ביום שישי בערב נערך הקדם הסלובני. עומר נאבר גבר על 15 שמות אחרים וכבש את המקום הראשון. ניתן לקרוא בבלוג את סיקור חצי גמר הראשון, חצי הגמר השני והגמר בסלובניה. הוא ייצג את המדינה בתחרות עם "On my way", שיר פרי עטו. ההייפ השנה סביב הקדם הסלובני היה יחסית גדול, הוזמנו שמות יחסית גדולים לקחת חלק בתחרות, התחרות הייתה מגוונת והכיוון היה מאד חיובי מבחינת סלובניה. ואז הגיע הגמר וכל האוויר יצא מהבלון. העזתי לומר שסלובניה היא מדינה שצריך לשים לב אליה השנה, ואני לוקח את דברי בחזרה. היה להם את הליין אפ החזק מזה שנים, היו להם שירים קומפטטיביים והייתה להם הזדמנות לשבור את הדפוס התבוסתני שלהם ולהיות מדינת האקס-יוגוסלביה המצליחה השנה, אך מהרגלים רעים קשה להיפטר. ההרגל של שופטים שמבטלים את בחירות הקהל עם שירים שנופלים בתחרות עצמה קיים כבר כמעט עשרים שנים לא נשבר גם השנה. אז קצת על המסורת הגרועה הזו, על עומר שב-12 שנים עבר מנער רוקיסטי בועט לדוד עייף, על הסיכוי הלא מופרך שהשיר יגיע למקום האחרון בחצי הגמר של האירווזיון, וגם על העבר המאד בעייתי שלו.

המבצע
Omar Naber נולד ב-1981 בלובליאנה, סלובניה, אז עדיין פדרציה של מדינת יוגוסלביה, לאימא סלובנית ולאבא ירדני. הוא שר מגיל צעיר במקהלות מקומיות ומגיל 16 החל לכתוב שירים. ב-1999 הקים להקה, אשר הופיעה במאות אירועים ומופעי צדקה. ב-2001 אף הגיעו למקום השני בתחרות מקומית וחתמו על חוזה הקלטות עם חברת תקליטים. במקביל נתן את קולו כזמר ליווי במספר אלבומים של אמנים מקומיים. בשנת 2004 ניצח לבדו בתחרות ריאליטי-שירה וקיבל כרטיס לקדם המקומי של 2005. למקום השני בריאליטי השירה הגיע אחריו Anžej Dežan, אשר יישלח לייצג את המדינה ב-2006. עומר ניצח גם את הקדם עם השיר "Stop", בלדת רוק מלודית, וייצג את סלובניה בחצי גמר אירוויזיון 2005 בקייב. אך הוא סיים את חצי הגמר רק במקום ה-12 ולא העפיל לגמר. באותה שנה הוציא את אלבום הבכורה שלו והיה לאמן המושמע ביותר בסלובניה. הוא הוציא אלבום בסרבית בשנה לאחר מכן, ועוד אלבומים מקומיים ב-2007 וב-2014. באותה שנה אף הוציא אלבום שלם באנגלית והפיץ אותו בבריטניה. הוא המשיך לנסות את מזלו בקדמים המקומיים. בשנת 2009 השתתף בקדם עם השיר "I still carry on" וסיים במקום השני. הסגנון שלו השתנה ושירי הקדם שלו עברו משיר הרוק אותו שר ב-2005 לבלדות שמאלץ. בשנת 2011 הפסיד למאיה קוץ' כששר את "Bistvo skrito je ocem" ובשנת 2014 לטינקרה קובאץ', כששר את "I won't give up".
בשנת 2011 הורשע בביצוע תקיפה מינית בסטודנטית בת 21, שאירעה בשנת 2005. נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר.

השיר
"On my way" נכתב על ידי עומר, מילים ולחן, השיר אכן מזכיר מאד בסגנונו את שירי הקדמים הקודמים שלו ונשאר נאמן לז'אנר בלדות השלאגר השמאלציות שאימץ לעצמו. השיר מזכיר יותר מכל את הבלדה שלו בקדם 2009, "I still carry on" עמה סיים במקום השני. למעשה, השיר הנוכחי הוא כנראה השיר הגרוע ביותר שלו מבין השירים עמם ניסה לייצג את המדינה בתחרות.
בהופעה החיה עומר הצליח להרשים בעיקר את השופטים, כשנתן הופעה מקצועית מאד, אשר ניכר בה שהוא כבר שנים על במה ויודע איך למכור שיר. הוא גם נשמע טוב ווקלית, ובלט מעל פרפורמרים אחרים, שלהם פחות ניסיון בימתי. ולמרות זאת, הקהל העדיף את BQL הצעירים. אך השופטים הסלובנים בדרכם האופיינית קברו את השיר ונתנו לו את המקום הרביעי בלבד ולעומר את המקום הראשון. הקהל בבית נתן לעומר את המקום השני, וזה היה מספיק על מנת לתת לעומר את הניצחון, עם 10 נקודות לפני BQL. המסורת הסלובנית הזו מתסכלת את החובבים הסלובנים כבר שנים. בשנת 1999 (!) בחר הקהל הסלובני בטינקרה קובאץ', בשנת 2001 ובשנת 2002 הקהל מצביע פעמיים ברצף ל-Karmen Stavec. ב-2003 הקהל רצה את Bepop. ב-2004 Natalija Verboten היא חביבת הקהל, ב-2006 Sasa Lendero הייתה אמורה לקחת בענק לפי הקהל וב-2009 Langa & Manca Spik. בין לבין היו כמה שנים בהם היה שימוש בשיטת הסופרפיינל, ואז כמעט תמיד הפייבוריט של הקהל התהפך ונשלח שיר שלא הוביל בסיבוב הראשון (2005, 2008…). המשותף לכל הנ"ל הם שעל אף אהדת הקהל לא נשלחו לאירווזיון. ברוב המקרים השירים שכן נשלחו חוו כשלון צורב, להוציא את נושה דרנדה ב-2001, שהביאה למדינה את אחד המיקומים הגבוהים בתולדותיה, אך זה היה לפני 16 שנים… תפקיד השופטים בעת החדשה בקדמי האירוויזיון הוא למנוע הצבעת כוח (פאוור ווטינג) או רמאויות של מקורבים למשתתפים. התוצאה בסלובניה תמיד מסורבלת, השופטים איכשהו בוחרים את השירים המיושנים והמנותקים ביותר. השנה אינה יוצאת דופן, היא אפילו הקצנה של הנ"ל. כי השנה היה ליין אפ לא רע בכלל, עם כמה שירים מודרניים וסגנונות שיכלו לשבור את המסורת השמרנית של סלובניה, אבל השופטים מנעו מכך לקרות.
השיר הוא בלדת פופ מיושנת, מנותקת וחיוורת במיוחד. בניגוד לשיר המלטי, לדוגמה, הליריקה כאן מביכה במיוחד. אין שום קלישאה שהוא פספס כאן, אין משפט שלא גורם לך לא להתכווץ בכיסא ממבוכה. המלודיה צפויה ושבלונית, בלדת דיסני כושלת או בלדת ברודווי כושלת, מה שבטוח היא כושלת! השילוב של המילים הצ'יזיות והמנגינה הצ'יזית לא פחות מזכיר את שירי הגמר של American Idol ואחיותיה בשנותיהם הראשונות, מה שגורם לך לחשוב שעומר עדיין לא סיים את הטרנספורמציה המתבקשת מבוגר תכניות ריאליטי-שירה לאמן לגיטימי. בשיר יש מודולציה אחרי מודולציה וסיום בתו גדול, שמזכיר את הבלדות של סוף שנות השמונים-תחילת שנות התשעים בתחרות. השיר לא רלבנטי, והיה נכשל גם אם עומר היה הולך איתו לאירוויזיון 2005. סלובניה ממקומת ב-Semi המוות, לצד מדינות כמו שבדיה, ארמניה, אזרבייג'ן, אוסטרליה, יוון, איסלנד ולטביה. ועוד טרם הזכרנו את מולדובה שאם תבחור ב-SunStroke Poject הערב עשויה להפוך לפייבוריטית להעפלה גם כן, את לינדיטה האלבנית שצפויה להציג את גרסתה המשודרגת לשירה, או את פולין שנהנית מתמיכת המהגרים הפולנים והביאה שיר סביר. כל זה הופך את ההעפלה של סלובניה עם השיר המאד בינוני ומטה הזה לכמעט בלתי אפשרית. יותר מדויק להגיד, שסלובניה כרגע מתחרה על המיקום האחרון בחצי הגמר. ואם העבר של עומר יחזור לרדוף אותו ועתונאים מסקרי התחרות ידברו על כך, אפשר כבר להתחיל לחפש שירים סלובניים ל-2018 ולקוות לטוב.

מילות השיר, מתוך האתר lyricstranslate.com (מקור):

On my way