שבדיה ממשיכה במסעה לטורינו. שבעה שירים נוספים יתמודדו על שני מקומות בגמר. שני שירים נוספים יעפילו לטרום גמר 5/שלב "ההזדמנות הנוספת". ניתן לצפות בשידור החי כאן. פרטים על כותבי השירים והמבצעים ניתן לקרוא כאן.

המנחה, Oscar Zia, עולה על הבמה. אחרי פתיח של קרנבל ברזילאי כלשהו, והופעת אורח של Eva Rydberg, שתתפקד כסיידקיק של Zia לאורך הערב.

התחרות מתחילה.

LIAMOO – Bluffin – שיר אלקטרופופ מודרני בהשפעת The Weeknd, עם הרב שירת פלצט ודרופים. כמה אלמנטים נשאלו מ-"Heartless" של Kanye West. הפזמון מאכזב מעט. ההרגשה היא של שיר מחושב מאד וניסיון לאינטימיות מזויפת. הוא מגיש אנרגיות של Benjamin Ingroso רק בלי הפרופ היקר. בוידאוארט צבע סגול, ודמותו עולה בפזמון. ההרגשה היא של מסיבה. זה לא רע, אבל זה ריקני למדי. 3/5.

Niello & Lisa Ajax – Tror du att jag bryr mig – שיר פופ רדיו פרנדלי עם פזמון אפקטיבי וקצת ילדותי בביצוע Ajax וראפ בביצוע Niello. מלודיה קופצנית וקייצית. ההופעה מצולמת ב-16:9. יש קירים בצבעי פסטל מאחוריהם ופרופס תואמים שמדמים בצד שלה מספרה. יש עמם שני רקדנים ושתי רקדניות. לא החלטתי מה אני חושב על השיר הזה. זה נשמע כמו משהו שלא נכתב במיוחד למלודיפסטיבלן במיוחד מצד אחד, אבל מצד שני כשיר סטנד אלון זה לא משהו שהייתי מתלהב ממנו גם ברדיו. זה גם נשמע כמו משהו ששמענו לא מזמן במלודיפסטיבלן. ההופעה חמודה, אבל כמו כל דבר במלודיפסטיבלן עשויה מידי. 3/5.

Samira Manners – I Want to Be Loved – בלדת פופ סינגר-סונגרייטרית. גם זה זה רדיו פרנדלי מאד. יש חזרה על כותרת השיר הרבה פעמים והפזמון מעט רפטטיבי. שיר רגשני וחלומי בביצוע זמרת שברירית. יש לה מבטא בריטי וקול גרוני קצת. היא יושבת ופורטת על גיטרה, ולצידה להקה המורכבת משלוש נגניות. בוידאוארט נורות קטנות המשתלשלות מהתקרה. זה שונה ממה שאנחנו רגילים לקבל בקדם הזה, ודווקא בגלל זה אני בעד, אבל כשיר הוא מאד מאד פשוט, אולי פשוט מידי. אני גם בספק כמה זה אותנטי. 3/5.

Alvaro Estrella – Suave – פופ לטיני אפקטיבי, ואחד הפייבוריטים להערב. הרגשה של ומסיבה לטינית, אבל למען האמת זה זבל של שיר, שבלונת פופ מלפני עשור וחצי פסאוודו-לטיני. בוידאוארט אפקט של זמש אדום, יש להבות של אש וארבעה רקדנים בחליפות בורדו חושפות חזה ומגבעות, האמורה לדמות להם מראה לטיני משהו. זבל. 1/5.

Browsing Collection – Face in the Crowd – השיר נפתח בלופ של הגיטרה החשמלית. פאנק שמח עם אטיטוד. יש ריפים הארדקורים עם אלמנטים של Avril Lavigne בווקאל. יש שינוי במקצבים ובדינמיות של השיר. מסתבר כי השיר נשלח על ידי מנהל חברת התקליטים ללא ידיעתן, כך שהשיר לא נכתב עבור המלודיפסטיבלן, אלא עבור פרויקט מוזיקלי אחר. השיר עבר שינויים לאחר מכן לבקשת הלהקה. זה הרבה פחות נותן בראש ממה שציפיתי, די חלבי. ההוק של השיר די חלש, וזה נע בין פאנק-רוק למוזיקה Avril Lavigneית חלבית. 2/5.

John Lundvik – Änglavakt – נאמר כי המילים בשבדית לא טובות, כנראה כי השיר נכתב במקור באנגלית. בלדה עדינה וחשופה, ללא אלמנטים דרמטיים, מיושנת, עם אלמנטים נוצריים. נציג 2019 עולה באאוטפיט אפור בהיר, הכולל סריג הקרוע בצווארון וג'ינס תואמים. הוא ווקליסט מצוין, אבל השיר הזה אינו התה. בלדה של פעם, חסרת טעם וריח. הבמה עירומה. הוא עומד לבדו ומזמר, כאשר רק התאורה והעשן תומכים בו. 2/5.

Tone Sekelius – My Way – השיר נשמע כמו המנון ממצעד הגאווה. פופ-שלאגר מיושן ונדוש, אך גם שמח. מילים מעצימות ומלודיה שהקהל ימחא מחיאות כפיים קצובות לצליליה. היא לובשת שמלת בז' מנופחת וארוכת שובל. עמה רקדן ורקדנית בכותנות סאטן. בוידאוארט וילון סאטן מוזהב. יש תזמורת בצורת מיותרת, שאמורה לתת להופעה איזשהו אפקט יוקרתי. אם הייתה תקווה שהשיר האחרון יציל את הערב, היא נגוזה כעת. 2/5.