טורינו, איטליה. הקורונה עדיין איתנו כאשר עונת הקדמים מתחילה, אך עד שמתחיל האירוויזיון אין לה זכר. את מקומה תופסת המלחמה באוקראינה. המלחמה, אשר פרצה בפברואר, הייתה אמורה להיות מהירה ולהסתיים בניצחון מזהיר של רוסיה. אבל בשמונת השנים מאז פלשה רוסיה לחצי האי קרים, אוקראינה משכילה להתחמש ולאמן את לוחמיה. בנוסף, אוקראינה מקבלת עזרה ותמיכה חסרת תקדים מרוב מדינות העולם, ונכון לכתיבת שורות אלו היא הודפת את הכוחות הרוסיים ומרחיקה אותם מהאזורים אשר כבשה רוסיה בשלבים הראשונים של המלחמה.
המלחמה יוצרת אמפתיה כלל עולמית כלפי אוקראינה, אשר מתבטאת באירוויזיון בהצבעת קהל שוברת שיאים, וכמובן בניצחון. רוסיה הייתה שנואת נפשם של החובבים, מאז אירחה את התחרות ב-2009. כעת, היא זוכה לבעיטה מרהיבה החוצה מן התחרות. במהלך שהיה לו תקדים בשנה שעברה, עם הרחקתה של בלרוס, מודיע איגוד השידור האירופי על הרחקתה של רוסיה מן התחרות, ולאחר מכן מאיגוד השידור עצמו. בכך הוא מיישר קו עם מדינות וארגונים ברחבי העולם, אשר מחרימים את רוסיה, מנתקים אותה מצינורות החמצן שלה במערב, ומנתקים אותה מן העולם.
מי היה מאמין, אבל למשך מספר שבועות במאי לא עסקנו במלחמה באוקראינה. הידיעות בדבר השמש הקינטית הסוררת ב-30/04 הדירו שינה מעיני החובבים הקשים ביותר, במה שייזכר כאחת הפארסות המביכות ביותר בתולדות התחרות. מעצבי הבמה מתגאים בשמש הקינטית, אשר מיועדת להסתובב תוך כדי הופעות. צידה האחד עשוי מסכי LED, צידה השני תאורה. בחזרות ה-Stand in מתברר כי החלפת הצדדים של השמש עורכת 40 שניות, 10 שניות יותר מאורכן של הגלויות. ה-EBU מחזל"ש את השמש, ומכריח את כל המדינות להופיע עם שמש סטטית בצד של התאורה. משלחות רבות מתוסכלות מן ההחלטה, ובמהלך רבות מההופעות השמש נראית כמו פיל לבן גדול, שתקוע על הבמה. כנראה שאין אירוח איטלקי בלי ברדק ותחושת שכונה כללית.
ישראל משקיעה רבות בהופעה. היא לא מתעכבת על השמש הבעייתית, ורוכשת תאורת LED ניידת, אשר מסתירה את השמש. ואכן, ההופעה הישראלית, בניגוד לאחרות, עוברת יפה, אבל זו אינה תחרות של הופעות, בניגוד למה שאנשים מסוימים עשויים לחשוב. להופעה יש ערך חשוב, אבל זו קודם כל תחרות שירים מקוריים. תאגיד השידור בוחר ברשת 13 ובתכנית "X Factor" להיות מיקור החוץ של הייצוג הישראלי בטורינו. התכנית הייתה מביכה פחות ומרגיזה פחות מ"הכוכב הבא", אך מתקשה להסביר לצופים את המטרה הסופית, וכך יוצא שהפייבוריט של הקהל זוכה, בלי קשר לשיר שהוא שר. "I.M." היה שיר מביך וחובבני, שבחיים לא היה זוכה בקדם נורמלי. בקדם, אשר ערכה רשת 13, ואשר היו בו לפחות שני שירים ראויים, בוחר הקהל בהמוניו בשיר, אך מיד לאחר מכן שוכח ממנו. אם לא תווכתם לקהל שעליהם לבחור בשיר הזוכה, הראוי לייצג את ישראל באירופה, אי אפשר להתפלא שזו התוצאה שקיבלתם. אחרי 6 שנים של הופעות בגמר, ישראל נכשלת ומסיימת רק במקום ה-13 בחצי הגמר. תוצאה שהייתה צפויה מראש. כדי לשים את הדובדבן על הקצפת, מיכאל בן דוד, נציג ישראל, נדחף במהלך השידור של חצי הגמר השני, אל המנחים, מנסה לנשק אותם ולגנוב זמן מסך. מעבר למבוכה הלאומית, לא נזכור הרבה מאירוויזיון זה.
ובחזרה למנצחים. בעקבות המלחמה של רוסיה באוקראינה, יש סחף של הצבעות לאוקראינה באירוויזיון. עם שיא הצבעות מהקהל, נדמה שלא משנה איזה שיר האוקראינים ישלחו, הם יזכו במקום הראשון. האם זו מגמה שתלווה אותנו בשנים הבאות? במידה וכן, אני צופה שחיקה רצינית של התחרות. עם זאת, Kalush Orchestra לא מצליחה לתרגם את האמפתיה לעמם להצלחה מסחרית. זו דווקא הולכת, באופן מפתיע למדי, לנציגה הארמנית Rosa Lin, אשר שירה הופך ללהיט גלובלי, למרות שבתחרות הוא מסיים רק במקום ה-20. "Snap" היה אמור להישכח אחרי התחרות. עם 40 נקודות מהשופטים ו-21 נקודות עלובות מהקהל, אף אחד לא יכל לצפות את מה שקרה רק מספר חודשים לאחר מכן. השיר הופך ללהיט טיקטוק ויראלי, ומשם הדרך לפלייליסטים של ספוטיפיי ומצעדים ויראליים הייתה יחסית קצרה. קצרה יותר הייתה הדרך של השיר לתחנות רדיו מיינסטירמיות ולמצעדים רשמיים ברחבי העולם. השיר הופך ללהיט גם בארה"ב. נכון לכתיבת שורות אלו, מדובר באחד משירי האירוויזיון הנשמעים ביותר בספוטיפיי, כאשר Lin עוקפת בין היתר את ABBA ואת Loreen. היא נבחרה גם לחמם הופעה של Ed Sheeran. איך לעזאזל נשמע להיט טיקטוק? כנראה שככה. האם אנחנו צפויים לקבל ב-2023 שירים בהשפעת "Snap"? אני מאמין שכן.
אבל בחזרה למאי 2022. אחרי שנים של מיקומים סופיים משפילים, בריטניה וספרד חוזרות בענק. בריטניה באמצעות בחירה פנימית חכמה למדי, של שיר לא מתחכם, אבל של כוכב טיקטוק כריזמטי וחמוד ביותר. במקרה של ספרד, האסטרטגיה הייתה שונה, הם מחליטים להשתמש בפלטפורמת של פסטיבל מוזיקה ותיק, בשם פסטיבל בנידורם על מנת לבחור את נציגתן לתחרות. ההחלטה משתלמת, ושתי המדינות מסיימות במקומות השני והשלישי בהתאמה. אלו מיקומים שהן לא זכו להן מאז שנות התשעים. רבים מהצופים הצעירים לא זוכרים או לא חוו את בריטניה כאימפריית אירוויזיון, אך האם ההצלחה הזו בטורינו היא תקופה חדשה בחייהן של בריטניה וספרד? לא הייתי ממהר לשים על כך כסף.
השערורייה של השנה היא תיאום ההצבעות בין חברי צוותי השיפוט של לא פחות משש (!) מדינות. אמנם כבר ב-2019 נפסלה הצבעת צוות שיפוט, זו של בלרוס, אך אז זה היה כי חשפו את הניקוד של חצי הגמר לפני שהותר להם. הפעם אלגוריתם עולה על אי-סדרים בהצבעות של אזרבייג'ן, גאורגיה, מונטנגרו, פולין, רומניה וסן מרינו בחצי הגמר השני. הצבעותיהם מוחלפות בהצבעות פיקטיביות, והדבר לא נמסר להם עד הגמר עצמו. בגמר המדינות מתבקשות להציג את הניקוד הפיקטיבי, אך לא כולן מסכימות, ובמקומן נותן את הניקוד המפקח על איגוד השידור האירופי. "מגדילה" לעשות רומניה, שלא מודיעה על כך למגישת הנקודות, שמופתעת בשידור החי שלא פונים אליה. התגובה המופתעת שלה עולה לרשת והופכת ויראלית, ורבים מהחובבים מרימים גבה לאור ההתנהלות של איגוד השידור. האחרונה חושפת את ההצבעות החשודות מחצי הגמר, ורשות השידור הרומנית, שבתחילה עושה שרירים ומאיימת בתביעה, נסוגה ממנה עם זנב בין הרגליים. זה נהדר לראות את איגוד השידור סוף סוף מטפל בחברות סוררות. הצעד הבא המתבקש הוא הרחקה מלאה של מדינות, שינסו לתאם הצבעות.
סיסמת התחרות שנבחרה היא The Sound of Beauty. העיצוב האמנותי של התחרות מבוסס על "ייצוג ויזואלי של 'צליל היופי'. על מנת לייצג צליל ואת ערכיו הויזואלים, העיצוב מתבסס על המבנה הסימטרי והתבניות של הסימטיקה, שהיא חקר תופעות גלי קול. המונח 'סימטיקה' הוטבע בשנות ה-60 על ידי Hans Jenny, מדען ופילוסוף שוויצרי. מקור המונח במילה היוונית העתיקה κῦμα (קימה), שפירושה 'גל'. הניסויים שלו הראו, שאם מניחים אבקות עדינות על יריעת מתכת ומופעלות עליהן תנודות גל אקוסטיות, חלקיקים אלו התארגנו לכדי תבניות ספציפיות.

תבניות אלו, הידועות גם כפיגורות קלדני, יוצרות, במקרה של צלילים הרמוניים, צורות וקומפוזיציות גיאומטריות סימטריות, בדומה לתצורות מנדלה.
הגן האיטלקי היווה את אחד ההשראות לעיצוב, והובחן כי לגנים הללו יש מבנה, שנוכח גם בסימטיקה. שניהם מבוססים על סימטריה, גיאומטריה צירית ונראה שהם מצביעים על העיקרון של רעיון של סדר על פני הטבע.
הסימטיקה בתמה העיצובית רומזת חזותית הן לשמש והן לפורטל קוסמי שניתן לפתוח על הרעיון של צליל היופי.

לתחרות נוצר גופן מיוחד בשם ארסניקה. הוא עוצב על ידי Francesco Canovaro עבור Zetafonts, ופותח על ידי צוות עיצוב הכולל Mario De Libero, Andrea Tartarelli ו-Cosimo Lorenzo Pancini.
העיצוב של ארסניקה שואב את השראתו מעיצוב כרזות איטלקיות בתחילת המאה ה-20, תקופה שבה טיפוגרפיה, אותיות ואיור היו שזורים זה בזה, ומיזגו לעתים קרובות צורות אותיות בסגנון מסורתי עם אלמנטים של ארט נובו ודקו.

השימוש בטיפוגרפיה הוא המפתח להגדרה נוספת של הזהות האיטלקית של התמה של השנה. עיצוב פוסטרים ומיתוג הם מרכזיים בהיסטוריה של העיצוב האיטלקי ובאמצעות טיפוגרפיה מגבשים את המראה והתחושה האיטלקית הכללית של האירוע. הצבעים של סמליל התחרות הם בהשראת צבעי דגל איטליה.
הבמה כונתה "The Sun Within" ועיצבה אותה Francesca Montinaro, וכך היא אמרה: "השמש הקינטית נעה במעגלים והיא מקור לאפקטי תאורה. היא שולטת בבמה ומייצגת את הגישה האיטלקית: תמיד בתנועה, מרדנית, יצירתית, מסבירת פנים, מלאת תשוקה, אינטואיטיבית. אנחנו אלו עם השמש בפנים, וזו דרכנו להיות בעולם."
היא לקחה בחשבון את האופי הכוללני של האירוויזיון ואת הכנסת האורחים של האיטלקים כשעיצבה את הבמה. "מפלי המים מהווים מסגרת לבמה, ומייצגים את הים הסובב את המדינה, סמל לתרבותנו המורכבת. הבמה היא חצי אי, מדינה שאליה כולם מוזמנים, לא משנה מהיכן הם מגיעים… האמנים והמשלחות יאורחו בגן האיטלקי העשיר, שם הצמחייה משתלבת עם קרני שמש, תלויה בין מציאות לדמיון, ומעבירה אותם לממד אריכטקטורי עליז." רשות השידור האיטלקית הבטיחה כי הבמה תהיה קלאסית, אך בו זמנית מודרנית, תשלב את הדיגיטלי עם האנאלוגי, ותדגים טווח של תאורה ותנועה. ובכן, החלק של התנועה פחות עבד.

עם חשיפת כל השירים, ועקב המלחמה באוקראינה, אוקראינה מתמקמת במקום הראשון בסיכויי הזכייה בטבלאות ההימורים. אחריה איטליה, שבדיה ובריטניה. אוקראינה נשארת בראש טבלאות ההימורים עד הסוף, וכאמור גם זוכה בתחרות. בשבוע האירוויזיון עולה בריטניה למקום השני בהימורים, ובערב התחרות שבדיה נכנסת למקום השני. איטליה מתדרדרת למקום הרביעי בהימורים, ואחריה ספרד.

חצי גמר 1:
לאחר הטה דאום, סרטון ובו מסופר על ממציא איטלקי פיקטיבי. הוא יצא ותיקן דברים, עד שקרה משהו קסום. הרחפן "ליאו" נוצר. הוא יוצא להביא את בשורת המוזיקה לעולם. במהרה הוא מגיע לאולם האירוויזיון. רקדנים מנגנים על אלומות לייזר. המוזיקה הופכת אלקטרונית. מופע הפתיחה הוא "The Sound of Beauty" של Sherol Dos Santos. אליה מתלווים רקדנים ורקדניות. זה קצת מתכתב עם מופע הפתיחה של אירוויזיון 1991 ברומא, אבל ממש קצת.
הכרוז מציג את המנחים, והם עולים אל הבמה. אחרי כמה רגעי קרינג' בלתי נמנעים, התחרות מתחילה.
לפני כל גלויה, מוצג שם המדינה על רקע סמליל התחרות:

אחרי כל גלויה, עיגולים המדמים שמש מוצגים בצבעי דגל המדינה, המתעתדת להופיע, על רקע לבן. לאחר מכן, על רקע האולם מוצגת הדמייה של השמש הקינטית בצבעי דגל המדינה המופיעה. הצבעים מופיעים גם מסביבה בטקסטורה של רשת אלקטרונית. מתחת לשמש מופיע שם המדינה בלבן בפונט שנבחר להציג את סיסמת התחרות. מתחתיו שם המבצע, שם השיר וכותבי השיר בפונט ניטרלי, בלבן גם כן. לדוגמה:

אחרי שישה שירים, Pausini ו-Mika מדבררים קלישאות ומנשקים זה את זו. סרטון קצר מציג את ההיסטוריה הקצרה של טורינו. Pausini, Cattelan ו-Mika ממשיכים ללהג מתוך הגרין רום, שנראה כמו משתלה על כביש 60. הם מציגים את השיר הבא.
אחרי עשרה שירים, Pausini ו-Cattelan מנסים להרים את הקהל, ועושים טיזר למופע הביניים, The Dance of Beauty.
אחרי 12 שירים, Mika אוכל את הראס, מתחנף לקהל ומשחרר קלישאות. הוא לבוש יפה לפחות. מוצג סרטון מטקס השטיח האדום. שלושת המנחים מעודדים את השימוש באפליקציית התחרות ועושים בילד-אפ לשלב התוצאות.
אחרי 15 שירים, Cattelan ו-Mika שורפים זמן בשביל הכנת הבמה להופעה המורכבת של הערב. הם בפלרטוט מטופש וחיוכים מזויפים.
אחרי מופע הביניים, סרטון קצר, הנקרא Eurovision Confidential. אני עדיין לא מבין מה הפואנטה של הסרטון הזה גם בצפייה השלישית. נא כתבו לי אם אתם מבינים.
Alessandro Cattelan מראיין את זוכת ה-Eurovision Junior 2021, נציגת ארמניה, Maléna. אנחנו מקבלים הצצה לירוואן, ארמניה, במה שנראה כמו סרטון של לשכת התיירות של המדינה.
אחרי הצגת שני מתמודדים מהמדינות המעפילות אוטומטיות לגמר, צרפת ואיטליה, הגיע הזמן להכריז על עשר המדינות המעפילות לגמר. המפקח על התחרות, Martin Österdahl, מאשר כי יש תוצאות. עשרת המדינות המעפילות לגמר הן: שווייץ, ארמניה, איסלנד, ליטא, פורטוגל, נורבגיה, יוון, אוקראינה, מולדובה והולנד.

חצי גמר 2:
לאחר הטה דאום, Cattelan מככב בסרטון מאחורי הקלעים, ומציין את הייחודיות של כל אומה, כלומר של שלוש מהן. הוא מציג קטע היתולי, ולבסוף עולה לבמה לפתוח את הערב.
מופע הפתיחה הוא "The Italian Way", מחווה לתנועות הידיים האיטלקיות בביצוע Cattelan. זה טיפשי ועמוס לעייפה. Cattelan מתגלה כמאוס והמלחיץ מבין שלושת המנחים.
שלושת המנחים מוצגים ועולים לבמה. Pausini בשיער רטוב ושמלת לבדנר סטרפלס נהדרת. Mika באותה חליפה בה הולבש בחצי הגמר הראשון, רק בצהוב, ועם אותו חיוך מזויף.
אחרי שישה שירים, סרטון מחווה לפסטיבל סנרמו. המנחים עושים הפעלה לקהל, וממשיכים בתחרות.
אחרי שבעה שירים, Mika מנסה לקנות זמן עד שיכינו את הבמה של אוסטרליה. Cattelan מגיע לסייע לו, אבל לא באמת אומר כלום. לפחות הם מודים שהם מנסים לקנות זמן. היעדרותה של Pausini מהקטע והאיחור שלה לקטע הקודם יגרמו לתיאוריות שונות בקרב החובבים.
אחרי שמונה שירים, Cattelan ב-Shout out לפרשני התחרות.
אחרי 12 שירים, Mika משעמם את הצופים בהסבר על מהו "צליל היופי". לאחר מכן, סרטון המציג צלילים שונים בחיינו, כמו צחוק של תינוק, תנור לבנים, השקת כוסות יין וכו'. שלושת המנחים מציגים את הגרין רום, שם חוגגות המשלחות שסיימו להופיע.
אחרי שכל המדינות הופיעו, המנחים מציגים את אופן ההצבעה ומתכוננים להציג את הריקאפ הראשון. או אז מחליט מיכאל בן דוד, נציג ישראל, לפסוע קדימה ולקבל קצת זמן מסך. תחילה הוא מנוסף בדגל מאחורי המנחים, אבל אז הוא מחליט משום מה לעמוד בין Cattelan ל-Pausini. הוא מנסה לנשק את את Pausini, מנשק את Cattelan, ומסרב לעזוב. תוך הצגת מספרי הטלפון, המנחים מצחקקים במבוכה. בן דוד עושה ליפסינק ל-Pausini, ולא עוזב את המקום עד שהריקאפ מתחיל. לא רגע להתגאות בו, לא ברור מה עבר לו בראש. חבר, אתה מייצג מדינה.
הקווים נסגרים. אחרי מופע הביניים, שוב סרטון של Eurovision Confidential. לא הבנתי כלום.
אחרי הצגת שלושה מתמודדים מהמדינות המעפילות אוטומטיות לגמר, ספרד, בריטניה וגרמניה, הגיע הזמן להכריז על עשר המדינות המעפילות לגמר. המפקח על התחרות, Martin Österdahl, מאשר כי יש תוצאות. עשרת המדינות המעפילות לגמר הן: בלגיה, צ'כיה, אזרבייג'ן, פולין, פינלנד, אסטוניה, אוסטרליה, שבדיה, רומניה וסרביה.

גמר:
לאחר הטה דאום, סרטון המציג אנשים הצועדים בטורינו ומוחאים כפיים על רקע צלילי מוזיקת רוק. Rockin' 1000 שרים את "Give Peace a Chance" של Plastic Ono Band, וזאת מן הסתם בעקבות המלחמה באוקראינה. נכנסים לאולם, שם המנחים מצטרפים לשירה. Laura Pausini מבצעת ממיטב להיטיה, "Benvenuto", "Io canto", "La solitudine", "Le cose che vivi" ו-"Scatola".
מצעד הדגלים מתחיל, המתמודדים פוסעים על מדרגות ה-catwalk בזה אחר זה, בעוד על הבמה המרכזית מפזזים רקדנים. שלושת המנחים פוסעים לבמה ופותחים בדברים. התחרות מתחילה.
אחרי חמישה שירים, Mika ו-Cattelan בגרין רום עם משחקי מילים על עיצובו הדלוח של הגרין רום. משחקי המילים דלוחים גם כן, ונועדו לקנות להם זמן להעמדת ההופעה הצרפתית.
אחרי שמונה שירים, Mika ו-Pausini אומרים המון מילים, אבל לא אומרים כלום. פנס כבה ונדלק, ואנחנו זוכים לראות "סרטון", המסכם את מאורעות שני חצאי הגמר. שלושת המנחים חוזרים לעוד מילים מיותרות. התחרות ממשיכה.
אחרי 12 הופעות, Mika ו-Cattelan שוב מדברים המון, אבל לא אומרים כלום.
אחרי 16 הופעות, Mika ו-Pausini מקדמים את האלבום וה-DVD של האירוויזיון. שלושת המנחים חוזרים ומציגים את השיר הבא.
אחרי 20 שירים, Mika מלהג בגרין רום, ומספר על זכרונותיו בעודו צופה בתחרות עם משפחתו בעודו ילד. No one cares.
אחרי 21 שירים, Cattelan ו-Pausini שוב נושאים דברים שאינם בעלי חשיבות. שרים את איטליה 1958 אקפלה.
אחרי 22 שירים, Cattelan מתרועע עם נציגי מולדובה. Mika מדבר קצרות עם נציגי פורטוגל, רומניה, אותם הוא טועה לחשוב כספרד, ואוקראינה. הוא מציג את השיר ההולנדי, ואז מתקן שמדובר בשיר הפולני.
אחרי מופע הביניים הראשון והריקאפ, Cattelan מקדם את ההצבעה באפליקציה בשימוש חליפה ירוקה צמודה מידי.
לאחר מופע הביניים השני, שוב סרטון של Eurovision Confidential.
אחרי מופע הביניים השלישי והאחרון, סרטון מתחנת החלל הבינלאומית. או אז Martin Österdahl מאשר כי יש תוצאות. הוא לא נראה שקט, ומסיבה טובה. הפרטים ממש בהמשך.

שלב ההצבעה:
Mika ו-Cattelan מציגים את הצבעת השופטים. לוח הניקוד כמעט זהה לזה של שנה שעברה. פשוט ונקי, בצבעים של סגול חציל. שמות המדינות בלבן. הדגלים במלבן פשוט.

כמנחת האירוויזיון הקודם, הולנד מצביעה ראשונה, ומעניקה את 12 הנקודות שלה ליוון. ההצבעה של סן מרינו מעלה את ספרד למקום השני. ההצבעה של מקדוניה מעלה את ספרד למקום הראשון. מלטה מעניקה עוד 12 נקודות לספרד, ומקבעת את מעמדה במקום הראשון. אוקראינה מעניקה את 12 הנקודות לראשונה הערב לבריטניה, שעולה למקום השני, נקודה אחת בלבד אחרי ספרד. אלבניה מעניקה 12 נקודות ראשונות לאיטליה, שעולה למקום החמישי. אסטוניה מעלה את שבדיה למקום השני, בעוד ספרד מתדרדרת למקום השלישי. הניקוד האזרבייג'ני מוענק על ידי המפקח על התחרות, ועל כך בהמשך… ההצבעה הפורטוגלית מעלה את ספרד בחזרה למקום השני. גרמניה ובלגיה מעניקות היא נקודותיהן לבריטניה, והאחרונה פותחת פער על האחרות. נציגת פולין מעניקה את הניקוד הפיקטיבי, אבל לצופים בשלב הזה אין מושג. בזכות 12 הנקודות הראשונות לאוקראינה, האחרונה עולה למקום החמישי. ההצבעה של מולדובה מעלה את שבדיה למקום השני, בעוד אוקראינה עולה למקום הרביעי. הצבעת בולגריה מעלה בחזרה את ספרד למקום השני. איסלנד מחזירה את שבדיה למקום השני. קפריסין ושווייץ מעניקות את מרב הנקודות ליוון, שמתמקמת במקום החמישי. 12 נקודות מדנמרק ממקמות אותה במקום הרביעי. כך נראית הטבלה אחרי 24 הצבעות:

בגרין רום Cattelan מראיין את נציג בריטניה, המוביל את הטבלה.
ההצבעה הצרפתית מעלה את אוקראינה למקום הרביעי ומקבעת את מקומה של בריטניה במקום הראשון. מונטנגרו מעניקה את הניקוד הפיקטיבי שלה… המפקח על התחרות מעניק את הניקוד הפיקטיבי של רומניה. Linda Martin מעניקה את הניקוד האירי, ונראית מאוכזבת שהוא הולך לספרד. הניקוד הסלובני מעלה את איטליה למקום החמישי על חשבון יוון. המפקח על התחרות מעניק את הניקוד הפיקטיבי מטעם גאורגיה. אחרי ההצבעה האוסטרית, Pausini מפציעה משום מקום ופונה למעניק הנקודות מפינלנד.
להלן טבלת הניקוד אחרי הצבעת כל השופטים:

אחרי ראיון בגרין רום עם הנציג הבריטי המוביל בטבלה, הגיע זמן להצבעת הקהל. המנחים מכריזים על ניקוד הקהל המשוקלל מהמקום ה-26 של השופטים ועד המקום הראשון. גרמניה מקבלת רק 6 נקודות, מה שמבטיח שהם יהיו המקום האחרון השנה. מולדובה מקבלת 239 נקודות, מה שממקם אותה במקום השלישי אחרי בריטניה ושבדיה. סרביה מקבלת 225 נקודות, מה שמעלה אותה זמנית למקום הראשון. אחרי הרבה ניקודים נמוכים ובינוניים, אוקראינה מקבלת 439 נקודות (!), מה שמעלה אותה למקום הראשון. המסך מתפצל ומראה את הארבעה שמתמודדים כעת על הניצחון: אוקראינה, בריטניה, שבדיה וספרד.

ספרד מקבלת 228 נקודות ועולה למקום השני. שבדיה מקבלת 180 נקודות ועולה למקום השלישי. בריטניה מקבלת 183 נקודות בלבד ועולה למקום השני.

אוקראינה זוכה בתחרות בפעם השלישית. בריטניה במקום השני, ספרד שלישית. שבדיה וסרביה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Kalush Orchestra עולים לבמה מנופפים בדגלי אוקראינה. גם נציגות איסלנד בגרין רום מנופפות בדגל אוקראינה. סולן הלהקה קורא לניצחון המדינה במלחמה, ומודה על התמיכה במדינה. חברי הלהקה פוסעים מהבמה הקדמית אל הבמה המרכזית. המנחים מדברים בשבח השלום, ו-Pausini טוענת שזהו "הצליל של היופי". המנחים לא מפסיקים לדבר על הבמה, בעוד חברי ההרכב האוקראיני ממשיכים להתכונן. בגרין רום אנשים מתחבקים זה עם זה. מאז 1991 לא שמעתי מנחים שמדברים כל כך הרבה. Kalush Orchestra נותנים ביצוע נוסף ואחרון ל-"Stefania". זוכה מוראלי, אין מה לומר.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

01. ליטא – בלדת רטרו-פופ אלטרנטיבית וחושנית באווירה דרמטית ושירה לא מתאמצת. השיר משלב מוטיבים של מוזיקת ג'אז, שאנסונים צרפתיים קלאסיים, ומלודיות סובייטיות משנות השמונים. לשיר צליל קברטי, אלמנטים של ניו-דיסקו, והוא בעל אווירה קסומה ומכשפת. במילות השיר יש התכתבות עם שיריה של הכוכבת הרוסייה Alla Pugacheva. המבצעת Monika Liu היא קודם כל שחקנית ופרפורמירת, שלוקחת את השיר למקום קסום ומבצעת אותו בהמון קלאס, הומור, תוך תיעול של דיוות מפעם. חושני, מוזיקלי, על זמני, ופטרייתי.

02. יוון – בלדת סינת'פופ ואינדי-פופ. השיר הוא בעל צליל אייקוני ואווירה מעט מקריפה. ההפקה מעניקה לזמרת קול מתכתי רובוטי. המלודיה מופלאה ושומרת על אחידות השיר. היא כוללת צליל שמהתל במאזין, וגורם לשיר להתפתל סביב עצמו. ההפקה נטולת ביט וכוללת יופי סינתטי. התוצאה אורגנית ומושכת. בפזמון האחרון, ההפקה מתפרצת ומקשטת את המלודיה. השיר איטי, מפואר ומרהיב. האווירה אלקטרונית וקרה, והשיר מצומצם ומינימליסטי. הוא מאד stripped down, מאופק, עכור, ומפואר. בהופעה החיה, Amanda Georgiadi Tenfjord נותנת את מופע חייה. עפעפיה רועדים, היא שרה בדיוק על רקע פלייבק רזה, כמעט לא קיים. היא חנוטה בשמלה לבנה נוצצת. סביבה כסאות הפוכים ונמסים. הופעה מפוארת ורגע שיא נדיר לשיר שובר לב.

03. סרביה –  ארטפופ ואוונגרד פופ. מעניין, מקורי וקליט. הקול של הזמרת דומיננטי מאד ומתריס משהו.  יש בשיר גם השפעות של מוזיקה שחורה ומוזיקה מחתרתית. דרמטי, קצבי, עצבני ונהדר. היא יושבת על כסא לאורך כל ההופעה, לובשת אאוטפיט לבן בוהק וחנוט, שאמור לדמות להערכתי לבוש של אחות או רופאה. על דש האאוטפיט מה שנראה כמו צלב ופרחים בורוד ולבן. סביבה זמרי הליווי לבושים כנזירים או מקהלה מטרגדיה יוונית, מנופפים בצעיפיהם. היא שוטפת ידיים ועל המסך מידי פעם תרגום של מילות השיר, על מנת להעביר נכונה את המסר. מחיאות הכפיים הקצובות הפכו את השיר מסתם שיר מחאה גם ללהיט ויראלי ולהצלחה בקרב הטלווטינג. השיר הוא תגובה לאפקטים של הקורונה. נדרשנו להסתגר בבתים על מנת לשמור על בריאותינו הגופנית, אך הבריאות הנפשית והמנטלית הוזנחה. בחלק מהמדינות שב וצף עניין הנגישות של כולם לרפואה ציבורית. המוזיקאית לא נותנת פתרונות, אבל כן מעלה נושא שנוי במחלוקת בלב חגיגת הפופ האירופאית. העובדה שהשיר גם הצליח הגביר את האפקטיביות של המסר.

04. הולנד – בלדת אינדי-פופ ולואו-פיי עם אלמנטים של פופ-פולק. הפזמון קליט, זכיר, והזמרת מבצעת אותו בעדינות ראויה. קולה משדר עצב ומעט ייאוש.  יפה, מיוחד, ובעיקר ראוי לציון כשיר שמצליח לשבור את מחסום השפה ולהעביר את ההולנדית כשפה נגישה ונעימה לאוזן. המלודיה של השיר מקסימה, אפקטיבית מאד, בעוד ההפקה רגישה ונותנת למאזין אווירה אופורית חלומית. הביצוע של S10 משדר פגיעות וורסטיליות מוזיקלית. היא נשמעת כמעט מפוחדת בלייב, אבל המלודיה משתלטת ומזריקה רגש להופעה.

05. איטליה – בלדת פופ ו-R&B אלטרנטיבי נימוחה עם לחן מרגש. הפייבוריט הגדול לזכייה בתחרות עד לפתיחת המלחמה באוקראינה. בפועל, הם לא היו קרובים אפילו לניצחון. השיר רגשני, ובעל מילים קורעות לב, על אהבה קשה. הדובר מתנצל אם הוא הפך הכל לחרא, הוא לא יודע לבטא את רגשותיו, כדי להגיד "אני אוהב אותך" הוא מערבב סמים עם דמעות. הצמד מופיע לצד פסנתרן. BLANCO עולה על הפסנתר ולובש חליפה עטויית אבני חן מנצנצים, בעוד Mahmood לובש חליפה שחורה אלגנטית ומאופקת מאד. לפני הגשר, Mahmood נשמע כאילו הוא עומד להתפרץ בבכי. לצערי זה לא היה מדויק מספיק וההופעה לא הייתה אסופה מספיק כדי לזכות את הצמד במקום בטופ 5.

06. סן מרינו – פאנק-רוק מהספר, שלוקח אותנו לשנות השבעים והשמונים בלונדון. באולם זה היה אש, בפועל זה לא הצטלם הכי טוב, והאנרגיה לא באמת עברה לצופים בבית. Achille Lauro עולה במראה של כוכב פאנק-רוק, לבוש תחרה שחורה, פרווה, כובע בוקרים ואיפור כבד, הכל בשחור. עמו להקה הלבושה בהתאם. הבמה אפופת עשן וחלק מהנגנים בכלובים. הוא מלטף את נגן הגיטרה החשמלית ומנשק אותו בתשוקה. בסוף השיר הוא עולה על שור מכני בשם רוברטי ורוכב עליו, בעוד צלילי הגיטרה מנסרים את הערב ואלומות אש שורפות את הבמה. שורף.

07. אוקראינה – היפ-הופ ופולקטרוניקה. הפזמון עצמו רפטטיבי, אבל הוא כה מכשף, שאתה מתמכר אליו. הדרופ מתפקד כאיזה אלמנט מדיטיטיבי וקליט בצורה בלתי רגילה. ההרכב מגיע לטורינו באמצע הלחימה במדינה, ומתייחסים אליהם כאל גיבורים. ההופעה עצמה בינונית עד טובה. הפזמון מלא רגש, וזה מתחבר בדיוק לאמפתיה של אירופה כלפי המדינה שכורעת תחת התוקפנות הרוסית. חברי הלהקה נותנים הופעה טובה של המנון היפ-הופ ופולק, שלא היה נכנס לטופ 10 בשום שנה אחרת, אבל 2022 היא 2022.

08.  שבדיה – בלדת מידטמפו מקורית ומאתגרת ווקאלית עם הוק חזק. מודרני, מסוגנן ועכשווי. השיר נפתח בצלילי כינור על רקע קולה המאופק של הזמרת. זה מאד לא שבדי, בוודאי לא מה שהורגלנו לשמוע מהם באירוויזיון. מלודית, זה זורם ורגשני. מילות השיר חקוקות בי לנצח, לצד מילות השיר היווני. זה מושפע ללא ספק מ-"Shallow" של Lady Gaga ו-Bradley Cooper. הזמרת מתחילה את השיר בישיבה, לבושה במכנסיים שחורים רחבים ועליונית אפורה מכוסה בפרנזים כסופים מנצנצים. בבית השני היא שרה על רקע עיגול ירוק גדול. בחסות ההפקה האיטלקית הקשה, ההופעה פחות טובה מזו של המלודיפסטיבלן, אבל הרגש עובר גם עובר. בפזמון האחרון, העיגול משנה צבע לאדום וזיקוקים נורים להעצמת הדרמה.

09. סלובניה – פופ-ג'אז וקצת Fאנק. השיר נעדר אלמנטים מודרניים, ונשען על הפקה של פעם, מלאת כלי נשיפה, תופים ואווירה כללית של הופעה באולם תיאטרון גדול והאזנה ללהקת מוזיקת ג'אז קלה. זה חמוד ו-Fאנקי, לא מעז יותר מידי, אבל יש לזה אמירה כשזה מגיע מחבורה של תיכוניסטים. זה זורם, נינוח, חצי היפסטרי, חצי בומרי, ובעיקר נורא קל לעיכול. בהופעה חיה זה בעיקר טרגי. החבורה נתקעה עם כדור דיסקו ענקי, שלא זז, שמאחוריו שמש שלא זזה. הם מנסים ככל יכולתם, אבל זה בעיקר נראה כמו הופעה מחצי הגמר של אירוויזיון 2007. לא קומפטטיבי בשום צורה, אך מוזיקלית מקסים. בעוד כמה שנים כולם בוודאי יקבלו עבודה כמפתחי תוכנה בחברות הייטק וינטשו את עולם המוזיקה, לצערנו.

10. מקדוניה – בלדת פופ-RnB מבוססת פסנתר, עם הפקת אלקטרו עדינה. אחת ההפתעות של העונה לטעמי. הזמרת הצליחה לתת הופעה ווקאלית מרשימה ומלאת נשמה. היא לובשת אאוטפיט שחור אורבני ואפנתי ועומדת לבדה על הבמה. היא מצליחה לתעל רגש בקולה, בעוד רצפת הלד משדרת אדמה שנבקעת ופוערת בור, שלבסוף שואב אותה פנימה. בדיעבד זה ברור למה זה הגיע למקום ה-11 בחצי הגמר, גם אם מפתיע. היא די בוסרית, אבל זה תורם לקסם של ההופעה. השיר עצמו לא רע, גם אם לא מיוחד בשום צורה.

11. גאורגיה – הבתים הם ניאו-דיסקו Fאנק קצביים רפטטיביים סבנטיזיים. הפזמון הוא כבר מוזיקת פופ פסיכדלית מגניבה, עם אלמנטים של שנות השישים. בברייק עד לבית הבא יש צלילי סינתפופ אייטיזיים. זה שיר נפלא וכיפי, ובעיקר מאד מרענן. לצערי, ההופעה החיה קברה את השיר ואת סיכוייו. חברי הלהקה בקושי זזים על הבמה. התאורה והוידואארט הפסיכדלי לא מספיקים על מנת להזריק להופעה אנרגיה, בטח לא כשהשמש הארורה מסתירה חלק נכבד מהוידאוארט. אחרי הפזמון הראשון, אנו צופים בתיאטרון בובות, שמחקה את חברי הלהקה. אני עדיין מחבב מאד את השיר, אבל היה אפשר לעשות הרבה ממנו בהופעה.

12. פורטוגל – אינדי-פופ ואמביינט. השיר נפתח בצלילים עמומים. קולה הנמוך והמשתנק של הזמרת נכנס. הביט ברקע רפטטיבי, והזמרת רוקמת את המלודיה בקולה. בפזמון, העיבוד מקבל מעט יותר נפח, אך הביט נותר בשלו, וגם האנרגיה של השיר נותרת מרגיעה וזורמת. מילות השיר פשוטות ומקסימות. השיר נכתב על מותו של סבה של Maro ועל החוויה שבאבדן חבר משפחה אהוב. ההופעה החיה מתעלת את אותן התחושות, ובשילוב זמרות הליווי יוצרת עושר ווקאלי, המרשים ביותר בתחרות השנה. בתחרות של קולות ליווי בפלייבק, הבחירה הפורטוגלית ראויה להערכה.

13. ספרד – פופ לטיני ורגאטון בקצב גבוה עם  דרופ מדבק. Chanel נותנת את ההופעה הסקסית והאפקטיבית ביותר מבין שירי הערב. היא לובשת חליפת גוף בשחור עם עיטורי תכשיטים כסופים. מה שנשמע בסטודיו זול וסתמי, הופך על הבמה לחגיגה נוטפת סקסיות, מהוקצעת, שאי אפשר להסיר ממנה את העיניים. חביב חובבים ענק, בלייב מלא אנרגיה ואפקטיביות.

14. אלבניה – אתנו-פופ עם היפ-הופ וראפ. השיר משלב את האתני והמסורתי הבלקני עם מוזיקה מערבית, הפקה עשירה והרבה אנרגיות. אבל, ויש הרבה אבל… השיר שנשמע ונראה בקדם האלבני כמו משהו פורץ דרך, הופך בטורינו למסיבה זולה, רעשנית, חובבנית ומיוזעת. יש ניסיון להפוך את ההופעה למינית, וזה נראה בעיקר מתאמץ. ווקאלית זה מתחיל מצויין ונגמר במלא התנשפויות. המלודיה הלכה לאיבוד.

15. מולדובה – פולקלור רומני-מולדובי קצבי, שמח ומשובב נפש. השיר מדבר על קו הרכבת בין קישינב, בירת מולדובה, לבוקרשט, בירת רומניה. המסר של הקליפ הוא שרומניה ומולדובה אחת הן, וגם אם יש ביניהן גבולות, אין אינן נפרדות ברגש זו לזו. האיחוד בין שתי המדינות לא היה אפשרי בעבר, והוא גם לא בר מימוש בהווה. השיר והקליפ מהווים הזדמנות לחברי הלהקה להזכיר את השורש האתני המשותף של שתי האומות, בתקווה שאיחוד שכזה יהיה אפשרי בעתיד הנראה לעין. זה כבר לא ההרכב של 2005 וגם לא זה של 2011, הם שבעים ומדושנים, אבל עדיין הצליחו לשכנע את אירופה. הופעה שמחה, דלה למדי, אולד סקולית. על הבמה לא קורה הרבה, רק האנרגיה והשמחה האותנטיות של חברי ההרכב. וזה כנראה עבד. הרבה שמחה, כיף, חפלה מולדובית.

16. בלגיה – בלדה עד מיטמפו פופ ו-R&B, המשלבת מסורת מוזיקת פופ אירופאית עם צלילים אמריקאיים אורבניים קצובים. זה נשמע לא מרשים במיוחד בסטודיו, אבל דווקא בהופעה החיה, לטעמי, זה התעורר לחיים. Jérémie Makiese הוא לטעמי פרפורמר כריזמטי, שמצליח להזריק מעט חיים בשיר. הוא לובש ז'קט כסוף וג'ינס אפורים. בבית השני מצטרפים אליו ארבעה רקדנים ובפזמון השני הם כבר רוקדים ונעים בתיאום. הוא קצת מזייף, וההופעה לא פורצת דרך, אבל הוא מצליח לעשות אהבה עם המצלמה ולשכנע את הצופים והשופטים, לפחות בחצי הגמר. לא רע.

17. לטביה – המנון טבעוני, ולהיט דיסקו-Fאנק קליט, משעשע וקליל. ההופעה משדרת משהו מאד סבנטיזי, וחברי הלהקה נוטפים סקס אפיל. זה היה אמור להעפיל לגמר, אבל המיקום בסדר השירים בחצי הגמר לא עשה עמם חסד. ההופעה טובה, אבל השיר נכנס למשבצת שירי הבדיחה חסרי התוכלת והסיכוי. אני נותן ח"ח על המסר ועל ההופעה, אבל זה נראה כמו משהו מלפני עשור, עם מסר עדכני.

18. איסלנד – בלדת בלוגראס ופופ-קאנטרי באיסלנדית מלאה. מדובר באחד השירים עם הליריקה היפה ביותר מבין שירי השנה, לצד סרביה, הולנד, איטליה ופורטוגל. ההופעה לא ממש מופקת. שלוש הזמרות עומדות באלכסון בלבושים לא הכי תואמים. קולותיהן קסומים, אך המוזיקה מעט פרווה. ההרמוניות הקוליות שלהן מצוינות, וגם עבודת המצלמות, בהשוואה להופעות אחרות, עושה עם השיר חסד. זה נאה ויזואלית, אבל נעדר ה-X Factor לטעמי.

19. בריטניה – בלדת פופ אינטימית, שלי אישית הזכירה את "Drivers License" של Olivia Rodrigo. המנון פופ-רוק, הכולל רגעים מלודיים מאד. הפקת אלקטרו אמביינטית עדינה וחלומית. הוא בעיקר נציג מקסים. Sam Ryder הוא לא רק ווקליסט נהדר, הוא גם אדיב, רהוט ובעל הרבה קלאס (!) השיר עצמו הוא המנון אצטדיונים. הוא מבצע אותו באאוטפיט שחור וכסף, בעודו עומד באמצע קונסטרוקטה, המדמה חללית. במרחק ניתן לראות גם כמה נגנים. זה אפקטיבי מאד בלייב ומעביר את כל הרגש שבמילים. לקראת סוף השיר, קירות החללית נופלות והזמר נותר לכבוש את הבמה באמצעות קולו ונגינת גיטרת הפייק. זה קצת מוגזם, אך ברגע האמת הייתי בטוח שזה הולך לזכות.

20 . קפריסין – מידטמפו עד אפטמפו לייקה-פופ, המשלב בין המוזיקה הים תיכונית והבלקנית לפופ המיינסטירמי. למען האמת זה נשמע לאה גם בסטודיו, אבל ההופעה העייפה של Andromache גרמה לשיר להישמע עצל עוד יותר. זה חביב, חושני משהו, קליט, לא מזיק, אבל אני לא מאמין שהיה צריך 11 איש ואישה לכתוב את זה. בהופעה היא מדמה עצמה לונוס, ועומדת על רקע מה שנראה כמו צדף שטוח. לצידה שתי רקדניות, שעומדות על משהו שנראה כמו גל, כל אחת בצד אחר. הם מצטרפות אליה לריקוד שמתאים לאירוויזיונים מלפני 15 שנים. היא מצליחה לזייף בשיר הלא קשה הזה. זה עדיין שיר חביב לשמיעה בסטודיו.

21. צ'כיה – השיר מתחיל בצלילי אלקטרו שקטים ומסתוריים. קולה המסונתז של הזמרת נכנס. בגשר הוא מקבל נופח חמים יותר, המקצב עולה, ואז נכנס פזמון ההאוס-טכנו המאד מסיבתי. ההרגשה היא שהשיר מתאים לרחבת הריקודים, אבל יש לו שני חסרונות מרכזיים. האחד הוא העובדה שהוא מיושן. זה נשמע כמו שיר מועדונים מלפני 12 שנים. השני הוא, שהוא חסר עוצמה או רגע שיא. השיר נבחר לסגור את חצי הגמר השני, מה שעבד מאד לטובתו, אך פגע בו בגמר. הסולנית לובשת אאוטפיט סטרפלס בסגול ושחור. היא גם עוטה תכשיטים סגולים. שני חברי ההרכב הנותרים לובשים צבעים תואמים. בפזמון האורות שוטפים את הבמה ולוקחים אותנו למסיבה שנוצרת על הבמה. כשיר זה לא מרשים, אבל ההופעה גורמת לשיר להתעורר לחיים. הסולנית תורמת להופעה הרבה טבעיות וכריזמה. בוידאוארט פסלים לבנים מתנפצים. מאד אפקטיבי.

22. צרפת – מוזיקת עולם בשפה הברטונית עם השפעות ערביות. המקצב הוא המנוני והעיבוד הוא פופ-טכנו מרים ומסיבתי.  השיר נעדר האלגנטיות, כמו גם הנונשלנטיות של Go_A, נציגי אוקראינה אתשקד, ונשמע בעיקר כמו משהו שהיה יכול מגניב בואכה 2005. זה אכן מרענן על רקע השירים הצרפתיים שנשלחו בשנים האחרונות, אבל זה נעדר אלמנט ה-oomph, שייקח אותו קדימה. חברי הלהקה לבושים בשחור וזהב. הבנות עומדות מאחורה על מדרגות מקרטון שנראות כמו אבנים. הן יורדות, ובמקומן עולה רקדנית. Alvan מקפץ ומנגן בקדמת הבמה, בעוד הבנות עוברות לפניו ואז מאחוריו. הם לא מספיק משוייפים, וההעמדה לא מחפה על כך. עשן, אש ותאורה ירוקה תורמת לאווירה המכושפת, אבל זה לא מספיק משכנע, וקצת למלמ"י.

23. ארמניה – בלדת פולק-רוק עם אווירת שנות התשעים. הזמרת שרה כשסביבה קירות מכוסים פתקאות נייר לבנות. היא לבושה בחליפה לבנה ומנגנת על גיטרה לבנה. בפזמון היא עוזבת את הגיטרה ונראית כמו שרית חדד בשנותיה הראשונות, דודתית משהו. בבית השני היא קורעת חלק מהדפים וחושפת חלק ממילות השיר מאחורי הפתקאות. ההופעה הווקאלית טובה והרעיון מאחורי ההופעה מושך תשומת לב. בסוף היא קורעת חלק נכבד מהקיר ופוסעת, שמפריד בינה לבין הקהל. מאד אפקטיבי.

24. רומניה –  פופ-לטיני עם השפעות צועניות, להיט קיץ ומועדונים. זה היה יכול להיות יותר אפקטיבי על הבמה, שכן זה נשמע כמו להיט ויראלי חוצה גבולות ומדינות. אני מתפלא שזה לא הפך ללהיט בארץ. ההופעה מתחילה בשני רקדנים בחולצות בטן, המפזזים על רקע קולו של WRS. הוא פוסע קדימה עם שתי רקדניות. כולם לבושים באדום, כשהתלבושת של הזמר מתכתבת עם לבוש לוחם שוורים ספרדי. אני מודה שיש בזה פאן, להאזנה ולצפייה, אבל לא מדובר בסוגה עילית.

25. שווייץ – בלדת ג'אז-פופ אולד סקול, סוג של שיר ערש. הזמר עולה בחליפת עור ונראה מבוגר מכפי גילו. הוא שר בקול מעושן, שנדמה מזויף ולא מתאים לגילו האמיתי. זה ניסיון לתפור בלדה אמריקאית משנות החמישים, א-לה פורטוגל 2017, אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי. ההופעה הויזואלית מעולה. לב שבור משודר על פני הזמר והקרנה של סרטונים ישנים של ילד, שאמור להיות הזמר בצעירותו, משודרים החל מאמצע השיר. אין לו הרבה כריזמה בימתית, אבל הוא נותן את מה שיש לו.

26. אוסטריה – פופ-האוס-דאנס מקפיץ ואנרגטי, המושלם לשיעור ספינינג או זומבה. השיר היה אמור לבלוט בהיעדר שלאגרי פופ קליטים, אבל אז הגיעה ההופעה החיה. Pia Maria בקושי מסוגלת לשיר בסולם הנכון, ונתמכת על ידי הפלייבק. היא ו-Lumix עומדים במרכז פרופ תאורה מעוגל. זה חסר השראה, ופוגם באלמנט האפקטיבי באמת שהיה לשיר. עבודת המצלמות עושה בהם שמות.

27. מונטנגרו – בלדת פופ, עם מוטיבים של שיר דיסני. השיר נכתב בעקבות מות אמה של המבצעת מקורונה. מלודית זה נחמד מאד, ונשמע כמו בלדת פופ דרמטית מהבלקן, גם הביצוע הקולי לא רע. עם זאת, ויזואלית מדובר בקטסטרופה. השיר נפתח כשהזמרת בחושך, כשרק האאוטפיט שלה מאותת באורות קטנים. היא לובשת שמלה כחולה עמוקת מחשוף. עיטורים בכחול על פנייה ועל גבה מן קונסטרוקטה עגולה עם המון נורות קטנים. זה נורא מגושם. היא לא זזה לאורך השיר כולו. המימיקה שלה נוראית, ברמה שאי אפשר להסתכל על המסך מבלי להתפוצץ מצחוק. זה עדיין נחמד לי לשמיעה בסטודיו. יש חלק קטן בשיר באיטלקית, אבל האיטלקים שצפיתי בהופעה עמם לא התרשמו בכלל.

28. אירלנד – אלקטרו באבלגם-פופ עד רוק-פופ. החובבים היו נורא מאוכזבים שזה לא העפיל לגמר, אבל אני לא מבין איפה ההפתעה. היא חמודה מאד ו-likeable, אבל לא זמרת גדולה וההופעה עצמה פשוטה מאד. היא לובשת אאוטפיט בתכלת, הכולל עליונית חושפת בטןף מכנסונים, כפפות ומגפיים. הוידאוארט ורוד בעיקר. לצידה רוקדות ארבע רקדניות. הבמה עירומה, שזה לא דבר רע, אבל נדמה שחסר כאן art director. אולי לפני עשור זה היה יכול להעפיל, וגם זה לא בטוח.

29. אסטוניה – מידטמפו קאנטרי-פופ בעל צליל המנוני מאד. זה נורא סתמי לטעמי, עוד שאריות מלהיטי Avicii זצ"ל. עם זאת, אני מודה שזה להיט, והיה לזה פוטנציאל לא מבוטל, שהאסטונים לא ניצלו. ההופעה מתחילה בגווני צהוב, במה שאמור לדמות אווירת מערבון ישן. Stefan שר בקול מעושן וקצת מעושה, בעוד המצלמות עוברות לשדר צבעים רגילים. הוא לובש חליפת בז' משעממת, שנראית כמו גרסת H&M ללבוש בוקרים. הוא חמוד, אבל כלום לא קורה שם. מה שכן, זה קליט מאד.

30. אוסטרליה – בלדת פופ מבוססת פסנתר. זה בנוי בצורה קלישאתית, ומנסה להחזיק את המאזין כל הזמן במתח, עם דרמה שגוברת, גם בקולו של הזמר. אחרי שהבנתי שהשיר לא רק מדבר על הנטייה המינית של הזמר, אלא גם על היותו על הרצף האוטיסטי, אני מודה שנהייתי פחות ציני כלפיו. הוא לבוש בשמלה לבנה מפוארת עם שובל פרוותי. על פניו מסיכה מחוררת עשויית אבני חן. לצידו שני גרמי מדרגות מודולריים. הבמה אפופות עשן. הוא עולה ב-C part במדרגות ומוריד את המסכה לחשוף פנים רגילות לחלוטין. אלומות אור היו אמורות לשטוף את הבמה, אבל השמש…

31. פולין – בלדת פופ-נשמה וטריפ הופ. השיר הזה היה לפייבוריט עוד לפני שנחשפו כל שירי הקדם הפולני. בעיני מדובר בבלדת פופ פשוטה, שנשמעת כמו המון שירים אחרים ששמענו בז'אנר. זה חסר ייחודיות, ו-Ochman הוא מבצע טכני מאד, חסר כריזמה בימתית. הוא לובש חליפה שחורה עם פסים סגולים היורדים מכתפיו. עמו רקדנים עשויי סחבות, שנראים כמו יצורי ביצה. יש אפקטים של טיפות על חלון, ברקים, מסך רועד ומרצד. כל המוסיף גורע, ומהשיר המשעמם הזה אין הרבה מה לגרוע מלכתחילה. הצבע הכחול שולט בהופעה.

32. אזרבייג'ן – בלדת פופ מודרנית מופקת לעייפה, הבנויה לבימת התחרות, מבחינת הצליל הדרמטי מידי והלחן השבלוני. ההופעה קודרת והבמה חשוכה. הזמר לבוש באאוטפיט מודרני עשיו טרנינג בצבעים חיוורים. הוא יושב על פיגומי מדרגות ועמו רקדן, שמחקה את תנועותיו, במה שמזכיר את ההופעה של המדינה ב-2013, רק הפעם בלי הגלאם ועם יומרה אמנותית משהו. המדרגות מתפצלות והשניים מתפצלים. זה לא עובד. השיר נורא בינוני מוזיקלית, המילים עצובות, אך ללא התכוונות, והזמר לא יודע על מה הוא שר לטעמי. העובדה שזה העפיל לגמר ללא נקודה שחוקה מהקהל היא בושה גדולה.

33. נורבגיה – זה היה אמור להיות הלהיט הויריאלי של התחרות. זה פחות עבד להם. הבתים נשמעים כמו פולק-פופ א-לה Ed Sheeran, מן בלדה עד מידטמפו אקוסטית, המלווה בפריטת גיטרה עדינה. הפזמון הוא כבר המנון EDM בשילוב דאנסהול, כאשר צלילי חליל אלקטרוני מלווים אותו. אחרי הפזמון, את קריאות ה"יאם-יאם" מלווה מוזיקת פופ-דאנס אירופופית. בבית השני, השיר מקבל כבר הפקת אלקטרופופ, ובכך הבית משתלב יותר בקלות עם הפזמון, והשיר כולו נדמה כיחידה אורגנית יותר. הצמד ורקדני הליווי לובשים חליפות זאב או מסכות צהובות. ברקע דיג'יי במסכה תואמת. זה מאד מנסה, וההופעה כמובן מהוקצעת, אבל זה מנסה מידי. כצפוי, זה מסיים במקום מכובד, אבל לא מעבר. די כבר לנסות להיות מגניבים בכוח.

34. קרואטיה – צ'מבר פולק-פופ סבנטיזי, המתחיל בפריטת גיטרות עדינה. השיר מאד דומה ל-"Willow" של Taylor Swift. ההופעה, כמו השיר עצמו, לוקה בחסר. הזמרת לובשת שמלה ורודה מפונפנת, שעומדת בסתירה לשיר הפולק הפשוט והנקי. שני רקדנים מקפצים ברקע. הם היו אמורים לשיר על רקע יער מכושף, אך עקב תקלת השמש הקינטית, הם מקפצים ללא קונטקסט. הזמרת עצמה פוסעת במגושמות במגפיים כבדים. שום דבר לא עובד כאן. ווקאלית היא נשמעת בסדר, אבל הכריזמה הבימתית לא קיימת.

35. פינלנד – גלאם-רוק, דרמטי, קליט והמנוני, המזכיר להיטי רוק משנות השמונים המאוחרות. הרכב שעבר זמנו, בהופעה שמתחילה מקריפה, וממשיכה בזיופים בלתי נגמרים. הם לובשים מעילי גשם בשחור וצהוב, במה שנראה כמו מחווה לדבורה מאיה. המנון רוק מזומבל בביצוע גרוע ממה שניתן היה לצפות. אפילו הופעה נורמלית לא יכולתם לתת. הסולן מתנשף כאילו מי ישמע מה הוא עשה כדי להגיע למעמד הזה. בבית האחרון הוא מוריד את הז'קט ונשאר טופלס. יכולנו לשרוד גם בלי זה.

36. גרמניה – בלדה עד מידמפו פופ-רוק והיפ-הופ. ביט RnB אורבני עם קצת אינסטרומנטים של רוק רך ופופ-פולק. בעוד שההופעה עצמה חמודה מאד, השיר גנרי, מעצבן ולא מקורי בשום צורה. Malik Harris פוסע על במה מעושנת מלאה בכלי נגינה יתומים. הוא מתופף ברנדומליות, מנגן קצת על קלידים, אך לבסוף דובק בגיטרה האקוסטית. המצלמה סובבת סביבו, בעוד הקהל מפעיל את התאורה של מצלמות הסלולרים. קטע הראפ מביך ומועתק קצת מ-Eminem בגרסה מהולה במים. הזמר עצמו לבוש בחולצת טריקו אפורה גדולה וג'ינס שחורים. הוא מנסה לשדר משהו אותנטי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בשיר בית חרושת חסר נשמה.

37. בולגריה – רוק קלאסי אולדסקול. מאד זקן ולא רלבנטי. ההופעה בחצי הגמר הייתה מנותקת. בסטילז זה נראה חזק, אבל ההופעה עצמה הייתה כל כך בומרית וחסרת שאר רוח. ווקאלית זה נשמע טוב, אבל בשורה התחתונה היה מדובר ברוק מיושן של חבורת חסרי חיים ונאשם אחד בפלילים. אני שמח שהיה שכל לקהל ולשופטים לא להעלות את זה לגמר, אפילו לא בכאילו.

38. דנמרק – מתחיל כבלדת פופ רגשנית ומקסימה, א-לה הבלדות של Lady Gaga, וכמעט אחרי שחצי שיר עבר, השיר הופך להמנון רוק. יש הרגשה שכבר שמענו את המלודיה. השיר עובר לגיטרות חשמליות, שמנסות לתת בראש, אבל נשמעות מוזר על רקע המלודיה החלבית. השיר וההופעה הם הסיפור של דנמרק בתחרות מאז 2015 בערך. הם בוחרים את השיר הלא נכון, הכי לא אותנטי, המגושם והמביך ביותר. ההופעה סבירה, אבל השיר פשוט בלתי נסבל. פתטי.

39. ישראל – פופ-האוס מועדוני, שמזכיר את הפזמונים מ-Rupaul Drag Race. שיר איום ונורא, שאני לא מסוגל לשמוע עד סופו עד ליום זה. בן דוד זמר מצוין ופרפורמר מעולה, שמופקר עם שיר מזעזע, אחד הגרועים שהמדינה שלחה. הוא לובש אאוטפיט לבן. באינטרו מסביבו מראות. לאחר מכן הוא מופיע, כשמאחריו מסך גופי תאורה, שמסתירים את השמש הארורה. חמישה רקדנים רוקדים עמו, וכולם נותנים את הנשמה. אבל לא משנה כמה כסף תזרקו, השיר נותר אשפה. עבודת מצלמה טובה, וגם תאורה עשירה. מיכאל עושה אהבה עם המצלמה. אבל! זו! תחרות! שירים! תשלחו זבל של שיר, תקבלו זבל של תוצאה.

40. מלטה – בלדה עד מידטמפו פופ-גוספל. המילים, כמו המלודיה, ההפקה וכל הליך בחירת השיר, הן עלבון לאינטיליגנציה. Emma Muscat היא ילדת שמנת, שזכתה בקדם עם שיר חיוור, והחליפה אותו בלהיט העצמה פופ-גוספל, שנראה ונשמע כמו פארודיה. אחרי בית קצר על פסנתר, היא עולה עליו ומזייפת מעט את הפזמון. היא לובשת שמלה קצרה מנצנצת והבמה אפופת עשן. אחרי הפזמון השני היא פוסעת על המסלול, אל קדמת הבמה מול הקהל. ממתינים לה שם חבורת רקדנים, שמנסים להזריק בשיר את האנרגיה שאין בו. חובב טיפש מצלם עם הנייד שלו את ההופעה ומסתיר את הפנים של Muscat מידי פעם דווקא בשוטים הכי חשובים בהופעה. זה נורא משעשע. לקראת סוף השיר רואים כמה מאבטחים חמורי סבר ואת Alessandro Cattelan מצחקק עם מישהו. איזה אנטי-קליימקס מופלא.

המנחים:
Alessandro Cattelan, Laura Pausini ו-Mika – הראשון הוא מנחה טלוויזיה ושדר רדיו. הנחה את ה-X Factor המקומי. Pausini היא זמרת, מוזיקאית, שפרצה לשוק המקומי אחרי שזכתה בתחרות הצעירים של פסטיבל סנרמו 1993 וזכתה גם להצלחה בינלאומית לאחר מכן. Mika הוא זמר בריטי יליד לבנון, אשר זכה להצלחה בינלאומית ב-2007. בהמשך קבע את מקום מושבו באיטליה וביסס את מעמדו במדינה כשופט ב-X Factor המקומי. שלושתם בלתי נסבלים, אין לי דרך לדרג אותם, הם לא טבעיים ואין ביניהם כימיה.

הגלויות:
הגלויות התבססו על תמת ה-"Sound of Beauty". במהלכן ניתן לראות את הרחפן "ליאו", אשר תר ברחבי איטליה. כל גלויה הראתה סרטונים ותמונות מאתר, עיר או אזור באיטליה, וכללה אלמנטים הקשורים באמן העומד להופיע. "ליאו" הקרין כביכול תמונות וקטעי וידאו של האמן/ים המשתתפים על רקע האתרים השונים:

Interval act:
חצי הגמר 1 – "Horizon in Your Eyes", "Satisfaction" and "Golden Nights" בביצוע Dardust, Benny Benassi and Sophie and the Giants. מופע אלקטרוני, הומאז' לאיטלו-דיסקו. מופע ראוי, מקומי, מלא תאורה ואפקטים, לא הכי מעניין, אבל מותאם בהחלט למופע ביניים בחצי גמר. מוזיקה טובה, אווירת מסיבה. לקראת הסוף יוצאים הרקדנים ומרימים את המופע כולו. Sophie Scott וההרכב שעמה בכלל בריטים. למה צריכים אותם? לאיטליה יש כל כך הרבה מוזיקאים טובים!
Homage to Raffaella Carrà בביצוע המנחים. מחווה קצרה, קצרה מידי.
"Fai rumore" בביצוע Diodato. זוכה פסטיבל סנרמו 2020, מה שאמור היה להיות השיר האיטלקי לאירוויזיון 2020, שבוטל, והפך להמנון הקורונה באיטליה. Diodato, שנחשב לזוכה פוטנציאלי לפני שנתיים מקבל את הכבוד להופיע על בימת התחרות שפספס. האם הפסדנו כוכב בינלאומי? האיטלקים משוכנעים שכן. הופעה תיאטרלית, לירית, עשירה. השיר עצמו נחמד, אבל מעולם לא עפתי עליו. ההופעה הנוכחית מוגזמת ועמוסה מידי. ווקאלית הוא נשמע מצוין, אמוציונלי מאד.
חצי גמר 2 – "Fragile" ו-"People Have the Power" בביצוע Laura Pausini ו-Mika. שני מנחי הערב מבצעים שתי קלאסיקות של Sting ו-Patti Smith. זה היה יכול להיות נחמד אם הם היו מקדישים את השיר לקורבנות המלחמה באוקראינה. הקטע של Mika ללבוש שוב ושוב את אותו הבגד רק בצבעים שונים לא ברור לי. הופעה נשכחת, סוג של פילר.
"Grande amore" בביצוע Il Volo – השיר האיטלקי הגרוע לאירוויזיון 2015 בהופעה סתמית למדי. זה מתחיל באנגלית ונגמר באיטלקית. Gianluca Ginoble מופיע מהבית מאחר ונמצא חיובי לקורונה. הופעה טובה, אבל המוזיקה האיטלקית כל כך הרבה יותר טובה מזה. סוג של crowd pleaser.
גמר – "Supermodel" ו-“If I Can Dream” בביצוע Måneskin, זוכי אירוויזיון 2021. ההרכב זכה לעדנה בסצינת המוזיקה הבינלאומית, ולדעתי לא קיבלו מספיק תשומת לב באירוויזיון עצמו. ההופעות של שני השירים הללו הוא המעט שיכלו לעשות עבורם, אבל חבל שהם לא ביצעו את זוכה אירוויזיון 2021.
השיר זוכה אירוויזיון 1964, "Non ho l'età" בביצוע Gigliola Cinquetti, שהעניקה לאיטליה את הניצחון הראשון שלה, וגם הנחתה את האירוויזיון ב-1991. מופע אינטימי, מקסים וכל כך נכון. כל ההפקה בשנה זו הייתה כישלון מתמשך עד לרגע זה. וזה בלייב!
"Love Today", "Grace Kelly", "Yo Yo" ו-"Happy Ending" בביצוע המנחה Mika. המנחה היחידי שאינו איטלקי זוכה למופע ביניים משלו של שלל להיטיו הדלוחים. הוא גם זוכה למופע הביניים המפואר ביותר השנה, בליווי עשרות רקדנים. למה?? וזה בפלייבק מלא.

