הקדמה:
ליברפול, בריטניה. כמה התגעגענו לאירוח של ה-BBC. האירוח של 1998 היה אייקוני, אבל הסיכוי שבריטניה תזכה שוב בתחרות נראה כמו חלום רחוק. בחסות המלחמה באוקראינה, בריטניה מתנדבת לארח את התחרות במקום האחרונה, ואנו זוכים לקצת קסם בריטי במודל חדשני. מי שציפה לשחזור של התחרות ההיא בבירמינגהם, התאכזב. האירוויזיון היום הרבה יותר גנרי, וכל תחרות דומה לקודמתה. אז אמנם מדובר בשיפור מהשנה שעברה, אבל האירוח הבריטי אינו שונה מזה ההולנדי שנתיים לפני.
אז לראשונה מאז 1980, לא המנצחת של השנה שעברה מארחת את התחרות. לפני 43 שנים הייתה זו ישראל, שוויתרה על האירוח מסיבות כלכליות. הפעם הסיבה היא מלחמה. אז הייתה זו הולנד שניאותה לארח את התחרות, שממנה נעדרה ישראל. הפעם בריטניה, כאמור, מתנדבת, באירוע שכולו מחווה לאוקראינה הנאבקת, בהשתתפות האוקראינים.
לראשונה מאז 2007, בחצאי הגמר מצביע הקהל בלבד. ה-EBU לא מסביר על הסיבה לכך, אבל סביר להניח ששש המדינות, שרימו בהצבעת השופטים בשנה שעברה, גרמו לאיגוד לקבל את ההחלטה להעביר את הכוח לידי הקהל. גם כאן אנחנו רואים מלודיפסטיבלניזציה של התחרות. בדיוק כמו במלודיפסטיבלן, רק הקהל מצביע בחצאי הגמר, ורק בגמר מצטרפים אליו שופטים. במבחן התוצאה זה עובד. לא נשמעות האשמות על הצבעות מהגרים ושכנות, ויש תמימות דעים בנוגע למעפילות לגמר. לפחות אין טענות הפעם שמהגרים והצבעות גושיות היטו את התוצאה, כפי שהיו בלי סוף ב-2004-2007. מה יהיה הצעד הבא של ה-EBU? פתחו עין על ההתפתחויות במלודיפסטיבלן כדי לגלות.
הזכייה השבדית שמה אותה בראש הטבלה של זוכות האירוויזיון עם שבע זכיות, לצד אירלנד, שכבר שנים לא מצליחה לשלוח משהו שאפילו קרוב להעפלה לגמר. התמקמות שבדיה בצמרת רשימת הזוכות, ואירוח שבדי בשנת ה-50 לזכיית להקת ABBA – אלו כנראה הדברים אשר עומדים לנגד עיניה. ואכן, שבדיה לא בוחלת בדבר בדרך לזכייה. אם ב-2017 Christer Björkman הביא את Loreen למלודיפסטיבלן ונתן לה לעשות את השאר, הפעם השבדים לא משאירים דבר ליד המקרה.
מכל הראיונות והמופעים הפומביים שלה סביב המלודיפסטיבלן והתחרות, ההרגשה שלי הייתה ש-Loreen בכלל לא רצתה להיות שם. אני משער שהיא חזרה לתחרות בעקבות לחץ אדיר של המשלחת השבדית. השבדים כבר הבינו ש-Loreen יכולה להיות הגיים צ'יינג'ר שלהם, והם צדקו. העובדה שהיא זכתה עם אפס מוטיבציה מוכיחה קודם כל כמה היא כריזמטית וחד פעמית כאמנית. מצד שני, יש בזה אירוניה מרירה.
"Tattoo" הוא תוצר גנרי של מוזיקה שבדית קרה ומחושבת. הוא לא היה זוכה עם זמרת אחרת. הוא לא היה זוכה בשנה שעברה, כי אוקראינה הייתה קורעת את שבדיה. האיטלקים גם היו הורסים לשבדים את ההעמדה. לצד מניפולציות שאולי נעשו, לשבדים גם היה הרבה מזל שבריטניה הפיקה את התחרות השנה. השיר הוא ג'וריבייט, מגנט קולות שופטים מהספר, או בקיצור "שיר שופטים". זה נקי מידי, זה לוחץ על כל המקומות הנכונים, זה לא מעורר רגש, אבל זה דרמטי במידה, מוכר מאד, נשמע דומה לשירים אחרים, ומופק בתנאי מעבדה. ואלו דברים שמדברים לשופטים של הדור הנוכחי. אין יותר שופטים של סוף האייטיז תחילת הניינטיז, שהעזו, שהפתיעו בטעמם האוונגרדי מידי פעם, שגרמו לתחרות להיות מותחת כי לאו דווקא הצביעו לפייבוריט. השופטים, כמו השיר, כבר מהונדסים. עורכים מוזיקלים ומוזיקאים בעצם כבר יודעים איך להצביע למה ש"נכון", ולאו דווקא למה שהם יאזינו לו מבחירה בבית. ברגע שהם מתיישבים על הכיסא ומקבלים את הטייטל של "שופט אירוויזיון" השופטים הופכים להיות ההורים שלהם.
אני לא הולך להיות צבוע. אני הייתי בעד החזרה של השופטים ב-2009, ואני לא בעד להעיף אותם רק כי התוצאה לא הייתה לרוחי. אני גם לא בעד להקטין את כוחם. שוב, מאותה סיבה. אני מאמין שנוכחותם נדרשת, כי אני זוכר את הטראש שכיכב בתחרות כשההצבעה הייתה 100%. מה כן צריך לעשות? אני לא יודע, אין לי באמת פתרון למצב. אולי להביא יותר גיוון מבחינת גיל אצל השופטים, אולי ללכת למוזיקת שוליים ולחפש שם שופטים, אולי להביא בני נוער.
מהרגע הראשון היה ברור Tattoo" ינצח אצל השופטים או לפחות יגיע מאד גבוה. אבל מה עושים עם הקהל? כאן אני נכנס למחוזות הקונספירציה, אבל תהיו איתי רגע. השיר הגנרי והלא מרשים הזה צעד במצעדי הספוטיפיי ברחבי היבשת אחרי זכייתו במלודיפסטיבלן. אין שום סיבה שזה יקרה לשיר כזה למלמ"י, אלא אם מישהו בספוטיפיי עצמו משתכנע לדחוף אותו בכל הכוח. מטה חברת ספוטיפיי נמצא בשטוקהולם שבדיה, מרחק של קצת יותר מ-2.5 ק"מ ממטה רשות השידור השבדית. ועדיין, למרות כל המאמץ וההצלחה, שלדעתי היא מלאכותית ולא אורגנית, השיר לא קיבל 12 נקודות מאף מדינה בהצבעת הקהל. אין מה להגיד, הצלחה מסחררת. זה מראה שאפשר לשטוף לאנשים את המוח וליצור הייפ מזויף, אבל כשנדרשים להרים טלפון/אפליקציה ולהצביע לשיר, שטיפת המוח עובדת רק חלקית. לאחר התחרות, השיר מצליח במצעדי הספוטיפיי ברחבי העולם. אני עדיין בסירובי להודות שמדובר בהצלחה אורגנית. אולי אני פשוט לא יודע להפסיד בכבוד.
לראשונה מאז 2019 הפייבוריט של הקהל לא זוכה בתחרות. גם ב-2015 זכתה שבדיה בזכות השופטים. הפעם זה יותר בולט וצורם. בעוד ב-2015 לא ידענו מה הייתה ההתפלגות בין השופטים לקהל עד לאחר התחרות, כאן אנחנו עדים לזה בשידור חי. הקהל צועק באולם "Cha Cha Cha" בעת ההצבעה, ודי ברור עוד לפני שהיא מוכרזת, שבהצבעת הקהל תזכה פינלנד. השופטים מטביעים את שבדיה בנקודות, ופינלנד לא מצליחה להדביק את הפער הענק. יתברר כי בהצבעת הקהל פינלנד מקבלת 133 נקודות יותר משבדיה, הפער הגדול ביותר לטובת שיר שלא זכה לבסוף בתחרות.
ישראל שולחת את הכוכבת הגדולה ביותר שלה. ביולי 2022, מתכנסת וועדה ובוחרת בנועה קירל. האחרונה מתמהמהת במתן אישור לכך שהיא תסע לאירוויזיון, במה שנראה יותר מכל כאקט יח"צני. ואכן, עד לאירוויזיון, וקצת אחריו, אנחנו מופצצים בכתבות יח"צ סביב קירל והאירוויזיון. מצד אחד, אין דבר מרגיז יותר מיח"צ ציני וכתבות מוזמנות. מצד שני, הפופולריות של קירל תורמת מאד לעניין סביב התחרות בארץ. השיר שנבחר עבורה הוא, לטעמי, בינוני. עם זאת, היא עושה עמו את המרב והדבר גם ניכר בתוצאה הסופית של ישראל בתחרות.
גרמניה מסיימת במקום האחרון בפעם השנייה ברציפות, ובשלושת התחתונות ארבע פעמים בחמש השנים האחרונות. זו תעודת עניות לאחת המדינות המייסדות של התחרות. גרמניה אף פעם לא הייתה אימפריית אירוויזיון, אבל השפל שהגיעה אליו דורש מרשות השידור המקומית לעשות בדק בית. רק ההיסטוריה של נורבגיה בתחרות מצילה את גרמניה מלהיות בעלת הסטטיסטיקה הגרועה ביותר.
סיסמת התחרות שנבחרה, "United By Music", מדגימה את השותפות הייחודית בין בריטניה, אוקראינה והעיר המארחת ליברפול כדי להביא את תחרות האירוויזיון לקהל ברחבי העולם ואת כוחה של המוזיקה לקרב בין קהילות. זה גם משקף את מקורותיה של התחרות, שפותחה כדי לקרב את אירופה באמצעות חווית טלוויזיה משותפת במדינות שונות. האריזה הגרפית מסמלת את הזהות התוססת והרחבה יותר של התחרות, וחוגגת את החוויה התרבותית המשותפת הזו כ'מיליוני לבבות פועמים כאחד'. בהשראת דגלי אוקראינה ובריטניה, הצבעים בסמליל התחרות נועדו לשקף את השמחה והגיוון של התחרות. אפקט ה-ECG (אלקטרוקרדיוגרמה) הצבעוני מייצר מחרוזת לבבות, שכל אחד מהם מגיב לקצב ולצליל, כדי להמחיש את הלב הפועם הקולקטיבי של כל מתחרי האירוויזיון והצופים כאחד. הגופן שבו נעשה שימוש נקרא 'Penny Lane', בהשראת שלטי הברזל היצוק מהמאה העשרים המציגים שמות רחובות בליברפול, כמו גם קריצה למורשת המוזיקלית העשירה של העיר. העיצוב הוא פרי שותפות יצירתית בין סוכנות Superunion הבריטית, לבין הסטודיו הקריאייטיב האוקראיני Starlight Creative.

הבמה עוצבה על ידי מעצב התפאורה הניו יורקי Julio Himede, העיצוב התבסס על "עקרונות הביחד, החגיגה והקהילה", תוך השראה מחיבוק רחב ו"היבטים תרבותיים ודמיון בין אוקראינה, בריטניה ובמיוחד ליברפול". שטח הבמה היה 450 מ"ר, עם 220 מ"ר של מסכי לד מסתובבים עצמאית, למעלה מ-700 אריחי LED ולמעלה מ-1500 מטרים של נורות לד.

עם חשיפת כל השירים, שבדיה מתמקמת במקום הראשון בסיכויי הזכייה בטבלאות ההימורים. אחריה אוקראינה, פינלנד ונורבגיה. פינלנד עולה כבר במהלך מרץ למקום השני בהימורים. שבדיה נשארת בראש טבלאות ההימורים עד הסוף, וכאמור גם זוכה בתחרות. בשבוע האירוויזיון מטפסת ישראל בהימורים, וביום התחרות מתיישבת במקום השלישי בהימורים. אוקראינה ונורבגיה אחריה.

חצי גמר 1:
לאחר הטה דאום, סרטון, המראה ילד ליברפולי מטייל ברחבי העיר ומספר למשפחתו, לחבריו ולשכניו שתחרות המוזיקה הגדולה בעולם מגיעה לעיר הולדתו. העיר מתקשטת, ויש לנו גם הופעות אורח של Paul Hollywood, המלך צ'רלס, המלכה קמילה, Sister Sister, Ricky Tomlinson, ו-Paul O'Grady, שהלך לעולמו חודש וחצי לפני התחרות. נכנסים לאולם. נכנסים לאולם, הילד רוקד עם ילדה, הלבושה בצבעי דגל אוקראינה, לצלילי "Together in Electric Dreams". לאחר מכן, מופיעה המנחה Julia Sanina בביצוע "Mayak" עם Valeriy Bebko, שהוא בעלה וחברה להרכב The Hardkiss.
הכרוז מציגה את המנחות, והן עולות אל הבמה ונושאות דברים. התחרות מתחילה.
לפני כל גלויה, מוצגים האמנים מאחורי הקלעים, עם כיתוב של שם מולדתם. לבבות בצבעי דגל הלאום חולפים ומעבירים אותנו לגלויות.

אחרי כל גלויה, קווי המתאר של הבמה נצבעים בצבעי דגל הלאום. הכיתוב והגרפיקה מוצגים בצבעים אלו גם כן. הגרפיקה כוללת חלק מוגדל של הלב בצד שמאל, שהוא חלק מסמליל התחרות, ופסים היורדים מלמעלה למטה בצידו הימני של המסך. הטקסט מיושר לשמאל. שם המדינה מופיע בגדול, תחתיו עם כניסה שמאלית יותר מופיע שם השיר. תחתיו עם כניסה שמאלית יותר מופיע שם המבצע. למטה ביישור לימין מופיעים מלחיני השיר ותחתם תמלילני השיר.

אחרי ארבעה שירים, Alesha Dixon מדברת מאחורי הקלעים עם נציגי מלטה ונורבגיה. לאחר מכן, נותנת בקטע ראפ על התחרות. אפילו Valentina Monetta מוזכרת. Hannah Waddingham משוחחת עם זוכי אירוויזיון 1981, Bucks Fizz. הם כעת רק שלושה.
אחרי עשרה שירים, Waddingham ו-Sanina מציגות תקציר מטקס השטיח האדום.
אחרי מופע הביניים, סרטון המציג את ההיסטוריה של אוקראינה ובריטניה בתחרות. Dixon מראיינת את Timur Miroshnychenko, הפרשן מטעם אוקראינה, ומראה את תגובתו לניצחון האוקראיני בשנה שעברה בעודו משדר מהבונקר. Waddingham ו-Sanina משוחחות עם נציג אירלנד 2008, Dustin the Turkey. זוכה אירוויזיון 2015 ומנחה אירוויזיון 2016, Måns Zelmerlöw, ומנחת אירוויזיון 2018, Filomena Cautela, מופיעים בסרטון שהוקלט מראש, בו הם הולכים ראש בראש במשחק שבוחן את הידע שלהם באירוויזיון. לאחר מכן, Dixon מראיינת את נציגי ישראל, פינלנד ומלטה, העומדים בשורה. כל אחד מהם מסביר כיצד לבצע את הריקוד שלו.
אחרי הצגת שלושה מתמודדים מהמדינות המעפילות אוטומטיות לגמר, צרפת, גרמניה ואיטליה, הגיע הזמן להכריז על עשר המדינות המעפילות לגמר. המפקח על התחרות, Martin Österdahl, מאשר כי יש תוצאות. עשרת המדינות המעפילות לגמר הן: קרואטיה, מולדובה, שווייץ, פינלנד, צ'כיה, ישראל, פורטוגל, שבדיה, סרביה ונורבגיה.

חצי גמר 2:
לאחר הטה דאום, תקציר חצי הגמר הראשון. שלוש המנחות מוצגות ועולות לבמה.
אחרי שיר אחד בלבד, Dixon מציגה את הצבעת "שאר העולם", כאשר מאחוריה נציגי איסלנד 2020-1, Daði & Gagnamagnið, כל זה על מנת לאפשר את שינוע הפרופס של ההופעה הארמנית.
אחרי חמישה שירים, Waddingham מראיינת מאחורי הקלעים שוב את Miroshnychenko ואת אחד ממנחי הגמר והפרשן הבריטי, Graham Norton. נציגי בריטניה 2007, Scooch, מחלקים דפי ניקוד בגרין רום ומשוחחים עם Dixon.
אחרי 11 שירים, Luke Evans מציג קטע ספוקן וורד נלהב על ההיסטוריה של האירוויזיון.
אחרי שכל המדינות הופיעו, המתמודדים פוצחים בריקוד הקונגה בגרין קום בהובלת Peppa Pig ו-Scooch.
הקווים נסגרים. אחרי מופע הביניים, שוב Måns Zelmerlöw, ו- Filomena Cautela במשחקם המטופש. ארבעה ילדים מובילים צוות אל מאחורי הקלעים של התחרות, בסרטון שהוקלט מראש. באולם, Dixon משוחחת עמם למרגלות הבמה.
אחרי הצגת שלושה מתמודדים מהמדינות המעפילות אוטומטיות לגמר, ספרד, בריטניה ואוקראינה, הגיע הזמן להכריז על עשר המדינות המעפילות לגמר. המפקח על התחרות, Martin Österdahl, מאשר כי יש תוצאות. עשרת המדינות המעפילות לגמר הן: אלבניה, קפריסין, אסטוניה, בלגיה, אוסטריה, ליטא, פולין, אוסטרליה, ארמניה וסלובניה.

גמר:
לאחר הטה דאום, זוכי אירוויזיון 2022, Kalush Orchestra בביצוע מוקלט מראש של שירם הזוכה "Stefania". בין אלה שהופיעו בחלק המוקלט מראש של הפתיחה היו Bolt Strings, Andrew Lloyd Webber, Joss Stone, Ballet Black, Ms Banks, וקייט מידלטון, הנסיכה מווילס. נכנסים לאולם לסיום השיר. לאחר מכן, והם מבצעים את הסינגל האחרון שלהם "Changes".
מצעד הדגלים מתחיל, 26 המתמודדים פוסעים על הבמה עם דגלי מדינותיהם. בולט בהם נציג איטליה, אשר אוחז גם בדגל הגאווה המתקדם, זאת כמחאה על החוקים האנטי להט"בים של ממשלת מדינתו. עוד בולטים, נציגי אוסטרליה, שמנופפים גם בדגל האבוריג'ינים האוסטרלי, לכבוד משאל העם על הכרת האבוריגינים כילידים בחוקה האוסטרלית. המוזיקה שליוותה את מצעד הדגלים הושרה על ידי ארבעה משתתפי אירוויזיון אוקראינים לשעבר, שביצעו גרסאות חדשות לשירים המתחרים שלהם לצד קלאסיקות בריטיות: נציגי 2021, Go_A עם "Shum", זוכת אירוויזיון 2016, Jamala עם "1944", נציגת 2006, Tina Karol עם "Show Me Your Love", ונציגת 2007, Verka Serduchka עם "Dancing Lasha Tumbai".
הכרוז מכריזה על ארבעת המנחים, אשר פוסעים לבמה ופותחים בדברים. בין היתר, Waddingham מציגה את רשימת הזכיות בעלות הזכיות הרבות ביותר בתחרות. חובבים יטענו כי מדובר במניפולציה לדחיפת שבדיה לזכייה שביעית. Norton מציין כי לוקסמבורג חוזרת לתחרות בשנה הבאה, לאחר היעדרות של 31 שנים. התחרות מתחילה.
אחרי שישה שירים, תקציר מופעי הביניים ועוד של שני חצאי הגמר.
אחרי שמונה שירים, קידום אירווזיון ג'וניור 2023, כולל מסר מזוכה התחרות של 2022, Lissandro.
אחרי תשעה שירים, קידום אפליקציית האירוויזיון.
אחרי 16 שירים, קצת חנופה לקהל, ומחווה משעשעת לשיר הפולני לאירוויזיון 2014, אשר מתרחשת מאחורי Waddingham בגרין רום.
אחרי 25 שירים, Waddingham מסתודדת עם נציגות אוסטריה, שרוקדות לצידה את הריקוד מההופעה שלהן.
אחרי מופע הביניים הראשון, Norton מראיין את מנחת אירוויזיון 1982, Jan Leeming. המנחה Sanina מדברת עם הפליטים האוקראינים, אשר קיבלו כרטיסים חינם לאירוע. אחר כך, Timur Miroshnychenko המוריד מציג סרטון חסר חשיבות על התחרות. Dixon מראיינת אותו ואת הפרשנים האוסטרלים.
לאחר מופע הביניים השני, Björn Ulvaeus, חבר להקת ABBA, בוידאו קצר על ההצלחות המסחריות שיצאו לאחרונה מן התחרות.
Martin Österdahl מאשר כי יש תוצאות.

שלב ההצבעה:
Norton ו-Waddingham מציגים את הצבעת השופטים. לוח הניקוד דומה לזה של שנה שעברה. פשוט ונקי. הרקע בכחול ותכלת. שמות המדינות בשחור על רקע לבן. הניקוד של המדינה הדוברת באדום על רקע צהוב. לימינו, הניקוד הכולל של על מדינה בלבן על רקע ורוד. הדגלים במלבן פשוט.

כזוכת האירוויזיון הקודם, שלא זכתה לאחר את התחרות השנה, אוקראינה מצביעה ראשונה, ומעניקה את 12 הנקודות שלה לשבדיה. שבדיה תוביל מעכשיו ועד לסיום הצבעת השופטים. מנחת השנה עברה מצביעה שנייה, במקום ראשונה כנהוג, עקב המקרה המיוחד. איטליה מעניקה את 12 הנקודות שלה לישראל, ומעלה אותה למקום השלישי. אחרי שלוש הצבעות, פינלנד עדיין עם 0 נקודות. ההצבעה ההולנדית מעניקה לה את הנקודות הראשונות, אבל גורמת לשבדיה לפתוח פער מהשאר. ההצבעה של מולדובה מעלה את איטליה למקום הרביעי. אחרי ההצבעה האירית, שבדיה כבר מובילה ביותר מפי 2 נקודות מהשיר במקום השני. סן מרינו מעניקה את 12 הנקודות הראשונות לאיטליה, שעולה למקום השלישי. אזרבייג'ן מעניקה 12 נקודות לישראל, שעולה למקום השני. ההצבעה האוסטרית מעלה את איטליה למקום השני. ההצבעה הצרפתית מעלה את ישראל בחזרה למקום השני. פינלנד מתעלמת מישראל ומעלה את איטליה למקום השני. פינלנד עצמה צברה מספיק נקודות והגיעה למקום הרביעי. ההצבעה הגרמנית מתעלמת מישראל ומפינלנד, שיורדת למקום השישי. ההצבע הפורטוגלית מתעלמת מאיטליה, ישראל ופינלנד, שיורדת למקום השביעי. ההצבעה הקרואטית מעלה את פינלנד למקום השישי. ההצבעה האסטונית מעלה את פינלנד למקום הרביעי. ההצבעה הארמנית מעלה את ישראל למקום השני. פולין מעניקה 12 נקודות נוספות לישראל, אבל מולדובה מעלה את איטליה בחזרה למקום השני. פינלנד יורדת למקום החמישי. מה לעזאזל אסטוניה עושה במקום הרביעי??
בגרין רום, Sanina מראיינת את Loreen, שנמצאת במקום הראשון. היא אדישה להחריד. Dixon מראיינת את Mengoni, שנמצא במקום השני. הוא מתקשה קצת באנגלית, ולא ממש מצליח להעביר מסר לקהל.
ההצבעה האיסלנדית מעלה את פינלנד למקום הרביעי, ומתעלמת מישראל ומאיטליה. ההצבעה הסרבית מעלה את ישראל למקום השני. בינתיים, שבדיה צוברת פער מטורף מהשאר. היא כרגע מאה נקודות מישראל ואיטליה. ההצבעה השווייצרית מעלה את איטליה למקום השני. אוסטרליה מתעלמת מישראל. דנמרק מתעלמת מישראל ומאיטליה. ההצבעה הישראלית מתעלמת מאיטליה. צ'כיה וסלובניה מתעלמות מישראל. יוון מעניקה רק 4 נקודות לקפריסין ומתעלמת מאיטליה ומפינלנד. ההצבעה האלבנית מתעלמת מפינלנד. ההצבעה הליטאית מתעלמת מאיטליה. הצבעת השופטים האחרונה מבריטניה מתעלמת מפינלנד, ומעלה את ישראל למקום השני.
להלן טבלת הניקוד אחרי הצבעת כל השופטים:

אחרי ראיון של Sanina ו-Dixon בגרין רום עם Loreen, הגיע זמן תוצאות הקהל. המנחים מכריזים על ניקוד הקהל המשוקלל מהמקום ה-26 של השופטים ועד המקום הראשון. ההצבעות של המקומות האחרונים של השופטים לא מרשימים במיוחד. עד שמגיעים לנורבגיה, שמקבלת 216 נקודות ועולה למקום השני. צרפת מקבלת 50 נקודות, ונציגת המדינה מציגה אצבע משולשת למצלמה, במה שעתיד לההיפך למם ברשתות החברתיות.

אוקראינה מקבלת 189 נקודות ועולה למקום השלישי. ספרד, אחת הפייבורטיות, מקבלת 5 נקודות בלבד. יתברר שהיא סיימה במקום האחרון בקהל. פינלנד מקבלת מהקהל 376 נקודות ועולה למקום הראשון.
המסך מתפצל ומראה את ארבע המדינות, שמתמודדות כעת על הניצחון: פינלנד, שבדיה, ישראל ואיטליה.

איטליה מקבלת 174 נקודות ועולה למקום השני. היא יוצאת מהמרוץ.

ישראל מקבלת 185 נקודות ועולה למקום השני. שבדיה מקבלת 243 נקודות וזוכה באירוויזיון.

שבדיה זוכה בתחרות בפעם השביעית. פינלנד במקום השני, ישראל שלישית. איטליה ונורבגיה חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
Loreen פוסעת לבמה ומחבקת את דורון מדלי בדרך. היא חמודה נורא, ואני מת עליה, אבל אני לא מאמין שהיא מתרגשת באמת. Käärijä מצטלם מחובק עם המשלחת השבדית. נועה קירל שולחת נשיקות לקהל, בעוד דורון מדלי מצלם אותה בנייד שלו. Loreen חולצת את נעליה לפני העלייה לבמה. Julia Sanina מודה לבריטניה באוקראינית. הופעת הניצחון של Loreen הרבה יותר משוחררת והרבה פחות מדויקת ווקאלית.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

01. ספרד – פלמנקו מודרני, עם הפקה מרשימה מקושטת אלקטרו וקולות ליווי משוכפלים, המגבירים את הדרמה. השיר משלב את המסורת הספרדית רבת השנים של מוזיקת הפלמנקו עם צלילים עכשוויים. שיר נהדר, מיוחד, מכשף. שיא מלא נשמה, שהיה אמור להביא מהפכה באירוויזיון, אבל נכשל חרוצות, כאשר סיים במקום האחרון בהצבעת הקהל. אירופה עדיין לא בשלה לפלמנקו הספרדי. שיר דרמטי, מלא תשוקה, ומלא סימליות, בביצוע זמרת נפלאה, הן ווקאלית והן כפרפורמרית.

02. איטליה – בלדת פופ אמוציונאלית ומודרנית. קולו של הזמר מטעין דרמה, המתפוצצת בפזמון. הפזמון הראשון יחסית שקט. העיבוד מאפשר לו להביע את כל הרגש בקול רגשני, אך מאופק. המלודיה נימוחה, מוכרת מאד, סנרמואית. ההעמדה פשוטה למדי. Marco Mengoni עומד בקדמת הבמה הקדמית העגולה, לבוש בחולצה עשוית אבנים נוצצות. הלבוש שלו הוא פחות לטעמי, אבל באמת שהגבר הזה יכול ללבוש הכל ולגרום לו להיראות טוב. מאחוריו, על הבמה הגדולה שני רקדנים, הקופצים מגרמי מדרגות אל טרמפולינה וקופצים חזרה מעלה. בוידאוארט עננים, ולחילופין ירח. הביצוע ללא רבב, המצלמה אוהבת את Mengoni, והשימוש בשחור, לבן ואפור עוזר לו להתבלט. הופעה מרגשת.

03. צ'כיה – היפ-הופ בשילוב אתנו-פופ. שיר העצמה נשית עם הופעה תואמת. גם הצ'כים הביאו שיר עם אמירה. הפעם כזו נשית, החוצה מדינות ושפות. לשם כך הם שרים בארבע שפות שונות. בהופעה הן לבושות באאוטפיטים ורודים זהים ושיערן עשוי בצורה זהה ואסוף לצמה ארוכה. זה השיר שנשמע הכי הרבה כמו השיר האוקראיני שזכה בתחרות בשנה הקודמת. המנוני ובעל קצב מדבק. נשות העולם התאחדו.

04. פינלנד – EBM, בשילוב ראפ וטכנו. שיר עצבני, משעשע וגאוני בו זמנית. יציאה משוגעת של פינלנד. Käärijä, כמו הרבה אמנים היום, עולה על הבמה עם דמות שהיא חצי אמיתית. תחשבו על Nunu הישראלית או Little Big הרוסים. הרי כולנו כל הזמן לובשים מסכות ונמצאים בהצגה, אז מה ההבדל בין הדמות שהוא עוטה לעצמו לעומת אלו של Loreen או נועה קירל? הופעה אקסטטית, שקצת שואבת מזו האיטלקית ב-2021. פזמון מדבק וקליט, להיט אמיתי וכנראה הזוכה המוראלי של השנה. סוף השיר לוקח לשלאגר. מתי בפעם האחרונה אירופה הייתה מאוחדת סביב שיר בפינית מלאה?

05. פורטוגל – ג'אז צועני ופופ-פולק בורלסקי. הזמרת לובשת שמלה אדומה מלאת נוצות, וקצת נראית דמות מהחבובות. עמה על הבמה ארבעה רקדנים ורקדניות, וכולם באדום. שיר כיפי ושמח על ההתמסרות המוחלטת לאהבה, תוך איבוד שליטה והיגיון. זה מאד דרום אירופאי. לדמיין את עצמך מאזין לזה תוך שתיית יין לבד בצהרי יום שישי מהביל מאחת מבירות דרום היבשת.

06. קרואטיה – Pאנק-רוק ושוק רוק בקרואטית מלאה. זהו שיר אנטי מלחמתי, היוצא נגד פוטין ובני בריתו. על רקע המלחמה באוקראינה, זה משמח שיש שיר אחד ששובר את אווירת האסקפיזם ומביא שיר מחאה, גם אם הוא בנושא שיש כלפיו קונצנזוס כמעט מלא. חברי הלהקה לבושים בשמלות ומאופרים בכבדות, מה ששובר את הגברי והמלחמתי, הבא לידי ביטוי בכובעי הגנרלים ובשפמים שלהם. לקראת סוף השיר הם פושטים בגדים ונשארים בתחתונים וגופיות. זה מאד יוגוסלביה של שנות השמונים, ומגניב לראות שעוד יש לזה קהל.

07. אוסטריה – דאנס-פופ קליט, הומוריסטי ומדבק. "מי לעזאזל זה אדגר?" השיר הכי אינטיליגנטי ומחאתי בתחרות השנה. מדובר בשיר חתרני בקצב מהיר, המשלב את המסורת הנוצרית, את המסורת של אוסטריה באירוויזיון ואת מסורת הפופ. ההופעה בחצי הגמר קצת מהוססת, אבל Teya and Salena משתלטות על השיר לבסוף. אולי היה אפשר להשקיע בהופעה קצת יותר יצירתית. מצד שני, זה היה יכול להסתיים כשיר בדיחה, ואולי זה טוב ונכון שהם לא הלכו על הכיוון הזה.

08. גאורגיה – אלקטרופופ, אינדי-פופ ופופ נסיוני, אגרסיבי ובנוי לבמה הגדולה. יכול להיות שאני היחיד בעולם שאוהב את השיר הזה. כן, זה צעקני, מאד דרמטי, והמילים לא הכי ברורות. בגדול זה שלוש דקות של פיצוצים שלא נגמרים. Iru זמרת מצוינת, אבל ההופעה של השיר חלשה למדי מבחינה בימתית, והמבצעת עצמה חווה כמה רגעי נפילת מתח בהופעה. ועדיין, זה סוג של גילטי פלז'ר עבורי, שיר של התפרקות רגשית מוחלטת, ודרמה טבולה בגי'בריש.

09. מלטה – אינדי-Fאנק-פופ, ג'אזי וגרובי. אחד השירים היותר טובים שמלטה שלחה לחרות. מה חבל, שהשיר הגיע למקום הגרוע בתולדותיה. ללא ספק השיר הכי אותנטי, שמלטה שלחה. חברי ההרכב כתבו את השיר, מה שלא קורה לרוב בשירים המלטים. ההופעה בליברפול סבבה, אבל הבמה עמוסה, וההרגשה קצת מבולגנת מבחינה ויזואלית.

10. לטביה – רוק אלטרנטיבי מלודי בהשפעת הבריט-פופ, נעדר שטיקים, נקי מכל טריקים מוזיקליים ואפנות חולפות. זה די מדהים, שהשיר כמעט העפיל לגמר. יש בשיר משהו קצת יומרני ומאד בריטי. ההופעה יפה מאד מבחינה אתסטית, והלהקה שרה כאשר סביבם גופי תאורה, המפיצים אור צהוב-כתום ושובר את האווירה הקרה עם קצת חום. שיר טוב, אבל לא מתבלט ולא כזה להיט גדול.

11. סלובניה – אינדי פופ-רוק המנוני למדי, שמזכיר את מוזיקת האינדי רוק הבריטית מהעשור הראשון של שנות האלפיים. זה נעשה חביב חובבים, בין היתר בזכות הסולן הנאה והכריזמטי. סלובניה חוזרת לסלובנית, בשיר טוב, שמסייע לה להעפיל לגמר, אך לא מעבר. Joker Out נותנים הופעה מצוינת ומלאת אנרגיה. השיר עצמו אנרגטי, מעורר, ובנוי לבמה הגדולה. ההופעה נקייה ותורמת לאותנטיות של השיר וההרכב. חבל שזה לא סיים גבוה יותר.

12. מולדובה – אתנו-פופ עם אלמנטים שבטיים. בקדם זה נורא בלט, אבל נדמה שעל הבמה בליברפול נעשו יותר מידי טעויות. פשה חתיך אמיתי, וזמר מוכשר ומלא כריזמה, אבל התאורה אדומה וכבדה, והוא והרקדניות טובעים על הבמה הגדולה. פתאום זה גם נשמע מאד רפטטיבי. עם זאת, תודה שיש עדיין מדינות אשר שולחות שירים בשפת המקור. עוד לחיוב אציין, שזה לא מתאמץ מידי, רק קצת. אווירה שבטית ופגאנית במלודיה, בהפקה ועל הבמה.

13. ארמניה – פופ ניסיוני, Sadcore ו-Dark Ambient. הזמרת מופיעה על פלטפורמה גדולה ומוטה. אורות ורודים מוארים על הפרופס הלבן ועליה, מה שנותן תחושה של במה שונה לגמרי. היא פרפומרית משכנעת והייתי מצפה שזה יסיים גבוה יותר מכפי שסיים. הצלילים דרמטיים וקצת עצובים, למרות שהמילים לגמרי אופטימיות. יש ברייק עבור ריקוד, והתחושה היא שהארמנים ניסו לשחזר את הופעתם האפקטיבית מ-2016 לצד יצירת להיט טיקטוק כמו שהיה להם ב-2022.

14. אלבניה – אתנו-פופ, מידטמפו עד אפטמפו, בלקני, מסורתי ואמוציונלי. מדובר בחצי גילטי פלז'ר. זה מידטמפו עד אפטמפו, שיר אירוויזיון של לפני 17 שנים, אבל יש בו משהו אותנטי ושובה לב. זה נורא דרמטי, ולא מחדש שום דבר מבחינה מוזיקלית, אבל Albina and Familja Kelmendi נותנים את ההופעה הווקאלית החזקה של השנה, ומראים את ההבדל בין כוכבי אינסטנט לבין זמרים אמיתיים עם השכלה מוזיקלית. תענוג להאזין לשיר בלייב. זה עצוב, זה שמח, זה מלא רגשות. ההעמדה הבימתית אפקטיבית, ו-Albina נותנת את כל כולה.

15. רומניה –  פופ-Soul קברטי מידטמפו עד אפטמפו. נער בן 18 עם המון ביטחון עצמי, אולי קצת יותר מידי. זה היה הפייבוריט שלי בקדם, אבל הפך להיות שנוא החובבים וסיים במקום האחרון בחצי הגמר. כשיר זה נחמד מאד, דומה קצת בחלק מהצלילים לשיר הרומני ב-2019, שגם הוא כשל. ההופעה יומרנית להחריד, מבלי להביא קבלות. נדמה שהם עשו את כל הטעויות האפשריות בבימוי ההעמדת השיר. Theodor Andrei מוכשר מאד, והוא כנראה ירצה לשכוח את ההופע ההזו.

16. אוקראינה – אלקטרופופ תעשייתי מידטמפואי מודרני. הפזמון הוא משהו שמזכיר את The Weeknd או Imagine Dragons, אבל נעדר אפקטיביות והדינמיקה שבשיר הולכת לאיבוד. מופק טוב, אבל מלודית פושר ואף מונוטוני. ויזואלית, נדמה שכמעט מידי שנה המדינה מצליחה להגזים בהעמדה שלה, בניגוד גמור להופעה איטלקית, לדוגמה. הסולן משחק עם ארבע מסכים, אשר מדמים אותו לאיש פלדה. פניו, העשויים חצאי פלדה מופיעים גם בוידאוארט. הצבעים השולטים הם כמובן כחול וצהוב. זה מופק בהקפדה, אבל דווקא ברמה הקולית הוא רחוק מלהיות מושלם.

17. צרפת – מידטמפו עד אפטמפו פופי מאד, עם קישוטי אלקטרו והשפעות של דיסקו. על הנייר, וגם אחרי חשיפת השיר, זה היה אמור להיות שחזור ההצלחה הצרפתית מ-2021. השיר דרמטי, וכך גם ההופעה, שבה עומדת המבצעת על פלטפורמה, שמגביהה אותה לפני הפזמון השני. הפזמון קליט, רקיד, דרמטי במידה, אך השיר אינו אחיד, מנסה בכל כוחו להיות להיט וכושל. עבודת מצלמות מורכבת, לצד ההעמדה יחסית פשוטה. ולבסוף, הרגשה של תפסת מרובה לא תפסת.

18. בלגיה – השיר מתחיל כבלדת Soul, ומיד הופך להיות להיט מועדונים רטרואי. כשהשיר זכה בקדם, החובבים זעמו, אך ככל שהזמן נקף התבהר כי הבלגים ידעו מה הם עושים. מעל לכל, מדובר בפרפורמר מאד סימפטי, שמצליח להתחבר לקהל, בווקליסט מוכשר ובבימוי מצוין לנאבמר, שהולך עד הסוף עם הוייב הלהט"בי הניו-יורקי שלו. המנון מועדונים משנות התשעים, עם השפעה מובהקת של תרבות הדיסקו. גם כאן, כמו בשיר האסטוני, השופטים דחפו את השיר לטופ 10 הסופי, אבל גם הקהל כמעט הכניס אותו לטופ 10 שלו.

19. אזרבייג'ן – בלדת פופ-רוק ורוק אלטרנטיבי עם ראפ. זוכרים שפעם היא הייתה המדינה הקומפטטיבית ביותר בתחרות. כל שנה הם הגיעו עם סכין בין השיניים. משהו קרה להם מאז. זה אחד השירים הכי לא קומפטטיבים ומכווני ניצחון של השנה. צמד האחים לא כריזמטי, השיר סביר, אך מנומנם. אהבתי את הלבוש שלהם, חליפות בירוק בהיר וסגול עם חולצות בהדפסים שמזכירים את אלו של שנות השישים הפסיכדליות.

20. ישראל – פופ-EDM עם השפעות של K-Pop. הכוכבת הישראלית הגדולה ביותר בזמן שליחתה, והכוכבת הגדולה ביותר ששלחנו מאז שרית חדד ב-2002. כל הכבוד לקירל על האומץ ללכת למקום, שרבים מזמרי ארצנו פוחדים ללכת אליו. השיר עצמו לא מלהיב, כמו שאמר קומיקאי מקומי מדובר ב"פירורים שנמצאו על הזקן של דורון מדלי". ואכן, מבחינת השיר ציפיתי למשהו יותר מלהיב. זה קצת meh. בדקה האחרונה של השיר נוצר עניין, אבל הוא לא יכול להפוך את זה לשיר טוב באמת. גם מבחינת ההעמדה, עד לדקה האחרונה זה נראה כמו ההופעה של עדן אלנה מ-2021.

21. בריטניה – דאנס-פופ ואלקטרופופ קצבי ורקיד. בריטניה מתחרה עם ישראל בתחרות האינטרו הדרמטי ביותר, אך בניגוד לישראל, זהו רגע השיא של בריטניה בהופעה. בסטודיו זה שיר טוב יותר, אבל Mae Muller לא מצליחה לשיר כמו שצריך, ושומעים יותר טוב את קולות הרקע החלשים. לשיר יש הוק חזק, אך מה שנשמע מלא חיים וכיפי בסטודיו, הופך על הבמה בלייב להופעת קריוקי מביכה. לזמרת יש המון ביטחון, אבל שם זה נגמר.

22. שווייץ – בלדת פופ דרמטית עם אינטרו של פסנתר. שמענו מלא שירים כאלה, ודי מתבקש שמדינה כמו שווייץ שולחת שיר כזה למלמ"י. השיר נשמע כמו שירם מהשנה שעברה, אבל משודרג. ההעמדה קצת מחקה את מה שהצליח עבורם בתל אביב 2019. הרקדנים בשיר כזה איטי נותן תחושה של הופעת בית ספר ביום הזיכרון. זה גם שיר אנטי מלחמתי, אבל נורא גנרי, גם מבחינת הליריקה שלו.

23. אוסטרליה –  פרוגרסיב רוק וניו וייב. המנוני מאד. זה היה אמור להצליח הרבה יותר לפי ההימור שלי, אבל הקהל לא התחבר לזה. בדיעבד אני יכול להבין למה. השיר נשען לגמרי על ההוק הרוקיסטי בפזמון ומזניח את שאר השיר, כולל הליריקה הסתומה. מתקפת רוק, שמנסה להיות להיט להיט אצטדיונים. זה לא מספיק טוב. הוידאוארט והפרופס שואבים מהסינת'וייב והרטרווייב, מה שנותן קצת עומק לשיר, אבל זה לא מספיק.

24. גרמניה – המנון גלאם מטאל. זה מלודי מאד, במיוחד בפזמון, שזוכה לעיבוד אלקטרוני קצת פרווה. הגראולינג של הסולן מזכיר לנו שאנחנו בהופעת רוק. שילוב של כאסח וקיטש. חשבתי שהשיר בנוי בצורה שתהיה מאד קלה לבליעה למי שאינו חובב של הז'אנר, אבל התוצאות הסופיות היו נגדי. אין לי הסבר מדוע בהיעדר שירים אחרים בז'אנר השיר כשל כל כך, ומדוע לפני שנתיים פינלנד הצליחה כל כך, בזמן שאיטליה הייתה אמורה לגנוב לה קולות? הזמר עולה בבגד לייקרה אדום ומן קרני שמש או זרועות תמנון שיוצאות לו מהגב. אולי אלו כנפיים שרופות? ההופעה די יציבה, הצבע האדום שולט על הבמה. אני כן מבחין שהסולן לא הכי כריזמטי שיש בנמצא.

25. סרביה – פופ-רוק-טכנו עם אלמנטים של רוק תעשייתי. זה נשמע טוב בהאזנה ראשונה, אבל מתדרדר עם כל האזנה נוספת. שיר יומרני, ביצוע יומרני, שנורא צועק "תסתכלו עליי". בנוסף לכל, זה נשמע כמו הרבה שירים אחרים מהז'אנר. הזמר עצמו לא יוצר קרבה, אלא ריחוק ומתקשה ליצור אמפתיה אצל הקהל. בהופעה יש שימוש בויזואליה דיסוטופית מפחידה, שנדמה שנמצאת שם סתם כדי להיות מגניבים, ולא כדי למסור מסר עמוק יותר.

26. פולין – פופ-דאנס ואירופופ. לשיר צליל אופטימי של שיר Feel Good, עם השפעות ברורות מאפרו-פיוז'ן ורגאיי. שיר רדוד, אך מרים, שיצא מהאפנה בסביבות 2016. בקדם Blanka לא הייתה מסוגלת לשיר תו אחד כמו שצריך, ופתאום באירוויזיון נהייתה זמרת? הטענה היא שקולות הליווי יותר מעזרו לה. השיר נולד בחטא (ראו פירוט מטה על הקדם הפולני), אך מסיים בטופ 10 של הקהל בגמר, ורק בזכות השופטים מקבל את המקום הראוי לו. ועדיין, מדובר בשיר הרבה פחות גרוע מהשירים של שבדיה ונורבגיה שזכו להצלחה כבירה.

27. סן מרינו – רוק אלטרנטיבי ופוסט-Pאנק. המנון רוק חלבי חסר טעם וריח. המבנה של השיר פשוט נורא, ההפקה בסיסית והריף גיטרה לא זכיר בעליל. אין בשיר שום דבר חייתי, למעט המילים הקרינג'יות. לעומת הופעת הקדם, ההרכב זוכה להעמדה וזוויות צילום מחמיאות יחסית. הם גם לבושים בשיקיות. עם זאת, הסולן הוא לא כוכב כמו שהוא חושב שהוא, והשיר פשוט משעמם מלודית. מים רדודים.

28. ליטא – בלדת פופ מסורתית. המלודיה עצמה נשמעת מוכרת מידי וגנרית. בפזמון יש הוק, לא אפקטיבי מספיק. להקת הליווי הגוספלית נותנת נפח ווקאלי לשיר בחלק השני של הפזמון. ליטא חוזרת על נוסחה שמרנית, כמו ב-2018, ומסיימת במקום דומה. זה נורא בטוח, לא מעז. Monika Linkytė עושה עבודה מצוינת בלייב, והחבילה הגרפית של השיר עוברת מצוין.

29. דנמרק – אלקטרו-פופ, המזכיר מאד המנוני ה-K-Pop. הפזמון מזכיר להיטי פופ אירופאים ואת הלהיטים של Dua Lipa. הדנים לא מצליחים לעשות שום דבר כמו שצריך. זמר בן 25, שמשקר שהוא בן 20, שיר לא הכי מקורי, זיופים קשים בלייב, ולב אחד סורר שמתעקש לא להיתלש ברגע האמת. Reiley משדר לחץ ולא משכנע כפרפורמר. השיר עצמו חביב בסטודיו, אבל שם זה נגמר.

30 . קפריסין – בלדת פופ אלקטרונית דרמטית, שנכתבה על ידי צוות שבדי-דני-בריטי. התוצאה היא שיר בית חרושת גנרי למדי, לא גרוע לחלוטין, אבל כזה ששואב אלמנטים מהרבה שירי אירוויזיון אחרון. המלודיה תפלה, לא מושכת ולא מקורית. אין התפתחות מוזיקלית. הכל מאד אסתטי ונקי, כל כך חסר ייחוד וכה לא מעניין. Andrew Lambrou הוא זמר אוסטרלי עם שורשים יוונים וקפריסאים, שחברת התקליטים שלו כנראה שילמה הרבה כדי לדחוף אותו לייצוג קפריסין.

31. הולנד – פופ אמריקאי מסוגת ה-Adult Contemporary. הצמד המרבון של השנה, אשר חווה התעללות מצד המדיה ההולנדית, שגם סדקה אותם נפשית. השיר עצמו עצבן אותי מההתחלה. שיר של דור ה-Z, מלא חשיבות עצמית, שמתלונן על דברים עלומים. מלא חשיבות עצמית ואגוצנטרי. מבחינה ויזואלית אהבתי מאד את ההעמדה של השיר. הרקע הכסוף מרהיב בעיני. ההופעה הווקאלית חלשה למדי.

32. יוון – בלדת פופ-רוק ופולק-פופ סינגר-סונגרייטרית א-לה Ed Sheeran. עוד שיר שנולד בחטא. Victor Vernicos רק בן 16, וכבר הוא הולך לסחוב את הופעת האירוויזיון שלו כאירוע שהוא יתחרט עליו. מה שנשמע יחסית נקי בסטודיו, הופך על הבמה בליברפול לבלאגן שלם. Vernicos מזייף, ובחלק מהשיר לא ברור איזו מלודיה הוא שר. הוא לבוש כצופיפניק משבט חולון, ומנסה להלהיב את הקהל ללא הצלחה. הייה נכון להישאר בחצי הגמר.

33.  שבדיה – בלדת אלקטרופופ, עם השפעות ברורות של להקת ABBA. אני לא יודע כמה שנים יעברו עד שאצליח להבין למה השיר הזה הצליח לעבוד על כולם ולנצח. Lorreen זמרת כריזמטית וממגנטת , אבל השיר הוא הציני ביותר מבין שירי השנה. השבדים החליטו שהם מנצחים ויהי מה. מילים גנריות, מוזיקה שמורכבת מלהיטי עבר שונים, הוק מאולץ ושטיקים של משחקי מצלמה והעמדה בימתית, שיוצרים jury bait מהספר. זה עיקור הנשמה מהמוזיקה בצורה קיצונית.

34. איסלנד – אלקטרו-פופ מידטמפו עד אפטמפו, המתחיל כבלדת פופ אייטיזית, מאד Cyndi Lauperית. השיר הוא נון איבנט עד לפזמון, ואז הוא בעיקר מעצבן ומיושן. הפקת פופ-רטרואי לפי חוקי הז'אנר, אבל זה נשמע כמו להיט מצעדים בטופ 40, שלא ממש מתקדם מעבר, בוודאי לא כזה שמותיר חותם. בעוד היא נתנה הופעה משכנעת בקדם, Diljá נותנת הופעה לוחצת והיפראקטיבית בליברפול. יותר מידי תנועות חסרות פשר, קפיצות, אאוטפיט לא מחמיא, תאורה קודרת ווידאוארט סתמי. בשלב מסוים היא נשכבת על הרצפה בתנוחת עובר. שיר שהוא לידת עכוז מטאפורית.

35. נורבגיה – פופ-EDM אגרסיבי, שעל התו הראשון מכניס את הפזמון, אשר משמש כהוק החזק ביותר של השיר. מקצב המזכיר מארש צבאי, ההופך לשיר פופ. המון דרמה על אפס נשמה. "משחקי הכס" מהולים במים. שיר ילדותי, שנבנה כלהיט טיקטוק מטופש.

36. אסטוניה – בלדת פופ רגילה למדי, שנגמרת בתו גדול. זה מלודרמטי. ונדמה שהכותבים ניסו לשחזר כאן נוסחה, שעבדה עבורם בעבר. חסרה בשיר כנות ואותנטיות. ההפקה כבדה ותזמורתית, אבל המלודיה מאד לא מעניינת. כמובן שזה עובד על השופטים, שממקמים את השיר הזה במקום החמישי (!) בדירוגם. שיר שמרני, שזוכה להופעה שמרנית וקלישאתית. ווקאלית, Alika עושה עבודה מצוינת.

37. אירלנד – המנון פופ-רוק מסביבות 2011-12. השיר מתחיל כפופ-קאנטרי שקט. בפזמון הוא מגביר מקצב ודרמה. זה אחד השירים היותר דלוחים של השנה. אירלנד ממשיכה במסורת של שליחת שירים עלובים, שהם בטוחים שינצחו משום מה. הם חושבים שהם מונסקין, והסולן לובש חליפת חתול זהובה שחושפת בפנינו את קווי המתאר של אשכיו. מנסים למכור תדמית של גלאם, אבל אתם הכי להקת בנים בשקל עם שיר דל ונטול השראה.

המנחים:
Alesha Dixon, Hannah Waddingham, Julia Sanina ו-Graham Norton.
Hannah Waddingham נפלאה, קלילה, מלאת הומור ומשחק בריטי משובח. מבחינתי אפשר לצרף אותה לרשימת המנחות הגדולות בכל הזמנים לצד Lill Lindfors, Ulrika Jonsson, Anke Engelke ו-Petra Mede. כיפית, זורמת, אנרגטית.
Alesha Dixon נמצאת שם בעיקר כדי למלא זמן מסך. פחות בולטת. יש לה כימיה יפה עם המרואיינים בגרין רום.
Julia Sanina מפתיעה באנגלית טובה ומבטא סביר, אך את רוב הרושם עושה בחצאי הגמר. כשמגיע הגמר, גם היא מתפוגגת מבחינת נוכחות.
Graham Norton היה הבחירה הברורה בתור מנחה, אבל הייתי מעדיף לקבל אותו לפני עשור. זה כנראה הגיל, כי הוא נראה עייף, מנותק. זה בולט בעיקר בזמן החזרות, אבל זה מתגנב גם בשידור הישיר.

הגלויות:
התבססו על תמת התחרות, "United by Music". צולמו באמצעות טכנולוגיית רחפן פורצת דרך ובמצלמות 360 מעלות. כל גלויה החלה במיקום נבחר באוקראינה, ולאחר מכן אחת בבריטניה, לפני שעברה לארץ המוצא של האמן, שם האמן לקח חלק בפעילות לבחירתו. שלושת המיקומים המופיעים בכל גלויה היו מחוברים על ידי נושא יחיד. כל גלויה סומנה ב"אפקט כוכב הלכת הקטן", שסימל את הקשרים ההדדיים בין אנשים. כל גלויה הותאמה ללחנים של Dmytro Shurov האוקראיני.

Interval act:
חצי גמר 1 – הזמרת האוקראינית Alyosha מבצעת את "Ordinary World" עם Rebecca Ferguson הבריטית. השיר במקור של Duran Duran. בחירה ראויה של שיר, שמקבל משנה תוקף לאור המלחמה באוקראינה. ההופעה זוכה לתפאורה תיאטרלית מאד ולעיבוד תזמורתי עשיר. השיר מבוצע בשתי השפות.
הזמרת הבריטית Rita Ora במחרוזת משיריה. בלתי נסבלת. שיריך דלוחים וגם התבטאת בעבר נגד התחרות. למה נותנים לה כבוד?
חצי גמר 2 – "Music Unites Generations", מחרוזת של שירים אוקראינים מפורסמים, בביצוע Mariya Yaremchuk, Otoy ו- Zlata Dziunka. בזמן השיר, פניהם של אישים אוקראינים מפורסמים מופיעים בוידאוארט. זה יפה ומרגש, אבל חבל שהשירה בפלייבק. אם בחצי הגמר הראשון, היה ייצוג של סולידריות לצד כאב, הרי שכאן יש מחווה לתרבות האוקראינית. זה קונטרה לטענה הרוסית, כי אין תרבות אוקראינית נפרדת מזו הרוסית.
קטע ריקוד, בשם "Be Who You Wanna Be", מלווה במחרוזת שירים. הכוראוגרפיה של Jason Gilkison, בביצוע שלוש מלכות דראג, Miss Demeanour, Miss Mercedes Bends, ו-Tomara Thomas, ובליווי אנסמבל הריקוד Podilya. זה בסדר, לא יותר מזה. אולי כי כבר צפיתי במאות מופעי דראג, זה קצת חוזר על עצמו מבחינתי. עם זאת, אני תמיד בעד תצוגה של התרבות הלהט"בית בתחרות. העובדה שהשיר האוסטרלי מ-2018 הוא חלק מהמחרוזת היא בושה בשבילי.
גמר – נציג בריטניה 2022, Sam Ryder, בביצוע שירו החדש "Mountain" בליווי Roger Taylor, המתופף של להקת Queen – הבמה מתכתבת עם הבמה שלו בשנה שעברה באירוויזיון בטורינו. בהופעה עצמה מנסים לבנות אותו ככוכב גלאם-רוק, לא הכי בהצלחה. בין הרקדנים על הבמה גם בעלי מוגבלויות, וזה יפה.
המופע "The Liverpool Songbook", הומאז' למורשת המוזיקלית של ליברפול בביצוע שישה זמרי אירוויזיון: Mahmood, נטע, Daði Freyr, Cornelia Jakobs, Sonia ו-Duncan Laurence. השישה, ביחד עם המנחים, וזוכת אירוויזיו 2004, Ruslana מבצעים את "You'll Never Walk Alone" בסרטון מצולם בגשר הזהב בקייב – Mahmood נותן אינטרפטציה מיוחדת לשיר, אבל העיבוד המוזיקלי בומבסטי וקיטשי מידי. נטע עם בחירה מצוינת של שיר, שמתאים לה בול. גם העיבוד, שמתכתב עם זה המקורי, מחמיא לשיר. זה כיפי כמו שרק נטע יודעת. Daði Freyr בשיר, שבמרחק הזמן נשמע נורא למלמ"י. גם הפרשנות שלו לשיר לא מדהימה. עם זאת העיבוד האלקטרוני בפזמון מרים לאללה. Cornelia Jakobs בביצוע יומרני למה שהיה להיט פופ-דאנס ענק. וזו הזמן לשאול למה מחזירים אותה ואת Freyr להופיע לאחר שסיימו במקום הרביעי? לא היה דבר כזה מעולם. יש כאן העדפה ברורה מכיוון שהם סקנדינביים. גם כאן העיבוד יומרני וההופעה מטופשת. Sonia רק בת 52, אבל נשמעת וזזה כמו בת 72. וזה נורא עצוב לראות. Duncan Laurence קיבל את השיר היפה והאייקוני ביותר. הוא נראה כמו מיה מרטיני. הוא לא עושה עם השיר חסד, וגם אי אפשר להסתכל עליו כבר. הקטע שכולם מצטרפים אליו בשירה מצמרר. וגם Ruslana הדרמטית בשער הזהב בקייב, אוקראינה. אליהם מצטרפים הזמרים האוקראינים ששרו במצעד הדגלים, המנחים ו-Sam Ryder. נדמה לי שרק נטע חסרה.

חברי צוותי שיפוט ראויים לאזכור:
מלטה – Ludwig Galea, נציג 2004. Moira Stafrace, נציגת 1993.
סרביה – Konstrakta, נציגת 2022.
לטביה – Aminata Savadogo, נציגת 2015.
אירלנד – Brooke Scullion, נציגת 2022.
קרואטיה – Damir Kedžo, נציג 2020. Albina Grčić, נציגת 2021.
מולדובה – Aliona Munteanu, נציגת 2013.
רומניה – Elena Monica Anghel, נציגת 2002 (?).
בלגיה – Alex Callier, נציג 2020-1 כחלק מהרכב. Sennek, נציגת 2018.
גאורגיה – Anri Jokhadze, נציג 2012. Sophiko Khalvashi, נציגת 2007.
אלבניה – Eneda Tarifa, נציגת 2016.
ליטא – Vaidotas Valiukevičius, נציג 2020-1 כחלק מהרכב.
גרמניה – Katja Ebstein, נציגת 1970 ו-1971.

מעניקי ניקוד בולטים:
אוקראינה – Zlata Ognevich, נציגת 2013.
לטביה – Jānis Pētersons, נציג 2022 כחלק מהרכב.
הולנד – S10, נציגת 2022.
אירלנד – Niamh Kavanagh, נציגת 1993 ו-2010.
צרפת – Anggun, נציגת 2012.
פורטוגל – Maro, נציגת 2022.
ארמניה – Maléna, זוכת אירוויזיון ג'וניור 2021.
איסלנד – Einar Stefánsson, נציג 2019 כחלק מהרכב.
נורבגיה – Ben Adams, נציג 2022 כחלק מצמד.
ספרד – Ruth Lorenzo, נציגת 2014.
ישראל – אילנית, נציגת 1973 ו-1977.
גאורגיה – Archil Sulakvelidze, נציג 2022 כחלק מהרכב.
ליטא – Monika Liu, נציגת 2022.

שירים במצעדים:
שבדיה – מקום 1 באוסטריה, פלנדריה, וולוניה, יוון, איסלנד, ישראל, לטביה, לוקסמבורג, הולנד ושווייץ, מקום 2 בלטביה, ליטא, נורבגיה, סורינאם ובריטניה, מקום 3 בבולגריה, פינלנד, אירלנד, ובמצעד ההשמעות הפולני, מקום 4 במצעד חבר המדינות, בקרואטיה ובמצעד הסטרימינג הפולני, מקום 5 בצעד הבילבורד הקרואטי ובהונגריה, מקום 7 בגרמניה, בצעד הגלובלי ובמצעד ההשמעות הרוסי, מקום 8 באקוודור, מקום 9 בצ'כיה ובמצעד הדיגיטל האוסטרלי, מקום 13 בדנמרק, מקום 14 בצרפת ובאסטוניה, מקום 15 במצעד הבילבורד הגלובלי ובפורטוגל, מקום 18 ברומניה, מקום 19 בניו זילנד, מקום 21 בסלובקיה, מקום 22 בספרד, מקום 23 במצעד הדיגיטל הסלובקי, מקום 24 באיטליה, מקום 26 במצעד ההשמעות האוקראיני, מקום 36 בצ'כיה ומקום 37 במצעד הדיגיטלי הקנדי.
פינלנד – מקום 1 בלטביה, ליטא ושבדיה, מקום 2 בקרואטיה, יוון, איסלנד ובמצעד הסטרימינג הפולני, מקום 3 בנורבגיה, מקום 5 בישראל, מקום 6 בבריטניה, מקום 7 באוסטריה ואירלנד, מקום 8 בשווייץ ובמצעד הדיגיטלי הצ'כי, מקום 9 בפלנדריה וניו זילנד, מקום 11 בלוקסמבורג, מקום 12 במצעד העולמי האמריקאי, מקום 13 בהולנדף מקום 18 בגרמניה, מקום 22 במצעד הדיגיטלי האוסטרלי, מקום 27 במצעד הגלובל 200 של הבילבורד ובהונגריה, ומקום 32 בדמנרק.
ישראל – מקום 3 ביוון, מקום 6 בליטא, מקום 7 באיסלנד, מקום 10 בפינלנד, מקום 19 בלטביה, מקום 21 במצעד הסטרימינג הפולני, מקום 27 בשבדיה, מקום 30 בנורבגיה ומקום 37 באירלנד.
איטליה – מקום 1 בסן מרינו, מקום 2 בשווייץ, מקום 13 במצעד ההורדות הגרמני, מקום 14 בליטא, מקום 16 באיסלנד, מקום 20 במלטה, מקום 21 ביוון, מקום 29 בהולנד, מקום 35 בקרואטיה ומקום 40 במצעד ההורדות הבריטי.
נורבגיה – מקום 3 בפינלנד, מקום 4 ביוון ואיסלנד, מקום 5 בשווייץ, מקום 6 בהונגריה, מקום 7 בלטביה, ליטא ושבדיה, מקום 8 באוסטריה ופולין, מקום 10 בבריטניה, מקום 12 בקרואטיה והולנד, מקום 13 בפלנדריה, מקום 16 בלוקסמבורג, מקום 18 באירלנד, מקום 19 בגרמניה, מקום 20 במצעד הדיגיטל הצ'כי, מקום 21 בפולין ובמצעד הדיגיטל האוסטרלי, מקום 25 במצעד הרדיו הצ'כי, מקום 29 בניו זילנד ומקום 33 באיטליה.
אוקראינה – מקום 10 באיסלנד, מקום 12 בליטא, מקום 32 במצעד האינדי הבריטי ומקום 37 בפינלנד.
בלגיה – מקום 3 בהולנד, מקום 11 במצעד האינדי הבריטי, מקום 15 בליטא, מקום 34 בוולוניה ומקום 40 במצעד הדיגיטלי האוסטרלי.
אסטוניה – מקום 17 במצעד האמנים החדשים השבדי, מקום 20 בליטא, מקום 23 בהולנד ומקום 40 באיסלנד.
אוסטרליה – מקום 7 במצעד האמנים החדשים השבדי ובמצעד הרוק והמטאל הבריטי, מקום 24 באיסלנד, מקום 25 במצעד האינדי הבריטי, ומקום 28 בליטא.
צ'כיה – מקום 17 באיסלנד וליטא, מקום 20 בהולנד, מקום 21 בפינלנד, ומקום 38 ביוון.
קפריסין – מקום 6 במצעד האמנים החדשים השבדי, מקום 21 באיסלנד, מקום 26 בליטא, מקום 28 במצעד ההורדות הגרמני, מקום 29 במצעד הדיגיטלי האוסטאלי, מקום 30 במצעד האינדי הבריטי.
קרואטיה – מקום 24 בליטא, מקום 37 באיסלנד.
ארמניה – מקום 21 בליטא.
אוסטריה – מקום 2 בהולנד, מקום 10 בליטא, מקום 12 באיסלנד, מקום 20 בפינלנד ומקום 26 ביוון.
צרפת – מקום 1 בקוויבק, קנדה, מקום 7 בליטא, מקום 10 ביוון, מקום 13 באיסלנד, מקום 14 בהולנד, מקום 23 בפינלנד, מקום 25 במצעד הדיגיטל הקנדי ומקום 26 במצעד ההורדות הגרמני.
מולדובה – מקום 15 במצעד האמנים החדשים השבדי, מקום 16 בליטא, ומקום 40 בפינלנד.
פולין – מקום 1 בליטא, מקום 3 במצעד האמנים החדשים השבדי, מקום 4 במצעד ההשמעות הפולני, מקום 11 באיסלנד, מקום 12 בצ'כיה, מקום 24 בפינלנד ויוון, מקום 36 במצעד ההורדות הגרמני ומקום 39 במצעד ההורדות הצ'כי.
שווייץ – מקום 1 במצעד האמנים החדשים השבדי, מקום 17 בהולנד, מקום 26 בהולנד ובמצעד ההורדות הבריטי, ומקום 27 באיסלנד וליטא.
סלובניה – מקום 4 בליטא ובמצעד האמנים החדשים השבדי, מקום 10 בלטביה, מקום 12 בפינלנד, מקום 14 בקרואטיה, מקום 15 בהולנד, מקום 31 באיסלנד ומקום 40 במצעד הסטרימינג הפולני.
סרביה – מקום 22 בליטא, מקום 25 בקרואטיה.
פורטוגל – מקום 34 בליטא.
בריטניה – מקום 10 במצעד האמנים החדשים השבדי ומקום 23 באיסלנד וליטא.
גרמניה – מקום 19 במצעד הרוק והמטאל הבריטי.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
אוקראינה – "Oy, tuzhu" של Oy Sound System הוא שילוב של ווקאליות רגשנית, כלים תזמורתיים וצלילים מתכתיים, שנכנסים במועדים שונים בשיר. מיסטיקה וכישוף לצד אלקטרוניקה. הקונטרסט הוא המסר כאן. מוזיקה מהעתיד, וליריקה מצומצמת. זה מאד לא קליט, אוונגרדי. מקום שביעי. "Dovbush" של Fiinka הוא אתנו-פופ קצבי וכיפי עם השפעות היפ-הופ מסוימות. כיפי ומשובב נפש, אסקפיסטי במידה, מופק היטב. מקום רביעי. "Kolyskova" של Krut' הוא שיר ערש עדין. העיבוד של השיר סימפוני ומכשף והאווירה הרמונית. מקום שני.
* איטליה – "Made in Italy" של Rosa Chemical הוא המנון סקס סאטירי, טראשי ורקיד. השיר זכיר ובעל מבנה היסטרי. אין בו רגע דל, העיבוד מפתיע וההרגשה היא של שנות ה-20 (של המאה ה-20) על אסיד.

"Splash" של Colapesce Dimartino הוא שיר באווירת רטרו לשנות השישים או השבעים. צלילים קלילים, אסקפיסטיים, חלומיים. עצוב ושמח, מאד רגשני. "Il bene nel male" של Madame הוא אלקטרו-דאנס אורבני עם אוטוטיון, המדבר על זונה שמתאהבת בלקוח שלה. שיר כן, ישיר ונגיש. "Due" של Elodie הוא להיט קיץ עם סינתיסייזרים והשפעות קריביות. "Alba" של Ultimo הוא בלדת פסנתר אינטימית ונחמדה. אחרי שתי דקות השיר כבר לגמרי יכול לגרום לך לבכות. "Furore" של Paola e Chiara הוא דאנס-פופ שמח. "Cause perse" של Sethu הוא שיר מהיר ועצבני, מקורי, מלודי ומלא אופי. "Duemilaminuti" של Mara Sattei הוא בלדת פסנתר רגישה ומלודית, המדברת על אלימות נגד נשים.
* איסלנד – "Glötuð ást" של Móa הוא בלדת פופ עם אלמנטים של בלוז ואווירה של מועדון לילה אפלולי. רטרו-פופ, חביב מאד, מוזיקלי.
* אירלנד – "Midnight Summer Night" של Connolly הוא המנון בארוק-פופ אלטרנטיבי ומכשף, אך עם הוק לא מספיק חזק.
* אלבניה – "Vështirë" של Sergio Hajdini הוא פופ-Fאנק קצבי חמוד לאללה, מקסים, סקסי וזורם. "Evita" של Elsa Lila הוא בלדת פופ נוגה, על-זמנית, איטלקית מאד, סנרמואית, שהולכת ומתגברת. שיר בעל צליל קלאסי ואריסטוקרטי.

* אסטוניה – "Venom" של Ollie מתחיל כבלדת פופ-רוק, ועובר בפזמון להיות קצת יותר גרנג'י. אווירה דרמטית ועצבנית. ניינטיזי, עם הפזמון מאד חזק. "You Need to Move On" של Anett x Fredi הוא בלדת בלוז-סול צ'ילית, נינוחה ומגניבה. שימוש נרחב בכלי נשיפה, ואווירה כללית של בר אפלולי איפשהו בארה"ב. "Why Do You Love Me" של Andreas Poom הוא בלדת פופ מודרנית, שנשמעת כמו משהו של Shawn Mendes או דומיו. הפקה מינימליסטית ופרשנות טובה מבחינת המבצע. "Tuju" של Meelik הוא פופ-רוק-Pאנק, שמזכיר את הלהקות האמריקאיות משנות התשעים. אחלה שיר. "Kurbuse matused" של Robin Juhkental הוא מאד אלטרנטיבי, מלודי, אך בעל הפקה לא מלודית. מעניק הרגשה חלומית, כמו להיות בתוך טריפ.
* בלגיה – "Ça m'ennuie pas" של Chérine הוא פופ קצבי ומסונתז עם פזמון די חזק ולהיטי, מאד קליט. "The Carnival" של Ameerah הוא קברט אירופופי קליט, סוג של גילטי פלז'ר. ההפקה של השיר יפה ומוקפדת, אבל הפזמון השלאגרי קצת פוגם בשיר לטעמי. "Armageddon" של Chérine הוא פופ אלטרנטיבי. אחלה שיר, שמתכתב עם מה שקורה במצעדים, גם אם לא הכי מקורי. "Emotion Ollie" של  Gala Dragot הוא בלדת פופ דרמטית, קודרת ועכשווית מאד. 

"Oceanside" של The Starlings הוא בלדה עד מידטמפו, מאד אפקטיבית, גם אם נוסחתית. שמרני במידה, אבל גם מודרני.
* גרמניה – "Once Upon a Dream" של Anica Russo הוא פופ אלטרנטיבי. הבתים חלומיים משהו. הפזמון כבר יותר רוקיסטי ועצבני, אבל גם מאד המנוני מאד. שלם מאד ומהודק. 
* דנמרק – "I Was Gonna Marry Him" של Eyjaa הוא בלדה עד מידטמפו, פופ בהשפעת Soul. מלודית זה חמוד מאד, לירית, זה נוגע ללב. "Lige her" של Søren Torpegaard Lund הוא בלדה חמודה מאד, מודעת לעצמה, ומלודית מאד.
* ליטא – "Šauksmas" של Gabrielius Vagelis הוא שיר דרמטי, מהודק מלודית. הפזמון חזק, ניינטיזי, אירוויזיוני, קודר. בנוי נכון, מתפתח, אמוציונלי. משאיר אחריו שובל של רגשות. "So Low" של Rūta Mur הוא פופ בהפקה אייטיזית. יופי של להיט מסונתז, קודר, אפלולי, ועם זאת מלא חיות. "Destiny's Child" של Noy הוא להיט אלקטרו-פופ, עם דרופ בסיסי, ועם זאת מרים. הפזמון להיטי ומדבק. "Let Me Think About Me" של Paulina Paukštaitytė הוא שיר מלודי קצבי. הפזמון הוא להיט מועדונים עצבני. בביצוע מצוין והפקה לוהטת. "Žinau, tai tu" של I.T. הוא שיר נשמה בליטאית. בלדה מודרנית יפה, בהפקת פופ-טכנו עדינה. "Like a Movie" של Beatrich הוא להיט רוק קליט, קצת ניינטיזי, קצת תחילת האלפיימז. הפזמון נורא קליט, וזה נורא כיפי.
* מולדובה – "Bade, bădişor, bădiţă" של Surorile Osoianu הוא שיר פולקלור של חמש דודות מולדוביות. אחרי הפזמון השני יש ברייק אתני . שמח ומרים.
* מלטה – "Lura qatt" של Clintess הוא בלדת פופ, במלטית מלאה. שום תו בהופעה החיה לא עובר. "X'allegrija" של Maria Debono הוא פופ קצבי עם אלמנטים ים תיכוניים, זה מזומבל ונפלא, מבולגן בכל כך הרבה צורות. מרים לי על מלא. "Reġina" של Aidan הוא פופ עשוי נכון מבחינת הפקתית. קליט, להיטי, עדכני במידה. "Creeping Walls" של Nathan הוא בלדת פופ-רוק מוכרת מאד, יציבה, דרמטית במידה, מודרנית, וגם מבוצעת כהלכה, שזה נדיר בקדם המלטי. "Alone" של Maxine Pace הוא בלדת פופ מודרנית ומפתיעה למדי. "Checkmate" של Brooke הוא פופ מידטמפו עד קצבי דרמטי למדי. זה בנוי טוב, כמו להיט. "Up" של Matt Blxck הוא המנון ראפ עם פזמון הכולל דרופ טראנס עצבני ולהיטי. "La La Land" של Cheryl Balzan הוא פופ-רוק קצבי עם הרבה גיטרות חשמליות, אבל עם מלודיה מוזרה. "Sound of My Stilettos" של Greta Tude הוא להיט מועדונים חביב, מאד להט"בי, הכולל קטעי ראפ. "I Depend on You" של Giada הוא בלדת פופ רגילה למדי עם הפקה צנועה.
* נורבגיה – "Tresko" של Rasmus Thall הוא  ראפ-היפ-הופ ואלקטרו חביב למדי, מקורי, ומרענן. "Geronimo" של Umami Tsunami הוא פופ-היפ-הופ של להקת בנים, שמנסה נורא קשה להיות BTS. הוא "Honestly" של Ulrikke הוא בלדת פופ דרמטית וקורעת לב. "Ekko inni meg" של Jone הוא שיר עם השפעות של פולקלור סקנדינבי, בשילוב מוזיקת טכנו. כמו המנון כדורגל בהפקת אלקטרו מקרחנת. שמח מאד, אנרגטי, מקורי יחסית, אבל לא הכי עכשווי. "Waist" של Ella A הוא פופ-דאנס-האוס שמח ומרים עם הפקה מועדונית כבדה. "Someday" של Stig van Eijk הוא פופ-רגאיי. אווירה קריבית משוחררת ואופטימית. "Masterpiece" של Atle Pettersen הוא להיט פופ מהונדס.
* סן מרינו – "Tromba" של Roy Paci הוא פופ-דאנס-לטיני רפטטיבי, קליט, טיפשי. "Fiori su Marte" של Le Deva הוא בלדת סנרמו קורעת לב. "Fuoco e benzina" של XGiove הוא רוק עם סאונד די ניצחי, וסאונד המנוני. 
* ספרד – "Flamenco" של Aritz Arén הוא שיר לטינו-פופ מידטמפו עד אפטמפו עם אווירת צ'יל עצלה, אבל לא במובן הרע של המילה. "Quiero arder" של Agoney הוא פופ-האוס-טכנו-מועדונים מופק טוב. "Arcadia" של Megara הוא להיט אצטדיונים מלא עצמה, שלא לוקח שבויים. "Yo quisiera" של Alice Wonder הוא אלקטרו, מקורי מאד, מעניין, מושך אותך פנימה. הפזמון הוא כבר התפרקות והתרפקות רגשית. "Mi familia" של Fusa Nocta הוא ההיפ-הופ-לטינו. מאד אורבני, ומאד שורשי בו זמנית. נשמה ספרדית סוערת, המשולבת במוזיקה מודרנית. 

"La Lola" של Famous הוא המנון קצבי ומאד אנרגטי, אשר בפזמון כבר נשמע כמו להיט אצטדיונים או שיר של אוהדי כדורגל. "Nochentera" של Vicco הוא להיט פופ-מועדונים, עם השפעות של היפ-הופ והמון אירופופ. הופך ללהיט גדול במדינה.
* סרביה – "Lanac" של Angellina הוא האוס-פופ עם קישוטים אתניים. להיט דאנס ראוי, כיפי, קריר. "Od jastuka do jastuka" של Stefan Shy הוא מידטמפו אתנו-פולקי בעל מבנה רגיל. המקצב של השיר שמח ושיכור במידה. זה מצליח לשלב קצת בין המודרני לבין הפופ-פולק הסרבי של פעם. "Presidente" של Savo Perović הוא להיט פופ-האוס-טכנו, שנשמע ישראלי יותר מהכל. זה מגניב, מרים, קצת רטרואי, דרמטי והומואי מאד. "Nedostupan" של Boris Subotić הוא בלדה עד מידטמפו אלקטרופופ מאד קליט וסנרמואי. הבתים שקטים וקודרים, הפזמון דרמטי וקודר. "Svadba ili kavga" של Chegi & Braća Bluz Band הוא שיר כיפי. מתחיל כחגיגה בלקנית מודרנית, וממשיך, עם עיבוד פופ-רוק ואתנו. "Zumi zimi zami" של Hurricane הוא פופ אגרסיבי עם טורבו-פולק, קצת אנגלית, מוזיקה מופקת בכבדות, קטע ראפ, והרגשה כללית של קרחנה. "Rumba" של Zejna הוא רומבה קליטה, עם צליל בלקני.

"Neka, neka" של Frajle הוא מידטמפו בלקני כיפי וקצבי. זה קצת מזכיר בלדות דרום אמריקאיות ישנות משנות השישים. "Ako shvatim kasno" של Egret הוא שיר עצוב, קודר, שהזכיר לי את Labirynth. חודר לנשמה.
* פולין – "Booty" של Ahlena הוא מעין פופ-רגאיי. הזמרת מבצעת שיר הלל לישבן שלה. גילטי פלז'ר. "Gladiator" של Jann הוא סינת'-פופ עם אלמנטים תעשייתיים. מקורי, אבל קצת צומי.
* פינלנד – "No Business on the Dancefloor" של Keira הוא המנון פופ-RnB, שנשמע כמו Rihanna, אבל מהול במים. זה אגרסיבי, בנוי לאירוויזיון. "Hoida mut" של Benjamin הוא גרסה מודרנית של להיטי הפופ הפיניים, שהיינו רגילים לשמוע באירוויזיון בשנות השמונים. קאמפי. "Something to Lose" של Lxandra הוא בלדת פופ אלטרנטיבית א-לה Billie Eilish. קצת שיר של פסקול, אולי יכול להיות להיט טיקטוק במובן הזה. זה עדין ויפה, רגשני. העיבוד תזמורתי וגדול מהחיים.

* קרואטיה – " Kme kme" של Krešo and Kisele Kiše הוא  זה נשמע כמו תזמורת החתונות של גוראן ברגוביץ', רק בגרסה יותר רוקיסטית והרבה יותר חובבנית. זה שמח, שיכור נורא. "Master Blaster" של Detour הוא רוק'נ'רול מיושן וטוב.
* רומניה – "Lele" של Steven Roho, Gabriella and Formaţia Albatros הוא פופ-Soul עם פזמון אתנו-פופ. עכשווי למדי. קליט, כיפי ומאד רומני. "Bla Bla Bla" של Aledaida הוא להיט פופ עם השפעות רגאטון מובהקות. הפקה מושחזת.
* שבדיה – "Länge leve livet" של Eva Rydberg & Ewa Roos הוא דנסבנד טיפשי עם צלילי צ'רלסטון והופעה קברטית. "Grytan" של Uje Brandelius הוא בלדת פופ-פולק עם קצוות של שלאגר. זה גם חצי פארודי ומאד מודע לעצמו. "On My Way" של Panetoz הוא  קצת בלקני, קצת ערבי, קצת ראפ. כיפי. הבתים הם ראפ, והפזמון הוא קצת שלאגר. "Mer av dig" של Theoz הוא שיר קצבי ורקיד, להיט קיץ וביטים של מועדונים. "Air" של Marcus & Martinus הוא להיט מועדונים, הפורץ בפזמון. אחד הפייבוריטים.
* בקדם הנורבגי – Ulrikke Brandstorp, שזכתה בקדם 2020, מסיימת במקום השני. נציגת 1987, Kate Gulbrandsen, לא מעפילה מטרום הגמר הראשון. נציג 2017 כחלק מצמד, Jowst,לא מעפיל מטרום הגמר הראשון, הפעם כחלק מצמד אחר. נציג 1999, Stig Van Eijk, לא מעפיל מטרום הגמר השלישי. אחד מחברי להקת הוא Umami Tsunami, שמסיימים במקום התשיעי, הוא Kyle Alessandro. הוא ישלח ב-2025.
* בקדם המלטי – Aidan נפסל מהתחרות בשל עבירה על חוקי הקדם. הוא פרסם מספר פוסטים בלתי מורשים במדיה החברתית, למרות שהוזהר שוב ושוב על ידי רשות השידור מפני פסילה אפשרית. עצומה מקוונת הושקה כדי להחזיר את הזמר לתחרות, וצברה למעלה מאלף חתימות.בתגובה, הצוות של Aidan איים לנקוט בצעדים משפטיים, אלא אם כן יורשה לו להשתתף בתחרות, בטענה שהוא סומן לעונש על ידי רשות השידור, ולטענתו גם מתמודדים אחרים פרסמו מספר פוסטים לא מורשים ברשתות החברתיות. לבסוף הוא נסוג וציין כי תביעה עלולה לגרום לביטול הקדם. הזמר הוזמן במקום זאת להופיע המופע הביניים של גמר הקדם, בתנאי שהוא לא ישיר את השיר שלו שנפסל, "Reġina".
Fabrizio Faniello, נציג 2001 ו-2006, מסיים במקום השמיני. Jessika, נציגת סן מרינו 2018 כחלק מצמד, לא מעפילה מטרום הגמר השלישי.
* בקדם הסרבי – Luke Black מגיע למקום השני בשופטים ובקהל, מה שמספיק לו על מנת לסיים במקום הראשון.
Tijana Dapcevic, נציגת מקדוניה 2014, מסיימת במקום העשירי בחצי הגמר הראשון, ולא מעפילה לגמר.
Princ מסיים במקום השני וישלח ב-2025.  
בקדם המולדובי – Lola ושירה "Temperatura" נפסלים מהתמודדות, לאחר שתנאי מזג האוויר מנעו ממנה להגיע לאודישנים.
* בקדם הלטבי – Justs, נציג 2016, לא מעפיל מחצי הגמר.
* בקדם הפורטוגלי – Cláudia Pascoal, נציגת 2018 כחלק מצמד, מסיימת במקום השלישי.
* בקדם הקרואטי – Damir Kedžo, זוכה קדם 2020, מסיים במקום החמישי.
* בקדם המולדובי – SunStroke Project, נציגי 2010 ו-2017, מסיימים במקום השני. נציגת 2013, Aliona Moon, מסיימת במקום השלישי.
* בקדם השבדי – Loulou LaMotte, זוכת קדם 2020 כחלק מההרכב The Mamas, לא מעפילה מטרום הגמר הראשון. Victor Crone, נציג 2019, לא מעפיל מטרום הגמר השלישי. Marcus & Martinus מסיימים במקום השני, ויישלחו בשנה הבאה.
* בקדם האסטוני – Robin Juhkental, נציג 2010 כחלק מההרכב Malcolm Lincoln, לא מעפיל מחצי הגמר השני.
* בקדם הבלגי – "Because of You" של Gustaph מסיים במקום השני בקהל, במקום השלישי בשופטים, ובסך הכל במקום הראשון המשוקלל.
הצמד The Starlings מסיים במקום השני. אחד מחברי הצמד הוא Tom Dice, נציג 2010.
* בקדם היווני – אין קדם, אלא בחירה פנימית. בעקבות ההכרזה על Victor Vernicos כנציג היווני, מחתה Melissa Mantzoukis, שסיימה במקום השני, על תוצאות התהליך. הזמרת והצוות המשפטי שלה ציינו שני דברים לגבי התוצאות. לפני ההצבעה של הוועדה האמנותית, דווח כי Antonia Kaouri and Maria Maragkou פרשו מהליך הבחירה. למרות זאת, כל שלושת השירים זכו בנקודות על ידי הוועדה. שנית, הם טענו שגם אם כל שלושת השירים היו נחשבים, ערכי הנקודות שהוענקו אינם מסתכמים בכמות הנקודות הזמינות, ולו היו Mantzoukis הייתה זוכה. חבר הוועדה Kozakou הסביר אז בראיון שהניקוד בוועדה לא היה בשיטת ניקוד אירוויזיוני, אלא מ-12 עד 4 נקודות (ראשון עד שביעי) כדי ליישר קו עם הוועדה הציבורית המקדימה. עורך דינה של Mantzoukis ביקש לפרסם את הצבעות הוועדה המפורטות לכל חבר בכל שלב של הצבעה לצורך שקיפות. צו מניעה זמני לעצור את ההשתתפות היוונית בתחרות נדחה על ידי בתי המשפט ביוון ב-6/03, תוך ציון פרק הזמן הקצר עד למועד האחרון של ה-EBU להגשת השירים.
באפריל 2024, Antonia Kaouri מספרת כי זכתה בהצבעת הוועדה עם Maria Maragkou, אך פרשה כי לא הייתה שלמה עם השיר.
* בקדם הפולני – יו"ר רשות השידור הפולנית לשעבר יצא נגד השתתפות השיר "Booty" של Ahlena בקדם וכינה אותו "שערורייתי". הנושא גרם לדיון פומבי, והזמרת נדרשה לשנות חלק ממילות השיר.
במהלך הצבעות השופטים בקדם, ניתן היה לשמוע קריאות בוז מהקהל. לאחריו הוגשו קובלנות נגד רשות השדור הפולנית והשופטים, על כך שסגרו את הזכייה עם Blanka, שקודמה על ידי רשות השידור. בנוסף, הצופים האשימו את השופטים בכך שהורידו בכוונה את הניקוד של חביב הקהל, Jann, לטובת הזוכה, וביקשו לבטל התוצאות. נטען כי Blanka ו-Allan Krupa, בנה של Edyta Górniak (יו"ר חבר השופטים), הכירו זה את זו באופן אישי, מה ש-Krupa הכחיש מאוחר יותר. ההצבעה של השופט Agustin Egurrola הועמדה בספק, בשל העובדה ש-Blanka השתמשה ברקדנים מלהקת הריקוד Volt, אשר בבעלות Egurrola , בהופעה שלה, מה שהוביל להאשמות על נפוטיזם. מידת ההשפעה שהיתה לשופטים על התוצאה עוררה זעם, שכן דווח כי הצופים הצביעו ל-Jann פי שלוש מאשר ל-Blanka. זמן קצר לפני ההופעה, רשות השידור שינתה את הפורמט של הקדם, שהיה אמור להתקיים במקור באופן דומה לזה של 2022, עם שני סבבי הצבעה ודירוג פרופורציונלי. לאחר מכן שונה הפורמט שוב במהלך השידור החי, וכלל את חשיפת הציונים הכוללים של כל השירים, במקום לחשוף את תוצאת הצבעת הקהל המפורטת כמתוכנן. זה נעשה על פי הדיווחים על מנת להפחית את הזעם הציבורי, בכך שלא הכריזה רשמית על הזוכה של הקהל. עקב לחץ ציבורי, דירוג ההצבעות בטלוויזיה נחשף יום לאחר הגמר.
בעקבות הקדם, עלו שתי עצומות שבהן דרשו גולשי האינטרנט להחליף נציג. שתי העתירות זכו למעלה מ-87,000 קולות ביחד חמישה פורטלי מעריצים פולניים מרכזיים, ובפירוט Eurowizja.org במשותף עם מועדון המעריצים הפולני OGAE, ו-Dziennik Eurowizjny, Dobry Wieczór Europo, Misja Eurowizja ו-Let's Talk About ESC, פנו לרשות השידור בבקשה לפרסם את מספר ההצבעות שקיבל כל משתתף. עם סוגיית הטענות לרמאות בתוצאות, ביקשו העותרים שהתוצאה תיבחן על ידי "חברה חיצונית עצמאית". כלי התקשורת מחו גם על חוסר השקיפות בהצגת התוצאות. ערעור רשמי נשלח לרשות השידור ב-2/03, שקרא לגוף השידור להגיב בעניין רשות השידור פרסמה הודעה ב-9/03, וטענה כי היא "צייתה לכללי ההצבעה בהתאם לתקנות" וכי ההצבעה "נעשתה בפיקוח נוטריון שנכח במהלך הקדם". ביולי 2023 תביעה רשמית הוגשה על ידי OGAE פולין נגד רשות השידור בדרישה לפרסם את תוצאות הטלווטינג המלאות. בית המשפט קיבל את טענות התובעים, והתוצאות המלאות פורסמו ביוני 2024.
Alicja Szemplinska, זוכת קדם 2020, מסיימת במקום השישי.
* בקדם הסן מרינאי – Ronela, נציגת אלבניה 2022, מגיעה לגמר הקדם. Ciro De Luca, נציג רומניה 2013 כחלק מההרכב Todomondo, מגיע לחצי הגמר, אך מסיים את דרכו שם.
* בקדם האלבני – זוכה ה-Festivali i Këngës נשאר על פי הצבעת השופטים, אך לראשונה מחליטים ברשות השידור כי לא הזוכה ישלח לאירוויזיון, אלא השיר שמגיע למקום הראשון בהצבעת הקהל. כך, "Evita" של Elsa Lila זוכה בפסטיבל, אך "Duje" של Albina and Familja Kelmendi, שמסיים למקום השני וזוכה בהצבעת הקהל, נוסע לאירווייזיון. אולי העובדה שההצבעה התאפשרה גם מקוסובו, ו-Albina and Familja Kelmendi הם מקוסובו, תרמה לכך.
* בקדם הליטאי – Monika Linkytė לא מגיעה למקום הראשון בשופטים או בקהל בשלבים המקדימים. בגמר הקדם היא מסיימת שנייה בקהל וראשונה בשופטים, וזוכה בקדם.
* בקדם האוקראיני – הקדם נערך במקלט בתחנת Maidan Nezalezhnosti במטרו של קייב. מיקומו המדויק הלא נחשף על נת לא לגרור התקפה מכוונת מצד הכוחות הרוסים על המקום.
הזמרת Krutь, אשר הגיעה למקום השני בקדם, ניסתה לגרום לפסילתם של Tvorchi משתי סיבות: מאחר ושרו על פלייבק ווקלי כפול, דבר האסור על פי חוקי הקדם האוקראיני, ומאחר והלייבל בו הם חתומים הוא בעל קשרים עם רוסיה. רשות השידור האוקראינית הגיבה בפירוט לטענות אחרי שכינסה וועדה בנידון. המנהל המוזיקלי של הקדם, Dmytro Shurov, מונה לבחון את הטענות. לדבריו, האפקט של הפלייבק היה מינורי, ומדובר בניואנס מוזיקלי, שרק מקצוענים בתחום יכולים להבחין בו. הוועדה לקחה בחשבון, שייתכן וחלק מהמתמודדים בקדם ביצעו הפרות מינוריות של החוקים בזמן הקדם, אך אף אחת מהן לא מהווה סיבה מוצקה מספיק לפסול מי מהם. עוד צוין כי ייתכן ומדובר בטעות טכנית, שגרמה לשכפול הפלייבק הווקלי, וזאת עקב התנאים בהם נערך הקדם. מאותה סיבה גם היה קשה להבחין בה במהלך החזרות. לגבי הטענה על הלייבל "Believe", זו הוכחה כשגויה. מדובר בלייבל צרפתי ללא קשרים מובהקים עם גורמים רוסיים רשמיים.
Jerry Heil מסיימת במקום השלישי, ותישלח ב-2024 כחלק מצמד.
* בקדם הספרדי – Alfred Garcia, נציג 2018 כחלק מצמד, מתמודד לבדו, מסיים חמישי בחצי הגמר השני, ולא מעפיל לגמר. Megara מסיימים במקום הרביעי, ויישלחו על ידי סן מרינו ב-2024.
בנובמבר 2024, Agoney, שסיים במקום השני בקדם, ציין בראיון, כי השתתף בקדם בניגוד לרצונו.
* בקדם הגרמני – ההרכב Frida Gold פרשו מהקדם לאחר שסולנית ההרכב, Alina Süggeler, חלתה. ההרכב הספיק לערוך כמה חזרות לפני כן.

פרטי טריוויה:
* בולגריה, מונטנגרו ומקדוניה פורשות מהתחרות, עקב משבר האנרגיה הגלובלי, אשר החל במגיפת הקורונה ונמשך במלחמת רוסיה-אוקראינה. אנדורה, בוסניה והרצגובינה, לוקסמבורג וסלובקיה אישרו כי לא יחזרו לתחרות הנוכחית.
* בנובמבר 2021, החלו דיונים על חזרתה של מונקו לתחרות. עם זאת, דחייה בשנה של השקת הערוץ הציבורי TVMonaco, דחה גם את חזרתה של המדינה לתחרות.
* צ'כיה משנה את שם המדינה באנגלית, ולראשונה מופיעה תחת Czechia במקום Czech Republic.
* לראשונה מאז 1980, המדינה המארחת אינה הזוכה של השנה שעברה. בריטניה מקבלת על עצמה לארח את התחרות, לאחר שאיגוד השידור האירופי לא יכל לאפשר אירוח אוקראיני, עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה, אשר העמידה כמעט את כל ערי אוקראינה בחזית האש הרוסית.
* ה-BBC מפיק את התחרות בשם רשות השידור האוקראינית, UA:PBC, ובשותפות עמה.
* אוסטרליה משתתפת בתחרות ללא צורך בהזמנה מיוחדת, מאחר והותר לה להשתתף בתחרות עד לפחות 2023.
* במקביל לתחרות, ערכה ליברפול פסטיבל תרבות בשם "EuroFest", שהציג שיתופי פעולה בין אמנים בריטים ואוקראינים.
* מספר אמנים חוזרים לתחרות בפעם השנייה: Loreen עבור שבדיה, לאחר שעשתה זאת ב-2012. Pasha Parfeni עבור מולדובה לאחר שעשה זאת ב-2012. Marco Mengoni, עבור איטליה לאחר שעשה זאת ב-2013, ו-Monika Linkytė עבור ליטא, לאחר שעשתה זאת ב-2015 כחלק מצמד.
* נציגת גאורגיה, Iru, זכתה באירוויזיון ג'וניור 2011 כחלק מלהקת Candy.
* זו השנה השלישית ברציפות, שבה למשלחות ניתנה אפשרות להשתמש בקולות רקע שהוקלטו מראש, אם כי כל משלחת עדיין יכלה להשתמש בזמרי ליווי חיים, או שילוב של קולות רקע ומוקלטים. עם זאת, שירת נציגי המדינות חייבת להיות בשידור חי. המפקח על התחרות, Martin Österdahl, הצהיר מאוחר יותר כי השימוש בקולות רקע מוקלטים ימשיך להיות מותר בעתיד הנראה לעין. עם זאת, בתחרות הג'וניור של 2023, נאסר על שימוש בקולות ליווי מוקלטים.
* הכרוז, אשר מכריזה על המנחים בחצאי הגמר ובגמר היא Melanie C, ילידת ליברפול וחברת ה-Spice Girls.
* השיר הקרואטי, "Mama ŠČ!", הוא שיר אנטי מלחמתי. כותרת השיר היא התייחסות לאות הרוסית Shcha (Щ). לדברי הלהקה, לאחר הארמגדון, תנחת רקטה על כדור הארץ, המכילה את האותיות "ŠČ". בראיונות אחרים, הלהקה גם טענה ש"ŠČ" יכול גם להתכוון לצליל שמישהו משמיע בעת אורגזמה, סוג דם או צליל שמישהו משמיע כשהוא עושה מדיטציה. בראיונות נוספים, הלהקה טענה שהשיר הוא מטפורה לרוסיה. בשיר הם לועגים לרודנים על היותם "ילדותיים", בדגש על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והחלטתו ב-2022 לפלוש לאוקראינה. ה"טרקטור", המוזכר פעמים רבות בשיר, הוא סמל לנשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, שסייע לרוסיה בפלישה, כולל על ידי מתן טרקטור לפוטין ליום הולדתו ה-70. השיר מותח ביקורת על שני המנהיגים, ומכנה אותם "פסיכופתים", אם כי באופן מרומז למדי, שכן אסור לקדם מסרים פוליטיים באירוויזיון.
* לדברי נועה קירל וכותב השיר דורון מדלי, השיר הישראלי, "Unicorn", הוא מטאפורה למדינת ישראל.
* דורון מדלי סיפר שהקליט את ההוק ל-"Unicorn" בפברואר 2018, באותו שבוע שבו סיימו לכתוב את "Toy" של נטע ברזילי. לאחר מכן, הקליט דמו לשיר ורצה להקליט אותו בהפקה של עופר ניסים ב-2019, לכבוד חגיגות האירוויזיון בישראל. ניסים לא התחבר לשיר, וכך הרעיון בוטל.
* השיר הצ'כי נכתב כשיר של אחוות אחיות נשית וכמחאה נגד אי-שוויון מגדרי. אחת מחברות הלהקה ציינה כי השיר הוא "על כל האנשים שחווים איזשהו חוסר חופש, כמו דיכוי מהחברה, מטרנדים, מטכנולוגיה, וזה סמל כזה לאנשים האלה לשים כתר ולהרגיש מספיק חזקים". השיר הוא בארבע שפות: אנגלית, צ'כית, בולגרית ואוקראינית. המטרה הייתה שיקוף המגוון של חברות הלהקה, כמו גם להקדישו לזוכה של השנה הקודמת, אוקראינה. השיר והקליפ נאסרו ברוסיה ובבלרוס מסיבות אלו.
* השיר האוסטרי, "Who the Hell Is Edgar?, מבקר את תעשיית המוזיקה ומתאר אותה כחזירית. יש בשיר ביקורת כלפיי ספוטיפיי ותעשיית הסטרימינג. אחד האישים שדחפו את ספוטיפיי, Vevo ואחרים בגרמניה ובאירופה כולה היה מנהל החטיבה הבינלאומית של Sony Music. ושמו… Edgar Berger.
* בשיר הליטאי יש כמה שורות בליאית, המתייחסות לסוטרות עממיות ליטאיות, ומדברות על כמיהה לשמוע את קולו של "ליבנו יותר ויותר".
* לקח לעמוד הרשמי של האירוויזיון ארבעה ימים לפרסם את ההרכב והשיר הצ'כי. הדבר גרר טענות מצד חובבים כי מאחורי הקלעים האוקראינים ביקשו לפסול את השתתפות ההרכב. אוקראינים מסוימים מחו כי חלק מהשיר מושר באוקראינית, בעוד הסולנית השרה אותו היא רוסיה. חלק הרחיקו וטענו כי יש משמעות כפולה במילות השיר ובקליפ, המקדם מלחמה ואימפריאליזם תוך רמיזה לעליונות רוסית. גולש אחד אף פנה ללהקה וביקש לפטר את הזמרת (!). בתגובה נענה כי הזמרת מתנגדת גדולה למדיניות רוסיה ולמלחמה. למעשה, המילים באוקראיניות נכתבו על ידי Katrin Vatchenko האוקראינית, שאינה חלק מההרכב.
* אחרי הופעות חלשות של הצמד ההולנדי במסיבות המקדימות, התקשורת בהולנד נכנסת בהם די חזק. רוב ההצבעות המאשימות מופנות כלפי רשות השידור וזוכה אירוויזיון 2019, Duncan Laurence, שדחף אותם, למרות שמדובר בצמד לא מנוסה בימתית. רשות השידור המקומית נכנסה למוד חירום והחלה באימון ותמיכה של הצמד לקראת ליברפול, לצד קבלה כי חלק מהביקורות הנשמעות מוצדקות.
חלק מהמבקרים משתמשים בנציגי הולנד כדי להביע את חוסר שביעות הרצון שלהם מהמוסדות ההולנדיים, ובניהם רשות השידור. בין המבקרים גם גורמי ימין, שרואים בשיר מייצג לתרבות ה-Woke, ומשתמשים במקרה כדי להתנגח בשמאל.
הנושא הגיע גם לחדשות בהולנד, שם פסיכולוגית הסבירה כיצד להתמודד עם ביקורות קשות כמו שחווים חברי הצמד.
למרות שנטען כי היה מדובר בבחירה פה אחד, Jan Smit, מנחה אירוויזיון 2021, טוען כי התנגד בוועדה לבחירה בשיר. נטען כי הוא פרש מן הוועדה העתידית עקב כך. לאחר מכן הוא סיפר שפרש כבר בנובמבר כי חשב שצריך דם חדש בוועדה.
Duncan Laurence, זוכה אירוויזיון 2019, דחה את הוצאת הסינגל החדש שלו על מנת לתמוך ולעבוד עם הצמד.
בינתיים, עיתוני הבידור והצהובונים במדינה לא מניחים לצמד וליוצרי השיר. אחת הטענות היא שהייצוג הזה נולד בחטא ושהוא נקבע מראש עוד לפני שהתכנסה הוועדה עבור 2023. ב-2021 פרסמה תמונה, אשר בדיעבד הייתה של המבצעים ויוצרי השיר השנה. שיר בשם "Chasing Highs" נרשם בארגון הכותבים המקומי עוד ב-2022, ועוד לפני שהשיר שייצג את המדינה ב-2022, "De Diepte", נרשם. במאי 2022 פרסמה Mia Nicolai, שמשהו גדול מתקרב בעוד חצי שנה. לאחר בחירתה לאחת מנציגות המדינה, אמרה שהפוסט הזה התייחס להוצאת הסינגל שלה ולא לייצוג באירוויזיון, שעוד לא נקבע. כשהוכרזו בנובמבר היא פרסמה פוסט ובו כתבה "זוכרים שאמרתי לכם שמשהו גדול מתקרב?". לאחר מכן, אמרה שרק התלוצצה.
אחרי הביקורות הרעות, השיר ההולנדי עבר עיבוד מחדש. הזמרים עבדו עם המפיק Gordon Groothedde, והשיר כעת הושר בלייב באוקטבה אחת גבוהה יותר. רשות השידור ההולנדית שלחה פלייבק חדש, אשר קיבל אישור מאיגוד השידור האירופי ומה-BBC.
* לראשונה תוצאות ההצבעה מוצגות על ידי ה-EBU באופן אנונימי, ולא ניתן לדעת כיצד הצביע כל שופט.
* תוצאות חצי הגמר נקבעו אך ורק על ידי הצבעת קהל, כפי שהיה בין 2004 ל-2007, בעוד שתוצאות הגמר נקבעו על ידי שילוב של שופטים מקומיים והצבעת קהל, כפי שהיה מאז הגמר ב-2009 . במקרה שמדינה לא יכלה לספק תוצאה של הצבעה טלפונית בחצי גמר, תוצאה של חבר מושבעים לגיבוי היה משומש במקומה. בגמר, במקרה שמדינה לא יכלה לספק תוצאת הצבעה טלפונית, היה נעשה שימוש בתוצאה מצטברת המחושבת על בסיס מדינות עם דפוסי הצבעה דומים. אם חבר המושבעים של מדינה היה נפסל, נקודות הצבעת הקהל מאותה מדינה היו מוכפלות ומשומשות כתחליף לנקודות השופטים של אותה מדינה בגמר. הליך השימוש בנקודות מחושבות יישאר כמוצא אחרון במקרה שמדינה לא יכולה לספק תוצאה חוקית של שופטים או קהל.
* לראשונה צופים ממדינות שאינן משתתפות, ואף מדינות לא אירופאיות יכלו גם להצביע בכל התוכניות, כאשר ההצבעות שלהם מצטברות ומוצגות כסט אחד בודד של נקודות תחת השם "שאר העולם". צופים אלה יוכלו להצביע באמצעות פלטפורמה מקוונת, הדורשת בעלות על כרטיס אשראי או כרטיס חיוב לאימות.
* ב-8/05/23 נחשף שינוי בפורמט הכרזת המדינות המעפילות מחצי הגמר, שבו המבצעים יהיו על הבמה בזמן ההכרזה במקום לשבת בגרין רום, בדומה ל-The X Factor. פורמט זה נוסה במהלך החזרה הגנרלית של חצי הגמר הראשון. פורמט זה בוטל באותו יום עקב תגובות שליליות.
* משום מה, בצוותי השיפוט של לטביה, אירלנד היו רק ארבעה שופטים במקום חמישה.
* ב-Marcel Bezençon Awards זוכה שבדיה בקטגוריית ה-Artistic Award, על פי הצבעת הפרשנים השונים. שבדיה זוכה גם בקטגוריית ה-Press Award, על פי הצבעת גופי התקשורת והעיתונות הנוכחים בשבוע האירוויזיון. לבסוף, איטליה זוכה ב-Composer Award, על פי הצבעת המלחינים של השירים המשתתפים.
* בסקר ה-OGAE השנתי הנערך כהצבעה בין מועדוני החובבים השונים ברחבי אירופה והעולם, זוכה שבדיה, ואחריה מגיעות פינלנד, צרפת, נורבגיה ואוסטריה.
* החזרה הראשונה של בריטניה לא עלתה לעמודים הרשמיים של האירוויזיון, עקב בעיות טכיות. לאחר מכן, מסתבר כי כחלק מהפלייבק השתמשו במשלחת בקול רקע גברי ונמוך מאד. אחרי שזה לא עבד בחזרה, מיהרו להחליף את קולות הרקע בקולות נשיים.
* בעיות טכניות התרחשו במהלך תחילת חצי הגמר הראשון, וגרמו לרוב הפרשנים באולם לאבד את הקשר עם רשויות השידור שלהם למשך כ-15 דקות.
* בגמר, בניגוד לחתרויות של 2016-2022, בהן המדינה המארחת של השנה שעברה ניקדה ראשונה, אוקראינה הייתה המדינה הראשונה שהכריזה על נקודות צוות השיפוט שלה. אחריה ניקדה המדינה המארחת של השנה שעברה, איטליה. המדינה המארחת של השנה, בריטניה, הודיעה על נקודותיה אחרונה כרגיל.
* בחצי הגמר הראשון פינלנד מקבלת 7 פעמים 12 נקודות מהקהל. ישראל מקבלת 4 פעמים 12 נקודות. מולדובה, פורטוגל ושבדיה פעמיים, וקרואטיה וצ'כיה מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
בחצי הגמר השני אוסטרליה וסלובניה מקבלות 3 פעמים 12 נקודות מהקהל. אלבניה, ארמניה, ליטא ופולין מקבלות פעמיים 12 נקודות. אוסטריה, בלגיה, קפריסין, גאורגיה, יוון ואיסלנד מקבלות פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
בחצי הגמר הראשון, צ'כיה, פינלנד, שבדיה, מולדובה וישראל מקבלות נקודות מכל מכל המדינות – 18 במספר. נורבגיה ושווייץ מקבלות נקודות מ-17 מדינות. פורטוגל מקבלת מ-16 מדינות.
בחצי הגמר השני, אוסטרליה, אוסטריה ואסטוניה מקבלות נקודות מכל מכל המדינות – 19 במספר. בלגיה, קפריסין וסלובניה מקבלות מ-18 מדינות. פולין וליטא מקבלות ניקוד מ-17 מדינות.
* בגמר, שבדיה מקבלת 15 פעמים 12 נקודות מהשופטים. ישראל מקבלת 5 פעמים מהשופטים ו-4 פעמים מהקהל. איטליה מקבלת 5 פעמים מהשופטים ופעמיים מהקהל. בלגיה מקבלת 3 פעמים מהשופטים. אוסטרליה מקבלת פעמיים מהשופטים. פינלנד מקבלת פעמיים מהשופטים ו-18 פעמים מהקהל. אוסטריה, צ'כיה ואסטוניה מקבלות פעם אחת מהשופטים. סלובניה מקבלת פעם אחת מהשופטים ופעם אחת מהקהל. אוקראינה מקבלת פעם אחת מהשופטים ו-4 פעמים מהקהל. ארמניה ומולדובה מקבלות פעמיים מהקהל. אלבניה, קפריסין, קרואטיה, נורבגיה ופולין מקבלות פעם אחת 12 נקודות מהקהל כל אחת.
* בגמר שבדיה מקבלת נקודות מכל צוותי שיפוט – 36 במספר. איטליה מ-27 צוותים וישראל מ-25. פינלנד מקבלת נקודות מכל נקודות הטלווטינג – 37 במספר. שבדיה ונורבגיה מקבלות מ-36 נקודות טלווטינג וישראל מ-30.
* הבדלים בין הקהל לשופטים: בגמר, אסטוניה מסיימת חמישית בשופטים ורק 19 בקהל. אוסטרליה שישית בשופטים ו-20 בקהל. אוסטריה שמינית בשופטים ו-22 בקהל. ספרד תשיעית בשופטים ו-26 ואחרונה בקהל. אוקראינה 15 בשופטים ורביעית בקהל. נורבגיה 17 בשופטים ושלישית בקהל. אלבניה 21 בשופטים ועשירית בקהל. פולין 24 בשופטים ושמינית בקהל. קרואטיה 25 בשופטים ושביעית בקהל.
* מיקומים בחצאי הגמר לעומת הגמר: בחצי הגמר הראשון, פינלנד במקום הראשון, מסיימת שנייה בגמר. שבדיה שנייה, מסיימת במקום הראשון בגמר. ישראל שלישית בחצי הגמר הראשון ובגמר. צ'כיה רביעית, מסיימת עשירית. מולדובה חמישית, מסיימת 18. נורבגיה שישית, מסימת חמיישית. שווייץ שביעית, מסיימת במקום ה-20. קרואטיה שמינית, מסיימת 13. פורטוגל תשיעית, מסיימת 23. סרביה עשירית, מסיימת 24. בחצי הגמר השני, אוסטרליה במקום הראשון, מסיימת תשיעית בגמר. אוסטריה שנייה, מסיימת במקום ה-15. פולין שלישית, מסיימת 19. ליטא רביעית, מסיימת 11. סלובניה חמישית, מסיימת 21. ארמניה שישית, מסיימת 14. קפריסין שביעית, מסיימת 12. בלגיה שמינית, מסיימת שביעית. אלבניה תשיעית, מסיימת 22. אסטוניה עשירית, מסיימת שמינית.
* שבדיה זוכה בתחרות בפעם השביעית, ובכך משווה את שיר הזכיות באירוויזיון עם אירלנד.
* Loreen זוכה בתחרות בפעם השנייה, ומשווה את השיא של Johnny Logan, שזכה אף הוא פעמיים בתחרות.
* Loreen הופעת לאישה היחידה, אשר זכתה פעמיים באירוויזיון.
* Peter Boström ו-Thomas G:son נכנסים למועדון כותבי השירים אשר זכו בתחרות יותר מפעם אחת. שניהם היו בין כותבי השיר הזוכה השנה, כמו גם השיר הזוכה ב-2012 בביצוע Loreen.
* ישראל עשתה היסטוריה בכך שהייתה למדינה הראשונה בתחרות שזכתה ב-12 הנקודות של "שאר העולם".
* לראשונה שני שירים המכילים מילים באוקראינית מסיימים בטופ 10 – השיר של אוקראינה והשיר של צ'כיה.
* לראשונה שתי מדינות סיימו בחצי הגמר עם 0 נקודות – סן מרינו רומניה בחצי הגמר השני.
* סן מרינו מקבלת 0 נקודות בחצי הגמר השני, וזהו לה ההישג הגרוע ביותר בתולדותיה.
* רומניה מקבלת 0 נקודות בחצי הגמר השני, וזהו לה ההישג הגרוע ביותר בתולדותיה.
* מלטה מסיימת במקום האחרון בחצי הגמר הראשון, וזהו לה ההישג הגרוע ביותר בתולדותיה.
* לטביה וגאורגיה קובעות שש השתתפויות רציפות ללא העפלה לגמר.
* גרמניה מגיעה למקום האחרון בגמר בפעם התשיעית בסך הכל.
* עם האירוח בשנה זו, בריטניה שוברת את שיאי האירוח. תשע תחרויות בהיסטוריה של התחרות התקיימו בבריטניה.
* 162 מיליון איש צפו בתחרות, עלייה של מיליון צופים מהשנה שעברה.
* 15.6 מיליון איש צפו בתחרות ביוטיוב ובטיקטוק.
* הניצחון של שוודיה על אף הזכייה של פינלנד בהצבעת הקהל, עורר מחלוקת בקרב חלק מהצופים ובקרב חלק מהקהל החי, בעיקר תומכים של המתמודד הפיני, Käärijä. במהלך רצף ההצבעות של צוותי השיפוט, מספר מקרים שבהן שוודיה השיגה 12 נקודות הופרעו על ידי קריאות של תומכי פינלנד, למרות שהמתמודדת השבדית Loreen, בעקבות זכייתה, הצהירה שזה לא הפריע לה ובנוסף שהיא מעריכה את התלהבותם. בעוד הזוכה בהצבעות הקהל לא הצליח לנצח בסך הכל בשלוש הזדמנויות קודמות, ב-2015, 2016 ו-2019, 2023 הייתה שונה בכך שההובלה של פינלנד של 133 נקודות בהצבעה הייתה הגדולה ביותר עד כה עבור שיר שלא זכה, בניקוד המשוקלל. פינלנד גם קיבלה את מלוא 12 הנקודות מ-18 מדינות שונות בהצבעות הקהל, בעוד שבדיה לא זכתה ב-12 נקודות באף הצבעת קהל.
* לאחר הזכייה בתחרות, השיר השבדי "Tattoo" רשם הצלחה מסחרית. הוא נכנס למצעד הסינגלים הבריטי, ומאוחר יותר הפך לשיר האירוויזיון הראשון מזה 27 שנים ששהה שבועיים בחמישייה המובילה בבריטניה. למחרת הגמר, "Tattoo" רשם 4,275,290 השמעות בספוטיפיי, ובכך שבר את שיא ההשמעות הרב ביותר שהשיג שיר אירוויזיון ביום בודד, אשר הוחזק בעבר על ידי השיר האיטלקי הזוכה ב-2021, "Zitti e buoni".
* "Tattoo" הוכרז כשיר המצליח ביותר במצעדים בשבדיה בשנת 2023.
* בפרס "You're a Vision Award" הניתן לתלבושת הזכירה והבולטת ביותר, הנבחרת על פי סקר אינטרנטי, זוכה פינלנד, ואחריה קרואטיה ובלגיה.
* הסינגל השבדי מגיע לסטטוס כסף בבריטניה, ססטוס זהב בבלגיה, ספרד ושווייץ, סטטוס פלטינה בפולין וסטטוס פלטינה דיגיטלית ביוון.
* הסינגל האיטלקי מגיע לסטטוס פלטינה מרובעת באיטליה ולסטטוס זהב בשווייץ.
* הסינגל הנורבגי מגיע לסטטוס פלטינה בנורבגיה ובפולין.
* הסינגל הבלגי מגיע למעמד פלטינה בבלגיה.
* הסינגל הפולני מגיע למעמד פלטינה בפולין.
* השיר הסלובני, "Carpe Diem", הופך לשיר עם הכי הרבה השמעות סטרימינג בשפה הסלובנית.
* האלבום הרשמי של התחרות מגיע למקום הראשון במצעד האלבומים השווייצרי ובמצעד האוספים של אוסטריה, פלנדריה, וולוניה, הולנד, אירלנד ובריטניה, למקום השני במצעד האוספים הגרמני, למקום החמישי במצעד האלבומים השבדי ולמקום ה-15 במצעד האלבומים האוסטרלי.
* ההתנהגות של נציגת צרפת, La Zarra, עולה לה ביוקר. אנשים ששיתפו איתה פעולה בשיר והמנהל הקודם, אמרו שקשה לעבוד איתה ותיארו אותה כ"דיווה". היא ביטלה הופעות במופעים המקדימים, כולל ביטול ההופעה באירוע באמסטרדם, לאחר שכבר הגיעה למקום. היא התבטאה בבוטות באינסטגרם שלה, עד שוהחלט להרחיקה מאור הזרקורים על מנת למנוע נזק נוסף. השיר מגיע בשלב ההצבעה בגמר האירוויזיון, אז עשתה הזמרת אצבע משולשת כתגובה לניקוד שקיבלה מהקהל. זה היה הקש ששבר את גב הגמל; תחנת רדיו צרפתית הודיעה שהיא מפסיקה להשמיע את שיריה. עקב חוסר ביקוש, הזמרת נאלצה להוריד את מחירי הכרטיסים להופעתה ל-3 אירו. הופעות אחרות נדחו עקב "בעיות טכניות" והשתתפותה בפסטיבלים בצרפת בקיץ בוטלה.

ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון במלואו כאן:

ניתן לצפות בחצי הגמר השני במלואו כאן:

ניתן לצפות בגמר במלואו כאן: