2019: אוסטרליה – Kate Miller-Heidke נוסעת לאירוויזיון עם "Zero Gravity"

אחרי שהתרסקו בגמר בשנה שעברה, אוסטרליה השיקה השנה את הקדם המקומי, "Australia Decides". עשרה שירים לא מרשימים במיוחד התמודדו היום בקדם המקומי, אשר בסופו זכה השיר שאף אחד לא הימר עליו. האם מדובר בחבלי לידה של אומה שעדיין לא יודעת קדם ראוי מהו? או שמא מדובר באחת הבחירות היותר אמיצות של עונת הקדמים?

המבצעת
Kate Miller-Heidke נולדה בנובמבר 1981, בבריסביין, קווינסלנד, אוסטרליה. ב-1998 סיימה את לימודיה St Aidan's Anglican Girls' School. לאחר מכן למדה לתואר במוזיקה בקונסרבטוריון של קווינסלנד. היא המשיכה לתואר שני במוזיקה ב-Queensland University of Technology. היא בעלת הכשרה קלאסית וזכתה בפרסים על הופעותיה. היא הופיעה במחזות זמר רבים תחילה כמחליפה וב-2005 קיבלה תפקיד רשמי ראשון במחזמר The Turn of the Screw. היא הייתה חברה במספר להקות וב-2002 פרצה בקריירת סולו. היא השתתפה מספר פעמים באירוע Women In Voice וב-2005 זכתה על הופעתה באירוע בפרס ההופעה הטובה ביותר בקטגוריית ה-Australian Contemporary Concert.
ב-2004 הוציאה EP ראשון בשם "Telegram" ושנה לאחר מכן את הוציאה את ה-EP השני שלה "Comikaze". האווירה בו הייתה קומית והיא עצרה את יצירתו לאחר שיצרו 500 עותקים ממנו. ב-2006 הוזמנה לקחת חלק בפסטיבל שבו מספר זמרות אוסטרליות שרות את השירים שלהן ואחת של השנייה. זמרת נוספת בפרויקט הייתה Ella Hooper, שהייתה בין מתמודדות הקדם השנה. קייט זנחה את הקריירה הקלאסית והתמקדה במוזיקה פופולארית. מה שתרם להחלטה זו היה הצלחת השיר "Space They Cannot Touch" מה-EP הראשון שלה, אשר הפך ללהיט בתחנת הרדיו Triple J. היא החלה לקבל הכרה ופרסום וזכתה בחוזה הקלטות עם Sony Australia. ב-2006 הוציאה את ה-EP השלישי שלה "Circular Breathing". אלבום הבכורה שלה "Little Eve" יצא ב-2007, ושנה לאחר מכן יצא אלבומה השני, "Curiouser". האלבום הגיע למקום השני במצעד האלבומים האוסטרלי והגיע לסטטוס פלטינה. ב-2009 השתתפה ב-Jane in Jerry Springer: The Opera בבית האופרה בסידני וזכתה לתשבוחות על הופעתה. לאחר מכן הופיעה במספר הופעות במחזות זמר אחרים בלונדון ובניו-יורק. ב-2008 זכו היא ובעלה בפרס בינלאומי על כתיבת השיר "Caught in the Crowd". השיר נבחר על ידי ארגון בתי ספר התיכוניים במדינה במסגרת קמפיין נגד בריונות. הסינגל של השיר הגיע לסטטוס זהב. הסינגל הבא שלה "The Last Day on Earth"  הגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים האוסטרלי ונחשב עד היום לסינגל המצליח ביותר שלה. הוא הגיע למעמד של פלטינה משולשת. אלבומה "Curiouser" זכה לביקורת חיובית במגזין האמריקאי ניו-יורקר, וקייט הצטרפה לסיבוב הופעות בארה"ב ואירופה כאורחת של להקת Ben Folds.
במקביל המשיכה קייט לשתף פעולה ולהופיע במסגרת להקה בשם Fatty Gets a Stylist. ב-2012 שירם "Are You Ready?" שומש בפירסמות ללוטו בארה"ב ול-Seven Network. אחרי שהוציאה אלבום עם הלהקה, הוציאה גם אלבום סולו שלישי בשם "Nightflight", אשר הגיע למקום השני במצעד האלבומים באוסטרליה. ב-2013 הסינגל "Ride this Feeling" נבחר לשווק את העיר בריסביין במסגרת פרויקט 'Visit Brisbane'.
ב-2013 עזבה את סוני אוסטרליה וב-2014 הוציאה את אלבומה "O Vertigo!". ב-2015 עלתה האופרה לילדים The Rabbits, אשר קייט כתבה וכיכבה בה. היא גם שיחקה בקומדיית האופרה The Divorce של רשת ABC, כתבה את המוזיקה למחזמר "חתונתה של מיוריאל" שעלה ב-2017 ועם בעלה כתבה את השירים ל"לילה ה-12" שעלה בתיאטרון של מלבורן.

