילו מישהו רודף אחריו. לשיר הזה יהיו חיים גם אחרי התחרות, אבל אני לא מצליח להתחבר אליו יותר מידי. ההפקה עובדת לאקוסטי וחוזרת לחשמלי. הכי סתם 3/5.

Nino D'angelo and Livio Cori – Un'altra luce – "עוד אור". הזמר הוותיק חובר לזמר הצעיר ליביו קורי. מדובר במידטמפו עם קישוטי אלקטרופופ ואטוטיון למכביר. האווירה היא נוגה ואיטית. קורי שר את רוב השיר, בעוד ד'יאנג'לו נותן בפיזמון בשירה בדיאלקט הנפוליטני. דווקא החלק של ד'אנג'לו הוא האפקטיבי ביותר, המכובד, שזורק אותך למוזיקה של פעם. שומעים בקולו את המוזיקה שזורמת בעורקיו. על האוטוטיון היה אפשר לוותר 3/5.

Paola Turci – L'ultimo ostacolo – "המכשול האחרון". למיטב הבנתי, פאולה כתבה את מילות השיר. העיתונאים טענו שהשיר מזכיר את הסגנון של קולדפליי. אני מבין מדוע. זו בלדת פופ-רוק מיינסטרימית למדי, סוחפת במלודיה שלה, איטלקית מאד, אבל גם אירופאית מאד. משום מה נטען שזה אלקטרופופ, זה ממש לא. העיבוד הוא תזמורתי וסנרמואי מאד. חביב, אך נעדר את האקס פקטור שייקח אותו קדימה. 3/5.

Patty Pravo and Briga – Un po' come la vita – "קצת כמו חיים". נאמר כי זהו שיר סנרמו טיפוסי, והוא אכן כזה, ולא במובן החיובי. מוזיקה חנפנית, שאנו כבר שומעים בפסטיבל במשך שלושת העשורים האחרונים. פטי ובריגה משלימים זה את זה, אבל זה נשמע כמו קלישאה, והעניין שלי בשיר אובד מהר מאד. בריגה פוצח בראפ לקראת סוף השיר, אבל זה לא עוזר 2/5.

Simone Cristicchi – Abbi cura di me – "תטפלי בי". סימון זכור בתור מי שזכה בפסטיבל לפני 12 שנים עם השיר "Ti regalerò una rosa". זהו שיר עצוב ונוגה. הבתים הם דיקלום, ובבית השני מארש צבאי דרמטי בונה דרמה בשילוב קולו המתגבר של סימון. בפיזמון הוא כבר פוצח בשירה מלודית רגשנית ועמוקה. העיבוד עובר לתזמורתי מאד, מפואר, כמעט כמו רקוויאם. שיר מרגש 3/5.

Ultimo – I tuoi particolari – "היחודיות שלך". ה-פייבוריט לזכייה בתחרות! היה חביב על העיתונאים בהאזנה המוקדמת, וכעת גם על קהל הצופים בתחרות. בלדה איטלקית קלאסית, ולטעמי מעט חסרת ייחוד. יש הרבה אמוציות, המתפרצות בפיזמון. לזמר קול זך והוא מטעין את השיר בהרבה רגש וכוונה, אבל זה לחלוטין הפוך ממה שציפיתי לשמוע. מוזיקה שמרנית, רומנטית מאד, שעובדת לידי 3/5.

Zen Circus – L'amore è una dittatura – "אהבה היא דיקטטורה". איזו כותרת מרעננת אחרי כל הרומנטיקה המשתפכת הסנרמואית שעברנו עד כה. אחד השירים המעניינים והמרעננים השנה. שיר שנע בין רוק אלטרנטיבי לרוק-פופ, מלודי, אך מעט מעגלי. ההפקה היא הכי אנטי-רוק שיכול להיות. הכינורות מעטרים את השיר ורק בסופו נכנסות הגיטרות החשמליות. מלא בדרמה, אך יכול היה להיות מעניין יותר עם מעט יותר מורכבות מוזיקלית 3/5.

להלן דירוגי לשירי התחרות:

1. Arisa – Mi sento bene
2. Mahmood – Soldi
3. Simone Cristicchi – Abbi cura di me
4. Daniele Silvestri – Argentovivo
5. Enrico Nigiotti – Nonno Hollywood
6. Zen Circus – L'amore è una dittatura
7. Motta – Dov'è l'Italia
8. Achille Lauro – Rolls Royce
9. Francesco Renga – Aspetto che torni
10. Ghemon – Rose viola
11. Irama – La ragazza con il cuore di latta
12. Loredana Bertè – Cosa ti aspetti da me
13. Nino D'angelo and Livio Cori – Un'altra luce
14. Boomdabash – Per un milione
15. Paola Turci – L'ultimo ostacolo
16. Ultimo – I tuoi particolari
17. Ex-Otago – Solo una canzone
18. Nek – Mi farò trovare pronto
19. Anna Tatangelo – Le nostre anime di notte
20. Einar – Parole nuove
21. Negrita – I ragazzi stanno bene
22. Il Volo – Musica che resta
23. Federica Carta and Shade – Senza farlo apposta
24. Patty Pravo and Briga – Un po' come la vita

מי צפוי לזכות השנה בתחרות? לפי טבלת ההימורים, Ultimo הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר עם יחס דצימלי של 2.75. אחריו Irama עם 3.75. שלישי נמצא Simone Cristicchi עם 4, רביעית Loredana Bertè עם יחס של 6 ו-Daniele Silvestri סוגר את החמישיה עם יחס דצימלי של 9.

ניתן לצפות בהופעות החיות מהפסטיבל כאן: