2023: מולדובה – סיקור ה-Etapa Națională – המדריך לאירוויזיון

ולדובה בוחרת הערב את השיר לליברפול. עשרה שירים מתמודדים, מתוכם ייבחר הערב הנציג על פי הצבעת השופטים והקהל. ניתן לצפות בתחרות כאן.

הקדם נערך באולפני רשות השידור המולדובית, בקישינב הבירה. הערב נפתח בנגנית נבל, אליה מצטרפים שאר נגנים, אשר מבצעים גרסה אינסטרומנטלית למולדובה 2022. מקהלה שלמה מצטרפת ומבצעת את השיר. לאחר מכן עולים נציגי 2022 לביצוע השיר.
המנחים עולים לבמה ונושאים דברים. המתמודדים מוצגים בסרטון קצר. השופטים מוצגים, אבל את הכי הרבה זמן אוויר מקבל משקה האנרגיה, שנותן חסות לאירוע.

Donia – Red Zone – בסטודיו: זה אירופופ עם קצת אתנו-פופ. בעולם דובר הרומנית הסגנון הזה חזק, אבל אני חושב שהוא קצת יצא מהאפנה. הפקה כבדה ואגרסיבית, הרבה אפקטים קוליים. פזמון קצת למלמ"י. הייתי מצפה, שאם עושים שיר מזרח אירופאי כזה, שיעשו אותו קצת פורח, שילכו עד הסוף. משהו, לפחות בגרסת הסטודיו, קצת מנומנם. אולי זו הזמרת. 2/5.
בהופעה החיה: היא בשמלת מיני מלייקרה שחורה-אדומה ולצידה שני מתופפים בשחור עם מסכות תאורה על פניהן. שני רקדנים פוסעים קדימה, לבושים בלייקרה שחורה ומעילים שחורים ארוכים. בברייק היא כאילו מנגנת בסקסופון. השידור נתקע כל הזמן. כמה חובבנות.

OL – Why You Play It Cool – באודישנים: מידטמפו פופ-ג'אזי אנונימי למדי. לזמרת יש קול טוב, והיא מחקה את הסגנון האמריקאי די בהצלחה. עם זאת, אין כאן שום דבר מיוחד או אפילו משהו לשים לב אליו. המילים רזות מאד. נשמע כמו ערב מיקרופון פתוח בבית ספר רימון. 3/5.
בהופעה החיה: אבוי. היא לובשת חליפת מכנסים שחורה עם פסים כסופים לכל אורכה. ארבעה רקדנים ורקדניות עמה על הבמה. זה שיפור ווקאלי מההופעה הראשונה, ועדיין ההעמדה מביכה וגם שיר לא איי איי איי.

Victor Gulick – Let's Dance – בסטודיו: רוק רך קצת מיושן, צליל ניינטיזי עם רטרו פיפטיזי. יש לשיר גרוב מסוים, אבל הוא לא מהודק מבחינת המלודיה לדעתי. זה חמוד, תמים משהו. נשמע מאולתר לפרקים ומעט חנפני, אבל אהבתי את האסקפיזם. 3/5.
בהופעה החיה: הוא לובש חליפה בתכלת וחוצלה לבנה. עמו שתי רקדניות/מעודדות בחולצת בטן ושתי זמרות ליווי. הביצוע קצת קשה לשמיעה. מה הוא מחזיק ביד? תפוח? מאד משונה.

Surorile Osoianu – Bade, bădişor, bădiţă – באודישנים: חביב החובבים. חמש דודות מולדוביות בשיר פולקלור מקומי נהדר. זה נשמע כמו שאתם מדמיינים. אין כאן עיבוד דאנס או ברייק אלקטרוני. הן רוקדות כמו דודות בחתונה וזה נפלא. חגיגה בין ערמות החציר. אחרי הפזמון השני יש ברייק אתני . שמח ומרים, איזה כיף. 3/5.
בהופעה החיה: הן עומדות במעגל ושרות להן. קוזאק עומד במרכז ומנגן בכלי נשיפה. בוידאוארט ירח גדול. הן חמודות ונותנות הופעה טובה מאד ווקאלית. הקוזאק חתיך, יש לציין. הוידאוארט אש, אני מניח שהירח התחלף בשמש. הייתי יודע בוודאות אם השידור לא היה נתקע.

Cosmina – Indestructible – בסטודיו: בלדת פופ סתמית ואנונימית. הקול של הזמרת מאד לא משכנע בסטודיו. זה הכי קלישאתי, משהו שהייתם מצפים לשמוע בקדם של… ובכן, מולדובה. המילים קלישאתיות. זה כלום ושום דבר, כמו אירלנד או מולדובה 2016, רק אם פחות עוצמה. 2/5.
בהופעה החיה: אני לא מאמין שעוד לא עברנו חצי מהסיוט הזה. היא לובשת אאוטפיט שחור כעור, ונראית כמו חבובה. מי עשה לה סטיילינג. היא חמודה מאד, אבל זמרת של לשיר מול המראה בחדר, לא של קדם ולא של אירוויזיון. הוידאוארט מאד עני.

Nördika – Damn and Down – בסטודיו: שיר רוק אייטיז מבולגן ומזומבל. משהו בהפקה לא ברור, היא עולה על הקול של הזמרת, ואני לא מבין מה היא שרה. זה קצת חובבני, ההפקה היא של ארנה רוק טיפוסית, אבל זה all over the place. עם שדרוג קשה זה יכול לעבוד, אבל הוא צריך להיות קשה וכואב. בשלב מסוים יש גם קטע גראולינג. 3/5.
בהופעה החיה: אין סינק בין המוזיקה לשירה של הזמרת. היא עולה בשיער תכלת. נגן הגיטרה נראה כמו ביטלג'וס.

Aliona Moon – Du-mă – בסטודיו: נציגת 2013 חוזרת בבלדת פופ ברומנית עם עיבוד טריפ-הופ. גם זה סוג של חביב חובבים. הפזמון מאד מאד דומה, במיוחד בהפקה, ל-"1944" של Jamala, השיר זוכה אירוויזיון מ-2016. האווירה חלומית, אבל השיר לא הולך לשום מקום, וההרגשה היא שכבר היינו בסרט הזה. בסדר. 3/5.
בהופעה החיה: היא עומדת במרכז הבמה עםאאוטפיט כחול כעור, ארוך שובל. אין לי מושג איך השיר הלך כי השידור תקוע כבר כמה דקות טובות. עולם שלישי. ממה שהספקתי לראות, ביצוע ווקאלי מצוין. בוידאוארט התפוצצות סולארית מסוג כלשהו. היא פרפורמרית מצוינת, וזו ההופעה הטובה של הערב, נכון לעכשיו.

SunStroke Project – Yummy Mommy – בסטודיו: נציגי 2010 ו-2017, שעדיין מחזיקים בשיא המולדובי של המקום השלישי מהשתתפותם האחרונה. הפעם הם חוזרים כצמד, ולפי השמועות הקדם כבר מכור להם. זה מאד עצוב אם זה המצב. פופ-דאנס, הסגנון המסיבתי המוכר של ההרכב. זה כיפי במידה, אבל הנוסחה די קבועה, וכרגע הם נדמים בעיני כמו אנשי עסקים, ופחות כמוזיקאים אמיתיים. עוד ניסיון ליצור את הלהיט הבא. 3/5.
בהופעה החיה: הסולן בחליפה צהובה. הסקסופוניסט בחליפה אדומה. שלוש רקדניות מאחוריהם, משוחחות עם כיסאות. אם זה נוסע לאירוויזיון, אין סיכוי שזה משחזר את ההצלחה של 2017, זה הספיק להתיישן. כולם יושבים על כיסאות רוב ההופעה. לקראת סוף השיר הם קמים ורוקדים ביחד. הסולן מעצבן אותי, ממש.

Pasha Parfeny – Soarele şi luna – בסטודיו: נציג 2012, וגם המלחין של השיר מ-2013, לא מוותר. אחרי שהפסיד ב-2020 וטען לשחיתות, הוא חוזר להזדמנות נוספת. המנון אתנו-פופ עם אלמנטים שבטיים, שמצליח להישמע אוניברסלי. זה קצת נוסחתי, אבל הוא מקבל נקודות זכות על המלודיה הנאה וההפקה המצוינת. 3/5.
בהופעה החיה: הופעה מצוינת. הוא מופיע בחלוק אתני, קצת ילדי-אמריקאי. שמש בוידאוארט. זמרות ליווי עם קרניים, שני מתופפים ונגן חליל בלבוש שמאן, המקפץ ממקום למקום. אני מקווה שהוא שיחד מספיק שופטים, אבל יש לי הרגשה שהוא שוב יתאכזב ויכתוב על זה פוסט בפייסבוק.

Corina Ivanov – When Love's Real – בסטודיו: השיר נכתב על ידי הבריטי, שכתב את קפריסין 2004 ועל ידי נציגת הולנד השנה Mia Nicolai, כמה רנדומלי. השיר נשלח לקדם היווני בשנה שעברה, אך נדחה, במידה רבה של צדק. מדובר בבלדת אייטיז מיושנת. לזמרת קול נעים, אבל השיר בינוני למדי. 2/5.
בהופעה החיה: היא עולה בפיאת תכלת ואאוטפיט שחור מלייקרה, הכולל עליונית בטן ומכנסיים תואמות. הוידאוארט מראה כוכבים בשמי הלילה השחורים. היא נשמעת טוב, אבל זה שיר מפעם. בתו הגדול היא מזייפת כהוגן.

להלן דירוגי לשירי הקדם, לאחר ההופעות: