הקדמה:
השפעה חזקה של ניצחונם של Bucks Fizz ניכרת שני מישורים: הרבה צעירים נאי מראה, הרבה כוריאוגרפיה, רוב הזמן גרועה, וכמה שירים שמנסים לשחזר מוזיקלית את הצליל הפיפטיזי, שהלהקה הביאה עימה. אף אחד לא קרע שמלות, אם אתם שואלים. מעל הכל, לצערנו, בולטת Nicole, בין היתר משום שהיא שרה בלדה. הקדמים מאופיינים בהרה שירים עם צליל פיפטיזי רטרו, אבל כבר יש כמה שירי SynthPop בולטים שלא מגיעים לתחרות.

מהלך הערב: 
הארוגייט, בריטניה. התחרות נפתחת בלוגו התחרות המוזהב מתקרב לקידמת המסך, ממש כמו בפתיח של "דאלאס". לאחר מכן מפת אירופה וישראל, כאשר על המסך מרחפות השאלות "היכן ממוקמת הארוגייט?" בכל שפות המדינות המשתתפות. המפה עוברת להתמקד במיקום העיר האלמונית (צפון יורקשיר) ואנו רואים תמונות ישנות של העיר ואת חיי היום יום שבה. הערב יורד ואנו רואים את הרכבים הנוסעים לכיוון האולם בשיירה. האורחים המכובדים יוצאים מהרכבים ונכנסים לאולם. המצלמה עושה סיבוב באולם. הבמה מרובעת עם קירות שזזים ומסתובבים. לימין הבמה התזמורת, לשמאלה לוח הניקוד. המנחה עולה על הבמה בשמלת כחולה איומה ומין סרט לא ברור על המצח. המנחה מסבירה מה אנחנו עושים כאן הערב ואיך הכל אמור להתנהל, באנגלית וצרפתית. המנחה עושה משהו שלא נעשה זמן רב; אחרי הגלויה, היא מציגה את המנצח, השיר והזמר.

שלב ההצבעה:
יש טעם לחיי: הדגלים חוזרים ללוח הניקוד, לראשונה מאז 1977, בכל זאת ה-BBC היה אחראי לשניהם. הדגל מופיע בין שם המדינה לבין הניקוד, ולא כפי שאנו מכירים את לוח הניקוד היום. פורטוגל פותחת בהצבעה ושמה את גרמניה בראש. לוקסמבורג מתעלמת מגרמניה ומעלה למקום הראשון את ישראל לזמן קצר. נורבגיה מקבלת 6 נקודות, ניקוד שהם לא קיבלו מזה זמן רב, לקול תשואות הקהל. נורבגיה מעלה למקום הראשון את בריטניה וגרמניה בשוויון כאשר שלישית ישראל. הבריטים מראים לנו את החידוש הטכנולוגי האחרון כאשר המצלמה בלונג שוט על הניקוד ונפתח מסך קטן מפוצל שמציג את Nicole. ההצבעה הבריטית מעלה את גרמניה למקום הראשון, כאשר אחריה קפריסין ושבדיה. מאותה נקודה גרמניה לא יורדת מהמקום הראשון ומתרחש קרב עד הרגע האחרון על המקום השני. שבדיה מטרילה עם 12 נקודות ליוגוסלביה, ואחרי שחצי מהמדינות הצביעו גרמניה חזר בפסגה, ישראל שנייה כמעט 30 נקודות מאחוריה ובלגיה שלישית. אחריה ההצבעה של בלגיה ההפרש בין גרמניה לישראל הוא רק 25 נקודות, אבל אז גרמניה מקבלת 12 נקודות ברצף של 4 פעמים, וישראל מקבלת ניקוד נמוך. הקהל מתרשם מהניקוד הישראלי, שבפעם הראשונה נותן 12 נקודות לגרמניה. אחרי הההצבעה ההולנדית, שווייץ עולה למקום השני. ההצבעה האירית מעלה את בלגיה למקום השלישי, על חשבון ישראל. אבל אז גרמניה מצביעה ומעניקה לישראל 12 נקודות, תוך התעלמות מוחלטת משווייץ ומבלגיה. גרמניה מנצחת לראשונה ובענק. ישראל שנייה, שווייץ שלישית. בלגיה וקפריסין סוגרות את הטופ 5.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:
01.  דנמרק – המדינה שנייה לפני תקופת הזוהר שלה, ממשיכה לשלוח שירים "ניסויים" שכאלה. זה מצוין. רוק-סינתופופ שיש בו הכל, סינתיסייזר, גיטרה חשמלית, תופים וזמר עם ז'קט צהוב. מתכתב עם כל מה שהולך באותה תקופה בעולם.

02.  פורטוגל – קרוב למושלם. בנות להקת Doce לבושות בלבוש מוסקיטרים, וגם המנצח. שיר פופ אנרגטי ומרענן, פתיחה מצוינת לערב. יש שם איזה תוף בונגו שעובד שעות נוספות וקצת עושה כאב ראש. המקום הסופי של זה שערורייתי בעיני.

03.  פינלנד – באמת שאין מה להגיד, עוד שיר מצוין מפינלנד. פאנק רוק, שיר אנטי מלחמתי, כמו ששיר אנטי מלחמתי צריך להיות: לא בלדה משתפכת על כמה עולם יפה, אלא רוק עצבני על כמה העולם מסוכן. מילים בועטות, שיר מצוין.

04.  ישראל – האינטרו של השיר בלייב הוא אחד הרגעים האהובים עליי בתולדות ישראל האירוויזיון. פולקלור ישראלי משולב עם פופ בצורה חכמה מאד. עיבוד גאוני של ננסי ברנדס. אנרגטי בצורה בלתי רגילה, מרענן, כוריאוגרפיה מדויקת. כל זמר אחר היה נעלם על הבמה כי להקת הליווי הייתה גונבת את ההצגה, אבל אבי טולדנו (שהוא חתיך הורס) באנרגיות מטורפות, שממקדות אותך עליו. זו חשיבה מחוץ לקופסת האירוויזיון, שישראל לא הצליחה לשחזר במשך עשורים לאחר מכן.

05.  הולנד – פופ פאנקי חמוד מאד, עדכני . בהחלט לא מוערך מספיק, וחבל כי מדובר בשיר טוב. ההופעה הבימתית מקושקשת ומנסה להשתמש בנשים מנגנות כגימיק (?). אם היה אז אינטרנט, המתופפת עם הקריצה הייתה הופכת ל-meme.

06.  ספרד – ספרד חוזרת לעצמה עם השיר הכי ספרדי מאז Conchita Bautista. פופ-פלמנקו חושני וסקסי עם השפעות טנגו. Lucía מוכרת את השיר ומתעלת את Massiel אפילו, if I may say so. אבל אין מה לעשות, אירופה אוהבת לעיתים מאד רחוקות צלילים לטיניים וקשה לצפון אירופאיות עם זה.

07.  בלגיה – שיר מלודי פשוט, רומנטי וחביב עם השפעות דיסקו. קלוז-אפים על Stella היפהפייה עושים את העבודה והיא עושה אהבה עם המצלמה והבמה. מבחינה מלודית זה מרענן לקבל שיר עם יותר משני אקורדים, וזה עובד מצוין על הבמה לעומת הסטודיו.

08.  נורבגיה – בלדת פסנתר מתוקה ועדינה, שום דבר שהייתם מצפים לשמוע מ-Jahn Teigen. עמו Anita Skorgan, נראית יפהפייה על הפסנתר. צלילים נוגים ובלדה שעומדת לבדה בלי עליות של חצי טון או צרחות – זה מתכון לסיים מחוץ לטופ 10 באירוויזיון בימים ההם.

09.  קפריסין – Anna Vissi חוזרת הפעם עם תלתלים. קלאסיקת אירוויזיון ידועה, ש-Vissi כתבה והלחינה בעצמה. בלדת פופ עם השפעות יווניות מועטות. זה בהחלט שדרוג מהשנה שעברה, אבל זה לא מצליח לרגש אותי. התזמורת עושה יופי של עבודה עם זה, במיוחד ב-20 שניות האחרונות. הופעה מאד אפקטיבית של Anna.

10.  טורקיה – ממשיכה לנסות לשלוח פופ טורקי תמים, שאין לו שום סיכוי להצליח. זה קצת שיר קברטי וההופעה על הבמה מגושמת אבל שובת לב. לראשונה בשיר טורקי – עלייה של חצי טון. Neco זמר מצוין, אבל הוא לא צריך לנסות לרקוד אפילו.

11.  בריטניה – פופ אנרגטי שמצעיד את בריטניה עמוק לאייטיז. בסטודיו יש שימוש מסיבי בצלילי סינתיסייזר וצלילים אלקטרוניים, מה שפחות ניכר בלייב. צמד זמרים, שאין צעד שלהם שלא עבר כוריאוגרפיה. במובן הזה השיר הוא כאב לאזניים ולעיניים, כזה שמתחנן שתאהב אותו ואגרסיבי מידי. המלווים זזים בחוסר חן משווע.
12.  יוגוסלביה – יוגוסלביה אהובתי נוטשת את הצליל הייחודי שלה ונכנסת לתקופת הפיפטיז שלה. אני חייב להודות שזה חמוד, אבל עדיין מיושן ומאכזב. אני עדיין מתעקש שמדובר בשלושה דראג קווינז ושמישהו יוכיח לי אחרת.
13.  שבדיה – בעקבות נצחונם של Bucks Fizz מהשנה שעברה, Kiki ו-Elizabeth מחליטות לשיר שיר בסגנון פיפטיזי. זה זקן, מיושן ו-under-impressive. וחבל, כי בשנה שעברה היה להם שיר מנצח בקדם. במיטב המסורת השבדית יש כאן הופעה בימתית כריזמתית, עם שורה של נגני סקסופון לבושים בקפידה במקום זמרי ליווי' ועלייה של חצי טון, אבל השיר פשוט לא מעניין.
14.  אירלנד – אירלנד עמוק בתקופת הדיסקו עם רביעיית אחים בהופעה קאמפית. כוריאוגרפיה קפוצה ושיר סתמי, שלא עושה כלום. פילר של סוף המופע לפני ש-Nicole עולה ולוקחת את כל הקופה. ה"לה לה לה לה" בשיר הוא החלק הכי חזק לטעמי. הרמוניות קוליות טובות.
15.  גרמניה – אינטרו אייקוני, שכבר הפך להיות מזוהה עם התחרות. Nicole במראה וקול מלאכי שרה על שלום עולמי בתקופה שהמתיחות בין המעצמות איימו על שלום היבשת. עם Ralph Siegel שוב על הפסנתר ונגנית נבל בין היתר. אחרי כל הקקפוניה שהייתה על הבמה, זה הגיע בדיוק בזמן וסגר את המופע. אישית, אני מוצא את זה בלדת-שלאגר קיטשית, שליחה נס כבר מזמן. הקהל מגיב בתשואות רמות.
16.  לוקסמבורג – אני לא מצליח להבין למה Terry Wogan עף על השיר ועל הקול של הזמרת. הקול שלה צייצני ומציק, יותר בסטודיו מאשר בלייב. השיר רפטטיבי ונשמע כאילו העתיק חלקים שלמים מצרפת 1975. קיטש מעייף.
17.  שווייץ – קיטש מטופש, שרק נראה עוד יותר מגוחך אחרי ההופעה הנהדרת של פינלנד. השיר מעתיק יותר מידי מ-"Congratulations" של Cliff Richard. ואם זה לא מספיק מרגיז, זה מצליח להגיע לטופ 3 למרות חוסר מקוריותו. כשאני רוצה להשתעשע, אני שר את השיר רק מחליף את הכותרת ב-"Die motherfucker", וזה משנה לגמרי את איך שאני רואה את השיר.
18.  אוסטריה – עוד שיר מעדות הפיפטיז, הפעם בגרמנית. שיר טיפשי להחריד, אינפנטילי ומלוקק. ההופעה הקופצנית מוציאה אותי מדעתי, אני מרגיש שלקיתי בסכרת. זוועה.

המנחה:
Jan Leeming – מעולה, אין מה להגיד, במיטב המסורת הבריטית. חייכנית, רהוטה, מדויקת, תקשורתית ונגישה.

Interval act:
Pictures from Yorkshire and Castle Howard – כמו שזה נשמע, אין יותר מידי מה לפרט. שכחתי כבר מה ראיתי.

הגלויות:
לפני כל שיר מראים את ה-commentator של המדינה המופיעה מה-booth שלו. לאחר מכן עולה דגל המדינה. וידאו המורכב מתמונות נוף מהמדינה המשתתפת, לאחר מכן וידאו של הזמר מה-preview לרוב, ווידאו של הזמר עם להקת הליווי. הכל מתבצע בריבועים שצפים ועולים במין מסך מפוצל על רקע הדגל.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אוסטריה – "Marionetten theater" של Mainstreet מגיע למקום האחרון, אבל מדובר בפופ עם השפעות דיסקו שהיה מגיע לו יותר. "Du" של Lizzy Engstler מגיע למקום הרביעי. מדובר במיד טמפו קברטי סיקסטיזי מאד קומפטטיבי שהיה יכול להצליח בתחרות.
* דנמרק – "Marie" של Elmer & Klubien הוא פופ-רוק מוצלח. "Når man kun er atten år" של Anne Karin הוא הפספוס הגדול של השנה, בעיקר מאחר וההופעה שלו בקדם הייתה מאד חלשה.

* ישראל – "בומרנג" של להקת קסם הוא פופ מוצלח במיוחד.

"מלודי" של איזולירבנד הוא קלאסיקת פופ ישראלית קלילה ומצוינת.
* הולנד – "Fantasie eiland" בביצוע The Millionaires הוא להיט פופ.
* נורבגיה – "Lady Di" של Inger Lise Rypdal הוא פופ פאנקי בהשפעות גוספל. "Det er deg jeg skal ha" של Dollie מגיע למקום האחרון, אבל גם הוא פופ-פאנק-דיסקו מגניב. "Cafe Jupiter" של Freddy Dahl הוא רוק עם הפקת סינתפופ עדכנית.
* פורטוגל – "Trocas baldrocas" של Cândida Branca Flor הוא שיר פופ משעשע ובולט. יכול היה להיות קאלט בתחרות עצמה. מילים ולחן של Carlos Paião האגדי.

* טורקיה – "Rönesans" של Neco הוא השיר הטוב בקדם זה. סינתפופ מצוין.

* בריטניה – "Dancing in heaven (orbital be-bop)" של Q-Feel הוא עוד סינתפופ לרשימה.
* יוגוסלביה – "Sve i svasta" של Kim המקדונים הוא פופ סבנטיזי פאנקי מגניב וראוי. "Julija" של Maja Odzaklievska המקדונית מגיע למקום השני, פופ א-לה סמנת'ה פוקס.
* בקדם הפורטוגלי – Dina מגיעה למקום השישי ותישלח 10 שנים לאחר מכן.
* בקדם הנורבגי – צמד Dollie מגיעות למקום האחרון ויישלחו שנתיים לאחר מכן.
* בקדם הטורקי – כמעט קדם פרטי. Neco שר 4 מתוך 5 שירי הקדם. הוא מסיים בשלושת המקומות הראשונים…
* בקדם הפיני – Ami Aspelund מגיעה למקום השני והשישי ותישלח בשנה הבאה.
* בקדם השויייצרי – 4 מתוך 5 נקודות השיפוט מעניקים את מירב הנקודות ל-Arlette Zola. ההרכב Rainy Day מופיעים לראשונה, מגיעים למקום השלישי ויישלחו שנתיים לאחר מכן.
* בקדם הדני – Tommy Seebach Band מגיעים למקום השני. Seebach עצמו ייצג את דנמרק ב-1979 וב-1981. הלהקה תישלח 11 שנים לאחר מכן.
* בקדם היוגוסלבי – Seid Memic-Vajta, נציג 1981, מגיע למקום השלישי בתחרות צמודה. Novi Fosili ו-Srebrna Krila מגיעים לשיוויון במקום הרביעי. הראשונים ייצגו את המדינה ב-1987, האחרונים ב-1988.
* בקדם הישראלי – ירדנה ארזי, שהייתה חלק מלהקת "שוקולד מנטה מסטיק" וייצגה את ישראל ב-1976 והנחתה את התחרות ב-1979, מגיעה למקום השני. יזהר כהן, שזכה באירוויזיון 1978, מגיע למקום השביעי.
* בקדם ההולנדי – "Fantasie eiland" מגיע רק למקום השני, אבל ללהיט בבריטניה ומגיע לטופ 5 במצעד הבריטי בביצוע באנגלית של להקת Tight Fit.
* בקדם האירי – Sheeba, נציגות השנה שעברה, מגיעות מקום אחד לפני אחרון. לינדה מרטין שרה ומגיעה למקום האחרון, כחלק מלהקת Chips. היא תישלח לייצג את המדינה שנתיים לאחר מכן ושוב ב-1992, אז גם תזכה באירוויזיון.
* בקדם הגרמני – Paola נציגת שווייץ 1969 ו-1980, מגיעה למקום השני. Jürgen Marcus, נציג לוקסמבורג 1976, מגיע למקום החמישי. Mary Roos, נציגת 1972, מגיעה למקום השישי בדואט, ותישלח לבדה שנתיים לאחר מכן. Séverine זוכת אירוויזיון 1971 עבור מונקו, מגיעה למקום העשירי.

פרטי טריוויה:
* צרפת פורשת מהתחרות מרצונה, אך יוון מעורבת בשערורייה שמשאירה את הנציגים היוונים בבית.
* יוון הוגרלה לשיר שנייה. Themis Adamantidis נבחר לייצג את המדינה עם "Sarantapente Kopelies", אך אחרי שהתגלה שהשיר שוחרר בעבר הוא נפסל. במקום זאת הם החליטו ברוב חוכמתם לשלוח שיר מסורתי ידוע ועתיק, שהוא כמובן שוב הפרה של כללי התחרות. יוון נאלצה לשלם קנס ולחזור רק בשנה הבאה.
* בנובמבר 1981 החליטה צרפת לפרוש. מנהל מחלקת הבידור בטלוויזיה הצרפתית (TF1) אמר: "חוסר הכישרון ובינוניות השירים היו הנקודה שבה התעצבנו. האירוויזיון הוא מופת לריקנות." בשנה הבאה תחנת הטלוויזיה Antenne 2 תיקח את המושכות ותישלח את הנציג הצרפתי במקום.
* Anna Vissi חוזרת לתחרות, אחרי שייצגה את יוון לפני שנתיים. עכשיו היא עבור קפריסין. Jahn Teigen חוזר בשנית עבור נורבגיה, אחרי שעשה זאת ב-1978. Fatima Padinha ו-Teresa Miguel, שהיו חלק מהלהקה שייצגה את פורטוגל ב-1978, חוזרות כחלק מלהקה אחרת לייצג את המדינה. Sally Ann Triplett, שייצגה את בריטניה לפני שנתיים כחלק מההרכב Prima Donna, היא עכשיו חלק מהצמד, שמייצג את בריטניה.
* Stella חוזרת בפעם השלישית, אחרי שכבר הייתה חלק מהלהקה, שייצגה את הולנד ב-1970, ולהקה אחרת שייצגה את בלגיה ב-1977. עכשיו היא סולו בשביל בלגיה. Anita Skorgan מנורבגיה גם חוזרת בפעם השלישית עבור מדינתה. השתתפה ה-1977 וב-1979 כסולנית, עכשיו היא חלק מצמד עם Jahn Teigen.
* התחרות אורכת 2:11 שעות.
* למרות שמה הרוסי, Svetlana נולדה בצרפת בשם Claire de Loutchek. היא ממוצא רוסי, אבל שם זה נגמר.
* השיר השווייצרי התקבל לקדם השווייצרי של 1979 בביצוע להקה, שהתפרקה לפני הקדם ועל כן פרשה. השיר הוגש בשנית, התקבל וזכה בקדם השוייצרי של 1982.
* מילות השיר הנורבגי הן מעין ניסוי להימנע ממילים נורבגיות קשות כמו Ikke ו-Bakke כדי שהשיר יהיה יותר נגיש לאוזניים אירופאיות. ומכאן השימוש בצרפתית בשם השיר.
* גרמניה מקבלת מספר שיא של 9 פעמים 12 נקודות. קפריסין, ישראל, שווייץ ובריטניה מקבלות פעמיים 12 נקודות כל אחת, יוגוסלביה מקבלת 12 נקודות פעם אחת.
* גרמניה מקבלת 78.92% מהנקודות האפשריות, ועד היום היא ממוקמות במקום השני מבחינת אחוז הנקודות אחרי בריטניה 1976, בשיטת הניקוד החדשה כמובן.
* גרמניה מסיימת את הערב בהפרש עצום של 61 נקודות מישראל, הפרש של 29.90%, שהיה ההפרש הגדול ביותר בין המקום הראשון לשני במשך שנים עד 2009. מבחינת מספר הנקודות, השיא של גרמניה למעשה נשבר כבר ב-1997.
* בלגיה מקבלת נקודות מכל נקודות השיפוט, היא היחידה שמצליחה לעשות זאת השנה. השיר הבלגי, נכון לאותה שנה, היה השיר שהגיע הכי נמוך בתחרות עם נקודות מכל המדינות המשתתפות. ב-1984 תשבור דנמרק את השיא הזה, כאשר תגיע גם היא למקום הרביעי, עם ניקוד מכל המשתתפות, אך עם % ניקוד נמוך יותר.
* בהופעת השיר לאחר הזכייה, Nicole שרה את שירה במספר שפות: גרמנית, אנגלית, צרפתית והולנדית.
* Kojo הנציג הפיני העיד, כי הוא היה הרוס מהעובדה, שסיים את התחרות במקום האחרון עם 0 נקודות.
* הבריטים היו משוכנעים שהם זוכים לפני התחרות והיו בראש טבלת ההימורים. לטענת בריטים רבים, הסיום הנמוך של השיר הבריטי ביחס למיקום שבו היה בטבלת ההימורים, היו מחאה נגד מלחמת פוקלנד. אותה פראנויה בריטית תטען שנים לאחר מכן, שהמקום האחרון ב-2003 הוא כמחאה על מעורבות בריטניה במלחמה בעיראק.

ניתן לצפות בתחרות המלאה כאן: