ברוכים הבאים לגמר של הקדם האלבני, הלא הוא Festivali i Këngës.
17 שירים מופיעים הערב, ובסופו ייבחר הזוכה.
הפסטיבל עצמו מתקיים זוהי השנה ה-60, ורק החל משנת 2003 החל להוות הפלטפורמה לבחירת הנציג האלבני לאירוויזיון (עבור אירוויזיון 2004). ניתן לקרוא את סקירת שירי הקדם כאן, ואת סיקור חצי הגמר כאן ואת ערב הדואטים כאן. הצטרפו אלינו לשידור החי. ניתן לצפות בו כאן או כאן.
הקדם נערך ב-Pallati i Kongreseve, בטירנה, אלבניה. המנחים הם ,Isli Islami, Jonida Maliqi, Kelvi Kadilli ו-Xhemi Shehu. השופטים הם Agim Doçi – תמלילן אלבניה 2004 ו-2010, Osman Mula – עובד רשות השידור האלבנית ומלחין, Olsa Toqi – מלחינת אלבניה 2016, Anxhela Faber – סמנכ"לית תפעול ראשית של Acromax Media GmbH, הזמרת Anxhela Peristeri – נציגת אלבניה לאירוויזיון 2021, Olti Curri – תמלילן אלבניה 2021, ו-Rozana Radi – זמרת ויוצרת.
הערב נפתח בנגינת התזמורת, שירת זמרי הליווי והופעת הרקדנים את "Mall" של Eugent Bushpepa השיר האלבני לאירוויזיון 2018. לאחר מכן "Fairytale" של Eneda Tarifa, השיר האלבני לאירוויזיון 2016, השיר "World" של Lindita, השיר האלבני לאירוויזיון 2017, השיר "It's All About You" של Juliana Pasha, השיר האלבני לאירוויזיון 2010, והשיר "The Image of You" של Anjeza Shahini, השיר האלבני לאירוויזיון 2004.
לבמה עולה Anxhela Peristeri, נציגת 2021, ואליה מצטרפים המנחים. היא מבצעת את שירה מהאירוויזיון, "Karma". התחרות מתחילה.
השנה, לראשונה בהיסטוריה של ה- Festivali i Këngës כל אמן יבחר אם הוא מעוניין לשיר באלבנית או לשיר את שירו בגרסתו האנגלית:
Olimpia Smajlaj – Dua – על גרסת הסטודיו כתבתי: "אחרי מארש צבאי, השיר ממשיך כמו שיר צ'רלסטון משנות העשרים. פאוור-פופ עם נגיעות של גלאם-רוק. נדמה שיש בשיר הזה המון הפקה, אבל לא כל כך הרבה מלודיה. קצת חבל. הקול של Smajlaj קצת גנרי ואדיש, וגם החלק של ההיפ-הופ בשיר לא תורם לשיר ולרושם שהיא משאירה. זה נחמד, אבל לא הרבה מעבר. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הזמרת עולה בשמלת מיני בצבעי ירוק חיוור. עמה חבורת רקדניות במלבושים דומים. הן נותנות בריקוד חובבני למדי, אבל הביצוע הווקלי של Smajlaj לא רע בכלל. היא מסדרת את השמלה ולא נראית בדיוק הכי נינוחה להופעה מהסוג זה. לקראת סוף השיר היא מאבדת אוויר. היא זמרת מאד טכנית, ולא מצליחה להעביר בהופעה את האנרגיה הגבוהה של השיר."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. זו פתיחה אנרגטית לערב, גם אם גרועה מבחינה מוזיקלית. היא מזייפת בשירה כבר בפזמון הראשון. היא לא משדרת שום דבר שמאפשר להתחבר אליה. זה נשמע כאילו היא רוצה לסיים את זה כמה שיותר מהר. גרוע מאד.
Denis Skura – Pse nuk flet, mama? – על גרסת הסטודיו כתבתי: " פופרה רזה לכריסטמס, שמשאירה אותי עם טעם של פסטיבל סנרמו 1995. זה זורם וקיטשי, שום דבר מיוחד. ל-Skura קול מיוחד והגשה יפה, השאלה איך זה יעבור בלייב. השופטים השמרנים של ה-FIK עשויים לאהוב את זה. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "זה קצת מנותק, אבל אני מודה שהוא מעביר את זה יפה. השופטים מ-א-ד הולכים לאהוב את זה, כי זה יזכיר להם את פסטיבל סנרמו, ויגרום להם להרגיש באיטליה. למען האמת, זה קיטש ריקני, שהפסקנו לאהוב לפני 25 שנים. הביצוע עצמו ללא רבב."
בהופעה החיה: החליפה שהוא לובש לא יושבת עליו טוב. השיר כן, אבל הוא עדיין בלתי נסבל. פופרה לחלשים. כפרפורמר הוא מקצוען ובעל ביטחון עצמי, אם משווים אותו לזמר ששרה לפניו. אין שום סיכוי שהוא ישיר תו בצורה לא מדויקת.
המנחים מציגים את שבעת השופטים. הם מזמינים את Elton Deda להעניק את הפרס החדש מטעם התזמורת. הזוכה הוא: Endri & Stefi. לאחר מכן המנחים מראיינים את חברי האתר Wiwibloggs. ממשיכים בתחרות.
Kelly – Meteor – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בלדת רוק אצטדיונים צפויה מראש, אשר נשמעת כמו הרבה שירים אחרים, שכבר שמענו, במיוחד מסקנדינביה. ל-Kelly יש קול מצוין, אבל השיר הנוכחי מאד מאד פרוווה, עם מלודיה רזה, שלא מתפתחת, אלא נגררת אחרי עצמה. גם שירו מלפני שלוש שנים לא הרשים אותי. אולי כדאי לקחת כותבי שירים, שיתפרו שירים למידותיו. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "Kelly נאה מאד, לבוש בחליפה קלאסית עם עניבת פפיון אדומה. הוא נראה מחובר לשיר, אבל לא נוטה לתקשר עם המצלמה. זו בלדה עד מידטמפו פופ-רוק אמצע הדרך, לא מרשים בשום צורה, אך מבוצע כהלכה. בהתחשב בעובדה שזה המקום ה-19 שלי להערב, זו התחלה טובה."
בהופעה החיה: האינטרו זורק אותי ל-Red Hot Chilly Peppers. הוא לובש כמו בחצי הגמר. גם ההופעה זהה. נדמה שריכזו את כל השירים הגרועים בתחילת הערב. יש לו קול צרוד ויפה, אבל השיר לא הולך לשום מקום. זה אלבניה 2018 watered down.
Sajmir Çili – Nën maskë – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל כבלדה נוגה, וממשיך כמו בלדה בלקנית טיפוסית, שמזכירה לי את "U Nedelju" של Marija Serifovic. זה דרמטי יתר על המידה. זה לא הדבר הכי מקורי, ולמרות שזה מאד מקומי, זה לא עושה לי את זה. חביב ותו לא. לקראת סוף השיר מנסים לבנות דרמה מיותרת. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "את הבמה שוטפים אורות בכחול וצהוב. גם Çili עולה בחליפה שחורה, במקרה שלו עם ז'קט עם משבצות. יש לו קול צרוד ומקסים, אבל השיר עצמו נחמד ולא מעבר. התזמורת נותנת פיל דרמטי לשיר, וגם עבודת המצלמות עוזרת לדרמה, אבל זה לא מתרומם יותר ממה שזה."
בהופעה החיה: גם ההופעה הזו זהה לחצי הגמר. הוא זמר מצוין, ונשמע כמו בסטודיו, אבל השיר עצמו נשמע כמו המון שירים ששמענו בעשור וחצי האחרונים.
Ester Zahiri – Hijena – על גרסת הסטודיו כתבתי: "יש ל-Zahiri את הקול של זמרות פס ייצור מהבלקן, אבל השיר עצמו לא רע. בלדת אתנו-פופ מזרח תיכונית, שתופסת קצב אחרי הפזמון הראשון ודוחפת את המאזין לתוך המקצב המשכר שלה. זה חמוד מאד. יש לה קול עם פוטנציאל, לפחות בסטודיו. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הזמרת הצעירה עולה בשמלה שחורה מגעילה, עם שרוולים מתחרה ושיער סתור. אמרתי שיש לה קול עם פוטנציאל? הוא הולך לאיבוד בלייב. המקצב של השיר מזכיר לי את זה של אלבניה 2017, אבל הביצוע הרבה הרבה פחות טוב. זה נראה כמו הופעת בית ספר תיכון. היא נראית ונשמעת מפוחדת. המלווים עושים עבודה טובה ומעבים את הווקל, אבל זה לא מספיק. רגע השיא צורמני, והכל מרגיש חובבני."
בהופעה החיה: אחת הזמרות הגרועות של הערב. היא עדיין עם אותה שמלה מגעילה מחצי הגמר, עם קול חובבני והופעה כללית של חוסר רצון להיות על הבמה. גם עכשיו את התו הגדול היא מחרבת. אם עוד לא אמרתי, זה ירד ל-2/5.
Kastro Zizo – Kujë – על גרסת הסטודיו כתבתי: "אני לא חושב של-Zizo יש סיכוי אמיתי לזכות, אבל הוא אחלה של מוזיקאי רוק. השיר הנוכחי הוא סוג של רוק-ג'אז חי ובועט. הוא היה הפייבוריט שלי בשנה שעברה. הפעם הוא מביא המנון רוק רפטטיבי, קצת מדכא, שמנתב הרבה אופי, אבל לא עשיר מספיק מבחינת מלודיה לטעמי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "בשנה שעברה, ההופעה שלו הפכה אותו לפייבוריט שלי. הפעם הוא עולה במראה הג'וקר, עם איפור של הנ"ל. הוא לובש חליפה שחורה על מלא. ההופעה שלו מעולה, כמו תמיד. הוא נותן את כל כולו. על המרקע מופיעה דמותו המקריפה במסך אייטיזי מרצד. סיום השיר רפטטיבי, אך אמוציונלי. הוא מתנשף ומסיים בנשיפות קצובות."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו בחצי הגמר, אבל למען האמת אני מתגעגע ל-Justina Aliaj הנפלאה, שהופיעה עמו אתמול. אמן נפלא, שמביא כל שנה מוזיקה אמיתית ובועטת לתחרות המפונפנת. ביצוע אמוציונלי. בסוף השיר הוא מתנשף וצורח את נשמתו. אוקיי.
Urban Band – Padrejtësi – על גרסת הסטודיו כתבתי: "שיר רוק, למעשה שיר הרוק היחיד השנה, שלא מתבייש להיות רוק. עם זאת, אין בשיר הזה שום חדש, זה מאד מזכיר את השיר האלבני לאירוויזיון 2013, ושירי רוק שונים משנות השישים ועד היום. זה אחלה, אבל לא בולט לי בשום צורה. אני מעריך את העיבוד הנאמן לז'אנר. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "האורבן הגיעו להרים את הערב. הקצב מרים את האווירה באולם, כצפוי. עם זאת, המלודיה לא מיוחדת בשום צורה. עבודת המצלמה עושה שמות בנאמבר, והסולן לא ממש מצליח לסחוב את השיר לבדו. האימג' הלך לאיבוד בשלב מוקדם למדי בהופעה, וצפינו בשקופית על המסך על רקע השיר המתנגן."
בהופעה החיה: הסולן לובש שחור עם ז'קט שחור, אשר עליו עיטורי גרפיטי. ביצוע חזק ובוטח, והפעם ללא התקלה הטכנית. זה מרים את האווירה הקודרת, אבל כשיר זה לא זה. מבחינת כריזמה בימתית הם מפתיעים ומצליחים להדליק קצת אש בהופעה הזו.
Gjergj Kaçinari – Në ëndërr mbete tir – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בשנה שעברה הוא היה אחד הפייבוריטים שלי. השנה ניכר שהוא החליט ללכת על בלדת Coldplay מהספר, ונפטר מהאותנטיות, וחבל. זו בלדה עד מידטמפו פופ-רוק חלבית ומאכזבת למדי. הוא פרפורמר טוב, אז סביר שהוא יבצע את השיר כמו שצריך, אבל זה לא עובד עליי. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עולה בז'קט קצר שחור, מכנסיים צמודים תואמים וחולצה שחורה. רגע השיא של השיר הולך לאיבוד בגשר, והקול שלו נבלע בנגינת התזמורת. אני מהמר שביום רביעי הוא יישמע הרבה יותר טוב עם הפלייבק. הוא עובר מסך ולשיר יש הוק, גם אם הוא לא עושה לי את זה."
בהופעה החיה: הוא מבצע את שירו באנגלית. זהו שיר ראשון אי פעם ב-FIK שהוא באנגלית מלאה. כראוי לבלדת ניינטיז גלגל"צית, זה נשמע טבעי למדי. חוץ מזה, זה עדיין שיר גרוע. הביצוע יפה והתלתלים מיום הדואטים פינו את מקומם לגריז בשיער.
Evi Reçi – Me duaj – על גרסת הסטודיו כתבתי: "היה לה את אחד השירים הטובים בפסטיבל של 2020, וגם השנה היא לא מאכזבת. בלדה ים תיכונית עם פיל צרפתי משהו. בשנה שעברה היא קיבלה את הפרס מטעם ראש העיר, אולי גם הפעם היא תגיע לפרס כלשהו. מלודיה נימוחה, שיכלה להגיע מכל מדינה ים תיכונית, מלווה באקורדיון, נטולת דרמה, ומלאת אווירה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "זה השיר האהוב עליי בפסטיבל השנה, וכולי תקווה שלא תאכזב. הזמרת מתחילה את השיר ישובה על כיסא, באאוטפיט שחור עם מחשוף בכסף ולבן וצאוורון דמוי וורדים. האווירה הצרפתית בשיר הלכה לאיבוד בעיבוד של התזמורת, שעושה ממנו משהו כבד ולא קומיוניקטיבי. האיפור שלה כבד וההופעה לא מופקת, וחבל. השיר עדיין מקסים."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו בחצי הגמר. זה זורם ומקסים, אבל היא לא מצליחה להרים את זה למשהו סוחף. היה ניתן לתפור לזה הופעה שהיא יותר engaging. זה עדיין טוב מאד.
Mirud – Për dreq – על גרסת הסטודיו כתבתי: "Mirud חוזר והפעם השיר שאינו פרי עטו. הוא לקח הפעם מלחין עם קבלות, שהגיע לאירוויזיון האחרון. האם זה עשוי לעבוד לטובתו? כנראה שלא. הבלדה הזו כתובה לפי הספר, אבל אין בה את האלמנט שעושה שיר למנצח. המקצב הוא ים תיכוני, אבל ההפקה אלקטרונית. יש בבתים חלקים מאד יפים, אבל השיר הולך לאיבוד מהר מאד. זה נעים לשמיעה, אבל משהו במלודיה מאד חמקמק. אני לא מאמין שזה יזכה, אבל אם יהיה ניקוד חשוף, טופ 5 הוא לא בלתי סביר. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "השיר מתחיל רע מאד, בקריאות קרב של הזמר וזיוף בלתי שמיע. הוא לבוש באאוטפיט שחור דרמטי, כולל חלוק. בניגוד להופעתיו הקודמות, השיר יושב עליו טוב. הוא אימץ אימג' גברי הפעם, אולי כדי לדבר לקהל המקומי השמרני. זה אכן מזכיר בסגנון את השיר הזוכה מהשנה שעברה. הופעה סולידית, מאופקת יחסית, שמשתפרת אחרי האינטרו הלא מוצלח."
בהופעה החיה: גם הופעה זו זהה לזו שבחצי הגמר. האם Mirud מרוויח מכך שלקח את כותב השיר הזוכה בשנה שעברה? כנראה שלא. לפחות הפעם הוא לא מזייף, מצד שני הוא גם לא ממש מדייק. זה דרמטי מאד, וניכר שהוא מצליח להתחבר לשיר, השאלה היא עד כמה האלבנים יצליחו להתחבר אליו. כנראה שלא במידה רבה.
Endri & Stefi – Triumfi i jetës – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל כמו משהו מ"רשימת שינדלר" וממשיך כבלדת קינה אלבנית טיפוסית. אין בזה מספיק כדי לעורר עניין. עם זאת, הקולות של האחים Prifti מקסימים ומדגישים אותנטיות. השירה שלהם ביחד עם להקת הליווי מאד עוצמתית. זה מאד אירוויזיון של פעם, אולי זו הסיבה שאני מחבב את זה. השיר מתפתח והדרמה unfolds ככל שהשיר נמשך. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "בלדת קינה צרודה ונהדרת מבוצעת לעילא על ידי שני וטרנים. זה פי"ק כהלכתו. לא מתחסד, קיטש בעוצמה בלקנית חסרת בושה. הביצוע הוא, מן הסתם, מושלם ווקאלית. לא אכפת להם איך הם נראים. הם זמרים של הדור הישן. מדהים."
בהופעה החיה: זוכי פרס התזמורת הראשון אי פעם עולים לבמה. הם עולים לבמה בחליפות בתכלת ושחור. הביצוע הווקאלי מצוין, אולי מושלם. מבחינת ביצוע, זה היה יכול להיות המקום הראשון שלי, אם זה לא היה כל כך מלודרמטי.
Ronela Hajati – Sekret – על גרסת הסטודיו כתבתי: "זה הפייבוריט השני של השנה, אחרי Alban Ramosaj. השיר נפתח באינטרו דרמטי ומסקרן, ממשיך בלופ מזרחי-בלקני, ואז Hajati נותנת בראפ-ספוקן על רקע נהימות גבריות. משם השיר עובר לאתנו-פופ ממכר וזול. Hajati ממשיכה בקטע הראפ שלה לאורך השיר, בעוד הדרופ נותן את האות ובונה לקראת ההופעה הבימתית המתוכננת לנו. זה מרים, זה ירים את היורוקלאב, אבל הסיכוי של זה לעבור את השופטים האלבנים שואף לאפס. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "התזמורת נותנת לשיר אינטרו עדין ושקט. Hajati עולה באאוטפיט עשוי עור ותחרה, ונראית לחוצה כולה, במובן הטוב של המילה. היא דרוכה. עמה על הבמה 13 רקדניות, וזה נותן להופעה אפקט חזק ועצמתי. השופטים שונאים שירים כאלה! האם הפעם יחרגו ממנהגם? אני מתקשה להאמין. ההופעה מאד טכנית. ומקבלת נשמה רק כשמגיע הפזמון. קטע הכוראוגרפיה של הזמרת חלש מאד, ובכללי לא ברור מדוע היה צריך 13 רקדניות בשביל השיר זה. הקהל יוצא מגדרו. "
בהופעה החיה: זו ההופעה שכל החובבות חיכו לה. היא מתחילה את השיר בהתרגשות שיא. באמצע השיר היא עוברת לשיר באנגלית, אך חוזרת לאלבנית. כמו בחצי הגמר, גם ההופעה הנוכחית באנרגיה גבוהה. האם היא תפתיע ותנצח את Alban? אני מתקשה להאמין. אם כן, זה יהיה הנקמה על "Me tana" לפני שנתיים. הקהל יוצא מגדרו גם הפעם.
Shega – Një – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בקרב החובבים השיר נחשב אנדרדוג, ולא בכדי. זה מאד מאד ושנה ממה שאנחנו רגילים לשמוע ב-FIK. בלדת פופ-ג'אז נינוחה וחביבה, ולא קומפטטיבית בעליל. היה ניתן להשקיע יותר במלודיה לטעמי, אבל זה יקום ויפול על ההופעה החיה. ניכרות ההשפעות האיטלקיות בשיר, במלודיה שלו, בשירה של הסולן ובאינסטרומנטים. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "זהו השיר היחיד שמושר בניב ה-Arbëreshe. ההופעה חסרת כריזמה, על גבול השיתוק, אבל זה מקסים ואותנטי. העיבוד התזמורתי שמוענק לשיר מקסים. כן, הקול של הזמר מאד מאד חלש, אבל הקונספט עצמו מהמם לדעתי. אני מאד אוהב, למרות שברור שזה לא קומפטטיבי בעליל."
בהופעה החיה: החבר'ה מאיטליה חוזרים. הוא שר בצורה לא ברורה ולא כריזמטית בעליל, ועדיין זה חמוד מאד. זו יציאה מהשטנץ של ה-FIK, ועל כך אני מעריך אותם.
Janex – Deluzional – על גרסת הסטודיו כתבתי: "אחת הזמרות ואחד השירים היותר מעניינים בקדם. פופ-רוק אוונגרדי ומקסים. Kumrija משחקת עם קולה העולה ויורד, והמשחק הזה ניכר גם במראה שאימצה לעצמה. מידטמפו קברטי ומעניין, שבו הפזמון ואחריו הגשר המיסתורי מהווים עוגן חזק לשיר כולו. קצת מוזיקת ג'יימס בונד / דיק טרייסי, ואווירה אפופת עשן. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "ההופעה מתחילה במצלמה, שמתמקדת על פניה של הזמרת. היא עולה בחליפה ימי-ביינמית מזמש ירוק קיא. הופעה נהדרת של שיר רוקיסטי שונה מחוץ לשבלונה. ווקלית היא מדייקת את השיר וההפקה של השיר מחמיאה לו ומחבקת את קולה. לא יזיק לה לתקשר יותר עם המצלמה והקהל, אבל נכון לעכשיו זה אחד הטובים. מלודיה חזקה והופעה בוטחת."
בהופעה החיה: גם היא שרה באנגלית, וזה יושב טוב. אפשר לחשוב שמדובר בשיר האוסטרלי לאירוויזון, לא שאני חושב שיש סיכוי שהשיר הזה יגיע לאירוויזיון. היא קצת בולעת את המילים, והייתי שמח אם היא הייתה יותר טורפת את הבמה. ועדיין, שיר מצוין, אחד הטובים של התחרות השנה.
Alban Ramosaj – Theje – על גרסת הסטודיו כתבתי: "זה ה-פייבוריט הגדול לזכייה בסוף החודש. בלדת אתנו-פופ דרמטית, המושרת על ידי גבר יותר מנאה. אם השיר יתורגם אחרי הזכייה, כמו שהשמועות אומרות, הוא יאבד הרבה מהקסם שלו. זה שום דבר מיוחד לטעמי. נחמד לכשלעצמו, אבל לא מלהיב. המון המון דרמה, מלודיה יפה בפיזמון, שטובעת בהפקה כבדה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הפייבוריט הגדול של הערב. הוא מתחיל את ההופעה בצילום שחור-לבן. בפזמון השני הצבע נכנס. הוא לבוש סחבות ונראה כחסר בית. חתיך, אבל חסר בית. התזמורת מרימה לו, ולשיר המאד דרמטי הזה. ההופעה הווקלית שלו לא רעה, וכולה אומרת זעקה וקינה, כמקובל בפסטיבל האלבני. אם זה סגור לו, אז תפרו לו הופעה חזקה כדי להצדיק את זה, אבל זה לוחץ נורא חזק. הוא חוזר להשתחוות נוספת לאחר תשואות הקהל."
בהופעה החיה: הוא עולה יחף לבמה, עשוי סחבות. הוא מתחיל את השיר ברג'יסטר נמוך, ובגשר פורץ בזעקות שבר. עם זאת, הקול שלו לא עומד לו, והוא נשבר בשלב די מוקדם. העיבוד התזמורתי נהדר, וזמרי הליווי, כולל הפלייבק, נותנים עיבוי מרשים לשיר. לפי כל התחזיות זה השיר האלבני לאירוויזיון 2022.
Eldis Arrnjeti – Refuzoj – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בלדה אלבנית טיפוסית ועצובה, שלא ממש נשמעת טוב עם הקול האדיש של Arrnjeti. הפזמון, כצפוי, דרמטי למדי, אבל לא הכי מעניין. המבנה של השיר מאד מוכר ולא מחדש. אין כאן בשורה חדשה. בלדת 2003 בואכה 2004. הגיטרה שמנסרת את הלילה בדקה האחרונה, תורמת קצת לשיר, אבל לא יותר מידי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא נראה כמו עובד מערכת ברשת 13, אבל מרשים בשירה לא רעה בכלל. בניגוד לשאר המופיעים הערב, הוא גם מצליח להעביר הופעה יציבה ומהודקת. זה לא מושלם, אבל זה נכון ווקאלית ובימתית. גם הוא לבוש אאוטפיט שחור. שרשראות יוצאות ממכנסיו ומחולצתו. בפזמון האחרון הוא עוזב את הסטנד ומסתובב קצת על הבמה. הוא לא מוכן לבמה הגדולה, אבל הוא חמוד מאד."
בהופעה החיה: לוקח להופעה זמן להתרומם, והוא קצת מזייף, אבל זו אותה בלדה FIK-ית מוכרת, שנתפרה לתחרות. לקראת סוף השיר הוא צובר ביטחון ומעביר את השיר כמו שצריך.
Rezarta Smaja – E jemja nuse – על גרסת הסטודיו כתבתי: "את השיר הלחין ההרכב Shkodra Elektronike, היושב באיטליה. השיר מתחיל כבלדה עד מידטמפו במקצב ים תיכוני. בגשר השיר תופס קצת קצב ג'יימס בונדי, ובפזמון זה ממשיך. לא ממש ברור מה קורה. מבלדה ים תיכונית זה עובר לבלדת בלקנית דרמטית עם צלילים ג'אזיסטיים. זה חמוד מאד, אבל לא מהודק מספיק. הפזמון האחרון קצת רודפני. זה קצת נשמע שיש כאן 3 שירים, שהתמזגו להם יחדיו למשהו כאוטי ונפלא. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "זמרת נפלאה, עטוית ספק איפור ספק צבעי מלחמה. היא לובשת שמלת אלמנה שחורה, עם שסע נדיב. על ראשה משהו לא ברור בשחור. הופעה נהדרת, שבה היא מראה את ההבדל בינה לבין הזמרות הצעירות הערב, שלא יודעות לשיר תו אחד כמו שצריך. בלייב זה קצת יותר מהודק ממה ששמעתי בסטודיו. היסטרי ונפלא!"
בהופעה החיה: גם ההופעה הזו זהה לחצי הגמר. אני מבין למה בחרו בה לסגור את הערב. היא הייתה נהדרת לפני יומיים, ועודנה נהדרת גם הערב. הופעה כריזמטית, מלאת קסם אישי וכובשת.
להלן דירוגי לשירי הערב:
- Janex – Deluzional
- Evi Reçi – Me duaj
- Rezarta Smaja – E jemja nuse
- Endri and Stefi Prifti – Triumfi i jetës
- Kastro Zizo – Kujë
- Shega – Një
- Urban Band – Padrejtësi
- Ronela Hajati – Sekret
- Alban Ramosaj – Theje
- Mirud – Për dreq
- Eldis Arrnjeti – Refuzoj
- Gjergj Kaçinari – Në ëndërr mbete ti
- Sajmir Çili – Nën maskë
- Denis Skura – Pse nuk flet, mama?
- Kelly – Meteor
- Ester Zahiri – Hijena
- Olimpia Smajlaj – Dua
הגענו לשלב מופעי הביניים. המנחים מופיעים עם מיטב שירי ה-FIK האהובים עליהם. לאחר מכן הם משוחחים עם וויליאם מ-Wiwibloggs.
זמרת הליווי של הערב מבצעת את אוסטריה 2014. Eneda Tarifa מבצעת את שבדיה 2012. Juliana Pasha מבצעת את יוון 2005. Jonida Maliqi משרבטת את אוקראינה 2004.
זמן תוצאות. ארבעת המקומות הראשונים מוזמנים לבמה: Alban Ramosaj, Ronela Hajati, Eldis Arrnjeti ו-Rezarta Smaja.
למקום השלישי-רביעי הגיעו Eldis Arrnjeti ו-Rezarta Smaja.
הזוכה של הקדם הוא/היא…….
Ronela Hajati
בהצלחה ל-Ronela Hajati ולאלבניה באירוויזיון.
סיכום התחרות בטלוויזיה האלבנית:
ניתן לצפות שוב במופע כאן:
המדריך לאירוויזיון 