מלטה בוחרת. 16 שירים הגיעו לגמר, והתמודדו על ייצוג האי הים תיכוני בליברפול.
מתחילים את הערב בלהקת רקדניות, Annalise Dance Studio. הכרוז מציג את המתמודדים, הפוסעים בזה אחר זה. הוא מסיים בהצגת מנחי הערב, נציגת 2015, Amber ונציג 2011, Glen Vella.
Nathan – Creeping Walls – בטרום הגמר: "גם הוא עולה באאוטפיט שחור, הפעם מדובר בחליפה ספורטיבית, ועדיין. מדובר בבלדת פופ-רוק מוכרת מאד, יציבה, דרמטית במידה, מודרנית, וגם מבוצעת כהלכה לראשונה על ידי המבצע. ההפקה קצת לוקה בחסר, אבל מבחינת מלודיה זה שיר שיכולנו למצוא בקדמים היותר טובים ביבשת. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "ההופעה נפתחת בריקוד של רקדנית. הזמר נכנס בחליפה ספורטיבית. הוא כואב את מילות השיר, בעוד קיר מפריד בינו לבין הרקדנית. שוב, זה נשמע כמו שיר קדם טיפוסי, אבל הוא נשמע כמו תיכוניסט שעוד לא מוכן למעמד. ההופעה אירוויזיונית מאד, ואני מופתע שהם השקיעו ככה לקדם. ברקים, במות וקירות LED נעים. את הרקע הדרמטי עם התו הגדול הוא צולח, את שאר השיר פחות. "
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו שבחצי הגמר. משימה קשה לפתוח את הערב. ההופעה הווקאלית, שוב, רחוקה ממושלמת, אבל זה שיר בסדר, ובמצב הקדם, זה בטופ 3 שלי הערב. הוא מפספס את התו הגדול.
Chris Grech – Indescribable – בטרום הגמר: "הוא לובש מכנסיים בז', חולצה שחורה או כחולה וז'קט שחור. זו בלדת פופ מבוססת פסנתר. הוא חמוד, וגם מבצע את השיר כהלכה. זו בלדה נאה, אייטיזית מאד, שיושבת טוב על קולו החרוך של המבצע. לקראת הסוף, השיר מנסה בכל הכוח להיות המנוני, ולצד העיבוד התזמורתי, יש גם השתדלות ליצור דרמה. בסדר. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הפעם הוא לובש חליפה כחולה שלמה, שיערו משוח לאחור בגולגול, והוא נראה מצויין. ויזואלית, אני מוכן להתחתן איתו. ווקאלית, זה שיר קצת לוחץ מידי, קלישאתי, גם אם נשמע סביר לפרקים. בנמוכים הוא נשמע נהדרף אבל הוא לא ממש מתקשר עם המצלמה. הפזמון האחרון מקושט בצלילי אלקטרו. זה נורא מוכר, ונורא מרגיז. תחזור בבקשה עם שיר טוב. "
בהופעה החיה: הוא אחד החמודים. לשיר לוקח זמן להיבנות. גם לו. בבתים הוא לא מנסה להרשים, ורק מחכה לתווים הגדולים והדרמטיים בפזמון. טעות. בבתים קשה לזהות את המלודיה כמעט.
Maxine Pace – Alone – בטרום הגמר: "היא לובשת שמלה לבנה ונראית מצוין. זו בלדת פופ מודרנית ומפתיעה למדי. זה לא רע בכלל, גם אם לא מהודק מספיק. יש לי הרגשה שבסטודיו זה נשמע הרבה יותר טוב. זה קודר יחסית לבלדות של הקדם המלטי, ונשמע אורגני ואותנטי למדי. כן, המילים קצת סתמיות, אבל מלודית זה שיר ממש נחמד. בחלק האחרון של השיר מצטרפת להקת גוספל, והזמרת פוצחת בסדרת צעקות. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא בשמלה בצבע בורדו, פוסעת בצעדים קשים. היא מצמידה את ידה למסך לבן, אשר מעברו רקדנית. את הבמה שוטפים אורות כחולים. בוידאוארט ידיים ואישה המחבקת את עצמה. מכונת רוח נכנסת בפזמון השני. המון דרמה, על שיר שהוא רק סביר. בסדר, יש לך מקום מובטח בגמר. תירגעי. פרפרים מתעופפים בוידאוארט. הופעה ווקאלית מצוינת. "
בהופעה החיה: אחד הפייבוריטים של הערב. היא נראית מצוין, השמלה קצת כבדה לה. אפשר לסמן אותה לדעתי לנציגה עתידית. יש לה את כל הנתונים של זמרת פופ, והיא נשמעת מצוין, אזרבייג'ן היו לוקחים אותה בשנייה. השיר עצמו קצת מרדים.
Fabrizio Faniello – Try to Be Better – בטרום הגמר: "הוא נראה נורא, ואני כבר מרגיש לא נעים שאני צריך להתייחס לזה. חוזרים לאנגלית. השיר נכתב על ידי Johan Bejerholm השבדי, שהלחין כמה שירי קדמים, וכבר עבד עם Faniello בעבר. פופ-רוק קצבי של פעם, די גרוע, ומאד רפטטיבי ומשורבט. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עולה בחליפה של שחור ולבן. עמו על הבמה להקה. הביצוע הקולי סביר, אבל החבילה כולה מאכזבת מאד. השיר עצמו חלש. "
בהופעה החיה: לדעתי זה השיר החלש מבין שיריו של Faniello אי פעם בקדם, אבל לא עשיתי באמת מחקר מעמיק כדי להיזכר בכולם. ההופעה מגוחכת, עם להקהת בצורת שמנגנת. הוא עצמו נראה ומופיע כמו זמר חתונות. ככה זה נראה. מעורר רחמים לפרקים.
Geo Debono – The Mirror – בטרום הגמר: "מדובר בבלדת פסנתר פשוטה, שהופכת להיות שיר דיסני א-לה "מלך האריות" בפזמון. את השיר מלווה מכונת תופים איומה, ההפקה מזעזעת. השיר עצמו סביר למדי, למרות שהזמר מבצע אותו בצורה מתלקקת מעט לטעמי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "שניים מחמולת דבונו אחד אחרי השני. הוא יושב ומנגן בפסנתר. אשר עליו נרות צהובים. אמרתי מתלקק בטרום הגמר? לא היה לי מושג כמה. הוא גם בפזמון, לבוש חליפה סגולה, או יותר נכון חנוט בה. שתי רקדניות רוקדות זו מול זו, במה שאמור לדמות מראה. זה מחריד ובלתי שמיע, ויורד אצלי ל-2/5. אין לי ספק זה יעלה לגמר. "
בהופעה החיה: הפעם הפרידו את חמולת דבונו. הזיופים שלו או של המלווים קשים להאזנה, נראה לי שאלו זיופים שלו. גם לו יש אפיל ושפת גוף של זמר חתונות. מתי החתונה הבאה באי? יש אינפלציה בזמרים למאורע המשמח. ההפקה נשמעת כמו "מלך האריות" לעניים. הוא מנסה לתת בפלצט א-לה ביג'יז לקראת הסוף, וזה יוצא איום ונורא.
Brooke – Checkmate –בטרום הגמר: "היא עולה עם אאוטפיט שחור מרשים למדי. יש לה הרבה ביטחון והרבה אטיטוד. פופ מידטמפו עד קצבי דרמטי למדי. זה בנוי טוב, כמו להיט. מבין כל השירים ששמעתי עד כה בקדם, זה נשמע כמו משהו שהמלטים ירצו לשלוח לליברפול. אלא אם כן יחליטו להחליף שיר, כמנהגם בקודש… לא רע. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "טוב, זה הפייבוריט הגדול. היא עולה בשמלת פרנז'ים סגולה נוצצת. בקהל – צרחות. על מה? עשן אדום נורא בוידאוארט, שלטעמי סובל מחוסר יציבות. טוב, זה הכי יציב שהיה לנו עד כה, אבל זה נורא המלודיפסטיבלן השבדי. מלא צרחות ודרמות. תשלחו אותה, אבל עם שיר טוב יותר. המסכים מוסרים ומציגים ארבעה מזנים עם רקדנים בתוכם. היא מסיימת את השיר עליהם. זה בטח עלה מלא כסף. "
בהופעה החיה: ה-פייבוריטיצץ היא כבר ניסתה את מזלה בקדם מספר פעמים, לטעמי עם שירים חזקים יותר. שיערה הפעם אסוף. בימתית, זה מחקה את ההופעה של רוסיה 2016. אני תוהה האם המיקרו-כוראוגרפיה זה כדי להפוך את השיר ללהיט טיקטוק, או שאין קשר ואני סתם בומר. זה עמוס בגימיקים. זה מה שעושים כשלא מאמינים מספיק בשיר. הפזמון חלש בשביל שיר שרוצה להיות להיט גדול. גם היא זורקת לקראת הסוף כמה תווים לא מדויקים.
Ian – On My Own – בטרום הגמר: "השיר מתחיל בצלילי פופ-דיסקו. לזמר קול מעט מאנפף. זה אכן המנון דיסקו. סוג של מידטמפו. העיבוד המסיבתי קצת מוזר, אולי אפשר היה לתת לזה עיבוד טרנס-טכנו ולהפוך את זה ללהיט מועדונים. כשיר זה לא שיר גרוע לחלוטין, אבל צריך לעבוד עליו. הרבה. לזמר יש הרבה ביטחון על הבמה. 3/5.
בחצי הגמר כתבתי: "הפעם הוא בחליפה אדומה אש. עמו על הבמה ארבעה רקדנים בשחור, עם מסכות אדומות, שמכסות את פניהם לחלוטין. הוידאוארט עובד שעות נוספות, ומציג דמויות בשחור, לבן ואדום. אחת ההופעות הטובות והאפקטיביות עד כה, אבל השיר למלמ"י במקרה הטוב. הביטחון שלו מאד עוזר לו להעביר את השיר, אבל גם גורם לו להיראות smugged. "
בהופעה החיה: הוא האבא של Giada, אם הבנתי נכון, ואני מקווה שאינני טועה. ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. אחרי ההופעה הקודמת, זה נראה קצת נטול אנרגיות, לא בגלל ההופעה, יותר בגלל השיר הבינוני למדי.
Eliana Gomez Blanco – Guess What – בטרום הגמר: "השיר הנוכחי הוא פופ-צ'רלסטון קברטי ומטופש. הביצוע הווקלי קשה, או שזה הסאונד שנשמע מזעזע. היא לובשת שמלה שחורה קצרה ווינטג'ית, הכוללת עליונית מתחרה. זה חמוד ו-playful במידה, אבל הייתי בוחר לשיר מבצעת קצת יותר טובה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא עולה באאוטפיט ורוד מנצנץ. היא מתרגשת מאד. זה שיר חמוד, אבל ניכר שהיא מתרגשת. מבחינה ווקאלית, היא קצת שייקי. גם היא מלווה על ידי להקת בצורת. לקראת סוף ההופעה היא צוברת קצת ביטחון, אבל ניכר שהיא לא מוכנה לבמה הגדולה. חובבני למדי. "
בהופעה החיה: אני שמח שזה הגיע לגמר. לא שהשיר הוא כזו יציאה טובה, אבל הוא מרענן, מעט פחות גנרי מהשאר, ופחות שבלוני. היא עם קצת יותר ביטחון מבחצי הגמר. Good for her. טוב, זה די שבלוני למען האמת.
The Busker – Dance (Our Own Party) – בטרום הגמר: "השיר מתחיל בצלילי סקסופון. כל חברי הלהקה לובשים סוודרים בצבעים שונים ולא תואמים. זה פופ אייטיזי של לובי בבתי מלון. יש קצת נגיעות של דיסקו וFאנק. הם הרכב בעל פוטנציאל, לפחות במונחים מלטיים, ולפחות אחד מהם חתיך. ההופעה הזויה, במיוחד של הסולן, שעושה תנועות מוזרות. עם זאת, זה שיר סביר בהחלט, ואולי הטוב ביותר עד כה בקדם הזה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הסולן עם אותו סוודר כעור, חוגג מסיבת יומולדת עם דמויות קרטון, שייצגו בעבר את מלטה באירוויזיון. ההופעה לא התפתחה בהרבה מזו שבחצי הגמר, אבל זה בסדר לגמרי מבחינתי. הופעה תחת תקציב, לג'יט. הסקסופוניסט גונב את ההצגה, ומבחינתי אני מוכן להתחתן איתו כבר מחר. לא חושב ששמענו כזה Fאנק אי פעם מהקדם במלטה. בחלק האחרון של השיר, הסקסופוניסט לובש ז'קט מנצנץ. אחלה של הופעה ואחלה של שיר."
בהופעה החיה: הם זוכים לתשואות הכי רמות. זה הדבר הכי מרענן שהיה בקדם המלטי, אולי אי פעם? הסולן והמתופף עם אותם הסוודרים. הסקסופוניסט החליף את הלבוש לסוודר לבן. לקראת סוף השיר הם מחליפים בגדים, וכעת הם עם בגדים כהים ונוצצים. ההופעה הכי היפסטרית שראיתם בקדם המלטי. יופי של דבר, והפייבוריט האישי שלי בגמר הקדם.
Giada – I Depend on You – בטרום הגמר: "בלדת פופ רגילה למדי. זה לא רע, היא עוברת מסך טוב ויודעת להופיע מול המצלמה. היא לובשת אאוטפיט לבן סטאני חושף רגליים ולראשה תספורת בוב. היא יכולה להרגיע קצת עם ה-runs ולשיר יותר קטן. אני אוהב את ההפקה הצנועה של השיר, והחצי אקוסטית. ועדיין, נראה שזה חצי דרך. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "אולי הזמרת הכי יפה הערב, עם אחד השירים הכי טובים. היא לובשת שמלה לבנה מוגזמת, אבל גם שיקית מאד. ההרגשה היא של זמרת גוספל בגרסה מודרנית. אני לא ממש זוכר את השיר, אבל נדמה שיש שינוי ניכר. העיבוד הוא אקוסטי לגמרי. זה לחלוטין בלדת סול-פופ, בלי השטיקים המלטיים. יש גם קצת מקצב של רגאיי. יפה מאד. "
בהופעה החיה: ההופעה זהה של חצי הגמר. על המדרגות יושב גיטריסט. יש לה הרבה ביטחון. אם אני מבחים נכון, האיפור שלה יותר כבד, והוסיפו לה שרשראות עם צלב גדול. חביב ונעים להאזנה.
Matt Blxck – Up – בטרום הגמר: "השיר הנוכחי מתחיל עצבני. מדובר בהמנון ראפ עם פזמון הכולל דרופ טראנס עצבני ולהיטי. הוא לובש ז'קט סגול, חולצה מלאת חורים וג'ינס קרוע לאללה. יש בזה משהו מגניב, מאד לא רגיל. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "אחת מהקשות של האי. הוא יושב על כיסא ירוק. הרקדנים מסובבים אותו, והוא נחשף במעיל כתום, גופייה לבנה וג'ינס בהירים. את הברייק בפזמון הוא רוקד עם רקדן ושלוש רקדניוצץ אחת ההופעות היותר מבוימות. ווקאלית הוא נשמע על הפנים, אבל לא נראה שאיכפת לו. זה כיפי במידה."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. אני מעריך את ההומואיות של זה ואת האטיטוד. נראה לי שזהו בערך. הוא יוצא בצהלולים בשלב כלשהו, ממש פורח.
Cheryl Balzan – La La Land – בטרום הגמר: "נראית בכללי כמו בלבוסטע רצינית. היא לובשת שמלת סטרפלס וחגורה ענקית. השיר הוא פופ-רוק קצבי עם הרבה גיטרות חשמליות, אבל עם מלודיה מוזרה. לזמרת תנועות גוף מוזרות אף יותר. שוב, זה שיר שאני יכול להנות ממנו, בעיקר אם אני שיכור, אבל זה נורא לא עשוי. נדמה שהיא עצורה, או תחת השפעת חומרים. סך הכל נהניתי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "ההרגשה היא של הופעת רוק כבד, עם תמרות אש ועשן, בגדי עור שחורים ועבודת מצלמות עצבנית. אבל זו רק הרגשה. אין בשיר הזה שום רוק, רק כאילו. הזמרת חסרת אנרגיה, ובשלב הזה זה כבר לא נסלח. זה עדיין שיר חביב, אבל הביצוע כל כך לא אותנטי ומתאמץ, שאני לא יכול כבר. "
בהופעה החיה: גם כאן, הופעה זהה לזו של חצי הגמר. היא צעירה, אבל משהו בשפת הגוף שלה מבוגר ומבגר אותה. הנוכחות הבימתית עדיין דורשת עבודה.
Christian Arding – Eku ċar – בטרום הגמר: "השיר מתחיל בצלילי כינורות דרמטיים ואיזה כלי אתני שלא זיהיתי. הזמר מתחיל בשירתו, וזה מיידית משנה כיוון לבלדת סנרמו מיושנת. השיר במלטית, אבל ההשפעות האיטלקיות נשמעות כאן. גם הוא לבוש כולו בשחורים. הוא לא זמר טוב, הוא מתאמץ נורא, אבל מצליח לזייף גם בחלקים היותר קלים של השיר. לא יודע למה, אבל זה מאד הזכיר לי את אירלנד 1976. בלדה פומפוזית, דרמטית שלא במידה ולא מעניינת. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "שיר ראשון הערב במלטית. הוא עולה בחליפה בכחול כהה. הוא נשמע טוב, אבל נראה מלוקק מאד. הביצוע יציב. הוא עומד, וסביבו כוכבים. זה מנסה מאד להיות סנרמו, אבל זה בסיסי. הביצוע – מדהים. "
בהופעה החיה: הוא נראה כמו אחיו האובד של טילטיל. הביצוע מצוין, השיר עצמו חסר זכות קיום משל עצמו.
Ryan Hili – In the Silence – בטרום הגמר: "הוא כנראה הזמר הכי טוב עד כה. בלדת פופ שמאלצית, אבל לפחות מהודקת מבחינה מלודית. הוא לבוש במלבושים שחורים כיאה לבלדה הזו. אני מעריך את זה במידה, למרות שזה בינוני, וגם מאד צפוי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא לבוש כולו שחור, כמו השיר שלו. התנועות שלו דרמטיות משהו. שוב, אני חייב להחמיא לו על ההופעה הווקאלית, אבל השיר עצמו הוא כלום ושום דבר. יש בפזמון איזה שנייה וחצי שזה עובד, אבל זה ממש לא מספיק. יורד אצלי ל-2/5. "
בהופעה החיה: ההופעה זהה לחצי הגמר. הוא נורא דרמטי, קצת להרגיע. שוב, ווקאלית, הוא נשמע מצוין.
Dan – It'll Be OK – בטרום הגמר: "הוא מופיע עם חולצת הוואי כעורה. הוייב הכללי הוא קריבי. זה פופ מחויך, מידטמפו עד קצבי, עם השפעות של מוזיקה קריבית ורגאיי. זה מאד laid back. יש לו קול עם נשמה, אבל השיר הנוכחי קצת רזה. הקהל עשוי לאהוב את זה. זה חביב, ולא מזיק, אבל רחוק מלהיות משהו מרשים. שרבוט מוצלח. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "לא, זה לא יהיה בסדר. לא ככה. הוא לובש חולצת הוואי פתוחה, עם טריקו לבנה מתחת, הוא רוכב על אפניים שלא זזות לשום מקום, ובסל הקדמי של האפניים פרחי חמניות. יש לו שתי שרשראות על צווארו עם האותיות O ו-K. בשום שלב הוא לא יורד מהאפניים. "
בהופעה החיה: משהו בקלילות המעושה של זה מזכיר לי את מלטה 2013. אם לא הייתם אומרים לי, הייתי בטוח שמדובר בבחור ישראלי. הופעה חמודה, והוא בעל נוכחות בימתית כלשהי. הוא גם נשמע טוב. הבעיה היא שהשיר נורא אמצע הדרך, נורא חלבי.
Stefan Galea – Heartbreaker – בטרום הגמר: "הוא עולה עם מכנסי לייקרה וז'קט שחור נוצץ ומוגזם. זה אירופופ מועדוני ומוגזם עם לחן עצל, והופעה מביכה. הוא מנסה להיות fierce בכל הכוח. הוא גם שר באנגלית, ואני לא מבין על מה הוא מדבר די, לא חייבים להשקיע בקריירה מוזיקלית אם אין לך את זה. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עולה בחליפה אפורה, כולל חולצה שקופה. בוידאוארט צורות תכולות ואחרות. רקדן ורקדנית מלווים אותו. יש לו הרבה ביטחון, על מעט מאד שיר. הפופיק שלו מפריע לי משום מה."
בהופעה החיה: שיר נוראי ופרפורמר מקרינג'. תפסיק כבר לנוע כמו נחש, קריפ.
להלן דירוגי לשירי הגמר:
- The Busker – Dance (Our Own Party)
- Giada – I Depend on You
- Nathan – Creeping Walls
- Chris Grech – Indescribable
- Maxine Pace – Alone
- Matt Blxck – Up
- Eliana Gomez Blanco – Guess What
- Cheryl Balzan – La La Land
- Ian – On My Own
- Dan – It'll Be OK
- Brooke – Checkmate
- Christian Arding – Eku ċar
- Ryan Hili – In the Silence
- Geo Debono – The Mirror
- Fabrizio Faniello – Try to Be Better
- Stefan Galea – Heartbreaker
מופע ביניים של Annalise Dance Studio מתחילת הערב. הן רוקדות לצלילי שירי אירוויזיון חדשים יחסית, מ-2019, 2018,
הקווים נסגרו. כנראה שהייתה סולחה באי בין רשות השידור ל-Aidan. כי הוא מופיע במופע הביניים השני עם שירו מהקדם של השנה שעברה, "Ritmu". אני מניח שזו הייתה פשרה במסגרת מאבק משפטי? לאחר מכן הוא מבצע את "Madam"
המנחים פורצים במחרוזת שירי אירוויזיון, וגם שיר אחד שלא זיהיתי:
Emma Muscat, נציגת 2022, חוזרת לבצע שני שירים. אחד מהם הוא השיר שלה לאירוויזיון 2022, "I Am What I Am":
הגיע זמן תוצאות. שופט ראשון:
אחרי הצבעת השופטת השנייה:
אחרי הצבעת השופט השלישי:
אחרי הצבעת השופט הרביעי:
אחרי הצבעת השופטת החמישית והאחרונה:
קרוב מאד. הקהל צורח כשאומרים את שמו של Matt Blxck. הגיע זמן לתוצאות הקהל:
Stefan – 3
Geo Debono – 3
Giada – 2
Nathan – 9
Cheryl Balzan – 4
Dan – 2
Eliana Gomez Blanco – 10
Christian Arding – 6
Fabrizio Faniello – 9
Ian – 3
Chris Grech – 7
Maxine Pace – 45
Brooke – 31
The Busker – 80
Ryan Hili – 44
Matt Blxck – 31
מדהים! מי היה מאמין, מלטה שולחת את השיר הכי לא מלטי בתולדותיה! איזה רגע מרגש!
בהצלחה למלטה ול-The Busker בליברפול!
ניתן לראות שוב את גמר הקדם כאן.
המדריך לאירוויזיון 