הקדם הספרדי מגיע הערב לסיומו. ברוכים הבאים לגמר פסטיבל בנידורם. 8 שירים העפילו מחצאי הגמר. ההצבעה תהיה 50% של צוות שיפוט בינלאומי, 25% הצבעת קהל ו-25% הצבעת צוות שיפוט דמוסקופי.
הערב נפתח בהופעה של Manuel Carrasco. הוא מבצע את "Era". לא מזהה את השיר.
מנחי הערב הם Mónica Naranjo, Inés Hernand ו-Rodrigo Vázquez. הם עולים לבמה ופותחים בדברים. הם מציגים את שופטי התחרות: נציגת ספרד 1989, Nina, המפיק השבדי Christer Björkman, המפיקה הישראלית Tali Eshkoli, ראש המשלחת האיטלקית לשעבר Nicola Caligiore, זוכת אירוויזיון 1997 מטעם בריטניה Katrina Leskanich, מאתר ויויבלוגס William Lee Adams, מפיקת הרדיו Irene Valiente וראש ה-OGAE הספרדי Juan José Santana. התחרות מתחילה.
Karmento – Quiero y duelo – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל ב-chant של הזמרת, לאחר מכן מתחילה השירה. שירה ספרדית פולקלוריסטית, אך לא מעניינת כלל מבחינה מלודית. ההפקה רזה, לא מעמיסה על המאזין, אך ההרגשה היא של שיר חצי אפוי. הקול של Karmento עשיר, אך נדמה שהיא נעדרת אלמנט הכוכבות, או משהו שיפריד בינה לבין הזמרים האחרים. זה לא שיר רע, זה נעים לשמיעה, אבל זה נשמע כמו הופעת חימום, ולא כמו משהו שהייתי משתוקק להאזין לו שוב בהמשך. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "משחקי אור וצל על רקע בד לבן מתוח. היא לובשת מלבוש לבן, הכולל חצי בייבידול וחצי חצאית תחרה א-סימטרית. יש לה קול מטורף. סביבה חיטה צומחת, והתפאורה כללית שמציגה גינת כפר חמימה וקסומה. בניגוד לשאר ההופעות, היא נשארת כל השלוש דקות בתוך הכפר הקטן, שיצרו לה על הבמה, ולא משתמשת בכל הבמה. זה עוזר לייצר אווירה אינטימית, ועובד טוב. התנועות שלה דרמטיות מאד, כנהוג בפלמנקו. בסוף השיר, מצטרפים אליה להקת הליווי, שעומדים לפני "הכפר". הקהל מאד אהב."
בהופעה החיה: אף אחד לא ספר אותה לפני חצי הגמר, אבל היא עשתה את זה. זמרת פלמנקו נהדרת, ואחלה שיר והופעה לפתוח איתם את הגמר. היא קצת נלהבת מידי, אם תשאלו אותי. איך שהיית בחצי הגמר היה מושלם.
Megara – Arcadia – בסקירת השירים כתבתי: "זה אלקטרו-רוק, מאד אירופאי, משהו שהפינים יהיו שמחים לשמוע. זה מתחיל מבטיח, מאד דרמטי. קולה של הזמרת מלא אנרגיה, והדרמה נבנית עד לפזמון ההמנוני. להיט אצטדיונים מלא עצמה, שלא לוקח שבויים. יציאה מפתיעה מספרד, לא רע בכלל. זה קצת throwback לרוק הניינטיזי ולפופ האייטיזי, שזה לאו דווקא דבר רע. יש גם התכתבות עם האייטיז בחלק הספוקן של השיר. קומפטטיבי יותר משציפיתי. ממתין לצפות בהופעה החיה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "שתי רקדניות עם מסכי טלוויזיה במקום פנים, כולאות את הסולנית, ששרה עם כל הנשמה. הם משחררים אותה, והיא יוצאת לכבוד את העולם. היא לבושה בתחפושת כסופה שאמא שלה תפרה לה לפורים. בפזמון היא מצטרפת לחברי הלהקה, הלבושים בשחור וקצת ורוד. היא מצליחה להרים את הקהל, וגם כובשת את המסך. בהמשך היא מנהלת מערכת יחסים עם אחת הרקדניות."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו שבחצי הגמר. זה מלא אנרגיה, מלהיב, אך חסר סיכוי לייצג את ספרד בליברפול. הופעה מצוינת, מתכתית ועצבנית.
Alice Wonder – Yo quisiera – בסקירת השירים כתבתי: "את השיר הוא מתחילה באקפלה, ואחרי כמה שניות נכנסים צלילי הפסנתר העדינים. היא ווקליסטית מאד חזקה, מאד רגשנית. באמצע השיר נכנסים קצת צלילי אלקטרו, ושירתה נעשית קצובה יותר. זה שיר מקורי מאד, מענייןף הוא מושך אותך פנימה. הפזמון הוא כבר התפרקות והתרפקות רגשית. אין לי שמץ של מושג איך זה הולך לעבוד בלייב, אבל אני מאד מסוקרן. פשוט מצוין. 4/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא יושבת ומנגנת בפסנתר, מכוסה בתחרה לבנה. בוידאוארט עננות כבדה עם חשש לממטרים. לפני הפזמון היא פוצחת בזעקה רמה. ארבעה זמרי ליווי מתקרבים אליה מארבע קצוות במה, היא פוסעת קדימה וחושפת שמלת משחקי הכס פינת זמיר טריקים. בוידאוארט ברקים ועצבים. זה שיר נהדר, שזוכה להופעת מלודיפסטיבלן וחבל."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו שבחצי הגמר. האווירה היא מאד הולנד 2019, אבל מהר מאד פולשת להופעת קדם מוגזמת ווקאלית, היא רגשנית ומרגשת. לצערי, ההופעה לא שונתה לטובה. היא תתנחם במקום החמישי, כמו שזה נראה. היא עוצמת את העיניים רוב הביצוע.
Fusa Nocta – Mi familia – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי גיטרה על רקע ילדה מדברת. Fusa Nocta מתחילה בשירת ההיפ-הופ-לטינו שלה. זה מאד אורבני, ומאד שורשי בו זמנית. נשמה ספרדית סוערת, המשולבת במוזיקה מודרנית. אחד השירים המודרנים בקדם, ואולי בעונת הקדמים כולה. יש בשיר הרבה דרמה, תעוזה ונשמה. מעולה. 4/5."
בחצי הגמר כתבתי: "מה קורה שם? הרקדנים אוחזים בצמתה של הזמרת? אנחנו עוקבים אחר הזמרת עד שמגיעים אליה. היא יושבת על מכונית, ויורדת ממנו בעזרת שני רקדנים. היא לובשת בגד גוף שחור עשוי לייקרה. הרקדנים מפזזים סביבה. היא ווקאליסטית מפחידה ומגניבה בו זמנית. הרקדנים קורעים ממנה את הז'קט. כולם נותנים בריקוד אקסטטי. זה לא מורכב מבחינה כוראוגרפית, אבל זה מצליח להעביר הרבה דרמה, מסורתיות ומודרניות בו זמנית. החלק שהם מרימים אותה מיותר בעיני."
בהופעה החיה: ההופעה כמו בחצי הגמר. מושכים את הצמה בקרינג'יות. זה הדבר הכי אינטנסיבי שיצא לי לראות בעונת הקדמים העלובה הזו. זה נהדר. אין סיכוי שזה ייבחר, אבל זה אחד השירים שימשיכו איתו הלאה.
Agoney – Quiero arder – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצלילי כינורות מתגברים ואז נכנס המקצב הדרמטי. זה שיר פופ-האוס-טכנו-מועדונים, שהזכיר לרבים את שירו של מיכאל בן דוד לאירוויזיון 2022. בשלב מסוים Agoney מתחיל לצעוק משל היה זמרת פלמנקו עצבנית. בבתים הוא עובר לשירה נוגה ושמאלצית, שבונה דרמטית לפזמון הצפוי, רווי הדרופים. זה הרבה פחות מעצבן מ-"I.M", מופק הרבה יותר טוב, אבל עדיין בעל תוקף קצר מידי להרגשתי. זה יכול להפתיע בהופעה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד וסביבו מלא מיקרופונים. הוא האאוטפיט אדום דמוי עור ומקריפ. האורות נדלקים, הוא בועט באחד הסטנדים וצועק עלינו. עבודת המצלמות קצת הולכת לעיבוד, אבל הפזמון חוזרת לעצמה. מצטרפים אליו רקדנים ורקדניות בשחור. הריקוד שהם נותנים הוא חצי כוח. יש בהופעה חלקים טובים, אבל זה מרגיש לעיתים כמו הופעת בית ספר, וכמו משהו שמנסה נורא לחקות דברים אחרים."
בהופעה החיה: הוא אחד הפייבוריטים של הערב, ואני באמת מקווה שהוא לא יזכה. הוא עולה לבמה מלא ביטחון. ההופעה בוטחת כמו זו בחצי הגמר. זה יתרסק באירוויזיון אם ייבחר. אם לספרדים יש שכל, הם יזנחו אותו לטובת שיר טוב יותר. הרקדנים שסביבו גורמים להכל להראות נורא דתי, כאילו הוא ישו, או איזה קדוש מעונה אחר. זה שיר מוכר ושחוק, אל תפלו בטריק הזה.
Blanca Paloma – Eaea – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי מתחיל במין מאוול, מחיאות הכפיים הקצובות נכנסות ואנו מקבלים בלדת פלמנקו מודרנית, הכוללת גם הפקה מרשימה מקושטת אלקטרו וקולות ליווי משוכפלים, המגבירים את הדרמה. אם אתם אוהבים פלמנקו מודרני, זה השיר בשבילכם. היא לא מקיאה את הדרמה בבת אחת, שומרת אותה ומשתמשת בה במשורה. הפקה מצטיינת וזמרת נפלאה, שבוא נקווה שתצליח לשכנע בלייב יותר השנה. עוד שיר נהדר, מיוחד, מכשף. 4/5."
בחצי הגמר כתבתי: "ההופעה נפתחת בצלליתה המזמרת. היא לובשת עליונית אדומה ומכנסיים לבנים בגזרה גבוהה. שיערה משוך לאחור בקפידה, במה שמתכתב עם מראה רקדנית פלמנקו. עמה חמש רקדניות, שבאות והולכות, מוחאות כפיים. כולם נעים בתוך מעגל, ובדים דקים שיורדים מהתקרה תוחמים את המעגל. לקראת סוף השיר היא פוסעת קדימה. איזה ביצוע מלא נשמה, פשוט מושלם ווקאלית. "
בהופעה החיה: ה-פייבוריטית של הקדם הזה. היא הרימה את חצי הגמר לפני יומיים, והערב היא ממשיכה בהופעה זהה, מלאת נשמה. זכייה של זה והצלחה של זה בליברפול יכול להביא למהפכה באירוויזיון לדעתי. ספרד, לכו על זה!
José Otero – Inviernos en Marte –בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פופ רגילה למדי, שאחרי כמה שירים ממש מצוינים, מותירה אותי אדיש. זה נשמע כמו משהו ש-Blas Canto, היה יכול לשלוח ב-2020-1. אחרי הפזמון השני, הדרמה מתגברת, ומכונת התופים מגבירה קצב. זה שיר שהגיע עשור מאוחר מידי לטעמי. מילניאל לופ, שאבד עליו הכלח והמון דרמה שלא לצורך. לא תודה. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "גם הוא לובש שחורים, חליפה גדולה ושיקית. מאחוריו על הבמה ארבעה רקדניות ורקדנים. הוא קם מישיבתו ומסתבר שהוא לובש ז'קט מטריקס גדול. הוא על במה עגולה קטנה, והרקדנים סביבה, בעוד המצלמה מסתובבת סביבם. הם מצטרפים אליו בבית השני. לעומת ההופעה הראשונה, מדובר כאן בהעמדה מאד לא מרשימה.אני גם חושב שהוא קצת מזייף, למרות שיש לו קול יפה. הכי סתם של שיר, בביצוע סתמי, דרמטי וחסר עניין. בסוף ההופעה הוא כבר טובע בעשן. "
בהופעה החיה: הופעה מלודרמטית, אבל עבור שיר שהוא ריק. כלום ושום דבר. ווקאלית הוא נשמע מצוין.
Vicco – Nochentera – בסקירת השירים כתבתי: "עוד להיט פופ-מועדונים, הפעם ללא השפעות לטיניות בכלל. זה אלקטרו-פופ עם השפעות של היפ-הופ והמון אירופופ. זה יכול לעבוד בתוך פלייליסט של מסיבה, אבל כשיר סטנד אלון, להאזין לו כשאתה סאחי ופיכח, זה לא מושך בשום צורה ולא מותיר שום רושם. הפזמון חלש מאד ורפטטיבי, ונדמה שכבר שמענו את השיר הזה מספר פעמים בעבר. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "גם שיר זה מתחיל בצללית הפרופיל של המבצעת. היא לובשת חלוק כסוף, בעודה כאילו מתכוננת להופעה. שתי רקדניות בוורוד מסירות לה אותו, והיא נותרת בשמלה כחולה מגעילה למדי. זה קליט, אבל רדוד למדי מוזיקלית. לקראת סוף השיר מצטרפים גם שני רקדנים בורוד. סיום עלוב לערב, אם תשאלו אותי, אבל אתם לא שואלים. "
בהופעה החיה: זה אחד הפייבוריטים, ואני לא מצליח להבין מדוע. ההופעה זהה לזו בחצי הגמר. זה השיר הגרוע של הערב בעיני.
להלן דירוגי לשירי הגמר אחרי ההופעות:
- Fusa Nocta – Mi familia
- Blanca Paloma – Eaea
- Alice Wonder – Yo quisiera
- Karmento – Quiero y duelo
- Megara – Arcadia
- Agoney – Quiero arder
- José Otero – Inviernos en Marte
- Vicco – Nochentera
הקווים נפתחים להצבעה. הגיע הזמן למופע הביניים הראשון, Mónica Naranjo בשירה "Sobreviviré":
Inés Hernand מראיינת את המתמודדים בגרין רום. מופע הביניים השני הוא של Ana Mena.
הגיעה זמן ההצבעה. תחילה הצבעת השופטים, שקולותיהם מהווים 50% מהתוצאה הסופית:
ועכשיו תוצאות צוות השיפוט הדמוסקופי, שקולותיו מהווים 25% מהתוצאה הסופית:
תוצאות הצבעת הקהל, שקולותיו מהווים 25% מהתוצאה הסופית:
להלן תוצאות גמר הקדם:
- Blanca Paloma – 169
- Agoney – 145
- Vicco – 129
- Megara – 106
- Alice Wonder – 89
- Karmento – 80
- José Otero – 75
- Fusa Nocta – 71
בהצלחה ל-Blanca Paloma ולספרד בליברפול!
ניתן לצפות שוב בגמר כאן.
המדריך לאירוויזיון 