2023: סרביה – סיקור ה-Pesma za Evroviziju – גמר

ברוכים הבאים לגמר הקדם הסרבי, ה-Pesma za Evroviziju. שישה עשר שירים העפילו משני חצאי הגמר לגמר. מי ייצג את סרביה באירוויזיון? ניתן לצפות בשידור החי כאן או כאן.

הערב נפתח בקליפ מחווה להיסטוריה של בריטניה בתחרות. נכנסים לאולם. מנחי הערב הם Dragana Kosjerina ו-Milan Marić. מנחי הגרין רום הם Kristina Radenković ו-Stefan Popović. על הבמה מחווה לבריטניה 1981 בביצוע המנחים.

Stefan Shy – Od jastuka do jastuka – בסטודיו: "מכרית לכרית". מידטמפו אתנו-פולקי בעל מבנה רגיל. לזמר קול של זמר פולק סרבי. מוזיקלית לא קורה שום דבר מעניין עד אחרי הפזמון, אז נכנסת המוזיקה הבלקנית השמחה להרים את השיר. המקצב של השיר שמח ושיכור במידה. זה מצליח לשלב קצת בין המודרני לבין הפופ-פולק הסרבי של פעם. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא לובש ז'קט כחול, ומתחתיו מה שנראה כמו קפוצ'ון לבן מהודר. בדוידארט שכונה של בניני אבן נמוכי קומה. הנגנהים שעמו בכחול וורוד. ויזואלית, זה נראה טוב. הזמר עצמו ספק חי. שמישהו יבדוק לו דופק."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. הוא נראה מבוהל מעצמו, למרות שהוא נותן ביצוע ווקאלי טוב למדי. עם זאת, ההרגשה על הבמה היא של מוות. הכל רדום.

Boris Subotić – Nedostupan – בסטודיו: "לא זמין". מחווה למושיק עפיה? בלדה עד מידטמפו אלקטרופופ מאד קליט וסנרמואי. זה שיר טוב, שלא מדברים עליו מספיק. הבתים שקטים וקודרים, הפזמון דרמטי וקודר, כמו שהסרבים אוהבים. המלודיה חזקה, מהודקת. כותרת השיר חוזרת שוב ושוב ומהווה הוק זכיר. לשים לב. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא לובש חולצה מכופתרת לבנה עד הסוף עם צווארון ענק. חולצתו תחובה עמוק במכנסיו. בפזמון הוע עולה על בימה קטנה. סביבו ארבעה רקדנים ורקדניות בלבן סביבו מסכי זכוכית. הוא פוסע קדימה, והרקדנים מצטרפים אליו. בסוף השיר, לב אנושי פועם. ביצוע ווקאלי מצוין. אולי זה יזכה הערב? אמן ואמן."
בהופעה החיה: לדעתי מדובר בשיר הטוב של הערב, ושל הקדם כולו, אבל אין סיכוי שיבחרו בו. ביצוע קולי נהדר, קצת דרמטי מידי, ואפשר היה למתן קצת.

Nadia – Devojka tvog dečka – בסטודיו: "החברה של החבר שלך". פופ-רוק ופאוור-רוק, שנשמע אמריקאי מאד בסאונד שלו, למרות שהוא בסרבית מלאה בכלל. ניגון גיטרות חשמליות וצליל גרנג' על רקע קולה מתקתק של הזמרת, זרק אותי קצת ל-Avril Lavigne. זה בסדר, לא הכי עדכני, צפוי, אך סביר בהחלט. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת חצאית ורודה נוצצת קצרה, סטפרלס שחור ומשהו שמכסה לה את זרועות בשחור. עמה על הבמה שלושה נגנים בלבוש שקוף למחצה. בוידאוארט פרחים סגולים על רקע שחור. הופעה חסרת נוכחות ומעט לחוצה. ווקאלית היא בסדר, אבל קצת מעצבנת. היא גם קצת חמודה."
בהופעה החיה: אני סבור שהיא עלתה מחצי הגמר עקב התקלה בהופעה שלה. זה שיר רגיל למדי.

Duo Grand – Viva la Vida – בסטודיו: כמובן שמדובר בפופרה. בת'מבנייל הם נראים כמו ילדים שהתחפשו לזמרים. אחד מהם הוא זמר הפופ-פולק, והחלק שלו דווקא נחמד. הפופרה נשמעת נורא, חסרת מלודיה ומלודרמטית. לא בכוח. אחרי כמעט שתי דקות השיר מקבל מקצב רוק'נ'רול. מה הולך כאן לעזאזל? 2/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "בוידאוארט שתי ברקדניות בגופיות שחור ולבן. זמר הפולק על כיסא גדול, לבוש שכמייה שחורה וכובע תואם. זמר האופרה על כיסא דומה בלבוש לבן. הם מחליפים כיסאות. זה כה פומפוזי, ובה בעת חסר מלודיה. הרקדניות פוסעות קדימה בברייק הרוק. זה כה מטופש, והופך על הבמה לטיפשי פי כמה."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. בעוד השיר הוא פח הפחים, הם מבצעים אותו כראוי מבחינה ווקאלית. פעם הבאה תחזרו עם שיר טוב.

Nađa – Moj prvi ožiljak na duši – בסטודיו: "צלקת הנפש הראשונה שלי". זה מתחיל כבלדת פופ-פולק טיילור סוויפטית משהו. בפזמון זה תופס קצת קצב, אבל לא מצליח באמת להתרומם. זה נורא מתקתק ועושה לי קצת בחילה. 2/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "היא עולה כמו נערת פרחים מעצבנת, עם קוקו בלוף ושמלת תחרה לבנה מדורגת ולא מחמיאה. ההעמדה מאד חמיאה. מאחוריה גן עדן, היא פוסעת על הליכון. האפקט הזה לא עובד ממש. ווקאלית היא נשמעת טוב."
בהופעה החיה: היא הפתיעה אותי כשעלתה לגמר, אבל האמת מגיע לה. היא נשמעת טוב וההופעה עוברת מצוין. עולה אצלי ל-3/5.

Frajle – Neka, neka – בסטודיו: "תן, תן". שלישיית בנות במידטמפו בלקני כיפי וקצבי. זה קצת מזכיר בלדות דרום אמריקאיות ישנות משנות השישים, והרבה לוקח להופעות בפאטיו בבירה בלקנית. העיבוד כולו אקוסטי. ההרמוניות הקולות שלהן שמחות ומרוממות, למרות שמילות השיר עצובות. אמיתי, נכון ונוגע. 4/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "זה מתחיל בצלילים ספרדיים ועובר מיד לצלילי הבלקן. ההופעה מתחילה כשהבמה בתאורה חלקית. כשהאורות נדלקים, מתגלה כי הן לובשות שמלות אדומות (שתיים מהן) ואאוטפיט גברי בשחור ואדום (השלישית). ההופעה היא קצת חובבנית, להקת מנגנה, אבל ווקאלית הן נהדרות. הן מסתובבות על צירן. ההופעה לא הכי מופקת, אבל זה שובה לב."
בהופעה החיה: ההופעה נהדרת, והן נהדרות. זה זהה להופעה בחצי הגמר. שימשיכו כך. הן נראות ונשמעות נפלא. הן עולות אצלי למקום הראשון, סליחה בוריס.

Hurricane – Zumi zimi zami – בסטודיו: ההרכב ייצג את סרביה באירוויזיון 2020-1, אך כלל חברות אחרות לגמרי. הסאונד נשאר אותו הסאונד, פופ אגרסיבי עם טורבו-פולק, קצת אנגלית, כותרת קליטה, מוזיקה מופקת בכבדות, קטע ראפ, והרגשה כללית של קרחנה. עם זאת, לא מרגיש לי ווינר. לא ממחזרים הצלחות. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הן עולות בתלבושות וודאז מוגזמות ותספורות מוזרות אולי זה אאוטפיטים של משחקי הרעב. בוידאוארט מלא בלגן. שלושה רקדנים מצטרפים אליהם לבושים בחולצות עליהן מצויר מתאר של הצלעות והחזה. אין להן את הכריזמה של בנות ההוריקן המקוריות. כשיר, זה אחד הכיפים של הערב, וחייב לראות גמר!"
בהופעה החיה: אחד השירים המרימים של הערב. אולי אם היה מבוצע על ידי בנות הלהקה המקוריות היה יכול לזכות בתחרות, אבל כמו שזה נראה כעת, אין להן סיכוי. אבל זה שיר ממש ממש חמוד.

Chegi & Braća Bluz Band – Svadba ili kavga – בסטודיו: "חתונה או מריבה". זה ה-כותרת הכי טובה שיש. הם התמודדו בשנה שעברה. איזה שיר כיפי. השיר מתחיל כחגיגה בלקנית מודרנית, וממשיך, עם עיבוד פופ-רוק ואתנו. הסאונד המנוני וההרגשה הכללית היא של שיר אירוויזיוני או קדם-אירוויזיוני מאד, ובמובן זה אייקוני. אחלה שיר. זה לא לוחץ מידי, זה מגניב וכיפי. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "כולם במשקפי שמש,האם זה לכבוד הסולן העיוור? אני מניח שכן. הם לבושים בשחור וכסף. זה קצת נראה כמו להקת חתונות. אני מבין את ההגבלות, אבל אולי היה אפשר לביים מופע קצת יותר… מרשים. זה עדיין אחלה שיר והכל."
בהופעה החיה: הופעה טובה למדי, זהה לזו של חצי הגמר. השיר כיפי והכל, אבל אני לא רואה את זה מצליח יותר מידי.

Dzipsii – Greh – "חטא". בסטודיו: הייתי בטוח בתחילה כי מדובר בזמרת. יש לו קול מאד דק וגבוה. מדובר בלהיט פופ-דאנס דקדנטי עם הרגשה אייטיזית. מלודית זה קצת פשוט מידי, ומה שמוסיף לשיר זה העיבוד והביצוע של הזמר, שבו נקווה שיצליח גם בהופעה החיה. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא נע על רקע אדום בעוד המצלמה מתרחקת ומציגה אותו כדמות קטנה. האורות נדקלים. הוא לבוש חליפת מכנסיים זהובה ולראשו קארה כעור. הוא מניע את צווארו מצד לצד, משל היה מייקל ג'קסון או ארית'ה פרנקלין. כפרפורמר הוא אש, אבל השיר הוא חצי כוח. הוא לבדו על הבמה כל השלוש דקות, ועל זה מגיע לו את כל הכבוד."
בהופעה החיה: הוא נון את הנשמה שלו, בעודו מופיע שוב לבדו על הבמה. הקול שלו מאד צייצני, אבל הוא מבצע ראוי. אולי הוא יכול לחזור בשנה הבאה עם שיר חזק יותר.

Luke Black – Samo mi se spava – בסטודיו: "אני פשוט ישנוני". אחד הפייבוריטים של הקדם כולו. השיר הוא אלקטרו-פופ אקספרימנטלי, תעשייתי משהו. יש הוק אלקטרוני צורמני, שמלווה את השיר. הזמר מלחשש-מדקלם חלק מהבית. הפזמון גם הוא מדוקלם, קצת חסר לחן. זה אוונגרדי, אבל לא מספיק כדי שהרדיו לא ישמיע את זה. שיר טוב מאד, לא יצירת מופת. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "זה נראה כאילו מרגי שוכב על שונית אלמוגים. הוא מתיישב, לפניו ארבעה רקדנים בלבוש של פועלים, המחוברים בצינורות לאלוהים יודע מה. הוא פוסע קדימה, לובש מכופתרת לבנה רחבה ומכנסיי סקיני שחורים. בוידאוארט חיית מתכת גדולה על רקע אדום. יש לזה קטע, ואולי יכול להצליח בליברפול, אבל אני לא יודע אם לסרבים יש ביצים לבחור בזה."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. זה מאד שונה מכל מה שנשמע הערב, והוא מאד בולט. האם יש לו סיכויי זכייה? לדעתי לא, זה מעז מידי. הסרבים לא יצביעו לזה בהמוניהם. ואם כן, השופטים יסכלו את זה. הוא פרפורמר מאד טוב.

Filip Baloš – Novi plan drugi san – בסטודיו: "תוכנית חדשה, חלום שני". אלקטרו-פופ, EDM, שקצת עבר זמנו, אבל נשמע כמו השיר הכי מרים עד כה. הוא נשמע כמו כוכב פופ. הפזמון כולל חלק קטן של דקלום. זה בקצב מהיר, להיט מועדונים, שיש לתהות כיצד יעבור בהופעה החיה. העיבוד כולל אלמנטים של סינת'-פופ. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא מתחיל את שירו בגבו לקהל. הוא מסתובב, לבוש בז'קט שחור ארוך וחולצת גולף כחולה כהה מנצנצת. הוא לבדו על הבמה העירומה, כאשר רק משחקי תאורה מלווים אותו. בחלק השני של השיר מצטרפות שתי רקדניות. הוא מסיר את משקפיו, ומאחוריו שמש אדומה. הוא פרפורמר טוב, אבל צריך לדעת איך למנן את התנועות. מבחינת ארט דיירקטינג, הופעה מצוינת."
בהופעה החיה: זה קצת הרבה המנון להטב"י. לא שאני חושב שזה יזכה הערב, אבל זה שיר טוב, להיטי, יש בו חלקים מודרניים, אבל הפזמון קצת של פעם. זה גמר מצוין, ואני לא מוצא לו מקום בטופ 5 שלי בשל כך, אבל בכל שנה אחרת הוא היה נכנס לשם.

Princ – Cvet sa Istoka – בסטודיו: "פרח מהמזרח". מגיעים לבלקן סוף סוף. צלילי אקורדיון, כלי מיתר, וזמר שבוכה מרה. בפזמון זה הופך לאתנו-פופ קצבי וחמוד מאד, כולל סיום עם המילה "חביבי". זה מכיל את הדרמטיות של הבלדות הבלקניות, ורק העיבוד מנסה למשוך קצת לרחבת הריקודים. זה לא הולך עד הסוף, אבל זה נחמד לכשלעצמו. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד בלבוש של נסיך עותמני חשוף זרועות. מאחוריו רקדניות, שעושות צורות עם הידיים, מדמות אותו לאל הינדי. ווקאלית, הוא יופי של זמר, אבל השיר לא מחזיק לצערי. הבימוי קצת מזכיר לי את אזרבייג'ן 2021. שילוב של הבלקני עם המזרח הרחוק. מעניין איך הסרבים יאכלו את זה."
בהופעה החיה: הוא נראה קצת לחוץ, והאמת בליינאפ הנוכחי, השיר שלו נשמע קצת בינוני. זה באמת נשמע כמו משהו שכבר שמענו בעבר.

Filarri – Posle mene – בסטודיו: "אחריי". הכותרת רומזת על ארגון הכנה לשירות קרבי בצה"ל, אבל השיר עצמו די ג'ובניקי. פופ-האוס למלמ"י, שנדמה שנתנו לו הפקת אלקטרו כדי להוסיף דרמה לשיר. זה כמו להוסיף מלא תבלינים על בשר מקולקל. כלום ושום דבר, סערה בכוס וודקה. 2/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "טווינק מקומי. הוא עולה עם מעיל ירוק רעל ענק. כמו רקדנים בלבוש זהה. הם פושטים אותו ממנו, והוא נותר באאוטפיט שחור נשיף הכולל מה שנראה כמו חזייה צהובה וכפפות צהובות ארוכות כמעט עד השחי. הוא רוקד טוב בברייק, אבל קצת לחוץ. השיר עצמו עדיין לא קיים."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. הוא לא משחרר, ונראה מאד לחוץ. התנועות שלו בריקוד לא זורמות, והכל מאד טכני.

Gift – Liberta – "חופש". בסטודיו: הם התמודדו בשנה שעברה וסיימו במקום ה-13. השיר נפתח בצליל סינת'י אייטיזי, המלווה את קולו העצבני משהו של הסולן. בפזמון השיר הופך לרוק מהול במים. גיטרות דיסטורשן וקישוטי אלקטרו נזרקים לאוויר. זה נשמע כמו שיר לא גמור, עם הפקה שיובאה מכמה שירים שונים. מתיש. 2/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "הופעה מזומבלת ומטופשת. הזמר עולה בז'קט פרווה שחור מכוער חושף חזה ומשקפי שמש. הוא קוץ על הבמה ונראה מגוחך, בעוד המצלמה משדרת תזזיתיות. שאר ההרכב עמו על הבמה. הם חושבים שהם U2 או משהו. באמת שאין כוח לזה. הוא פושט את הז'קט לקראת סוף השיר ונשאר עם הרנסט."
בהופעה החיה: ההופעה לא שונה מזו בחצי הגמר. אחד משירי הרוק היחידים בגמר, ובהחלט לא מהטובים שבהם. הביצוע טוב מאדף הם מקצועיים, וגם הסולן המעצבן עושה עבודה טובה.

Empathy Soul Project – Indigo – בסטודיו: רוק-פופ ניינטיזי שכזה. הם צועקים את הבתים של השיר, ספק מדקלמים בקול רם. הפזמון קצר וקצוב, הם ממשיכים לצעוק. זה לא מספיק אפקטיבי. היינו שם, היינו בניינטיז, היינו מרדנים. הריף של הגיטרה מגניב, אבל מלודית זה לא הכי קומפטטיבי וגם לא הכי מעניין להאזנה. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "ההופעה בדיוק כמו שחשבתם. זה בצבעי כרום, בואכה שחור-לבן. הם נראים טוב, והצילום התזזיתי מחמיא לשיר, אבל זה עדיין שלוש דקות של צעקות. מלודיות, אבל עדיין צעקות."
בהופעה החיה: עוד שיר רוק, אבל בזה זה נגמר. הם קצת יותר טובים מגיפט. יש קצת גיטרות כאסח, אבל השיר עצמו הוא חצי כוח.

Zejna – Rumba – בסטודיו: אחד מחביבי החובבים, שכנראה ייקבר על ידי השופטים. כנראה? בטוח. פותחים בצליל הבלקני המוכר, אבל מיד נכנס הפזמון, שנשמע כמו הג'יפסי קינגס. זו רומבה קליטה, עם פזמון שכולל מילה וחצי, והברות שונים. חצוצרות בלקניות מזכירות לנו איפה אנחנו נמצאים על הבמה. הפקה מעולה, שיר חמוד, שיכול בהחלט להפוך לפולחן. 3/5.
על ההופעה בחצי הגמר כתבתי: "אחרי הפתיח חשבתי שהיא תתחיל לשיר את "פנתרה". אין ספק שהיא מושפעת מרוסליה, ומנסה לשלב אותה עם הזולות הבלקנית האהובה עלינו. היא לובשת אאוטפיט שחור חושפני, עמה ארבע רקדניות בבגד גוף לייקרה שחור עם בד אדום אוורירי משהו עליו. ווקאלית, היא נשמעת נהדר. זה להיט בטוח וגילטי פלז'רי. חייב לעלות לגמר."
בהופעה החיה: זה ה-פייבוריט של הערב, וכנראה הולך לנסוע לליברפול, אלא אם השופטים יהרסו הכל. היא קיבלה את המיקום האחרון בסדר השירים, מיקום שבשנה שעברה יצאה ממנו זוכת הקדם. ההופעה מצוינת ומרימה. רומבה-בה-בום! עם זאת, הקהל מגיב באופן פושר להופעתה.

להלן דירוגי לשירי הגמר, לאחר ההופעות: