ספרד ממשיכה בהליך הבחירה שלה. אמש נערך חצי הגמר השני של הקדם ספרדי, פסטיבל בנידורם. תשעה שירים נוספים לקחו חלק בחצי הגמר. ארבעה מתוכם העפילו לגמר. ההצבעה תהיה 50% של צוות שיפוט בינלאומי, 25% הצבעת קהל ו-25% הצבעת צוות שיפוט דמוסקופי.
הערב נפתח בהופעה של Miguel Poveda. הוא מבצע גרסת פופ-פלמנקו לשיר הספרדי לאירוויזיון 1973, "Eres Tú" של Mocedades.
מנחי הערב הם Mónica Naranjo, Inés Hernand ו-Rodrigo Vázquez. הם עולים לבמה ופותחים בדברים. הם מציגים את שופטי התחרות: נציגת ספרד 1989, Nina, המפיק השבדי Christer Björkman, המפיקה הישראלית Tali Eshkoli, ראש המשלחת האיטלקית לשעבר Nicola Caligiore, זוכת אירוויזיון 1997 מטעם בריטניה Katrina Leskanich, מאתר ויויבלוגס William Lee Adams, מפיקת הרדיו Irene Valiente וראש ה-OGAE הספרדי Juan José Santana. התחרות מתחילה.
Famous – La Lola – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצליל אלקטרוני א-לה להיטי דאנס ניינטיז. Famous נכנס ומעניק לנו המנון קצבי ומאד אנרגטי, אשר בפזמון כבר נשמע כמו להיט אצטדיונים או שיר של אוהדי כדורגל. יש בשיר השפעות קאריביות, השפעות רגאטון, וכאמור השפעות של להיטי פופ ולטינו מסוף הניינטיז ותחילת האלפיימז. זה מאד קליט, להיטי, קצת זול, אבל האמת הוא הפתיע אותי לטובה. אני חושב שזה ניסיון ליצור שיר קומפטטיבי לקדם, אבל אני בספק כמה זה יכול להצליח בהצבעת השופטים לדוגמה. 3/5."
בהופעה החיה: הוא עולה בז'קט שחור נטול שרוולים וללא חולצה מתחת. עמו ארבעה רקדנים עם ז'קטים שחורים פתוחים. בוידאוארט מופיע שמו בגדול. אורות זהובים שוטפים את הבמה, ועשן נורה אל הבמה מרצפתה. הכוראוגרפיה מושחזת ומהוקצעת. כולם רוצים להיות שאנל. הוא יצטרך את ההקהל כדי לעלות לגמר, כי השופטים כבר הוכיחו שהם לא מצביעים לשירים כאלה. הופעת מלודיפסטיבלן, שאין בה רגע דל. זה מאד אינטרטיינינג, אבל חלול.
José Otero – Inviernos en Marte –בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פופ רגילה למדי, שאחרי כמה שירים ממש מצוינים, מותירה אותי אדיש. זה נשמע כמו משהו ש-Blas Canto, היה יכול לשלוח ב-2020-1. אחרי הפזמון השני, הדרמה מתגברת, ומכונת התופים מגבירה קצב. זה שיר שהגיע עשור מאוחר מידי לטעמי. מילניאל לופ, שאבד עליו הכלח והמון דרמה שלא לצורך. לא תודה. 2/5."
בהופעה החיה: גם הוא לובש שחורים, חליפה גדולה ושיקית. מאחוריו על הבמה ארבעה רקדניות ורקדנים. הוא קם מישיבתו ומסתבר שהוא לובש ז'קט מטריקס גדול. הוא על במה עגולה קטנה, והרקדנים סביבה, בעוד המצלמה מסתובבת סביבם. הם מצטרפים אליו בבית השני. לעומת ההופעה הראשונה, מדובר כאן בהעמדה מאד לא מרשימה.אני גם חושב שהוא קצת מזייף, למרות שיש לו קול יפה. הכי סתם של שיר, בביצוע סתמי, דרמטי וחסר עניין. בסוף ההופעה הוא כבר טובע בעשן.
Karmento – Quiero y duelo – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל ב-chant של הזמרת, לאחר מכן מתחילה השירה. שירה ספרדית פולקלוריסטית, אך לא מעניינת כלל מבחינה מלודית. ההפקה רזה, לא מעמיסה על המאזין, אך ההרגשה היא של שיר חצי אפוי. הקול של Karmento עשיר, אך נדמה שהיא נעדרת אלמנט הכוכבות, או משהו שיפריד בינה לבין הזמרים האחרים. זה לא שיר רע, זה נעים לשמיעה, אבל זה נשמע כמו הופעת חימום, ולא כמו משהו שהייתי משתוקק להאזין לו שוב בהמשך. 3/5."
בהופעה החיה: משחקי אור וצל על רקע בד לבן מתוח. היא לובשת מלבוש לבן, הכולל חצי בייבידול וחצי חצאית תחרה א-סימטרית. יש לה קול מטורף. סביבה חיטה צומחת, והתפאורה כללית שמציגה גינת כפר חמימה וקסומה. בניגוד לשאר ההופעות, היא נשארת כל השלוש דקות בתוך הכפר הקטן, שיצרו לה על הבמה, ולא משתמשת בכל הבמה. זה עוזר לייצר אווירה אינטימית, ועובד טוב. התנועות שלה דרמטיות מאד, כנהוג בפלמנקו. בסוף השיר, מצטרפים אליה להקת הליווי, שעומדים לפני "הכפר". הקהל מאד אהב.
Rakky Ripper – Tracción – בסקירת השירים כתבתי: "דרים-פום אלקטרוני. זה נשמע כמו הרבה שירים חדשים שקיבלתי בפלייליסטים של ספוטיפיי. זה רחוק מלהיות יצירת מופת. יש שירים כאלה בערימות. לחיוב אציין שזה אחלה שיר לרקוד לצליליו, אבל הוא מותיר אותך עם תחושה ריקנית. אחרי שתי דקות של שיר, Rakky Ripper נותנת בראפ קצת חלבי. זה אנרגטי וכיפי במידה, אבל לא עשוי מחומר של מנצחים. בחלק האחרון של השיר ההפקה נכנסת לקרחנה של החיים. 3/5."
בהופעה החיה: היא נראית כמו דמות אנימה, עם מלבוש אפור-שחור-לבן כעור בהשפעת התקופה הויקטוריאנית, ושיער ורוד עשוי לקוקיות. עמה על הבמה ארבעה רקדנים ורקדניות, ומישהו שעושה עצמו מנגן על סינתיסייזר. השירה שלה לוקה בחסר. בשלב מסוים, גם עבודת המצלמות הולכת לאיבוד. היא מאבדת אוויר. תמרות עשן נורות מהבמה, אבל מה שהיא צריכה זה חמצן. מלא מלא חמצן. לקראת סוף השיר, כל החבר'ה עולים ומטפסים על קונסטרוקטה, שתכליתה הוא סתמי. היא כורעת על ברכיה. די, זה לא יעזור. מקום אחרון? גם אותה הקהל אוהב, אולי אני לא מבין כלום.
Blanca Paloma – Eaea – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי מתחיל במין מאוול, מחיאות הכפיים הקצובות נכנסות ואנו מקבלים בלדת פלמנקו מודרנית, הכוללת גם הפקה מרשימה מקושטת אלקטרו וקולות ליווי משוכפלים, המגבירים את הדרמה. אם אתם אוהבים פלמנקו מודרני, זה השיר בשבילכם. היא לא מקיאה את הדרמה בבת אחת, שומרת אותה ומשתמשת בה במשורה. הפקה מצטיינת וזמרת נפלאה, שבוא נקווה שתצליח לשכנע בלייב יותר השנה. עוד שיר נהדר, מיוחד, מכשף. 4/5."
בהופעה החיה: ההופעה נפתחת בצלליתה המזמרת. היא לובשת עליונית אדומה ומכנסיים לבנים בגזרה גבוהה. שיערה משוך לאחור בקפידה, במה שמתכתב עם מראה רקדנית פלמנקו. עמה חמש רקדניות, שבאות והולכות, מוחאות כפיים. כולם נעים בתוך מעגל, ובדים דקים שיורדים מהתקרה תוחמים את המעגל. לקראת סוף השיר היא פוסעת קדימה. איזה ביצוע מלא נשמה, פשוט מושלם ווקאלית.
E'Femme – Uff! – בסקירת השירים כתבתי: "זה טין-פופ די עבש, צפוי, מנסה לרכב על ההצלחה של "SloMo" של Chanel, השיר הספרדי לאירוויזיון 2022. יש קצת פופ של פעם, קצת ראפ, דרופים זולים. אני בספק אם זה הולך לעלות לגמר, למרות שאצל הספרדים אין לדעת. זה ממצה את עצמו די מהר. מאד נשכח וחסר הוק מוזיקלי משמעותי. 2/5."
בהופעה החיה: הרביעיה לבושה בבגדים חושפניים בשחור וקצת ורוד חיוור. הבמה ריקה ואפופת עשן. זה ממש שאנל לעניים. זה הכי "חצוף" של נועה קירל. הוידאוארט משדר את שם השיר, ואחרי זה מטוס. לא הבנתי את הקונספט של ההופעה. חלק מהכוראוגרפיה ממש גונב מההופעה של שאנל. נו באמת. ווקאלית גם הן מאבדות גובה לקראת סוף השיר.
Siderland – Que esclati tot – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצליל מתכתי, ואז בקריאות של להקת הליווי. מדובר בלהקת פופ, אינדי ואלטרנטיב קטלונית. זה אכן השיר היחיד בקדם המושר בקטלונית, והוא בולט על הרקע הזה, אך לא מבחינה מוזיקלית. השיר עצמו הוא פופ-רוק סתמי למדי, קצבי, אך לא ייחודי בשום צורה. התאכזבתי לגלות כמה קלישאות מוזיקליות. אני מניח שזה יגיע לקדם הגמר בחסות המיעוט הקטלוני, אבל מוזיקלית אין כאן כל חדש. 3/5."
בהופעה החיה: ההרכב יושב במין חדר שנבנה על הבמה, הם יושבים על הספה ולוגמים קפה. ואז קמים להופיע מול המצלמה, כאילו ממש מולה. בפזמון הם מעיפים ניירת, ואחריו קירות הבד נופלים. סביב החדר נטול הקירות רוקדים ארבעה רקדנים ורקדניות בבגדים שמכסים את כל גופם, כולל הפנים. הסולן נטול כריזמה. ההופעה אינגייג'ינג, אבל השיר עצמו בדיוק ההפך. הוא לא מעניין, לא מחדש, גם אם מבוצע כהלכה. בסוף השיר, הם פוסעים קדימה אל קצה המסלול ואל הקהל. הרקדנים עושים סלטות ונשכבים על הרצפה.
Alfred García – Desde que tú estas – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי הוא בלדת סינגר-סונגרייטר פופית, קליטה ומודרנית. זה נשמע טוב, מקורי, מסוג השירים שתמיד עולים לך בשאפל רנדמולי של סופטיפיי. הוא עולה לפלצטים בגשר מידי פעם, וזה שובר קצת את השגרה. האם זה עמוס מבחינת הפקה מוזיקלית? אולי, אבל מספיק עם האנדרפרודקשן שאנחנו מקבלים מכל מיני סינגר-סונגרייטרים לאחרונה… 3/5."
בהופעה החיה: הוא יושב במכונית ישנה, לבוש בחליפה שחורה-לבנה, כאשר גם המצלמה משדרת בשחור-לבן. בפזמון, המכונית כאילו נוסעת. הביצוע הקולי טוב, הוא יודע להעביר שיר וגם לעבוד מול המצלמה. אדם זקן, שלבוש כמותו, ואמור לדמות את דמותו העתידית של הזמר, שר מול המראה. המבצע מצטרף אליו, בעודו לוגם משקה חריף. זו הופעה מאד סיפורית, מופקת יפה, וכמובן קצת מלודירמטית מידי. לקראת סוף השיר, במה המדמה את מה שאנחנו אמורים להבין לפי הכיתוב שהוא פסטיבל בנידורם של 1962. מעניין אם יש כאן סיפור אמיתי, שאמור להתכתב עם משהו שקרה באותו הפסטיבל. התפקיד של זמר הסיקסטיז נשמר עד הסוף.
Vicco – Nochentera – בסקירת השירים כתבתי: "עוד להיט פופ-מועדונים, הפעם ללא השפעות לטיניות בכלל. זה אלקטרו-פופ עם השפעות של היפ-הופ והמון אירופופ. זה יכול לעבוד בתוך פלייליסט של מסיבה, אבל כשיר סטנד אלון, להאזין לו כשאתה סאחי ופיכח, זה לא מושך בשום צורה ולא מותיר שום רושם. הפזמון חלש מאד ורפטטיבי, ונדמה שכבר שמענו את השיר הזה מספר פעמים בעבר. 2/5."
בהופעה החיה: גם שיר זה מתחיל בצללית הפרופיל של המבצעת. היא לובשת חלוק כסוף, בעודה כאילו מתכוננת להופעה. שתי רקדניות בוורוד מסירות לה אותו, והיא נותרת בשמלה כחולה מגעילה למדי. זה קליט, אבל רדוד למדי מוזיקלית. לקראת סוף השיר מצטרפים גם שני רקדנים בורוד. סיום עלוב לערב, אם תשאלו אותי, אבל אתם לא שואלים.
להלן דירוגי לשירי חצי הגמר אחרי ההופעות:
- Blanca Paloma – Eaea
- Karmento – Quiero y duelo
- Alfred García – Desde que tú estas
- Famous – La Lola
- Rakky Ripper – Tracción
- Siderland – Que esclati tot
- José Otero – Inviernos en Marte
- Vicco – Nochentera
- E'Femme – Uff!
הקווים נפתחים להצבעה. הגיע הזמן למופע הביניים הראשון, Álvaro Soler עם "Candela".
Inés Hernand מראיינת את המתמודדים בגרין רום. מופע הביניים השני הוא של Gloria Trevi, המבצעת את שיריה "Gloria" ו-"Todos Me Miran" במחרוזת.
הגיעה זמן ההצבעה. תחילה הצבעת השופטים, שקולותיהם מהווים 50% מהתוצאה הסופית:
ועכשיו תוצאות צוות השיפוט הדמוסקופי, שקולותיו מהווים 25% מהתוצאה הסופית:
תוצאות הצבעת הקהל, שקולותיו מהווים 25% מהתוצאה הסופית:
להלן תוצאות חצי הגמר, כאשר המודגשים עולים לגמר:
- Blanca Paloma – 167
- Vicco – 135
- Karmento – 112
- José Otero – 105
- Alfred García – 102
- Siderland – 88
- Famous- 87
- E'Femme – 64
- Rakky Ripper – 52
בשבת – הגמר, שבו ייבחר הזוכה, ונציג ספרד לאירוויזיון 2023.
ניתן לצפות שוב בחצי הגמר השני כאן.
המדריך לאירוויזיון 