"הכוכב הבא" כ"מהדורה מיוחדת" ממשיכה בשלב האודישנים.

תכנית 2
התכנית נפתחת בביצוע של השופטים את "יש בי אהבה" של אריק איינשטיין. השופטים הם: קרן פלס, שירי מימון, אסף אמדורסקי, איתי לוי, רן דנקר ועדן חסון. האודישנים נערכים באולפן ריק עם קבוצת מיקוד, במקום עם קהל. לקבוצת המיקוד יש 40% השפעה, לכל שופט 10%.

המתמודדת הראשונה היא מוריה אנג'ל, בת 26 מקרית גת.  היא בוחרת לבצע את "Rise Up" של Andra Day. התכנית הושקה זה מכבר וכבר יש לנו מתמודדת שנייה עם אותו השיר. יש לה קול צלול ונעים, המבטא שלה טוב, אבל היא נעדרת נוכחות בימתית לטעמי. היא מדייקת בפלצטים ועושה רושם טוב על כל השופטים. כולם מצביעים לה "כחול", היא מרימה את המסך ומסיימת עם 95%. שירי בוכה. אסף מציין את העדינות והדיוק שלה. קרן חושבת שהגיע לה 100% בתוצאות. היא חושבת שהשירה שלה ללא דופי, ושהיא הזמרת הכי טובה שהם שמעו עד כה. איתי מכניס אותה לרשימת 100 הזמרות הטובות בעולם, ומשווה אותה לארית'ה פרנקלין. שירי נזכרת במצב הנוכחי של החטופים ופורצת בבכי. לטעמה היא עשתה כאן שליחות מדהימה.

המתמודד הבא הוא יהונתן ביטון. הוא בוחר לשיר את "ככה זה" של נינט טייב וטונה. האודישן נערך מאחורי שולחן עמוס אוכל, כאשר הזמר יושב ולצידו הנגנים וזמרי הליווי. השיר יושב עליו טוב, אבל לא בטוח שזה שיר נכון לבחור כשיר אודישן ראשון. הוא מפספס כניסה אחת לשיר. בפזמון הוא מתחיל לסלסל. זמרי הליווי מעניקים נפח לשיר. את החלק של הראפ הוא עושה טוב. כל השופטים מצביעים "כחול", הוא מרים את המסך ומסיים עם 86% ועם מקום בשלב הבא. שירי אהבה את הסינכרון של הלהקה ואת הוייב הכללי. קרן חושבת שזה היה כמו להקת "שבע", עממי ישראלי ומשפחתי משהו. היא מציינת את הבית המקורי שהוא כתב והוסיף לשיר. רן חושב שזה מוזיקלי, תיאטרלי ומקורי. יהונתן מציין שלא ידע שהתכנית מכוונת לאירוויזיון, אם היינו צריכים הוכחה לכך שהוא סטלן.

פינת בקשות החיילים. לבקשתם, רן דנקר מבצע בליווי שאר השופטים את "אני אש".

המתמודדת הבאה הוא מלכה, בת 21, מבית שמש. היא מוותרת על שם המשפחה. היא חרדית לשעבר ויוצאת בשאלה, שעזבה את הבית בגיל 15. היא בוחרת לשיר את "לא לפחד כלל" של נינט טייב. יש לה קסם מסוים והקול שלה דק והיא שרה את השיר גבוה יותר מהמקור. עם זאת, הביצוע לא מתפוצץ בשום שלב. כבוד לה על כך שהיא עומדת בשירה באוקטבה הגבוהה שבחרה לעצמה ולא מזייפת. שירי, עדן ואסף מצביעים "אדום". היא מסיימת עם 45% ולא עוברת לשלב הבא. רן מאד אהב אותה, והרגיש ממנה עומק ורטט, ששייך לאמנים מסוימים, דוגמת ג'וני מיטשל. היא בטוחה שהשירים שתכתוב יהיו מיוחדים. איתי נהנה מכל רגע, זה היה בוגר, חזק וחכם. הוא מציין שהיא זייפה קצת. אסף מתנצל על שאכזבו אותה בהצבעתם.

המתמודד הבא הוא אריק סיני, אחד הכוכבים הגדולים של תחילת שנות השמונים במדינה. התכנית פנתה אליו ולקח לו כמה דקות להסכים ולבוא. הוא בוחר לבצע את "שמים" של יגאל בשן. אני באמת לא יודע איך לשופט את זה. וטרן של המוזיקה הישראלית, שאת הקול שלו אזהה בכל מקום. אי אפשר לבקר את זה מפאת גילו וניסיונו. קרן דומעת. כל השופטים מצביעים "כחול", והוא עובר לשלב הבא עם 90%. גם שירי דומעת. כל השופטים עומדים להריע לו בסיום השיר. קרן חושבת שזה היה מדהים. שירי חושבת שזה היה מעורר השראה. רן חושב שהוא יביא משהו מיוחד ושונה לאירוויזיון, ושהוא יכול להביא את הסיפור הישראלי לתחרות. איתי רואה פה נשמה, מסע ושופר. אוקיי.

בתכנית זו עלו לשלב הבא:

1. מוריה אנג'ל – 95%
2. אריק סיני – 90%
3. יהונתן ביטון – 86%

ניתן לצפות בפרק המלא כאן.

תכנית 3
המתמודד הראשון הוא שאולי גרינגליק, בן 25. הוא מגיע במדי ב' ודרגות קצין. הוא מבצע את "עטלף עיוור" של חנן בן ארי. בחירה מאד טובה של שיר, דרמטי, בדיוק כמו שהפורמט אוהב. הקול שלו קצת מאנפף, אבל הוא נשמע טוב, המצלמה מאד אוהבת אותו. אין ספק שגם המדים עושים את העבודה. הוא מסיים עם 83% ועובר לשלב הבא. שירי חושבת שיש לו כשרון טבעי, אבל הוא צריך להתחבר לביצוע. קרן חושבת שהוא הישראלי היפה. רן חושב שיש לו קול יפה וטבעי, אבל הוא צריך לתת יותר מעצמו. אסף חושב שהוא ווקליסט נהדר, אבל הוא לא הרגיש שיש משהו מיוחד בפרפורמנס. הוא בוחר להצביע לו "אדום", לעומת שאר השופטים.

ב-25/12/23 נהרג שאולי גרינגליק בעת שנלחם בעזה והגן על המולדת. יהי זכרו ברוך.

המתמודדת הבאה היא מישל שמעונוב, בת 26. היא בוחרת לשיר את "When We Were Young" של Adele. שומעים שהיא מקצועית, עם זאת מדובר בבחירת שיר מאד מחושבת, והיא נשמעת לי מעט כמו זמרת של פרסומות. אין בפרשנות הזו שום דבר חדש או מעניין, רק מישהי שמנסה להישמע כמו. אולי נשמה זה מה שחסר לי. כל השופטים מצביעים "כחול". היא מרימה את המסך ומסיימת את האודישן עם 88% ועם מקום בשלב הבא. שירי אומרת שלא היו נפילות, והיא הוסיפה כל פעם משהו חדש בביצוע. היא אומרת לה לחשוב הלאה איך היא מתבלטת. קרן חושבת שהיא שרה מהמם, אבל היא צריכה להביא יותר פלפל לביצועים. עדן חושב שיש בה משהו בוגר וקלאסי.

המתמודד הבא הוא עידו ברטל, שחקן וכוכב רשת. הוא בוחר לבצע את "איפה היית" של בית הבובות ו"לך לישון" של אנה זק. זה תמיד בעייתי להביא אנשים, שמשחק הוא העולם העיקרי שלהם, כי זה נשמע כמו שחקן ששר ולא כמו זמר 100%. הביצוע מאד גימיקי, כמו שיכלתם לצפות. אין לי הרבה מה להגיד מעבר לזה. שירי מתרשמת מהיכולות הקוליות שלו, לי זה נשמע כמו משהו נחמד לאינסטגרם ולטיקטוק, הרבה פחות לאירוויזיון או לרצועת ספוטיפיי שאשים במועדפים. השופטים מצביעים לו "כחול", הוא מרים את המסך ומסיים עם 80%. אסף מצביע לו "אדום". רן חושב שזה היה מעולה ומתרשם מהאופן שבו הוא תופס את המצלמה. אסף חושב שהקול שלו מקסים, אבל לא חושב שהאירוויזיון מתאים לו. קרן קוראת לו "אירוע פופ-אפ".

שירי מבצעת בשולחן השופטים את "השקט שנשאר", לאור הטרנד הנוכחי בטיקטוק.

המתמודד הבא הוא עפרי מדואל, בן 16 מבאר יעקב. הוא בוחר לשיר את "הכל עד לכאן" של עמיר בניון. זה עוד ביצוע לשיר של עמיר בניון. קיוויתי ליותר למען האמת. חסר לי קצת רגש. הביצוע טכני, ומשהו בנוכחות שלו מעט גמלוני, סליחה. הסלסולים לא סלסולים לדעתי. שוב, טכנית זה טוב ונכון, אבל שם זה נגמר. הוא מסיים עם 55% בלבד, ולא עובר לשלב הבא. "אדום" מקרן ואסף. שירי חושבת שהוא בוסר, וזה גדול עליו, אבל שהוא החזיק את השיר. עדן אומר שיש לו עיניים בוגרות ובשלב מסוים הוא עשה סוויץ' והפך לבעלים של השיר. קרן חושבת שהוא עוד לא מוכן לאירוויזיון, אבל היא מזהה כשרון ועומקים. איתי חושב שהוא ילך וישתבח.

המתמודדת הבאה היא אדל זלצר, בת 19, מנתיבות. אסי ורותם מזמינים את אליאב זוהר, כי היא עומדת לשיר שיר שלו, "מיכל". היא נשמעת יותר משנות גילה. בפזמון היא פורצת בקולה הצלול, המשתנק לפרקים. אני מודה שזה מרגש. אפשר לדון מה הטעם בלהביא מועמדים דתיים פורמט ששולח את הזוכה להופיע בשבת, אבל אם הביאו אותם עד הלום, צריך לשפוט אותם באובייקטיביות המתבקשת. ביצוע מצוין, מלא נשמה. כל השופטים, למעט אסף, מצביעים "כחול", והיא מסיימת עם 87% ומקום בשלב הבא. קרן כמה לחבק אותה. אליאב זוהר מגיע לבמה להחמיא לאדל. רן חושב שהיא אור ענק ועצמתית מאד, ושזה הכי ישראלי שיש. אסף חושב שחסרה לה מיומנות בגבוהים.

בתכנית זו עלו לשלב הבא:

1. מישל שמעונוב – 88%
2. אדל זלצר – 88%
3. שאולי גרינליק – 83%
4. עידו ברטל – 80%

ניתן לצפות בפרק המלא כאן.

תכנית 4
המתמודד הראשון הוא אוראל רביד, בן 16 מרמלה. הוא בוחר לשיר את "אב הרחמן" של אביתר בנאי. הוא נשמע כל כך שונה כשהוא מדבר וכשהוא שר, כאילו שני אנשים שונים. הוא מנגן על גיטרה בהופעה. זה בוגר מאד, אינטיליגנטי. הקול שלו מזכיר לי קצת את שלומי שבן. בגבוהים הוא כבר נשמע כמו חזן. לא ברור כמה כריזמה יש שם כרגע והאם הוא אפוי מספיק מבחינה הזו, אבל הוא מאד מוזיקלי. די מהר הוא הוא מרים את המסך ומסיים עם 87%, עם "אדום" מאסף בלבד. עדן חושב שהוא אצילי עם גוון קול מרגיע. שירי חושבת שיש לו הרבה ביטחון, שהביצוע היה מהמם ושהוא היה מדויק. אסף חושב שהוא החסיר מהשבריריות של הביצוע המקורי ושזה היה קצת מצועצע. איתי ראה בו משהו מאד גבוה ושומע שירה של בית כנסת.

המתמודד הבא הוא לירן בן משה, בן 21 מראשון לציון. הוא בוחר לשיר את "שני ילדים בעולם" של נתן גושן, ומקדיש אותו על החייל אורי כרמי ז"ל. הקול שלו מאד מאד מזכיר לי את פאר טסי. אסי מציין שהוא מזכיר את משה פרץ. אולי הוא מדייק יותר ממני. זה שיר שנועד לסחוט רגש, והוא מבצע אותו יפה, אבל די בחוסר ייחודיות. אם הוא נשמע מאד כמו מישהו אחר, יהיה קשה לשמור לאורך זמן על מקום בתכנית. זה בסדר, אבל לטעמי לא מספיק. כל השופטים מצביעים "כחול", למעט עדן, ולירן עולה לשלב הבא עם 75%. קרן אומרת שהוא שנסונר, ושהיא אף פעם לא שמעה את השיר הזה ככה. אסף אומר שהוא מגיש נהדר, שהוא שר מאד טוב ויכולת להוביל. עדן חושב שזה עוד לא בשל מספיק. הוא נותן חיקוי של איתי, וזה קצת מחזק את התחושה שלי שהוא נשמע "כמו".

המתמודדת הבאה היא נויה שרם, בת 17, מראשון לציון. היא בוחרת לשיר את "We're Good" של Dua Lipa. זה שוב אלה-לי, מישהי שבאה להיות כוכבת פופ, ובוחרת שיר בהתאם. יש לה קול קצת מתיילד, אבל שיושב בול על השיר הזה. המבטא שלה מצוין והיא פוצחת בריקוד תוך כדי השיר. כן, לגמרי באה כדי להיות כוכבת הפופ של העונה. קרן מצביעה "אדום", כמעט כל השופטים מצביעים "כחול", והיא מסיימת עם 60%, ורק הקול של רן חסר. לרן מפריע שהיא בחרה בשיר כזה בתקופה כזו. קרן מסכימה. קשקוש בלבוש. אתם לא מבינים למה אתם נמצאים כאן. שידור התכנית הוא גם ככה עצם בגרון להרבה אנשים, אל תתייפיפו ותנסו לשכנע אותנו שזו תכנית לשירי זכרון. זו תחרות ריאליטי לצרכי רייטינג. קרן עוד מגזימה עוד יותר וטוענת שזה לא סוג השיר שאנחנו רוצים לשלוח השנה לתחרות. לא ידעתי שניתן לך תפקיד בתאגיד השידור ויש לך סיי על איזה שיר נשלח. רן מתרצה לבסוף, מצביע "כחול", ונויה עוברת לשלב הבא עם 70% וטעם מר בפה.

המתמודד הבא הוא שליו אדמוני, בן 24 מחדרה. הוא בוחר לשיר את "עושה לי צרות" של עדן חסון. יש לו קול יפה ונקי, אבל הביצוע הזה נותן לי וייבים של להקה צבאית. זה קצת נקי מידי ואין חיבור אמיתי למילים, לא שהמילים כאלו מרשימות. אני מניח שזה מספיק לשלב זה, אבל להמשך הוא יצטרך יותר אופי, להראות קצת יותר צדדים. קרן מציינת שהיא לא רואה את הדנ"א שלו. עם "אדום" מקרן, שירי, אסף ואיתי, שליו מסיים עם 42% ומסיים את דרכו בתחרות. עדן חושב שבחירת השיר לא הייתה טובה, אבל הוא זיהה את הפוטנציאל שיש בו. שירי אומרת שזה לא הגיע אליה. איתי חושב שבסגנון אחר היו מקבלים את הריינג' והצבע שלו.

המתמודדת הבאה היא מיקה משה, בת 16, מכפר בלום. היא בוגרת "בית ספר למוזיקה", והיא ומשפחתה מפונים כעת מביתם עקב המלחמה. היא בוחרת לשיר שיר שלה בשם "חזקה יותר". אם אני מבין לפי הקרדיטים, זו זמרת עם חוזה הקלטות, ואני מניח שהיא כאן בשביל לקדם את השירים שלה. הדיקציה שלה טיפה בעייתית והקול מתיילד. יש לה סלסולים עדינים ואין ספק שהיא יודעת לשיר, אבל צריך לשייף את זה קצת. למעט אסף, כל השופטים מצביעים "כחול", והיא מסיימת רק עם 79%, ועם מקום בשלב הבא. איתי מוצא משהו צנוע בשירה שלה, בלי לנסות להרשים. רן חושב שהיא זמרת ממש טובה ומובהקת. עם זאת, הוא חושב שתהיה לה עבודה קשה בתכנית. אסף מציין שהתחרות מאד קשה, ושהאודישן היה בסדר, והוא הרגיש קצת חוסר ביטחון ממנה.

בתכנית זו עלו לשלב הבא:

1. אוראל רביד – 87%
2. מיקה משה – 79%
3. לירן בן משה – 75%
4. נויה שרם – 70%

השופטים מסיימים את התכנית בביצוע של "חייך וחיי" של בועז שרעבי.

ניתן לצפות בפרק המלא כאן.