מלטה מגיעה לשלב חצי גמר הקדם. 24 שירים העפילו לשלב זה. יאללה. 16 שירים יעפילו לגמר.
הערב מתחיל בהופעת נציגי מלטה בעבר, Moira, Mike Spiteri ושאר עלובים. הכרוז מציג את מתמודדי הערב. מנחי הערב הם Amber ו-Glen Vella. הם לובשים מלבושי בורדו כעורים, כנהוג באי.
Greta Tude – Sound of My Stilettos – בטרום הגמר: "הופעת דראג. השיר מתחיל ברקיעות רגליים. היא לובשת שמלה אדומה מנצנצת. זה להיט מועדונים חביב, מאד להט"בי, הכולל קטעי ראפ. היא ווקאליסטית סבירה, אבל פרפורמרית קצת לוקה בחסר. כן, היא גם מזייפת ללא הכרה. ללא ספק הפייבוריט שלי עד כה. 3/5."
בהופעה חיה: היא פוסעת בחליפה תכולה כעורה למות. עמה על הבמה שני רקדני ליווי בזויים. היא צועקת את השיר למות. לקראת סוף השיר מצטרפות אליה עוד שתי רקדניות. זו הופעת מועדון חסרת בושה.
Fabrizio Faniello – Try to Be Better – בטרום הגמר: "הוא נראה נורא, ואני כבר מרגיש לא נעים שאני צריך להתייחס לזה. חוזרים לאנגלית. השיר נכתב על ידי Johan Bejerholm השבדי, שהלחין כמה שירי קדמים, וכבר עבד עם Faniello בעבר. פופ-רוק קצבי של פעם, די גרוע, ומאד רפטטיבי ומשורבט. 2/5."
בהופעה חיה: הוא עולה בחליפה של שחור ולבן. עמו על הבמה להקה. הביצוע הקולי סביר, אבל החבילה כולה מאכזבת מאד. השיר עצמו חלש.
Eliana Gomez Blanco – Guess What – בטרום הגמר: "השיר הנוכחי הוא פופ-צ'רלסטון קברטי ומטופש. הביצוע הווקלי קשה, או שזה הסאונד שנשמע מזעזע. היא לובשת שמלה שחורה קצרה ווינטג'ית, הכוללת עליונית מתחרה. זה חמוד ו-playful במידה, אבל הייתי בוחר לשיר מבצעת קצת יותר טובה. 3/5."
בהופעה חיה: היא עולה באאוטפיט ורוד מנצנץ. היא מתרגשת מאד. זה שיר חמוד, אבל ניכר שהיא מתרגשת. מבחינה ווקאלית, היא קצת שייקי. גם היא מלווה על ידי להקת בצורת. לקראת סוף ההופעה היא צוברת קצת ביטחון, אבל ניכר שהיא לא מוכנה לבמה הגדולה. חובבני למדי.
Andre' – Broken Hill – בטרום הגמר: "הוא לובש ווסט אפור וחולצה לבנה. ווקאלית הוא מתחיל חלש. זה מתחיל כבלדת פופ-רוק למלמ"ית. בגשר זה תופס קצב מועדוני משהו בהפקת חתונות זולה. לא הבנתי מתי הפזמון מתחיל ומתי הוא נגמר. זה שיר ממוצע למדי, שזוכה לביצוע גרוע מאד. זה ביצוע של זמר קריוקי חובב ולא של זמר. מלודית זה לא נורא, וזה הכי הרבה מחמאה שזה יקבל ממני. 3/5."
בהופעה חיה: הוא נראה מטורף, לובש ז'קט ספורטיבי לבן, וכל השאר שחור. גם כאן הוא נותן ביצוע גרוע למדי. יש לו המון ביטחון, ולא ממש ברור למה. הוא מיוזע. אולי אולי אולי במועדון הייתי מוכן לרקוד לצלילי השיר, אבל הוא לא עושה לי חשק לעשות כן. יורד אצלי ל-2/5.
Dan – It'll Be OK – בטרום הגמר: "הוא מופיע עם חולצת הוואי כעורה. הוייב הכללי הוא קריבי. זה פופ מחויך, מידטמפו עד קצבי, עם השפעות של מוזיקה קריבית ורגאיי. זה מאד laid back. יש לו קול עם נשמה, אבל השיר הנוכחי קצת רזה. הקהל עשוי לאהוב את זה. זה חביב, ולא מזיק, אבל רחוק מלהיות משהו מרשים. שרבוט מוצלח. 3/5."
בהופעה חיה: לא, זה לא יהיה בסדר. לא ככה. הוא לובש חולצת הוואי פתוחה, עם טריקו לבנה מתחת, הוא רוכב על אפניים שלא זזות לשום מקום, ובסל הקדמי של האפניים פרחי חמניות. יש לו שתי שרשראות על צווארו עם האותיות O ו-K. בשום שלב הוא לא יורד מהאפניים.
Ian – On My Own – בטרום הגמר: "השיר מתחיל בצלילי פופ-דיסקו. לזמר קול מעט מאנפף. זה אכן המנון דיסקו. סוג של מידטמפו. העיבוד המסיבתי קצת מוזר, אולי אפשר היה לתת לזה עיבוד טרנס-טכנו ולהפוך את זה ללהיט מועדונים. כשיר זה לא שיר גרוע לחלוטין, אבל צריך לעבוד עליו. הרבה. לזמר יש הרבה ביטחון על הבמה. 3/5.
בהופעה החיה: הפעם הוא בחליפה אדומה אש. עמו על הבמה ארבעה רקדנים בשחור, עם מסכות אדומות, שמכסות את פניהם לחלוטין. הוידאוארט עובד שעות נוספות, ומציג דמויות בשחור, לבן ואדום. אחת ההופעות הטובות והאפקטיביות עד כה, אבל השיר למלמ"י במקרה הטוב. הביטחון שלו מאד עוזר לו להעביר את השיר, אבל גם גורם לו להיראות smugged.
Ryan Hili – In the Silence – בטרום הגמר: "הוא כנראה הזמר הכי טוב עד כה. בלדת פופ שמאלצית, אבל לפחות מהודקת מבחינה מלודית. הוא לבוש במלבושים שחורים כיאה לבלדה הזו. אני מעריך את זה במידה, למרות שזה בינוני, וגם מאד צפוי. 3/5."
בהופעה חיה: הוא לבוש כולו שחור, כמו השיר שלו. התנועות שלו דרמטיות משהו. שוב, אני חייב להחמיא לו על ההופעה הווקאלית, אבל השיר עצמו הוא כלום ושום דבר. יש בפזמון איזה שנייה וחצי שזה עובד, אבל זה ממש לא מספיק. יורד אצלי ל-2/5.
Mark Anthony Bartolo – Tears – בטרום הגמר: "הוא מנגן על גיטרה אקוסטית תוך כדי הופעה. זה פופ-פולק סתמי למדי. הוא חביב ומוזיקלי, כפי שלמדתי להכירו ב-X Factor, אבל הסיכוי שלו לייצג את מלטה בתחרות קלוש ביותר. אני מפרגן לו על המלודיה המתוקה, ועל הניסיון לתת משהו אחר למלטה. זה חסר סיכוי. 3/5."
בהופעה חיה:הוא התגלח לכבוד ההופעה בחצי הגמר. זה לא כזה עוזר. השיר חביב, אבל לא היה נכנס לפלייליסט של תחנת רדיו מזרח תיכונית בלחץ. אני מחבב אותו עדיין. הופעה סבירה עד טובה.
Cheryl Balzan – La La Land – בטרום הגמר: "נראית בכללי כמו בלבוסטע רצינית. היא לובשת שמלת סטרפלס וחגורה ענקית. השיר הוא פופ-רוק קצבי עם הרבה גיטרות חשמליות, אבל עם מלודיה מוזרה. לזמרת תנועות גוף מוזרות אף יותר. שוב, זה שיר שאני יכול להנות ממנו, בעיקר אם אני שיכור, אבל זה נורא לא עשוי. נדמה שהיא עצורה, או תחת השפעת חומרים. סך הכל נהניתי. 3/5."
בהופעה חיה: ההרגשה היא של הופעת רוק כבד, עם תמרות אש ועשן, בגדי עור שחורים ועבודת מצלמות עצבנית. אבל זו רק הרגשה. אין בשיר הזה שום רוק, רק כאילו. הזמרת חסרת אנרגיה, ובשלב הזה זה כבר לא נסלח. זה עדיין שיר חביב, אבל הביצוע כל כך לא אותנטי ומתאמץ, שאני לא יכול כבר.
Dario Bezzina – Bridle Road – גבטרום הגמר: "כותרת השיר היא "דרך הרסן" או אלוהים יודע מה. זה נשמע כמו סוג של פטיש. מדובר בבלדת פופ-קאנטרי מיושנת ולא מתוכמת במיוחד. הפזמון שמאלצי במיוחד. זה שיר חתונות, זה נורא סתמי, והביצוע בינוני בהתאם. זה נגמר כמו שזה התחיל. 2/5.
בהופעה החיה: הוא יושב על ארגזים. מאמלה, אתה במלטה, לאן תהגר? מוולטה למסידה? בוידאוארט תמונות של משפחה, מאד מרגש. הביצוע הווקאלי לא רע, אבל האווירה שמאלצית נורא, ואני לא יכול לסבול את זה.
Nathan – Creeping Walls – בטרום הגמר: "גם הוא עולה באאוטפיט שחור, הפעם מדובר בחליפה ספורטיבית, ועדיין. מדובר בבלדת פופ-רוק מוכרת מאד, יציבה, דרמטית במידה, מודרנית, וגם מבוצעת כהלכה לראשונה על ידי המבצע. ההפקה קצת לוקה בחסר, אבל מבחינת מלודיה זה שיר שיכולנו למצוא בקדמים היותר טובים ביבשת. 3/5."
בהופעה חיה:ההופעה נפתחת בריקוד של רקדנית. הזמר נכנס בחליפה ספורטיבית. הוא כואס את מילות השיר, בעוד קיר מפריד בינו לבין הרקדנית. שוב, זה נשמע כמו שיר קדם טיפוסי, אבל הוא נשמע כמו תיכוניסט שעוד לא מוכן למעמד. ההופעה אירוויזיונית מאד, ואני מופתע שהם השקיעו ככה לקדם. ברקים, במות וקירות LED נעים. את הרקע הדרמטי עם התו הגדול הוא צולח, את שאר השיר פחות.
Chris Grech – Indescribable – בטרום הגמר: "הוא לובש מכנסיים בז', חולצה שחורה או כחולה וז'קט שחור. זו בלדת פופ מבוססת פסנתר. הוא חמוד, וגם מבצע את השיר כהלכה. זו בלדה נאה, אייטיזית מאד, שיושבת טוב על קולו החרוך של המבצע. לקראת הסוף, השיר מנסה בכל הכוח להיות המנוני, ולצד העיבוד התזמורתי, יש גם השתדלות ליצור דרמה. בסדר. 3/5."
בהופעה חיה: הפעם הוא לובש חליפה כחולה שלמה, שיערו משוח לאחור בגולגול, והוא נראה מצויין. ויזואלית, אני מוכן להתחתן איתו. ווקאלית, זה שיר קצת לוחץ מידי, קלישאתי, גם אם נשמע סביר לפרקים. בנמוכים הוא נשמע נהדרף אבל הוא לא ממש מתקשר עם המצלמה. הפזמון האחרון מקושט בצלילי אלקטרו. זה נורא מוכר, ונורא מרגיז. תחזור בבקשה עם שיר טוב.
Brooke – Checkmate –בטרום הגמר: "היא עולה עם אאוטפיט שחור מרשים למדי. יש לה הרבה ביטחון והרבה אטיטוד. פופ מידטמפו עד קצבי דרמטי למדי. זה בנוי טוב, כמו להיט. מבין כל השירים ששמעתי עד כה בקדם, זה נשמע כמו משהו שהמלטים ירצו לשלוח לליברפול. אלא אם כן יחליטו להחליף שיר, כמנהגם בקודש… לא רע. 3/5."
בהופעה חיה:טוב, זה הפייבוריט הגדול. היא עולה בשמלת פרנז'ים סגולה נוצצת. בקהל – צרחות. על מה? עשן אדום נורא בוידאוארט, שלטעמי סובל מחוסר יציבות. טוב, זה הכי יציב שהיה לנו עד כה, אבל זה נורא המלודיפסטיבלן השבדי. מלא צרחות ודרמות. תשלחו אותה, אבל עם שיר טוב יותר. המסכים מוסרים ומציגים ארבעה מזנים עם רקדנים בתוכם. היא מסיימת את השיר עליהם. זה בטח עלה מלא כסף.
Christian Arding – Eku ċar – בטרום הגמר: "השיר מתחיל בצלילי כינורות דרמטיים ואיזה כלי אתני שלא זיהיתי. הזמר מתחיל בשירתו, וזה מיידית משנה כיוון לבלדת סנרמו מיושנת. השיר במלטית, אבל ההשפעות האיטלקיות נשמעות כאן. גם הוא לבוש כולו בשחורים. הוא לא זמר טוב, הוא מתאמץ נורא, אבל מצליח לזייף גם בחלקים היותר קלים של השיר. לא יודע למה, אבל זה מאד הזכיר לי את אירלנד 1976. בלדה פומפוזית, דרמטית שלא במידה ולא מעניינת. 2/5."
בהופעה חיה: שיר ראשון הערב במלטית. הוא עולה בחליפה בכחול כהה. הוא נשמע טוב, אבל נראה מלוקק מאד. הביצוע יציב. הוא עומד, וסביבו כוכבים. זה מנסה מאד להיות סנרמו, אבל זה בסיסי. הביצוע – מדהים.
Klinsmann – Piranha – בטרום הגמר: "טוב, זה מרענן. הוא לובש חולצה לבנה עם ז'קט ספורט בכחול ולבן. יש לו קול רוקיסטי וגברי. ההפקה של השיר טובה, שמזכירה בלדות אייטיזיות, ובשאר הזמן די מינימליסטית. המלודיה עצמה מאד רזה. הוא עצמו נהנה על הבמה, מקפץ ורוקד, אבל זה לא זה. 2/5."
בהופעה חיה:הקהל מוחא כפיים, כי השיר עצמו מסרב להתחיל. נו כבר! הוא עולה בהופעה ספורטיבית שוב, הפעם בשחור ולבן. עמו על הבמה להקה, שלא ממש משתלבת עמו. ווקאלית הוא קולע לתו הגדול. השיר עצמו עדיין בינוני במקרה הטוב.
Bradley Debono – Blackout – בטרום הגמר: "השיר מתחיל כבלדה עצובה, וכותרת השיר אומרת הכל. בלדה בכיינית, שמתחילה לא רע, אבל מתפזרת בפזמון לחלוטין. אולי ריוואמפ יכול להפוך את זה לשיר ראוי, אבל כרגע זה בעיקר שיר קינה צווחני, עם פוטנציאל. הוא מבצע את השיר כהלכה, ומביא קצת כריזמה, מה שלמבצע הקודם לא היה. כשיר, זה פחות טוב. 3/5."
בהופעה חיה: המצלמה עוברת על פני הבמה, המעוטרת בכותבות גרפיטי בוידאוארט. הזמר בין שני קירות עם כתובות גם כן. הצילום בשחור ולבן. האווירה דרמטית. הוא מנסה נורא להיות כריסטינה אגילרה. הצבע נכנס, וצובע את הקירות בכחול. זה הכי מעניין שהיה עד כה בהופעה. כמו בטרום הגמר, גם כאן הוא נותן הופעה ווקאלית טובה, אבל זה שיר בלי מלודיה. הניחו לי.
Geo Debono – The Mirror – בטרום הגמר: "מדובר בבלדת פסנתר פשוטה, שהופכת להיות שיר דיסני א-לה "מלך האריות" בפזמון. את השיר מלווה מכונת תופים איומה, ההפקה מזעזעת. השיר עצמו סביר למדי, למרות שהזמר מבצע אותו בצורה מתלקקת מעט לטעמי. 3/5."
בהופעה חיה:שניים מחמולת דבונו אחד אחרי השני. הוא יושב ומנגן בפסנתר. אשר עליו נרות צהובים. אמרתי מתלקק בטרום הגמר? לא היה לי מושג כמה. הוא גם בפזמון, לבוש חליפה סגולה, או יותר נכון חנוט בה. שתי רקדניות רוקדות זו מול זו, במה שאמור לדמות מראה. זה מחריד ובלתי שמיע, ויורד אצלי ל-2/5. אין לי ספק זה יעלה לגמר.
The Busker – Dance (Our Own Party) – בטרום הגמר: "השיר מתחיל בצלילי סקסופון. כל חברי הלהקה לובשים סוודרים בצבעים שונים ולא תואמים. זה פופ אייטיזי של לובי בבתי מלון. יש קצת נגיעות של דיסקו וFאנק. הם הרכב בעל פוטנציאל, לפחות במונחים מלטיים, ולפחות אחד מהם חתיך. ההופעה הזויה, במיוחד של הסולן, שעושה תנועות מוזרות. עם זאת, זה שיר סביר בהחלט, ואולי הטוב ביותר עד כה בקדם הזה. 3/5."
בהופעה חיה:הסולן עם אותו סוודר כעור, חוגג מסיבת יומולדת עם דמויות קרטון, שייצגו בעבר את מלטה באירוויזיון. ההופעה לא התפתחה בהרבה מזו שבחצי הגמר, אבל זה בסדר לגמרי מבחינתי. הופעה תחת תקציב, לג'יט. הסקסופוניסט גונב את ההצגה, ומבחינתי אני מוכן להתחתן איתו כבר מחר. לא חושב ששמענו כזה Fאנק אי פעם מהקדם במלטה. בחלק האחרון של השיר, הסקסופוניסט לובש ז'קט מנצנץ. אחלה של הופעה ואחלה של שיר.
Maxine Pace – Alone – בטרום הגמר: "היא לובשת שמלה לבנה ונראית מצוין. זו בלדת פופ מודרנית ומפתיעה למדי. זה לא רע בכלל, גם אם לא מהודק מספיק. יש לי הרגשה שבסטודיו זה נשמע הרבה יותר טוב. זה קודר יחסית לבלדות של הקדם המלטי, ונשמע אורגני ואותנטי למדי. כן, המילים קצת סתמיות, אבל מלודית זה שיר ממש נחמד. בחלק האחרון של השיר מצטרפת להקת גוספל, והזמרת פוצחת בסדרת צעקות. 3/5."
בהופעה חיה: היא בשמלה בצבע בורדו, פוסעת בצעדים קשים. היא מצמידה את ידה למסך לבן, אשר מעברו רקדנית. את הבמה שוטפים אורות כחולים. בוידאוארט ארט ידיים ואישה המחבקת את עצמה. מכונת רוח נכנסת בפזמון השני. המון דרמה, על שיר שהוא רק סביר. בסדר, יש לך מקום מובטח בגמר. תירגעי. פרפרים מתעופפים בוידאוארט. הופעה ווקאלית מצוינת.
Dominic and Anna – Whatever Wind May Blow – בטרום הגמר: "הוא לבוש אלגנטי בשחור וז'קט אפור מפוספס. היא לבושה בשחור. בלדה מלטית למהדרין, של פעם. זו בלדה של תחילת הניינטיז. הם אנטי-כוכבים במלוא מובן המילה. בלדה פומפוזית וחסרת השראה. העיבוד מוגזם, והשירה שלהם עוד יותר. אני מניח שהסיכוי שלהם להעפיל לשלב הבא לא גבוה. 2/5."
בהופעה חיה:שניהם לבושים שחור, היא מאופרת בהגזמה, הוא עם שיזוף בהתזה. הבמה אפופת עשן, בוידאוארט ים סוער. הם נראים כה מטופשים. שני רקדנים פורצים לקראת סוף השיר בריקוד. הביצוע הווקאלי טוב, אבל זה שיר זוועה.
Giada – I Depend on You – בטרום הגמר: "בלדת פופ רגילה למדי. זה לא רע, היא עוברת מסך טוב ויודעת להופיע מול המצלמה. היא לובשת אאוטפיט לבן סטאני חושף רגליים ולראשה תספורת בוב. היא יכולה להרגיע קצת עם ה-runs ולשיר יותר קטן. אני אוהב את ההפקה הצנועה של השיר, והחצי אקוסטית. ועדיין, נראה שזה חצי דרך. 3/5."
בהופעה חיה:אולי הזמרת הכי יפה הערב, עם אחד השירים הכי טובים. היא לובשת שמלה לבנה מוגזמת, אבל גם שיקית מאד. ההרגשה היא של זמרת גוספל בגרסה מודרנית. אני לא ממש זוכר את השיר, אבל נדמה שיש שינוי ניכר. העיבוד הוא אקוסטי לגמרי. זה לחלוטין בלדת סול-פופ, בלי השטיקים המלטיים. יש גם קצת מקצב של רגאיי. יפה מאד.
Stefan Galea – Heartbreaker – בטרום הגמר: "הוא עולה עם מכנסי לייקרה וז'קט שחור נוצץ ומוגזם. זה אירופופ מועדוני ומוגזם עם לחן עצל, והופעה מביכה. הוא מנסה להיות fierce בכל הכוח. הוא גם שר באנגלית, ואני לא מבין על מה הוא מדבר די, לא חייבים להשקיע בקריירה מוזיקלית אם אין לך את זה. 2/5."
בהופעה חיה: הוא עולה בחליפה אפורה, כולל חולצה שקופה. בוידאוארט צורות תכולות ואחרות. רקדן ורקדנית מלווים אותו. יש לו הרבה ביטחון, על מעט מאד שיר. הפופיק שלו מפריע לי משום מה.
Mikhail – Leħen fiċ-ċpar – בטרום הגמר: "הוא לובש חולצת טורקיז, מכנסיים שחורים וז'קט שחור מנצנץ. השיר נפתח בנגינת גיטרה וצעקות רמות. יש לזמר קול נעים לשמיעה, אבל הוא מתחיל לצרוח בפזמון. הפזמון נשמע כמו המשך מלודי של הבית, זה קצת חסר השראה. זה לא רע, אבל ההפקה הכבדה מטביעה את הלחן, שהולך לאיבוד. זה בסדר. 3/5."
בהופעה חיה: אחד השירים היחידים במלטית הערב. הוא לובש ז'קט חום בהיר, וכל השאר שחור. רקדנית בשחור על הבמה אפופת העשן. הביצוע הקולי מתייצב ככל שהשיר מתקדם. זה בסדר, אוברדרמטי, אבל בסדר.
Matt Blxck – Up – בטרום הגמר: "השיר הנוכחי מתחיל עצבני. מדובר בהמנון ראפ עם פזמון הכולל דרופ טראנס עצבני ולהיטי. הוא לובש ז'קט סגול, חולצה מלאת חורים וג'ינס קרוע לאללה. יש בזה משהו מגניב, מאד לא רגיל. 3/5."
בהופעה חיה: אחת מהקשות של האי. הוא יושב על כיסא ירוק. הרקדנים מסובבים אותו, והוא נחשף במעיל כתום, גופייה לבנה וג'ינס בהירים. את הברייק בפזמון הוא רוקד עם רקדן ושלוש רקדניוצץ אחת ההופעות היותר מבוימות. ווקאלית הוא נשמע על הפנים, אבל לא נראה שאיכפת לו. זה כיפי במידה.
להלן דירוגי לשירי חצי הגמר:
- Greta Tude – Sound of My Stilettos
- The Busker – Dance (Our Own Party)
- Giada – I Depend on You
- Nathan – Creeping Walls
- Chris Grech – Indescribable
- Mikhail – Leħen fiċ-ċpar
- Maxine Pace – Alone
- Matt Blxck – Up
- Mark Anthony Bartolo – Tears
- Eliana Gomez Blanco – Guess What
- Cheryl Balzan – La La Land
- Ian – On My Own
- Dan – It'll Be OK
- Brooke – Checkmate
- Bradley Debono – Blackout
- Geo Debono – The Mirror
- Ryan Hili – In the Silence
- Andre' – Broken Hill
- Fabrizio Faniello – Try to Be Better
- Klinsmann – Piranha
- Dario Bezzina – Bridle Road
- Christian Arding – Eku ċar
- Dominic and Anna – Whatever Wind May Blow
- Stefan Galea – Heartbreaker
סרטון קצר על שלושת זמרי קדמים שהלכו לעולמם השנה.
הופעה של Gaia Gambuzza, נציגת מלטה לאירוויזיון ג'וניור 2022:
שני המנחים יושבים, אוכלים פופקורן ומדברים על שירי קדם של מלטה מפעם. לבמה עולים זמרים מקומיים ומבצעים שירי קדם, שהפכו להיטים.
הגיע זמן תוצאות. והן כולן על טהרת הטלווטינג. אלו העולים לגמר:
- Matt Blxck
- Christian Arding
- Ian
- Stefan Galea
- Giada
- Nathan
- Maxine Pace
- Eliana Gomez Blanco
- The Busker
- Geo Debono
- Brooke
- Chris Grech
- Fabrizio Faniello
- Ryan Hili
- Dan
- Cheryl Balzan
בשבת יתקיים גמר הקדם, בו ייקבע נציג מלטה לאירוויזיון 2023.
המדריך לאירוויזיון 