חברי צוותי שיפוט ראויים לאזכור:
ליטא – Vaidas Baumila, נציג 2015 כחלק מצמד.
מולדובה – Cristina Scarlat, נציגת 2014.
פורטוגל – Cláudia Pascoal, נציגת 2018. Rita Guerra, נציגת 2003.
דנמרק – Jonas Flodager Rasmussen, נציג 2018.
אוסטריה – Simone, נציג 1990.
איסלנד – Kristján Gíslason, נציג 2001 כחלק מצמד.
נורבגיה – Jowst, נציג 2017 כחלק מצמד.
ארמניה – Srbuk, נציג 2019.
סרביה – Jelena Tomašević, נציגת 2008.
מלטה – Claudia Faniello, נציגת 2017.
אוסטרליה – Montaigne, נציגת 2020-1.
אירלנד – Niamh Kavanagh, נציגת 1993 ו-2010.
שבדיה – Tusse, נציג 2021.
גרמניה – Michelle, נציגת 2001.

מעניקי ניקוד בולטים:
הולנד – Jeangu Macrooy, נציג 2020-1.
מקדוניה – Jana Burčeska, נציגת 2017.
אוקראינה – Kateryna Pavlenko, נציגת 2020-1 כחלק מהרכב.
אסטוניה – Tanel Padar, נציג 2001 כחלק מהרכב.
פורטוגל – Pedro Tatanka, נציג 2021 כחלק מהרכב.
נורבגיה – Tix, נציג 2021.
יוון – Stefania, נציגת 2020-1.
איסלנד – Árný Fjóla Ásmundsdóttir, נציגת 2020-1 כחלק מהרכב.
לטביה – Samanta Tīna, נציגת 2020-1.
אירלנד – Linda Martin, נציגת 1984 ונציגת וזוכת אירוויזיון 1992.
ליטא – Vaidotas Valiukevičius, נציג 2020-1 כחלק מהרכב.
פינלנד – Aksel, נציג 2020.

שירים במצעדים:
אוקראינה – מקום 1 בליטא, מקום 2 בפינלנד ובמצעד שירי העולם הדיגיטלי של הבילבורד, מקום 5 בהונגריה, מקום 6 בקרואטיה, מקום 7 באיסלנד ושבדיה, מקום 9 ביוון, מקום 11 בשווייץ, מקום 19 בנורבגיה, מקום 22 במצעד הדיגיטלי צ'כיה ובגרמניה, מקום 24 בפלנדריה, מקום 26 באוסטריה ובמצעד הדיגיטלי של קנדה, מקום 27 במצעד הדיגיטלי של אוסטרליה ובמצעד הדיגיטלי של סלובקיה, מקום 30 באירלנד, מקום 36 בהולנד ומקום 38 בבריטניה.
בריטניה – מקום 5 באיסלנד, מקום 12 במצעד ההורדות הגרמני, מקום 13 בליטא, מקום 15 בשבדיה, מקום 22 בפלנדריה ובאירלנד, מקום 27 בהולנד ומקום 30 במצעד הדיגיטלי האוסטרלי.
ספרד – מקום 3 במצעד היווני הבינלאומי, מקום 8 בליטא, מקום 11 באיסלנד, מקום 24 בקרואטיה ומקום 32 במצעד ההורדות הגרמני ובשבדיה.
שבדיה – מקום 2 באיסלנד, מקום 5 בליטא, מקום 7 במצעד ההורדות הגרמני, מקום 9 בפינלנד, מקום 15 בנורבגיה ומקום 38 באירלנד.
סרביה – מקום 1 בקרואטיה, מקום 11 בליטא, מקום 15 באיסלנד, מקום 19 בהולנד ומקום 39 ביוון.
איטליה – מקום 1 בשווייץ ובמצעד ההורדות הדיגיטליות האירופאי, מקום 2 בהולנד, מקום 3 בליטא, מקום 4 בישראל, מקום 8 באיסלנד, מקום 11 בלוקסמבורג, מקום 15 במצעד בילבורד הגלובלי, מקום 21 בקרואטיה ומקום 28 במצעד הבינלאומי היווני.
מולדובה – מקום 8 בהולנד, מקום 9 בשבדיה, מקום 14 בליטא ומקום 21 באיסלנד.
יוון – מקום 5 בשבדיה, מקום 18 בהולנד, מקום 19 בליטא ומקום 29 באיסלנד.
פורטוגל – מקום 3 בליטא, מקום 6 בהולנד ומקום 13 באיסלנד.
נורבגיה – מקום 3 באיסלנד, מקום 10 בליטא, מקום 13 בשבדיה ומקום 33 ביוון.
הולנד – מקום 4 בפלנדריה, מקום 8 בליטא, מקום 9 באיסלנד ומקום 38 בהולנד.
פולין – מקום 24 באיסלנד, מקום 26 בהולנד ומקום 34 בליטא.
אסטוניה – מקום 20 בהולנד, מקום 28 בליטא ומקום 35 באיסלנד.
ליטא – מקום 14 בשבדיה.
אוסטרליה – מקום 19 בשבדיה.
שווייץ – מקום 30 בהולנד.
רומניה – מקום 10 בשבדיה, מקום 15 בליטא, מקום 23 בהולנד ומקום 33 באיסלנד.
בלגיה – מקום 11 בהולנד, מקום 12 בשבדיה, מקום 17 בליטא ומקום 30 באיסלנד.
ארמניה – מקום 1 בפלנדריה ובמצעד האינדי בבריטניה, מקום 2 בהולנד, מקום 4 בישראל ובשווייץ, מקום 5 באוסטריה, מקום 6 באירלנד, מקום 8 בגרמניה, נורבגיה ובשבדיה, מקום 9 בוולוניה, מקום 10 ברומניה, מקום 11 באיסלנד, מקום 14 בלוקסמבורג, מקום 15 באינדונזיה ובפולין, מקום 16 בפורטוגל ובמצעדים הדיגיטליים של צ'כיה וסלובקיה, מקום 17 בסינגפור, מקום 18 במצעד בילבורד הגלובלי, מקום 20 באוסטרליה, פינלנד ויוון, מקום 21 בליטא ובבריטניה, מקום 22 בקרואטיה ובמלזיה, מקום 25 במצעד בילבורד ההשמעות של הרוק והאלטרנטיבי, מקום 26 בהונגריה ובמצעד ה-adult של הבילבורד, מקום 30 בדנמרק ובניו זילנד, מקום 40 במצעד בילבורד מיינסטרים, מקום 37 בקנדה ובדרום אפריקה ומקום 40 ברוסיה.
פינלנד – מקום 5 בצ'כיה, מקום 7 בשבדיה, מקום 15 במצעד הרוק והמטאל הבריטי, מקום 24 בליטא ומקום 34 בבריטניה.
צ'כיה – מקום 4 בשבדיה ומקום 27 במצעד ההורדות הבריטי.
איסלנד – מקום 38 בליטא.
צרפת – מקום 18 בשבדיה, מקום 22 בליטא.
גרמניה – מקום 8 בשבדיה, מקום 27 בליטא ובהולנד ומקום 36 במצעד ההורדות הבריטי.
אוסטריה – מקום 19 באיסלנד ומקום 31 בליטא.
סלובניה – מקום 35 בליטא.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
אוסטרליה – "I Suck at Being Lonely" של Charley היא בלדה תזמורתית שקטה ורגשנית. הפזמון יפה ונימוח.
"Little Fires" של Jaguar Jonze היא בלדת רוק א-לה David Bowie. טוב, סוחף, מודי והמנוני. "Dreamer" של Voyager הוא אלקטרו-רוק קצבי, שונה מאד, ולמען האמת רציתי שזה יהיה יותר טוב. יש גיטרות חשמליות ואווירה משוגעת ומסיבתית. הפייבוריט של הקהל.
אוקראינה – "Moia liubov" של Our Atlantic הוא פופ-Fאנק בשפת המקום, וזה מגניב למדי. שיר חמוד מאד, והעובדה שהוא לא באנגלית תורם לו רבות לטעמי. הקצב גבוה, האווירה שמחה. "Girlzzzz" של Roxolana הוא חביב החובבים. אתנופופ עם אלקטרופופ וראפ באנגלית ואוקראינית. ההופעה קצת מורידה ומאד לא מרשימה. "Nozzy Bossy" של Wellboy הוא פופ-לטיני עם קטעי היפ-הופ והשפעות פולקלור מקומי. זה מרים ולזמר יש גם לפסוס חמוד. "Shadows of Forgotten Ancestors" של Alina Pash הוא זוכה הקדם, לפני שהזמרת נפסלה. היא לבושה באדום ולבן (סולידריות עם האופוזיציה בבלרוס?) בטייק מודרני על לבוש מסורתי. זהו שיר כאב, קינה וגאווה פטריוטית. בחלק מסוים היא פוצחת בספוקן וורד. זה מאד ממשיך את הקו של Jamala מאירוויזיון 2016. זה יפה, אותנטי מאד. היא מסיימת את השיר בקריאות אוקראיניות מסורתיות.

איטליה – "Virale" של Matteo Romano היא בלדת פופ מודרנית, על מריבת אוהבים, עם מטאפורות מעולם האינטרנט. הפזמון של השיר מפתיע במלודיה המיוחדת שלו, והעיבוד הופך לאלקטרופופי. ביצוע מצוין ומלא רגש. יופי של הופעה, פשוטה ואמיתית. "Insuperabile" של Rkomi הוא רוק עם חלקים של ראפ. לייב מאד כריזמטי, שבו הוא מתקשר עם הקהל, עם התזמורת, עם הטכנאים ועם מי לא. הוא מרים את האולם על הרגליים. "Dove si balla" של Dargen D'Amico הוא שיר באווירת איטלו-דיסקו ניינטיזית. השיר נפתח בקטע טראנס, אבל בהמשך השיר מתפתח למשהו יותר מלודי. זה יכול להישמע מיושן ומגוחך כשזה מחוץ לקונטקסט, אבל האמת שיש בזה משהו חכם, ניסיון לתפור מחווה נוסטלגית למוזיקה שגדלנו עליה בשנות התשעים. זה שמח ומרים ועושה חשק לקפוץ. הוא אחד היחידים ששירו כולל התייחסות למגיפת הקורונה ולמסכות. המנון. הוא מבצע אותו בנונשלנטיות והקהל עומד על רגליו ורוקד. 

"Ovunque sarai" של Irama הוא בלדה תזמורתית, עם קרשנדו. Irama שר את הפזמון ברגש על רגע נגינת פסנתר שקטה. ברומנטי, כמו מסרט, אבל לא פורץ דרך בשום צורה. החובבים עפים על זה. הופעה מלאת רגש ומופלאה. "Ciao ciao" של La Rappresentante di Lista הוא שיר קצבי ורקיד, משהו בין Fאנק לדאנס. יש בשיר משהו מדבק, הוא עושה חשק לרקוד ונדבק לך למוח. הבתים מתחילים את המסיבה והפזמון אפקטיבי וזכיר מאד. זה מצד אחד נשמע מאד מקורי, ומצד שני מוכר במידה. ההפקה מצוינת, רטרואית, אבל יש בה גם משהו ניצחי. הופעה נפלאה ומלאת אנרגיה. זה כיפי, שמח, אופטימי ומלא אנרגיה. הקהל יוצא מגדרו. "Ogni volta è così" של Emma הוא הומאז' לנשות מוזיקת הרוק המקומית. בפזמון היא פורצת ונשמעת מלאת געגועים בהופעה החיה וזה נשמע גדול מהחיים. "Apri tutte le porte" של Gianni Morandi היא יציאה מפתיעה. שיר קצבי ומרענן, שכולל מוטיבים משנות השישים לצד צלילים עכשוויים. Morandi מוכיח שלכישרון אכן אין גיל. הוא מרים את האווירה ואת הקהל. זה המנון שמח ואינטנסיבי, שהייתם מצפים לשמוע מזמר צעיר, אבל הוא עושה את זה בענק. התזמורת יוצרת מגדרה וגם המבצע. וואו. "Chimica" של Ditonellapiaga & Donatella Rettore הוא אינדי פופ קצבי ומיידי, המפגיש בין שתי דורות של זמרות איטלקיות. ההפקה כוללת אלמנטים של פאנק ו-Soul. השיר נשמע עכשווי וגם כזה שיכול היה לצאת בשנות השמונים, וזה מה שהופך אותו לחכם כל כך, וממצה את השת"פ הבין דורי הזה.
"Ora e qui" של Yuman הוא שיר עם אווירת נשמה, עם פזמון מלודי, המושר בהרבה רגש. ההפקה פשוטה ומזכירה הופעות בבר אפלולי, עם נוכחות בולטת של גיטרות ופסנתר. הבתים מעט חלשים, לעומת הפזמון, עד כדי כך שהם נשמעים כמו שני שירים נפרדים. זה קצת הסגנון של Adele, רק בגבר. לקראת סוף השיר יש מודולציה מפתיעה. "Duecentomila ore" של Ana Mena הוא דאנס עם השפעות לטיניות ופולקיות, כולל אקורדיון. היא מביאה מהבית הספרדי את הצליל הספרדי, ומשלבת אותו עם הפיל האיטלקי. הפזמון תופס קצב בעיבוד אלקטרוני לטיני רטרואי. "Tuo padre, mia madre, Lucia" של Giovanni Truppi משלב בסגנונו מסורת וחדשנות. מלודיה נפוליטנית, שנכנסת ללב. בבתים יש שימוש בספוקן וורד, ובפזמון חוזרים למלודיה האיטלקית מאד. זה מעניין. מוזיקה מורכבת, צליל סינגר-סונגרייטרי כמעט מאולתר, אך אלגנטי מאד.
איסלנד – "Gía" של Haffi Haff הוא להיט פופ-טכנו עם שלל אפקטים ולופ אוריינטלי. פיוז'ן מסיבתי וקרחניסטי. כיפי ואסקפיסטי. "Mögulegt" של Markéta Irglová היא בלדה עדינה, המושרת בקולה הגבוה והדק של הזמרת. בפזמון נכנס מארש עדין, וצלילי תזמורת ומגבירים מעט את הדרמה. זה עובר יפה מאד עם השפה האיסלנדית הקסומה. זו מוזיקה סקנדינבית מכושפת, אבל גם אפקטיבית מאד. "Tökum af stað" של Reykjavíkurdætur הוא פופ-היפ-הופ עם השפעה ברורה של מוזיקת K-pop. אנרגטי, עצבני, מופק בכבדות ואגרסיבי.

* אלבניה – "Triumfi i jetës" של Endri & Stefi מתחיל כמו משהו מ"רשימת שינדלר" וממשיך כבלדת קינה אלבנית טיפוסית. זה מאד אירוויזיון של פעם. השיר מתפתח והדרמה unfolds ככל שהשיר נמשך. קיטש בעוצמה בלקנית חסרת בושה. הביצוע הוא, מן הסתם, מושלם ווקלית. הם זמרים של הדור הישן. מדהים.
"Deluzional" של Janex הוא פופ-רוק אוונגרדי ומקסים. מידטמפו קברטי ומעניין, שבו הפזמון ואחריו הגשר המיסתורי מהווים עוגן חזק לשיר כולו. קצת מוזיקת ג'יימס בונד / דיק טרייסי, ואווירה אפופת עשן. מלודיה חזקה והופעה בוטחת. "E jemja nuse" של Rezarta Smaja עובר לבלדת בלקנית דרמטית עם צלילים ג'אזיסטיים. כאוטי ונפלא. בלייב זה קצת יותר מהודק ממה ששמעתי בסטודיו. היסטרי ונפלא! "Theje" של Alban Ramosaj הוא הפייבוריט הגדול לזכייה, שמסיים במקום השני. בלדת אתנו-פופ דרמטית. המון המון דרמה, מלודיה יפה בפיזמון, שטובעת בהפקה כבדה.

אסטוניה – "Kui vaid" של Jaagup Tuisk היא בלדת פופ דרמטית, מופקת מאד, מותאמת לאולמות גדולים, מתפתחת עד לפזמון האמוציונאלי והאפקטיבי מאד. עדכני, זה מלא רגש. מלודיה בנויה היטב, והפקה מושחזת. "Meeletu" של Maian הוא מידטמפו עד אפטמפו אלקטרופופ, עם פזמון אייטיזי קליט וקליל. ההפקה האלקטרונית מצוינת. "Mitte kauaks" של Boamadu הוא פאנק-רוק, שמזכיר את . הפזמון קליט בצורה מפתיעה, והשיר כולו באנרגיות גבוהות. "Vaikus" של Kaia-Liisa Kesler היא בלדת נשמה, שמופקת בעדינות, ואליה מתווספים רק פסנתר ולהקת ליווי. דקה לסיום השיר, יש עלייה של חצי טון ולהקת הליווי תופסת מקום מרכזי בו. זה די שיר חסר זמן, שיכולנו לשמוע גם לפני 10 שנים. "Plaksuta" של Jyrise הוא קטע ראפ אסטוני, המבוצע והמופק כהלכה. בפזמון להקת הליווי מצטרפת לתת לזמר קצת נפח ווקאלי. זה יופי של דבר, הפזמון המנוני והקצב מרים. אהבתי את ההפקה העדכנית לצד אלמנטים של צ'רלסטון, שנכנסים פה ושם. "Lõpuks muutub" הוא An-Marlen הוא מידטמפו עד אפטמפו אלקטרופופי ומדבק. הביט של השיר זורם יפה מאד על רקע קולה הדק של An-Marlen. הבתים בנויים יפה, וזה טוב לשמוע שלא ויתרו עליהם רק כי הפזמון של השיר חזק. השיר בקצב מהיר, מה שמאפשר לו לחזור על הפזמון מספר פעמים, לבנות דרמה ב-C part ולתת למאזין הרגשה של שיר שלם. "Mis nüüd saab" של Andrei Zevakin ft Grete Paia מאד מאד הזכיר לי את "אפס מאמץ" של סטטיק ובן אל תבורי ונטע. כמו השיר ההוא, גם הנוכחי הוא רפטטיבי, מגניב במידה ונינוח, לעיתים מידי. יש השפעות לטיניות-קריביות בשיר, ביטים, צלילי מחיאות כפיים ורצון עז למוחיטו. "Under Water" של Shira היא בלדת נשמה אקוסטית, שמתאימה לשירה בבר אפלולי או בקדם הפורטוגלי. חיבבתי מאד, יש בזה משהו נעים, אותנטי ולא מתאמץ. "What To Make Of This" של Minimal Wind feat. Elisabeth Tiffany היא בלדת בלוז שחורה ומדכאת כמו שאני אוהב. Tiffany שרה בקול נמוך, מלוחשש וחושני. "Tule minu sisse" של Dramanda היא בלדת אינדי-פופ חשופה, עם הפקה אקוסטית לצד קישוטי אלקטרו על רקע קולה המהדהד של הזמרת. זה יפהפה. לדעתי, אחד השירים היפים. הקול שלה מהלך עליי קסם והשיר מעניין. "Aovalguses" של Ott Lepland היא בלדת פסנתר אמוציונלית. זה קיטשי, זה פורט על רגשות חשופים, אבל זה עובד. 
גרמניה – "Soap" של Emily Roberts. למי איכפת מהשיר המטופש. Avril Lavigne לעניים. אבל בהופעה החיה היא שוכחת את המילים, ולאחר מכן מאשימה את הפרעת הקשב והריכוז שלה, שנכנסה לפעולה כשהופרחו בועות באוויר.

דנמרק – "Rave med de hårde drenge" של Fuld Effekt הוא פופ-טכנו וראפ-היפ-הופ. זה מגניב, ויוצא סוף סוף מהשטנץ הדני של מוזיקת אמצע הדרך ושירי רדיו פרנדלי. ההפקה קרחניסטית, הראפ זורם. ההופעה החיה מתחילה על 100 ורק מגבירה. אחלה של אווירה ואחלה של שיר.
ישראל – "Nostalgia" של אלי חולי היא בלדה, המזכירה מעט את "Arcade" של Duncan Laurence, זוכה אירוויזיון 2019. בלדת פופ מלודית, מוכרת, קצת מתנחמדת, אבל המילים קורעות לב. גם כאן ההפקה מדויקת. השירה מרגשת, וההרגשה הכללית היא אינטימית, עם מלודיה מדבקת. "ZaZa" של ענבל ביבי נפתח בצלילי פסנתר עדינים ומסתוריים. מיד חותכים לצלילי פופ-אלקטרו מתכתיים. הבית מוביל בדרמטיות לגשר, שבן השיר מוריד קצב ונשמע עדין. הפזמון כבר נשמע כמו "בית משוגעים" או "השמלה החדשה שלי" של רן דנקר. קצב אלקטרו-אמביינטי מסיבתי סטלני, קליט ומגניב. ההפקה היא של שיר מועדונים ישראלי. ב-C Part מגיע הקטע המזרחי. ביבי עולה עד לתו הגדול בפזמון האחרון ומסיימת בקטן. זה נשמע מבולגן, אבל זה הכי אנרגטי, מכושף ולפנים שיש לישראל להציע.

לטביה – "Can't Get You Outta My Head" של Patriks Peterson הוא מידטמפו פופ-ג'אז רומנטי וחמוד. יש לו קול נמוך ומקסי, ומשהו בהופעה מאד גולמי, ומתעל אווירה סבנטיזית מוזרה. "Rich Itch" של Mēs Jūs Mīlam הוא ראפ-פופ אמריקאי, עם הרבה סלנג, צלילי מערבונים, ביטים של דרבוקות, אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית ומה לא. במרכז ההופעה דראג קוווין. יש גם קטע של בישופ ספרדי, המחתן את מלכת הדראג ועוד ניצב. אין דברים כאלה. " In and Out of the Dark" של The Coco'nuts הוא מאד רטרו-פופ-נשמה. מקורי, מוזר, אך קליט.
ליטא – "Before You're 6ft Under" של Augustė הוא המנון רוק מלודי ואפקטיבי למדי עם ראפ בפזמון. הווקאל מטורף למדי. הפזמון מאד חזק וקליט. "The Devil Lives in Spain" של Cosmic Bride הוא מן פופ-אמביינט ניו-אייג'י באווירה חלומית. יומרני, אך טוב מאד כשיר. "Ponai" של Basas Pegasas הוא רוק, שלא מחדש כלום מבחינה מוזיקלית, אבל מצוין כפי שהוא. אותנטי ולפנים. "Call Me from the Cold" של Rūta Loop הוא חביב חובבים, אבל לא הבנתי למה.  זה אולי השיר הכי טוב שלה בקדמים, אבל זה לא מספיק. "Nepaleidi" של Vasha הוא פופ-האוס-טכנו נהדר בליטאית. המלודיה זורמת, האווירה מתכתית ומסיבתית. הפזמון קליט מאד, למרות שהיא לא עומדת בו ווקאלית. ההפקה מחשמלת. ההופעה הבימתית לוקה בחסר. "Aš jaučiu tave" של Geleibra דאנס אמביינט מלודי, חמוד נורא, זורם, בביצוע טוב, עם פזמון נחמד מאד. "Overload" של Emilija Valiukevičiūtė הוא פופ עם פזמון קצבי ורקיד. לשיר יש הוק מלודי מעניין. "Not Your Mother" של Lolita Zero הוא פופ-האוס-טכנו ממכר וחסר בושה. היא עוטה קרניים, שדיים מלאכותיים ומראה אנדרוגיני כללי. זה נהדר, דקדנטי, חסר בושה והכי להט"בי שתקבלו בווילנה.
מולדובה – "Lele" של Katy Rain הוא פופ-שלאגר עם השפעות פולקלוריסטיות. הפקה כבדה ומודרנית ואווירה דרמטית. "I Just Had Sex With Your Ex" של Sasha Bognibov, כמו גם "My Friend Is Gay" שלו הם שני שירי גילטי פלז'ר, שלא ינוס לחם לעולם.
מלטה – "Ritmu" של Aidan הוא אלקטרופופ עכשווי במלטית. זה נשמע כמו "Say My Name" של David Guetta. זול וחסר מקוריות, אבל אפקטיבי מאד.

"Look What You've Done Now" של Miriana Conte הוא אלקטרופופ אורבני משהו. ההפקה כבדה, היא זמרת מצוינת, והשיר עצמו ברובו נשמע כמו המנון היפ-הופ אפקטיבי למדי. "Electric Indigo" של Baklava feat. Nicole הוא פופ-דאנס ניינטיזי, שהוא ההגדרה המילונית לגילטי פלז'ר. המלודיה הוא כל מה ששמענו במועדונים בסוף הניינטיז. זה רטרואי וזכיר.
נורבגיה – "Dance Like a Pink Flamingo" של TrollfesT. חלק מהשיר נשמע כמו שלאגר זול וקלאב-מדי על אסיד, חלק אחר כולל גראולינג עצבני. זה כאילו כתבו את השיר תוך כדי תנועה, שרבטו משהו, לא עברו על המלודיה שוב, פשוט הקיאו משהו, קשרו אותו בסרט ושלחו לטלוויזיה הנורבגית. זה אימפולסיבי, חסר הוק ומבולגן נורא. לא יודעת, אני נהניתי.  "Death of Us" של Elsie Bay היא בלדה מלודית תזמורתית, שהיא Billie Eilish פינת Salvador Solbral. העיבוד מרשים מאד, וכך גם הפזמון העל-זמני. השיר לוחץ על כל הנקודות הנכונות ובנוי מאד חכם. 

סלובניה – "Jesus Style" של Jon Vitezič הוא מידטמפו פופ-פולק עם מילים מטופשות. הוא שיר והופעה חסרי מודעות. שמתי לב שבלייב הוא מנגן על גיטרה חשמלית, אבל בפלייבק די ברור שמדובר בגיטרה אקוסטית. זה כל כך גרוע, שזה נפלא. "Čas je" של Bowrain and Brina הוא מידטמפו אינדי-אלקטרופופ חמוד מאד. השיר מודרני, ומצליח להיות מגניב ומחובר לרגש בו זמנית. יש לו צליל אמביינטי מכשף. ההרמוניה יפה וההרגשה הוא של משהו ראשוני ומקסים. "Mim pravil" של Batista Cadillac הוא מידטמפו רוק-ג'אז חמוד מאד. צליל הרטרו גורם לשיר להישמע מוכר. הקול של הסולן מצוין ומלא נשמה. השיר בנוי נכון. הוא אולי להיט, אבל הוא כתוב טוב. 
"Si sama?" של Manouche הוא פופ-צ'רלסטון חמוד מאד, שמח ומקפיץ, קליט וזורם. "H2O dieta" של Vedran Ljubenko נשמע כמו המנון פופ-אמביינט בלקני עם השפעות של רוק. שיר טוב, שונה מאד, פולקלוריסטי. זה לא צפוי ונהדר. ואז מתחילה מסיבת טרנס בלקנית. "Sledim" של Hauptman הוא מידטמפו פופ-Fאנק חמוד מאד, גם אם כזה שלא מחדש. מקסים, חושני, וקליט.
סן מרינו – "DNA" של Mate הוא איטלופופ גילטי-פלז'רי. 
* ספרד – "Raffaella" של Varry Brava הוא שיר מחווה ל-Raffaella Carrà הזמרת האיטלקייה המנוחה, שהלכה לעולמה. נשמע כמו פופ מחויך מהסנרמו. פזמון אייטיזי וקליט, ובתים מדוקלמים על רקע נגינות קצובות של גיטרות חשמליות. חמוד מאד, כיפי ואסקפיסטי. "Postureo" של Azúcar Moreno הוא פופ אנדלוסי פופי, כיפי, ועם זאת אותנטי ושורשי. מסחרי, אבל גם כזה שמביא את התרבות המקומית קדימה. את השיר מלווה רופ ערבי/מזרח תיכוני. "Secreto de agua" של Blanca Paloma הוא מוזיקת עולם מהפנטת. יש לזה צליל מדטטיבי כמעט. הפקה לא עמוסה, מלכותית, שנותנת מקום לזמרת. מקסים. "Terra" של Tanxugueiras הוא שיר בגליסיאנית, ואחד מחביבי החובבים הגדולים של העונה. שיר עולם/ניו-אייג' באווירה מסתורית והפקה עשירה. שיר בסיסי, הופעה מחרידה, אבל זוכה ענק בטלווטינג הספרדי בזכות ההצבעה הגליסיאנית. "Ay mamá" של Rigoberta Bandini הוא אלקטרופופ אלטרנטיבי משהו, ויש לזה קטע. המלודיה מעניינת, וההפקה נעה בין צלילים קצובים ורפטטיביים לכאלו מלודיים ומחבקים. טוב מאד. 

"Calle de la llorería" של Rayden נשמע כאילו הוא יצא מהסנרמו. ספוקן וורד ורוק אורבני מלווה בביטים והפקת באס, שנעה בין מלודיה ים תיכונית לצלילי היפ-הופ. מוזיקה לטינית-אורבנית עם אלמנטים של רוק קלאסי. 
סרביה – "Zorja" של Zorja היא בלדה דרמטית, מלודית, המושרת במלוא הרגש. זה שיר סרבי טיפוסי, שנשמע תפור לאירוויזיון, עם הרבה דרמה, רגעי שיא ולחיצה כבדה על דוושת הרגש. ההופעה הווקאלית ללא רבב. זוכה בחצי הגמר הראשון של הקדם. "Origami" של Angellina הוא פופ-האוס קליט ומאחלש חושים. הפזמון מושר באדישות ראויה לציון. ההפקה טובה, לא הכי חדשנית, אבל זה עובד. שיר קליט, מרים ומרקיד. "To nisam ja" של Igor Simić הוא בלדת פופ מקורית, דרמטית ותחרותית, שהזמר מבצע כהלכה. ההפקה מדויקת מאד. "Dve godine i šes' dana" של Biber היא מוזיקת פולקלור נעימה, מפוארת, שלוקחת אותך ללב הבלקן. בלדה אקוסטית לגמרי, ממלאת לב, חמימה, נפלאה. לא קומפטטיבית, לא באה לזכות, אך פשוט טובה. "Bejbi" של Zoe Kida היא בלדת עד מידטמפו פופ-ג'אז. אחד השירים הטובים עד כה בקדם לטעמי. זה יוצא מהשטנץ הפופי הרגיל. אווירת המועדון האפלולי. זה חושני, מכשף ומגניב. בפזמון האחרון היא מתחילה להגזים קצת עם צעקות של זמרת נשמה. "Haos" של Gift הוא רוק ניינטיזי פשוט למדי, אך מגניב, קליט ואותנטי. נשמע מאד שלם. הופעה שהיא גלאם-רוק, בשיר שהוא הרבה יותר צנוע, אבל עשיר מלודית.
"Muškarčina" של Sara Jo הוא פופ מודרני, שמשלב מעט תרבות מקומית במוזיקה מערבית עכשווית. ההפקה לעילא ולעילא. זה סקסי ופשוט נכון. את ההופעה אפשר לסכם כשילוב של סקס וווקאל.

"Počinjem da ludim" של Gramophonedzie הוא אחלה פופ-האוס בהפקה מקורית ומפתיעה, אשר משלבת גם אלמנטים של ג'אז ומוזיקת אינדי. זה מגניב, שונה בנוף, אך לא מוותר על הקליטות שלו. לא רציתי שייגמר. "Skidam" של Naiva הוא מידטמפו פופ-בלוז, שבפזמון עובר להיות משהו שיכול להיות שיר של Amy Winhouse. ההגשה דרמטית. ההפקה נעה בין הבלוזי המסורתי לאלקטרו המודרני. נהדר.
פולין – "Głośniej niż decybele" של Unmute הוא שיר בביצוע להקה חירשת-אילמת. פופ-טכנו עצבני חסר מילים. הם מעבירים את המילים באמצעות שפת הסימנים. זה מעניין, שונה מאד ומושך אותך פנימה. 

"Paranoia" של Daria הוא דאנס-פופ להיטי באווירת מועדונים. המנון פופ עצבני.
פורטוגל – "Amanhã" של Os Quatro e Meia היא בלדה תזמורתית קלאסית ונוסטלגית, שנשמעה כאילו יצאה מאחת התחרויות האחרונות של פסטיבל סנרמו. זה לא מיוחד או פורץ דרך, אבל זה קלאסי ויפה. "Ginger Ale" של Diana Castro הוא מיטדמפו עד אפטמפו פופ-RnB ומוזיקת נשמה א-לה Emily King. הפזמון קליט בטירוף והמלודיה שלו חמודה ומדבקת. זה קופצני, אופטימי ומחויך, ומשלב בין מוזיקת נשמה מלאת רגש ללהיט פופ סיקסטיזי מגניב. "Como é bom esperar alguém" של FF היא בלדה מינימליסטית מקסימה, המושרת בקול המתעל קצת ממסורת הפולקלור המקומית. זה נשמע קצת כמו Salvador Sobral וקצת כמו קלאסיקות פורטוגלית מפעם. בפזמון הכינורות סוחפים אותך ואתה מרגיש עצמך נוהה אחר הצליל הנימוך והקול המרגש של הזמר. "Povo pequenino" של Fado Bicha הוא חגיגת פולקלור בהפקה אלקטרונית אלטרנטיבית. זה נשמע כמו טייק מודרני ומחתרתי על שיר פאדו ישן. מקסים, מקורי, מרענן. "Uma mensagem tua" של Cubita היא בלדת פופ מודרנית, נימוחה ונעימה, מבוססת פסנתר. הקול של הזמרת חם ומלטף. ההפקה אקוסטית, פשוטה. נכנס מקצב אלקטרוני קל ונותן לשיר רובד נוסף. מקסים. "Fome de viagem" של Inês Homem de Melo הוא שיר שיצא מסרט ישן, "מרי פופינס", "צלילי המוזיקה" או "גברתי הנאווה". יש לזה קטע, וזה מאד פורטוגלי. מסוג השרים שהולנד יכלה לשלוח בתחילת שנות השישים. "Pontas soltas" של Jonas הוא פופ-פאדו דרמטי בהפקה מודרנית, בעל מלודית פאדו מובהקת, מלא נשמה ותשוקה כמיטב מסורת הז'אנר. מכשף, מקסים ונוסטלגי. בלייב זה קצת דרמטי מידי, אבל מושלם מוזיקלית.
פינלנד – "Thank God I’m An Atheist" של Olivera היא בלדת Billie Eilish מופקת בצורה מעוררת הערכה, עם ביטים כבדים על רקע קולה המתקתק של הזמרת. מרשים מבחינת מילים, מלודיה, הפקה… הכל בעצם. "Ram pam pam" של BESS הוא חביב החובבים של הקדם. אלקטרופופ-דאנס בפינית בעל פוטנציאל להיטי. יש לזה סאונד אייטיזי נוסטלגי, אבל לא הולך עד הסוף. יש לשיר אטיטוד, הפקה מגניבה וקצב גבוה ומרקיד. צוינה גם השפעה מ-Lady Gaga ו-Nylon Beat. מגניב. למרות שהשיר מסיים רק במקום השלישי, הוא הופך ללהיט ענק בפינלנד, ושובר שיא, כאשר הופך להיות השיר שנמצא הכי הרבה שבועות במקום הראשון במצעד ההאזנות הפיני.

צ'כיה – "Jezinky" של Giudi הוא דרים-פופ. מוזיקה מינימליסטית ללא רגע שיא. מסע של שלוש דקות בעולם אחר. מינימליסטי, מודרני ומקסים, גם אם יומרני. "Imma Be" של Elis Mraz הוא חביב חובבים. צליליים לטיניים אורבניים. קצת רגאטון וקצת מריאצ'י עם מקצבי היפ-הופ וראפ למתחילים. פזמון אפקטיבי.
צרפת – "Les chansons d'amour" של Marius היא בלדת פסנתר עדינה ומרגשת, עם מלודיה פריכה ומקסימה.
"Nuit Pauline" של Pauline Chagne הוא פופ אייטיזי שמאד מזכיר את הלהיטים הצרפתים משנות השמונים, של France Gall ודומיה. שיר מגניב מאד, אדיש, עם הפקה, שהולכת עד הסוף, ובו זמנית לא מתאמצת מידי ולא מתחנפת. 
קרואטיה – "No War" של Elis Lovrić היא בלדת פופ-אינדי בבית, אשר הופכת בפזמון לפופ-פולק. המוזיקה מעניינת, יש שילוב של אקורדיון, ונגינת תזמורת. "Stay on the Bright Side" של Zdenka Kovačiček היא בלדה עד מידטמפו פופ-ג'אז מביכה ומשעשעת. גילטי פלז'ר כיפי להאזנה וצפייה.
רומניה – "România mea" של Cream, Minodora, Diana Bucşă הוא מידטמפו עד אפטמפו בלקני ומלא נשמה. זה פולקלור מודרני למדי, שלא מחדש דבר, אבל מיידי נורא ומאד אפקטיבי."Ana" של Dora Gaitanovici הוא חצי חביב חובבים. קצת אווירה קלטית וגיטרה חשמלית. השיר דרמטי ומלא אנרגיה קודרת. "Malere" של E-an-na מסיים מקום ראשון בקהל. להיט ברומניה. רוק-בלקני-צועני ושמח. זה טוב וכיפי, אבל לא מדהים. "Doina" של Eugenia Nicolae feat. Cazanoi Brothers הוא חגיגה רומנית בלקנית שמחה. אותנטי ולא מתאמץ יותר מידי. "Do svidaniya" של ARIS הוא שיר באנגלית עם כותרת ברוסית ותמה רוסית כללית. אירופופ, גילטי פלז'ר, עם השפעות משלאגרים ואפילו מ-"Toy" של נטע ברזילי. בסטודיו זה היה כיפי ומרים.
שבדיה – "Fyrfaldigt hurra!" של Linda Bengtzing הוא שלאגר עם אווירה מסיבתית, אנרגטית ומשועשעת. חסר עכבות, מלא אנרגיה ושמח. יופי של גילטי פלז'ר. "In i dimman" של Medina הוא אתנו פופ לטינו-בלקני מסיבתי. מאד המנוני, המלודיה זורמת, מאד קריבית, דרמטית לפרקים ונינוחה ברגעים אחרים.
* בקדם הלטבי – Miks Dukurs קיבל Wildcard לגמר מהטלוויזיה הלטבית, בעקבות תקלות טכניות שנלוו להופעתו בחצי הגמר.
שיא של 206,491 קולות התקבלו בגמר הקדם הלטבי.
ההרכב Bermudu Divsturis כולל את Emils Balceris ו-Marats Ogleznevs, שייצגו את לטביה ב-2011 כחלק מההרכב Musiqq. הם מסיימים במקום השביעי. הצמד Bujans כולל שני נציגי עבר, Reinis Sejans, שייצג את לטביה כחלק מהרכב ב-2006, ו-Intars Busulis, שייצג את לטביה לבדו ב-2009. הם מסיימים במקום השלישי. Mes Jus Milam כולל את Ralfs Eilands, שייצג את לטביה ב-2013 כחלק מהרכב אחר. ההרכב מסיים במקום השישי. נציגת 2015, Aminata, מסיימת במקום השני. ברבע הגמר האינטרנטי מתמודדת Katrina Dimanta, שייצגה את המדינה ב-2014 כחלק מהרכב. היא לא ממשיכה הלאה.
* בקדם הליטאי -נציגת 2015 כחלק מצמד, Monika Linkytė, אמורה להשתתף בקדם, אך פורשת לפני טרום הגמר שלה, עקב בעיות בריאות.
נציגת 2018, Ieva Zasimauskaite, מסיימת במקום השביעי. Erica Jennings, נציגת 2001 כחלק מהרכב, מעפילה לחצי הגמר הראשון, אך לא ממשיכה לגמר. Vilija, נציגת 2014, מעפילה לחצי הגמר השני, אך לא מעפילה לגמר.
* בקדם הסלובני – במסגרת ה-EMA Freš, היו אמורים להתמודד 14 השירים שהעפילו מהדו קרבות בשני מופעים, מהם היו אמורים להעפיל שני שירים מכל מופע לגמר. עקב אילוצים של לוח השידורים ומגפת הקורונה, הוחלט שכל 14 השירים יתמודדו במופע אחד, מתוכו העפילו שניים מבחירת הקהל ושניים מבחירת השופטים.
* בקדם האוקראיני – המתמודד LAUD נפסל מהתמודדות בקדם מאחר ושירו ראה אור ב-2018. את מקומו לקח Barleben עם השיר "Hear My Words". נמסר כי הפסילה של LAUD נעשתה עקב הקשחת חוק ה-1/09 של איגוד השידור האירופי.
מתמודדת הקדם Alina Pash האשימה את Kalush בגניבה ספרותית, על שיר שלו שכלל לא משתתף בקדם. מסתבר לפני הקדם ש-Pash ביקרה בחצי האי קרים ונכנסה אליה דרך רוסיה, מה שלפי חוקי התחרות אמור לפסול אותה מלהשתתף בקדם. בנוסף מדובר בעבירה על החוק באוקראינה. הוחלט משום מה, לא לפסול אותה מההשתתפות בקדם.
לאחר הקדם עצמו, Kaslush אמרו שהם לא מאמינים לתוצאות הטלווטינג, וטענו כי התוצאה הייתה אמורה להיות שוויון, שהיה מסתיים בניצחון שלהם. חברי ההרכב Kalush גם ארבו למי שהקריאה את תוצאות הטלווטינג ורמזו כי היא שיקרה.
* בקדם הבולגרי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. מסתבר כי סולן ההרכב, Intelligent Music Project, שנבחר לייצג את המדינה, מבוקש בספרד עקב איומים נגד בת זוגו. הוא לא התייצב לשימוע המקדים, אך נכון לתחילת 2022 לא מועמד לדין. הוצא לו צו הרחקה מבת הזוג.
על פי המנהלת של הזמרת DARA, הם פנו לטלוויזיה הבולגרית בבקשה לייצג את בולגריה באירוויזיון, ונמסר להם שאם ברצותם לעשות כן, עליהם לשלם את עלות ההשתתפות המלאה של בולגריה בתחרות, שהיא 305K אירו! גם ב-2020-1 הם עשו כך. לפני כן, היה מדובר בהשתתפות בעלות של חברת התקליטים ו/או נותן חסות. השנה, מספר אמנים מוכרים הגישו את מועמדותם, אך רשות השידור פנתה ישירות ל-Intelligent Music Project, עקב מעורבתו של Milen Vrabevski המקורב למפלגת השלטון, לכאורה.
* בקדם ההולנדי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. מסתבר כי השיר כמעט ולא הוגש לתחרות. S10 שלחה שני שירים גמורים, ואת השיר השלישי, שלבסוף נבחר, שלחה ברגע האחרון ובגרסת הדמו.
* בקדם המולדובי – תחילה מוחלט לערוך קדם, כאשר הטלוויזיה המולדובית שומרת לעצמה הזכות לבחור את השיר המצייג מתוך האודישנים ולבטל את הקדם, מה שאכן קורה לבסוף.
Misscatylove עם השיר "Intro" הוסרה מרשימת המתמודדים. שמועות טענו כי מדובר בזמרת בת 9(!). בסוף התברר כי בקליפ לשירה הזמרת שמה תמונות שלה מגיל 9, אך היא כיום בת 16. לפי טענה אחרת, השיר לא כלל קטע ווקלי כלל, עובדה שלא כולם הסכימו לה, ובשל כך לא יכול היה להתמודד בתחרות. עם זאת, הסיבה הרשמית שהוצגה היא שהזמרת פרשה בשל מגבלות הנסיעה עקב הקורונה. היא מתגוררת במנצ'סטר, ולא יכלה להגיע למולדובה לאודישנים. גורמים אחרים אמרו כי היא נבהלה מכך ששירה הועלה לאתר הטלוויזיה המולדובית והקדימה לפרוש כדי לא להגיע לאודישנים.
* בקדם הקרואטי – בסוף השיר של Bernarda היא מגיעה לאקורד C7, כך שאם היתה זוכה בקדם הייתה שוברת את שיאה של עדן אלנה עם התו הגבוה ביותר שהושר אי פעם באירוויזיון.
* בקדם הדני- בקדם צפו 985,000 צופים, מה שהופך אותו לקדם הכי פחות נצפה מאז שהחלו למדוד רייטינג בדנמרק ב-1992.
* הקדם האוסטרי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. מסתבר כי השיר היה אמור להיות מושר על ידי Sophie Simmons, אחת מכותבות השיר, וביתו של המוזיקאי האמריקאי-ישראלי Gene Simmons, סולן להקת Kiss. עם זאת, רשות השידור האוסטרית דרשה שהזמרת תהיה אוסטרית.
* בקדם האיסלנדי – רשות השידור האיסלנדית האשימה את האתר היווני Eurovisionfun בדליפת שירי הקדם.
בגמר הקדם עצמו השיר "Turn This Around" של Reykjavíkurdætur זוכה בסבב ההצבעה הראשון, הן השופטים והם בקהל. עם זאת, בהצבעה בסופר-גמר, כאשר הבנות ראש בראש מול Sigga, Beta and Elín, האחרונות זוכות בהצבעת הקהל.
* בקדם היווני – נערכת בחירה פנימית. לאור הרמה הגבוהה של השירים המתקבלים לוועדה, רשות השידור היוונית שוקלת לערוך קדם. לבסוף הרעיון לא יוצא לפועל. נמסר כי הקדם בוטל עקב אי הסכמה בין רשות השידור לבין הזמרים שהיו אמורים להשתתף, כי הזמרים לא האמינו שהטלווטינג לא יהיה מכור.
נציגת יוון הנבחרת, Amanda Georgiadi Tenfjord, סיפרה כי קיבלה טלפון בקיץ מרשות השידור היוונית בבקשה לשלוח שיר לאירוויזיון. בתחילה היא חשבה שמדובר במתיחה. כשהיא הבינה שמדובר בגורם רשמי מהערוץ, החליטה לעבוד על שיר.
* בקדם הנורבגי – שלבי טרום הגמר וה-Wildcard נערכו ללא נוכחות קהל עקב מגיפת הקורונה, ובאופן יותר ספציפי התפשטות וריאנט האומיקרון.
נציגת יוון, Amanda Tenfjord הנורבגית, צייצה נגד שיטת הבחירה של דו קרבות בקדם הנורבגי, אך מחקה את הציוץ זמן קצר לאחר מכן.
* בקדם הארמני – אין קדם, נערכת בחירה פנימית. Rosa Lin סיפרה כי הגישה את השיר "Snap" כבר ב-2019.
* בקדם הפיני – אחרי שנחשפו כל שירי הקדם, כל שבעת המתמודדים התמקמו בטופ 50 של מצעד הספוטיפיי של המדינה. זו פעם ראשונה שזה קרה בקדם מאז שהספוטיפיי קיים. כל האמנים הגיעו עם שירי הקדם שלהם למיקומים הגבוהים ביותר בקריירות שלהם במצעד הספוטיפיי.
* בקדם הישראלי – מיכאל בן דוד, שזוכה ב"אקס פקטור לאירוויזיון", מאיים בסוף פברואר בפרישה. לפי Ynet, "היעדר מנהל אישי, התנאים שהציבו יוצרי השיר וחוסר ודאות גובר הביאו אותו לשקול פרישה. בינתיים מאחורי הקלעים מתנהלים מאבקים בין היוצרים וההפקה שתוקפים אלו את אלו, אך שומרים על אופטימיות". לאחר מכן חן אהרוני מעלה סטוריז, שיותר ממרמזים על כך שהם החלו לעבוד על גרסה חדשה לשיר. עם זאת, לאחר מכן נבחרת גרסה אחרת ללא אישור היוצרים.
* בקדם הסרבי – שמו שם הקדם השתנה מ-Beovizija ל-RTS takmičenje za pesmu Evrovizije. מה הסיבה לשינוי השם? Beovizija הוא שם שזכויות היוצרים והרישיון עליו הוא בבעלות חברת ההפקה Megaton, שהפיקה את הקדם בשנים 2003-9 ו-2018-20, ושלא הייתה מעורבת בהפקת התחרות ב-2022. מסתבר כי המנהל של Aca Lukas הוא בעל הזכויות על שם הקדם הקודם, Beovizija. הוא ביקש שהקדם יהיה מכור למיוצגו. ברשות השידור סירבו, ולכן שינו את שם הקדם.
למרות שבחצי הגמר הראשון היא מגיעה רק למקום השני, Konstrakta זוכה בגמר הקדם ען מרב הניקוד מהקהל ומהשופטים.
Goca Tržan התקבלה לקדם, אך כלל לא הייתה מודעת שכותבי השיר שלחו אותו. היא נאותה להשתתף. היא פורשת לבסוף מסיבות בריאותיות. את מקומה לוקחים Chegi and Braća Bluz Band עם השיר "Devojko sa plamenom u očima".
Stefan Zdravković פורש מהקדם המקומי. מבין השורות של דבריו מעריכים כי הסתכסך עם כותבת השיר, Leontina Vukomanović. נציגת מקדוניה 2014, Tijana Dapčević, החליפה אותו בביצוע השיר.
לאחר הגמר, הזמר Aca Lukas, שהגיע למקום ה-5, האשים את רשות השידור הסרבית באי סדרים בהצבעה, והוגיע כי יגיש תלונה פלילית נגד גורמים ברשות השידור בגין "גניבת קולות". רשות השידור מסרה בתגובה כי קולות ה-SMS נספרו אוטומטית על ידי תוכנה שלא אפשרה הפרעה. החברה שיצרה את התוכנה אמרה כי היא מוכנה להעביר את הקולות לרשויות אם תתבקש לעשות זאת, והוסיפה כי אותם נתונים זמינים ממפעילי הטלפון הסלולרי. Lukas גם העיר העביר ביקורת על הזוכה Konstrakta, ואמר: "יכולתי לעלות לבמה ולשטוף את הרגליים, אבל בחרתי במקום זאת להופיע". עוד טען שהיא עובדת עבור מפלגות באופוזיציה. Konstrakta צחקה מהצעתו, והציע בצחוק "לשטוף את רגליו עבורו." רשות השידור ומנהל מחלקת הבידור הודיעו כי יתבעו את Lukas על האשמותיו.
נציגת מקדוניה 2014, Tijana Dapcevic, מסיימת במקום ה-11. נציגת 2013 כחלק מהרכב, Sara Jo, מסיימת במקום השני.
* בקדם המלטי – Emma Muscat זוכה עם השיר "Out of Sight". השיר לבסוף מוחלף לקראת האירוויזיון.
נציגת סן מרינו 2018 כחלק מצמד, Jessika, מגיעה למקום ה-17 והאחרון. נציג 2014 כחלק מהרכב, Richard Edwards, מסיים במקום ה-10.
* בקדם הסן מרינאי – Muriel מטרום הגמר השלישי קיבלה הודעה בדוא"ל מרשות השידור כי היא מודחת מהתחרות. הסיבה: Roberta Faccani, אחת מחברי צוות השיפוט, היא המורה שלה לפיתוח קול וגם יש לה חוזה הקלטות עם Giordano Tittarelli, שהוא חלק מ-Media Evolution, מארגני הקדם. היא התבקשה על ידי Faccani לשלם 50 אלף אירו כדי להתחיל בקידום אחד משיריה ולפרסם אותו (לא מדובר בשירה לקדם) כדי לשפר את סיכוייה להתקבל לקדם. ויש עוד מתמודדים עם קשרים בצוות השיפוט, אך היא היחידה שהודחה מן התחרות בשל כך.
מסתבר כי השיר ש-Oxa שרה בהליך הבחירה בסן מרינו, הוא השיר ש-Athena Manoukian הגישה לטלוויזיה הארמנית, כך לפחות לפי Eurovisionfun.
נציגי 2008, Miodio, מסיימים במקום ה-11, כעת בשיתוף פעולה עם צמד.
* בקדם האוסטרלי – Sheldon Riley מגיע למקום השני הן בהצבעת הקהל והן בהצבת השופטים, אך בחישוב הניקוד מסיים במקום הראשון.
נציג 2017, Isaiah Firebrace, מגיע למקום התשיעי, הפעם כחלק מצמד.
* בקדם הקפריסאי – נערכת בחירה פנימית. נטען כי יש שיר של George Michael המנוח, המועמד לייצוג המדינה. לפי השמועות, לא נמצא זמר מתאים לשיר את השיר. מצד שני, היו שטענו שאין כלל שיר כזה, ומדובר בשמועה שיצאה משליטה.
* בקדם האירי – שערורייה סביב שיר הקדם של Miles Graham, אשר בקליפ של השיר שלו מופיעה שרטוט של פניו של George Floyd והשורה מהשיר "We'll make sure you're gonna breathe" כפרפרזה על קריאתו של Floyd טרם מותו. מאז טושטש השרטוט, כדי להימנע מהקשר ל-Floyd.
טרם זכייתה בקדם, Brooke Scullion קיבלה תמיכה בלתי צפויה מהכוכבת האמריקאית Meghan Trainor.
מסתבר כי השיר הזוכה בקדם נחשף באפריל 2021. למרות הכל, הוא לא נפסל מהשתתפות.
נציג 2017, Brendan Murray, מסיים במקום השישי והאחרון.
* בקדם המקדוני – ניתן היה לפרוץ לאתר של הטלוויזיה המקדונית, ולראות בקוד את ההצבעות. מבחינה של הקולות, עלה החשד ש-Kaly ו-Viktor Apostolovski או מישהו מטעמם הפעילו בוטים להצביע לשירם. Andrea מסיימת בטלווטינג במקום השלישי, אך זוכה בהצבעת השופטים ומסיימת במקום הראשון הכללי.
* בקדם האסטוני – Stig Rästa לקח את ההתמודדות בקדם ברצינות, והקים ערוץ טלגרם עבור התמיכה בו כמו גם השקעה משותפת של 50% מכספי רוכשי הסינגל במטבעות קריפטו. 
נציגת 2018, Elina Nechayeva, מסיימת במקום השמיני. נציג 2012, . Ott Lepland, מסיים במקום השישי. נציג 2015 כחלק מצמד, Stig Rästa, מסיים במקום השמיני. נציגת 2002, Anna Sahlene, מסיימת במקום הרביעי. נציגת 1999, Evelin Samuel, מעפילה לחצי הגמר, אך שם מסיימת את דרכה. Lauri Pihlap, נציג וזוכה אירוויזיון 2001 כחלק מהרכב, לא מעפיל מרבע הגמר.
* בקדם הרומני – "Llámame" של WRS מסיים בחצי הגמר האינטרנטי במקום ה-21 בלבד בהצבעת הקהל. בגמר השיר מסיים במקום השני בהצבעת הקהל, אך במקום הראשון בהצבעת השופטים, ומסיים בדירוג הכללי במקום הראשון.
 מתגלה כי השיר "Romania Mea" של Cream, Minodora and Diana Bucșa עלה ליוטיוב כבר ב-2011 בביצוע אחר. הוידאו המקורי נמחק, אך בעשור האחרון צבר כ-300K מה שיכול להוות בעיה לפי חוקי האירוויזיון. לאחר מכן נטען כי השיר יצא לראשונה ב-2004. בטלוויזיה הרומנית הצהירו, שאמנם יש דמיון בין השירים, אך מדובר בשירים שונים, ולכן השיר לא הולך להיפסל מהתחרות.
שמועה טוענת כי לאחר ההופעה של Cezar בחצי הגמר, השופטים נדרשו להצביע תוך 15 דקות על מנת שהתעודות שיקבלו המעפילים בגמר יודפסו בזמן. כך שההכרעה על המעפילים נעשתה לפני ש-5-6 שירים הספיקו להיות מבוצעים.
התגלה כי Cristian Prăjescu, אחד מכותבי השיר של Vanu, שמגיע לגמר, היה תלמיד של אחד השופטים, Cristian Faur, ואף התקבל כמורה מן המניין במוסד שאותו שופט מנהל, Artist Class. עם זאת, השיר לא נפסל.
נציג 2013, Cezar Ouatu, עולה לחצי הגמר, אך שם מסיים את דרכו. נציג 2007 כחלק מהרכב, Ciro De Luca, לא מעפיל מרבע הגמר.
* בקדם הפולני – במהלך ההופעה של Lidia Kopania בקדם, ניכר היה שהזמרת לא בקו הבריאות. היא שרה מילים אחרות, שכחה חלק מהמלודיה ונראתה מנותקת למדי. לאחר המופע היא אמרה בראיון כי ההופעה הייתה בדיוק כפי שתוכננה. היא אמרה שהודות לה הקדם ייזכר. היא הכחישה ששכחה את הטקסט, ציינה כי היא יכולה לשיר באופן מושלם, אבל מאחר וידעה ולא תזכה לא התאמצה לשיר כמו שצריך. כותבות השיר הבלתי נסבלות הגיבו, וציינו כי אחרי ההופעה הן לא רוצות להיות מקושרות להופעה. כשנשאלה Kopania בראיונות לגבי לנושא, אמרה כי היא תכננה הופעה כזו, ובשיר היא מבקשת לחלוק כבוד לבני משפחתה שנפטרו – אביה, אחיה ואחות אביה. מאוחר יותר הצהירה כי קיבלה השראה ממונטי פייתון, וכי היא ידעה שההופעה שלה תגרום לזעם. לאחר הופעתה, מועדון המעריצים של הזמרת , שנוסד 14 שנים קודם לכן, פורק, כאשר מייסדו ציין את השקרים ה"ידועים לשמצה" של הזמרת ואמר שהיא זקוקה ל"טיפול בבריאותה הנפשית, שנפגעה במשך זמן מה." כותבות השיר Ylva ו-Linda Persson הואשמו גם בגניבת ספרותית מהשיר "Glitter & Gold" של Rebecca Ferguson.
נציגת 2009, Lidia Kopania, מסיימת במקום העשירי והאחרון.
* בקדם המונטנגרי – נערכת בחירה פנימית. 9 מתוך 10 השופטים בוועדה נתנו את מרב הניקוד לשירה של Vladana. הועלו טענות לניגוד אינטרסים מאחר והזמרת עבדה בחצי השנה האחרונה ברשות השידור של מונטנגרו. עם זאת, המנהל האחראי על הוועדה ציין כי השירים היו מקודדים לפי מספרים סידוריים, ולא נחשף לחברי הוועדה מי עומד מאחוריהם. אמה של הזמרת, אשר מתה מקורונה ושעליה נכתב השיר, הייתה אחת הפיטופתולוגים המפורסמים במדינה. 
תחילה נמסר כי השיר של Vladana ייקרא "Breathe/Unforgivable". לאחר מכן, ההודעה השתנתה, ונמסר כי שם השיר הוא "Breathe". אחד מכותבי השיר, Darko Dimitrov, לא רצה לכתוב שיר לתחרות השנה, אבל אז שמע את הדמו של Vladana והחליט לתת לו הפקה נאותה.
נחשף כי מונטנגרו משלמת בסך הכל 28K אירו להשתתפות באירוויזיון, הסכום הנמוך ביותר מבין המדינות המשתתפות.
* בקדם השבדי – בוטל שלב ה"הזדמנות נוספת" במתכונתו הרגילה עם דו קרבות. במקום זה, הוכרז על קיום טרום גמר נוסף, המורכב מהמקומות השלישי והרביעי של ארבעת טרומי הגמר הראשונים. שמונת השירים, שהעפילו לטרום הגמר האחרון, חולקו לשתי קבוצות, ומכל קבוצה יעפילו שני שירים לגמר. למעשה זהו עדיין שלב של "הזדמנות נוספת" רק ללא הדו קרבות.
שינויים בהצבעת המלודיפסטיבלן. בטרומי הגמר, מי שהגיע למקום הראשון בהצבעת הקהל הוכרז לאחר סבב ההצבעה הראשון. ששת השירים הנותרים התמודדו בסבב הצבעה שני, שם המצביעים באפליקציה חולקו לקבוצות גיל. עד 2021 המצביעים באפליקציה יכלו להצביע רק בסבב ההצבעה הראשון.
לאחר סבב ההצבעה השני, נערכה חלוקת נקודות לפי קבוצות גיל באפליקציה + טלווטינג. כל נקודת שיפוט העניקה 12, 10, 8, 5, 3 ו-1 נק' לשירים. השיר שניצח בהצבעה העפיל לגמר. השירים במקום ה-3 וה-4 העפילו לשלב "ההזדמנות הנוספת"/טרום הגמר החמישי.
ב-1/03 נערכה הגרלה, בה שמונת השירים שהעפילו לשלב "ההזדמנות הנוספת"/טרום הגמר החמישי חולקו אקראית לשתי קבוצות. מכל קבוצה העפיל שיר אחד לגמר. ההצבעה הייתה באפליקציה בחלוקה לקבוצות גיל + טלווטינג, וללא הקראת ניקוד, אלא רק עם הכרזה על התוצאה.
שירי טרום גמר 1 שברו שיאים בספוטיפיי, ולראשונה 4 שירים מטרום גמר בודד נכנסו לטופ 20 של מצעד הספוטיפיי השבדי.
שיריהם של Robin Bengtsson ו-Cornelia Jakobs הועלו על ידי משתמשי טיקטוק, וברשות השידור השבדית לא מצליחים להוריד מהרשת את כל הסרטונים הכוללים אותם. מנהל הפרויקט של המלודיפסטיבלן מטען רשות השידור הודה כי בשל כך החוקים ייבחנו עבור 2023.
לראשונה מאז 2009 אין רוב גברי בגמר המלודיפסטיבלן.
Linda Bengtzing יצאה מורווחת מהמלודיפסטיבלן, כי מסתבר שהיא הימרה בסכום גבוה על ניצחונה של Cornelia Jakobs בתחרות. היא זכתה בלמעלה מ-7000 קרונות.
Cornelia Jakobs כמעט שוברת שיא, עם מספר ההשמעות השני הגבוה ביותר בספוטיפיי לשיר שזכה במלודיפסטיבלן ביום אחד.
נציגת 2010, Anna Bergendahl, מסיימת במקום ה-12 והאחרון. נציג 2019, John Lundvik, מסיים במקום השמיני. נציג 2017, Robin Bengtsson, מסיים במקום ה-11.
הרייטינג לגמר המלודיפסטיבלן היה הנמוך ביותר לתחרות במאה הנוכחית.
* בקדם הצ'כי – "השיר "Lights Off" של We Are Domi מסיים רק במקום הרביעי בהצבעת הקהל צ'כי, אך מאחר והוא מגיע למקום הראשון בהצבעת השופטים ובהצבעת הקהל הבינלאומי, השיר מדורג לבסוף במקום הראשון.
* בקדם האיטלקי – פסטיבל סנרמו. טרם התחרות, מנהל רשות השידור האיטלקית הודיע במסיבת עיתונאים שלא תהיה חובת התחסנות מנגיף הקורונה למשתתפי פסטיבל סנרמו, שכן הדבר היה מפר את זכותם של הזמרים לפרטיות לגבי מצבם הבריאותי. הדבר זכה לביקורת רבה מהציבור האיטלקי, והביא להכרזה שנייה שלו, שבה ציין כי הייתה "אי הבנה" וכי גם הזמרים יידרשו להציג את הוכחת החיסון שלהם עם הכניסה לפסטיבל.
חמשת המופעים של פסטיבל סנרמו סיימו עם ממוצע רייטינג של 58%. מדובר בפסטיבל סנרמו הנצפה ביותר מאז 1997. למעלה מ-2 מיליון אנשים צפו בתחרות באתר הרשמי. הבקשות לצפות בתחרות לאחר שהוקלטה בשירותי VOD עלו ב-145% מהשנה שעברה. למעלה מ-33.6 מיליון אזכורים היו לפסטיבל ברשתות החברתיות.
Junior Cally זועם, שכן לטענתו Highsnob & Hu גנבו ממנו את שירם לפסטיבל סנרמו.
שבעה שירים מפסטיבל סנרמו 2022 נכנסו למצעד בילבורד הגלובלי. 
נציג 1970, Gianni Morandi, מגיע למקום השלישי. נציגת 2014, Emma, מגיעה למקום השישי. נציג 1971, Massimo Ranieri, מגיע למקום השמיני. נציג 2018 כחלק מצמד, Fabrizio Moro, מגיע לבדו למקום ה-12. Achille Lauro מסיים במקום ה-14, וזוכה לבסוף בקדם הסן מרינאי. נציגת 1969, Iva Zanicchi, מגיעה למקום ה-18.
* בקדם הספרדי – פסטיבל בנידורם הותיק שימש לראשונה כקדם הספרדי.
Luna Ki פרשה במפתיע מהפסטיבל, לאחר שגילתה שאסור לה לשיר את שירה באוטוטיון. גורמים ציינו כי החוקים עצמם לא שונו, וכי גם עם אוטוטיון היא לא נשמעה טוב בחזרות הראשוניות. היא ביקשה להשתמש בפלייבק ווקלי חלקי, וכשלא הותר לה, פרשה כמהלך יח"צני.
"SloMo" של Chanel מגיע רק למקום השלישי בהצבעת הקהל עם 3.97% מהקולות, אך למקום השני בהצבעת צוות השיפוט הדמוסקופי ולמקום הראשון בצוות השיפוט המקצועי, מה שממקם אותה לבסוף במקום הראשון.
כמעט 3 מיליון צופים צפו בגמר פסטיבל בנידורם, מה שמהווה 21% רייטינג. החבל הארץ גליסיה הגיע הרייטינג לכמעט 50%. בקרב בני נוער וצעירים הגיע הרייטינג ל-30-35%. מקור. אלו התוצאות הטובות ביותר לקדם ספרדי מ-2001, להוציא את הקדמים שהיו במסגרת Operación Triunfo.
זכייתה של Chanel בקדם עוררה זעם בקרב הצופים. לפי הטענות, הטלוויזיה רצתה ש-Rigoberta Bandini תזכה בתחרות בגלל שחשבו שהמסר הפמיניסטי יעבוד לטובתם בטורינו. מטרת השופטים הייתה לאזן את ההצבעות ש-Tanxugueiras היו צפויים לקבל, וקיבלו מהמצביעים בגליסיה. Tanxugueiras נתמכו על ידי הממשלה הגליסיאנית המקומית, שנמצאת בשליטת המפלגה שהיא האופוזיציה לממשלה הספרדית הנוכחית. חובבים טוענים כי השופטים התבקשו לדרג את ההרכב נמוך ולשים את Bandini כדי לא לעורר חשד להטיית ההצבעה לטובתה. הם קיוו כי היא תגבר על Chanel בהצבעת צוות השיפוט הדמוסקופי, מה שלא קרה, ולמעשה העניק ל-Chanel את הניצחון.
לאחר ניצחונה, Chanel הותקפה רבות על ידי פוליטיקאים, עיתונאים ואושיות רשת מקומיות. הזעם גבר כשהתברר שחברת צוות השיפוט Miryam Benedicted מיודדת עם Chanel.
האם השיר הזוכה "SloMo" עבר על חוקי הפסטיבל עצמו? לפי חוקי הפסטיבל, לפחות 50% מהכותבים צריכים להיות ספרדים. בפועל לשיר היו 5 כותבים, ורק אחד מהם ספרדי. החוקים גם התירו שימוש ב-33% אנגלית בשיר, ובפועל 44% מהשיר מושר באנגלית (כן, אנשים ישבו וחישבו).
הסקנדל הגיע גם לקונגרס ובמפלגה העממית קוראים לפתוח בחקירה. חברת צוות השיפוט Miryam Benedited אף קיבלה איומים על חייה. 
ועוד סקנדל: חברת טלפונים גליסיאנית נתנה למשתמשיה הצבעות SMS חינם ל-Tanxugueiras. לאחר מכן התברר, כי החברה הספציפית הזו קיבלה פחות מ-400 הצבעות.
בסרביה האשימו את Chanel בהעתקה מהשיר הסרבי "EXTRAVAGANTNO" של Dara Bubamara.
יו"ר רשות השידור הספרדית ציין כי הם בוחנים את המילים של "SloMo", אחרי שחבר פרלמנט מהמפלגה הסוציאליסטית ביקר את השיר ואמר שהוא מעודד "שוגר דאדיז", ולפיכך מעודד זנות. יו"ר רשות השידור ציין שיש להבדיל בין "דאדיז" לבין "שוגר דאדיז".  מפלגת השמאל הקיצוני BNG יצאה נגד השיר, עקב מילותיו.
אחרי הקדם הסתבר כי Javiera Mena נכנסה לקדם במקום Niña Polaca, שהתקבלה תחילה ופרשה.
נציגות 1990, Azúcar Moreno, לא מעפילות מחצי הגמר.
* בקדם הגרמני – לאחר ההכרזה על ששת המשתתפים, נמתחה ביקורת על רשות השידור הגרמנית NDR, שלא התמקדה בעת בחירת השירים בגיוון מוזיקלי, ובחרה רק בשירי הפופ. נמתחה ביקורת על העובדה שאמנים רבים הגישו מועמדות להשתתף, אך בסופו של דבר הבחירה נפלה על זמרים חדשים שאינם ידועים לציבור. ההחלטה לדחות את להקת Electric Callboy (לשעבר Eskimo Callboy) התקבלה באכזבה גם בקרב מעריציה, שפתחו בעצומה לאפשר להם להשתתף בקדם. למרות שהעצומה צברה למעלה מ-110 אלף חתימות, הלהקה לא הוזמנה בסופו של דבר להתחרות.
מהתמודדים המתחרים, נמתחה ביקורת על ניקו סואב, חבר ההרכב Team Liebe, על כך שחתם על הצהרת סולידריות עם Xavier Naidoo ב-2015, ולאחר מכן המשיך לעבוד איתו, לאחר שהצהרותיו הפוליטיות ספגו ביקורת רבות. Naidoo נבחר באופן פנימי לייצג את גרמניה ב-2016, אך הודח בשל דעותיו הפוליטיות התומכות באידיאולוגיית ה-Reichsbürgerbewegung, כמו גם אמירות הומופוביות וגזעניות שהמבצע השמיע בעל פה ובאמצעות המוזיקה שלו.
טרם הקדם Nico Suave & Team Liebe שינו את המילים של שירם "Hello Welt", כי לטענתם לא יכלו לעמוד מאחורי מילות השיר המקוריות כעת שהאוקראינים סובלים. השיר ברובו היה בגרמנית, וכמות האנגלית שהייתה במקור בשיר צומצמה.

פרטי טריוויה:
* ארמניה ומונטנגרו חוזרות לתחרות אחרי 3 שנים.
* בוסניה והרצגובינה לא מסוגלת לחזור לתחרות עקב חוב של 5.5 מיליון אירו לאיגוד השידור האירופי. לא ברור גם עד כמה המדינה מעוניינת לחזור.
* בסוף פברואר מוכרז כי רוסיה מורחקת מאירוויזיון 2022 בעקבות פלישתה לאוקראינה. 
לכך קדמו בקשות של שבדיה, ליטא, דנמרק, לטביה, איסלנד ונורבגיה להרחיק את המדינה מהאירוויזיון. אוקראינה דרשה להרחיק את המדינה מאיגוד השידור האירופי. פינלנד איימה לא לשלוח נציג לטורינו אם רוסיה תשתתף. אסטוניה ציינה כי תשקול זאת בעצמה.
לדברי Artur Gasparyan, נציגת רוסיה 2022 הייתה אמורה להיות Yaroslava Simonova. ה-Dream Team התנגדו לבחירה ולעבודה עם הזמרת, וניסו לדחוף את מועמדותה של Klava Koka ואת מועמדותו של זמר ששמו לא נחשף.
Klava Koka הכחישה שקיבלה הצעה לעשות זאת.
לאחר מכן, רשויות השידור של רוסיה פורשות מה-EBU. איגוד השידור האירופי השהה את חברותן של שלושת רשתות השידור הרוסיות, עד שפרישתן נכנסה לתוקף.
* באפריל המפקח על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, Martin Österdahl, מתייחס לראשונה להרחקתה של רוסיה מהתחרות, ומציין כי בעוד רשות השידור הרוסית לא עשתה שום דבר רע, לא הייתה ברירה מלהרחיק את המדינה מהתחרות, עקב מעשי רוסיה במלחמה. ההחלטה לגבי בלרוס הייתה קלה יותר, כי הם ניסו להשתמש בתחרות על מנת להעביר מסר פוליטי. הוא מגלה כי הדיון בדבר הרחקתן של המדינות מהתחרות מתרחש כבר זמן רב.
* Stoyan Yankoulov חוזר לייצג את בולגריה בפעם השלישית כחלק מהרכב, לאחר שעשה זאת כחלק מצמד ב-2007 וב-2013. Zdob și Zdub חוזרים לייצג את מולדובה בפעם השלישית, לאחר שעשו זאת ב-2005 וב-2011.
* Mahmood חוזר לייצג את איטליה בפעם השנייה, הפעם בצמד, לאחר שעשה זאת בסולו ב-2019. Ihor Didenchuk, שייצג את אוקראינה כחלק מהרכב, חוזר לעשות זאת עבור אוקראינה השנה כחלק מהרכב אחר.
* לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, רשות השידור האוקראינית ונציגי המדינה טרם אישרו רשמית האם יוכלו להשתתף בתחרות. במרץ, Claudio Fasulo ו-Simona Martorelli, המפיקים בפועל של אירוויזיון 2022, אישרו כי אוקראינה תשתתף בתחרותתחילה דווח כי Kalush Orchestra יקליטו בלבוב את הופעת הגיבוי שלהם, אשר תשודר במידה והמדינה לא תוכל להשתתף בתחרות עקב המלחמה. אולם, המשלחת מאוחר יותר קיבלה פטור מהדרישה לעשות כן. באפריל רשות השידור האוקראינית אישרה ש-Kalush Orchestra ושאר המשלחת קיבלו אישור לנסוע לטורינו לתחרות, והוסיפה כי הם ישתתפו באירועי קידום מכירות ברחבי אירופה כדי לגייס תרומות למאמצי סיוע במלחמה.
* לראשונה אין אף שיר בצרפתית בתחרות.
* שני חצאי הגמר היו אמורים לכלול 18 שירים, אך בעקבות הרחקת רוסיה מהתחרות, חצי הגמר הראשון כולל רק 17 שירים.
* מונקו כבר לא תחזור ב-2023, שכן תחנת הטלוויזיה הציבורית, שהייתה אמורה להיפתח ב-2022, תיפתח רק בקיץ 2023. מה שאומר שהם יוכלו לחזור לתחרות לא לפני 2024. 
* יו"ר רשות השידור הטורקית ציין בראיון ביוני 2021, כי הם בשיחות עם איגוד השידור האירופי לגבי האפשרות של חזרתה של טורקיה לתחרות. הוא החמיא לתחרות, אשר התקיימה ברוטרדם, אך ציין כי עדיין יש להם בעיה עם שיטת הניקוד. איגוד השידור האירופי אישר כשבוע לאחר מכן כי מתקיימות שיחות עם רשות השידור הטורקית בנידון, אך הדבר לא הוביל לחזרה של טורקיה לתחרות של 2022.
עם זאת, בנובמבר 2021, המפקח לשעבר על איגוד השידור האירופי, Jon Ola Sand, ציין בראיון לפודקאסט Eurovision Legends, כי טורקיה מעולם לא הסבירה מדוע פרשה מהתחרות אחרי התחרות של 2012. הם לא ביקשו לשנות את אופן ההצבעה או החוקים.
* בינואר 2022 המפקח לשעבר על התחרות מטעם איגוד השידור האירופי, Jon Ola Sand, התראיין בפודקאסט The Eurotrip. על קזחסטאן הוא סיפר, שיש התעניינות נלהבת מצד רשות השידור המקומית להשתתף באירוויזיון, אך לא התקיים דיון רציני לצרפם לתחרות. הם לא חברים באיגוד השידור, והוא לא חושב שיש צורך להרחיב את יריעת המדינות המשתתפות בתחרות. על קוסובו הוא סיפר, שלא היה ניסיון מטעם איגוד השידור להביא את המדינה לתחרות. היו דיונים עם רשות השידור שלהם, אבל אין להם את הסטטוס המתאים, שמאפשר להם להשתתף בתחרות. לגבי החזרה של טורקיה, לוקסמבורג, אנדורה, מונקו וסלובקיה, Sand מספר שהיו שיחות עם כל רשויות השידור, אך שהחזרה שלהן לתחרות לא הייתה בעדיפות עליונה. לדבריו, אין צורך להגדיל את מספר המשתתפות בתחרות. עם זאת, טורקיה היא בעדיפות גבוהה יותר לחזרה לתחרות ממונקו, למשל.
* איגוד השידור הקשיח את חוק ה-1/09, וכעת הוא אוסר השתתפות על שירים אשר שוחררו לפני תאריך זה מלהשתתף בתחרות, גם אם לא מדובר בשחרור מסחרי. 
* ביולי 2021 איגוד השידור האירופי הביע את דאגתו מהתדרדרות מעמד חופש העיתונות בסלובניה. הדבר לא השפיע על חברותה של המדינה באיגוד וזכותה להשתתף תחרות.
* אחרי ההרחקה מאירוויזיון 2021, איגוד השידור האירופי משהה את חברותה של רשות השידור הבלרוסית בארגון, וזאת עקב חטיפת מטוס רייאנאייר ומעצר העיתונאי Roman Protasevich, אשר היה עליה במאי 2021. ההשעיה בתוקף עד ה-1/7/2024. מה שאומר שהמדינה תוכל לחזור לכל המוקדם לאירוויזיון ג'וניור 2024 ולאירוויזיון 2025. ה-EBU יכולים כמובן להחליט על הארכת ההשעיה מעבר לתאריך הנקוב.
* ה-EBU הכריז על מקסימום של 44 מדינות משתתפות באירוויזיון 2022. מספר זה ירד מ-46 עבור התחרות של 2021, ככל הנראה בשל הקורונה, והמשיך גם בשנה זו.
* האישור לשימוש בקולות רקע מוקלטים, אשר הוחל באירוויזיון 2021, המשיך גם בתחרות של 2022.
* נוהל הופעות הגיבוי, שהוחל עקב מגיפת הקורונה, היה תקף גם לאירוויזיון 2022, אך לעומת 2021 לא נעשה בו שימוש וכל המתמודדים הופיעו בלייב.
* אחד ממנחי האירוויזיון השנה היה הזמר הבריטי Mika, אשר מכהן כשופט ב-The Voice האיטלקי. ב-2015 קרא Mika לתחרות האירוויזיון "חרא". אם להאמין לשמועות, התכנית המקורית הייתה שהזמר ינחה את התחרות עם Raffaella Carrà, אשר הלכה לעולמה בספטמבר 2021.
* אחד מחברי המשלחת של בולגריה לאירוויזיון, הציע לאחר התחרות של 2021, על מנת לחסוך בעלויות, לערוך קדם משותף של בולגריה, יוון ורומניה. מאחר וכל רשויות השידור של המדינות הללו סובלות מקשיים כלכליים, הדבר יכול לעזור להם לחסוך כסף, וגם לחשוף את שיריהן לקהל רחב יותר. לדבריו הדבר גם יביא עוד מממנים לתחרות ולעלות השתתפותן בה. הרעיון לערוך 3 קדמים נפרדים באותו הערב ועל אותה במה לא יצא אל הפועל.
* תחקיר של Wiwibloggs העלה את הסברה ש-Circus Mircus הם למעשה נציגי 2016, Young Georgian Lolitaz. סיפור הרקע של הלהקה באקדמיה לקרקס הוא בדיה ושמות וזהויות חברי הלהקה מזויפים. כל שירי הלהקה נכתבו על ידי Young Georgian Lolitaz.
* הממשלה האיטלקית אישרה 1.5 מיליון אירו לתקצוב האירוויזיון.
* לאחר שפורסמו תמונות של Alina Pash, זוכת הקדם האוקראיני, לבושה בבגד עם דגל רוסיה עליו באינסטגרם מלפני עשור, נפתחה חקירה, והתחברר כי הזמרת ביקרה בחצי האי קרים בניגוד לחוק ב-2015. היא גם הציגה מסמכים מזויפים, שטענו שנכנסה דרך אוקראינה לחצי האי, מה שהוא לא נגד החוק. נקבעה פגישת וועידה, שבסופה היו אמורים להחליט בדבר נציגותה לתחרות, אך מספר ימים לפני שנערכה, הודיעה Pash על פרישתה בעמוד האינסטגרם שלה. בשבוע האירוויזיון היא הודתה ששיקרה ועברה על החוק כאשר נכנסה לקרים דרך רוסיה ב-2015. היא התנצלה על בזבוז הזמן והאנרגיה סביב ייצוג המדינה בתחרות וההשתתפות בקדם.
* הטלוויזיה האוקראינית מציעה אז ל-Kalush Orchestra, שסיימו במקום השני, לנסוע לייצג את המדינה באירוויזיון. Wellboy, שסיים במקום השלישי, אמר שהוא לא ייסע לאירוויזיון אם יוצע לו. הוא תמך בשליחתם של Kalush לטורינו והאמין שהם יקבלו את ההצעה.
לאחר מכן, צץ ראיון של סולן Kalush Orchestra, שבו הוא הודה שהוא סוחר בסמים. הדבר עומד בניגוד לכללי הקדם האוקראיני, לפיו לא ישתתפו בתחרות מי שעשויים לבייש ולפגוע בתחרות, ובכללם אנשים בעלי עבר פלילי. תמונה של סולן הלהקה, Tymofii Muzychuk, שפרסם ברשת VK ב-2015 על רקע קתדרלה במוסקבה צפה מחדש. הוא טוען כי התמונה היא מ-2013, וכי לא ביקר ברוסיה מאז. Kalush Orchestra אושרו לבסוף כנציגי המדינה.
Yaroslav Lodygin, ששפט בקדם, מתפטר מתפקידו בדירקטוריון של רשות השידור האוקראינית. ההתפטרות באה על רגע בעיות בהצבעות הטלווטינג בקדם, אשר Lodygin היה אחד ממארגניו. Lodygin גם התנצל על כך שהעליב את חברי להקת Kalush Orchesttra בקדם וציין שאוקראינים לא צריכים להציג עצמם בפלטפורמה בינלאומית כאנשי הרים ויערות. סולן להקת Kalush Orchesttra טען כי Lodygin פוטר ולא התפטר, וציין "חכו להתפתחויות. הסולן דרש את פיטוריה של Olena Volkova, שהייתה אחראית לטלווטינג. בנוסף, חברי הלהקה יצאו גם נגד אתרי חובבים שציינו כי לא הייתה בעיה בהצבעות בקדם, בטענה כי מדובר בקנוניה מאורגנת נגדם.
* הסיבוב הראשון של החזרות היה זמין לצפייה רק באולם העיתונאים. בעלי בלוגים ואתרי חובבים, גם כאלו שאינם באנגלית, נאלצו להגיש בקשות לאקרדיטציה דרך הקבוצה הבינלאומית, כלומר ה-EBU, ולא דרך מדינתם. רבים מהם לא קיבלו אקרדיטציה.
* יונתן מרגי מעלה גרסה קצרה באנגלית לשיר האיטלקי לאירוויזיון, "Brividi". לאחר מכן מעלות ליוטיוב Roxen, נציגת רומניה 2020-1, המקום השני בקדם הסרבי השנה, Sara Jo ו-Aleksandra Kovac, כותבת השיר הסרבי לאירוויזיון 2011, גרסאות כיסוי של השיר.
* מיד לאחר הקדם המלטי מחפשים ברשות השידור שיר אחר אשר יהיה השיר המלטי באירוויזיון עבור Emma Muscat במקום השיר הזוכה "Out of Sight". השיר "I Am What I Am" נרכז מחברת פאבלשינג דנית ונשלח לאירוויזיון מטעם מלטה.
* בעקבות המלחמה מופיעה במופע הביניים בקדמים הרומני והגרמני, Jamala, עם השיר זוכה האירוויזיון שלה מטעם אוקראינה, "1944". עקב המלחמה באוקראינה Go_A, נציגי אוקראינה 2020-1, לא יכלו להופיע בקדם האיסלנדי כפי שתוכנן. במקומם הופיע נציג שבדיה 2021, Tusse.
* האלבום הרשמי של האירוויזיון יצא גם כתקליט ויניל, ולראשונה מאז 2002 גם על גבי קלטת.
* "Barbara Dex Award", הניתן מידי שנה לאמן בעל הלבוש הגרוע ביותר בתחרות, בוטל ולא חולק החל מהשנה. האחראים על הפרס ניסו למתג מחדש את הפרס, על מנת לא להעליב את האמנים המועמדים. לאחר שלא הצליחו בכך, בחרו לבטלו ולהשיק פרס חדש בשם ה-"You're A Vision Award". במקום הראשון זוכה אוסטרליה, ואחריה ממוקמות ספרד, נורבגיה וסן מרינו.
* הפטריארך של הכנסייה האורתודוכסית בסרביה התייחס לשיר הסרבי בחיוב. מעצב השיער של Meghan Markle ענה לנציגת סרביה לגבי הסוד של Markle לשיער בריא, עקב התייחסותה לנושא במילות שירה.
* נערך ראיון עם Twan van de Nieuwenhuizen, האחראי על מופעי האירוויזיון השנה. הוא מנחה את המשלחות, שבאות עם רעיונות להעמדה והפקה של ההופעה שלהן. הוא גם בעל המילה בכל הנוגע לקביעת סדר השירים.
הוא ציין כי לטביה שובצה אחרי אלבניה, בעיקר עקב ההופעה והצבעים הצבעוניים והרעננים של ההופעה הלטבית, שעומדים בניגוד לסטייג'ינג הקודר של אלבניה. הוא ציין כי שימוש במים בהופעות נאסר מהשנה שעברה מסיבות של בטיחות. לסרביה ניתן אישור להשתמש במים באופן חריג.
* נציגי שווייץ ואוסטרליה החליטו למכור את שיריהם כנכסי NFT.
* השיר הקרואטי "Guilty Pleasure" של Mia Dimšić הואשם על ידי משתמשים ברשת בכך שהוא פלגיאט של "Willow" של Taylor Swift. מבצעת השיר, Mia Dimšić, הכחישה את האשמות. היא ביצעה בתכנית רדיו מאשאפ של שני השירים בשם "Guilty Willow". בעקבות האשמות, שירה של Swift נכנס למצעד הקרואטי והגיע למקום התשיעי.
* השיר הצרפתי "Fulenn" של Alvan and Ahez היה השיר השני בתולדות צרפת אשר הושר בשפה הבריטונית.
* השיר האיטלקי "Brividi" של Mahmood ו-Blanco שבר את השיא כמות השמעות בספוטיפיי ביום אחד באיטליה.
* השיר הגרמני "Rockstars" של Malik Harris נכתב לדבריו אחרי שצפה ב-"Finale", הפרק האהוב עליו מהסדרה האמריקאית "המשרד", בו אומרת הדמות של אנדי ברנרד, "I wish there was a way to know you’re in the Good Old Days – before you’ve actually left them".
* באמצע אפריל הודיע תאגיד השידור כי ישראל לא תיקח חלק באירוויזיון, עקב בעיית אבטחה למשלחת, הנובעת משביתת משרד החוץ. וועדת החריגים של משרד החוץ התכנסה בסוף אפריל ואישרה את סידורי האבטחה למשלחת הישראלית.
* במהלך אירוע השטיח הטורקיז, שקדם לטקס הפתיחה של התחרות, נציגת מקדוניה, Andrea, נראתה זורקת את דגל מקדוניה על הרצפה במהלך צילומים עם העיתונות. מאוחר יותר פרסמה רשות השידור המקדונית הצהרה המגנה את פעולתה, שתיארה אותה כ"חילול סמל לאומי, שעונשה מעוגן בחוק המקדוני". הם איימו למשוך את השתתפותה של Andrea מהתחרות. הזמרת פרסמה מיד הצהרה בטלוויזיה הלאומית, התנצלה על המעשה, וקבעה שהיא פשוט התכוונה למסור את הדגל לחבר המשלחת, שהיה רחוק מדי . ברשות השידור הצהירו מספר ימים מאוחר יותר כי הם ינקטו בכל האמצעים המשמעתיים לאחר שהמשלחת תחזור מטורינו, תוך העלאת האפשרות שהם לא יחזרו לתחרות של 2023 עקב הפרסום השלילי שנגרם מהאירוע.
* עם תחילת חזרות ה-Stand in, ראשי המשלחות מקבלים הודעה כי השמש הקינטית לא תוכל להסתובב כפי שתוכנן. הייתה הצעה מטעם רשות השידור האיטלקית להאריך את זמן הגלויות ל-40 שניות, הזמן המינימאלי הדרוש לסובב את השמש הקינטית. איגוד השידור האירופאי שוקל זאת, אך עונה לבסוף בשלילה. יש גם חשיבה לשנות את סדר השירים, כדי שכל המדינות שמעוניינות בצד מסכי ה-LED של השמש יופיעו ברצף, וכל המדינות שמעוניינות בצד התאורה של השמש יופיעו ברצף. ההצעות לא מתקבלות, וכל המדינות נדרשות להופיע עם הצד של התאורה, מה שפוגע בויזואליות של רבות מההופעות. הטענות כי מים חדרו למנוע של השמש ומנעו את תזוזתה מתבררות כשגויות, לאחר שמוכח שהשמש עובדת כראוי בזמן מופע הביניים. בין היתר, ההופעות של בלגיה, ליטא, פינלנד, דנמרק ואסטוניה נאלצו לעבור שינויים, וזאת עקב אי היכולת של ההפקה להזיז את השמש הקינטית.
* עקב התחייבויות קודמות, החזרה הראשונה של איטליה נערכת ללא המבצע Blanco.
* בשבוע האירוויזיון, הכוכבת Camila Cabello הביעה את תמיכתה בנציג בריטניה.
* Kristina Radenković, מנחת הקדם, הוזעקה לטורינו על מנת להיות זמרת ליווי עבור סרביה, זאת לאחר שזמרת הליווי המקורית לא יכלה לנסוע למדינה מסיבות בריאותיות.
* השיר הסרבי, "In corpore sano", נחשב שיר מחאה וביקורת על מערכת הבריאות הסרבית, תקשורת ההמונים, סטנדרט היופי ומגפת הקורונה, ועל האופן שבו אלו מסיחים את הדעת מחשיבות הבריאות הנפשית והמנטלית.
* מלבד השיר הסרבי, גם השיר הגאורגי והמונטנגרי הושפעו ממגפת הקורונה. כותרת השיר הגאורגי מתייחסת לסגרים, בעוד השיר המונטנגרי נכתב על אמה של הזמרת, אשר מתה מקורונה.
* בעקבות החזרה הראשונה של אלבניה, נוצרה מחלוקת כאשר תמונות מהחזרה של הזמרת Ronela Hajati, שבהן נראה הזמרת והרקדנים המניחים את ידיהם באזור האינטימי שלהם, הוסרו מחשבון האינסטגרם של התחרות. למרות שלא התקבלה הצהרה רשמית של ה-EBU, צוות המדיה החברתית של התחרות החליף והעלה מחדש את גלריית התמונות של ההופעה. הועלה השערה שייתכן וה-EBU תפס את הביצוע כפרובוקטיבי מדי ושאף דרש מהמשלחת האלבנית לשנות אותו לפני החזרה השנייה. ראש העיתונות של המשלחת האלבנית ציין במסיבת העיתונאים, שההופעה לא תשתנה.
* אחרי שאירוויזיון 2021 התארח באולם לא מלא עקב מגפת הקורונה, אירוויזיון 2022 חזר ללא מגבלות קהל. בניגוד לתחרות של 2021, הצופים בטורינו הוכרחו לשבת באולם עם מסכות. יום אחרי חצי הגמר השני הוסרו מרבית מגבלות הקורונה באיטליה.
* לראשונה מאז 2016 לא עוצבה הבמה על ידי Florian Wieder.
* רוב הופעות הגיבוי שוחררו לצפייה ביוטיוב, למעט ההופעות של אוסטרליה, אזרבייג'ן, קפריסין, צ'כיה, גאורגיה, איטליה, מולדובה, הולנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה. הופעת הגיבוי של אוקראינה כלל לא צולמה, באישור איגוד השידור האירופי עקב המלחמה במדינה. הופעות הגיבוי של ארמניה ואוסטריה עלו ליוטיוב ונמחקו זמן קצר לאחר מכן, ללא סיבה שנמסרה. ההופעה של מונטנגרו עלתה רק לעמוד היוטיוב של המבצעת.
* ב-Marcel Bezençon Awards זוכה סרביה בקטגוריית ה-Artistic Award, על פי הצבעת הפרשנים השונים. בריטניה זוכה בקטגוריית ה-Press Award, על פי הצבעת גופי התקשורת והעיתונות הנוכחים בשבוע האירוויזיון. שבדיה זוכה ב-Composer Award, על פי הצבעת המלחינים של השירים המשתתפים.
* בסקר ה-OGAE השנתי הנערך כהצבעה בין מועדוני החובבים השונים ברחבי אירופה והעולם, זוכה שבדיה, ואחריה מגיעות איטליה, ספרד, הולנד ובריטניה.
* לראשונה משודרת התחרות בפורמט 4K HD.
* השיר הלטבי, "Eat Your Salad", כולל את המילים "Pussy" ו-"Fuck". אלו צונזרו עבור הלייב של חצי הגמר הראשון.
* ב-11/05, קבוצת ההאקרים הפרו-רוסית Killnet ביצעה מתקפה על אתרי אינטרנט מוסדיים איטלקיים רבים, כולל אתרים של משרד ההגנה, הסנאט, המכון הלאומי לבריאות ו-Automobile Club d'Italia. מאוחר יותר נחשף כי גם האתר הרשמי של האירוויזיון והפלטפורמה עליה מבוססת מערכת ההצבעה של התחרות היוו מטרות לתקיפות סייבר. ההתקפות בסופו של דבר לא צלחו, ולא היו שיבושים באתר או בפלטפורמת ההצבעה.
* בעקבות אי הבנה, שעולה במסיבת העיתונאים של מנחי התחרות, מתפשטת שמועה, שאף זוכה לכותרות באתרי חובבים, כי ישראל נפסלה מהתחרות בעקבות התנהלותו של נציגה בחצי הגמר השני. לבסוף מסתבר שגורם במסיבת העיתונאים התבלבל בין המילה disqualified למונח didn't qualify, מה שגרם לבלבול.
* בחצי הגמר הראשון הולנד מקבלת 4 פעמים 12 נקודות מהשופטים. אוקראינה מקבלת 4 פעמים 12 נקודות מהשופטים ו-12 פעמים מהקהל. יוון מקבלת 4 פעמים מהשופטים ופעם מהקהל. לטביה, נורבגיה ושווייץ מקבלות פעם אחת מהשופטים. אלבניה, ארמניה, ליטא ופורטוגל מקבלות פעם אחת מהשופטים ופעם אחת מהקהל. בולגריה וקרואטיה מקבלות פעם אחת מהקהל.
בחצי הגמר השני שבדיה מקבלת 16 פעמים 12 נקודות מהשופטים ו-3 פעמים אחת מהקהל. סרביה מקבלת פעם אחת מהשופטים ו-8 פעמים מהקהל. אוסטרליה, אזרבייג'ן, מקדוניה וסן מרינו מקבלות פעם אחת מהשופטים. פולין מקבלת 3 פעמים מהקהל. פינלנד פעמיים מהקהל. קפריסין, אסטוניה, אירלנד, מונטנגרו ורומניה מקבלות פעם אחת מהקהל.
בחצי הגמר הראשון, הולנד ויוון מקבלות נקודות מכל צוותי השיפוט – 18 במספר. אחריה שווייץ ופורטוגל עם 17 צוותי שיפוט, ואוקראינה, נורבגיה וארמניה עם 16. ליטא, אוקראינה, הולנד ופורטוגל מקבלות ניקוד מכל נקודות הטלווטינג – 18 במספר. מולדובה, נורבגיה וארמניה מקבלות מ-17 נקודות טלווטינג. אוסטרליה מ-12 נקודות טלווטינג.
בחצי הגמר השני אוסטרליה ושבדיה מקבלות נקודות מכל צוותי השיפוט – 20 צוותי שיפוט סך הכל. אזרבייג'ן, אסטוניה ובלגיה מ-18. פינלנד וצ'כיה מ-17. שבדיה וצ'כיה מקבלות נקודות מכל נקודות הטלווטינג – 20 במספר. סרביה ופולין מקבלות ניקוד מ-19 נקודות טלווטינג. פינלנד ורומניה מקבלות מ-18 נקודות טלווטינג.
* בגמר ספרד ובריטניה מקבלות 8 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. יוון מקבלת 6 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. שבדיה מקבלת 5 פעמים מהשופטים. אוקראינה מקבלת 5 פעמים מהשופטים ו-28 פעמים מהקהל. אזרבייג'ן מקבלת 3 פעמים מהשופטים. איטליה מקבלת פעמיים מהשופטים. סרביה מקבלת פעמיים מהשופטים ו-5 פעמים מהקהל. הולנד מקבלת פעם אחת מהשופטים. מולדובה מקבלת פעמיים אחת מהקהל. אסטוניה ופולין מקבלות פעם אחת מהקהל.
* בגמר בריטניה מקבלת נקודות מ-35 צוותי שיפוט. ספרד מ-34 צוותים ושבדיה מ-33. אוקראינה מקבלת נקודות מכל נקודות הטלווטינג – 39 במספר. ספרד מקבלת מ-38 נקודות טלווטינג ומולדובה – 35.
* הבדלים בין הקהל לשופטים: בחצי גמר 1, שווייץ ממוקמת חמישית בשופטים ורק במקום ה-16 בקהל. מולדובה 13 בשופטים ושנייה בקהל. בחצי גמר 2, אזרבייג'ן ממוקמת שישית בשופטים ו-18 ואחרונה בקהל. רומניה 14 בשופטים וחמישית בקהל. קפריסין 18 ואחרונה בשופטים ותשיעית בקהל. בגמר, פורטוגל ממוקמת חמישית בשופטים ו-15 בקהל. אוסטרליה תשיעית בשופטים ו-24 בקהל. אזרבייג'ן עשירית בשופטים ו-23 בקהל. שווייץ 12 בשופטים ו-25 ואחרונה בקהל. נורבגיה 17 בשופטים ושביעית בקהל. מולדובה 20 בשופטים ושנייה בקהל.
* השיר הליטאי, "Sentimentai", הוא השיר הראשון של ליטא מאז הבכורה שלה ב-1994, שהושר בליטאית מלאה. מאחר והוא סיים במקום ה-14 בגמר, הוא השיר בליטאית שהגיע הגכי גבוה בתחרות אי פעם.
מיקומים בחצאי הגמר לעומת הגמר: בחצי הגמר הראשון, אוקראינה במקום הראשון, מנצחת בגמר. הולנד במקום השני, מסיימת 11 בגמר. יוון שלישית, מסיימת שמינית. פורטוגל רביעית, מסיימת תשיעית. ארמניה חמישית, מסיימת במקום ה-20. נורבגיה שישית, מסיימת עשירית. ליטא שביעית, מסיימת 14. מולדובה שמינית, מסיימת שביעית. שווייץ תשיעית, מסיימת 17. איסלנד עשירית, מסיימת במקום ה-23. בחצי הגמר השני, שבדיה במקום הראשון, מסיימת רביעית בגמר. אוסטרליה שנייה, מסיימת 15 בגמר. סרביה שלישית, מסיימת חמישית. צ'כיה רביעית, 22 בגמר. אסטוניה חמישית, 13 בגמר. פולין שישית, 12 בגמר. פינלנד שביעית, 21 בגמר.בלגיה שמינית, 19 בגמר. רומניה תשיעית, 18 בגמר. אזרבייג'ן עשירית, 16 בגמר.
* אוקראינה זוכה ב-439 נקודות בטלווטינג, שהוא ניקוד הטלווטינג הגבוה ביותר אי פעם לשיר כלשהו באירוויזיון.
* השיר הזוכה מטעם אוקראינה "Stefania" של Kalush Orchestra הוא הזוכה היחיד שהושר באוקראינית מלאה.
* השיר הזוכה מטעם אוקראינה הוא גם שיר ההיפ-הופ הראשון שאי פעם זכה בתחרות.
* בריטניה מסיימת במקום השני, שזהו לה המיקום הגבוה ביותר מאז 1998. זו גם הפעם הראשונה מאז 2002, שבריטניה מסיימת בטופ 3. השיר מסיים במקום השני במצעד הבריטי, שזה המקום הגבוה לשיר אירוויזיון בריטי מאז 1996.
* בריטניה מגדילה את שיאה במספר הפעמים שסיימה במקום השני בתחרות – 16 פעמים.
* ספרד מסיימת במקום השלישי, שזהו לה המיקום הגבוה ביותר מאז 1995.
* איטליה מסיימת במקום השישי, שזהו המקום הגבוה ביותר למדינה מארחת מאז 2016.
* בהצהרה שפורסמה ממש תוך כדי הגמר, איגוד השידור האירופי חושף כי במהלך מופע חבר השופטים של חצי הגמר השני, בשישה צוותי שיפוט, אלו של אזרבייג'ן, גאורגיה, מונטנגרו, פולין, רומניה וסן מרינו, נמצאו דפוסי הצבעה לא סדירים. כתוצאה מכך, ניתנו את הצבעות השופטים שלהן החליפו תוצאות מצטברות של צוותי שיפוט אחרים. התוצאות הוחלפו עבור חצי הגמר השני ועבור הגמר על סמך מדינות עם דפוסי הצבעה דומים, מהבתים שבהן שובצו המדינות להגרלת חצי הגמר. על פי רשות השידור של פלנדריה, השופטים של המדינות המעורבות ערכו הסכמים להצביע זה עבור זה בניגוד לחוקי התחרות.
במהלך ההכרזה על הצבעות השופטים בגמר, הצבעות אזרבייג'ן, רומניה וגאורגיה הוכרזו על ידי Martin Österdahl, המפקח על התחרות. בשידור החי נאמר כי הדבר נבע מקשיים טכניים ביצירת קשר עם הדוברים של אותן מדינות. הודעה לעיתונות מטעם רשות השידור הרומנית, TVR, חשפה כי הסיבה להענקת הניקוד על ידי Österdahl במקום הדוברת המקומית נבעה מסירובה של TVR לקבל את הניקוד המצטבר שחושב על ידי איגוד השידור האירופי.
למחרת הגמר, TVR האשימה את איגוד השידור האירופי ב"שינוי הכללים" וביקשה בירור נוסף של התקרית. בהחלטתו המקורית,השופטים הרומנים העניקו 12 נקודות למולדובה. גם רשת השידור הגיאורגית, GPB, והאזרבייג'נית, İTV, ביקשו הצהרה מפורטת יותר בנושאי הצבעת השופטים, וחשפו כי 12 הנקודות שלהשופטים שלהן הוענקו במקור לאוקראינה. רשות השידור המונטנגרית, RTCG, והפולנית, TVP, ביקשו הבהרות נוספות בנושא. בנוסף, TVR ו-İTV טענו שלא התרחשו קשיים טכניים במהלך הצבעת השופטים בגמר.
איגוד השידור האירופי פרסם את הפירוט המלא של קולות השופטים המבוטלים מחצי הגמר השני. RTCG, TVR ורשת השידור הסן מרינאית, SMRTV, הכחישו כל עבירה על החוקים מצידם, כאשר השניים הראשונים טוענים כי קיימים דפוסי הצבעה לא סדירים אחרים אך אלו לא זוהו. TVR גם איימו לפרוש מהתחרות של 2023 וכאלו עתידיות, תוך שהיא מתכננת לנקוט בצעדים משפטיים נגד איגוד השידור האירופי בתגובה, אולם, מאוחר יותר דווח על ידי ערוץ החדשות הרומני Impact.ro ב-29/07 כי TVR נסוגה מכל ההתנגדויות שלה.
* הצבעת צוות השיפוט האוקראיני בגמר עמדו בפני ביקורת במדיה החברתית האוקראינית והפולנית. בעוד השופטים בפולין העניק 12 נקודות לאוקראינה, חבר השופטים האוקראיני לא העניק לפולין נקודות כלשהן. עקב כך, עלו טענות שהצבעת השופטים האוקראינים סוכלו על ידי סוכנים פרו-רוסים שהתכוונו לפגוע ביחסי פולין-אוקראינה. שגריר אוקראינה בפולין ושר התרבות האוקראיני מתחו ביקורת על החלטת השופטים, כאשר האחרון כינה אותה "מביכה". חברי צוות השיפוט האוקראיני הצהירו כי הצבעותיהם מייצגות את דעותיהם, ואינן קשורות לשיקולים פוליטיים כלשהם.
* 161 מיליון צופים צפו בתחרות, ירידה של 22 מיליון צופים מהשנה שעברה. הירידה נבעה מאי שידור התחרות ברוסיה וחוסר היכולת להביא נתוני צפייה מאוקראינה.
* 3% יותר צופים בגילים 15-24 צפו בתחרות בהשוואה ל-2021.
* כ-18 מיליון צופים צפו בפלטפורמות של יוטיוב וטיקטוק.
* הסינגל של השיר הארמני מגיע לסטטוס זהב באיטליה ובשבדיה.
* הסינגל של השיר האוסטרי מגיע לסטטוס זהב במדינה.
* הסינגל של השיר הפולני מגיע לסטטוס זהב במדינה.
* הסינגל של השיר האיטלקי מגיע לסטטוס פלטינה משושה במדינה.
* הסינגל של השיר הבריטי מגיע למעמד כסף במדינה.
* הסינגל של השיר הספרדי מגיע למעמד פלטינה כפולה במדינה.
* האלבום הרשמי של התחרות מגיע למקום ראשון במצעד האוספים של אוסטריה, גרמניה, הולנד ובריטניה, ולמקום הראשון במצעד השווייצרי. מגיע למקום הרביעי במצעד האוספים האירי ולמקום ה-11 באוסטרליה.
* השיר השבדי, "Hold Me Closer" של Cornelia Jakobs, זוכה בשיר השנה בטקס פרסי ה-Rockbjörnen של הצהובון Aftonbladet ובשיר השנה בטקס פרסי המוציאים לאור השבדיים, ה-Musikförläggarnas.
* בעקבות האירוויזיון, השיר הסרבי, "In corpore sano", נכנס למצעדי הספוטיפיי הויראלים של יותר מ-30 מדינות. נציגת המדינה, Konstrakta, מגיעה ל-1.3M עוקבים בספוטיפיי בחודש, מה שמהווה שיא מקומי.
* מספר חודשים לאחר האירוויזיון, השיר הארמני "Snap" בביצוע Rosa Lin הופך ויראלי, וזאת בזכות ה-TikTok. הודות לכך, השיר הופך להיות השיר המצליח ביותר שיצא מאירוויזיון 2022, למרות שבתחרות עצמו הוא סיים רק במקום ה-20.
ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון במלואו כאן:

ניתן לצפות בחצי הגמר השני במלואו כאן:

ניתן לצפות בגמר במלואו כאן: