לראשונה מאז 2015, האירים בוחרים את שירם באמצעות קדם. הקדם מתקיים במסגרת התכנית The Late Late Show. האם מבין ששת השירים יימצא השיר אשר יוציא את אירלנד מהקרשים ויעלה אותה לגמר האירוויזיון? לאחר כל שיר, פאנל של מומחים מביע את דעתו על השיר והביצוע. ההצבעה היא של צוות שיפוט מקומי, צוות שיפוט בינלאומי וטלווטינג.
Patrick O'Sullivan – One Night, One Kiss, One Promise – זה שיר שמחזיר לאייטיז. מידטמפו עד אפטמפו אלקטרופופי. יש בשיר משהו תמים ומקסים, אבל ההופעה מעט קרינג'ית. הוא מתחיל את השיר שכוב על מיטה ואז מתיישב. בפזמון מצטרפים אליו רקדן ורקדנית, במה שזורק להופעה האירית באירוויזיון 2018. השיר די מיידי והמבנה שלו פופי וקליט. הביצוע מדויק, אבל המבצע לא הכי כרימזטי שיש. 3/5.
Janet Grogan – Ashes of Yesterday – השיר נשמע כמו ריג'קט של Emeli Sandé. יותר מזה, השיר נשמע מאד דומה ל-"Move" של The Mamas, שהיה אמור להיות השיר השבדי לאירוויזיון 2020 לפני שבוטל. הזמרת עולה בשמלה כחולה עם רצועות ספגטי. מלוות אותה ארבע זמרות ליווי בפלייבק מלא. זה נחמד מאד, כמו שהיו The Mamas, אבל רחוק מלהדהים. היא ווקליסטית מקצועית. 3/5.
Brendan Murray – Real Love – הזמר ייצג את אירלנד באירוויזיון 2017 בקייב, אוקראינה, אך לא העפיל מחצי הגמר. מאז הספיק להשתתף באקס פקטור בריטניה. הוא אחד מכותבי שירו. מדובר בבלדת פופ מלודית וחביבה. הוא לבוש בבגדים שחורים, גנריים כמו השיר עצמו. הקול שלו גבוה ומעט צומרני. בניגוד לשיר שלו מ-2017, זה פחות מיידי, פחות בויבנדי, יותר אמצע הדרך. זה חביב לשמיעה, אבל לא מעבר. 3/5.
Miles Graham – Yeah, We're Gonna Get Out of It – הוא יושב על הקלידים לבוש קפוצ'ון כתום. סביבו חמישה זמרים וזמרות ליווי בקפוצ'ונים צהובים, המרקדים מצד לצד. בברייק שאחרי הפזמון הוא פייק מנגנים בחצוצרות. זה פופ-RnB-פולק סינגר-סונגרייטירי חביב, אך נעדר בשורה. הביט נחמד, ויכול להיות שזה יעשה משהו על הצופים. בברייק אחרי הפזמון השני, שני רקדנים נותנים בברייקדאנס. 3/5.
Rachel Goode – I'm Loving Me – מדובר בפופ דיסקו מיושן ומבולגן. הזמרת עולה בחליפת מכנסיים כסופה. בפזמון נכנסות שתי רקדניות, והשיר עובר להיות שלאגר שבדי למהדרין, שמתחיל במלוא העצמה ואז נופח את נשימתו. יש לה קול יפה וגבות שיפה להן השתיקה. זה טיפשי וזבלי מאד. בסוף יש גם מודולציה. נו באמת. היא מזייפת את חייה. 2/5.
Brooke – That's Rich – חביבת החובבים קיבלה להופיע אחרונה בתחרות. היא עולה בקוקיות ואאטפיט לבן עטוי נוצות, שנראה כמו כותונת לילה. עמה שתי רקדניות. אני מבין למה זה פייבוריט. באבלגם-פופ קצבי עם הפקה אלקטרונית פשוטה למדי. זה לא רע, אבל גם רחוק מלהיות יצירת מופת. ההופעה הווקאלית שלה לא רעה, אבל היא מתקשה לתקשר עם המצלמה ולהתחבב על מי שצופה, כך לדעתי. 3/5.
להלן דירוגי לשירי הקדם:
- Patrick O'Sullivan – One Night, One Kiss, One Promise
- Brendan Murray – Real Love
- Brooke – That's Rich
- Miles Graham – Yeah, We're Gonna Get Out of It
- Janet Grogan – Ashes of Yesterday
- Rachel Goode – I'm Loving Me
מופע הביניים הוא של Riverdance:
כעת הצבעת צוות השיפוט הבינלאומי:
2 נק' – Brendan Murray
4 נק' – Rachel Goode
6 נק' – Miles Graham
8 נק' – Janet Grogan
10 נק' – Patrick O'Sullivan
12 נק' – Brooke
הצבעת צוות השיפוט המקומי:
2 נק' – Rachel Goode
4 נק' – Brooke
6 נק' – Patrick O'Sullivan
8 נק' – Brendan Murray
10 נק' – Miles Graham
12 נק' – Janet Grogan
והצבעת הטלווטינג:
2 נק' – Brendan Murray
4 נק' – Janet Grogan
6 נק' – Patrick O'Sullivan
8 נק' – Miles Graham
10 נק' – Rachel Goode
12 נק' – Brooke
תוצאות סופיות:

בהצלחה לאירלנד ול-Brooke.
ניתן לצפות שוב בקדם כאן.