השיר
"Zero Gravity" נכתב על ידי קייט עצמה בשיתוף עם בעלה Keir Nuttall. בסקירת שירי הקדם האוסטרלי כתבתי על השיר: "אלקטרו-פופ קצבי, שמגביר קצב לקראת הפיזמון, שמפתיע בקולות סופרן ובהפקת Art-Rock. קייט מזכירה את קייט בוש. השיר לא שגרתי, מקורי ומעניין, לא מדהים, טיפה messy, אך ניכר כי נעשה במלאכה רגישה 3/5." בהופעה החיה ציינתי כי " קייט היא כנראה הזוכה בפרס הלא קיים של התלבושת האירוויזיונית הקלישאתית ביותר שניתן לדמיין. היא עולה עם משהו שנראה כמו בין התלבושת הקלאסית של וורקה סדוצ'קה לפסל החירות. בגלויה היא מספרת שהשיר מדבר על התמודדות עם דיכאון. אני חש שמהמסר לא מצליח לעבור עם התלבושת המגוחכת שלה, שנראית כמו פארודיה. היא לובשת שמלה, בנוייה מקונסטרוקציה גבוהה מאד ומאחוריה לוליינית, הנעה על קפיץ גבוה עוד יותר הלוך ושוב. השיר נחמד, אבל כמו שהוא messy, ההופעה messyית עוד יותר."
לא ברור האם האוסטרלים בחרו בהופעה שנראתה האירוויזיונית מכולם, אך היא תיאלץ לעבור מקצה שיפורים לקראת האירוויזיון. התחפושת שלה נראתה כמו משהו שקנתה ב"זמיר טריקים", וקייט תצטרך ללכת על מראה קוטורי יותר כדי למכור משהו שהוא מעבר לקרקס.
המילים עשויות להישמע כמו שיר אהבה, אבל קייט הבהירה בקדם על מה השיר מדבר, הפעם לא מדובר בפרשנות חופשית שלי…. קייטי מדברת על ההתמודדות עם דיכאון. היא מתארת את הדיכאון כאבן בנעל, דבר מכאיב, מפריע, מייבש ונועל, על פי כל הדימויים בהם היא משתמשת. אבל בעיקר מדובר בדבר כבד, המושך אותך למטה כל הזמן. אל מול הכבדות של הדיכאון, בוחרת הדוברת ללכת למקום שבו אין כוח כבידה. האם מדובר בפנטזיה? התנסות בסמים? רוחניות? האם מדובר במקום הנעלה על הגשמי? אם האדמה היא הדיכאון, אזיי הלמעלה, השמיימי הוא השחרור ממנו. ב-2017 שרה נציגת איסלנד סבאלה, על התמודדות עם דיכאון בזוגיות. היא תיארה כיצד היא נגררת על ידי הדיכאון של בן זוגה למקום נמוך, מעמקי ים. הדוברת בשיר זה מבקשת להראות את הצד אשר סובל מדיכאון. בניגוד לסובבים אותו, שיכולים להרגיש שהם נגררים לבור, הדיכאוני חווה את הדיכאון כשגרה, הדיכאון הוא המישור, האדמה והקרקע שאליה החיים מצמידים אותו. היא שואפת להשתחרר מהכבלים שמושכים אותה מטה. כמו שכוח הכבידה הוא נתון מוכח של הטבע, כך הדיכאון הוא נתון בחייה, דבר שלא ניתן לערער אותו. אבל גם על טבע ניתן להתגבר, גם את הגבולות טבעיים אפשר לפרוץ. מצד שני, האם הבחירה בדימוי של ביטול כוח הכבידה הוא למעשה אמירה שהדיכאון הוא כל כך גדול וכבד, שהשחרור שלו הוא בגדר בלתי אפשרי? הדוברת בוחרת בטון מחויך ואופטימי, אך ייתכן והוא מציג ניתוק.
אוסטרליה תתמודד בחצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2019 ב-14/05.

מילות השיר, מתוך האתר genius.com (מקור):

Zero Gravity

Hey you,
It’s me again,
Hey you,
Stone in my shoe,
I’ve been aching, feeling low,
You’re so heavy,
I have got to let you go

I’m going where there’s zero gravity,
Zero gravity,
Zero gravity,
I’m free

Hey you,
Lock with no key,
Hey you,
Earth with no sea,
I’ve been freezing
On the ground,
You’re so heavy,
I can’t let you keep me down anymore

Oh zero gravity,
Zero gravity,
And it feels like…
And it feels like…
And it feels like…
And it feels like…

Nothing holding me down,
Nothing holding me down,
Nothing holding me down now,
Nothing holding me down,

Zero gravity,
Zero gravity,
Zero gravity,
Zero

גרסת האודיו של השיר:

השיר בהופעה החיה בקדם האוסטרלי: