מהלך הערב:
האג, הולנד. סמל הטלוויזיה ההולנדית שאנו מכירים ב-1970 מופיע במין אנימציה חדשנית, סביבו הדגלים של כל המדינות המשתתפות. סיור קצר בעיר כמו בפתיח של כל התחרויות האחרונות. הלילה יורד על האולם והמצלמות מראות את פנים האולם לבסוף. הבמה – מחרידה. במה משעממת, בצבעים חיוורים של חום בהיר, לבן וכתום. Corry Brokken פותחת בהולנדית, צרפתית ואנגלית. המנצח הרשמי מוצג בכל השפות ובכל פעם שהמצלמה עליו הוא נראה יותר ויותר גמור. בכל הופעה הרקע משתנה ויש משחק עם מספר משתנה של צורות סימטריות מוארכות בחום בהיר וכהה ועיגול בצבע ירוק שלשול. יש הרבה שימוש באור וצל. אחרי כל הופעה עולות שתיים ומעניקות פרחים לזמרים המופיעים.

שלב ההצבעה:
כל מדינה מעניקה 1-8, 10 ו-12 נקודות. אך הניקוד לא ניתן מ-1 ועד 12, אלא לפי הסדר שבו השירים הופיעו. המנחה מציינת שבכל מדינה יש 11 שופטים. לוח הניקוד פשוט ונקי, ולראשונה כולו דיגיטלי, כולל שמות המדינות. שם המדינה המצביעה מהבהב וליד כל מדינה קיצור שם המדינה באות אחת או שתיים לטובת מי שלא מבין הולנדית (שמות המדינות בהולנדית). במהלך ההצבעה חותכים לגרין רום לראות את המתמודדים המצויים במתח. ההצבעה הבריטית שמה את שווייץ במקום הראשון. ההצבעה של שווייץ מעלה את צרפת למקום הראשון כאשר אחריה ישראל ובלגיה. הצבעת שווייץ מעלה את בריטניה למקום השני, 10 נקודות מאחורי צרפת ומאותה נקודה בריטניה מנסה להדביק את הפער ומצליחה לעלות להובלה רק לאחר ההצבעה העשירית, זו היוונית. מאותו הרגע בריטניה לא יורדת מהפסגה. צרפת מצליחה לצמצם במעט את הפער, אבל דווקא ההצבעה הפורטוגלית מגדילה את הפער לטובת בריטניה ומתקמצנת על הנקודות לצרפת. הצבעתה של מונקו קובעת את הפער בין בריטניה לצרפת – 12 נקודות. אם צרפת נותנת נקודה בודדה לבריטניה, בריטניה זוכה. צרפת מעניקה לבריטניה 7 נקודות וחותמת את הניצחון הבריטי השלישי עד כה. צרפת שנייה, מונקו הרחק במקום השלישי. שווייץ ואוסטריה חותמות את הטופ 5.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  פורטוגל – בדיוק כשחשבתי להרים ידיים הגיעה היצירה האלמותית הזה. Carlos do Carmo הוא זמר פאדו בחסד, השיר הוא בלדת רומנטית ודרמטית עם עקבות פאדו. המילים רומנטיות להחריד, וביחד עם המלודיה הן נוגעות ומרגשות. שיר שנוצר להופעה חיה עם תזמורת. זה דרמטי, אך אמיתי מאד. בלייב זה מתפוצץ והלב שלי מתפוצץ בחזרה!!!

02.  יוון – שיר פוליטי חריף, מחאתי. זה יווני, אותנטי, לא קומפטטיבי בעליל, מלא אופי, פולקלוריסטי ולא מנסה להתחנף לאף אחד, אפילו מתריס. שימוש עשיר באינסטרומנטלים פולקלוריסטים. ככה אני רוצה את האירוויזיון שלי בבקשה.

03.  ישראל – לחן מקסים, פופי וקופצני מבית היוצר של מתי כספי. שיר טוב מאד עם נגיעות קברטיות ואפילו מעט מוזיקת נשמה, בנוי כהלכה, מעל הכל פופ ישראלי ראוי שמייצג את המוזיקה של ישראל באותה העת. זה מחויך, שיר עם קריצה. ההרמוניות הקוליות של רותי, ירדנה ולאה הן לא מעולם הזה.

04.  יוגוסלביה – מהתו הראשון אתה מבין שיש לך פה עסק עם שיר דרמטי ומלנכולי שמתאים כל כך לבלקן בכלל וליוגוסלביה בפרט. זו בוסניה ליתר דיוק. השיר הוא בדיוק מה שקורה במוזיקה המקומית, במידה מסוימת עד ליום זה, בדומה לשיר הפורטוגלי. השיר כצפוי זוכה להתעלמות מוחלטת מהשופטים והמדינה פורשת ל-5 שנים וכשיחזרו ייכנסו לעשור המצליח ביותר של המדינה.

05.  פינלנד – אי אפשר שלא לחייך לזה. Fredi קליל בהרבה מבחינה מוזיקלית ממה שהיה ב-1967 בשיר פופ פרה-דיסקו עם רמיזות מיניות קלות. זה חצוף וכיפי, זה נורא מצחיק על הבמה, במיוחד המלווים.

06.  בלגיה – שיר עצוב ומקסים. בלדת פולק-פופ נוגה בצרפתית. מאד מתאים לזמנו, נשמע מעולה בצרפתית. כמו תמיד וולוניה מצטיינת איפה שפלנדריה נכשלת. שיר פשוט ללא יומרות מבוצע בצורה פשוטה ללא גימיקים. ככה זה שיש לך שיר טוב, אתה לא צריך לעטוף אותו בדרעק. כן, זה קצת דומה ל-"Hotel California".

07.  נורבגיה – חמוד מאד, קאלטי וקאמפי. עיבוד עם נגיעות פאנק והופעה של Anne Karine Strøm בחליפת חתול נוצצת ומשקפי שמש מיותרים. התזמורת לא יודעת מה לעשות עם זה, המלוות שוכחות את המילים או שהם שרות שיר אחר ו-Strøm לא סוחבת את השיר. ועדיין, מקום אחרון שלא בצדק.

08.  מונקו – זה כבר שיר שמביא את הדיסקו לפנים. אנרגטי עם קצב מטורף. השיר והעיבוד המהיר עם התזמורת מעפילים על Mary Christy האיטלקייה שמבצעת את השיר בחן למרות זאת. מונקו מתחילה 3 שנים מאד מצליחות שיסתיימו בכישלון גדול לפני הפרישה…

09.  שווייץ – שיר שמתאים להרכב נודד, נפילה מהשיר הקודם שלהם לטעמי. Sue מהממת ומדויקת כתמיד כזמרת. ולמרות מגרעותיו, השיר חמוד, נוסטלגי, גם אם מעט גנרי. התזמורת שוב משתלבת נורא יפה עם המלודיה.

10.  אירלנד – בלדה אירית טיפוסית בעיבוד עדכני. אבל זה עדיין בלדה דרמטית שלא שונה בהרבה מהשירים שהם שלחו בעשור הקודם. הנוסחה הזו עוד תעבוד להם ביג טיים בעתיד. כרגע זה בעיקר דביק נורא ובכייני לטעמי.

11.  בריטניה – מעייף וחנפני. שיר עם רמיזות פדופיליות. פופ קליט שעובד מאד יפה עם התזמורת וכוריאוגרפיה מנצחת, שלי באופן אישי נראית צ'יזית. זה נוסחתי ומתיש ובעיקר נורא לא מתוחכם.
12.  ספרד – בלדה רומנטית סטייל חוליו איגלסיאס, אבל נורא בינונית, גנרית ובלתי זכירה. אין בזה כלום. Braulio באמת זמר טוב עם קול עמוק וגברי, אבל כל החבילה נורא שמרנית וזה נשמע כמו משהו ששמענו בעבר ועוד נשמע בעתיד…
13.  הולנד – Sandra Reemer הכריזמטית, בשיר שנשמע כמו העתק מטריד של "Those were the days" של Mary Hopkin. המילים לא הגיוניות, למרות שחפרתי והפכתי בהן. העיבוד משדר שיר עם (פולק) ועם הכינורות העצובים בבתים זה אכן מזכיר מאד את השיר של Mary… שמלה מחרידה בצוות תכלת חיוור עם צווארון שנראה כמו עלים שהודבקו להם יחדיו.
14.  צרפת – קצב ילדותי ושיר מטופש שמעולם לא הבנתי את ההצלחה המאד גדולה שלו. כן, זה עובד מעולה עם התזמורת, כן, המלווים עושים עבודה מצוינת וגם Catherine Ferry, אך השיר עצמו גימיקי, מתיש, חנפני להחריד.
15.  גרמניה – להקה פן-לאומית עם זבל מבית היוצר של Ralph Siegel, שלא ברא השטן. זה רפטטיבי, זול ובעיקר נורא מנסה לשחזר את הנוסחה של השיר הזוכה מהשנה שעברה. זה רע עד מביך לצפייה.
16.  איטליה – Al Bano בלתי נסבל, Romina Power האמריקאית היא יפהפייה אבל ללא יכולת אמיתית לשיר. מעולם לא הבנתי את השיר או איך הוא הגיע לטופ 10. Bano אפילו שוכח את המילים באמצע, כמו גם אחד המלווים. הבית נורא בסיסי, בפזמון יש דרמה נורא מאולצת שהתזמורת מנפחת מעבר לרצוי. זה רע.
17.  לוקסמבורג – זמר בלתי נסבל עם צרפתית במבטא נורא. השיר עצמו הוא שלאגר מחריד עם מקצב של מארש צבאי, שכנראה משום מה היה באופנה בימים אלו. זה נשמע נורא מנותק ומיושן, קברטי להחריד.
18.  אוסטריה – כשאתה חושב שראית מספיק זוועות, צץ הצמד הזה. שיר ילדותי ללא קסם. המילים השמרניות מוציאות אותי מדעתי, זה נשמע שהן נכתבו על ידי רפה שכל. המלודיה אינפנטילית, זה כמעט על גבול הפארודי. איך זה עקף את "שוקולד, מנטה, מסטיק" ונחת בטופ 5?! נשגב מבינתי.

המנחה:
Corry Brokken – זה נחמד לקבל זוכה לשעבר כמנחה. חוץ מבעיית דיבור קלה, קורי באמת סבבה. היה אפשר טיפה לעבוד על המראה הפקידותי שלה, כי ביחד עם התפאורה הנוראה היא נראית נורא אפורה.

הגלויות:
שם המדינה מופיע במרכז, דגל המדינה המופיעה מופיע ראשון ואז אחריו הדגלים של המדינות המשתתפות, כל הדגלים במעגל, ואז הדגל של המדינה הרלבנטית מופיע במרכז. הדגל נעלם ובמקומו – נציג המדינה מופיע על המסך מתייר ברחבי מדינתו.

Interval act:
The Dutch Swing College Band – מוזיקת ג'אז וסווינג או בקיצור דיקסילנד. נשמע כמו מוזיקה בלובי של בית מלון. תוך כדי המופע, לראשונה מנחה משנה הולך לגרין רום לראיין את המשתתפים בשאלות קצרות: הצרפתייה אוהבת את השיר הבריטי, רותי הולצמן יוצאת עם תשובה דיפלומטית שכולם היו טובים (באנגלית לא רעה), הטמבל מאוסטריה חושב ששיר מספר 18 ינצח (יוגוסלביה…), הבלגי מציין את מונקו, צרפת, פורטוגל ויוון, הספרדי לא יודע מי יזכה…

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* בלגיה – "H Coco" של Andrée Simons. חושני ומהפנט.

* פילנד – "Myyty mies" של Mikko Alatalo Band הוא שיר רטרו לשנות ה-20-30, קצת ג'אזי. "Neidonryöstö" של Kirka הוא אחלה שיר עם המלודיה המוזרה של הפינים וגיטרות חשמליות. "Joiku" של Monica Aspelund הוא קדימון ללפוניה… "Tillsammans med barn" של Inga Thommessen היא בלדה פולק מודרנית ששווה האזנה.
* צרפת – "Energie, lumière, amour" של Edwige מקסים וייחודי, אך לא עובר את חצי הגמר. "Ça ne fait rien" של Karine Day גם לא עובר את חצי הגמר, מאד מזכיר את הנון אנטרי שלהם מ-1974. "Si tu penses à l'amour" של Laurence Cartier הוא פופ-פאנק מצוין. "Pourquoi" של Sabrina Lory גם לא עובר את חצי הגמר, אבל זו בלדה חזקה.
* גרמניה – "Einmal Wasser, einmal Wein" של Ireen Sheer הוא קדימון לשיר שלה שנתיים מעכשיו. המנון.
* אירלנד – "We can fly" של Chips הוא שיר פופ חמוד, מגיע למקום השני.
* לוקסמבורג – כל דבר עדיף על מה שהם שלחו בסוף. "Brasilo, Brasila" של Best Wishes נותן אווירה קריבית למרות שמדבר על בירה דרום אמריקאית. "Tu sais quel amour est une fleur" של Il Etait Une Fois הוא בלדה פופ טובה. "Tout peut arriver au cinema" של Marianne Rosenberg הוא פופ-דיסקו חמוד ורקיד.
* הולנד – "Do You Dig It" של Spooky & Sue הוא דיסקו מגניב ומשעשע. "Someone is Waiting for You" של Lucifer היא בלדה ראויה שהולנד הייתה יכולה להתגאות בה, פופ-סול פינת דיאנה רוס.

* נורבגיה – "Alltid en vind" של Jahn Teigen & Gudny Aspaas הוא פופ פסיכדלי שווה. "Voodoo" של Inger Lise Rypdal & Jahn Teigen פשוט שיר מטורף, שעוד לא החליט מה הוא….

* פורטוגל – "Estrela da tarde" של Carlos Do Carmo הוא פאדו איכותי. "Novo fado alegre" שלו הוא קצבי (יחסית) ומפתיע.
* ספרד – "Una vez más" של Eddie Santiago מגיע למקום השלישי. זו בלדת חוליו איגלסיאס סטייל. "El chico que yo más quiero" של Morena & Clara הוא שיר פלמנקו צועני מהמם, שלא קיבלנו עד 1983.

* יוגוסלביה – "Baj baj baj" של Bisera Veletanlic הוא פופ מטופש שמזכיר בקטעים מסוימים את "אין לי רגע דל" של רבקה מיכאלי… "Sepet poletnih trav" של Oto Pestner היא בלדה בניחוח של פעם. "Zeleni se ruzmarin" של Dubrovacki Trubaduri חמוד מאד, הזכיר לי את הפרברים.
* בקדם הבריטי – לראשונה מאז 1963, בריטניה לא מקיימת קדם פרטי. למקום השני מגיעה להקת Co-Co שתישלח שנתיים לאחר מכן ולראשונה תביא את בריטניה למיקום מחוץ לטופ 10
* בקדם השווייצרי – Anita Traversi נציגת 1960 ו-1964 מגיעה למקום האחרון. Henri Des נציג 1970 מגיע למקום הרביעי.
* בקדם הגרמני – Tony Marshall זוכה במקום הראשון עם "Der Star", אך נפסל כי הוצג בציבור לפני כן, וכך זכינו ב-Les Humphries Singers. הזמרת Ireen Sheer נציגת לוקסמבורג שנתיים לפני כן מנסה, אך תישלח שנתיים לאחר מכן ופעם נוספת ב-1985 כחלק מהרכב. נציגת שווייץ של שנתיים לפני, Pierra Martell, מנסה אף היא. לראשונה מפציעה בחיינו Lena Valaitis הליטאית. היא תישלח לבסוף 5 שנים לאחר מכן וכמעט תביא את הניצחון לגרמניה.
* בקדם האירי – The Swarbriggs נציגי השנה שעברה מנסים שוב ומגיעים למקום החמישי. למקום השני מגיעה להקת Chips, שאחת מחבריה היא לינדה מרטין, אותה עוד נראה בקדמים רבים וכנציגת 1984 וכנציגת וזוכת אירוויזיון 1992. Cathal Dunne מסיים במקום הרביעי ויישלח ב-1979.
* בקדם ההולנדי – Andres, ששר בצמד עם Sandra Reemer, עבור הולנד 4 שנים לפני כן, חובר לזמרת בשם Rosy, רק כדי להפסיד לבסוף לסנדרה רימר עצמה. Bolland & Bolland, אשר סיימו במקום השני עם "Souvenir" יהפכו לשם דבר בשנות השמונים; בשנת 1981 הם יוציאו את השיר "In the Army Now", אשר יהפוך ללהיט בביצוע להקת Status Quo 5 שנים לאחר מכן. בהמשך יכתבו את הלהיט "Rock Me Amadeus" עבור הזמר האוסטרי Falco.
* בקדם הנורבגי – Jahn Teigen שוב מנסה ויישלח שנתיים לאחר מכן. Anita Skorgan מפציעה לראשונה ותישלח שנה לאחר מכן ושוב ב-1979 ו-1982. בכל פעם היא תסיים מחוץ לטופ 10. ב-1988 היא תלחין את השיר שייצג את נורבגיה ויגיע למקום החמישי באירוויזיון.
* בקדם הפיני – Markku Aro נציג 1971 מגיע שלישי. Kirka מגיע רביעי ויישלח ב-1984. Monica Aspelund מגיעה רביעית וכאמור תישלח שנה לאחר מכן.
* בקדם הספרדי – השמועה טוענת כי חברת התקליטים של Braulio קנתה כמות רבה של עיתונים, שבהם היו קופוני הצבעה, ובאמצעותם הצביעה ל-Braulio, שלבסוף זכה בקדם. אם אכן הדבר נכון, הרי שהוא מנוגד לחוקי הקדם ו-Lorenzo Santamaría היה צריך לנסוע לאירוויזיון עם שירו "Si tu fueras mi mujer", אשר הפך ללהיט גדול לאחר התחרות.
* בקדם הצרפתי – ניתן למצוא את זוכת 1962 ונציגת 1968 Isabelle Aubret ואת נציגת שוויץ ב-1961 Franca di Rienzo כסולנית להקת Les Troubadours. שתיהן לא עוברות את חצי הגמר.
* בקדם היוגוסלבי – Dubrovacki Trubaduri הקרואטים נציגי 1968 מנסים שוב. Pepel In Kri הסלובנים נציגי השנה שעברה גם כאן. Oto Pester היה חלק מ-Pepel In Kri בשנה שעברה, הפעם בא לו סולו.
* פורטוגל מקיימת קדם פרטי.

פרטי טריוויה:
* אוסטריה ויוון חוזרות.
* מלטה, שבדיה וטורקיה פורשות.
* התחרות אורכת כ-2:11 שעות.
* Fredi חוזר לייצג את פינלנד בפעם השנייה, אחרי 1967. Sandra Reemer חוזרת עבור הולנד, אחרי שהייתה חלק מצמד ב-1972, הפעם בדואט. Peter, Sue and Marc חוזרים גם הם בשנית עבור ייצוג שווייץ, אחרי 1971.
* Anne-Karine Strøm חוזרת בפעם השלישית עבור נורבגיה, אחרי שהייתה חלק מהרכב ב-1973 ושרה לבדה, כאשר ההרכב אמון על הליווי, ב-1974. היא הזמרת הראשונה שמגיעה למקום האחרון בשתי תחרויות שונות.
* שבדיה פורשת מחשש שאם תזכה לא יהיה לה התקציב לארח עוד תחרות. בשל כך נקבע כלל שכל מדינה משתתפת תשלם דמי השתתפות ותשתתף בכך בהוצאות התחרות. ההפגנות בשנה הקודמת בשבדיה נגד התחרות תרמו גם הן להחלטת הפרישה.
* מלטה בוחרת בשיר "Sing Your Song, Country Boy" של Enzo Guzman, אך פורשת מבלי לציין סיבה מפורשת.
* לפני עלייתה לבמה, Ismeta Krvavac-Dervoz, סולנית הלהקה היוגוסלבית Ambasadori נחבלת בעינה מאחת המצלמות. היא אופרה במהרה על מנת לכסות את ה"פנס" בעין, שנוצר בעקבות התאונה.
* טורקיה לא שידרה את השיר היווני, עקב הטענה (הנכונה) כי השיר מבקר את טורקיה על הפלישה לקפריסין. לטענתם השיר הכיל "כמות גבוהה של פרובוקציה".
* השיר הזוכה מבריטניה הפך לשיר המצליח ביותר מבחינה מסחרית אשר יצא מהתחרות.
* השיר היווני עורר סערה פוליטית מאחר ונגע בנושא פוליטי נפיץ – הפלישה הטורקית לקפריסין.
* בריטניה מקבלת את המספר הרב ביותר של 12 נקודות – 7 פעמים. צרפת מקבלת 5 פעמים 12 נקודות. בלגיה, איטליה, אירלנד, מונקו, פורטוגל ושווייץ מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* בריטניה וצרפת מקבלות ניקוד מכל המדינות.
* השיר הצרפתי עד ליום זה הוא המקום השני שקיבל הכי הרבה אחוזי הצבעה – 72.06% מהניקוד זה אחוז שיא למקום השני שלא היה עד כה או מאז!
* בהתאמה השיר הבריטי הוא השיר עם אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר עד ליום זה. השיר מקבל 80.39% מהקולות. זהו שיא שלא נשבר ומעטים התקרבו אליו.
* במהלך ההצבעה של צרפת, היא שוכחת לתת 4 נקודות. לאחר מכן מסתבר כי 4 הנקודות שייכות ליוגוסלביה, מה שאומר שיוגוסלביה לא מסיימת אחרונה כמו שהצופים חשבו, אלא נורבגיה.
* Mariza Koch, נציגת יוון, סיפרה כיצד נולד השיר. היא קיבלה טלפון מ-Manos Hajidakis, שהיה המנכ"ל של ERT Radio, שסיפר לה שהיא נבחרה לייצג את המדינה באירוויזיון ועליה להביא שיר על קפריסין. היא עליה להגיש את השיר עד למחרת בבוקר (!) היא עמלה על כתיבת המנגינה, תוך שיחת טלפון שנמשכה כל הלילה עם כותב המילים Michael Fotiades.
* שנים לאחר מכן יספר בראיון Jürgen Marcus הגרמני, שייצג את לוקסמבורג, כי לפני עלייתו לבמה באירוויזיון, קרא לעברו אחד העובדים המקומיים: "עכשיו תורך, חזיר נאצי!".
* ליכטנשטיין רוצה להשתתף עם השיר "Little Cowboy" של Biggi Bachmann, אך מסורבת מאחר ולמדינה אין רשות שידור עצמאית.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: