2020 – אפס במנהיגות

לראשונה, מאז שהחלה לפני 64 שנים, תחרות האירוויזיון בוטלה. עבור מי שאינו חובב, לא מדובר בידיעה מרעישה. המשחקים האולימפיים בטוקיו נדחו, אנשים איבדו את מקומות העבודה שלהם, בתי החולים התמלאו באנשים שאובחנו ב-Covid19, גבולות נסגרו, העולם נכנס לתקופת שיתוק. נכון לכתיבת שורות אלו, העולם טרם התאושש. ועדיין, היה ניתן לכתוב סיפור אחר, אבל היו שבחרו להביא לתקדים, ולבטל לראשונה את התחרות. אבל בוא נתחיל מההתחלה.
עונת אירוויזיון 2020 נפתחה כהרגלה, והדברים זרמו. העיצוב האמנותי והסלוגן של התחרות נחשפו מוקדם יחסית ואחריהם עיצוב הבמה, המנחים נחשפו, 41 מדינות אישרו השתתפות, התקציבים חולקו, הקדמים וריאליטיי השירה ברחבי היבשת תקתקו כמו שעון שווייצרי, בהתאם ללו"ז של איגוד השידור האירופי, והסבב הראשון של הכרטיסים התנהל כמתוכנן.
בינואר הוכרז המפקח החדש על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, Martin Österdahl, ונקבע כי הסבב השני של מכירת הכרטיסים ייערך ב-30/01. בינואר החלו להתמלא אתרי החדשות בידיעות אודות וירוס אשר מדביק רבים בסין. וירוס הקורונה, או Covid19 בשמו הרשמי, נראה תחילה כמו שידור חוזר של בהלת הסארס ב-2002-2003, אך ככל שהזמן נקף, ניכר כי יש מקום לדאגה. במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ונכון לסוף פברואר התפשט במעל ל-60 מדינות. מתחילת מרץ, החל מרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך מרץ, הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, וכמעט לכל מדינות אירופה. החל מאמצע מרץ, עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה וספרד. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות. מחשש להדבקה, בוטלו אירועים המוניים, ובהם: ועידת Mobile World Congress שתוכננה להיערך בפברואר 2020 בברצלונה, קרנבל המסכות בוונציה, ערב הסעודית אסרה על זרים את העלייה לרגל למכה, מיסת הפסחא בוותיקן התקיימה לא השתתפות מאמינים, כנס 2020 APS March Meeting בדנבר, קולורדו, שתוכנן ל-2 במרץ בהשתתפות יותר מ-10,000 פיזיקאים מרחבי תבל, בוטל בהתראה של יום אחד, חברת פייסבוק הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, שתוכנן להתקיים ב-5–6 במאי בסן חוזה, קליפורניה. גם חברת גוגל הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה. כאמצעי למניעת הדבקה הודיעו מדינות רבות על הפסקת לימודים, וזו כללה בתחילת מרץ כ–300 מיליון תלמידים. חברות שונות אפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.
ואז הגיע תור האירוויזיון. הספקות בנוגע לקיום האירוויזיון החלו להישמע כבר פברואר. נטע ברזילי ביטלה את הופעתה בקדם הקרואטי עקב החשש מהוירוס. המפקח על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, Jon Ola Sand, נעדר ממפגש המשלחות המסורתי באמצע מרץ מאותה הסיבה. בנוסף, נעדרו מאותה הסיבה המשלחות מאזרבייג'ן, שבדיה, ישראל, אוקראינה, אירלנד, גאורגיה, איטליה, יוון, רומניה, צרפת, רוסיה, סרביה, מלטה ודנמרק. הקורונה הוכרזה במחצית הראשונה של מרץ רשמית כמגיפה עולמית. עלתה השאלה, האם יתקיים האירוויזיון עקב כך במתכונתו הנוכחית, יידחה או יבוטל? מספר אלטרנטיבות עלו, כגון אירוויזיון מול אולם ריק, שידור כל הופעה מהמדינה המייצגת, דחיית התחרות לאוגוסט ועוד. באותו שלב, ראש עיריית רוטרדם ביקש כי תתקבל החלטה בנידון עד ה-6/04, שהוא מועד בניית הבמה. אתר האירוויזיון הוציא הודעה, לפיה איגוד השידור עוקב אחר ההתפתחויות בהתפשטות מגיפת הקורונה, ונשאר מעודכן בהנחיות ארגון הבריאות העולמי ומוסדות הבריאות המקומיים. נציגי ליטא וישראל הודיעו כי הם דוחים את ההגעה להולנד לצורך צילומי הגלויות עקב המגיפה. באמצע מרץ נחשפו כבר כל שירי התחרות וטבלאות ההימורים החלו להתמלא: בולגריה, שווייץ, ליטא, איסלנד או רוסיה היו צפויות לזכות ברוטרדם במאי 2020. אך אז נפל דבר. ב-18/03 הודיע איגוד השידור האירופי על ביטול אירוויזיון 2020, וזאת עקב מגיפת הקורונה. בהודעה שיצאה, נמסר כי נבחנו דרכים רבות על מנת לקיים את התחרות. עם זאת, חוסר הוודאות סביב התפשטות מגיפת הקורונה, וההגבלות שהוטלו על ידי ממשלות אירופה השונות והרשויות בהולנד, הביאו את ה-EBU לידי החלטה לא לקיים את התחרות השנה.
כפיצוי, הוחלט לקיים סוג של מופע מחווה לתחרות שנקברה, בשם Eurovision: Europe Shine a Light. במסגרת האירוע המנומנם, שלא ארחיב עליו את הדיבור כאן, הוכרזו התאריכים הרשמיים שבהם ייערך אירוויזיון 2021 ברוטרדם. כלומר, ניתנה כאן הבטחה כי האירוויזיון נדחה לשנה אחת בלבד ויחזור ביתר שאת בשנה הבאה.
אך מדוע לא התקיים האירוויזיון? האם לא ניתן היה לערוך אותו ללא קהל? אירוויזיון ללא קהל משמעו הפסד כספי עצום למדינה המארחת, אשר לא מקבלת החזר על ההוצאה שלה בהיעדר תיירים. מה עם דחיית התחרות לתאריך מאוחר יותר? ההצעה אכן הייתה על השולחן, אך מאחר ואף אחד לא יכל להתחייב כי אירופה והעולם יהיו במצב נורמלי ביוני או בספטמבר, אף אחד לא היה מוכן לקחת את הסיכון הפיננסי ולהשקיע באירוע שייתכן שיבוטל. אירוע עם סיכויי ביטול גבוהים מרחיק ממנו אנשים ששואפים ליציבות, כמו גם חברות וספקים מבוססי רווח. מדוע לא לארוח את האירוויזיון באולפן? הדבר כבר קרה ב-1963. נכון, העולם השתנה מאז, אבל אנחנו עומדים כאן בפני מקרה שלא חווינו במהלך חיינו, ומקרים חריגים צריכים לגרור אמצעים חריגים. אבל לא, אירוויזיון באולפן אומר לבטל את האירוויזיון כאירוע שמניב רווחים. ולא שיש משהו בעייתי ברווחים, כסף הוא מה שמניע את העולם. עם זאת, לא ייתכן שכסף הוא הדבר היחיד אשר יניע את העולם. הוא אולי המניע המרכזי, אבל היחיד? ובכן, הסיבה שבגינה האירוויזיון בוטל היא כסף. היה ניתן לקבל החלטה ניהולית ולומר שימים קשים ובלתי צפויים מביאים להחלטות בלתי צפויות וחריגות. היה ניתן לקיים אירוע צנוע, השומר על ריחוק חברתי, ללא הופעות בימתיות מפוצצות. לא היה קורה כלום אם האירוויזיון היה מתקיים פעם אחת במאה באולפן. וחוץ מזה, רוב העולם מחובר לאינטרנט, האם אנחנו באמת לא מסוגלים לערוך תחרות אינטרנטית במתכונתה? האם באמת הרס של מסורת ארוכת שנים הוא הפתרון היחיד? כדי להרגיע את הרוחות, התחייבו ב-EBU כי אירוויזיון 2021 יתקיים גם יתקיים, אבל מי יוכל לערוב לכך? במידה ויבוטל גם אירוויזיון 2021, הפגיעה במוסד שהוא האירוויזיון תהיה אנושה. הבחירה לקיים אירוע אקסרווגנדי או לא לקיים אירוע בכלל היא עלבון להיסטוריה של האירוויזיון, שהחל כאירוע צנוע יחסית והתפתח לאורך השנים, לבש צורות שונות, אבל בעיקר השתנה עם רוח הזמן. לנצח בטבלאותיהם של חובבי האירוויזיון הקשים תופיע השנה 2020 כחור שלא ניתן למלא.
זמן קצר לאחר ביטול התחרות, הודיע איגוד השידור האירופי כי אירוויזיון 2021 יתקיים במאי 2021 ברוטרדם. השירים אשר נשלחו לאירוויזיון 2020 לא יהיו רשאים להשתתף בתחרות ועל המדינות המשתתפות לבחור בשירים חדשים. הדבר עורר זעם בקרב חלק מכותבי השירים, אשר השקיעו רבות והאמינו בשיריהם, אך על כך בהמשך.
סיסמת התחרות שנבחרה היא "Open Up". המפיק Sietse Bakker ציין כי "הסיסמה נבחרה בכוונה כמשפט לא שלם: להיפתח זה לזה. להיפתח למוזיקה. להיפתח לרוטרדם. להיפתח ל… מה שתבחרו! הרגישו חופשיים להשלים את הסיסמה בדרכיכם. כך נצליח להכיר זה את זה טוב יותר… חיפשנו נושא וסיסמה שישקפו את מה שהולנד מסמלת ומה שההולנדים יכולים להזדהות עמו; מדינה עם ראש פתוח לעולם, שבה אנחנו מביעים את דעתנו, תוך מתן כבוד זה לזה. היה לנו חשוב גם למצוא נושא שמשקף את רוח התקופה. אנשים מודאגים מהקיטוב הגואה והחופש אינו מובן מאליו לכולם כפי שאמור היה להיות. עם הסיסמה "Open Up" אנחנו מזמינים אנשים להיפתח לאחרים, לדעות אחרות, לסיפורים האחד של השנה וכמובן למוזיקה האחד של השני". Jon Ola Sand המפקח מטעם איגוד השידור האירופי הוסיף כי "ב-1956, רק 7 מדינות השתתפו בתחרות, ומאז נפתחנו לאירופה כולה, לאוסטרליה, ועכשיו באמצעות הזרמת מדיה, גם לעולם כולו. הערכים של האירוויזיון הם אוניברסליות, הכללה והמסורת הגאה שלנו של חגיגת השונות באמצעות מוזיקה. כעת נוכל להוסיף ערך נוסף, של פתיחות."
העיצוב האמנותי של התחרות היה אמור לסמל "את 65 השנים של התחרות ו-41 הצפויות לקחת בה חלק. התחרות נוצרה כעשור לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לקרב בין המדינות באמצעות מוזיקה. בעשורים האחרונים בתחרות נפתחה למדינות חדשות, כשרונות חדשים וטכנולוגיות חדשות. על מנת לאכוף מחדש את המסר הזה, נוצר סמל מבוסס דאטה, אשר חוגג את הסיפור של האירוויזיון באופן עכשווי. הסמליל הוא ייצוג אסבטקרטי של דגלי 41 המדינות המשתתפות ונבנה על העיצובים של התחרויות הקודמות שאירחה הולנד. העיצוב נבנה על פי מאפייני העיצוב ההולנדי: מינימליסטי, ניסיוני וחדשני. הוא מספר סיפור, הוא צבעוני, חגיגי ושמיש מאד" כך לדברי Sietse Bakker. "בצירוף מקרים, האירוויזיון הראשון נפתח בהופעה של הולנד, וכך ציר הזמן מתחיל עם צבעי הדגל ההולנדי".
על העיצוב אחראית הסוכנות ההולנדית CLEVER°FRANKE. 

"על ידי שימוש בתוכנה שפיתחנו בעצמנו, ביחד עם מאגר מידע היסטורי, יצרנו זהות אייקונית שמחייה את ההיסטוריה של האירוויזיון בדרך ייחודית מאד", כך לדברי Thomas Clever, מייסד שותף ב-CLEVER°FRANKE. "לאחר מכן העיצוב עבר כיוון ועידון ידני כדי להפוך אותו לעיצוב קוהרנטי, כי השימוש בכל צבעי הדגלים לא הפך אותו לכזה באופן מיידי".
השנים שבהם לא הצטרפו מדינות חדשות נותרו ריקות, ובכך יצרו רווחים בשבשבת הצבעונית. לדוגמה יש פער בין דגל יוון, שהצטרפה ב-1975, לבין דגל קפריסין, שהצטרפה רק 7 שנים לאחר מכן. מ-2009 ועד לימינו, רק אוסטרליה הצטרפה לתחרות וניתן לראות את צבעי דגלה אחרונים בסדר. 
חובבים קטנוניים (כמוני) הצביעו על העובדה, שסדר הצבעים של דגל בולגריה, למעשה תואם לדגל ההונגרי ולא לדגל הבולגרי.
הבמה, שהייתה אמורה להיבנות עבור התחרות עוצבה על ידי Florian Wieder. לפי האתר הראשי, "העיצוב מתבסס על התמה של 'Open Up' והנוף המישורי ההולנדי הטיפוסי, ומביא את הגרין רום בחזרה אל האולם…" לדברי Wieder, העיצוב מראה את "החיבור בין השמיים, הים והיבשה. קו האופק מחבר ביניהם והוא יתפקד כחלון הנפתח לעולם של אירוויזיון 2020. רצפת הבמה עוצבה בהשראת התעלות והגשרים שמחברים את האדמה והמים בהולנד. עם עיצוב זה, אנחנו מעוניינים להביא את האמנים קרובים ככל הניתן לקהל…" מיקום הגרין רום בתוך האולם "יגרום לקהל להרגיש אפילו קרוב יותר לאמנים". לדברי Sietse Bakker, הבמה תאפשר להעניק מראה שונה לכל אחד מ-41 מההופעות המתחרות. Wieder מוסיף כי הוא "קיבל השראה מהמאפיינים של העיצוב ההולנדי. על הבסיס הזה רציתי ליצור קונספט לא קונבנציונלי, מינימליסטי ומודרני." 

הדמיית בימת אירוויזיון 2020

הבמה תוכננה לכלול מסכי LED גדולים וחצי-שקופים בגודל של 22*5 מטרים. הם יוכלו לשמש רקע לבמה הקטנה יותר. המסכים אמורים לחבר את הבמה לבמה הקטנה, וניתן לעשות בהם שימוש יצירתי. בזמן שימוש, הקהל עדיין יוכל לראות את הבמה עקב שקיפות המסך. כאשר לא בשימוש, המסך יהיה אטום. 
עם חשיפת כל השירים, בולגריה מתמקמת במקום הראשון בטבלת ההימורים, ואחריה שווייץ, ליטא, איסלנד ורוסיה.

להלן דירוגי לשירי התחרות, לפי גרסאות הסטודיו:

01. netherlands הולנד – השיר נפתח בקולו מלא הנשמה של Jeangu Macrooy. בבית השני, נכנסים כלי מיתר וקולות הליווי, שנשמעים כמו להקת גוספל. הפיזמון נימוח פריך, ונשמע כמו שיר נשמה. בחלק האחרון של השיר, הדרמה מתעצמת, אך לא מתדרדרת לרגעי קיטש בלתי ניתנים לעיכול. קולות הליווי משתלבים בזה של הזמר, והתחושה היא של התעלות. השיר נגדע באחת, ללא רגע שיא, או אפילו הכנה לסיום. כאילו הסתיים טרם זמנו.

02. גאורגיה – רוק-בלוז אלטרנטיבי, המתפתח למטאלקור. הכלים האלקטרוניים משתלבים באלו החשמליים, המעצימים את הדרמה לקראת סוף הפיזמון. אז, הזמר כבר עושה growling מלא. בפיזמון השני, הכלים האלקטרוניים וכינורות חשמליים מביאים את השיר לשיא, משל היה שאנסון בסנרמו. השיר כולו בנוי מאותם אקורדים, החוזרים על עצמם הן בבית והן בפיזמון. זה נשמע כמו זעם כבוש היוצא בצעקה גדולה.

03. סן מרינו – השיר מתחיל כאלקטרופופ אמביינטי Avicii-אי בקצב איטי, אבל אחרי האינטרו הופך לגילטי פלז'ר מסוג אחר לגמרי – להיט דיסקו-Fאנק קצבי, א-לה מועדונים באייטיז. לשיר השפעות חזקות של סינת'פופ. זה מאד נישתי, לא אפנתי בשום צורה, ועדיין יש בשיר משהו הומוריסטי, קליל ומהנה מאד. הפיזמון טיפשי, מיושן, אבל מאד מדבק.

04. שווייץ – שירתו של הזמר משדרת משהו אפל וקר. בבית השני נכנסים כבר צלילי האלקטרו האמביינטים, ומעניקים לשיר נפח נוסף. האווירה היא אינטימית, אמוציונלית, אך מאופקת במידה. בפיזמון השני, שוב יש תוספת מוזיקלית והשיר נדמה כמתפתח עם כל חלק. ה-C Part הקצר הוא שקט, שמהווה ירידה לצורך עלייה בפיזמון האחרון. השיר מסתמך על יכולותיו הקוליות הוירטואוזיות של Gjon's Tears.

05. צ'כיה – דאנס הול עם מוזיקת מועדונים קצבית. מקצבים שונים משתלבים בשיר בהפקה מאד עדכנית ומגניבה. השיר כולו מושך קדימה מבחינת אופנה מוזיקלית רלבנטית. לשיר סאונד מאד פרשי, הביט חזק ואפקטיבי, השיר באנרגיה גבוהה ומשדר אווירה חיובית ואופטימית. 

06. איטליה – בלדת פסנתר עדינה ורגישה. השיר הוגדר טרם חשיפתו כפשוט וצפוי, אך מרגש. זה כנראה תיאור יפה ונכון. בלדה איטלקית טיפוסית, חסרת זמן ומקום. בפיזמון הזמר פורץ בשירה אמוציונלית. זה נע בין רגשות מאופקים לבוטים. הקול שלו נשמע מצוין ומתאים לשני המצבים. השיר הפך להמנון המרפסות באיטליה לאחר הסגר שהוטל על המדינה.

07. אזרבייג'ן – Bubblegum Pop ו-Electropop עם השפעות של ראפ, דאבסטפ ו-R&B. השיר נפתח במהאוול ולאחריו בצלילי עוד. בפרה-פיזמון, נשמעת תפילה בודהיסטית. הפיזמון אפקטיבי מאד, מתלבש על האוזן ולא מרפה, מלווה בכלים אלקטרונים ודראם משין כבד. צליל ערבי-אתני מגיע לאחר מכן. ההפקה של השיר עדכנית יחסית, אך לא הייתי מכנה את השיר כהכי מודרני.

08. בולגריה – בלדה שקטה שנשמעת כמו שיר חג מולד. מתחיל בהמהום, ההופך לעיבוד אלקטרוני מכשף. הצליל מחוספס, כאילו במונו, או מתוך תקליט שרוט. ההפקה עדינה, עם צלילי קסילופון, גיטרה ופסנתר. בפיזמון, הכינורות תורמים למלודיה המתקתקה. לשיר מלודיה פריכה וקליטה, וממיסת לב. בפיזמון האחרון עלייה של חצי טון ועיבוד תזמורתי עשיר, שנותן לשיר את אווירת הדיסני המיושנת, הרטרואית והחמימה. שירתה של הזמרת נשאר מאופק וקטן. השיר מסתיים בסולו כינור והמהום הזמרת והמלווים.

09. רומניה – בלדת פופ מודרנית ועצובה, המשלבת בין הפקת דארק-פופ עגמומית לצלילי פסנתר וכינורות. Roxen נכנסת בקולה המלחשש והעייף. ההפקה של השיר מהודקת ביותר, נדמה כי השתמשו בכל האפנות העכשוויות והנכונות, כדי להביא לכדי מוצר דארק-פופ מתקתק ועצוב. הזמרת משלימה את ההרגשה הזו בהגשה טינאייג'רית מתוקה-עצובה. השיר מסתיים ללא קרשנדו אירוויזיוני טיפוסי, אלא נשאר אדיש ומנומנם, ובו זמנית דרמטי וקודר.

10. בריטניה – בלדת פופ פשוטה וישירה מאד, המנונית, עם הוק זכיר וצליל מאד בריטי. זה לא הדבר הכי פרשי שתשמעו השנה, או הכי אפנתי. זה Contemporary Adult שמרני, אך יציב. רדיו פרנדלי ולא מאתגר במיוחד, שכן מוזיקלית הוא מיידי מאד. מוזיקלית מדובר בשיר שמייצג נאמנה את סצינת הפופ הבריטי.

11. איסלנד – המנון סינת'-פופ מדבק. Daði Freyr פותח את השיר בשירה שקטה ואיטית, לאחר מכן נכנסת ההפקה האייטיזית. ואז, כשמתחיל הבית הראשון, נכנס הקצב הפופ-דיסקו-Fאנק, הממשיך עד סוף השיר. קליט ואפקטיבי מאד, מרענן ומשמח. מדובר בשיר פשוט מבחינת המבנה והמלודיה שלו, עם הפקה רטרואית מוכרת, שמדברת גם לדור המבוגר חובב הנוסטלגיה, וגם לדור הצעיר חובב הרטרו.

12. אוקראינה – פופ אתני. הסגנון זורק אותנו בחזרה לסגנונות, שהיו פופולאריים בתחרות לפני 15 שנים. השיר בנוי ממלודיה מאד רפטטיבית, שסוגרת מעגל אחד בבתים ופותחת מעגל שני בפיזמון. קולה הצורמני מעט של הזמרת תואם לזה של זמרות הפולקלור האוקראיני והסלבי באופן כללי. מה שהופך את השיר למודרני, הוא ההפקה האלקטרונית המהודקת מאד. צלילי החליל והאלקטרו מעניקים לשיר תחושה של מוזיקה פגאנית עתידנית. חנפני במידה, לא מאתגר, אבל מעורר הערכה.

13. רוסיה – אלקטרופופ-דיסקו עם השפעות רגאטון ומוזיקה לטינית. השיר הומוריסטי, ומכיל מספר קריצות, רמיזות מיניות וכפל משמעותיות. השיר הוא novelty song, משעשע, אנרגטי מאד, ולמרות שהוא רזה מבחינה מלודית, אי אפשר שלא להעריך את האפקט הסאטירי שלו. הרזון שדיברתי עליו מתכתב ובאותה עת צוחק ומזדהה עם הסטיגמה על שירי האירוויזיון.

14. ליטא – מתחיל כבלדה ניינטיזית, בבית השני מתגבר המקצב. ריף הגיטרה מקנה לשיר אווירה אמביינטית. אחרי הפיזמון נכנס הלופ האלקטרוני הדאנס-פופי. השיר מתעבה בעיבוד, והביט שלו אפקטיבי. סולן הלהקה, Vaidotas Valiukevičius, כריזמטי, ומצליח להיראות על הבמה מגניב נורא והיפסטרי במידה. כן, אני מודה שהשיר קצת גדל עליי מאז שמעתי אותו לראשונה. יש בו יותר עומק מוזיקלי וגם רבדים ברמת המשמעות, שהיה לי קשה לתפוס במסגרת הצפייה בקדם הליטאי.

15. סרביה – גרסה מקומית של ה-Pussycat Dolls. להיט מועדונים אלקטרופופי, בהפקה כבדה. קליט בטירוף. למרות שנשמע כאילו נכתב ב-2004, מדובר בלהיט באבלגאם-פופ-האוס מדבק, שאי אפשר להפסיק לשמוע ו/או לרקוד אותו. העיבוד אגרסיבי מאד, מיושן, אך מהנה להאזנה. הבנות שרות את הבתים בקצב מהיר, ובונות את הדרמה עד לפיזמון הקליט. האווירה היא אנרגטית מאד.

16. גרמניה – אלקטרופופ קליט וקצבי. הפיזמון, האפקטיבי למדי, נשמע מוכר ומושך לרחבת הריקודים. המוזיקה שואבת השראה ממוזיקת המועדנים העכשווית ומשתמשת בצלילי brass כבדים. ישנה גם השפעה ברורה ושימוש באלמנטים של דיסקו ומוזיקת Fאנק. הביט של השיר מדבק. השיר מעצבן ומתאמץ, אבל יש לו הרבה פוטנציאל, ולו בזכות העובדה שיש לו סאונד עדכני ומוכוון מצעדים.

17. יוון – אלקטרו-פופ קצבי ומודרני. מתחיל בלופ אלקטרוני, שנשמע כמו כלי נשיפה אתניים. ללופ הרפטטיבי נגיעות יווניות. והוא מהווה את העוגן המרכזי בשיר. הפיזמון רפטטיבי, אך קליט מאד, וכולל בעיקר את הלופ האלקטרוני, כאשר Stefania מהווה בו קישוט ווקלי ותו לו. אחד משירי הפופ המודרניים הקצביים היחידים בתחרות שבוטלה. השיר מאד לא יומרני, לא מכוון דווקא לזכייה, קליל ומופק לא בכבדות.

18. ישראל – יש בשיר אלמנטים אפריקאיים, קריביים, מזרחיים ופופ-דאנסיים/אתנו-פופיים. זה מעט מבולגן ומנסה לרקוד על כל החתונות. הבתים מציגים אפרו-ביטס מיושנים למדי. הגשר כולל חלק ווקלי המנוני, וקטע ריתמי אפריקאי בשפה דמיונית. הפיזמון הוא כבר שיר חתונות גנרי למדי, והוא כאמור, החלק המאכזב בשיר. על אף הנקודות הבעייתיות בשיר, אודה כי מדובר בשיר כיפי מאד, גם אם לא קומפטטיבי.

19.  שבדיה – המנון פופ-גוספל-R&B עם וייב אמריקאי חזק. גנרי למדי. השיר לא רע, אבל הוא נשמע כמו שיר מלודיפסטיבלן טיפוסי. עם דרופ אלקטרוני לא ייחודי. ההרמוניות הווקליות של The Mamas מצוינות. השיר אינו מביא בשורה חדשה, ונשמע בעיקר כמו שיר רקע, כזה שיכל, בחסות שופטי התחרות, לסיים בטופ 10, ובעיקר בזכות הכריזמה של השלישיה.

20. לטביה – בקליפ המושחז שהיא שחררה זה עובד, על הבמה בקדם ראו את הבלאגן. המנון פיוז'ן-פופ אנרגטי ואמוציונלי, המשלב סגנונות שונים, אולי רבים מידי, אבל בסופו של דבר יוצר שיר מגובש למדי. המלוות פותחות בפיזמון. דרופ אלקטרוני מגיע לאחר מכן, ויעטר את השיר כולו. החלקים ששרה Tīna הם neo-Soul. בין הבתים לפיזמון יש דאב סטפ אפקטיבי למדי ומדבק, מקצב EDM וקטע ראפ אפילו. 

21. אלבניה – בלדה עגמומית ועצובה, דרמטית מאד, שמאפשרת ל-Arilena Ara לצעוק ולהרשים בקולה. ל-Ara נוכחות בימתית חזרה מאד כמו גם יכולת מרשימה בלייב. הדבר היה אמור לשרת אותה בתחרות, ויכל לעזור לה להעפיל לגמר.

22. בלרוס – אלקטרופופ, שמתחיל שקט, וממשיך כדאנס-פופ. זה נחמד לקבל שיר בבלרוסית. עם זאת, הז'אנר המוזיקלי של השיר הוא לגמרי בינלאומי. הדרופ וחלקים נוספים בשיר דומים מידי ל-"Blood Sweat & Tears" של להקת BTS הדרום קוראינית, כמו גם ל-"Lean On" של Major Lazer & DJ Snake. השיר בעל מלודיה חמימה ופריכה בבתים, בונה דרמה, עד לפיזמון הרפטטיבי, אך המרקיד.

23. מלטה – המנון פופ-גוספל קליט עם צליל מסחרי חזק. השיר מתחיל בנגינת עוגב ולופ אלקטרוני עמום וקולה העמוק של Destiny נכנס על רקע נגינת פסנתר. מחיאות כפיים, המדמות להקת גוספל נכנסות בחלק השני של הבית. בפיזמון, מתגבר הקצב לפי קצב מחיאות הכפיים. ככל שהשיר מתפתח, הדרמה מתעצמת, Destiny מזריקה לשיר מנה של Soul, והפיזמון מחזיר את המאזין בכל פעם להוק המרכזי של השיר.

24. נורבגיה – פאוור בלאד דרמטית ורגשנית. שומעים שיש כאן את הנטייה לקדרות של Kjetil Mørland יחד עם הקלילות הפופית של Christian Ingebrigtsen. אציין לזכותה של Ulrikke, שגם כאשר היא זועקת את השיר, זה לא נשמע אובר אמוציונלי. לא מדובר בבלדה פורצת דרך. העיבוד שמרני ומבנה השיר צפוי, אבל את מה שניסו לעשות, הם עשו טוב. בלדת פופ אירופאית מאד, נוגה, שמדברת לקהל רחב.

25. מקדוניה – מידטמפו פופי-אלקטרוני עם פיזמון דיסקו רטרואי במקצב טנגו, שמתאים מאד לעשור הראשון של האלפיימיז, ופחות ל-2020. יש לשיר צלילים של הפופ הרומני של אז, שכבש את המצעדים. יש אלמנטים של מוזיקת דאנס והאוס. נגינת האקורדיון מעטרת את השיר לאורכו. Vasil תורם לאווירה החושנית בקולו הנמוך, כאשר רק לקראת סוף השיר הוא עולה לפלצטים ומעביר בקולו אמוציות להעצמת הדרמה.

26. פולין – מדובר בבלדת פופ תזמורתית עצובה ורגשנית בסגנון שירי הנושא של סרטי ג'יימס בונד. הדרמה נבנית עד לקרשנדו הבלתי נמנע בפיזמון. הפיזמון כבר נשמע כמו שיר ג'יימס בונדי, דרמטי להפליא, אבל חסר זהות ייחודית. השיר מסתיים בתו גדול, לפחות בגרסה הסופית. המלודיה והעיבוד מקבלים עיבוי מקולה מלא הנשמה של הזמרת. האווירה בשיר קודרת מאד, עצובה. סוג של נבואת זעם.

27. פורטוגל – בלדת פופ-סינגר-סונגרייטר מודרנית, מלודית, עם הפקה אפקטיבית, אבל לטעמי מעט חסרת ייחוד. השיר הוא בלדה רומנטית, פריכה, שעושה נעימי, כשיר רדיו פרנדלי, גלגל"צי, אך היא לא מאתגרת בשום צורה את המאזין. השיר אקוסטי, נעדר כל אפנות מוזיקליות עכשוויות.

28. דנמרק – פופ-פולק-קאנטרי קצבי ומוכר, המנוני וקליט. הקולות של הצמד משלימים זה את זו, בדואט גברי-נשי מסורתי. חנפני ומעט קלישאתי. לא שיר רע בשום מובן, אבל בהחלט לא כזה שמתאגר את המאזין להיט אצטדיונים, לכן אירוני, שזכה בקדם מול אולם ריק. לשיר צליל רטרואטי חמים, עם הוק אפקטיבי. צלילי חמת החלילים לאורך השיר, שמים את הדובדבן על הקצפת.

29. קרואטיה – נפתח כבלדה שקטה, בעיבוד תזמורתי, עם כינורות דרמטיים, רקיעות פסנתר קצובות ותופים רועמים, המדמים רעמים. בפיזמון Kedžo מתעל דרמה. הפיזמון עצמו הוא מאד גנרי ונשמע כמו בלדות פופ בלקניות או סלביות רבות, שנתקעו איפשהו בשנת 1998. בפיזמון האחרון ישנה עלייה צפויה של חצי טון, על מנת להגביר את הדרמה ולמכור את השיר בכוח. קצת אולד-סקול אירוויזיון,

30. בלגיה – בלדת פופ ניינטיזית, עם השפעות טריפ הופ ודרים פופ. האווירה קודרת ומזכירה שירי נושא של סרטי ג'יימס בונד. קולה של הזמרת נותר אדיש וקטן לאורך השיר, והדרמה נבנית בעיקר בעיבוד התזמורתי, המבוסס כינורות, שמגיע לשיאו בפיזמון. ב-2020, סוג זה של מוזיקה נחשב שמרני. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמדובר בשיר מלא ושלם, מלודי מאד, גם אם מעגלי מבחינת המבנה שלו.

31. סלובניה – בלדת פופ שמרנית וגנרית בהפקה מודרנית עם השפעות ניו-אייג'. אמוציונלית מאד, אבל חצי אפויה, הנסמכת על קולה המדויק של Soklič, כמו גם על הופעתה הכריזמתית. לצערה, מדובר בשיר מיושן ובהופעה מיושנת עוד יותר. ההפקה עדינה ונותנת את הבמה לקולה הגדול והמדויק של הזמרת, אך אינה מצילה את השיר מעצמו.

32. אוסטריה – פופ-דיסקו-R&B-Soul קצבי. משהו שברונו מארס היה מקליט ב-2012.. השיר לא פרשי, הוא נשמע כמו סוגת מוזיקה שכבר יצאה מן האפנה, ולא התקררה דיה כדי להפוך לרטרואית. הפקת השיר היא דיסקואית-אלקטרונית, עם סאונד סבנטיזי, שהוא כבר לא לגמרי סבנטיזי, אלא יותר כזה, שמנסה לחקות להיטי רטרו מהשנים האחרונות. השיר מסתיים בקול ענות חלושה.

33. פינלנד – בלדת פופ מודרנית, גם אם לא מלהיבה. בפיזמון השיר לוקח לעיבוד מעט יותר אלקטרו-פופי. זה שיר גנרי למדי, עם צליל מוכר, אבל לא כל כך אפקטיבי. קולו של Aksel לא מובהק מספיק, והנוכחות הבימתית שלו כמעט ולא קיימת.

34. אוסטרליה – מידטמפו פופ בהפקת אלקטרופופ או אם תרצו בלדת רוק בהשראת Sia. מלודיה נחמדה, אם כי לא זכירה במיוחד והפקה מהוקצעת. קולה השקט של Montaigne נע בין זעם לייאוש. הגשר של השיר כולל שורה אחת והפקת EDM דרמטית, שניתן להגיד שנועדה לבימת האירוויזיון. הפיזמון עובר למוד יותר פופי והמנוני, עם צלילי אמביינט אלקטרוני, בעוד קולה של הזמרת זועק וכואב. 

35. אירלנד – דאנס-פופ קצבי, בתמה של העצמה אישית באווירה להטב"ית. הטמפו של השיר המנוני מאד, אבל יש בו משהו מאד מיושן, שכן הוא נשמע כמו להיטי המצעדים מלפני 10 שנים. הפזמון גדול וקליט מאד. לזכות השיר אציין, שהוא מיידי מאד, אולי מכיוון שההוק שלו פשוט מאד אפקטיבי. אין יותר מידי הפתעות בשיר. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כאן ניתוק מכל הקשר מוזיקלי עכשווי.

36. ארמניה – פופ-היפ-הופ עם הפקת טראפ מודרנית ועדכנית למדי. השיר באנרגיה גבוהה, הפלואו של השיר זורם, הביט המנוני וזכיר מאד. אלו הדברים הטובים שאני יכול להגיד עליו… מצד שני, מדובר בהיפ-הופ אמריקאי מאד גנרי ורדוד. זה נשמע כמו חיקוי חיוור של אמניות היפ-הופ אמריקאיות. הניסיון של Athena Manoukian לעשות ראפ נידון לכישלון, והאוטוטיון מוציא מהדעת ומוזיל את השיר עוד יותר. 

37. מולדובה – מופק לעייפה בצלילים אלקטרונים דרמטיים ובומים למיניהם. בלדה, אשר מתפרצת בפיזמון. האינטרו של השיר הוא לופ מוזיקלי, שמלווה אותו לאורכו. הזמרת נכנסת בשירה מלחששת, כאשר ההפקה נותנת לשיר אפיל מסתורי ואפל. בבית השני היא פותחת את הפה והגרון קצת יותר, ושם כבר יש מלודיה מסוימת, אם כי מאד בסיסית, כמו בלדה אייטיזית עבשה.

38. קפריסין – פופ-דיפ-האוס גנרי מאד. הסאונד שטחי. השיר נשמע כמו גרסת רמיקס זולה של בלדה. אין הדהוד של הכלים האלקטרוניים בעיבוד, אין ייחודיות כלשהיא בצליל, הכל מאד מאכזב. ב-C Part עוד איכשהו זה נשמע כמו שיר מעט יותר מלודי, אך בנקודה זו, השיר מתחיל להשתרך ולהיגרר עד לסיומו.

39. ספרד –  השיר לוקח לדרמה שנבנית, בצלילי סינתיסייזרים דרמטיים. היתר הוא שבלונה פופית לא מעניינת בעליל. לשיר יש את כל המרכיבים להיות להיט… אם השנה הייתה 2013. זה אלקטרופופ גנרי, עם כל האפנות הפופיות שכבר חלפו מן העולם. 

40. צרפת – בלדת-פופ קיטש תזמורתית ופומפוזית. Adult Contemporary, עם הפקה שמרנית, תזמורתית כמעט לגמרי. המלודיה עגולה, מוכרת מאד, פריכה וקלה לעיכול. השיר אינו מאתגר את המאזין בשום צורה ונשמע קצת כמו קלישאת אירוויזיון. שיר מאד רגיל, שחשבנו שכבר הפסקנו לשמוע בתחרות.

41. אסטוניה – בלדת פופ, בסגנון להקות בנים של פעם. הפקה דרמטית ופומפוזית, מלודיה שבלונית ומילים קלישאתיות ודביקות. השיר בונה דרמה להגברת האפקטיביות של הפיזמון, בו Uku Suviste פורץ בזעקות. זה נשמע כמו בלדות פופ רוסיות דרמטיות שלא לצורך, הפורטות על נימי הרגש בשירת יתר והפקה, שסוחטת את הרגש מהמאזין. פופ מיושן ולא מעניין מידי.

שירים במצעדים:
רוסיה – מקום 9 באסטוניה, מקום 21 בהונגריה ומקום 33 בליטא.
איסלנד – מקום 3 בפלנדריה ואירלנד, מקום 10 בסקוטלנד, מקום 33 בשבדיה ומקום 34 בבריטניה.
דנמרק – מקום 18 בשבדיה.
איטליה – מקום 36 בשווייץ.
בריטניה – מקום 15 בצ'כיה.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
* אלבניה – "Malaseen" של Bojken Lako הוא פיוז'ן מוזיקלי אלבני. שיר מסקרן, מרתק, רפטטיבי, מכשף. מקום רביעי. "Me tana" של Elvana Gjata הוא חביב חובבים גדול! אתנו-פופ קליט, שמח ואפקטיבי. מקום שני.

"Me gotën bosh" של Tiri Gjoci הוא בלדת פסנתר עגמומית ומלודית מאד. מקום שמיני. "Eja merre" של Era Rusi הוא שילוב בין שירה ומוזיקה אתנית-שבטית, לבין קצב פופי. מקום חמישי. "Kutia e Pandorës" של Valon Shehu הוא גלאם רוק, מאד אפקטיבי, זכיר. שיר שלא מרפה ממך מהרגע הראשון. מקום שמיני.
* אוסטרליה – "Rabbit Hole" של Jaguar Jonze הוא אינדי-פופ-רוק עם השפעות ניינטיזיות מובהקות ופיזמון קליט בצורה בלתי רגילה. הקצב והביט אינטנסיביים מאד וההוק של השיר ממכר. הרגשה של להקת Garbage במודל 2020. מקום שישי. "Raw Stuff" של Didirri הוא בלדת אינדי-רוק קטנה ומקסימה. מקום רביעי.

* בלרוס – "La-ley-la" של CHАKRАS הוא מוזיקת עולם עדינה ומחניפה. פולקלור מקומי עם סינת'פופ. מקום שלישי. "Chili Pepper" של KeySi הוא חצי חביב חובבים. אפרו-פיוז'ן עם מקצבים מערביים. מרים. מקום רביעי.
* קרואטיה – "Love, Love, Love" של Zdenka Kovačiček הוא סוג של גילטי פלז'ר.  פופ-Soul א-לה ארית'ה פרנקלין. מקום שישי. "Zovi ju mama" של Aklea Neon הוא Fifth Harmony פוגשות מוזיקה ילידית אמריקאית. זה מוזר, ניו-אייג'י ומעניין. מקום רביעי. "You Will Never Break My Heart" של Indira Levak הוא להיט דורון מדלי-אי מהספר. עם צליל מזרחי, רקדנים שריריים וזמרת אחת מוגזמת. חגיגה. מקום שלישי.

* צ'כיה – "White & Black Holes" של Barbora Mochowa מחבר מוזיקת אמביינט, עם דארק פופ מלודי וחלומי. מקום שלישי. "Get Up" של Pam Rabbit הוא אינדי-אלקטרופופ עם השפעות מוזיקה שחורה. נשמע מקורי, אדג'י ורלבנטי לסצינת המוזיקה. מקום שביעי ואחרון. "All the Blood (Positive Song Actually)" של We All Poop הוא רוק-פופ אלטרנטיבי משהו, אך קליט. פיזמון המנוני, אך לא קלישאתי. מסר טבעוני. מקום רביעי.

* דנמרק – "For You" של SamSara הוא פופ-פולק עם עיבוד עשיר, הכולל צלילי מוזיקת עולם. לא עולה מטרום הגמר האינטרנטי. "Human" של Jasmin Rose feat. RoxorLoops הוא פופ-דאנס ניינטיזי מאד. מתמודד אוטומטי בגמר, לא ממשיך לסופר-גמר. "Den Eneste Goth I Vejle" של Maja Og De Sarte Sjæle הוא שיר על זמני, מאופק, סגור ומעניין. מתמודד אוטומטי בגמר, לא ממשיך לסופר-גמר. "Honestly" של Sys Bjerre מרענן בפשטותו. מתמודד אוטומטי בגמר, לא ממשיך לסופר-גמר.
* אסטוניה – "Write About Me" של Anett x Fredi הוא בלדת פופ-בלוז שקטה, מלאת חצוצרות ואווירת מועדון בשנות העשרים של המאה הקודמת. מקום שלישי. "Beautiful Lie" של Jaagup Tuisk הוא בלדה רגשנית, מבוססת פסנתר, עם הפקה אלקטרונית מינימלית. מקום שני. "Out in Space" של Shira הוא בלדת פופ-רוק עם השפעות בלוזיות. אפקטיבי ומגניב. מקום שישי.
* פינלנד – "Cicciolina" של Erika Vikman הוא חביב חובבים ענק. שואב מוטיבים משלאגרים פיניים מסורתיים וממוזיקת מועדונים אייטיזית. זה קליט בצורה מדבקת, ומכוון להיות גילטי פלז'ר ו-novelty act. מקום שני.

"Lover View" של Sansa הוא פופ-האוס מועדוני ונחמד. מקום שישי ואחרון.
* איסלנד – "Elta þig" של Elísabet הוא אלקטרופופ-שלאגר אפקטיבי וחזק. מקום חמישי ואחרון בחצי הגמר הראשון, לא ממשיך הלאה. "Ævintýri" של Kid Isak הוא להיט פופ-אורבני, שזוכה להופעה חלשה. מקום שלישי בחצי הגמר הראשון, לא ממשיך הלאה. "Fellibylur" של Hildur Vala היא בלדה סבנטיזית,  סוג של שלאגר-בלוז. מקסים ומאד סקנדינבי. מקום חמישי ואחרון בחצי הגמר השני, לא ממשיך הלאה. "Oculis Videre" של Iva הוא חביב חובבים. בלדה אתנית ניינטיזית. הווקל הוא אופראי משהו והמוזיקה ימי ביניימית. מקום שלישי.
* ישראל – "Roots" של עדן אלנה הוא מידטמפו פופ עם נגיעות אתניות. הפיזמון הוא דרופ חזק מאד ומדבק. מקום שני.
* איטליה – "Musica (e il resto scompare)" של Elettra Lamborghini הוא פופ טיפשי ורפטטיבי, מהנה במידה, גילטי פלז'ר. רגאטון, צלילים קריביים ואנדר פרודקשן. "Andromeda" של Elodie הוא אלקטרופופ, עם השפעות ומקצבים של מוזיקה לטינית, רומבה, מוזיקה שחורה ועוד. שיר מועדונים אינטיליגנטי. "Viceversa" של Francesco Gabbani הוא בלדה עד מידטמפו, מחוייכת, מלודית, חכמה ומתוקה. "Dov'è" של Le Vibrazioni הוא רוק-פופ עם פיזמון של להיט אצטדיונים. "Tikibombom" של Levante הוא פופ אינטיליגנטי, העוסק באפלייה מגדרית. עיבוד, שהפך יצירה קטנה ואישית להמנון.

"Ringo Starr" של Pinguini Tattici Nucleari הוא להיט אינדי-פופ כיפי, קצבי, אירוני וקליט. "Carioca" של Raphael Gualazzi הוא שיר אקלקטי, מיוחד, שונה, אנרגטי, קליל ועושה חשק לרקוד. "Ho amato tutto" של Tosca הוא בלדת פסנתר קלאסית, ג'אזית, אלגנטית ועצובה. 
* לטביה – "Polyester" של Annna הוא אינדי-פופ מטופש, יומרני וקאלטי. מקום שלישי. "I'm Falling for You" של Miks Dukurs הוא בלדת רוק רוך עם השפעות בלוז. זה מקסים, קטן, שלם. מקום רביעי. "Izgaismots" של Rūta Ķergalve הוא בלדה מורכבת ומאד אינדית-פגאנית בסגנונה. אותנטי ו-engaging. לא מעפיל מהאודישן לקדם עצמו.
* ליטא – "Namų dvasia" של Baltos Varnos הוא פולק-ניו-אייג' קסום באווירה רוחנית. עולות לחצי הגמר הראשון ומסיימות בו במקום החמישי. "Why Why Why" של Andy Vaic הוא אינדי-פולק היפסטרי, עם אלמנטים אלקטרוניים כבדים. קליל וחמוד. עולה לחצי הגמר השני ומסיים בו במקום השמיני והאחרון. "DRIP" של Meandi הוא ראפ-טראפ, משעשע, קליל ורפטטיבי. מקום שישי. "If I Leave" של Monika Marija היא בלדת בלוז-פופ-קאנטרי חזקה, מודרנית, Adele-אית מאד. מקום שלישי. "Tave čia randu" של Gabrielius Vagelis היא בלדת פופ-רוק קליטה מאד עם ביטים כבדים של אלקטרו. שיר עם הוק וזמר כריזמטי. עולה לחצי הגמר השני ומסיים בו במקום השמיני והאחרון. "Make Me Human" של Moniqué היא בלדת אינדי-פופ חביבה מאד. מקום שני. "Alligator" של KaYra הוא פופ-בבאלגם עם קצוות של אינדי של זמרת מאד מעניינת ומוכשרת.

מקום שביעי. "Far" של Evgenya Redko הוא אלקטרו-פופ חביב עם ביט של להיט מועדונים. מעפילה לחצי הגמר השני, אך פורשת. "Unbreakable" של Aistė Pilvelytė הוא שלאגר אירוויזיוני, שכתב לה Thomas G:son. מקום חמישי.
* מולדובה – "Moldovița" של Valentin Uzun & Irina Kovalsky הוא חביב חובבים. שיר תיירים פשוט, מטופש, כפרי וממכר. מקום תשיעי. "Dale dale" של Diana Rotaru הוא טראש לפנים, אתנו-פופ מולדובי. מקום שישי.

"My Wine" של Pasha Parfeny הוא פופ קצבי חמוד עם מקצב רומני-מולדובי-אתני כיפי ומקפיץ. מקום שני. "Summer of Love" של Sasha Letty הוא להיט אירוטראשי קצבי וממכר. מקום 19 ואחרון. "Cine te-a facut să plîngi" של Alexandru Cibotaru הוא בלדה עד מידטמפו מלודית ונימוחה ברומנית. מקום 15.
* נורבגיה – "Talking About Us" של Lisa Børud הוא אלקטרו-פופ קצבי, מודרני ומרים. מעפיל בטרום הגמר הראשון לדו קרב הזהב, אך לא ממשיך לגמר. "Wild" של Rylee הוא פופ-אפרו-פיוז'ן/Moombahton מאד מודרני ואפנתי. רוצה להיות להיט. עולה לגמר ומסיים במקום שלישי-רביעי.

"How About Mars" של Jæger הוא  EDM של לפני כמה שנים, המלודיה לא מדהימה או מיוחדת, אבל ההפקה טכנואית מאד, ומושכת לרחבת הריקודים. מתמודד בטרום הגמר השני, אך לא ממשיך הלאה. "Pray for Me" של Kristin Husøy הוא ניו-בלוז ומוזיקת נשמה א-לה Rag'n'Bone Man. מקום שני. השיר "Som du er" של Akuvi הוא פופ-Afrobeats מגניב ופרשי מאד. מתמודד אוטומטי בגמר, לא ממשיך לסופר-גמר. "Hurts Sometimes" של Tone Damli הוא המנון פופי חזק מאד לטעמי, כזה שלפני 7 שנים היה יכול לזכות באירוויזיון. מתמודד אוטומטי בגמר, לא ממשיך לסופר-גמר.
* פורטוגל – "Rebellion" של Blasted היא בלדת רוק עצובה, בעוד הפיזמון הוא ניו-מטאל עצבני ודי רזה, חביב חובבים. סיים במקום החמישי בחצי הגמר הראשון ולא עלה לגמר. "Gerbera Amarela do Sul" של Filipe Sambado הוא שיר מעניין, עשיר מוזיקלית. העיבוד מאד מעניין ומשלב גיטרות ושאר כלים פורטוגליים עם אלמנטים סיתסייזריים. מקום שלישי. "Cegueira" של Dubio feat. +351 של הוא שיר מגניב באווירת מוזיקת סווינג מודרנית, עם השפעות Neo Soul א-לה Amy Winehouse. מקום שישי בחצי הגמר השני, לא עולה לגמר. "Passe-Partout" של Bárbara Tinoco הוא שיר באווירת שנות השלושים או הארבעים. העיבוד עם ה-big band הוא מגניב, היפסטרי משהו. זוכה להופעה קברטית ומסיים במקום השני. "O Dia de Amanhã" של Ian Mucznik היא בלדת פסנתר פופ-רוק סטנדרטית למדי, אלטון ג'ונית משהו. נחמדה וזורמת. מקום שמיני ואחרון בחצי הגמר הראשון, לא עולה לגמר. "Movimento" של Throes + The Shine הוא ראפ-טראפ אלקטרוני בפורטוגלית. זה מגניב, זה מרים. מקום שישי.
* רומניה – "Cherry Red" של Roxen הוא מידטמפו, המשלב אלמנטים של מוזיקה לטינית ורגאטון. מקום שלישי.
* סרביה – "Oči meduze" של Andrija Jo & Isidora Mitić הוא במידטמפו עד אפטמפו, אלקטרופופ, בעל פיזמון קליט. להיט. מקום רביעי. "Kolači" של Marko Marković היא חגיגה בלקנית-סרבית לכל דבר ועניין. שיר אנרגטי על ספידים. מקום שישי. "Svadba velika" של Balkubano. הוא פולק סרבי טיפוסי, המזכיר את Emir Kusturica. מוזיקה מסורתית, אווירה שמחה ושיכורה. מסיים במקום ה-11 בחצי הגמר השני ולא עולה לגמר. "Baš baš" של Naiva הוא פופ-רטרו, שלוקח לשנות החמישים ולמוזיקת הצ'ה צ'ה צ'ה. הפיזמון קליט וממכר. מקום שני.

"Veruj u sebe" של Nenad Ćeranić היא בלדה די סתמית. השיר נפתח בדקלום מתוך תהילים קל"ז, מה שאסור על פי כללי התחרות. הטקסט יוצא מעט קרינג'י (היא מדקלמת על עוללים מנותצים…). מקום תשיעי בחצי הגמר השני, לא ממשיך הלאה. "Niti" של Milan Bujaković & Olivera Popović הוא שיר בעל צלילי אמביינט ואינדי-פופ, שמזכירים גרסה קצת פחות אדג'ית ויותר ווקלית של סלובניה 2019. הצלילים מכשפים. מקום תשיעי.
* סלובניה – "Sing to Me" של Astrid in Avantgarden הוא דרים-פופ אוורירי, בעל הפקה אלקטרונית כבדה. זה יומרני מאד, אבל לא רע. מקום שמיני ב-EMA FREŠ ולא מעפילה לגמר. "Verjamem vase" של Gaja Prestor הוא מידטמפו בהפקה אלקטרופופית. המנוני, פאוור פופ, עם הוק מאד ברור ו-Millennial Woop מעצבן. מקום שביעי.
* שבדיה – "Ballerina" של Malou Prytz הוא בלדת פופ א-לה Sia. הוק חזק מאד. מגיעה לשלב ה"הזדמנות נוספת" ושם מסיימת. "Boys with Emotions" של Felix Sandman הוא אלקטרופופ קצבי עם אווירה חלקלקה. זה עשוי בצורה מהוקצעת, אבל ההפקה קרה. מקום שביעי. "Nobody" של Klara Hammarström הוא מידטמפו פופ, להיט מצעדים, שלוקח עשרים שנים אחורה. מקום חמישי בטרום הגמר השני ולא ממשיך הלאה. "Bulletproof" של Dotter הוא Sia פוגשת את Marina and the Diamonds. פופ סטדנרטי, מכוון מצעדים וחביב חובבים ענק. מקום שני.

"Kingdom Come" של Anna Bergendahl הוא להיט פופ-דאנס-קאנטרי עם סאונד ABBA-אי. הפיזמון קליט מאד, מדובר בשלאגר המנוני. מקום שלישי. "Shout It Out" של Mariette הוא יופי של המנון פופ, מאד אפקטיבי. מקום עשירי. "Vem är som oss" של Anis don Demina הוא שיר קצבי מסיבתי, מרים בטירוף וכיפי. מקום חמישי. "Crying Rivers" של Faith Kakembo הוא בלדה נקייה, חמימה ומודרנית. שיר שמתפתח לאורך שלוש הדקות. מסיימת חמישית בטרום הגמר השלישי ואת דרכה בתחרות. "Carpool Karaoke" של Nanne Grönvall הוא שיר טיפוסי של Nanne, שכמעט מרגיש כמו פארודיה עליה. . גיטרות חשמליות עם מוזיקת שלאגר-דאנסבנד מחניפה וקלילה. מקום שביעי ואחרון בטרום הגמר הרביעי, לא ממשיכה הלאה. "Brave" של Hanna Ferm הוא פופ אירוויזיוני למהדרין. נגיש מאד. מקום רביעי.
* אוקראינה – "Vegan" של Jerry Heil הוא להיט אלקרופופ טבעוני. מקום שישי. "Pich" של Katya Chilly הוא שיר אתני אסלי, אקספרימנטלי ומכשף. מקום חמישי בחצי הגמר הראשון, לא ממשיך הלאה.

"Blck Sqr" של Fo Sho הוא היפ-הופ וטראפ, עם דרופ חזק ברקע, ופיזמון Soul-RnB רטרואי, שמושך דווקא לשנות ה-20. מקום שביעי בחצי הגמר השני, לא ממשיך הלאה. "Bonfire" של Tvorchi הוא פופ עכשווי ועדכני, עם מוזיקת Soul, היפ-הופ/ראפ והפקת אלקטרו וטראפ חזקה. מקום רביעי.
* בקדם השבדי – Linda Bengtzing שברה את שיא השתתפויות הסולו לאמן במלודיפסטיבלן – 7 השתתפויות במספר. גם כותב השירים Jimmy Jansson שבר שיר משל עצמו, כאשר הכניס לא פחות מ-6 שירים למלודיפסטיבלן 2020, שיא מאז שהחל הפורמט החדש של המלודיפסטיבלן ב-2002. במלודיפסטיבלן 2006 Thomas G:son הכניס 6 שירים פרי עטו, אך אז השתתפו 32 שירים בתחרות, וב-2020 רק 28. 
היה משא ומתן בין רשות השידור השבדית לבין הזמרת Carola בנוגע להשתתפותנ האפשרית. לפי Lasse Holm, אשר הלחין את השיר, ש-Carola הייתה אמורה להשתתף עמו במלודיפסטיבלן, רשות השידור השבדית דחתה את השיר. השיר הוקלט לאחר מכן בביצועה של Johanna Beijbom. רשות השידור חזרה וטענה כי Carola הייתה זו שסירבה להשתתף בתחרות. SVT מנסים לעשות את המלודיפסטיבלן מגוון ככל הניתן מבחינת מגדר, גיל, ז'אנר, ייצוג תרבותי וכו'. כאשר Carola לא רצתה לבצע את השיר, כל שאר האמנים שהם חשבו עליהם, אשר נכנסים למשבצת שלה, כבר היו עם שירים. בשלב זה הם בחרו לוותר על השיר.
רשות השידור השבדית הכריזה על הקמת היכל התהילה של המלודיפסטיבלן, שמטרתו לחגוג את התחרות ואת האישים שהשפיעו על התפתחותה. 48 אישים נכנסו להיכל התהילה ב-2020. החל מ-2021 הציבור יצביע על 6 אנשים נוספים שייכנסו להיכל התהילה מידי שנה.
רשות השידור השבדית החליטה להיפרד מהמשתתף Thorsten Flinck, ולא לאפשר לו להשתתף בטרום הגמר שלו. הסיבה: Flinck נמצא בעיצומו של הליך משפטי, במסגרתו הוא מואשם בעבירות של איומים וונדליזם. נמתחה ביקורת על רשות השידור שהחליטה לפסול את המועמד פחות משבוע לפני טרום הגמר שלו. לדברי גורמים, ב-SVT ידעו על ההליך המשפטי של Flinck, אבל בחרו לקבל החלטה ברגע האחרון משום מה. כותב השיר Thomas G:son יצא נגד ההחלטה וציין כי אם OVÖ שנמצא אשם בהליך פלילי הורשה להשתתף, אין סיבה ש-Flinck לא יורשה. בהתראה של יום, הוקפץ נציג שבדיה 1995, Jan Johansen, והוא ביצע את השיר שה-Flinck היה אמור לבצע. באלבום המלודיפסטיבלן הופיעה הגרסה של Flinck. מתמודדת נוספת שהייתה בשיחות עם SVT עבור החלפת הנ"ל היא Regina Lund.
לפי הצהובון Aftonbladet, המתמודדים Hanna Ferm, Mohombi ו-Méndez הביעו את חוסר שביעות רצונם מהשתתפות השופטים הבינלאומיים בהצבעה בגמר המלודיפסטיבלן. השניים האחרונים אף ציינו כי על הבינלאומיים להפסיק להצביע בתחרות.
לאחר הגמר והתוצאות המפתיעות, עלו טענות כי ההצבעה האוסטרית נקראה במהופך, וכך מי שקיבל נקודה 1, היה אמור לקבל 12 נקודות מאוסטריה, וכו'. מה שגירה את דמיון החובבים, היה העובדה, שבשנים האחרונות קרה יותר מפעם אחת, שבאירוויזיון אחד השופטים לא הבין את אופן הדירוג, ודירג את השירים הפוך. בנוסף, השירים של Dotter ו-Anna Bergendahl, שני הפייבוריטים הגדולים, דורגו נמוך על ידי אוסטריה. אם הטענה הייתה מתבררת כנכונה, Dotter הייתה מוכרזת כמנצחת של המלודיפסטיבלן. בדיקה של רשות השידור השבדית קבעה שלהד"ם.
3,243,000 צופים צפו השנה בגמר המלודיפסטיבלן. כמות הצופים הנמוכה ביותר מאז 1999.
שערורייה סביב גמר המלודיפסטיבלן. רגעים לאחר שנסגרו הקווים בגמר, סכומי כסף גדולים הופקדו באתרי הימורים, המהמרים על הניצחון של The Mamas. החשש היה שמישהו מרשות השידור השבדית הדליף את התוצאות טרם הוכרזו, מה שמהווה עבירה לכל דבר. ה-SVT הודיעו כי יחקרו את המקרה, אך העלו אפשרות, שהאקר פרץ למאגרי המידע שלהם, וכי המידע לא הגיע מבפנים.
Jan Johansen, נציג 1995, מגיע למקום השביעי והאחרון בטרום הגמר השני. לא ממשיך הלאה. Nanne Grönvall, נציגת 1996 כחלק מהרכב, מגיעה למקום השביעי והאחרון בטרום הגמר השלישי. לא ממשיכה הלאה. Victor Crone, נציג אסטוניה 2019, מסיים במקום התשיעי. Robin Bengtsson, נציג 2017, מגיע למקום השמיני. Anna Bergendahl, נציגת 2010, מגיעה למקום השלישי.
* בקדם הבלרוסי – VAL ממוקמים במקום השני הן בקהל והן בשופטים ומסיימים במקום הראשון הכללי.
* בקדם האוסטרלי – Montaigne מסיימת במקום השני בקהל, אך זוכה בזכות הצבעת השופטים.
* בקדם המקדוני – לא נערך קדם, אלא בחירה פנימית. את השיר המקדוני כתבו האחיות Nevenka ו-Kalina Neshkoski, בשיתוף Alice Shrader האמריקאית. לאחיות היסטוריה של הפגנת לאומנות מקדונית בשיריהן ומסתבר כי התנגדו להסכם שינוי השם של מקדוניה למקדוניה הצפונית. לפי כתבה שפורסמה, הן גם חברות בארגונים ימנים קיצוניים. התמונה של שמש ורגינה, משמשת כתמונת הקאבר של Nevenka בפייסבוק. הסמל הוא שנוי במחלוקת בשימוש של מקדונים, שכן הוא ידוע כסמל יווני. ב-1995 נאלצה מקדוניה להסיר את הסמל מדגלה בעקבות מחאות של יוון. Vasil, נציג מקדוניה, ביקש בראיון להפריד את המוזיקה מהפוליטיקה.
* בקדם הסלובני – Tinkara Kovac, נציגת 2014, מסיימת במקום הרביעי. הזמרת הסרבית Jelena Karleuša שלחה לקדם הסלובני את השיר "La Bomba", מאחר ויש לה דרכון סלובני, אך השיר נדחה. בהמשך סיפרה כי יש לה סכוך עם רשות השידור הסרבית, ולכן נמנע ממנה לייצג את סרביה בתחרות.
מופע הביניים של המנחה, Klemen Slakonja, שחיקה את נציגי סלובניה מ-1993 ועד 2019, היכה גלים, לא רק בספירת החובבים:

* בקדם הליטאי – לאחר שמעפילה מטרום הגמר, Evgenya Redko פורשת עקב בעיות בריאותיות (פריצת דיסק). שירה "Far" נכתב על ידי בעלה, אסף יהודה הישראלי.
THE ROOP שברו את שיא ההצבעות בגמר קדם הליטאי בכל הזמנים, כאשר קיבלו 50,139 קולות מהקהל. בנוסף, זכו גם ל-% ההצבעה הגבוה ביותר בקדם הליטאי עם 59.06% מהקולות. השיא הקודם היה שייך ל-LT United, אשר קיבלו ב-2006 32,669 קולות.
* בקדם הקרואטי –  נציג 2000, Goran Karan, התקבל עם השיר "My Legacy is Love", שנכתב לכבוד ראש הכת שהוא חבר בה. הוא הופיע עם השיר פומבית מ-2017 ואילך. השיר שוחרר רשמית ב-2018. עוד ביום הפרסום של רשימת המשתתפים, פרסמה הטלוויזיה הקרואטית כי Karan פרש, אך לא מן הנמנע שנפסל. את מקומו לקחה Elis Lovrić.
השיר "You Will Never Break My Heart" של Indira נכתב בין היתר על ידי המוזיקאי הישראלי דורון מדלי, אשר כתב את השירים הישראלים לאירוויזיון ב-2020, 2018, 2016 ו-2015.
בגמר הקדם, בין Damir Kedžo ל-Mia Negovetić הפרידו רק 260 קולות, אשר היו יכולים להעניק לה את הניצחון.
* בקדם האזרבייג'ני – אין קדם, אלא בחירה פנימית. לשלב האחרון מגיע גם השיר "Catsh If You Fall" של Eldar, זוכה אירוויזיון 2011.
* בקדם המלטי – ארבעת הפיינליסטים מבצעים שירים מקוריים בגמר ה-X Factor, אך אף אחד מהשירים לא נוסע לאירוויזיון. Destiny Chukunyere, המנצחת, היא זוכה האירוויזיון ג'וניור 2015.
* בקדם הקפריסאי – לפי מקורות, ל-Ivi Adamou הוצע לייצג את קפריסין ב-2020 עם "Cleopatra", כן, אותו השיר אשר עשה סיבוב אצל סן מרינו וסיים באזרבייג'ן. Adamou, שילדה את ביתה הראשונה לפני שנתיים, העדיפה לטפל בילדה, וסירבה לאירוויזיון, שצפוי היה לגזול זמן רב ממנה. היא הביעה את רצונה להשתתף ב-2021. בנקודה זו, בחרה רשות השידור הקפריסאית ב-Sandro לייצגה בתחרות. 200 שירים עמדו לבחירתו, כולל שיר של Kontopoulos. הוא סירב לכולם, כי רצה ללכת עם שיר משל עצמו. רשות השידור הקפריסאית האזינה לשירים שהוא הציע וסירבה לכולם, עקב רמתם הלא מספקת. מעניין לציין שמבין 200 השירים שהוא דחה, היו השירים שנבחרו לבסוף לייצג את צרפת, "The Best of Me", והשיר שנבחר לייצג את אסטוניה, "What Love Is". עוד שיר שנדחה על ידו, לפי השמועות, הוא "Pray For Me", אשר התקבל לקדם הנורבגי וסיים בו במקום השני.
* בקדם הנורבגי – בפעם השלישית בהיסטוריה, אחרי 1986 ו-1989, גמר הקדם הנורבגי נערך בעיר שאינה אוסלו. 
מידי טרום גמר, הצביעו תושבי המדינה דרך אתר התחרות לשיר המועדף עליהם. בגמר, האתר קרס מרוב עומס. היו 38 מיליון נסיונות להצבעה שלא צלחו. הפקת הקדם החליטה להשתמש, כפי שנקבע בתקנון הקדם, בצוות שיפוט שנבחר מראש. מדובר היה בשלושים אנשים, שאינם מתעשיית המוזיקה, אלא כאלה שאמורים לייצג את הציבור הרחב לפי מגדר, גיל, מעמד וכו', בדומה לצוות השיפוט הדמוסקופי בפסטיבל סנרמו. אלו החליטו מי יהיו ארבעת השירים אשר יעלו לשלב הבא. בשלבים הבאים ההצבעה באתר עבדה והטופ 2 והזוכה נקבעו לפי הצבעות הקהל. מפיק התחרות טען, כי מאחר ובכל אחד מטרומי הגמר, הצבעת צוות השיפוט הייתה זהה להחלטה של הקהל, סביר להניח שארבעת השירים שהם העלו לסופר גמר היו נבחרים גם על ידי הקהל. באותו מעמד הסתבר כי צוות השיפוט קבע את הצבעתו על פי גרסאות הסטודיו של השירים, ולא על פי ההופעות החיות. הדבר עורר את זעמם של חובבים רבים, וחלק ממשתתפי הגמר ומנהליהם הביעו את חוסר שביעות רצונם בפוסטים ברשתות החברתיות. בסקר שנערך לאחר הקדם על ידי העיתון VG, עלה כי Rein Alexander היה המבצע השני המועדף על הקהל הנורבגי. התוצאות, מן הסתם, לא שונו, למרות הביקורת. Didrik Solli-Tangen, נציג 2010, מתמודד עם אחיו בדואט, אך לא מעפיל לסופר-גמר.
* בקדם הישראלי – זו השנה השישית בה מתקיים "הכוכב הבא לאירוויזיון" בקשת. ההוצאות העצומות עבור הפקת אירוויזיון 2019, ככל הנראה דחקו את תאגיד השידור לבצע מיקור חוץ לבחירת הנציג לאירוויזיון 2020 גם כן. עם זאת, השיר הישראלי נבחר במסגרת קדם פרטי ששודר בכאן 11. תאגיד השידור הציע את הנחיית האירוע ללוסי איוב ולבר רפאלי, מנחות אירוויזיון 2019. רפאלי דרשה 100 אלף שקל להנחיית המשדר וסורבה.
השיר "Feker Libi", שכתבו עידן רייכל ודורון מדלי לקדם של עדן אלנה, עמד בפני סכנת פסילה עקב ויתור על זכויות מצד הכותבים. רייכל ומדלי התבקשו לחתום על ויתור זכויות מול התאגיד בתוך 24 שעות, או ששירם יוחלף בשיר אחר. לבסוף הדברים הסתדרו, והשיר זכה בקדם.
"פאדיחת הסינק" – בתאגיד השידור שקלו לא לשלם לטדי הפקות על משדר הקדם אירוויזיון מאחר ועקב תקלה, חלק גדול ממנה שודר ללא סינק.
* בקדם הרומני – אל הקדם הפרטי הגיעה Roxen עם חמישה שירים, אשר שניים מתוכם בלטו לחובבים במיוחד: "Alcohol You" ו-"Cherry Red". הזמרת הצהירה ו/או רמזה מספר פעמים טרם הקדם, כי "Alcohol You" הוא השיר המועדף עליה. בקדם עצמו, היה שקוף כמעט כי היא מנסה לחבל בכוונה בסיכויים של "Cherry Red" לזכות. היא לא חייכה לאורך השיר, לא רקדה את הכוראוגרפיה ואף זייפה, כפי שלא זייפה באף ביצוע. בשאר הביצועים ניכר שהיא מתאמצת יותר ונוכחת יותר. החובבים זעמו. הפייבוריט הגדול של רבים מהם זכה ליחס מזלזל מהזמרת, שכאילו ייתרה את קיום הקדם על ידי קידום השיר המועדף עליה. Roxen הכחישה שחיבלה בהופעת השיר בכוונה.
* בקדם האוקראיני – חוק חדש של הקדם מציין כי יוכלו להשתתף מבצעים שלא הופיעו ברוסיה משנת 2014 ואילך, כמו גם כאלו שלא נכנסו לחצי האי קרים בניגוד לחוק האוקראיני. אחרי הסערה בקדם האוקראיני ב-2019, זוכת אירוויזיון 2016, Jamala, פורשת מתפקיד השופטת. את מקומה תופסת Tina Karol, נציגת אוקראינה 2006. בנוסף, Vitaliy Drozdov מחליף בתפקיד השופט את Yevhen Filatov.
כשבוע לאחר הגמר, טענו חברי להקת Tvorchi, כי הקדם היה מכור. הם מציינים כי אנשי הסאונד כיבו את האוזניות שלהם בזמן ההופעה, וצחקו עליהם עקב כך. הם גם מציינים, שצופים שניסו להצביע להם בגמר לא הצליחו. אכן חשוד למדי, ש-Tvorchi זכו בחצי הגמר שלהם, כולל קבלת מירב הניקוד מהשופטים, אבל בגמר דורגו במקום אחד לפני האחרון אצל השופטים ובמקום החמישי אצל הקהל. טענות אחרות הועלו בדבר הטייה של השופט Andriy Danylko. לדברי חובבים, זו אינה הפעם הראשונה שהוא משפיע על דעת הקהל, כמו גם על ההצבעה של השופטים האחרים. האחרון התראיין כמה ימים לפני הגמר, וציין שייתכן שהשופטים ייתנו ניקוד נמוך ל-Tvorchi.
Go A מסיימים במקום השני בחצי הגמר שלהם, אך מקבלים את מרב הנקודות בגמר.
* בקדם היווני – אין קדם, אלא בחירה פנימית. Irini Papadopoulou הציעה עצמה כנציגה, ושלחה לרשות השידור היוונית שיר, שהלחין לה דורון מדלי. Stefania נבחרת ואז מחפשים לה שיר. השיר נבחר ושוקלים לתת לו את השם "Super Woman", אך לבסוף הוחלט לשנותו ל-"SUPERG!RL". בתחילה שקלו לחפש אחר שיר חדש, לאחר שקיבל תגובות לא חיוביות כל כך ממי שזכה להאזין לו. לבסוף, הוחלט לדבוק בשיר. 
* בקדם האסטוני – בחוקים צוין כי ההעמדה של השיר הזוכה חייבת להישאר כפי שהיא ולא להשתנות לקראת האירוויזיון, אלא אם ההעמדה אינה אפשרית לפי חוקי האירוויזיון. 
בחצי הגמר שלו, Uku Suviste מסיים במקום השני, וגם בגמר הוא עולה מהמקום השני לסופר-גמר. בגמר, אשר נקבע על ידי הצופים בלבד, הוא זוכה בפער ניכר. עקב הפער הגדול בין המקום הראשון לשאר השירים בהצבעת הקהל בגמר הקדם, והפער בין התמיכה שקיבל בגמר לעומת חצי הגמר, חובבים העלו את החשד ל-power voting מצד מישהו מטעמו של Uku. מפיק הקדם הכחיש את הדברים.
אחת מחברות Violina היא Daana Teekel, אשר הייתה נציגת המדינה ב-2005 כחלק מהרכב. היא מסיימת עם הרכבה החדש במקום החמישי בחצי גמר ולא ממשיכה הלאה. Laura, שהייתה נציגת 2005 כחלק מהרכב ונציגת 2017 כחלק מצמד, מסיימת במקום ה-11. Stig Rästa, שהיה נציג 2015 כחלק מצמד, מסיים במקום החמישי כחלק מהרכב.
* בקדם המולדבי – Pasha Parfeny, נציג 2012, שהגיע בקדם זה למקום השני, העלה פוסט ביקורתי על כך שהקדם היה ללא שקיפות או מנהל תקין. בקדם משתתף גם Denis Midone, יליד פתח תקווה. הוא ייצג את מולדובה ב-2012 באירוויזיון ג'וניור. Geta Burlacu, נציגת 2008, הייתה אמורה להשתתף בקדם, אך פרשה מסיבות אישיות.
* בקדם הצ'כי – בוטל הקדם הטלוויזיוני שתוכנן, ובמקומו נערך שוב קדם אינטרנטי. Jan Frost Bors, ראש המשלחת הצ'כית, אשר התפטר מתפקידו, נשאל בראיון שקיים עם גולשים באינסטגרם האם ביטול הקדם הטלוויזיוני שהיה מתוכנן היה אחד הסיבות להתפטרותו. הוא ציין שכן.
* בקדם הסרבי – Thea Devy מתקבלת לקדם עם "Sudnji dan". הגרסה האנגלית של השיר, "Judgement Day", הגיעה לטופ 3 בבחירה הפנימית של רשות השידור האוסטרית.
Autonomous Women’s Center הגישו בקשה לפסול את השיר של Bora Dugić and Balkubano, מאחר והטקסט שלו מקדם אלימות נגד נשים. לבסוף, הוחלט להשאיר את השיר בקדם, אך לשנות את הטקסט שלו. Bora Dugic לבסוף לא הופיע על בימת הקדם עקב בעיות רפואיות. השיר בוצע, אך בלעדיו.
עלתה טענה כי חלק מהשיר של Ana Milenković גנוב. נטען, כי הלחן של השיר דומה יותר מידי למוזיקת הנושא מהסדרה X Men. התקשורת בסרביה עסקה בעניין בהרחבה ואף עימתו את המלחין עם הידיעה. הוא מצידו טען כי יש דמיון, אך השיר אינו גנוב.
* בקדם הפולני – תכנית הכשרונות הותיקה, "Szansa na sukces", גויסה לטובת בחירת השיר והנציג לאירוויזיון. מפיקי התכנית החליטו לשנות את החוקים תוך כדי הליך הבחירה. על מנת לאפשר את השתתפותו של Albert Černý הצ'כי בטרום הקדם השלישי, בוטל החוק שמאפשר רק לאזרחי פולין להשתתף בתחרות. Alicja Szemplińska אוזכרה כמי שהניצחון אצלה בכיס עוד לפני שהחלה התכנית הראשונה, והיא אכן הגיעה לגמר עם השיר הקומפטטיבי והמופק ביותר, וזכתה.
Albert Černý ו-Lake Malawi, נציג צ'כיה 2019, מגיעים למקום השני.
* בקדם האיסלנדי – לפני גמר הקדם, השחקן Russel Crowe פרסם פוסט תמיכה ב-Daði & Gagnamagnið.
הזמר Matthías Matthíasson, נציג 2011 כחלק מהרכב, מסיים במקום הרביעי בחצי הגמר השני ולא ממשיך הלאה.
* בקדם הדני – על פי שמועה, השיר "Human" נדחה על ידי צותי השיפוט, שבחרו את מתמודדי חצי הגמר. מאחר ורשות השידור אהבה את השיר כל כך, היא החליטה להעניק לו מקום אוטומטית בגמר.
לראשונה מאז 1999, בגמר הקדם שרו המתמודדים בליווי תזמורת חיה, The Antonelli Orchestra, לצד נגני כלי המיתר של התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק. עוד דבר שקרה לראשונה – הקדם, אשר נערך בתחילת מרץ, נערך מול אולם ריק, וזאת עקב מגיפת ה-Covid19.
הזמר RoxorLoops, נציג בלגיה 2011 כחלק מהרכב, מתמודד בצמד, ולא מעפיל מהגמר לסופר-גמר.
* בקדם האלבני – לראשונה ב-FIK האלבני הורשו להשתתף כותבי שירים זרים, כל עוד אחד מכותבי השיר יהיה אלבני. ההערכה היא כי הדבר היה על מנת ש-Arilena Ara תוכל להשתתף בתחרות. שירה נדחה באחת התחרויות הקודמות כי הכותבים Darko Dimitrov ו-Lazar Cvetkovski הם מקדונים. קבוצה של מלחינים אלבניים הודיעו כי הם מחרימים את הקדם עקב כך. 
Inis Neziri, מי שהתמודדה בתחרות של 2018, פרשה ככל הנראה מה-FIK של 2019, מהחשש מתחרות. לפי השמועות, השמות הגדולים המשתתפים השנה שכנעו אותה שאין לה סיכוי לנצח. עוד נמסר, כי השיר שהיה מיועד ל-FIK השנה מטעמה הוא "Ishe ti", אשר לבסוף הלכה עמו לפסטיבל Kënga Magjike.
ההפסד של "Me tena" של Elvana Gjata בקדם, גרם לכעס רב בקרב החובבים. הועלו טענות לשחיתות בצוות השיפוט, אשר התגברו כאשר אלו נחשפו: מסתבר כי שלושת השופטים הבינלאומיים העניקו את מרב הניקוד ל-Elvana Gjata, בעוד Arilena Ara דורגה אצלם במקום השני או השלישי. היו אלו השופטות המקומיות אשר העניקו ניקוד נמוך ל-Gjata ולמעשה מנעו את נצחונה. מדוע עשו זאת? טענה אחת מדברת על כך ש-Vera Grabocka, ש-Arilena Ara מנוהלת בסוכנות שלה, היא גם המפיקה של הקדם, אשר בחשה בתוצאות. יום לאחר הקדם, מנחת הקדם, Alketa Vejsiu, יצאה נגד הסיכול הממוקד שנעשה ל-Gjata על ידי שתי השופטות המקומיות ומציינת, אם הבנתי נכון, שלא תשתתף עוד בקדם בכל צורה שהיא, כמנחה או כשופטת. היא גם מציינת שהיא זו ששכנעה את Gjata להשתתף בפסטיבל. Eriona Rushiti, כותבת השיר האלבני לאירוויזיון 2019, טענה כי מפיקי הקדם האלבני דחפו להשתתפות של Arilena Ara, אך מאחר ו-Ara עובדת רק עם Darko Dimitrov המקדוני, הם שינו את החוקים, כך שהשנה יתאפשר גם לכותבים זרים להשתתף. התכנית המקורית של הטלוויזיה האלבנית הייתה להביא שופטים בינלאומיים, אך לאחר שהחל הייפ סביב השיר של Elvana Gjata, דאגו המפיקים להכניס שתי שופטות מקומיות, אשר לבסוף הפכו את התוצאה לטובתה של Arilena Ara. שופטת אחת, Rita Petro ציינה, כי היא העדיפה את השירים שלא היו מוכווני ניצחון ו-"Me tena" לא היה אחד מהם. נאום של השופטת השנייה, Mikaela Minga, מלפני שלוש שנים, שבו היא מציינת כי היא לא אוהבת שירי פופ שנשמעים "צועניים" מידי, גרמו לחובבים להאשים אותה בגזענות ולטעון שזו הסיבה שדירגה את Gjata נמוך. בינתיים, RTSH, רשות השידור האלבנית, ציינה כי תתחקר את ההצבעות ב-FIK, אך כי זהות הזוכה לא צפויה להשתנות עקב כך.
Olta Boka, נציגת 2008, מגיעה למקום ה-12 והאחרון בגמר הקדם.
Gjon's Tears מוזמן להשתתף בקדם האלבני ואף מקבל את ההזמנה, אך מקבל הודעה כי מולאה המכסה ל-FIK 58. במקביל, הוא שולח שיר לוועדה בשווייץ ונבחר לנציג שווייץ לאירוויזיון 2020.
* בקדם הפיני – Aksel מגיע למקום השני בקהל, אך זוכה בזכות השופטים.
* בקדם הארמני – Athena Manoukian מגיעה רק למקום השלישי בהצבעת הקהל, אך זוכה בעקבות הצבעת השופטים.
אחרי ניצחון Athena Manoukian בקדם, Karina EVN, ממשתתפות הקדם, ואימה, קיללו את הזוכה ברשתות החברתיות וכינו אותה "ז*נה יווניה".
* בקדם הפורטוגלי – שיר שני אי פעם באנגלית בקדם הפורטוגלי: של "Rebellion" של Blasted.
Elisa מגיעה בגמר למקום השני אצל השופטים ואצל הקהל, ומסיימת במקום הראשון הכללי.
* בקדם הלטבי – Samanta Tīna מגיעה למקום השני בהצבעת הקהל בטלווטינג, אך זוכה עקב הצבעת הקהל המסיבית באינטרנט.
Katrina Dimanta, נציגת 2014 כחלק מהרכב, מסיימת במקום השני לבדה.
* בקדם הצרפתי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. חשיפת השיר וזהות היוצרים גרמה לכעס גדול ברשת. בטוויטר חטפה ראשת המשלחת ביקורות ועקיצות מגולשים צרפתיים, שלא אהבו את השיר ולא הבינו מדוע היה צריך לגייס כותבים שבדיים עבור כתיבת השיר הצרפתי לאירוויזיון. ראשת המשלחת עצמה ציינה מספר חודשים לפני חשיפת השיר, כי לדעתה השיר יסיים בטופ 3 באירוויזיון. גם שר התרבות הצרפתי יצא נגד השיר שנבחר, וציין שהפזמון באנגלית מפריע לו. זאת למרות שזו אינה הפעם הראשונה שצרפת שרה פזמון באנגלית.
* בקדם הגרמני – הגרמנים מתכננים לערוך קדם כפי שנערך ב-2018 וב-2019, אך משנים את תכניותיהם. לדבריהם, הם החליטו לבטל את הקדם, כדי למנוע מבוכה למפסידים ופגיעה בקריירה שלהם. בנוסף, שיטת בחירה כמו מלודיפסטיבלן לא הייתה על הפרק, כי העניין בקרב אמנים מקומיים לא גדול מספיק. השיר נבחר בין היתר על ידי חברי פאנל, שנבחרו מתוך אנשים שחזו את המיקום של גרמניה באירוויזיון 2019. בנוסף הורכב צוות השיפוט מאנשים שהיו בצוותי שיפוט באירוויזיון.
* בקדם האיטלקי – בפסטיבל סנרמו 2020 התמודדו 20 זמרים בקטגוריית האמנים הגדולים ו-8 בקטגוריית האמנים הצעירים, כאשר שתי התחרויות נערכו בנפרד והזוכים בקטגוריית הצעירים לא העפילו לתחרות המרכזית, כפי היה בשנים 2017-2018. 8 האמנים הצעירים נבחרו כך: 5 מתוך "Sanremo Giovani", עוד 3 מתוך "Area Sanremo" והמתמודד הנוסף יהיה הזוכה ב-"Sanremo Young". ככל הנראה האמנים הוותיקים לא היו מרוצים מזכייתו של Mahmood, שהגיע מקטגוריית האמנים הצעירים ולכן החזירו את ההפרדה בין התחרויות.
בערב הרביעי, Bugo e Morgan נפסלו לאחר שגרמו לשערורייה: Morgan מופיע עם אייפד ומקריא/שר מילים אחרות, ולמעשה מלכלך על בן זוגו לדואט. Bugo עוזב בזעם את הבמה, והתזמורת מפסיקה לנגן. המנחה חוזר לבמה ומכריז שהצמד נפסל מהתמודדות בפסטיבל. Diodato עולה לסופר גמר ומסיים בו במקום השלישי והאחרון בהצבעת הקהל. עקב הצבעת צוות השיפוט והעתונות הוא זוכה בפסטיבל סנרמו. Francesco Gabbani, נציג 2017, מסיים במקום השני. Raphael Gualazzi, נציג 2011, מסיים במקום ה-11.
טרם הפסטיבל, Diodato חשב שהוא לא מוכר מספיק כדי לבצע את "Fai rumore" לבדו, וסבר כי Amadeus יצוות אותו עם זמר/ת אחר/ת על מנת לשיר את השיר בדואט. Amadeus שיכנע אותו לשיר את השיר לבדו. השיר זכה לבסוף בפסטיבל סנרמו.
* קדמים פרטיים ברומניה, בישראל ובסן מרינו.

פרטי טריוויה:
* בולגריה ואוקראינה היו צפויות לחזור לתחרות.
* מונטנגרו והונגריה פרשו מן התחרות. מונטנגרו פרשה מן התחרות עקב שיקולים כלכליים. על פי הצהרת רשות השידור של המדינה, הם החליטו לא לשלם את דמי ההשתתפות על סך 130,000 אירו, ולהשקיע את הכסף ברכישת 5 רכבים חדשים לצוותי החדשות שלהם. הונגריה פרשה מן התחרות על מנת להשקיע בתחרויות מקומיות שיקדמו את אמניה. המהלך של הונגריה נתפס כסימפטום של המדינה להתבדל ולהתנתק מאירופה ומערכים פן-אירופאיים, לצד סופה של הדמוקרטיה הליברלית במדינה. פסטיבל A dal, שהיה הקדם ההונגרי, נערך במנותק מתחרות האירוויזיון.
* אם התחרות הייתה מתקיימת, Natalia Gordienko, הייתה מתמודדת בשנית עבור מולדובה, אחרי שעשתה זאת ב-2006, Senhit עבור סן מרינו, אחרי שעשתה זאת ב-2011 ו-Sanja Vučić כחלק מהרכב עבור סרביה, אחרי שייצגה לבדה את המדינה ב-2016.
* העובדה שהשירים שנבחרו ל-2020 נפסלו מהשתתפות בתחרות של 2021 עוררה זעם בקרב חלק מכותבי השירים.כותב השיר הבולגרי והגרמני השנה, Borislav Milanov, טען כי החלטת קבוצת הליבה של האירוויזיון לא לתת לשירים של 2020 להתחרות ב-2021 היא חוסר כבוד לכותבים וליוצרים מאחורי השירים. הוא ציין, כי בלי הכותבים, המוזיקאים והמפיקים לא הייתה תחרות. מבצע השיר הגרמני Ben Dolic מסכים עמו, בעוד ראש המשלחת הצ'כית לשעבר, Jan Bros, עומד לצד קבוצת הליבה, ובין הצדדים מתפתח ויכוח בפייסבוק.
* המנחים שנבחרו להנחות את האירוע הם Chantal Janzen, Edsilia Rombley ו-Jan Smit. המנחה הראשונה, Janzen, היא שחקנית ומנחה מוכרת במדינה, אשר הנחתה את התכניות Holland's Got Talent ו-The Voice of Holland. זכתה 5 פעמים בפרס מגישת הטלוויזיה הטובה ביותר. Rombley היא זמרת מפורסמת, המוכרת לצופי האירוויזיון כנציגת הולנד 1998, אז סיימה במקום הרביעי. היא ייצגה את המדינה פעם נוספת ב-2007, אך לא הצליחה להביא את הולנד לגמר התחרות בשנה זו. היא הייתה אמורה להיות המנחה בגרין רום. Smit הוא הצעיר שבחבורה, בן 34, לשעבר חבר להקת De Toppers וההרכב הגרמני KLUBBB3. בין היתר גם מנחה טלוויזיה. הם הנחו במקום זאת את התכנית של איגוד השידור האירופי, Eurovision: Europe Shine a Light, אשר שודרה בערב שבו היה אמור להיערך הגמר.
* Nikkie de Jager, הלא היא NikkieTutorials, הייתה אמורה להיות מנחת האונליין של התחרות. תפקידה הוא להנגיש את התחרות לצופים בה באינטרנט, בהמשך היא הקליטה סדרת ראיונות עם המשתתפים שעלו לערוץ היוטיוב הרשמי של התחרות. היא הייתה אמורה לדווח מהשטיח האדום, ולקחת חלק בכל שלושת מופעי האירוויזיון. 
* כדי לחגוג את 65 שנות התחרות, אחד ממופעי הביניים התכוון לכלול זוכי עבר רבים, שיופיעו עם שיריהם בלייב או בהופעה מוקלטת ברחבי רוטרדם: Lenny Kuhr, זוכת 1969 ו-Getty Kaspers, זוכת 1975,  Gigliola Cinquetti, זוכת 1964, Duncan Laurence, זוכה 2019, Sandra Kim, זוכת 1986, Paul Harrington & Charlie McGettigan, זוכי 1994 ו-Alexander Rybak, זוכה 2009.
* בכל אחד מהמופעים היה אמור להיות משודר קטע מצולם עם Edsilia Rombley, אשר מתפקדת כנהגת מונית ומסיעה ברחבי רוטרדם ארבעה זוכי עבר: Ruslana, זוכת 2004, Anne-Marie David, זוכת 1973, יזהר כהן, זוכה 1978 ו-Niamh Kavanagh, זוכת 1993.
* כל מופע היה אמור להיפתח בקטע ריקוד פריסטייל. את חצי הגמר השני היה אמור לפתוח אמן הברייקדנס, Redo. 
* ה-EBU, אשר חגג 70 שנים להיווסדו ב-2020, הכריז על תחרות בה הוא מבקש מהציבור לשלוח גרסאות משלו ל-"Te Deum", הנעימה הידועה של התחרות. הפרס לזוכה לתחרות היה אמור להיות זוג כרטיסים לאירוויזיון, שהות בליל התחרות במלון ברוטרדם והחזר הוצאות נסיעה.
* הגלויות שתוכננו היו צפויות להיות שונות ולהציג את המתמודדים לצד הולנדים מן היישוב. 41 המתמודדים היו אמורים להיות מצולמים במרחב ציבורי הולנדי: רחוב, מועדון ספורט, קבוצה, קהילה או ארגון כלשהו. כל מתמודד היה אמור לחוות חלק ייחודי בהולנד ולהשתתף בפעילות, שתצולם לצורך הגלויה.
* ביוני 2019 דן איגוד השידור האירופי בקבלתה של קוסובו לאיגוד. על מנת שקוסובו תתקבל לאיגוד, היה על חברי הוועד המנהל לבטל את ההגבלה כי חברות באיגוד חייבות להיות ב-International Telecommunication Union. מאחר וקוסובו לא חברת האו"ם, היא לא יכולה להתקבל לארגון האחרון ולפיכך גם לא לאיגוד השידור. האיגוד לא אישר את ביטול ההגבלה, ולפיכך קוסובו סורבה מהשתתפות באירוויזיון 2020.
* בספטמבר 2019 הודיע ה-EBU כי אין בכוונתו להזמין את קזחסטן כאורחת לאירוויזיון 2020. במסגרת האירוויזיון ג'וניור נשאל המפקח על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, Jon Ola Sand, לגבי השתתפות אפשרית של קזחסטן בתחרות, וזאת לאור העובדה שהמדינה משתתפת באירוויזיון ג'וניור. הוא אמר שה-EBU בדיאלוג מתמשך עם רשות השידור של קזחסטן, אך לא התחייב לאפשרות שישתתפו באירוויזיון.
* Jon Ola Sand אישר בינואר 2020 בראיון לכלי תקשורת הולנדי, כי מתקיימות שיחות על מנת להחזיר את מרוקו בתחרות. להזכירכם, מרוקו לקחה חלק בתחרות פעם אחת, בשנת 1980. לדבריו, להוציא את ישראל, אין מדינות נוספות במזה"ת המעוניינות לקחת חלק באירוויזיון. לאחר מספר ימים, פורסם ב-Eurovoix כי הדובר של רשות השידור המרוקנית לא מודע לשיחות המתקיימות בין רשות השידור לאיגוד השידור האירופי. 
* החברה הישראלית "שמן מרוקאי" נבחרה לנותנת החסות הראשית של התחרות בהולנד. החברה הכריזה על תחרות מעצבי שיער, שבמסגרתה הם מתבקשים לעצב תסרוקת בהשראת האירוויזיון. התחרות לא הושלמה.
* לפי הדיווחים, ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו רצתה לשתף פעולה עם מארגני האירוויזיון. הם קיוו שאת הגלויות של אירוויזיון 2020 יצלמו באתרי המורשת של אונסק"ו.
* לפי התכנית, כרטיסים למופעים השונים היו מוקצים למקומיים בעלי הכנסה נמוכה.
* אחרי משאל שערכו בקרב ראשי המשלחות, שיטת ההצבעה לא הייתה צפויה להשתנות ב-2020. 80% מהמשלחות תמכו בהארכת המצב הקיים כפי שהוא, דהיינו 50% שופטים-50% צופים.
* כל נציגי הולנד בתחרות אי פעם הוזמנו לגמר אירוויזיון 2020. 
* נציגת יוון, Stefania, הייתה בעבר נציגת הולנד 2016 בתחרות האירוויזיון הג'וניור, כחלק מלהקת Kisses.
* נציג צ'כיה, Ben Cristo, טס לקניה עבור מיקס לשיר האירוויזיון שלו, "Kemama". בפוסט שהעלה בנידון, הוא התייחס גם ליחס הגזעני, שקיבל מרגע שנבחר לייצג את המדינה. שחרור הגרסה החדשה של השיר, כלל תגובות שליליות רבות. הקליפ נמחק מיוטיוב ו-Cristo אובד העצות פנה לקהל לקבל את חוות דעתו.
* ראיון שנתנו נציגי בלגיה, חברי להקת Hooverphonic לרדיו המקומי במסגרת חשיפת שירם לאירוויזיון עורר סערה. ציוץ בטוויטר ציין כי סולן הלהקה התייחס אליהם בראיון כ"פנינה בקרקס של טעם רע", כאשר הקרקס מתייחס לאירוויזיון. החובבים החלו לזעום, עד שהתברר כי הציטוט לא מדויק. המראיין שאל "הרבה אנשים שואלים מדוע אתם לוקחים חלק בקרקס של טעם רע?" Alex Callier, מנהגיה הלהקה, ענה על כך: "בדבר הזה, שלו קראת 'קרקס של טעם רע', אתה עדיין יכול להיות פנינה".
* מסתבר כי היו ארבעה שירים ש-Hooverphonic התלבטו ביניהם, כולל שיר אחד שבאוקטובר הם היו בטוחים שהם הולכים לשלוח לתחרות, אך התחרטו. שיר אחר נחשב "מחווה ל-ABBA", אך לדבריהם הם לעולם לא ישחררו אותו.
* אחרי הקדם באוקראינה, שרד המשפטים המקומי עצר את כל התקציבים של רשות השידור עקב חובות ענק. הוערך כי הדבר עשוי להביא לאי יכולתה להשתתף באירוויזיון. בהמשך עדכן מנכ"ל רשות השידור, Vladimir Borodyansky, כי הם עובדים לקראת פיתרון עם משרד האוצר המקומי. בנוסף, הועלו טענות בדבר קשיים כלכליים ש-Go-A עומדים בפניהם, לאור העובדה שיצטרכו לממן מחצית מעלויות הופעת האירוויזיון.
* טרם חשיפת השיר האזרבייג'ני, דולפים ליוטיוב שני דמואים שנטען שאחד מהם הוא השיר לאירוויזיון: "Scars" ו-"Cleopatra". ככל הנראה היה מדובר בבלון ניסוי כדי לראות מה יוצר יותר באז ברשת. לפי INFE אזרבייג'ן, לאחר תגובות החובבים, בחרו באזרבייג'ן ללכת על "Cleopatra". לאחר מכן, נטען כי לא היה באמת ניסוי כלים, אלא טעות של הצוות האחראי על האירוויזיון ברשות השידור המקומית. מדובר בצוות חדש, שהוחלף לאחרונה, ונטען כי אינו מקצועי מספיק. במקביל דולף לרשת הקלטה של "Cleopatra" על ידי נציגת סן מרינו, Senhit.
* Armin van Buuren, ה-DJ המפורסם, קיבל הצעה להיות המופע הפותח של האירוויזיון, אך דחה את ההצעה מאחר ולא מדובר בהופעה חיה, אלא בפלייבק. הדיג'יי בן ה-15, DJ Pieter Gabriel, נבחר במקומו להפיק את הטראק, שילווה את מצעד הדגלים בפתיחת גמר התחרות. דיג'ייאים נוספים ויתרו על ההצעה.
* Xavier Darcy, שהשתתף בקדם הגרמני ב-2018, טען כי הוא במו"מ עם רשות השידור של מונקו כדי לייצגם באירוויזיון הקרוב. עם זאת, רשות השידור של מונקו אישרה כי לא תחזור לתחרות.
* נטפליקס הייתה צפויה לממן את ההשתתפות וההופעה האיסלנדית באירוויזיון 2020. רשות השידור האיסלנדית, RÚV, חתמה על עסקה עם נטפליקס בשווי 73K אירו. המטרה של נטפליקס הייתה לחזק את מעמדה בשוק האיסלנדי. לאחר זכייתם, הכחיש Daði כי נטפליקס עומדת מאחורי השיר ומייחצנת אותו, וזאת לאחר שתיאוריות קונספירציה של החובבים טענו כי ענקית הסטרימינג עושה זאת על מנת לקדם את סרטה על האירוויזיון, אותו הפיקה בשיתוף רשות השידור האיסלנדית.
* השיר המלטי, "All of My Love", הוגש במקור לקדם הקרואטי, בביצוע Bernarda Brunovic, שהיא אחת מכותבות השיר, אך לא התקבל. בראיון שנתנה, ציינה Brunovic, כי בספטמבר היא שמעה שרשות השידור השווייצרית מעוניינת בה כנציגתה לאירוויזיון. דרך רשות השידור, היא פגשה את Milanov והקליטה עמו שיר, אשר נדחה על ידי שווייץ. לאחר מכן, החלו לעבוד על "All of My Love". השיר כאמור, הוגש ל-Dora הקרואטי, אך נדחה. לאחר שהצוות המלטי פנה ל-Milanov, הוא פנה ל-Brunovic וביקש שיציעו את השיר ל-Destiny. השיר עבר מספר שינויים כדי להתאים לקולה. ל-Brunovic הוצע ששמה יישמר כאחת מכותבות השיר, שתהיה זמרת ליווי של מלטה בתחרות, ואף יינתן לה קטע סולו.
* השיר השבדי הגיע למעמד פלטינה בשבדיה.
* השיר האיטלקי מגיע למעמד פלטינה באיטליה.
* עקב ביטול האירוויזיון, 19 מדינות בחרו פנימית בנציגיהן המאוכזבים ל-2020, לייצג אותן ב-2021: אוסטרליה, אוסטריה, אזרבייג'ן, בלגיה, בולגריה, צ'כיה, גאורגיה, יוון, ישראל, לטביה, מלטה, מולדובה, הולנד, רומניה, סן מרינו, סלובניה, ספרד, שווייץ ואוקראינה.
* מאותה סיבה, לנציג האסטוני Uku Suviste ולנציגי ליטא, The Roop, ניתנו מיקומים אוטומטים בקדמים של מדינותיהם 2021. הנציג האסטוני החליט לוותר על המקום האוטומטי, אבל על כך בפוסט של 2021. נציגת נורבגיה, Ulrikke, סירבה להצעה דומה ממדינתה.
* עקב הביטול, בוטלו כמעט כל מופעי האירוויזיון ברחבי היבשת. המסיבה הספרדית, PrePartyES, נערכה כמופע יוטיוב.
* בדצמבר 2020 פורסם כי הבריטים תכננו מופע מרהיב ויקר להופעה של James Newman:

* במקום האירוויזיון, איגוד השידור האירופי הרים מספר מופעים ואירועי יוטיוב אלטרנטיביים:
Eurovision Home Concerts – מה-3/04 ומידי יום שישי, הופיעו נציגי 2020 ונציגי עבר מביתם, לביצוע השירים שלהם, שירים אהובים עליהם מהתחרות, ושירים שבחרו החובבים בטוויטר ובאינסטגרם.
#EurovisionAgain – העיתונאי Rob Holley יזם צפייה משותפת של אירוויזיון עבר מידי שבוע. איגוד השידור הצטרף ליוזמה ושידר תחרות עבר מידי מוצאי שבת. כתוצאה, Holley הצליח לגייס £24,700 עבור צדקה. ביולי 2020 החלה עונה שנייה של #EurovisionAgain, עם תחרות שמשודרת פעם בשלושה מוצ"שים.
במקום חצאי הגמר שודר ה-Eurovision Song Celebration 2020 בהנחיית Janouk Kelderman. הקליפים של השירים שודרו לפי סדר ההופעה שנקבע ונחשף זמן קצר לפני התכנית. חובבים ברחבי היבשת הוזמנו לצלם את עצמם רוקדים ושרים את השירים, ואלו שולבו במשדר:


במקום הגמר, שידר איגוד השידור האירופי את התכנית Eurovision: Europe Shine a Light בהנחיית Chantal Janzen, Jan Smit, ו-Edsilia Rombley.