ברוכים הבאים לחצי הגמר הראשון של הקדם הסרבי, הלא הוא ה-Pesma za Evroviziju. הערב יתחרו 18 שירים ראשונים על 9 מקומות בגמר. ניתן לצפות בשידור החי כאן או כאן.
הערב נפתח במופע אמנותי ג'אזי. הוא נקטע בברוטליות. לבמה עולים מנחי הערב, Dragana Kosjerina ו-Milan Marić. הם מציגים את מנחי הגרין רום: Kristina Radenković ו-Stefan Popović. לנצח הם יתקעו בגרין רום. התחרות מתחילה!
Mattia Zanatta & Angela Kassiani – Novi svet – בסטודיו: "עולם חדש". צלילי אמביינט פותחים את השיר. הזמרת נכנסת בשירה דרמטית. לאחר מכן, נכנסים כלים של אלקטרו-האוס. הזמר מצטרף אליה, והשם שרים ביחד פופרה שמאלצית עם מילים קיטשיות באנגלית. בבית הבא, הזמר שר אופרה באנגלית מלאה. זה שיר שאין לו זכות קיום מחוץ לקדם או לאירוויזיון. 2/5.
בהופעה החיה:היא בשמלה לבנה, הוא בחליפה לבנה. במרכז הבמה עץ לבן כעור, ובוידאוארט ענפים לבנים רבים. הכל מדכא, למרות שהצבעים השולטים הם כחול ולבן. הופעה מאד דרמטית.
Adem Mehmedović – Osmeh – בסטודיו: "חיוך". אחרי אינטרו פסנתר ארוך יחסית, מתחיל השיר. מדובר בבלדת פסנתר מקורית. הוא זמר טוב, בכל קול מאופק. הבלדה היא אמביינט אלקטרוני, לא עשוי מידי, חמוד מאד, קצת מוזיקת רקע, אבל נעים לשמיעה. 3/5.
בהופעה החיה: זה יותר מגניב משציפיתי. הוא עולה בחליפה שחורה, וחולצה לבנה גדולה קצת על מידותיו, כך נראה. ווקאלית, הוא לא מדויק. זה נראה ונשמע כמו בוגר התואר למוסיקולוגיה עם שיר תואם, שהאירוויזיון מעניין אותו כקליפת השום.
Nađa – Moj prvi ožiljak na duši – בסטודיו: "צלקת הנפש הראשונה שלי". זה מתחיל כבלדת פופ-פולק טיילור סוויפטית משהו. בפזמון זה תופס קצת קצב, אבל לא מצליח באמת להתרומם. זה נורא מתקתק ועושה לי קצת בחילה. 2/5.
בהופעה החיה: היא עולה כמו נערת פרחים מעצבנת, עם קוקו בלוף ושמלת תחרה לבנה מדורגת ולא מחמיאה. ההעמדה מאד חמיאה. מאחוריה גן עדן, היא פוסעת על הליכון. האפקט הזה לא עובד ממש. ווקאלית היא נשמעת טוב.
Tijana Dapčević – Mamim – בסטודיו: את הקול שלה אי אפשר שלא לזהות. זמרת נהדרת, שקצת מתבזבזת לטעמי. השיר הנוכחי חמוד מאד, אבל רחוק מלהיות שיר זוכה. זה דיסקו-Fאנק די אינדי, לא מאד פופי, לא קליט וחסר הוק. דווקא האקספרימנטליות הזו מוצאת חן בעיני. האם יש כאן ניסיון ליצור שיר טיקטוק? כי זה מאד מוזיקת רקע חסרת רגע שיא. לא יודע עדיין מה לחשוב על זה. 3/5.
בהופעה החיה: היא עולה בשמלת אדומה-ורודה מנצנצת, ממנה יוצאים חוטים ורודים בקבוצות. היא נראית כמו חבובה מהחבובות. המצלמה סובבת סביבה ועושה אפקטים של טשטוש. ווקאלית היא מהממת כמו תמיד. השיר קצת מוריד לי. ייתכן וזה שיר הקדם החלש ביותר שלה אי פעם.
Princ – Cvet sa Istoka – בסטודיו: "פרח מהמזרח". מגיעים לבלקן סוף סוף. צלילי אקורדיון, כלי מיתר, וזמר שבוכה מרה. בפזמון זה הופך לאתנו-פופ קצבי וחמוד מאד, כולל סיום עם המילה "חביבי". זה מכיל את הדרמטיות של הבלדות הבלקניות, ורק העיבוד מנסה למשוך קצת לרחבת הריקודים. זה לא הולך עד הסוף, אבל זה נחמד לכשלעצמו. 3/5.
בהופעה החיה: הוא עומד בלבוש של נסיך עותמני חשוף זרועות. מאחוריו רקדניות, שעושות צורות עם הידיים, מדמות אותו לאל הינדי. ווקאלית, הוא יופי של זמר, אבל השיר לא מחזיק לצערי. הבימוי קצת מזכיר לי את אזרבייג'ן 2021. שילוב של הבלקני עם המזרח הרחוק. מעניין איך הסרבים יאכלו את זה.
Filip Baloš – Novi plan drugi san – בסטודיו: "תוכנית חדשה, חלום שני". אלקטרו-פופ, EDM, שקצת עבר זמנו, אבל נשמע כמו השיר הכי מרים עד כה. הוא נשמע כמו כוכב פופ. הפזמון כולל חלק קטן של דקלום. זה בקצב מהיר, להיט מועדונים, שיש לתהות כיצד יעבור בהופעה החיה. העיבוד כולל אלמנטים של סינת'-פופ. 3/5.
בהופעה החיה: הוא מתחיל את שירו בגבו לקהל. הוא מסתובב, לבוש בז'קט שחור ארוך וחולצת גולף כחולה כהה מנצנצת. הוא לבדו על הבמה העירומה, כאשר רק משחקי תאורה מלווים אותו. בחלק השני של השיר מצטרפות שתי רקדניות. הוא מסיר את משקפיו, ומאחוריו שמש אדומה. הוא פרפורמר טוב, אבל צריך לדעת איך למנן את התנועות. מבחינת ארט דיירקטינג, הופעה מצוינת..
Filip Žmaher – Čujemo se sutra – בסטודיו: "נדבר מחר". סינת'-פופ, סאונד אייטיזי מאד, אבל הקול של הזמר מוזר. הוא נשמע עייף או שיכור או בלקני. הלחן עייף כמו הזמר, הכל סחלה. העיבוד מקצועי, וכנראה נעשה במנותק מהשיר המזומבל והמשורבט הזה. 2/5.
בהופעה החיה: לא, זה אין לתאר. ההופעה טיפשית הבמה מלאת אורות מנצנצים, כמו מועדון באייטיז. כולם על הבמה באדום, שזה רמז מקדים למוות, כל למדתי. הלוואי שזה יהיה סופו של השיר הכלומניקי הזה. זה נראה שהוא לא הופיע לחזרה אחת של ההופעה שלו עצמו.
Luke Black – Samo mi se spava – בסטודיו: "אני פשוט ישנוני". אחד הפייבוריטים של הקדם כולו. השיר הוא אלקטרו-פופ אקספרימנטלי, תעשייתי משהו. יש הוק אלקטרוני צורמני, שמלווה את השיר. הזמר מלחשש-מדקלם חלק מהבית. הפזמון גם הוא מדוקלם, קצת חסר לחן. זה אוונגרדי, אבל לא מספיק כדי שהרדיו לא ישמיע את זה. שיר טוב מאד, לא יצירת מופת. 3/5.
בהופעה החיה: זה נראה כאילו מרגי שוכב על שונית אלמוגים. הוא מתיישב, לפניו ארבעה רקדנים בלבוש של פועלים, המחוברים בצינורות לאלוהים יודע מה. הוא פוסע קדימה, לובש מכופתרת לבנה רחבה ומכנסיי סקיני שחורים. בוידאוארט חיית מתכת גדולה על רקע אדום. יש לזה קטע, ואולי יכול להצליח בליברפול, אבל אני לא יודע אם לסרבים יש ביצים לבחור בזה.
Angellina – Lanac – בסטודיו: "שרשרת". האוס-פופ עם קישוטים אתניים. הבתים טובים, ובונים דרמה. הפזמון לא מספק את הסחורה לדעתי. זה להיט דאנס ראוי, כיפי, קריר משהו ולא ווינרי, אלא אם יקרה איזה נס בהופעה. 3/5.
בהופעה החיה: ההופעה נפתחת באימג' של מדונה. היא חובקת את בנה החולה/גוסס. היא לובשת אאוטפיט שחור עם צלעות זהובות עליו. לראשה צמות משל הייתה מדוזה. ארבע רקדנים בלבוש תואם עמה. זו ההופעה הטובה של הערב מבחינת ארט דיירקטינג, אבל חבל שאין שם מספיק מבחינת שיר. כלומר, זה שיר מגניב, אבל לאור ההופעה המושקעת, התעורר בי צמא ליותר.
Empathy Soul Project – Indigo – בסטודיו: רוק-פופ ניינטיזי שכזה. הם צועקים את הבתים של השיר, ספק מדקלמים בקול רם. הפזמון קצר וקצוב, הם ממשיכים לצעוק. זה לא מספיק אפקטיבי. היינו שם, היינו בניינטיז, היינו מרדנים. הריף של הגיטרה מגניב, אבל מלודית זה לא הכי קומפטטיבי וגם לא הכי מעניין להאזנה. 3/5.
בהופעה החיה: ההופעה בדיוק כמו שחשבתם. זה בצבעי כרום, בואכה שחור-לבן. הם נראים טוב, והצילום התזזיתי מחמיא לשיר, אבל זה עדיין שלוש דקות של צעקות. מלודיות, אבל עדיין צעקות.
Stefan Shy – Od jastuka do jastuka – בסטודיו: "מכרית לכרית". מידטמפו אתנו-פולקי בעל מבנה רגיל. לזמר קול של זמר פולק סרבי. מוזיקלית לא קורה שום דבר מעניין עד אחרי הפזמון, אז נכנסת המוזיקה הבלקנית השמחה להרים את השיר. המקצב של השיר שמח ושיכור במידה. זה מצליח לשלב קצת בין המודרני לבין הפופ-פולק הסרבי של פעם. 3/5.
בהופעה החיה: הוא לובש ז'קט כחול, ומתחתיו מה שנראה כמו קפוצ'ון לבן מהודר. בדוידארט שכונה של בניני אבן נמוכי קומה. הנגנהים שעמו בכחול וורוד. ויזואלית, זה נראה טוב. הזמר עצמו ספק חי. שמישהו יבדוק לו דופק.
Hercenšlus – Vremenska zona – בסטודיו: "אזור זמן". את השיר כתב והלחין חבר להקת Garavi Sokak. זה קצת סקיפל וקצת קאנטרי בשילוב מוזיקה קלה של לובי בבית מלון. זה באמת כל מה שאני יכול להגיד על השיר. כלום ושום דבר. 2/5.
בהופעה החיה: שלישיה של זמרת בשמלות מלמלה צבעוניות. אף אחת מהן לא יודעת לשיר. ההופעה מבירה ומזומבלת. עמן על הבמה שלושה נגנים מזדקנים. אולי הם יודעים לשיר?
Savo Perović – Presidente – בסטודיו: "נשיא". עוד פייבוריט של חובבים. להיט פופ-האוס-טכנו, שנשמע ישראלי יותר מהכל. זה נשמע כמו להיט מועדונים מהאומן 17. זה מגניב, מרים, קצת רטרואי, דרמטי והומואי מאד. הוא צועק, והדרבוקות נכנסות. אנחנו מאד דומים, הסרבים והישראלים. בחלק האחרון של השיר נכנסות זמרות פולק לקטע מסורתי. 3/5.
בהופעה החיה: הוא עולה באאוטפיט אדום, הכולל ז'קט רדום ארוך ומכנסיים אדומים רחבים. לצידו ארבעה רקדנים ורקדניות לובשי שחורים. על פניו מן מסכת רצועות מתכת. הביצוע טוב. הריקוד מצוין. הנוכחות הבימתית סבירה. יש מצב שהוא זוכה הערב. בוידאוארט מילים בלטינית. לאחר מכן מדבר ועל רצפת ה-LED אדמה חרוכה.
Igor Stanojević – Iza duge – בסטודיו: "מעבר לקשת". כמו ששם השיר מבקש, הוא נפתח בנגינת כלי מיתר שמאלצית. זה כמו שיר קדם אקס-יוגוסלבי משנות התשעים. הפזמון נשמע יותר אמריקאי, קיטשי, משהו קצת מברודווי, קצת מדיסני. אוי, עכשיו אני רואה שהשיר נכתב והולחן על ידי Vladimir Graić, כותב זוכה אירוויזיון 2007, כמה שהוא התדרדר. 2/5.
בהופעה החיה: הוא זועק לבדו על הבמה. כמעט לבדו – לצידו פסנתרנית בשיער אדום אש. בוידאוארט כוכבי לכת וכוכבים שציירו כיתת אמנות בבית ספר יסודי. עכשיו בוידאוארט מתגלה הנסיך הקטן על הירח. ביצוע ווקאלי טוב, אבל השיר פסארה.
Boris Subotić – Nedostupan – בסטודיו: "לא זמין". מחווה למושיק עפיה? בלדה עד מידטמפו אלקטרופופ מאד קליט וסנרמואי. זה שיר טוב, שלא מדברים עליו מספיק. הבתים שקטים וקודרים, הפזמון דרמטי וקודר, כמו שהסרבים אוהבים. המלודיה חזקה, מהודקת. כותרת השיר חוזרת שוב ושוב ומהווה הוק זכיר. לשים לב. 3/5.
בהופעה החיה: הוא לובש חולצה מכופתרת לבנה עד הסוף עם צווארון ענק. חולצתו תחובה עמוק במכנסיו. בפזמון הוע עולה על בימה קטנה. סביבו ארבעה רקדנים ורקדניות בלבן סביבו מסכי זכוכית. הוא פוסע קדימה, והרקדנים מצטרפים אליו. בסוף השיר, לב אנושי פועם. ביצוע ווקאלי מצוין. אולי זה יזכה הערב? אמן ואמן.
Chegi & Braća Bluz Band – Svadba ili kavga – בסטודיו: "חתונה או מריבה". זה ה-כותרת הכי טובה שיש. הם התמודדו בשנה שעברה. איזה שיר כיפי. השיר מתחיל כחגיגה בלקנית מודרנית, וממשיך, עם עיבוד פופ-רוק ואתנו. הסאונד המנוני וההרגשה הכללית היא של שיר אירוויזיוני או קדם-אירוויזיוני מאד, ובמובן זה אייקוני. אחלה שיר. זה לא לוחץ מידי, זה מגניב וכיפי. 3/5.
בהופעה החיה: כולם במשקפי שמש,האם זה לכבוד הסולן העיוור? אני מניח שכן. הם לבושים בשחור וכסף. זה קצת נראה כמו להקת חתונות. אני מבין את ההגבלות, אבל אולי היה אפשר לביים מופע קצת יותר… מרשים. זה עדיין אחלה שיר והכל.
להלן דירוגי לשירי הקדם, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:
- Boris Subotić – Nedostupan
- Chegi & Braća Bluz Band – Svadba ili kavga
- Luke Black – Samo mi se spava
- Adem Mehmedović – Osmeh
- Filip Baloš – Novi plan drugi san
- Angellina – Lanac
- Savo Perović – Presidente
- Tijana Dapčević – Mamim
- Princ – Cvet sa Istoka
- Stefan Shy – Od jastuka do jastuka
- Empathy Soul Project – Indigo
- Nađa – Moj prvi ožiljak na duši
- Hercenšlus – Vremenska zona
- Igor Stanojević – Iza duge
- Filip Žmaher – Čujemo se sutra
- Mattia Zanatta & Angela Kassiani – Novi svet
במופע הביניים, Konstrakta ושיר האירוויזיון שלה מ-2022.
לאחר מכן, Konstrakta מבצעת את שיר האירוויזיון של יוגולסביה מ-1964, "Život je sklopio krug".
לאחר מכן, המנחים מראיינים אותה בקצרה.
הגיע זמן תוצאות. השירים העולים לגמר הם:
- Stefan Shy
- Princ
- Chegi & Braća Bluz Band
- Boris Subotić
- Luke Black
- Filip Baloš
- Nađa
- Empathy Soul Project
המתמודדים מגרילים את מיקומם בגמר:
Stefan Shy – 1
Princ – 12
Chegi & Braća Bluz Band – 8
Boris Subotić – 2
Luke Black – 10
Filip Baloš – 11
Nađa – 5
Empathy Soul Project – 15
מחר ייערך חצי הגמר השני של הקדם הסרבי.
ניתן לצפות שוב בחצי הגמר הראשון כאן:
המדריך לאירוויזיון 