הקדמה:
מאלמו, שבדיה. במשך ימים רבים ישבתי וחשבתי כיצד לפתוח את סיכום השנה הקשה והארורה הזו. מידי שנה, מאז שאני ילד, מהווה האירוויזיון מעוז אסקפיסטי ראשון במעלה. כל שנה הוא היה שם, כדי לקחת אותו למסע בעולם אחר, צבעוני ושמח. ב-2020 הייתה המכה הראשונה עם ביטולו בגין מגיפת וירוס הקורונה. משהו נסדק במוסד הגדול והחגיגי הזה. המכה השנייה הגיעה השנה: מלחמת "חרבות ברזל", אשר באו בתגובה למאורעות ה-7 באוקטובר, טרפה את הקלפים מבחינת דעת הקהל העולמית על ישראל. ראינו ניצנים לכך ב-2021, כשמבצע "שומר חומות" התרחש בסמוך לאירוויזיון. כל מיני חובבים וסוכני כאוס חיצוניים קמו כדי להעליל עלילות על ישראל, זאת כמובן לצד ביקורת לגיטימית. לראשונה ראינו אמריקאים המדברים בהתלהבות נגד ישראל ואיזושהי מתיחת קו מוזרה בין המתח והאפלייה הבין גזעית בארה"ב לסכסוך הישראלי-ערבי. מצד אירופאים זה פחות ניכר, והאירוויזיון עבר אז ללא תקריות מיוחדות. מאוקטובר 2023 ואילך, בחסות המלחמה, הרשתות החברתיות הוצפו בתכנים אנטי-ישראלים, בתעמולה, בהרבה שקרים ובסילוף המציאות, ונקלטו ברצון על ידי הגולשים ברחבי העולם, בדגש על אירופה וארה"ב, לצד מספר הולך וגדל באופן אקספוננציאלי של משפיעני רשת וידוענים מכל העולם. מי שלא הסכים להצטרף לחרם על ישראל, הסתכן בחרם עליו. הבריונות על המתנגדים לחרם הייתה ועודנה בלב הפעולות של תנועת החרם. זו הפכה, כמו פטריה רעילה או כמו מגיפת זומבים, לבון טון החדש בקרב ידועני העולם, כולל כאלו יהודים, כולל כאלו אשר תמכו בישראל בעבר. הם עברו אינדוקטרינציה מזורזת, באופן שלא נראה בעבר בהקשר הישראלי. תנועת החרם שהייתה עד עכשיו יחסית בשוליים, זכתה להצלחה הגדולה ביותר שלה מאז הקמתה, והצליחה לחדור כמעט לכל תחומי החיים, ולזכות באחיזה משמעותית בתוך ארגוני הלהט"ב השונים. מכאן ועד השפעתה על האירוויזיון הדרך הייתה קצרה. קמפיינים הועלו להרחקת ישראל מהתחרות, מכתבים רבים נשלחו לרשויות השידור השונות, הפגנות נערכו, עצומות נחתמו וסטוריז שותפו. בקדם האיסלנדי, מתמודד תושב מזרח ירושלים השפריץ תעמולה גופרתית לכל עבר וכמעט נבחר לייצג את המדינה. הסנטימנט האנטי הישראלי חדר אל תוך עולם החובבים, אשר הפך לביצה מהבילה של רעל חומצי. כל ישראלי אשר נכנס לאחת מקבוצות האירוויזיון הלא-ישראליות ברשתות החברתיות הציץ ונכווה. הפטרייה הרעילה איימה לאכול את מוחן ושיקול דעתם של החובבים. זו שעתם של הקיצוניים, השונאים, הרוצים לפרק ולהחריב כל מוסד לשם ההחרבה. החובבים הרעילים, לצד חיצוניים, שבאו במטרה להתנגח בישראל, תהה המסגרת אשר תהה, הילכו אימים על הנציגים ועל מקבלי ההחלטות ברשויות השידור השונות. בשנה זו הם לא הצליחו, אבל כל שנה תהיה עבורן הזדמנות חדשה לעשות כן, אלא אם כן הנרטיב יתהפך. כרגע לא נראה שזה הכיוון, לצערנו. האמנים עצמם, אדיוטים שימושיים לרוב, הייטרים בעלי אג'נדה קיצונית בחלק מהמקרים, התכופפו בפני הנרטיב השולט, ואיימו לנקוט בצעדים ולמוטט את המפעל המפואר של האירוויזיון. למזלנו ולמזלם, המבנה ההיררכי של האירוויזיון לא איפשר להם לעשות כן. פרישה פירושה ויתור על עוד קול נגד ישראל בתחרות, שכן אמן אחר ייכנס בשמחה במקומם. לכן הם שואפים למוטט את הסדר הקיים, לכן הקולות ההולכים והגוברים נגד איגוד השידור האירופי, המייצג את הסדר הישן, הושמעו סביב קיום תחרות. זכרו את הציטוט "אנחנו זה האירוויזיון. איגוד השידור האירופי הוא לא האירוויזיון – שי*דיין איגוד השידור". הציטוט הזה מאגד בתוכו את הכל: הנרקיסיזם, האגוצנטריות, היהירות, חוסר ההיכרות והבוז לעבר, להיסטוריה ולמסורת, היריקה בפרצופו של כל מי שלא מסכים איתי, היעדר הכבוד למוסדות ותיקים ולבעלי סמכות בכלל, חוסר ההבנה שהיו פה חיים לפניהם ושההיסטוריה לא מתחילה בהם ותיגמר אחריהם. על איסלנד כמעט והצליחה מכונת הרעל האנטי ישראלית להשפיע, אבל רק כמעט. משלא הצליחו לקבל את מבוקשם, הם מבקשים להבעיר הכל, ושהאש תכלה הכל. איגוד השידור האירופי נאלץ להבהיר מספר פעמים כי לא ירחיק את ישראל מהתחרות ואף פרסם עמוד שאלות ותשובות בנוגע להשתתפות ישראל בתחרות. העמידה האיתנה של איגוד השידור בנושא החריפה את הזעם הקדוש כלפיהם. לצד שבדים מקומיים אשר הפגינו נגד ישראל מחוץ לאולם ואיימו לפרוץ אליו, החובבים והעיתונאים בתוך האולם שאפו להעביר את האש והרעל אל הבועה של האירוויזיון. משריקות ושאגות בוז כלפי הנציגה הישראלית, דרך ההחרמה של חלק מהמתמודדים את הנציגה והמשלחת כולה, עיתונאים שמתגרים בנציגה, חובבים שקנו כרטיסים כדי לאטום אזניים ולהפנות גבם אל הנאמבר הישראלי, והכל מתועד ומתודלק באמצעות הרשתות החברתיות, אשר כבר מזמן הפכו למוקד של רעל ושנאה בחסות אלגוריתמים הרסניים. יצויינו לרעה טוויטר וטיקטוק הלא מפוקחות, אשר מהוות צינור יעיל מאד להעברת תכנים אנטישמיים של ממש.
ואם בישראל עסקינן, הכוכב הבא לאירוויזיון חוזר. "הכוכב הבא" מעולם לא הלך לשום מקום, אבל ה-"לאירוויזיון" לקח חופשה בשנים 2021-3. השנה הוא חוזר ובגדול. אני לא חושב שנציג ישראל היה מצליח לעבור את מה שעברה עדן גולן השנה, לולא המעטפת של טדי הפקות. לצד ביקורות רבות ומוצדקות כלפיהם, המקצועיות והניסיון שלהם היו נדרשים השנה. וכאן המקום להצדיע לעדן גולן על השירות שעשתה עבור המדינה והחובבים הישראלים. עם כוחות נפש חזקים מאד, היא הצליחה לתת הופעה מרשימה על רקע קריאות הבוז, והיא הצליחה להחזיק את עצמה ולא להישבר בסביבה עוינת ורדיקלית, אשר לא הייתה מוכנה לראות אותה כאדם מול רגשות, אלא כחלק מהזאב הגדול והרשע שנקרא "ישראל", ושבו יש להילחם בכל הכלים. ישראל מסיימת במקום החמישי, לאחר שקיבלה יותר נקודות מהקהל מאי פעם. קצת צורם שמרבית הנקודות הן פוליטיות, אבל כשאתה נמצא במרכזו של קמפיין שנאה, שבו שוברים את כל הכלים כדי להדיר ולהכשיל אותך, אז אני מניח שכל הכלים כשרים.
על הקמפיין נגד ישראל האפילה הרחקת הולנד ונציגה Joost Klein מן התחרות. תקרית בחצי הגמר השני, אשר עליה ארחיב בהמשך, הובילה לכך שנציג הולנד לא הורשה להתמודד באירוויזיון. לראשונה בהיסטוריה של התחרות, מדינה מורחקת מן התחרות יום לפני הגמר, ועוד איזו מדינה, הולנד, אחת המדינות המייסדות של התחרות. המחווה האלימה שעשה או לא עשה הנציג תידון עוד בבית משפט, אבל ההחלטה להרחיק את הולנד היא חסרת תקדים ועשויה לטלטל את האירוויזיון. אני לא בטוח שזו הייתה ההחלטה הנכונה. לצד זאת, התמיכה הבלתי מסויגת של החובבים ב-Klein, והתוקפנות שבה נהגו בעקבות כך במקבלי ההחלטות באיגוד השידור האירופי, תמוהות בעיני. קשה למצוא אלא חובבים בודדים אשר יוצאים נגד התפיסה הרווחת בקרב החובבים שנעשה ל-Klein עוול. כאמור, עוד על המקרה והשלכותיו לטווח קצר, בהמשך.
ובחזרה לתחרות. השנה שוב זכה בתחרות הזוכה של השופטים, בפעם השנייה ברציפות. בניגוד ל-2015 ול-2023, אז מוקם הזוכה במקום השלישי והשני בקהל בהתאמה, ובניגוד לשנים בהם זכה שיר שלישי, שלא זכה בשופטים או בקהל, אך היה מקובל על שניהם, השנה הזוכה מסיים רק במקום החמישי בקהל. עובדה זו שוב מעלה את נחיצותם ואת הקרדביליות של השופטים, שלא לדבר על טעמם המוזיקלי או על האופן שבו הם מפרשים להיטים. קשה למצוא נוסחה מושלמת למציאות זוכה אירוויזיון, אבל אם אנחנו מקבלים את נוכחותם של השופטים בתחרות, אנחנו לא יכולים להתפלא שהם משפיעים על התוצאות. גם אי אפשר להפחית מכוחם עד שהתוצאה תהיה לרוחנו. כלומר אפשר, אבל זה חסר אינטגריטי. כרגע אני חי בשלום עם ה-50% שופטים ו-50% קהל. אני משוכנע שהם מאזנים אלה את אלה, ועדיין אפשר לבקר את שניהם. אי אפשר לקיים תחרות של קהל בלבד, ואי אפשר לקיים תחרות של שופטים בלבד. ניסינו את זה כבר, וזה לא עובד. ואני מאמין שלא משנים את הכללים כשהתוצאה היא לא לרוחך.
מוחלט לא לשנות את סיסמת התחרות של השנה שעברה, "United By Music". האריזה הגרפית משלבת בין האורות הצפוניים לבין המקצב ההרמוני של אקולייזרים קוליים. "אורות האירוויזיון" הוא קונספט המבוסס על שיפועים ליניאריים פשוטים, בהשראת הקווים האנכיים החודרים גם לאורות הצפון וגם לאקולייזרים הקוליים, ונוצר כדי להיות זהות רב-תכליתית הניתנת להתאמה לפי הצורך והפלטפורמות השונות. Johan Bello, מחברת ההפקות Uncut, הוביל את התהליך: "הזהות היא לא רק לוגו אלא סיפור בפני עצמו, עם האורות הצפוניים כבסיס ופלטת הצבעים של האירוויזיון ככוח המניע. האיחוד הזה של אלמנטים יוצר פלטה דינמית ורב-תכליתית שתיפתח לשימוש יצירתי בדרכים שונות." Sidney Lim, שהיה מעורב גם בעיצוב, הוסיף: "המטרה שלנו היא להשתמש בשיפועים נקיים ופשוטים כאבני בניין בסיסיות כדי ליצור זהות אירוויזיון בהירה, מודרנית וצופה פני עתיד."

הבמה כללה קוביות LED ניתנות להזזה, רצפות LED, טכנולוגיית אור, וידאו ובמה ששולבו כדי ליצור מספר וריאציות, בעוד הבמה מוקמה באמצע הקהל, בצורת צלב, ויצרה חוויה של 360 מעלות. השמות מאחורי הקונספט הם Florian Wieder, מעצב הפקה, ו-Fredrik Stormby, מעצב תוכן תאורה ומסך. עיצוב הבמה והתאורה שם את הקהל בפוקוס יותר מאי פעם. נקודת המוצא היא מיצב מונומנטלי של וידיאו ואור, במרכזו מעל הבמה, שבו עיצוב התאורה עוצב כדי לחבק את האמנים ואת ההופעות שלהם. יחד, אלמנטים אלו אפשרו ליצור מספר רב של מראות ייחודיים להופעות השונות.

עם חשיפת כל השירים, קרואטיה מתמקמת במקום הראשון בסיכויי הזכייה בטבלאות ההימורים. אחריה אוקראינה, איטליה ושווייץ. שווייץ כובשת את המקום הראשון ונשארת בו לאורך כל חודש אפריל, רק כדי לרדת שוב למקום השני. הולנד עולה למקום השלישי עד שמתחילות החזרות. ישראל עולה למקום השני אחרי חצי הגמר השני.

חצי גמר 1:
לאחר הטה דאום, סרטון, המציג את הזכיות הדרמטיות, שקרו ברגע האחרון. במפה עוברים מליברפול למאלמו, ואז סרטונים של כל משתתפי התחרות השנה. נכנסים לאולם. Eleni Foureira, נציגת קפריסין 2018, מבצעת את שירה "Fuego". אחריה Eric Saade, נציג שבדיה 2011, מבצע את שירו "Popular", בליווי כאפייה, הקשורה על זרועו, כדי להזדהות עם בני עמו הפלסטינים. אחרונה מופיעה Chanel, נציגת ספרד 2022, עם שירה "SloMo".
הכרוז מציג את המנחות, Petra Mede ו-Malin Åkerman, והן עולות אל הבמה ונושאות דברים. הקהל עף על Mede, שזו לה התחרות השלישית שהיא מנחה. הן מציינות כי כבר בחצאי הגמר יופיעו הפיינליסטים האוטומטיים. התחרות מתחילה.
לפני כל גלויה, מופיעים האקולייזרים הקוליים הצבעוניים.

אחרי כל גלויה, מופיע שוב האקולייזר, הפעם בצבעי המדינה העומדת להופיע. הוא נמוג ואנו נכנסים לאולם. על הבמה והקהל מוארים אורות בצבעי דגל המדינה. שם המדינה בגדול, מחולק לשניים, חציו בראש המסך בצד שמאל וחציו השני בתחתית המסך בצד ימין, מופיע. שם המדינה צבוע בצבעי דגל המדינה באפקט האקולייזר. שני חצאי השם מתאחדים לאחד. בצד שמאל למטה מופיע שם השיר והמבצע. בצד ימין מופיעים שמות יוצרי השיר.

אחרי ארבעה שירים, Åkerman נושאת דברים ומעבירה ל-Mede, שנמצאת בקהל ומעבירה קטע הומוריסטי. השתיים מתאחדות על הבמה, ומציגות את השיר הבריטי.
אחרי תשעה שירים, Åkerman מציגה סרטוני מחווה לקולנוע השבדי. Mede מצטרפת אליה לפירוט טכני של הבמה, והתחרות ממשיכה.
אחרי 13 שירים, עוד דברי הבל מהמנחות והצגת נציגי שבדיה.
אחרי 14 שירים, סרטון מוקלט, המסביר שעלינו להצביע.
אחרי שכל השירים הופיעו, המנחות מסבירות כיצד להצביע.
אחרי מופע הביניים הראשון, Mede מראיינת את טלי בגרין רום. לאחר מכן, סרטון של אמני הערב בטקס השטיח הטורקיז. המנחות סופרות לאחור לסגירת הקווים, ואז סרטון קצר המציג את מתמודדי חצי הגמר השני. Mede שוב בקרבת החובבים בקבל, ובדיחת גריינדר דלוחה. Åkerman מזכירה את נציגי בלגיה 1973, Nicole ו-Hugo, ומציינת שהם היו הראשונים לשיר ולרקוד בו זמנית בתחרות. מצוינת עובדת מותה של Nicole, ואז סרטון על הריקודים הזכורים ביותר בתולדות התחרות. Mede בגרין רום עם בדיחה עם Baby Lasagna, והסתודדות עם נציגת אירלנד והרקדנים של בריטניה.
לאחר מופע הביניים השני, המנחות מציגות סרטון מחווה לגיוון התרבותי בתחרות בסרטון נוסף.
המסך נפתח על הגרין רום מאחורי הבמה. הגיע הזמן להכריז על עשר המדינות המעפילות לגמר. המפקח על התחרות, Martin Österdahl, מאשר כי יש תוצאות. עשרת המדינות המעפילות לגמר הן: סרביה, פורטוגל, סלובניה, אוקראינה, ליטא, פינלנד, קפריסין, קרואטיה, אירלנד ולוקסמבורג.

חצי גמר 2:
לאחר הטה דאום, ריקאפ של חלק ממעפילי חצי הגמר הראשון. המנחות בסרטון מוקלט מראש. לאחר מכן, שתיהן מופיעות בגרסה פארודית לזוכה אירוויזיון 2023, "Tattoo" של Loreen, עם הטוסטר והכל.
הכרוז מכריז על המנחות, והן עולות לבמה. כמה בדיחות, הסבר על הליך ההצבעה, והתחרות מתחילה.
אחרי חמישה שירים, מחווה לזמר הנורבגי המנוח Jahn Teigen, נציג נורבגיה 1978, 1982 ו-1983. לאחר מחווה לשירים שייסמו במקומות האחרונים. הנוכחות הנורבגית מורגשת. האם השבדים עשו בכוונה?
אחרי 9 שירים, המנחות מרימות לקהל מהביג 5 ומשבדיה בשפתם. לאחר מכן, הן מקדמות קצת מרצ'נדייזינג.
אחרי שכל המדינות הופיעו, הקווים נפתחים ומופע הביניים הראשון מוצג.
הקווים נסגרים. אחרי מופע הביניים, Åkerman מקדמת סרטון ש-Mede מקריינת, על הכוכבים שלא עברו את הקדם לאורך השנים. לאחר מכן, סרטון של אמני הערב בטקס השטיח הטורקיז. עדן גולן, כידוע, נעדרה ממנו.
לאחר מופע הביניים השני, סרטון קצר על הזוכים בתחרות מהעשור האחרון. ישראל, כמובן, נעדרת.
הגיע הזמן להכריז על עשר המדינות המעפילות לגמר. המפקח על התחרות, Martin Österdahl, מאשר כי יש תוצאות. עשרת המדינות המעפילות לגמר הן: לטביה, אוסטריה, הולנד, נורבגיה, ישראל, יוון, אסטוניה, שווייץ, גאורגיה וארמניה.
בסיום הערב, Herreys, מבצעים את שירם הזוכה מ-1984, "Diggi-Loo Diggi-Ley". מיותר כמו שזה נשמע.

גמר:
לאחר הטה דאום, יורשת העצר ויקטוריה פוסעת בארמונה. היא מברכת את הצופים והמשתתפים. לאחר מכן סרטון, המציג אלומות אור הנעות ברחבי אירופה, מלוות בנגינת שירים זוכי האירוויזיון. נכנסים לאולם, הכרוז מציג את Björn Skifs, נציג שבדיה ב-1978 ו-1981, והוא מופיע עם הלהיט הבינלאומי שלו, "Hooked on a Feeling".
מצעד הדגלים מתחיל. 25 המתמודדים פוסעים על הבמה עם דגלי מדינותיהם. השירים המלווים את הצועדים כוללים את האמנים השבדיים Icona Pop, Ace of Base, Roxette, Lykke Li, Axwell & Ingrosso ו-ABBA.
הכרוז מכריז על צמד המנחות, אשר פוסעות לבמה ופותחות בדברים.
אחרי שישה שירים, סרטון על אירוויזיון 1975, הראשון שהתארח בשבדיה, כולל הקטע שבו יצחק שמעוני מנסה לתת את הניקוד ללא הצלחה (והצעקות "שומעים, שומעים"). מהמנחות הגרועות בתולדות התחרות. ומסתבר שהיא איתנו הערב ומתראיינת משטוקהולם. Mede מסבירה קצת על חוקי התחרות לאחר מכן.
אחרי 12 שירים, סרטון היתולי של Lynda Woodruff, הלא היא Sarah Dawn Finer.
אחרי 20 שירים, Åkerman מציגה בקהל את חמותה הכוראוגרפית, שבין היתר הייתה אחראית להופעה של בריטניה 1981. Mede מקדמת את האלבום וה-DVD של התחרות.
אחרי 24 שירים, סרטון היתולי על השפעת ניצחון ABBA בברייטון ב-1974.
אחרי שכל השירים הופיעו, המנחות מסבירות כיצד להצביע.
אחרי מופע הביניים הראשון, המנחות מעבירות למופע ההולגרמות של ABBA Voyage בלונדון, שהוא הרמז המקדים למופע הביניים השני.
לאחר מופע הביניים השני, ריקאפ נוסף. קליפים קצרים מתחרות הג'וניור האחרונה, ולאחר מכן לקט ממיטב מעניקי הנקודות מהשנים האחרונות. ואז, גלויה פארודית בכיכובה של Petra Mede.
לאחר מופע הביניים השלישי, ריקאפ נוסף, ואז ספירה לאחור לסגירת הקווים. המסך נפתח ומציג את כל המשלחות מאחורי הבמה. Martin Österdahl מאשר כי יש תוצאות. הקהל צועק בוז לעברו. חבורה של מטומטמים, בחיי.

שלב ההצבעה:
המנחות מציגות את הצבעת השופטים. לוח הניקוד שוב פשוט ונקי, בעיצוב התואם לאריזה הגרפית. הרקע הוא סגול כהה, לוח הניקוד עצמו עובר מסגול בשמאל לורוד בימין. שמות המדינות והניקוד בלבן. הניקוד הניתן כעת הוא על רקע כחול. מאחורי Petra Mede המסך משדר את צבעי דגל המדינה המנקדת.

אוקראינה מצביעה ראשונה, ומעניקה את 12 הנקודות שלה לשווייץ. שווייץ תישאר במקום הראשון עד לסוף ההצבעה. מיה אלקולומברה, מעניקת הנקודות של ישראל, מקבלת בוז מהקהל. אחרי עשר הצבעות, אירלנד במקום השני, איטליה שלישית. אחריהן פורטוגל וקרואטיה. אחרי 15 הצבעות, הטופ 3 נשאר זהה, אך במקום הרביעי צרפת ובמקום החמישי שבדיה. אחרי 20 הצבעות, צרפת עולה למקום השני, איטליה שלישית. אירלנד יורדת למקום הרביעי, קרואטיה עולה בחזרה לחמישי. Åkerman בגרין רום מראיינת את נציגי שווייץ וצרפת.

את ההצבעה של הולנד מקריא Martin Österdahl על רקע קריאות הבוז של הקהל. ההולנדים ביקשו לא להקריא בעצמם את הנקודות שלהם על רקע פסילת נציגם. אחרי 25 הצבעות, קרואטיה עולה למקום הרביעי, פורטוגל עולה לחמישי. אחרי 30 הצבעות, קרואטיה עולה למקום השלישי. אירלנד עולה לחמישי. אחרי 35 הצבעות, אוקראינה עולה למקום החמישי.
להלן טבלת הניקוד אחרי הצבעת כל השופטים מ-37 המדינות:

אחרי ראיון של Åkerman את Nemo, הגיע זמן תוצאות הקהל. המנחות מכריזות על ניקוד הקהל המשוקלל מהמקום ה-25 של השופטים ועד המקום הראשון. ההצבעות של המקומות האחרונים של השופטים לא מרשימים במיוחד. בריטניה מקבלת 0 נקודות מהקהל. הקהל צועק בוז. ישראל מקבלת 323 נקודות מהקהל, ועולה זמנית למקום הראשון. התשואות מתערבבות בקריאות הבוז. אוקראינה מקבלת 307 נקודות ועולה למקום הראשון. הקהל שואג. קרואטיה מנצחת בהצבעת הקהל עם 337, ועולה למקום הראשון. הקהל שוב שואג. המסך מתפצל ומראה את שלוש המדינות, שמתמודדות כעת על הניצחון: 

צרפת מקבלת 227 נקודות ועולה למקום השלישי. היא יוצאת מהמרוץ. שווייץ מקבלת 226 נקודות וזוכה באירוויזיון.

שווייץ זוכה בתחרות בפעם השלישית. קרואטיה במקום השני, אוקראינה שלישית. צרפת וישראל חותמות את הטופ 5.

הענקת הפרס ו-reprise:
נציגי צרפת ואירלנד רצים לחבק את Nemo, אשר במהרה עושה דרכו אל הבמה. Loreen מחבקת אותו ומעניקה לו את הגביע. הוא ניגש אל המנחות ומחבק אותן. בכמה מילים קצרות הוא מציין שהוא מקווה שהתחרות תעמוד בהבטחתה לעמוד עבור השלום והכבוד לכל אחד בעולם. אז הוא פורץ בבכי. המנחות נפרדות מהצופים וכנראה נושמות לרווחה שתמה הקטסטרופה, לעת עתה. Nemo נותן הופעת הדרן מושלמת מבחינה ווקאלית. קונפטי נורה מצידי הבמה על הבמה ועל הקהל. איך שההופעה נגמרת, Nemo שובר את הגביע.

להלן דירוגי לשירים המשתתפים:

01. ארמניה – מוזיקת עולם. למעט מוזיקה ארמנית, השיר מושפע גם ממוזיקה הודית ובלקנית. הייחוד בשיר הוא השימוש בכלים אקוסטיים וללא שימוש באפקטים אלקטרוניים. השיר הוא מניפסט פמיניסטי על היכולת של אישה להוליך את חייה כפי שתחבר, וביקורת על חברות מסורתיות, תוך שימוש במוזיקה מסורתית. Ladaniva בהופעה מקפיצה, כיפית וצבעונית, וגם בארמנית מלאה, שזה נהדר כי זו שפה מגניבה. ז'קלין (ז'אקו) כובשת כהרגלה. היא נותנת בשריקות, בצעקות ומשתוללת על הבמה. המצלמה עובדת מצילומי אקסטרים קלוזאפ לצילומי רחף שמשקיפים על הבמה.

02. סרביה – בלדה תזמורתית ומלאת רגש, בסגנון שיר ערש. אפשר להרגיש את החיבור שלה למילים ואת הרגש המוביל את השיר אל לב המאזין. בגשר משתכפל קולה ונכנסים כלי מיתר רכים. אלו נעלמים וחוזרים בפזמון ביחד עם תזמורת שלמה ותוף גדול, אשר פועם כלב אנושי. ההפקה עשירה, אך לא עמוסה, היא עדינה. השיר מופק בהרבה אלגנטיות, ומעביר את תחושת התוגה של הדוברת. שיר מקסים וביצוע ווקאלי יפה, מוזיקלי מאד. השיר נחשב שיר פטריוטי ומדבר על הפרח Ramonda nathaliae, סמל המאבק הסרבי והניצחון במלחמת העולם הראשונה, עקב יכולתו של הפרח להחיות את עצמו אחרי שהתייבש לחלוטין; סרביה איבדה 28% מאוכלוסייתה במלחמת העולם הראשונה. הפרח נלבש על דש הבגד בערב וביום שביתת הנשק המצוין בסרביה. Teya Dora לובשת שמלה באפור כהה עם חצאית שכבות ארוכה. הבמה אפופת עשן. 

03. נורבגיה – Gåte ב-פולק נורבגי, פולק-רוק, פרוגרסיב מטאל, פלוקרטרוניקה וקולנינג. עושר הפקתי והרבה מתח, שמשתחרר בפזמון. ההרגשה היא של שיר מכושף, מלא זעם, אך גם בעל תחושת אופוריה, כאילו אנחנו במרכזה של אגדה סוערת. כלי הנגינה הדרמטיים משתלבים עם קולה הדק של הזמרת, וכל החבילה נשמעת אגרסיבית, שלמה ומהודקת מאד. ההופעה החיה קרה וגותית. יש בהופעה הרבה מתח ודרמה. 

04. קרואטיה – טכנו, האבי מטאל, פופ וטראפ מלא אדרנלין. זה בולט מאד, אנרגטי מאד, עם מקצב מדבק, בתים רוקיסטיים די סטנדרטים ופזמון אירוויזיוני במובן הלא רע של המילה. הבמה כוללת אלמנטים של ריקוד מסורתי. Baby Lasagna בשרוולים ענקיים עם סלסולים. על קיר ה-LED חיות חווה. הצבעים משתנים מלבן, לורוד, לירוק… בסוף ההופעה מופיעים חתולים. סילוני עשן גדולים נורים בסולו כינורות, וסילוני אש בכל פזמון. לפני גשר הטכנו יש זיקוקים. תצוגת הפירוטכניקה הגדולה של השנה. האנרגיות גבוהות. השיר מדבר על מסעו של נער מקרואטיה למדינה זרה, על מנת למצוא לעצמו עתיד טוב יותר, ויש כאן גם ביקורת על מדינת האם שלא השכילה לשמר אותו. 

05. אירלנד – היפר-Pאנק ומטאל בחלקו האחד ופופ בחלקו האחר. הפזמון מלודי, קטן ונעים, ועומד בסתירה מוחלטת לשאר השיר. בפוסט-פזמון יש שוב אווירת מטאל עצבנית. שאר השיר ממשיך באותו הקו. מוזיקלית, זה לא נשמע כמו שום דבר שאירלנד שלחה עד כה. זה עצבני, כאסחיסטי, מלא קונטרסטים, אותנטי וקודר.  Bambie Thug בתוך מעגל של נרות, לבושה בשמלה שחורה. איפור פנים לבן ודרמטי, שיערה מעוצב לקרניים. עמה רקדן חשוף חזה, שנדמה לקנטאור. תיאטרון פרינג' משהו. הבמה אפופת עשן. זה מבוים מצוין, לא זוכר מתי אירלנד הייתה מבויימת כל כך טוב. 

06. איטליה – פופ, קומביה ופולק. מיקס קצבי ומכשף של השפעות עכשוויות ומסורתיות. נשמע כמו להיט. יש ראפ בשילוב מוזיקה לטינית וביט חזק. האווירה בשיר דינמית מאד, המלודיה קצבית וסוחפת. הלופ המוזיקלי בפזמון מאד אפקטיבי. Angelina Mango רוקדת והיא מלאת כריזמה. ההופעה סקסית ונינוחה מאד, לעיתים נינוחה מידי. Mango כריזמטית בצורה מכאיבה.

07. סן מרינו – רוק אלטרנטיבי קצבי מ-Megara, דאנס-רוק קברטי ומוזיקת הגל החדש. שיר דינמי ועצבני. הפזמון קליט מאד, חצוף ומתריס. הביטים סוערים, והם עומדים מול השירה הנלהבת של הסולנית. זה שיר שנועד להופעה חיה ולאולמות גדולים. יש בו הרבה אנרגיה. שירתה של הסולנית חזקה ומסוחררת, ההפקה של השיר עצבנית ובועטת. יש בשיר משהו קל דעת, אך גם חכם בו זמנית. הפזמון קליט, אבל לא רפטטיבי. לסולנית יש הרבה כריזמה, גם אם ווקאלית היא מפשלת פה ושם, זה נסלח. העשן רב מידי ומסתיר את הרקדנים והנגנים על הבמה. יש הרגשה של ברדק שלם. 

08. הולנד – Joost Klein ב-Happy hardcore ניינטיזי ו-gabberpop, שהוא סגנון אלקטרופופ ייחודי להולנד. הוא והשיר מאד מודעים לעצמם. הפזמון, כמו החלק הפותח של השיר, הוא אירופופ-טכנואי שמח ומסיבתי, עם הפקה שמתאימה לתקופה של 1992 בערך, השנה שבה אוחדה אירופה תחת האיחוד האירופי. מילות השיר הן המנון לאירופה המאוחדת. הזמר מקדיש את השיר לאביו, ומכאן משחק המילים אירופאפא. זה עובר טוב בלייב, ויש לזמר נוכחות חזקה מאד. לשמחתו אין כאן צורך ביכולת ווקאלית מרשימה. האאוטרו מרגש.

09. אוקראינה – בלדה עד מידטמפו אתנו-פופית טובה ומלודית, המנונית מאד. כשיר זה שיר טוב, אבל זה לא מסטרפיס. לפזמון הוק חזק ומרגש. Jerry Heil ו-Alyona Alyona באחת ההופעות המרהיבות של השנה. תסמכו על אוקראינה שהיא יודעת את העבודה. יש שם כמה שוטים מהחזקים בתחרות. בוידאוארט אלומות של אש יורדות מהשמים ומדמות מלחמה. גם שיר זה, כמו השירים האחרונים של אוקראינה, מדבר על ההירואיות הלאומית. יש בשירים מוטיבים נוצרים, והבחירה באמא תרזה ומריה מגדלנה כמושאי השיר היא לא בכדי.

10. צ'כיה – פופ-רוק פוסט גראנג'י, שמגביר דרמה עד לפזמון המאד קליט והרקיד במידה. השיר כולו מושר בטון כועס. ההעמדה מייצגת את חמשת שלבי האבל במהלך פרידה. Aiko מלווה על הבמה בארבע רקדניות, כל אחת מייצגת שלב אחר, בעוד שהזמרת מייצגת את השלב החמישי והאחרון, קבלה. הרקדניות נראות כמו כפילות שלה. ההופעה הווקאלית לא סוחבת.

11. ישראל – בלדת פופ דרמטית ואמוציונלית. השיר מתחיל כבלדת פסנתר. הבתים מושכים אל הגשר, והחבילה כולה מאד מלודית, וגם אם מעט גנרית, המלודיה עכשווית ורלבנטית. השיר נכתב על רקע אירועי ה-7/10, ויותר ספיצית על הטבח בפסטיבל נובה. ההופעה הווקאלית קצת שייקי בחצי הגמר, אך משתפרת בגמר. הקהל צועק, חלקו מריע, חלקו קורא בוז. זה קר לעיתים, אבל האינטראקציה עם הרקדנים שוברת את זה. זה מופק טוב ונכון, הייתי שמח אם היו יותר קטעים אינטימיים של עדן עם המצלמה, כי הווקאליות נתפסת כטכנית. בשורה התחתונה, עדן נשאה את המשא הכבד הזה בכבוד וייצגה את המדינה בשעתה הקשה ביותר.

12. אזרבייג'ן – בלדת פופ עם מוזיקת עולם. הפזמון מלודי ונימוח, באזרבייג'נית מלאה, מסתיים בצלילי כינורות דרמטיים. המילים הן של שיר אהבה טוטאלי, אשר בו הדובר ממש מוצל על ידי מושא השיר, ושבלעדייה חייו אינם חיים. יש גרפיקה מונוכרומית, שמראה דמות מונפשת המגיחה לאט מהמים. יש משחק של אור וצל והופעה אקספרסיבית של Fahree. את הקטע האתני נותן Ilkin Dovlatov. יש בהופעה מתח יפה, זה מבוים היטב. ווקאלית הם נהדרים. 

13. לוקסמבורג – דאנס פופ קליט וקצת רטרואי. טלי שרה נמוך ומלוחשש בבתים, נעה בחושניות אל עבר הגשר, ואז פורצת בפזמון, שהוא הקתרזיס של השיר. לשיר יש מספר הוקים חזקים מאד. טלי והרקדנים מסתובבים ומופיעים לכל צד של הקהל. היא נהדרת, אבל ההופעה קצת מיושנת במונחים של האירוויזיון. השיר כיפי וההעמדה מוצלחת למדי. בגשר כשהיא צריכה לשיר נמוך היא ממש מרגשת.

14. ליטא – פופ-האוס וטרנס. השיר מתחיל כבלדת אלקטרו אמביינטית, וממשיך לכיוון טרנס-פופ בפזמון. ההרגשה היא של רייב, וכותרת השיר, החוזרת בפזמון זכירה וקליטה. ההפקה מהודקת ועשירה במידה מדויקת. הופעה פשוטה מאד ואפקטיבית, עם זאת, מעט קרה. כמובן, שהשפה הליטאית תורמת לאפיל של השיר. Silvester Belt בחליפת עור אדומה, עמו ארבעה רקדנים עם מסכות פנים. הבמה בתאורת אדום.

15. ספרד – סינת'פופ ודרים-פופ קצבי אייטיזי. שלאגר אירופופי למהדרין. הפזמון קולח, מלודי מאד. הפקת השיר קורצת לקהילת הלהט"ב ולסצינת המועדונים. במובן זה, הוא נשמע פרשי, להיטי, ותואם לאפנות הפופ של השנים האחרונות. התחכום של השיר נשאר בחלק של המילים, שכן ההפקה, למרות שהיא עדכנית, צפויה למדי. נטען כי המילים, שמתיימרות להעביר מסר פמיניסטי, עושות את האפקט ההפוך. הופעה נוצצת ודקדנטית, הכוללת שני רקדנים במחוכי חוטיני. לגבי הזמרת, הווקאל בתחתונים. זו הופעה מאד נוצצת, והם מנסים להטביע באמצעותה את הקול הלא קיים של הסולנית, שלא ממש איתנו. שיר חמוד, שדי נשחט על הבמה.

16. יוון – פופ, רגאטון ולייקה. בשניות הראשונות Marina Satti שרה בלדה יוונית טיפוסית על רקע קול הליווי שלה השר טו-טו-טו וצליל של תוף גדול. היא חותכת לאנגלית וחוזרת ליוונית, הפעם במקצב רגאטון. בפזמון היא שרה על רקע מוזיקת לייקה יוונית ואפקטי אלקטרו שונים. האפקטים בבית הבא ממשיכים, ואליהם מצטרף צליל אלקטרו אייטיזי. הבתים מלודיים להפליא, בעוד הפזמון רגאטוני וצעיר להכעיס. הפולק היווני עובר ביניהם כחוט השני. השוט הראשוני בהופעה מדמה סרטון טיקטוק. יעל הבמה ריקודי רחוב בתנועות מדויקות עם אלמנטים מסורתיים. לשלילה, אומר שיש כאן כמה גניבות מ-Rosalia.

17. צרפת – בלדת פופ עם השפעות של מוזיקת נשמה ושאנסונים צרפתיים. ככל שהזמן עובר ההפקה מתעבה והשיר נבנה וממולא בדרמטיות. השיר עצמו הוא בלדה די רגילה, צרפתית מאד, רגשנית, אך גם אלגנטית. היא נגישה מאד, בכך שהיא זכירה ונקלטת אצל המאזין כבר בהאזנה הראשונה. ההפקה מוקפדת, לא עמוסה מידי, משתמשת בקיטש במידה. זה כמעט נוסחתי מידי. המנעד הקולי של Slimane מרשים. הוא מבצע את החצי הראשון של השיר על ברכיו, תוך אינטראקציה עם המצלמה, שגורמת לזה להראות כאילו הוא שר לנו. בסוף ההופעה הוא מתרחק מהמיקרופון ושר את הפזמון אקפלה בצעקות. דרמטי משהו.

18. לטביה – בלדת פופ-Soul ורוק אלטרנטיבי. השיר קליט, דרמטי ונגיש. הזמר מגיש את השיר בכנות, ההפקה משלימה את תחושותיו ומעבירה למאזין דרמה שלמה, מוזיקלית מאד ומצמררת לפרקים. הפזמון קליט, קולח, סוחף וזכיר מאד. Dons נאה מאד והתלבושת שלו יפה, אבל יש לו מבטים מלחיצים והשיר עצמו לא איי איי איי. עם זאת, זה מלודי מאד ונגיש וההופעה הווקאלית טובה. ויזואלית זה אתסטי ויפה. מצד שני, ההגשה שלו הווקאלית שלו לוחצת חזק מידי.

19. שווייץ – גלאם פופ, פאוור פופ וראפ. לשיר חלקים, השונים במהותם. האינטרו כולל מנגינה קצובה ומתוחה. לאחר מכן, מגיעה מוזיקה דרמטית של מחזה אימה. להקת הליווי מתפקדת כלהקה בטרגדיה יוונית וקוראת בקולות אופראיים מפחידים, Nemo אז נכנס גם הוא בשירת אופרה. המוזיקה מגבירה מתח. הקטע הבא הוא קטע ראפ, המבוצע שוב על רקע מוזיקה דרמטית. ב-C Part שוב המוזיקה נרגעת, על רקע מוזיקת ג'יימס בונד. הפרופ הראשי הוא פלטפורמה עגולה לבנה בקוטר שניים או שלושה מטרים. היא נוטה ומסתובבת לכל הכיוונים – Nemo מחליק עליו, קופץ ממנו וכו'. הוא שומר על איזון ותזמון מדויק, וזה יוצר מופע הממקד את הצופה. זה נורא אינטנסיבי ומתיש כבר בסטודיו, דמיינו לעצמכם כמה זה מתיש בלייב. הוא נראה כמו מכונת צומי שלא מפסיקה לרגע. 

20.  שבדיה – דאנס פופ. הזמר הראשון נכנס בבית הראשון על רקע הפקת הפופ-האוס. בגשר הביטים מתגברים. בפזמון הביט נעלם לטובת מתח מוזיקלי דרמטי. השיר ממשיך באותו האופן ונוספים לו רבדים אלקטרוניים נוספים. ההפקה של Marcus & Martinus לא עמוסה מידי, אבל היא מאד מושחזת ומהוקצעת, כמו שרק השבדים יודעים. כמו שהם יודעים, היא גם מאד קרה. גם ההופעה, כמו תמיד אצל השבדים, טכנית, קרה ומנוכרת, שמזכירה את הקור של ההופעה השבדית ב-2018. אחד מהם יותר מוכשר ווקאלית. הם הוגרלו לפתוח את הגמר, ואפילו המפיק החד ביותר לא יכל לחשוב על שיבוץ משמעותי יותר לערב הגמר. הופעה מהוקצעת ונטולת רבב, אך גם חסרת רגש.

21. בריטניה – פופ, אלקטרופופ, דאנס-פופ ודיסקו. מזכיר את להיטי מועדוני הגייז של סוף שנות השמונים או תחילת שנות התשעים. בניגוד להופעה החיה, השיר מופק כהלכה, והרטרו לשנות התשעים הוא לא בכדי. ההרגשה היא של להיט מועדונים דקדנטי. הבמה נראית כמלתחות של חדר אגרוף דיסטופי, על סיפון ספינת חלל שטסה לעבר כדור הארץ דרך חור שחור בשנת 1985! התנוחות של Olly Alexander והרקדנים מעט מוגזמות ומיניות. יש קונטרסט בין כמה ההופעה מטונפת לבין כמה השיר וונילה. ההופעה הווקאלית לא טובה. אולי אם הייתם מתרכזים בלשיר במקום בלכרוע על ארבע ולחרוץ לשון לא הייתם מגיעים לאן שהגעתם. 

22. אוסטריה – אירודאנס וטכנו. הגשר הוא כבר מסיבת דאנס וטכנו לפנים. הביט עמוס וחזק. ההפקה הולכת ומתעבה עם כל בית ופזמון שחולף, במה שנראה כמו מסיבת ניינטיז, שמתעצמת. הפזמון הופך את השיר לזכיר מאד. זה פשוט שיר מסיבות, שעושה את העובדה. כמה שהוא פשוט, ככה הוא אפקטיבי. עם זאת, הוא לא מעניין מבחינה מוזיקלית. הוא מלוטש, אבל רזה מבחינה לירית ומלודית. Kaleen חושפת בגד גוף כסוף נוצץ ומגפי ירכיים תואמים. יש רוטינת ריקוד. סילוני קיטור ועשן. היא לא ממש שרה ונתמכת מאד בקולות הליווי המוקלטים. שומעים את זה בנמוכים כשהקולות לא תומכים בה דווקא. זה מרים את הקהל באולם ועובר יפה במסך.

23. בלגיה – Mustii ב-בלדת פאוור פופ. הפזמון מלודי ונימוח, מתרפק. השיר מגיע מרגעים אינטימיים בחלקו הראשון להתפרצות רגשנית בסופו, אשר מלווה בכלי נשיפה דרמטיים. אז גם מתעצמים קולות הרקע, ונותנים לשיר עוצמה של מקהלת גוספל. ההרגשה לקראת סופו של השיר הוא של המנון אצטדיונים. השיר הוא המנון לחופש, המנון שברירי ועצמתי. ההופעה החיה קברה את השיר. זה רחוק מלהיות מדהים ווקאלית. ההעמדה עצמה לא עושה את העבודה ונראית מאולצת משהו. מעל הכל, Mustii בלתי נגיש ולא מעורר אמפתיה.

24. אסטוניה – היפ-הופ וניאו-פולק. קליט ומשעשע, עם השפעות קלטיות ואתניות. זה מוכוון אירוויזיון. מדובר בשיר נועד להיות קאלט ו-novelty act. שאר השיר הוא מחזורי, כאשר הפזמון הקליט משמש בו את העוגן המרכזי. ההופעה כולה היא שילוב סוער של ביטים חזקים, מנגינות מסורתיות ורוטינת הריקוד האירובי של 5miinust and Puuluup. או שאתה מתחבר לזה, או שאתה שונא את זה. מדובר בבדיחה, שאותי אישית פחות מצחיקה. אבל הם עשו עבודה טובה.

25. פורטוגל – בלדת פופ. לשיר יש סאונד דרמטי, והקול של הזמרת עצמתי. זה כמו גל שסוחף אותך, לעיתים רגוע ואמביינטי, לעיתים סוער. יש חלקים קצת חנפניים ומוכווני אירוויזיון בשיר, ואת זה פחות אהבתי. חמישה רקדנים לבושים בלבן עם פנים מכוסות בריקוד מודרני סביב Iolanda. היא מאופרת יפה ודואגת גם לחייך למרות שהשיר עצוב. השיר עדין וההופעה אסתטית. לי זה עדיין נשמע כמו 3 דקות של אינטרו.

26. סלובניה – אלקטרופופ ופופ נסיוני. השיר מתחיל באווירה מיסטית מכושפת משהו. העיבוד נע בין דרים-פופ למוזיקה שבטית מקפיאת דם, וכוללת אפקטים מוזיקליים דרמטיים. הבתים הם של בלדת פופ רגילה, בעוד הדרמה בעיבוד השיר גוברת. בפזמון השיר הופך לפופ אגרסיבי. לשיר צליל קודר ומפחיד, אשר משתלב עם קולה הצלול, אך המכשף של המבצעת. השיר נשמע כמו מתוך פסקול של סרט קודר, אימה או אנימה, ומשלב רוק, אופרה, מוזיקה גותית, מוזיקה תזמורתית ואפקטים אלקטרוניים עדינים. ההופעה של Raiven דרמטית מאד, אבל עם דרמה לא הולכים למכולת.

27. גרמניה – מידטמפו פופ. העיבוד פשוט וכולל מכונת תופים, קלידים וגיטרות. השיר לא מורכב או מתוחכם מבחינה מוזיקלית ונשמע כמו דברים שכבר שמענו. השיר קליט במידה, אבל הוא לא להיט. הנגיעות של מוזיקת עולם בפזמון נחמדות, אבל אינן פורצות דרך בשום צורה. המבצע חזק מאד מבחינה ווקאלית. Isaak נמצא בתוך סלון מסוגנן, עשוי מתכת שחורה. החל מהפזמון הראשון, כל החדר עולה בלהבות, כאילו הבית שבו נמצא הזמר נשרף. כפרפורמר הוא סוג של מנוע שלא עוצר אף פעם, ואני חייב להודות שזה מרשים, אבל השיר גנרי להחריד, ושום להבה לא תוכל להסתיר זאת.

28. אלבניה – Besa Kokëdhima ב-בלדה עד מידטמפו מסוגת הפופ, עם פזמון דרמטי, אבל לא כזה מעניין. השיר נמרח ולא הולך לשום מקום. השיר מובנה ויציב מבחינה מלודית, אבל פשוט לא מעניין בשום צורה. הפזמון קליט, מוכר משהו, להיט רדיו טיפוסי, זורם, אך לא סוחף. Kokëdhima בשמלת טורקיז שקופה ונוצצת, מנסה לשדר משהו מלכותי, אבל זה נורא מנותק. אי אפשר לקנות את הקדם, ואז לצפות שאיכשהו יילך לך על הבמה הגדולה. ההופעה הווקאלית, עם זאת, היא מרשימה.

29. מלטה – דאנס-פופ, אלקטרופופ ו-EDM. יש בשיר ביטים חדים ובייסליין מורגש, מתוך תקווה להפוך את השיר ללהיט מועדונים. השיר מרגיש מאד לא אותנטי. זהו תוצר של הנדסה גנטית גרועה במיוחד. ההופעה אינטנסיבית ומאד מאד אגרסיבית. כל שנייה ופריים מהשיר מופק, וזה נורא מתיש. זה מנסה נורא להיות להיט, ולחקות את ספרד 2022, קפריסין 2018 וכו'.

30. מולדובה – בלדה עד מידטמפו אלקטרו-פופית עם פזמון אתנו-פופי. ההפקה נעה בין האלקטרונית-אמביינטית בבתים ובפוסט-פזמון לפופית דרמטית בפזמון עצמו. הפקת השיר לוחצת על המאזין להרגיש. השיר פשוט למדי, הוא מזכיר אירוויזיונים של לפני 17-18 שנים וקדמים מאותם השנים, ובכך נמנע מכל מיני אפנות מוזיקליות, אשר האמנים כופים על עצמם ונשמעות לא טבעיות עבורם. Natalia Barbu לבדה על הבמה. היא לובשת שמלה לבנה ומנגנת על כינור לבן. בוידאוארט ים, עצים, פרחים ופרפרים. קיטשי מאד. 

31. איסלנד – אירופופ ופופ שלאגר טיפוסי. השיר מופק כמו להיטי ה-EDM של David Guetta או Avicii לפני עשור. המסיבה ממשיכה ולא עוצרת. אין הפתעות בשיר הזה. רציתם אירופופ ודאנס פופ וזה מה שקיבלתם.  Hera Björk לובשת סרבל זהב נוצץ, שלפי השמועות שוקל 6 ק"ג. ההופעה הווקאלית טובה, וזה לא חכמה, אבל השיר, הו השיר…

32. פולין – סינת'-פופ ופופ-דאנס. הבתים והפזמון שווים בערכם, אך אף אחד מחלקי השיר לא לוקח את השיר קדימה, ונראה שחסר לו הוק מקורי חזק. השיר מהודק מבחינה מלודית, אבל פשוט לא חזק ובולט מספיק. יש בשיר אסתטיקה ראויה לציון, אך בשלב זה נדמה שהשיר יכול להיות יופי של שיר לחדר כושר, לא מעבר. בהופעה לא מבינים מה Luna שרה והיא נשמעת מאד חלש. יש צילומי לונג שוט המראים את הבמה כלוח שחמט גדול, וזה מצטלם יפה, ועדיין נראה מבולגן.

33. דנמרק – בלדה עד מידטמפו גנרית למדי. פופ עם הפקת אלקטרו אנונימית וחסרת ייחוד. ה-Millennial Woop והדרמה המעושה לא עושים לי את זה. זה שיר שמקומו היה לפני 7 שנים, אם לא יותר. Saba לובשת חליפת מכנסיים לבנה, כיסיה מלאים בחול, והיא מפזרת אותו מידי פעם. בהתחלה היא שרה ממש חלש, עד לשלב שחשבתי שיש תקלה טכנית. כשהיא התחילה לצעוק הבנתי שלא. הופעה ווקאלית לא קלה להאזנה. השיר לא הולך לשום מקום ובתור צופה קשה להתחבר אליה. מההופעות החלשות של חצי הגמר השני.

34. אוסטרליה – Electric Fields בבלדת אלקטרופופ ופופ-נשמה. השיר מושר באנגלית ובשפת היאנקוניטג'ארה. ההפקה אמביינטית בתחילה. הפזמון המנוני. ההרגשה היא של שיר כנסייה עם הפקה אלקטרונית, בייחוד בפזמון כשהקלידים על תקן העוגב. השיר קליט יחסית ומשלב את האלקטרוני עם מוזיקת הנשמה. בלייב, Zaachariaha Fielding בשמלה לבנה, שלוכדת את האור ומשדרת קשת. ההופעה נבנית עד לשיא. יש משחקים של אור וצבע על קיר ה-LED והרצפה. מלבד Michael Ross יש גם שני זמרי ליווי ודידג'רידו ענק. הרבה תנועה על פני הבמה. 

35. קפריסין – דאנס-פופ. הפזמון מאד קליט, מאד אירופופי. השיר לוקה בשטחיות וקלישאתיות, הן מוזיקלית והן לירית. Silia Kapsis לובשת חולצת בטן ומכנסיים בלבן נוצץ. לצידה ארבעה רקדנים. הביצוע הווקאלי לא שם, והשיר הוא משהו שכבר לעסנו וירקנו החוצה לפני שנים. היא אחת הפרפורמריות הפחות כריזמטיות של השנה. גם השיר הוא מהחלשים. אירוויזיון של לפני 10 שנים ויותר. אני חושב שהיא נתמכת רבות בידי קולות הרקע המוקלטים. הברייק לריקוד עדיין נראה לי כמו התקף אפילפטי.

36. גאורגיה – דאנס-פופ על רקע מקצב חזק של דראם משין ושאר אפקטים אלקטרוניים. הזמרת צועקת את הפיזמון, בעוד מכונת התופים וצלילי ההאוס מתגברים ברקע. זה נשמע בעיקר over produced ו-over sung. כשיר שנכתב במיוחד לאירוויזיון, הוא נשמע חסר נשמה ומוכוון אך ורק להופעה החיה על הבמה. זה צעקני, וולגרי, חסר מלודיה ואגרסיבי נורא. יש שגרת ריקוד מאוד מלוטשת ומלאת אנרגיה עם גרפיקת LED ופירוטכניקה תואמת. Nutsa מאד מקצועית וההופעה היא Eurovision by numbers. כמה חבל שזה זבל של שיר בלי מלודיה, רק עם ביט, הפקה ואפקטים.

37. פינלנד – אירופופ של שנות התשעים שלאגריסטי ומטופש. מוזיקלית זה לא מחזיק. זה דאנס-פופ מיושן, שמנסה לתת קריצה, אבל נשמע כמו שיר בית אבות. לעטות על עצמך דמות זה לא נותן לך פטור מלכתוב שיר. לשיר יש את המודולציה הצפויה בתבל. Windows95man בחוטיני בצבע nude. שיר קרקסי ומבחיל, הגרוע מבין שירי השנה. יש כאן attention whoring ברמה הגבוהה ביותר.

המנחות:
Petra Mede ו-Malin Åkerman. הראשונה מלאת כריזמה ומשעשעת, אבל נראית כבר עייפה ולא חיונית כפי שהייתה ב-2013 וב-2016. השנייה נאה מאד, אך חסרת נוכחות. מפזרת חיוכים לכל, אבל לא ממש מחזיקה מסך.

הגלויות:
התבססו על קיימות. הגלויה נפתחת במפה של אירופה וקו אווירי שנמתח ממלאמו למדינה המתמודדת. לאחר מכן, כמה שניות משתי הופעות עבר של המדינה בתחרות. כל מבצע אז מוצג בצילומי וידאו שהוא צילם במדינתו באמצעות סמארטפון, כדי לדמות אפקט של רשתות חברתיות. הגלויה מסתיימת בצילום גלאם, כקונטרסט לסלפי הלא מקצועי. הרעיון של המבצע שמצלם את עצמו במדינתו הוא ירוק ולא דורש טיסות של צוותי צילום אליו או של האמן אל המדינה המארחת. צילום הגלאם בסוף הגלויה צולם בשבוע החזרות.

Interval act:
חצי גמר 1 – Johnny Logan עם "Euphoria", השיר זוכה אירוויזיון 2012. זה כה נורא, שאין לי מילים לתאר זאת. זוכה אירוויזיון עבר מבצע שיר של זמרת אחרת, בליווי להקת כלי מיתר. אין בזה כלום, באמת, זה חסר ערך אמנותי.
Benjamin Ingrosso במחרוזת משיריו. את זה אני יכול להבין. מופע הביניים בחצאי הגמר ובגמר צריך להיות מנוצל כדי לחשוף אמנים מצליחים מקומיים. זה אמנם פופ סתמי, אבל זה אמן מצליח במדינה, שהתחיל במלודיפסטיבלן, והמשיך באירוויזיון. ראוי, גם אם משעמם.
חצי גמר 2 – Helena Paparizou עם "My Number One", זוכה אירוויזיון 2005, Sertab Erener עם "Everyway That I Can", זוכה אירוויזיון 2003, Charlotte Perrelli עם "Take Me to Your Heaven", זוכה אירוויזיון 1999. Petra Mede בקטע הומוריסטי, "We Just Love Eurovision Too Much", בשיתוף Sarah Dawn Finer, Charlotte Perrelli, ו-Käärijä. הראשון הוא ממופעי הביניים הגרועים שאי פעם ראיתי. זה אמור להיות סינג-אלונג, וזה יוצא דל, זול ועני באמצעים. גם מבחינה אמנותית, יש כאן אפס חשיבה, מקוריות. האם השבדים כבר עייפים מהאירוויזיון? המופע השני חמוד מאד, השבדים שוב מראים את חוש ההומור שלהם, שכבר למדנו להכיר. זה בסגנון מחזמר ושלאגר. כאמור, מאד משעשע.
גמר – Alcazar במופע איחוד, זוכות האירוויזיון Charlotte Perrelli, Carola ו-Conchita Wurst מבצעות את "Waterloo" של ABBA לרגל 50 שנים לזכייתו בתחרות, ולבסוף, Loreen, זוכת אירוויזיון 2012 ו-2023 מבצעת את שירה החדש. מופע האיחוד של Alcazar הוא לא מופע ראוי לגמר האירוויזיון לדעתי. לפחות הוא שר בלייב, הבנות בפלייבק מלא, כך נשמע. הביצוע של "Waterloo" הוא של זמרות, שכל אחת מהן מנסה להעפיל על האחרת בקולה הגדול. חשבתי שלכבוד חגיגות ה-50 לזכיית ABBA נזכה להופעה גדולה יותר וראויה יותר. ההופעה של Loreen הזויה. היא נראית כמו אנדרואיד. כמובן שהכריזמה שלה היא בלתי ניתנת לערעור, אבל הופעה שלמה של שירה החדש בעודה יושבת על מן זרוע, זה קצת מוזר. שיר טוב, עם זאת. היא משלבת בשיר את "Tattoo", שירה הזוכה מהשנה שעברה.

חברי צוותי שיפוט ראויים לאזכור:
סרביה – Luke Black, נציג 2023.
אוקראינה – Alyosha, נציגת 2010.
איסלנד – Diljá, נציגת 2023.
סלובניה – Filip Vidušin, נציג 2022 כחלק מהרכב. Lea Sirk, נציגת 2018. Maja Keuc, נציגת 2011.
אזרבייג'ן – Nikki, נציג 2011.
צ'כיה – Bára Juránková, נציגת 2023 כחלק מהרכב.
אוסטריה – Pia Maria, נציגת 2022 כחלק מצמד.
דנמרק – Jesper Groth, נציג 2021 כחלק מצמד.
ישראל – קובי מרימי, נציג 2019.
שבדיה – Robin Bengtsson, נציג 2017.
גרמניה – Ireen Sheer, נציגת 1978, נציגת לוקסמבורג 1978 ו-1985 כחלק מהרכב.

מעניקי ניקוד בולטים:
אוקראינה – Jamala, זוכת אירוויזיון 2016.
לוקסמבורג – Désirée Nosbusch, מנחת אירוויזיון 1984.
אזרבייג'ן – Aysel, נציגת 2009.
אוסטרליה – Danny Estrin, נציג 2023 כחלק מהרכב.
ספרד – Soraya, נציגת 2009.
ארמניה – Brunette, נציגת 2023.
גאורגיה – Sopho, נציגת 2007.
יוון – Helena Paparizou, נציגת 2005.
אסטוניה – Birgit, נציגת 2013.
הולנד – תוכננה להיות Nikkie de Jager, מנחת אירוויזיון 2021, אך המדינה החליטה לא למסור את הניקוד בשידור עקב הרחקת נציגה מהתחרות.
צרפת – Natasha St-Pier, נציגת 2001.
פורטוגל – Mimicat, נציגת 2023.
איסלנד – Friðrik Ómar Hjörleifsson, נציג 2008 כחלק מצמד.
לטביה – Andrejs Reinis Zitmanis, נציג 2023 כחלק מהרכב.
אירלנד – Paul Harrington, זוכה אירוויזיון 1994 כחלק מצמד.
פולין – Viki Gabor, זוכת אירוויזיון ג'וניור 2019.
ליטא – Monika Linkytė, נציגת 2015 כחלק מצמד ונציגת 2023.
סרביה – Konstrakta, נציגת 2022.
שבדיה – Frans, נציג 2016.

שירים במצעדים:
שווייץ – מקום 1 במצעד הבינלאומי היווני, מקום 2 באוסטריה, לטביה וליטא, מקום 5 בפינלנד, לוקסמבורג ושבדיה, מקום 8 בקרואטיה, מקום 9 באיסלנד, מקום 13 בהולנד ונורבגיה, מקום 14 בגרמניה, מקום 15 בפלנדריה ופולין, מקום 17 באירלנד, מקום 18 בבריטניה, מקום 25 בצ'כיה, מקום 26 במצעד ההשמעות הקרואטי, מקום 27 במצעד הדיגיטל האוסטרלי, מקום 28 בפורטוגל, מקום 29 במצעד הלהיטים המהירים של ניו זילנד, מקום 32 במצעד האלקטרוני האמריקאי, מקום 37 בטופ 40 ההולנדי ומקום 40 בספרד.
קרואטיה – מקום 4 בפינלנד, ליטא ובמצעד הבינלאומי היווני, מקום 6 בלטביה ושבדיה, מקום 11 בשווייץ, מקום 13 באוסטריה, מקום 15 באיסלנד והולנד, מקום 16 בלוקסמבורג, מקום 18 במצעד הדיגיטלי האוסטרלי, מקום 26 באירלנד, מקום 28 בפולין, מקום 33 בנורבגיה ומקום 36 בבריטניה.
אוקראינה – מקום 2 בליטא, מקום 3 בלטביה, מקום 5 במצעד הבינלאומי היווני, מקום 12 בקרואטיה, מקום 14 בפינלנד, מקום 18 בשווייץ, מקום 21 בלוקסמבורג, מקום 30 בשבדיה, מקום 38 באוסטריה.
צרפת – מקום 1 בלוקסמבורג ובמצעד הבינלאומי היווני, מקום 3 בשווייץ, מקום 5 בוולוניה, מקום 6 בקרואטיה, מקום 8 בליטא, מקום 9 בלטביה, מקום 23 בטופ 40 ההולנדי, מקום 24 בשבדיה, מקום 27 במצעד ההורדות הבריטי ובמצעד המכירות הבריטי, מקום 37 בנורבגיה.
ישראל – מקום 9 במצעד ה-Single Tip בהולנד, מקום 11 במצעד ה-Indie Breakers הבריטי, מקום 15 במצעד הבינלאומי היווני, מקום 18 במצעד ההורדות הבריטי ובמצעד המכירות הבריטי, מקום 24 בליטא, מקום 29 בשווייץ, ומקום 34 במצעד הדיגיטל האוסטרלי.
אירלנד – מקום 9 בליטא, מקום 12 במצעד הבינלאומי היווני, מקום 13 בלטביה ובמצעד האינדי הבריטי, מקום 40 בפינלנד.
איטליה – מקום 2 בסן מרינו, מקום 3 במצעד הבינלאומי היווני, מקום 10 במצעד ההשמעות הקרואטי, מקום 11 בקרואטיה, ליטא ושווייץ, מקום 19 בלטביה.
ארמניה – מקום 6 במצעד ה-Single Tip בהולנד, מקום 12 במצעד ה-Heatseeker השבדי, מקום 19 במצעד הבינלאומי היווני ומקום 22 בליטא.
* שבדיה – מקום 10 בליטא, מקום 13 במצעד הבינלאומי היווני, מקום 17 בלטביה, מקום 19 בפינלנד, מקום 25 באיסלנד, מקום 26 בנורבגיה, מקום 38 במצעד ההורדות הבריטי ובמצעד המכירות הבריטי, מקום 40 בשווייץ.
יוון – מקום 8 בהולנד, מקום 10 במצעד ה-Heatseeker השבדי ומקום 20 בליטא.
גרמניה – מקום 4 במצעד ה-Heatseeker השבדי, מקום 21 בליטא, מקום 29 במצעד ה-Single Tip בהולנד.
לוקסמבורג – מקום 8 במצעד ה-Heatseeker השבדי, מקום 29 בליטא ומקום 39 במצעד הבינלאומי היווני.
ליטא – מקום 10 בלטביה, מקום 20 במצעד ה-Breakers האינדי הבריטי, מקום 32 במצעד הבינלאומי היווני.
קפריסין – מקום 6 במצעד ה-Heatseeker השבדי, מקום 17 במצעד היווני הבינלאומי, מקום 25 בליטא, מקום 37 במצעד ההורדות הבריטי ובמצעד המכירות הבריטי.
סרביה – מקום 19 בקרואטיה.
בריטניה – מקום 12 בליטא.
פינלנד – מקום 35 בליטא.
ספרד – מקום 13 במצעד ה-Heatseeker השבדי, מקום 17 בליטא, מקום 26 במצעד היווני הבינלאומי.
אסטוניה – מקום 7 במצעד ה-Heatseeker השבדי, מקום 11 בלטביה, מקום 16 בליטא.
אוסטריה – מקום שלישי במצעד ה-Heatseeker השבדי, מקום 15 במצעד ה-Single Tip בהולנד, מקום 23 במצעד ההורדות הבריטי ובמצעד המכירות הבריטי, מקום 29 במצעד הבינלאומי היווני ומקום 30 בליטא.
הולנד – מקום 1 בפלנדריה, לטביה וליטא, מקום 2 בפינלנד ובמצעד הדיגיטלי העולמי האמריקאי, מקום 3 בקרואטיה, מקום 4 בשבדיה, מקום 5 באוסטריה, מקום 6 במצעד הבינלאומי היווני, איסלנד ובמצעד האינדי הבריטי, מקום 7 בלוקסמבורג, מקום 10 במצעד הדאנס הבריטי, מקום 12 בשווייץ, מקום 13 בגרמניה, מקום 14 במצעד הסטרימינג הפולני ובמצעד הדאנס האמריקאי, מקום 17 במצעד הלהיטים המהירים של ניו זילנד ובנורבגיה, מקום 22 באירלנד, מקום 31 בוולוניה, מקום 33 במצעד הדיגיטלי הצ'כי, מקום 36 בדנמרק, מקום 37 בבריטניה.
בלגיה – מקום 28 בליטא ומקום 34 במצעד הבינלאומי היווני.

שירים ופרטי קדמים ראויים לאזכור:
אוקראינה – "Slavic English" של Nazva. שיר שכאילו צוחק על שירי תיירים ומחקה אותם. השיר אקספרימנטלי ברובו, ובשל כך לא קומפטטיבי בכלל. אני מחבב את זה מאד ואת הקריצה שבאה עם השיר. מקום 11 ואחרון. "Place I Call Home" של Ziferblat. בריטפופ של סוף הניינטיז-תחילת האלפיימיז. מלודיה קליטה, מקורית, מגניבה. אוקראינה מסמנת היכן היא ממוקמת, עמוק במערב. מקום שני. "Tsunamia" של Yagody. פולקלור ואתנו-פופ. קצת שיר תיירים.
איטליה – "Pazza" של Loredana Bertè. מתמודד גם בקדם הסן מרינאי. פופ-רוק אייטיזי, בלי שטיקים מיוחדים, עם קריצה במילים ומלודיה יציבה וחזקה. מקום שביעי. "Tuta gold" של Mahmood.  סינת'-אלקטרו-פופי עם השפעות ראפ. להיט. מקום שישי.

"Mariposa" של Fiorella Mannoia. פזמון קליט. להיט קיץ באווירה טרופית. שיר טוב, עם מלודיה ים תיכונית עצלה ונינוחה במובן הטוב של המילה. מקום 15. "Fino a qui" של Alessandra Amoroso. הגשה רגשנית של המבצעת. טקסט עדין ולא קלישאתי עם גשר מכשף. המלודיה נימוחה וסוחפת. בסופו של דבר יש כאן בלדה איטלקית טיפוסית, מצוינת וטיפוסית. מקום תשיעי. "Vai!" של Alfa. שיר עם סאונד המושפע ממוזיקת הפולק והאינדי, פזמון כמעט ויראלי. השיר ממש מתעורר לחיים בלייב, בזכות המבצע. מקום עשירי. "Sinceramente" של Annalisa. אלקטרוני וקודר. אירופופ אפקטיבי וקליט. להיט, אבל הפזמון קצת רפטטיבי. מקום שלישי. "Ma non tutta la vita" של Ricchi e Poveri. נימה של פלמנקו ואפקטים ווקאלים. לשיר אקלים מאושר. פתיחה גרנדיוזית ומלודיה חזקה וקליטה. מזכיר ספינות תענוגות בשנות השבעים. הטקסט חמוד, משעשע, קליל. אחת ההפתעות הנפלאות של הפסטיבל השנה. מקום 21. "Finiscimi" של Sangiovanni. בלדה מודרנית. ההרגשה בשיר היא עצובה ורגשנית, כמעט מדוכאת. העיבוד היפה מחמיא לקולו של הזמר. מקום 29. "Diamanti grezzi" של Clara. שיר אהבה מודרני, המשלב אלמנטים שונים, כולל רפרנסים משנות התשעים בגשר. שילוב של קלאסי ומודרני. מידטמפו עם מקצב קודר ונגיעות רטרו. הגשר הוא כמעט היפ-הופ, הפזמון הוא פופ תזמורתי סנרמואי. מקום 24. "Click Boom!" של Rose Villain. לשיר רפרנסים מוזיקליים שונים, המתגלים בד בבד, והופכים את השיר לאפקטיבי. הפזמון מאד זכיר. הסאונד של השיר מודרני, הבתים והפזמון מלודיים, ואחריהם מגיע קטע ראפ/ספוקן עכשווי. מקום 23.
איסלנד – "Um allan alheiminn" של Sigga Ózk. שיר קרחניסטי ושמח, רטרו לשנות התשעים. מגיע לגמר. "Vestrið villt" של Bashar Murad.  פופ-קאנטרי חלבי עם עיבוד מגניב והופעה מצוינת. מקום שני.
אירלנד – "Go Tobann" של Ailsha. שעטנז בין מטאל, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקת פולקלור אירית. חביב חובבים, שבלייב היה די חובבני. מקום שני.
אלבניה – "Çmendur" של Mal Retkoceri. שעטנז מוזיקלי של רוק מבולבל. זוכה בפסטיבל, אך לא נוסע לאירוויזיון, מאחר והנציג נקבע על פי הצבעת הקהל. "Melos" של Festina Mejzini. שילוב של בלדת קינה וקטע ג'אז. הבתים לא הכי מלודים, בעוד הפזמון נשמע כמו המנון פוסט-קומוניסטי, ובסופו זמרי הליווי חוזרים על קטע מהבית, קטע שנשמע פולקלוריסטי-שבטי משהו. שיר FIKי טיפוסי, משונה ומקורי. "Përsëritja" של Luan Durmishi. קטע האוס דרמטי, שמלווה גם בהופעה דרמטית. שיר אקספרימנטלי. הפזמון כולל קטע אופראי של טנורים. השיר לא מעפיל לגמר. "Mars" של Elsa Lila. אולד סקול. בלדה עשירה ודרמטית, אריסטוקרטית, מאד סנרמואית. המלודיה עצובה, השירה משתפכת. הביצוע שלה הוא ללא רבב. 

"Nan" של Anduel Kovaçi. בלדה חצי אופראית, דרמטית מאד. חביב חובבים משום מה.
אסטוניה – "My Friend" של Ollie. בלדת רוק, המנונית מאד, משהו של סוף האייטיז-תחילת הניינטיז. אפקטיבי. "Hold Me Now" של Ewert and The Two Dragons. בלדת רוק, שיר אצטדיונים, בסגנון של U2. פזמון הרמוני מאד.
גרמניה – "Love on a Budget" של NinetyNine. שיר קצבי, רדיו פרנדלי, שמח, Fאנק ו-RnB משולבים בשיר פופ, עם קצת השפעות של K-Pop. מקום שביעי. "Undream You" של Leona. בלדת פופ אקוסטית, בסגנון סינגר-סונגרייטר. צליל מתוק, עדין, כמעט סיקסטיזי. יש משהו מאד מדויק בשיר, ובחלוקת הרגש בין הבתים לפזמון. מקום תשיעי ואחרון. "Oh Boy" של Ryk. בלדת פופ, שמזכירה הרבה שירי אירוויזיון קודמים. אני מעריך שזה נכתב בהרבה אותנטיות והתכוונות מצד המחבר, אבל התוצאה היא אירוויזיונ-גנרית. ההפקה של השיר נפלאה, עשירה, מלכותית כמעט. מקום שלישי.
לוקסמבורג – "Drowning in the Rain" של Krick. בשיר הזה ישנה עצבות מתקתקה. לזמרת קול חזק וגורם לשיר להישמע דרמטי.  יש במלודיה ובעיבוד של השיר הרבה דרמה, וזה עובר יפה על הבמה. מקום שני.
לטביה – "AI" של Agnese Rakovska.  שיר טוב, אקספרימנטלי, אורבני, אמביינט אלקטרוני. לא עולה לגמר. "Na chystu vodu (На чисту воду)" של Funkinbiz. שיר באוקראינית מלאה. בלדה עד מידטמפו של מוזיקה אקספרמינטלית. מאד אלטרנטיבי, אבל מצליח להישמע נעים לשמיעה, סוג של מוזיקה רגועה, שמסתירה מאחוריה הרבה מתח. מסתורי משהו. מקום תשיעי. "Kur?" של Vēstulēs. השיר היחיד בלטבית בקדם. בלדת אינדי קטנה וחמודה. הפזמון מלודי וחמוד, ואז נכנסת הגיטרה החשמלית, שנותנת קונטרס נחמד לשיר. הקול הנשי והגברי משלימים זה את זה. זה קטן, לא קליט במיוחד בבתים, אלטרנטיבי ומקורי מאד. מקום שני.
ליטא – "Gaudė vėjai" של Žalvarinis. אתנו-רוק-פופ ליטאי, קצת חנפני וקל לעיכול. "Impossible" של Shower. רוק עם RnB. שיר אותנטי עם מלודיה מקורית. מקום שביעי "Unlove You Starting Tomorrow" של Monika Marija. בלדת פופ-קאנטרי טובה מאד, אמריקאית משהו, אמוציונלית, אבל לא משתפכת. מקום חמישי. "Jigsaw" של Martin. השיר, שמתחיל כבלדה שקטה, עובר למחוזות האלקטרו בפזמון. שיר עם הוק אפקטיבי. בנוי נכון וחכם, מבלי להתפשר על איכויות אמנותיות. לא מעפיל לגמר.

"Weightless" של Kàro. בלדת רוק רך עם השפעות פולק אמריקאי. השיר נחמד מאד, מלודי. רדיו פרנדלי וההוק מאד ברור וזכיר. לא מעפיל לגמר. "Run" של Petras. פזמון מהודק, קליט מאד, פופי והמנוני. שאר השיר רק נבנה לקראתו. הפקת הפופ-האוס היא קצת יותר מידי לטעמי. לא מעפיל לגמר.
מולדובה – "Anti-Princess" של Valeria Pasha. ההפקה חזקה יחסית. הסאונד הוא זה שאנחנו רגילים לו מלהיטי מועדונים רומניים משני העשורים האחרונים. מקום שני. "Fever" של Cătălina Solomac.  פופ-דאנס עם השפעות אייטיזיות, א-לה Dua Lipa. הבתים פחות חזקים, אבל זה הפזמון הסוחף שהוא באמת החלק החזק של השיר. ההפקה מצוינת וזורמת.
מלטה – "Cloudmaker" של Oxygyn. בלדת אינדי, מהדברים היותר אותנטיים בקדם המלטי. זה שנטי בנטי, פשוט מאד, אקוסטי בחלקו. נחמד ושונה. לא מעפיל לגמר. "Bewsa" של Dominic Cini. חביב חובבים. אתנו-פופ מלטי חסר בושה עם השפעות הודיות. לא מעפיל לגמר. "Mara" של Denise Mercieca. פופ דרמטי עם הפקה כבדה, הכולל פזמון מודרני, חצי מדוקלם. פזמון שובבי. מקום חמישי. "Sirena" של Erba'. אירופופ מיושן למדי, קלאב-מדי, שמזכיר את להקת חמסה הישראלית. אווירה ים תיכונית קליטה. מקום רביעי, כמה סמלי.
נורבגיה – "Eya" של Ingrid Jasmin. פולקלור נורדי ומוזיקה ערבית בשילוב מוזיקה מודרנית. מקום שמיני. "You're Mine" של Mileo. השפעות ממוזיקת הטין-פופ של סוף הניינטיז-תחילת האלפיימז, כמו גם השפעות דיסקו, אבל הוא מקורי למדי. שיר עם מילים מקבריות, מלודיה קליטה, על גבול הרפטטיבית. לא מעפיל לגמר. "My AI" של Super Rob and Erika Norwich. חביב חובבים. פופ-דאנס, שנשמע כאילו נלקח מסוף הניינטיז. ילדותי. מקום שלישי. "Judge Tenderly of Me" של Dag Erik Oksvold and Anne Fagermo. בלדת פופ-קאנטרי רגילה למדי, אבל שמשדרת רגש.  אלגנטי. מקום חמישי. "Damdiggida" של Keiino.  מופק באופן מהוקצע, אבל השיר עצמו הוא דאנס ניינטיזי טיפוסי ולא מזמין. ניסיון לסחוט את הלימון עד תום. מקום שני.
סן מרינו – "Nostalgia" של XGiove. המנון רוק רדיו פרנדלי, עם הפקה ראויה לציון. הפזמון חזק למדי, והדרופ המוזיקלי שאחריו מגניב. מקום שמיני. "Chi siamo davvero" של Marcella Bella. בלדת סנרמו. אולי זה לא הכי מודרני, אבל זה באמת שיר מקסים. האיטלקית נימוחה ונשמעת כל כך טוב. מקום שישי. "Big Mama" של Mate. פופ-האוס קצבי ולא רע בכלל. עם אלמנטים שבטיים אפריקאיים. מקום תשיעי. "The Last Polar Bear" של Dana Gillespie. שיר שנוצר על ידי בינה מלאכותית. בלדה נימוחה, גם אם גנרית למדי וחסרת אישיות. מקום שביעי.
ספרד – "Bla bla bla" של Miss Caffeina. אלקטרופופ אייטיזי. נשמע כמו שיר שכתב הרכב, ולא משהו תעשייתי מידי עשנכתב על ידי כותבי קדמים אובססיביים. מקום שמיני ואחרון בגמר. "Remitente" של María Peláe. פלמנקו מלא נשמה, אבל לא כזה שלוחץ מידי. ההפקה פריכה ונעימה, מודרנית מאד. אותנטי. מקום שישי. "Dos extraños (Cuarteto de cuerda)" של St. Pedro. בלדה לטינית עדינה, אקוסטית וקסומה. יש כאן קצת בוסה נובה, הרבה פסנתר וכלי מיתר. רומנטי של פעם. מקום שני. "Caliente" של Jorge González. שירה חושנית של הזמר, קצת ראפ/דקלום, צלילים לטיניים ודרופ לטינו-פופ בפזמון. זה Chanel בגרסה הגברית-הומואית. מקום רביעי.
סרביה – "Zovi me Lena" של Lena Kovačević. פופ ודרים פופ אוורירי באווירה אמייבנטית. העיבוד עשיר, אך לא עמוס. מקום תשיעי. "Ko je ta žena?" של Filarri. מידטמפו עד אפטמפו אלקטרופופי עם סאונד בלקני מובהק. השיר בנוי בצורה מהודקת, והפזמון, למרות שאינו הדבר הכי עדכני, חזק למדי. לא מעפיל לגמר. "Gnezdo orlovo" של Breskvica. פופ-פולק סרבי, הכולל מוזיקה פופית ועיבוד עכשווי לצד אלמנטים אתניים. מקום שני. "Bedem" של Hristina. בלדת פסנתר שקטה ועדינה. המלודיה עגולה ונעימה, והעיבוד המינימליסטי עושה לה שירות טוב. מקום עשירי. "Jaka" של Ivana Vladović. פופ-טכנו והאוס מרים וקצבי. מאד ניינטיזי. לא מעפיל לגמר. "Sama" של Chai. שיר עם צליל אלקטרו-אמביינטי. העיבוד האלקטרוני של השיר עשיר. לא מעפיל לגמר. "Lik u ogledalu" של Zorja. בלדת פופ עגמומית ושקטה. בפזמון היא עולה לגבהים. זה מאד אירוויזיוני במובן הטוב של המילה. בלדה בלקנית דרמטית, עם אלמנטים פולקלוריסטיים. מקום שלישי. "Dom" של Iva Lorens.  אינדי-פופ אלקטרוני בהפקה עשירה ועדכנית. מקום 12. "Najbolja" של Zejna. וקח למחוזות הטורבו-פולק ומוזיקת העולם. זה להיט בלקני על ספידים, בהפקה היסטרית ואווירת מסיבה וקרחנות. מקום חמישי. "Duga je noć" של Filip Baloš. פופ-דאנס עם מלודיה שלאגריסטית ושירה מהירה. לא מעפיל לגמר. "Kolo" של Yanx. השיר קצבי וקליט, ויש לו סאונד טורקי משהו. זה קליט, חושני, מגניב ומופק בקפידה. לא מעפיל לגמר. "Novo, bolje" של Konstrakta. פופ-האוס בהפקה ניינטיזית מפתיעה. מילים מחוכמות ואינטרטקסטואליות לשירה מאירוויזיון 2022. מקום רביעי.
פורטוגל – "…Pelas costuras" של João Borsch. שיר אלקטרו-פופ-רוק יפה ואקלקטי. הופעה ווקאלית טובה והופעה בימתית מלאת נוכחות. מקום שני. "O farol" של Buba Espinho. הצליל המנוני. הפסנתר והגיטרה הפורטוגלית דומיננטים בשיר, והאווירה הכללית רומנטית. יש לו קול נהדר וחם. מקום שישי.

"Primavera" של Cristina Clara. בלדה פורטוגלית עדינה, עם צליל מקומי בחסות הגיטרה הפורטוגלית. האווירה היא של צ'יל-אווט. פשוט ויפה, מבוצע במלא קסם. מקום 12 ואחרון.
פינלנד – "Paskana" של Sara Siipola. בלדת פופ-רוק בפינית, מלאה בכעס ובכאב. מקום שני.
צ'כיה – "Good Enough" של Lenny. בלדת פסנתר קלאסית. טורי איימוס סטייל. שיר מובנה, עם פזמון משתפך ורגשני והרגשה ניינטיזית. מקום חמישי.
קרואטיה – "Babaroga" של Let3. שיר משוגע למדי, עם הפקת רוק ואלקטרו, ואוטוטיון מעצבן למדי לאורך כל השיר. זה מאד רועש, ולדעתי ניתן להאזין לזה רק תחת השפעת חומרים. מקום שלישי. "Plavi leptir" של Lu Dedić. קולה העדין של הזמרת תורם לאווירה החלומית של השיר. ההפקה מטעינה את השיר בתחושה שמימית. לטעמי השיר הטוב בקדם, אבל לא מעפיל לגמר.
שבדיה – "Awful Liar" של Lisa Ajax. נשמע כמו להיט רדיו אמריקאי א-לה Taylor Swift. הלחן נדבק לראש. מקום 11. "When I'm Gone" של Maria Sur. זה טין-פופ עם הוק ברור, אבל בלי הרבה נשמה. מקום שביעי. "Effortless" של Jacqline. פופ-דאנס אייטיזי. שיר חזק והופעה חזקה אף יותר. מקום תשיעי. "För dig" של Klaudy. בלדת סינגר-סונגרייטר, לא הכי מקורית, אבל כזו שנשמעת אותנטית. לא מעפיל לגמר. "I Won't Shake (La La Gunilla)" של Gunilla Persson. המילים משעשעות. האווירה מערבונית, והצליל הוא של דנסבנד מיושן ומטופש עם קצוות של מוזיקת קאנטרי. קאלט. לא מעפיל לגמר.
בקדם הקפריסאי – רשות השידור הקפריסאית התכוונה במקור לבחור את נציגה דרך העונה החמישית של תוכנית הריאליטי Fame Story, שהופקה בשיתוף הערוץ היווני Star. עם זאת, תוכנית זו בוטלה מאוחר יותר לאחר שרשת השידור היוונית העלתה התנגדויות לכך שתהליך הבחירה הקפריסאי ישודר ביוון על ידי רשת שידור אחרת. רשות השידור היוונית אף איימה לפרוש מהאיחוד אם לא תינקט פעולה. איגוד השידור האירופי תיקן את חוקי התחרות, כך ש"כל בחירה ארצית של נציג לאירוויזיון צריכה להתבצע ומאורגנת בשליטה בלעדית של כל גוף שידור משתתף" וכי " אין לקבל את הארגון והפקת התכנית בקבלנות משנה, אלא באישור מראש של איגוד השידור האירופי". רשות השידור הקפריסאית הצהירה כי היא תערוך קדם, כאשר חלק מהמשתתפים יהיו מתוך ה-Fame Story. קפריסין בסופו של דבר ביצעה בחירה פנימית לנציג ולשיר.
בקדם הסרבי – מפלגת השלטון שלחה SMSים בזמן הקדם וקראה לצופים להצביע ל-Breskvica. לאחר התחרות, חלק מהציבור לא היה מרוצה מהתוצאה, מאחר ו-"Gnezdo orlovo" של Breskvica לא זכה בתחרות למרות שסיים ראשון בהצבעת הקהל. נפתחה עצומה מקוונת לדרישה להצבעה מחדש, ובדרישה שהצבעת הקהל בלבד תקבע את המנצח. בנוסף, במהלך שידור גמר הקדם, נחשף כי חברת צוות השיפוט, Sajsi MC, העניקה אפס נקודות ל"Gnezdo orlovo", מה שגרם לתגובות נגד בקרב חלק מהציבור, כמו גם בכלי תקשורת מסוימים, בעוד זכה לשבחים מאחרים. גם השופטים Marija Šerifović ו-Zoran Živanović Žika קיבלו איומים. כל שלושת השופטים המוזכרים העדיפו את השיר "Ramonda" על פני "Gnezdo orlovo". חלק האשימו את רשות השידור הסרבית ואת Sajsi MC בקשירת קשר להכניס אותה לחבר המושבעים במטרה לתת ל-Breskvica 0 נקודות. השופטים קיבלו לכאורה איומים באלימות ואיומי מוות. המוזיקאי Dragan Brajović Braja הביע את חוסר שביעות רצונו בכך שהעיר כי "בינוניות, אייקון להט"בי, ילד של "סרביה אחרת" וחוסר רלוונטיות מוזיקלית החליטו על התוצאה". המפקחת של הקדם, Olivera Kovačević, הצהירה כי ההצבעה הייתה סדירה ולא ניתן לשנות את תוצאות התחרות. הפגנה נקבעה ל-9/03 מול מטה רשות השידור לתמיכה ב-Breskvica, עם הודעה על מחאות נוספות וחסימות של צירי הכביש של בלגרד, כמו כיכר סלביה וגשר גזלה, אם התוצאה לא תשתנה לטובת Breskvica. האחרונה תמכה בזכותם של אנשים למחות. בסופו של דבר דווח על מעט אנשים שהופיעו להפגנה.
Konstrakta, נציגת 2002, מסיימת במקום הרביעי.
בקדם הליטאי – Kotryna Juodzevičiūtė מתקבלת לקדם עם השיר "Let's Get Lost", אך פורשת. היא מוחלפת ב-"Kol laiko yra" של Marius Petrauskas.
אם שיטת הניקוד של קדם 2023 הייתה משומשת השנה, Shower היו זוכים בקדם.
The Roop, נציגי 2020-1, מסיימים במקום השלישי. Andrius Pojavis, נציג 2013, מסיים במקום השמיני והאחרון בטרום הגמר השני. Vilija, נציגת 2014, סיימה במקום השמיני והאחרון בטרום הגמר הרביעי.
עקב טעות טכנית במהלך הסופר גמר, רוב הקולות לא נספרו בזמן חשיפת התוצאות. במהלך השידור צוין כי "Luktelk" קיבל 16,688 קולות, "Impossible" קיבל 9,066 ו-"Simple Joy" קיבל 6,884 קולות. יומיים לאחר מכן התברר כי "Luktelk" קיבל 34,691, "Impossible" קיבל 20,307 ו-"Simple Joy" קיבל 15,046 קולות. עם ספירת כל הקולות, תוצאות הסופר גמר נותרו זהות.
בקדם האירי – הזמרת Qbanaa ציינה כי הייתה אמורה להשתתף בקדם, אך נאלצה לפרוש מסיבות אישיות.
בקדם האוקראיני – ההרכב השבדי, Army Of Lovers, שכעת יש להם סולנית אוקראינית, שלחו שיר לקדם, אך נדחו מאחר והופיעו ברוסיה ב-2014.
במהלך הקדם האפליקציה להצבעה קרסה, ועל כן תוצאות הקדם לא נמסרו בשידור חי. האפליקציה אופסה ונפתחה להצבעה ליום נוסף. לאחר מכן הוכרזו התוצאות. חלק מההאשמות הצביעו על האקרים רוסים כאשמים בנפילת האפליקציה. טרם הכרזת התוצאות SKYLERR פרשה מהתחרות, אך הדבר לא אושר על ידי רשות השידור ומארגני הקדם, שציינו שהיא תכלל בתוצאות, ואם תזכה תוכל לסרב לנסוע לאירוויזיון. היא חששה שפתיחת ההצבעה לשעות רבות יעבוד לטובת מי שיש בסיס מעריצים יותר גדול ויותר כסף לקנות פרסום באינטרנט. המתמודד Melovin גם לא היה מאושר מהתוצאות. הוא טען כי הלייבל של זוכות הקדם קנה את הניצחון עבורן. לאחר מכן הוא הבהיר כי הצהרותיו לא נועדו להכפיש את תקפות ניצחונם של Alyona Alyona ו-Jerry Heil. בנוסף, באוקראינה נמתחה ביקורת על ההשקעה של 11M הריבניות (המטבע האוקראיני, שווה ערך ל-270K אירו) להפקת הקדם בזמן שנאספות תרומות לציוד צבאי.
Mélovin, נציג 2018, מסיים במקום השלישי. Ziferblat מסיימים במקום השני וישלחו ב-2025.
בקדם הפולני – אין קדם, אלא בחירה פנימית, עקב שערוריית הקדם בשנה שעברה. על פי השמועה, תחילה הודיעו ל-Justyna Steczkowska שעומדים לבחור בה, אך לאחר מכן הכריזה רשות השידור הפולנית על הליך בחירה פנימי מסודר.
לפי שמועות, בסבב ההצבעה הראשון "Tancuj" זכה. לאחר מכן, רשות השידור פנתה לכותב השיר ותהתה לגבי מקוריות השיר והאם הזמרת תוכל להיות זמינה לאירוויזיון. רשות השידור לא הייתה משוכנעת בתשובות שקיבלה, וידעה את הוועדה בבעיות שעלולות להתעורר אם השיר ייבחר. Luna הגיעה רק למקום השני לכאורה בסבב ההצבעה הראשון.
למקום השני בבחירה הפנימית הגיעה Justyna Steczkowska, נציגת 1995. למקום ה-18 הגיעה Edyta Górniak, נציגת 1994.
בקדם הקרואטי – הזמרת Zsa Zsa פורשת מהתחרות מסיבות לא ידועות. את מקומה לוקח Baby Lasagna, אשר לבסוף זוכה בתחרות. עובדה זו הביאה לביקורת רבה על רשות השידור הקרואטית והוועדה שבחרה בשירים.
היו כמה קשיים טכניים במהלך גמר הקדם: ל-Natalie Balmix היו בעיות עם האודיו שלה, וההופעה של Boris Štok התעכבה בגלל בעיות טכניות, שלא נחשפו לקהל.
מאחורי הקלעים התעוררו בעיות עם ההפקה הקרואטית. אחד הכוראוגרפים, שהיה אחראי ל-4 הופעות אמר כי הוא לא מוכן לעבוד עם רשות השידור הקרואטית יותר. רבים מהאמנים התלוננו על ההפקה והבימוי של הנאמברים.
Let 3, נציגי 2023, מסיימים במקום השלישי. Damir Kedžo, זוכה הקדם של 2020, מסיים במקום הרביעי.
בקדם האיסלנדי – השתתפותו של Bashar Murad הישראלי-פלסטיני בקדם, נחשפת 3 ימים לפני ששאר המועמדים נחשפים. הרעיון של Einar Hrafn Stefánsson מלהקת Hatari, אשר כתב את השיר, היה לשלוח את Bashar Murad לתחרות. Murad, ישראלי-פלסטיני ממזרח ירושלים, ילד שמנת מקומי, היה צפוי לטנף על ישראל בתחרות ולהתקרבן ככל הניתן כדי להשיג הצבעת אמפתיה מהקהל והשופטים. כבר היה דיבור על כך שאיסלנד זוכה השנה בתחרות, והמדינה אף הגיעה למקום השלישי בטבלאות ההימורים. לגמר הקדם עלו חמישה שירים, ביניהם השיר של Murad ושירה של Hera Björk. נעשתה עבודה רבה מאחורי הקלעים כדי להבטיח את נצחונו של Murad, כולל ההודעה המוזרה כי לא ישפטו בגמר הקדם שופטים בינלאומיים כבדרך כלל, אלא שופטים מקומיים בלבד. לסופר-גמר העפילו Murad ו-Hera Björk. הראשון דיבר בחצי הגמר ובגמר על "רצח עם" ועל "השמדת" בני עמו, במה שנראה כמו מופע פרופגנדה מושלם. אחד מרגעי השיא של העונה, היה המסך המפוצל אשר הציג את שני הסופר-פיינליסטים, והשנייה שבה הוכרזה Hera Björk, להפתעת כולם, כמנצחת בקדם. בחשיפת התוצאות המלאה, התברר ש-Murad הגיע למקום הראשון בסיבוב הראשון של ההצבעה. המרמור היה רב. Einar Hrafn Stefánsson לא התכוון לוותר כל כך מהר. כאן מקבל סיפורנו תפנית מכוערת, אשר גורמת לרשות השידור באיסלנד להראות כמו רשות שידור מזרח אירופאית. Bashar Murad ו-Einar Stéfansson, דרשו בדיקה עצמאית של תוצאות הקדם מרשות השידור האיסלנדית, לאחר שמספר אנשים טענו כי הצביעו עבור השיר שלהם, אבל קיבלו הודעה שהצבעתם נקלטה ל-Hera Björk. רשות השידור הודיעה לאחר בדיקה כי אכן הייתה בעיה עם הצבעת ה-SMS, אך זו לא הייתה משנה את התוצאה הסופית. Stéfansson דרש הצבעה חוזרת וסורב על ידי רשות השידור. מאוחר יותר, עצומה החתומה על ידי יותר מ-1,200 איסלנדים נשלח לראש המשלחת האיסלנדית ולמועצת המנהלים של רשות השידור האיסלנדית בדרישה לחקור לעומק את אי סדרי ההצבעה במהלך התחרות. בינתיים, בשלב זה איסלנד טרם החליטה האם תשתתף בתחרות הקרבה או תפרוש ממנה ושמה של Hera Björk ושם שירה לא הופיעו ברשימת הנציגים באתר הרשמי של האירוויזיון. Ásdís María Viðarsdóttir, אחת הכותבות של שירה של Hera Björk, ציינה כי היא לא מרוצה מההתנהלות של רשות השידור, וטענה כי Bashar Murad הפסיד את הקדם עקב גזענות. היא הציעה לרשות השידור לשלוח את Murad לתחרות ולתת ל-Björk ללכת בשנה הבאה, אך נענתה בשלילה. היא הרחיקה עצמה מהשיר הזוכה ואמרה כי לא תצפה בתחרות. ראש המשלחת האיסלנדית אמר בראיון כי "לא בטוח ש-Hera Björk והשיר שלה הם אלו שייצגו את איסלנד". בנוסף, ישראלי שעובד בתאגיד השידור וניסה לשכנע איסלנדים להצביע ל-Hera Björk עורר אצל חלק מהחובבים תיאוריות קונספירציה לפיה תאגיד השידור הוא זה שניסה לחבל בזכייתו של Bashar Murad בתחרות. רק ביום בו נפגשו המשלחות עם נציגי איגוד השידור האירופי, אושר ש-Hera Björk נוסעת לאירוויזיון. חלק מהטענות אמרו כי איסלנד המתינה לראות האם ישראל תשתתף או לא בתחרות וכי היו לחצים מאחורי הקלעים לשלוח את Murad במקרה וכן. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אין ספק כי מדובר בצדק פואטי.
Bashar Murad מנצח בחצי הגמר הראשון, ובגמר בסיבוב ההצבעה הראשון, אך מפסיד בסיבוב השני בגמר.
Væb מסיימים במקום הרביעי, וייצגו לבסוף את איסלנד ב-2025.
בקדם הפיני – בתום ההופעה של Windows95man, הסולן חושף את ציפורניו, עליהן מצויר דגל פלסטין. עוד אידיוט שימושי.
Windows95man מגיע למקום האחרון בהצבעת השופטים, אך מצליח לזכות במקום הראשון עקב הניצחון בהצבעת הקהל.
המתמודדת Sini Sabotage פרשה מקריירת מוזיקה אחרי הקדם, והאשימה בכך את הקדם. Sexmane פרסם שיר בשם UMK, שם הקדם, שבו הוא מתוודה שהוא אלכוהוליסט.
בקדם המולדבי – Aliona Moon, נציגת 2013, התקבלה לקדם, אך פרשה יום אחרי פרסום רשימת המשתתפים. Trupa Vovi Robian פרש גם הוא לאחריה. Oleg Spînu נפסל לאחר שהשתמש בפלייבק בקול משוכפל שלו.
בהצבעת הקהל זוכה Valeria Pasha עם השיר "Anti-Princess". היא מסיימת בשוויון במקום הראשון עם Natalia Barbu. מאחר ושובר השוויון נותן את הכוח לשופטים, Barbu מוכרזת כזוכה. לאחר הקדם, Pasha ציינה כי היא בוחנת אופציות משפטיות לתבוע. Barbu מצידה טענה כי העובדה ש-Pasha ניצחה בהצבעת הקהל ראויה להיחקר ורמזה לשחיתות מצידה. אחרי בדיקה של מומחים, עודכן כי הצבעות שקיבלה Pasha מ-950 מכשירים איננה ולידית, וכוללת הצבעות ממדינות קאריביות ואסייתיות, אשר השתמשו ב-VPN כדי להצביע. המקום השני שלה, למרות זאת, נשמר.
בסרט תיעודי שיצא בספטמבר, אמרה Natalia Barbu שהיא רצתה לצאת בהצהרה על השחיתות בקדם, אבל כעת כבר לא רוצה. היא ציינה שיש שחיתות ושאפשר לרמות עם טלווטינג, ושגם היא קיבלה הצעה לעשות כן. אין התייחסות מצידה לכך שכל השופטים נתנו לה 12 נקודות ולכך שרשות השידור החליטה שהשופטים ישמשו כשוברי השוויון באופן די אקראי.
בקדם האזרבייג'ני – אין קדם, אלא בחירה פנימית. באוקטובר 2023 פורסמה רשימת 15 המועמדים הסופיים לייצג את המדינה בתחרות. בפברואר 2024 נמסר לא רשמית כי נותרו שני שירים במירוץ, Aisel עם "Game of Chess" ו-Ilkin Dovlatov, Mila Miles & Etibar Asadli עם "İnsanlar". במרץ מוכרז Fahree כנציג. לאחר מכן מצוין Ilkin Dovlatov, אחד המועמדים, כמי שיצטרף אליו והם יופיעו כצמד.
בקדם הפורטוגלי – ההרכב Perpétua, שהעפילו לגמר, חשפו כי הם היו קרובים לפרוש מן התחרות. הסולנית סובלת ממחלה נדירה, שמנעה ממנה להשתתף בחזרות. בתחילה לא היה ידוע אם היא תוכל להופיע בגמר. Leo Middea, מתמודד הקדם שהעפיל לגמר, ציין כי הותקף ברשת על רקע היותו ברזילאי. בתגובה לפוסט שלו הוא קיבל חיזוקים ממוזיקאים אחרים, כולל זוכה אירוויזיון 2017, Salvador Sobral.
Iolanda מגיעה למקום השני בהצבעת הקהל, אך במקום הראשון בהצבעת השופטים, וכך במקום הראשון הכללי.
בקדם הלוקסמבורגי – בתחילת ינואר מפורסמת השמועה, שכל השירים, למעט אחד, נכפו על המשתתפים שלא רצו בהם.
בסופר גמר, טלי מגיעה למקום השני בהצבעת הקהל, אך במקום הראשון בהצבעת השופטים, וכך במקום הראשון הכללי.
בקדם המלטי – Sarah Bonnici מגיעה למקום השני בהצבעת הקהל, אך במקום הראשון בהצבעת השופטים, וכך במקום הראשון הכללי.
Moira Stafrace, נציגת 1994 כחלק מצמד, מופיעה בטרום הגמר השלישי, אך לא ממשיכה לגמר. Miriana Conte מסיימת במקום התשיעי ותישלח ב-2025.
לאחר גמר הקדם, פוליטיקאים ביקרו את הפורמט של הקדם ללא קהל חי, ומאשימים אותו בבינוניות. טענות נוספות נגד הקדם הדגישו כי הזוכה Sarah Bonicci הוציאה 30K אירו על הקליפ, לעומת שאר המשתתפים שקיבלו תקציב של 5K כל אחד.
בקדם האלבני – Kejsi Tola, נציגת 2009, Samanta Karavella ו-Sardi Strugaj הוכרזו כמתמודדים בקדם, אך בחרו לפרוש. את מקומם לקחו Irma Lepuri, PeterPan Quartet ו-Eden Baja. מאוחר יותר סיפרה Karavella כי פרשה מהפסטיבל כי בהפקתו לא הרשו לה להעמיד את ההופעה שרצתה.
מוכרז כי כמו ב-2023, הקהל ייבחר את הנציג לאירוויזיון, שהפעם הוא עשוי אפילו להיות מתמודד שלא העפיל לגמר הפסטיבל. לפי השמועות, השופטים שקלו להעניק ל-Elsa Lila את פרס המבקרים, אך משום מה החליטו אחרת לבסוף.
Mal Retkoceri זוכה בפסטיבל האלבני, אך Besa Kokëdhima זוכה בהצבעת הקהל ונשלחת לאירוויזיון. Elsa Lila האשימה בשחיתות את העובדה שלא זכתה בפסטיבל בשום פרס. היא גם ציינה שלא תתמודד שוב בפסטיבל מסיבה זו. Besa Kokëdhima טענה כי Elsa Lila סיימה במקום החמישי בהצבעת הקהל, בעוד מקומות 2 ו-3 היו של אמנים שלא העפילו לגמר.
בקדם הצ'כי – Aiko מסיימת רק במקום החמישי מתוך שבעה שירים בהצבעת הקהל הצ'כי, אך זוכה בגדול בהצבעת הקהל הבינלאומי, באופן מחשיד. זה מספיק עבורה לזכות במקום הראשון.
בקדם הדני – Saba מסיימת במקום השלישי והאחרון בהצבעת הקהל בסופר גמר, אך מנצחת בגדול בשופטים, וכך מנצחת בקדם.
Basim, נציג 2014, מסיים במקום השני.
בקדם הלטבי – Agnese Rakovska, נציגת 2017 כחלק מהרכב, לא מעפילה מחצי הגמר.
בקדם הסן מרינאי – הטלוויזיה של סן מרינו הודיעה על שיתוף פעולה עם סטארטפ מלונדון, ובאמצעותו הזמינה מלחינים וזמרים לעבוד עם צ'אטבוטים של AI וליצור שירים. מבין ארבעה שירים, שנוצרו בפרויקט זה, נבחר השיר "The Last Polar Bear" והוצמד ל-Dana Gillespie, שנבחרה מראש להשתתף בקדם. השיר סיים בקדם במקום השביעי.
Jalisse, נציגי איטליה 1997, מסיימים במקום העשירי. Loredana Bertè מתמודדת עם השיר "Pazza" עמו סיימה במקום השביעי בפסטיבל סנרמו, למרות שזה נוגד את החוקים המקוריים של הקדם. היא מסיימת במקום השני.
בקדם האסטוני – אלון אמיר הוזמן להיות חלק מהצוות השופט של הקדם האירוויזיון באסטוניה, אך עשרה ימים לפני, נודע לו כי יוותרו על שירותיו בגלל היותו ישראלי.
Laura, נציגת 2005 כחלק מהרכב ו-2017 כחלק מצמד, מסיימת במקום השמיני בחצי הגמר, ולא ממשיכה לגמר.
בקדם הישראלי – אין קדם. שוב משמשת "הכוכב הבא לאירוויזיון" כפלטפורמה לבחירת הנציג, בעוד השיר נבחר עבור הזוכה על ידי ועדה. הצמד Val, נציגי בלרוס 2020, אשר עשו עליה לישראל, הביעו את רצונם לייצג את ישראל באירוויזיון. לאחר מכן, הצמד ירד חזרה לבלרוס.
בין המתמודדים, שעברו את האודישן הראשון, היה סרן שאולי גרינגליק, אשר מאוחר יותר נפל במלחמת חרבות ברזל.
באפריל 2025 נחשפו הפרוטוקולים של הוועדה שבחרה את השיר, וזאת בעקבות בקשה לחשיפתם מתוך חוק חופש המידע – זאת על רקע הסערה שנולדה בעקבות הבחירה, ומכתב היוצרים שביקר את תקינות ההליך בבחירה של 2025. סוף השלב השני של עבודת הוועדה, שאמור היה להיות האחרון, נרשם תיקו בין שני שירים. הוועדה התקשתה לבחור בין שני השירים. עקב כך, הוחלט "לפנות לשתי קבוצות היוצרים של השירים… לשם כך נדרש תיקון פורמלי של התקנון אשר יוסיף שלב בחירה שלישי, בו שני השירים המובילים יצאו להפקה בשיתוף היוצרים. בשלב זה, זהות יוצרי שני השירים תהיה גלויה לוועדה". הסיבה לכך שלא שמענו על השלב הנוסף, מגיעה בהמשך: "מאחר שהתיקון האמור רלוונטי רק לשני השירים המובילים, ולאור לוחות הזמנים לבחירת השיר, מוצאת הוועדה כי אין טעם בפרסום התיקון בפומבי, אלא בהודעה שתועבר ליוצרי שני השירים, תוך דרישה לשמור על חשאיות ההליך". השלב השלישי אכן התקיים, ובסופו נערכה הצבעה חשאית בפתק של חברי הוועדה: שישה מתוך שבעה בחרו ב-"October Rain", שלאחר מכן שונה ל-"Hurricane".
בקדם הנורבגי – בטרום הגמר הראשון, טרם הכרזת המעפילים לגמר, מפגין, שזוהה כחבר מועצת העיר אוסלו, Jorunn Folkvord, פורץ לשידור עם דגל פלסטין, ועל חולצתו כיתוב נגד ישראל. לפני שהוא פרץ, ניתן לראות שעמד והמתין ליד הקהל, מה שגרם לי להעריך שהדבר בוצע בידיעת ותמיכת הפקת הקדם.
אחרי הופעתה בטרום הגמר הראשון, Erika Norwich האשימה את הביקורות הרעות על הופעתה, בכך שהיוו טריגר להפרעת האישיות שלה.
KEiiNO, נציגי 2019, מסיימים במקום השני. Gaute Ormåsen, נציג 2022 כחלק מצמד, מסיים במקום השלישי, הפעם תחת השם Super Rob, כחלק מצמד אחר. Margaret Berger, נציגת 2013, מסיימת במקום השביעי. ההרכב Mistra כולל את זמרת Benedicte Adrian, אשר הייתה נציגת 1984 כחלק מצמד.
בקדם ההולנדי – אין קדם, אלא בחירה פנימית. Anouk, נציגת 2013, רצתה לשלוח שיר מהאלבום שלה ואף פנתה לרשות השידור ההולנדית. לצערה, לא יכלה לדחות את הוצאת האלבום והיוזמה לא התאפשרה.
בקדם השבדי – מוכרז כי במלודיפסטיבלן 2024 יהיו חמישה טרומי גמר עם שישה שירים בכל אחד. לא תערך תכנית נפרדת עבור ה"הזדמנות נוספת". מכל טרום גמר יעפילו שני שירים לגמר. השירים במקום השלישי והרביעי יקבלו הזדמנות נוספת ויצביעו עבורם אונליין בתום טרום הגמר החמישי. ההצבעות שהשירים הללו קיבלו בטרומי גמר שלהם יהוו 50% מהניקוד של כל שיר בשלב "ההזדמנות הנוספת".
בינואר עלו קריאות להעיף את Fröken Snusk מהמלודיפסטיבלן, לאחר שהואשמה שאת הפופולריות שלה צברה על ידי זיוף כמות האזנות בספוטיפיי.
אחרי שנכשלו בטרום הגמר הראשון, Samir Badran מהצמד Samir & Viktor החל להשתולל ברשתות החברתיות. הוא חסם את Anis Don Demina, כי הוא לא ביקש מעוקביו להצביע לצמד במוצאי שבת, כפי ש-Badran עשה עבורו ב-2019. לדבריו, לולא הצמד, Don Demina לא היה מתפרסם.
אחרי טרום הגמר השני, מפורסם כי Fröken Snusk הוטרדה מינית על ידי שיכור במהלך התחרות. עקב כך נערכה פגישה עם מנהליה ומנהלים ברשות השידור השבדית. לא נמסר האם היא מעוניינת הגישה לבסוף תלונה נגד המטריד.
לפי השמועות, האמנים הבאים הוזמנו להשתתף במלודיפסטיבלן, אך סירבו: Daniela Rathana, Maria Smith, Agnes, Isak Danielson, Albin Lee Meldau, Darin, Seinabo Sey, bolaget ו-Molly Sanden.
בקדם הגרמני – אחד המתמודדים, Ryk, לא הסכים להשתתף בקדם במחרוזת ABBA עם שאר המשתתפים, כי הוא מסרב להופיע עם ליפסינק. כך לפחות לפי השמועה.
Max Mutzke, נציג 2004, מסיים במקום השני.
בקדם הספרדי – לאחר הקדם, Jorge González הכריז על תביעות משפטיות בגין "שנאה" וביקר את חבר השופטים של פסטיבל בנידורם.
בקדם האיטלקי – פסטיבל סנרמו. בתחילת פברואר התקיימו הפגנות של חקלאים במדינה. הם איימו, שאם ראשת הממשלה לא תשב עמם למו"מ, הם יבואו לסנרמו וישבשו את אירועי הפסטיבל. בלי קשר, נוכחים במסיבה במסגרת הפסטיבל, כולל כל מתמודדי הפסטיבל, פונו עקב חשד לחפץ חשוד במקום. באותו החודש, מנכ"ל רשות השידור האיטלקית הודיע כי ינקוט צעדים משמעתיים נגד אחד העיתונאים שלו בעקבות "ציוץ משפיל" שהופנה להופעתה הפיזית של המתמודדת BigMama.
מתמודדת הפסטיבל, Loredana Berté, ציינה שהיא רוצה לנסוע לאירוויזיון, כי הוא בשבדיה, והיא רוצה לעצבן את בעלה לשעבר השבדי.
לאחר הופעת האורח של John Travolta באחד מערבי הפסטיבל, כאשר המצלמות התמקדו באופן בולט על נעליו, איגוד הצרכנים האיטלקי הגיש תלונה נגד רשות השידור בגין הונאה בנסיבות מחמירות ופרסום סמוי, שכן לשחקן היה חוזה פרסום עם מותג ההנעלה שנעל. רשות השידור פתחה בחקירה פנימית. בנוסף לכך, התעוררה מחלוקת סביב המערכון של Travolta באותו לילה, שבו הוא נראה מבצע את "ריקוד התרנגולת" לצד מנחי הפסטיבל, ואשר נחווה כ"משפיל" ו"מעורר אי נוחות" עבור השחקן. Travolta ביטל בסופו של דבר את הסכמתו לשימוש בקטע הוידאו הנידון, ואילץ את רשות השידור להסיר אותו מאתרם.
הגעתה לזכייה של Angelina Mango דרשה חיסול ממוקד של השופטים את המתחרה העיקרי שלה. Geolier, הראפר הנפוליטני, זכה לתמיכה עצומה מצד המיעוט הנפוליטני במדינה, ונישא לצמרת הטבלה של הסנרמו על ידיהם. הוא זכה ב-56.5% מהצבעות הקהל בערב השני וב-43.3% מהצבעות הקהל בערב הרביעי! בגמר הוא קיבל 44.8% מהצבעת הקהל. עם זאת, מאחר וצוותי השיפוט מיקמו אותו באחד המקומות האחרונים בכל הערבים בהם הצביעו, זה גרם לו לסיים רק במקום השני. כשהוכרז שמו כמקום הראשון בתחילת הערב החמישי, הקהל ענה בקריאות בוז.
במהלך הפסטיבל, המתמודדים Dargen D'Amico ו-Ghali יצאו בהצהרות הקוראות להפסקת אש בעזה, כאשר האחרון קרא בפומבי "לעצור את רצח העם" לאחר הופעתו בגמר. בציוץ שפרסם שגריר ישראל באיטליה, אלון בר, הוא האשים את הזמר ב"ניצול במת הפסטיבל להפצת שנאה ופרובוקציות", והוסיף כי האירוע המוזיקלי יכול היה להיות במקום זאת הזדמנות להביע הזדהות עם קורבנות הטבח פסטיבל המוזיקה ברעים. Ghali קיבל שבחים מנשיא התאחדות הפלסטינים באיטליה, מוחמד חנון, במהלך הפגנה בעיר הולדתו של האמן, מילאנו. Ghali הגיב להאשמה של בר וציין את היסטוריה האישית הארוכה שלו בה דיבר על נושאים כאלה. הוא הצביע על כך ש"הדבר הזה נמשך כבר זמן מה" וטען כי "פוליטיקת טרור" מונעת מאנשים לקרוא בחופשיות לשלום. זמן קצר לאחר מכן הקריאה מנחת התכנית, בה דיבר הזמר, הצהרה של מנכ"ל רשות השידור בה הוא הביע את הסולידריות "הלבבית והאמיצה" שלו ל"עם ישראל והקהילה היהודית". בתגובה, הפגנות פרו-פלסטיניות פרצו בין ה-13-17/02 מחוץ לאולפני רשות השידור בנאפולי, שם נפצעו מספר מפגינים בעימותים עם המשטרה, בטורינו, שם בקבוקי זכוכית, ביצים ופצצות עשן נזרקו, ובמילאנו, וכן מחוץ למטה הכללי של רשות השידור ברומא ומשרדיה האזוריים בברי, בולוניה, בולצאנו, קליארי, קוסנצה, פירנצה, גנואה, פלרמו, פרוגייה, פסקרה, טרנטו, טריאסטה וונציה. מנכ"ל רשות השידור אובטח בעקבות איומים. המנחה והמנהל האמנותי של פסטיבל סנרמו, Amadues, הגיב לציוץ של בר, בכך שקבע כי "יש לעצור כל מלחמה בעולם" והוסיף כי האמנים המתחרים שלחו מסרים של "שלום, חופש מחשבה, שוויון גזעי, ערכים", בהתאם לרוח "האינקלוסיבית" של הפסטיבל. עובדים ברשות השידור פרסמו הצהרה משותפת, המרחיקה אותם מ"השימוש של המנכ"ל בתקשורת הארגונית להעברת תפיסותיו והשתייכותו הפוליטית". הם ביקרו את המסר שלו כ"חד צדדי" וכ"כריעת ברך לדיפלומטיה הישראלית". ההצהרה ציטטה את השבריהם המקוריים של Dargen D'Amico ו-Ghali. הסנאטור מטעם מפלגת הימין Lega Nord, המכהן כסגן שר, Alessandro Morelli, הציע ליישם צווי איסור על אמנים המוציאים "תעמולה פוליטית" בטלוויזיה הציבורית, בדומה לאלה הקיימים על פי החוק האיטלקי עבור אנשים המשבשים אירועי ספורט. בעקבות ביקורת קשה, לרבות מצד משתתפת הפסטיבל, Fiorella Mannoia, הוא הצהיר כי הצעתו נועדה כ"פרובוקציה", תוך שהוא מגן על עמדתו ביחס לשימוש של האמנים בפלטפורמות ציבוריות.
Mahmood, נציג 2019, מסיים במקום השישי. Il Volo, נציגי 2015, מסיימים במקום השמיני. Diodato, זוכה פסטיבל סנרמו 2020, מסיים במקום ה-13. למקום ה-14 מגיעה Emma, נציגת 2014. ההרכב Ricchi e Poveri, נציגי 1978, מסיימים במקום ה-21.
הערב החמישי של פסטיבל סנרמו, גמר הפסטיבל, היה לערב הנצפה ביותר בתולדות פסטיבל סנרמו, מאז הוחלה שיטת מדידת הרייטינג ב-1987. עם 90.7% רייטינג ו-8.765M צופים בזמן ההכרזה על הזוכה.

פרטי טריוויה:
* רומניה פורשת מהתחרות מסיבות כלכליות, לאחר שיחות עד ינואר 2024 עם איגוד השידור האירופי. ההחלטה התקבלה על ידי הדירקטוריון של רשות השידור הרומנית, לאחר ש-5 חברי דירקטוריון הצביעו בעד הפרישה, 4 נגד הפרישה ועוד 4 נמנעו.
* לוקסמבורג חוזרת לתחרות לאחר 31 שנות היעדרות.
* במאי 2023, איי פארו הגישו מועמדותם לאיגוד השידור האירופי והביעו את רצונם להשתתף באירוויזיון. בסוף פברואר דווח כי הם עובדים על שיפור מצבם הכלכלי, על מנת להיות חברים באיגוד השידור האירופי, ובסופו של דבר להשתתף באירוויזיון.
* במהלך קיץ 2023 פנתה רשות השידור המקדונית ל-Karolina Goceva, נציגת 2002 ו-2007, לייצג את המדינה, אך היא סירבה. מקדוניה, אשר פרשה מהתחרות ב-2023, החליטה לא לחזור. מקדוניה מסבירה את אי השתתפותה בכך שאת הכסף שתחסוך מההשתתפות היא תשקיע בחגיגות 80 שנה לרדיו המקדוני ו-60 שנה לטלוויזיה המקדונית. מאחר והחגיגות מתחילות רק בדצמבר 2024, הסיבה שסיפקה רשות השדור המקדונית נתפסת כתירוץ.
* שתי אמניות חוזרות לתחרות בפעם השנייה: Natalia Barbu עבור מולדובה, לאחר שעשתה זאת ב-2007 ו-Hera Björk עבור איסלנד, לאחר שעשתה זאת ב-2010.
* בקשות רשמיות לאירוח התחרות התקבלו מהערים של שטוקהולם, גטבורג, מאלמו אורנסקולדסוויק. בתחילת יולי, העפילו שטוקהולם ומאלמו לשלב הסופי, ומאלמו נבחרה לאירוח התחרות מיד לאחר מכן.
* באפריל המפקח על תחרות האירוויזיון, Martin Österdahl, התראיין ודיבר על האתגרים העומדים בפני התחרות. בשנים האחרונות העלויות סביב התחרות עלו במידה ניכרת עם האינפלציה, יציאתן של רוסיה ובלרוס מהתחרות וגורמים נוספים. "ללא הכנסות מסחריות, אני חושב שיהיה קשה לתחרות האירוויזיון לשרוד בעתיד". הוא ציין לגבי האיומים ברשתות, שנחצה קו אדום. הוא חזר והגן על זכותה של ישראל להתמודד בתחרות, וציין כי בעוד רשות השידור הרוסית היא זרוע של הקרמלין, תאגיד השידור "כאן" הוא לעומתי לממשלה הישראלית. העובדה שנתניהו ניסה לסגור את התאגיד למעשה עומדת לזכותו. לגבי אזרבייג'ן הוא ציין כי ניתן להטיל ספק באמצעותה של רשות השידור המקומית, אבל הם עדיין לא עברו את הגבול כמו רוסיה.
* בסוף אוגוסט 2023, נחשף כי איגוד השידור האירופי דן באיסור השימוש בתוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית בתחרות האירוויזיון. על פי בלומברג, המהלך מגיע בעקבות דיונים על האותנטיות והמגע האנושי בהופעות לאחר ששירים והופעות שנוצרו על ידי AI הטביעו את חותמם במהדורות האחרונות. Jean-Philip de Tender, סמנכ"ל איגוד השידור האירופי, אמר בראיון בפסטיבל הטלוויזיה של אדינבורו כי איגוד השידור האירופי "חושב כיצד יש לתרגם זאת לספר החוקים, כך שהיצירתיות תבוא מבני אדם ולא ממכונות ." לאחר מכן, de Tender מעלה את השאלה מה יקרה אם יהיו שירים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית באירוויזיון. אמנם אין להכחיש את תרומת ה-AI לתעשיית המוזיקה, אבל הוא רומז שהיא מדללת את הרגשות האמיתיים והספונטניים המאפיינים את הופעות האירוויזיון. 
* ישראל מבקשת ומקבלת להופיע בחצי הגמר השני ולא להיות חלק מההגרלה לחצאי גמר מאחר וחצי הגמר הראשון מתרחש ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
* לראשונה מוחלט כי הפיינליסטים האוטומטים יבצעו את שיריהם במלואם בחצאי הגמר, אך לא כחלק מהתחרות. בריטניה, גרמניה ושבדיה הופיעו בחצי הגמר הראשון. איטליה, ספרד וצרפת הופיעו בחצי הגמר השני.
* השתתפותה של ישראל בתחרות הפכה לשנויה במחלוקת עקב מלחמת ישראל-חמאס. היו קריאות להרחיק את ישראל, וכאשר איגוד השידור האירופי דחה את הבקשות, יצאו חלק מהחובבים ואחרים בקמפיינים שונים בקריאה להחרים את התחרות. חלק מהמשתתפים תמכו במוצהר בהרחקת ישראל מהתחרות, בעוד אחרים דחו את רעיון ההרחקה וקראו להפסקת הלחימה.
* הכללת ישראל ברשימת המשתתפים באירוויזיון עוררה כאמור מחלוקת באירלנד היו קריאות ועתירות לגופי השידור להחרים את האירוע. עד אמצע דצמבר 2023, רשות השידור האירית קיבלה יותר מ-465 אימיילים שדחקו להחרים את התחרות. רשות השידור הגיבה כי היא ניגשת לאירוע כ"תחרות לא פוליטית", ויו"ר רשות השידור הוסיף כי הוא "יצטרף" לכל החלטה שיקבל איגוד השידור האירופי בנידון. חבר הבית התחתון מטעם מפלגת הלייבור בפרלמנט האירי, Aodhan Ó Ríordáin, קרא לאירלנד להחרים את התחרות, בעוד Leo Varadkar, ראש מפלגת Fine Gael, הצהיר על התנגדותו לחרם. עד אמצע ינואר עלה מספר המיילים שהתקבלו ליותר מ-600. זמן קצר לפני הקדם הביעו המשתתפים Erica-Cody ו-Bambie Thug את התנגדותם להשתתפות ישראל; עם זאת, הראשונה הסבירה שהיא עדיין לא בטוחה לגבי החרמת התחרות במקרה של ניצחון, והאחרונה הצהירה שהאחריות על השתתפותה של המדינה מוטלת על איגוד השידור האירופי ולא על האמנים. לאחר שידור הקדם, עוד 1,400 אימיילים התקבלו עד תחילת מרץ, כ-1,000 מהם מכילים את "אותו התוכן, חתום ונשלח באמצעות חשבונות דואר אלקטרוני שונים".
* נציגי אירלנד ציינו כי "העמדה האישית שלהם בנושא מוסר כפול נותרה נחרצת", בהתייחסם להרחקת רוסיה מהתחרות ב-2022 בעקבות פלישתה לאוקראינה, והסבירו שאם היו מחליטים להחרים את האירוע זה היה אומר "קול פרו-פלסטיני אחד פחות בתחרות".
* בקליפ לשיר האירי, נראו נציגי אירלנד Bambie Thug, אוכלים אבטיח, מה שנתפס בעיני רבים כהצהרת תמיכה נוספת בפלסטינים.
* ראש ממשלת אירלנד הצהיר כי הוא נגד החרמת התחרות עקב השתתפות ישראל. 
* למרות הצהרה ראשונית לפיה איסלנד עדיין תשתתף בתחרות, עצומות, שהתקבלו מאגודת המלחינים והכותבים של איסלנד ופעילי תנועת ה-BDS, גרמו לרשות השידור האיסלנדי להחליט שהשתתפותה תוערך לאחר דיון עם האמן הזוכה בקדם המקומי, ובכך להפוך את הקדם לבלתי תלוי באירוויזיון בפעם הראשונה. לקראת גמר הקדם, שני הפיינליסטים Hera Björk ו-Bashar Murad אישרו שישתתפו באירוויזיון אם ינצחו, בעוד שאף אחד מהפיינליסטים האחרים לא קיבל החלטה. עם זאת, רשות השידור החליטה לדחות את החלטתה הסופית ל-11/03, המועד שבו כל המדינות המשתתפות חייבות להגיש את השירים שלהן.
* Gísli Marteinn Baldursson, ששימש כפרשן האיסלנדי לתחרות בין השנים 1999 ל-2005 ושוב מאז 2016, בחר שלא לחדש את התפקיד לשנת 2024 בתגובה ל"חוסר התגובה" של איגוד השידור האירופי למתקפה של ישראל בעזה.
* Bashar Murad הופיע מאוחר יותר באירוע "פלסטינויזיון", שאורגן במאלמו כחלופה לגמר האירוויזיון במחאה על השתתפות ישראל.
* בסקר שנערך במרץ 2024, כ-32.3% מהאיסלנדים הצהירו שהם רוצים שאיסלנד תשתתף באירוויזיון, 42.2% התנגדו להשתתפותה של איסלנד, ול-25.5% לא הייתה דעה. סקר דומה של חברת סקרים אחרת הראה 31% תמיכה, 46% התנגדות ו-23% חסרי דעה.
* בדצמבר 2023, מועדון החובבים, OGAE איסלנד, הגיש עצומה לרשות השידור האיסלנדית ודרש ממנה לפרוש מהתחרות עקב השתתפות ישראל.
* מספר קבוצות ופוליטיקאים בסלובניה קראו להרחיק את ישראל מהתחרות. בפברואר, רשות השידור הסלובנית ביקשה מאיגוד השידור האירופי לנהל דיון מהותי עם גופי השידור החברים בה בנוגע להשתתפות ישראלית. מנהלת הטלוויזיה הטילה ספק באם זה "הזמן לשיר ולרקוד" בהתחשב במספר ההרוגים בעקבות המתקפות והרעב המתמשך בעזה. ערעור רשמי נחתם גם על ידי כמה ארגונים סלובניים לא-ממשלתיים, מוזיקאים ואנשי תרבות, כולל נציג סלובניה 2019 ו-2002. במרץ, רשות השידור הסלובנית אישרה שטרם קיבלה תגובה מהאיגוד בנוגע לבקשות לדיון על ההשתתפות הישראלית.
* בסוף דצמבר 2023, רשות השידור הפינית הצהירה כי היא "עוקבת מקרוב אחר המצב במזרח התיכון" ומקיימת דיונים עם איגוד השידור האירופי ועם גופי שידור נורדיים אחרים. לאחר מכן, פורסמה עצומה, החתומה על ידי למעלה מ-1,500 אנשי מקצוע במוזיקה פינית, שדרשו מרשות השידור הפינית לפרוש מהתחרות או ללחוץ להרחקת ישראל, ועל כך השיבה רשות השידור כי לא תתנגד להשתתפות ישראל לעת עתה, ושהיא הודיעה לאיגוד השידור האירופי על בקשות הקהל הפיני.
* מתמודד הקדם הפיני, Jesse Markin, הצהיר שבמקרה של ניצחון, הוא יסרב להשתתף באירוויזיון אם ישראל תורשה להתחרות. מתמודדי הקדם Sini Sabotage, Sara Siipola ו-Sexmane ציינו, שהם יצטרכו לשקול אם להשתתף או לא, כש-Sini Sabotage הוסיפה כי ישראל לא צריכה להתחרות באירוויזיון. המפיק בפועל של הקדם, הבהיר כי מאחר שהקדם היא תכנית עצמאית, ההצהרות הנ"ל לא ישפיעו על מעמדם כמשתתפים, והוסיף כי רשות השידור הגתה תוכנית גיבוי למקרה שהזוכה לא יסכים לייצג את פינלנד בתחרות. זוכה הקדם בסופו של דבר, Windows95man, הצהיר לקראת הקדם כי ישתתף באירוויזיון במקרה של ניצחון, אם כי גם הביע את התנגדותו להשתתפות ישראל. עם זאת, בראיון בעקבות זכייתו, הוא הביע את חוסר הוודאות שלו לגבי השתתפותו, כאשר מפיק הקדם קבע כי רשות השידור תחדש את הדיונים בהמתנה להחלטתו הסופית של זוכה הקדם. במקרה של סירוב, דווח כי המקום השני, Sara Siipola, תישלח לאירוויזיון. Windows95man והווקליסט Henri Piispanen אישרו בסופו של דבר כי יתמודדו בתחרות.
* חבר הצמד האוסטרלי, Michael Ross, הביע את רצונו כי השיר שלהם ישמש כ"כלי לריפוי" לאור מלחמת ישראל-חמאס.
* בהופעה האוסטרלית, נגן הדיג'רידו הופיע ללא חולצה כאשר חצי עיגול מצויר על חזהו. לאחר ההופעה ציין כי מדובר בסמל האבטיח, אותו צייר לאות סולידריות עם הפלסטינים. הוא ביקר את העובדה ש-200M אנשים צפו וחגגו עם התחרות בזמן שבעזה מתרחש "רצח עם".
* בינואר הצהירה רשות השידור הדנית, כי היא תתמוך בהשתתפות ישראל בתחרות. הדבר הוביל להפגנות מחוץ למשרדי רשות השידור בהמשך אותו החודש, בזמן הכרזת רשות השידור על מתמודדי הקדם. המפגינים קראו לרשות השידור ולאמן שיזכה בקדם להחרים את התחרות. חברי להקת Ublu, המתמודדים בקדם, פרסמו את כי הם תומכים בהרחקת ישראל מהתחרות.
* מספר פוליטיקאים בלגיה קראו להרחקת ישראל מהתחרות, כולל שרי התקשורת של וולוניה ופלנדריה, Bénédicte Linard ו-Benjamin Dalle.
* בתחילת חצי הגמר השני, בו התמודדה ישראל, ברשות השידור הפלמית הוקרנה שקופית ששידר האיגוד המקצועי הפנימי של רשות השידור, שגינה את הפרות זכויות האדם שמבצעת ישראל ואת ההרס לכאורה של חופש העיתונות תוך כדי המלחמה.
* האודישנים ב"כוכב הבא" כללו גם קטעי תמיכה בצה"ל, והמתמודדת הראשונה שי טמינו, חברת להקת חיל החינוך והנוער, הופיעה לבוש במדים. עקב כך, הצהירו מספר אתרי חובבים, ואתר Eurovoix בראשם, כי יגבילו את סיקורם על השתתפותה של ישראל בתחרות, בטענה שההתכנית מתנגשת עם הערכים הלא פוליטיים והפציפיסטיים הקשורים באופן מסורתי לאירוויזיון.
* ברשות השידור הנורבגית הצהירו בתחילה כי רשות השידור עוקבת אחר החלטות איגוד השידור האירופי בנוגע לישראל, וציינו כי לא יבקשו "חרם תרבותי" על ישראל על מנת לא "לפגוע בשלמות התחרות". זאת בתגובה להפגנות מחוץ למטה רשות השידור הנורבגית בבינואר, במהלך הצגת מתמודדי הקדם. הפגנות נוספות התקיימו לפני טרום הגמר הראשון והשני של הקדם, שחזרו על הקריאות להרחקת ישראל מהתחרות, לאור מספר ההרוגים בקרב עיתונאים מאז פרוץ המלחמה, וגינו את הפגיעה בילדים פלסטינים. אחד מהמפגינים ב-13/01, שזוהה כחבר מועצת העיר אוסלו, Jorunn Folkvord, פרץ פנימה במהלך השידור החי ואמר ש"נורווגיה יכולה לעשות יותר".בנוסף, עצומה המבקשת מרשות השידור לחרם הושקה על ידי הזמרות Marthe Valle ו-Marte Wulff, שאמורה הייתה להימסר לרשות השידור לאחר טרום הגמר השלישי של הקדם. 530 אמנים היו בין החותמים עד אמצע במרץ, כולל כמה משתתפי עבר בקדם. ההרכב Gåte, אשר כזכה בקדם, הביע אי ודאות ראשונית לגבי השתתפות בתחרות עקב השתתפותה של ישראל, אך בסופו של דבר אישרו את השתתפותם. בתחילת אפריל, שלושה מכתבי רשות השידור הודיעו על סירובם לכתוב את סקירת האירוויזיון השנתית של רשות השידור, עקב השתתפותה של ישראל בתחרות, ודרשו מרשות השידור ללחוץ על איגוד השידור האירופי להרחיק את המדינה.
* טרם גמר הקדם הנורבגי, המתמודדת Miia קראה להרחקת ישראל מהתחרות.
* בספרד, רשות השידור הספרדית הצהירה כי תפעל לפי עמדת איגוד השידור האירופי בנוגע לישראל. בפברואר, מפלגת השמאל הספרדית Podemos הגישה הצעה לקונגרס הצירים שהממשלה ורשות השידור יפעלו נגד שילובה של ישראל בתחרות ויפצירו במדינות אחרות לעשות את אותו הדבר. נציג של המפלגה לחץ על מנת שספרד תפרוש מהתחרות לאות מחאה.
* בבריטניה במחאה על השתתפות ישראל, החליטו מארגני אירוע הקרנת אירוויזיון בלונדון, לבטל את מהדורת 2024. הדבר גרר ביקורת מהאסיפה היהודית הלאומית הבריטית, כאשר תגובת איגוד השידור האירופי שבה והדגישה כי האירוויזיון "איננה תחרות בין ממשלות".
* לאחר חשיפתו כנציג בריטניה, התברר כי באוקטובר, Olly Alexander חתם על מכתב של עמותת הלהט"ב Voices4London, שהאשימה את ישראל בביצוע אפרטהייד נגד פלסטינים וב"תעמולה ציונית" באמצעות פינקוואשינג של הכיבוש הישראלי. שגרירות ישראל בלונדון, כמו גם דוברי ממשלת ישראל בבריטניה, מתחו ביקורת על דעותיו של Alexander כ"משוחדות" ועל ה-BBC על כך שבחר בנציג "שדוגל בדעות שנויות במחלוקת ומקדם שפה של דה-הומניזציה של ישראלים". ה-BBC העיר כי אין ביכולתו לנתק קשרים עם מישהו שאינו עיתונאי בגלל השימוש האישי שלו ברשתות החברתיות.
* סקר שפרסם ערוץ RTL ההולנדי, הראה כי 53% מצופי הערוץ בעד הרחקת ישראל מהתחרות.
* מבין משתתפי המלודיפסטיבלן השבדי, Sami Daniel Rekik ו-Ali Jammali מהצמד Medina ו-Jacqline חתמו על העצומה הקוראת להרחיק את ישראל מהתחרות.
* לאחר זכייתם הקדם, נציגי פינלנד ציינו שהם מקווים שישראל לא תשתתף באירוויזיון. לאחר מכן ציינו כי לא בטוח שישתתפו בתחרות אם ישראל לא תורחק. מסתבר כי נציג פינלנד, Teemu Keisteri, הוא גם אדם רגיש מאד הסובל ממאניה. חובבים, שלא אהבו את העובדה שזכה, שלחו לו איומי מוות והודעות נאצה. מנגד, אקטיביסטים פרו-פלסטיניים לחצו עליו לפרוש. לבסוף החליטו להשתתף. הם ציינו שהם לא מרגישים שהם ישפיעו על התחרות אם יפרשו. במקום זה, הם החליטו ליצור קשר עם נציגי מדינות אחרות ולהשתמש עמם בעמדה שלהם כדי להפעיל לחץ על מקבלי החלטות באיגוד השיגור האירופי.
* לפני הקדם בפורטוגל, למעלה מ-200 אמנים ביקשו מרשות השידור הפורטוגלית לפרוש מהתחרות אם ישראל לא תורחק ממנה. בין החותמים הייתה משתתפת הקדם, Cristina Clara.
* נציגי בריטניה, אירלנד, דנמרק, ליטא, נורבגיה, פורטוגל, סן מרינו, שווייץ ופינלנד הוציאו הצהרה משותפת, אשר קראו בה להפסקת אש מיידית וקבועה בעזה, כמו גם לשחרור בבטחה של כל החטופים. חלקם הופיעו לאירוע השטיח הטורקיז עם סיכה אדומה, הקוראת להפסקת האש.
* לאחר פרסום המכתב, Olly Alexander ספג ביקורת על סירובו להחרים את התחרות למרות השתתפותה של ישראל, ועצומה ייעודית נחתמה על ידי למעלה מ-450 אמנים קווירים, כאשר מחאה הקוראת לפרישתו התקיימה מחוץ לאולם שאירח את מסיבת האירוויזיון בלונדון. בראיון Times" בתחילת מאי, Alexander טען שחווה סטרס חמור באירוע, שהוא "מנסה לא להתמוטט" ושהוא "מתבייש (בעצמו) ונבוך", ​​תוך שהוא חזר על כך שהוא ישתתף בתחרות וכי פרישתו לא "תעשה הבדל" בהתייחס למשבר ההומניטרי ובני הערובה.
* עצומות ומכתבים המבקשים מאיגוד השידור האירופי להרחיק את ישראל מהתחרות נחתמו גם על ידי מספר משתתפי אירוויזיון לשעבר או משתתפות המיועדות, כולל נציגי איסלנד 2006, שבדיה 2009, שבדיה 2011, איסלנד 2019, גרמניה 2020, נורבגיה 2020, אוסטרליה 2020-1 ו-צרפת 2023 . מכתב הדוגל בהכללתה של ישראל בתחרות פורסם על ידי ארגון הקהילה היצירתית לשלום. מספר קדמים הופרעו על ידי פעילים שקראו להחרים את האירוע, או הקוראים להפסקת אש. הפגנות נגד השתתפות ישראל התקיימו גם בעיר המארחת מאלמו, כאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התייחס לכך שגולן "כבר ניצחה" במה שהוא כינה "גל נורא של אנטישמיות" בשבדיה.
קמפיינים של חרם, כמו קמפיין ה-BDS, וכן של ארגוני הלהט"ב Queers in Palestine, Queers for Palestine ו-Queer Coalition for Palestine, טענו שהשתתפות ישראל בתחרות הוא ניסיון "ללכלך", "לטייח" ו"לשטוף" את "מדיניות האפרטהייד" של ישראל ואת "רצח העם המתמשך" נגד פלסטינים. העותרים שיערו שהסירוב החוזר והנשנה של איגוד השידור האירופי לדון בנושא נובעת מהעובדה ש"שמן מרוקאי", נותנת החסות הראשית לאירוע מאז 2020, היא חברה ישראלית.
* בסוף פברואר, שרת התרבות של גרמניה ציינה כי זו תהיה "שערורייה אם ישראל תיפסל ולא תשתתף בתחרות".
* באמצע מרץ, שלטי החוצות של האירוויזיון במאלמו הושחתו בנוזל אדום דמוי דם, במחאה על השתתפות ישראל בתחרות. 
* בתחילת באפריל, איגוד השידור האירופי פרסם הצהרה של הסמנכ"ל, המתייחסת ל"קמפיינים ממוקדים של מדיה חברתית" נגד אמנים משתתפים, על פי הדיווחים, על רקע שלא הפעילו מספיק לחץ על האיגוד להדיר את ישראל. הסמנכ"ל הצהיר כי הכללת מדינה בתחרות "היא באחריות הבלעדית של הגופים המנהלים של האיגוד ולא של האמנים", וגינה התעללות או הטרדה המופנית כלפי המבצעים תוך הגנה על הרציונל לפיו ניתן ל"כאן" לקחת חלק בתחרות. על הדברים חזר על כך על ידי מפקח התחרות, Martin Österdahl בסוף אפריל. בנוסף עלה באתר הרשמי של התחרות דף שאלות נפוצות בנושא השתתפות ישראל.
* איגוד השידור האירופי חושף כי הכי הרבה כרטיסים השנה למופעי האירוויזיון נרכשו על ידי תושבי שבדיה, ולאחר מכן בריטניה, גרמניה, דנמרק וארה"ב.
* יום לאחר בחירתו כשיר הליטאי לאירוויזיון, "Luktelk" שבר את השיא ההשמעות בספוטיפיי ליטא עם 64,274 השמעות.
* בינואר נחשף כי רשות השידור הסלובנית תחת חקירה של הרשות נגד שחיתות במדינה, עקב אי סדרים בבחירתה של Raiven לנציגת המדינה באירוויזיון. העורך הראשי של מחלקת הבידור התפטר מתפקידו עקב כך. בעוד שהכירה בכך שהבחירה "בוצעה באופן לא שקוף", בתחילת יולי 2024 סגרה הרשות נגד שחיתות את החקירה מחוסר ראיות מספיקות המאשרות את ההאשמות.
* לצד תשבוחות, השיר האירי, "Doomsday Blue", זכה לביקורת מגופים שמרנים במדינה, כמו גם על המבצעים. Hermann Kelly, מנהיג מפלגת החופש האירית הימנית קיצונית, פרסם ציוץ, שהשווה את Bambie Thug ל-Dustin the Turkey, וכינה את השיר "שטויות של ווק, הטיפוסיות לממסד האירי" ש"חוגג את כת השטן". עד ה-6/02, למעלה מ-2,000 אנשים חתמו על עצומה הקוראת לפסול את Bambie Thug מלהתחרות באירוויזיון על בסיס "לעג לתרבות הלאומית". יומיים לאחר מכן, האב Declan McInerney, כומר קתולי אירי, מתח גם הוא ביקורת חריפה על השיר ועל המבצעים, וקבע בדרשה ש"השטן המסכן לא יכול לשיר ולא לרקוד", תוך שהוא גם טען ש-Bambie Thug ניסו לדחוף "נטיות מסוימות" על הציבור האירי והכריז כי " אירלנד נגמרה כמדינה". Tony Wilson, כותב במגזין הנוצרי הבריטי Premier Christianity, הודה שבעוד שחשב של-Bambie Thug היו כוונות טובות בכתיבת השיר, "האופן שבו המילים תומכות בנושא הזה לא ברורה לי… כולנו צריכים להיות מודאגים כאשר מנרמלים את תורת הנסתר." עם זאת, הוא גם מתח ביקורת על הכנסייה הקתולית, וקבע כי "הנוצרים צריכים להכיר בכך שתנועה זו דורבנה על ידי כשלי העבר החמורים של הנצרות… הכנסייה אשמה בהתעללות ודיכוי. אנו עדים למשהו שהוא תגובה נגדית לזה."
* בפברואר התעוררה שערורייה באירלנד כאשר נמצא וידאו למבוגרים בלבד של נציגת אירלנד, Bambie Thug, באתרי פורנו. בסרטון היא מופיעה בעירום ושרה על סמים, בזמן שהיא אוכלת עוגה שמונחת בין רגליה ומורחת אותה על שדייה. מרשות השידור האירית הגיבו ב-"אין תגובה".
* נציג פינלנד, Windows95man, שמר על שם הבמה שלו, אבל הלוגו על החולצה שלו עבר צנזורה מסוימת לקראת האירוויזיון, כדי לא לעבור על חוקי התחרות ולא להציג לוגו של חברה מסחרית.
* ההופעה הפינית סומנה על ידי טיקטוק בהגבלת גיל.
* בתחילת ינואר דולפת לרשת הופעת אולפן של השיר האוסטרי לאירוויזיון עוד לפני שהוכרזו שם הנציגה ושם השיר. מסתבר כי הדליפה נעשתה על ידי חבר מועדון OGAE הישראלי, אשר היה מעורב בבחירת השיר.
* השיר האוסטרלי כלל לראשונה מילים בשפת היאנקוניטג'ארה האוסטרלית-ילידית.
* לאחר שנבחרה לייצג את לוקסמבורג בתחרות, התראיינה טלי לעיתון מקומי. בכתבה הופרכו תיאוריות הקונספירציה על הניצחון של הישראלית בקדם: מסתבר ש-3/4 מכלל הקולות הגיע מלוקסמבורג עצמה, עוד 7% מצרפת ו-4% מארה"ב. שאר הניגוד הגיע מ-57 מדינות שונות. עוד בכתבה נכתב על הביקורת על טלי, שנתנה את נאום הניצחון שלה באנגלית ושהיא איננה ילידת הדוכסות. עוד בכתבה דובר כי חובבים רגזו שרבות מהתגובות לפוסטים על לוקסמבורג נכתבו בעברית, שההפקה נעשתה על ידי ישראלים ושאח של טלי לוחם בעזה. עוד בכתבה צוטטה Krick, שסיימה במקום השני ופרסמה פוסט באינסטגרם עם תמונה לצד טלי, שבו כתבה: "ללוקסמבורג יש קהילה בינלאומית ענקית ואנחנו כל כך מתכבדים שטלי מייצגת אותנו". מבין כל המשתתפים Krick היא היחידה שנולדה בלוקסמבורג ולא היגרה אליה.
* בארגון המופע ההולנדי Eurovision in Concert החליטו להוריד את הציוץ בטוויטר המודיע על השתתפותה של טלי, נציגת לוקסמבורג, במופע, לאחר שהציוץ קיבל הרבה תגובות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. הפוסטים בשאר הרשתות החברתיות נותרו.
* השיר שייצג את אסטוניה, "(Nendest) narkootikumidest ei tea me (küll) midagi" הוא בעל הכותרת הארוכה ביותר בהיסטוריה של האירוויזיון. מתוכו, המילה הארוכה ביותר בשם של שיר אירוויזיון אי פעם, "narkootikumidest".
* בשיר האסטוני, הוחלפה השורה "Ainus kott mis laual, on roheline Lay's" ב-"Ainus kott mis laual, täis pandipudeleid", מאחר ואסור להשתמש במותגים במילות השירים.
* בפברואר, בפידים אוקראינים ברשתות החברתיות, יצאו נגד נציגת ישראל, עדן גולן, עקב הופעותיה בחצי האי קרים לאחר הפלישה הרוסית ב-2014.
* הגרסה המקורית של השיר הישראלי נקראה "October Rain", והתייחסה לאירועי הטרור של ה-7 באוקטובר, מה שלדעת חלק הפך את השיר לפוליטי ועבר על כללי התחרות. מאוחר יותר, טענה קרן פלס בראיון ל-The New York Times, כי השיר לא רק מתייחס לאירועי ה-7 באוקטובר, אלא גם נכתבו בהשפעת גירושיה. "כאן" הודיעה כי היא לא מתכוונת לשנות את השיר או את תוכנו. "כאן" ואיגוד השידור האירופי התייחסו מאוחר יותר לנושא ומסרו שהשיר נמצא בבדיקה, ושאם הוא לא יעמוד בקריטריונים, תינתן ל"כאן" הזדמנות לשנות את המילים או להגיש שיר חדש. עם זאת, ב"כאן" הצהירו כי אם היא יתבקשו לשנות את תוכן השיר, הם לא יעשו זאת, ויאלצו לפרוש מהתחרות. מיקי זוהר, שר התרבות והספורט של ישראל, כינה את כוונת איגוד השידור האירופי לדחות את השיר "שערורייתית", ו"קרא לאיגוד השידור האירופי להמשיך ולנהוג באופן מקצועי וניטרלי ולא לתת לפוליטיקה להשפיע על האמנות". מאוחר יותר הביע את תמיכתו בשינוי השיר על מנת לעמוד בקריטריונים לתחרות. מאוחר יותר פורסם כי גם השיר שסיים שני בבחירה הפנימית, "נרקוד לנצח", נדחה על ידי האיגוד. למרות הצהרות קודמות, ב"כאן" ביקשו בסופו של דבר מהכותבים של שני השירים "לעשות את ההתאמות הנדרשות" כדי שהם יהיו זכאים להשתתף בתחרות, וזאת לאחר התערבות נשיא המדינה, יצחק הרצוג. חלק ממילות השיר שונו וניתנה לו כותרת חדשה – "Hurricane". לאחר מכן, הודו כותבי השיר כי לא נאמר להם על ידי האיגוד אילו מילים ומונחים עליהם לשנות, והם היו צריכים לנחש.
* שעות לפני החשיפה הרשמית, הגרסה המקורית של השיר הישראלי דלפה לטוויטר על ידי חשבון פרו-פלסטיני (@CrystalBallESC, אשר לדעתי עובד באיגוד השידור האירופי).
* אופיר פרץ ביים את הקליפ לשיר הישראלי. הוא סיפר שבמהלך העבודה הוא ניסה שלא לקשר בין הדימויים הוויזואליים שבקליפ לבין פסטיבל נובה והמלחמה. בקליפ מוצג עץ הפוך, המייצג דימוי מהקבלה של האדם היהודי ששורשיו נטועים בשמיים. בקליפ יש מאבק בין החושך לאור, כאשר האור מנסה להיכנס ללא הצלחה. הקליפ מסתיים בשמש זורחת המייצגת את האור שמנצח את החושך. היו שמצאו סמליות בקליפ למתקפת השבעה באוקטובר, גם בבגדיה של עדן בקליפ. בתחילת הקליפ הרקדנים לובשים לבן, שיכול לייצג את שמחת תורה. בסיום הקליפ הם לובשים שחור, המייצג את האבל והכאב. החור הקטן במרכז הגופייה יכול לייצג פגיעת ירי. קשירת הקולר של הגופיה של עדן יכולה להזכיר את סיכת החטופים.
* המעצב אלון לבנה, שעיצב את השמלה של עדן גולן לתחרות, ציין שהם לא הורשו להשתמש בשום אלמנט או סמל שקשור לחטופים ול-7 באוקטובר, וכי היו צריכים לשלוח סקיצה של השמלה לאישור. חלק מהסקיצות נפסלו. הלבוש הסופי שאושר כולל אלמנטים מרומזים.
* העיתון Ta Nea דיווח באמצע אפריל, כי נאמר לשגריר הקפריסאי על ידי Konstantinos Zoulas מרשות השידור היוונית, שקפריסין תקבל ניקוד נמוך השנה מצוות השיפוט היווני. זאת עוד לפני שפורסם השיר הקפרסיאי. יו"ר רשות השידור היוונית הגיב וציין כי אין התערבות מצידם באיך מנקדים השופטים את השירים, והוא כעס על כך שאמינותם מוטלת בספק. הוא ציין כי הם דיברו עם השגריר על האירוויזיון ועל נושאים נוספים. יו"ר הרשות ציין כי הוא מופתע שרשות השידור הקפריסאית בחרה בשיר שרשות השידור היוונית דחתה לייצגם. הוא תהה האם צוות השיפוט היווני יישר קו עם צוות השיפוט שדחה את "Liar" כנציג ב-2023 או לא. ראש העיתונות של רשות השידור הקפריסאית התייחס לנושא בשידור טלוויזיה ב-15/04, והוקיע את הנטען, ציין כי לכאורה התנהגות תהווה הפרה של כללי התחרות, והודיע כי דיווח לאיגוד השידור האירופי על התקרית.
* השיר הקפריסאי, "Liar ", הוגש לראשונה לטלוויזיה הרוסית ב-2022, זאת טרם הרחקת רוסיה מן התחרות. ב-2023 השיר הוקלט על ידי הזמרת היווניה Melissa Mantzoukis ונשלח לבחירה הפנימית של הטלוויזיה היוונית. השיר הגיע למקום השני בוועדה שבחרה את השיר והנציג.
* השיר הקרואטי, "Rim Tim Tagi Dim", הוא אמנם שיר קליל מבחינה מוזיקלית, אך מדבר על הגירה כלכלית של צעירים מקרואטיה אל מדינות המערב.
* לדברי נציג קרואטיה, את השיר הוא כתב בחדר השינה שלו, ובהשראת הזדמנות שהייתה לו לקחת עבודה בספינת תענוגות, לה סירב. במקור זה היה אמור להיות שיר filler לאלבום הבכורה העתידי שלו, Demons and Mosquitoes, אך הוא הבין את הפוטנציאל של השיר לאחר שהוא עלה לשירותי הסטרימינג. מאוחר יותר החליט לשלוח את השיר לקדם הקרואטי.
* השיר הקרואטי מבוסס על סימפול ממארז ספלייס של Sounds of KSHMR Vol. 2.
* Windows95man, נציג פינלנד לאירוויזיון, רצה במקור את Leila K כווקליסטית של השיר שלו, "No Rules!".
* השיר השווייצרי מדבר על חוויית ההשלמה של נציגי שווייץ, Nemo, עם זהותו הא-בינארית. שבירת הקוד היא שבירת המוסכמות, כמו גם יציאה מהקוד, שהוא הייצוג של הבינארי, בהשלכה לבינאריות מגדרית.
* השיר היווני לאירוויזיון זוכה לביקורות מהימין הקיצוני, והזמרת הואשמה שהיא בונה חופשיה וסוגדת לשטן.
* המוזיקאי Jay Stolar כתב שיר עם Solmeister ושלח אותו לנציגת יוון בתחרות. היא החליטה לכלול חלק מהשיר ב-"Zari", השיר היווני לאירוויזיון, וניתן לשמוע אותו בחלק של ה-"Moni ki an meno, panta se perimeno" וכו'. מסיבה זו שמם של היוצרים מופיע בקרדיטים של השיר.
* הצלחת עליה הסתובבו Nemo בתחרות הוא בהשראת סביבון קטן, שהם שומרים כקמיע מזל.
* השיר הנורבגי, "Ulveham" היה במקור פרשנות מודרנית של ההרכב Gåte לבלדה נורבגית מימי הביניים. התוכן הלירי הראשוני שואב מכתב יד מאמצע המאה ה-19 מטלמרק, המשקף גרסה ייחודית של ניב מקומי. כמה בתים היו זהים לאלה שנמצאו בכתב היד המקורי. מאחר וגם הטקסט וגם המנגינה חייבים להיות מקוריים ושלא פורסמו קודם לכן, הן על פי חוקי האירוויזיון והן על פי חוקי הקדם, העובדה שהשיר מכיל מילים שנלקחו מבלדה בת כמעט אלף שנים, מהווה הפרה של חוקי התחרות. על מנת למנוע עבירה על החוקים, רשות השידור הנורבגית התייעצה עם איגוד השידור האירופי. האיגוד הגיע למסקנה שניתן לקבל השיר. ליתר בטחון, רשות השידור החליטה שכל המילים של השיר יוחלפו במילים חדשות ומקוריות. הגרסה החדשה כוללת חלקים קטנים מהבלדה מהמאה ה-19 עם ניסוח שונה כדי למנוע דמיון בין השירים.
* בשיר ההולנדי, "Europapa", יש התייחסות לשיר "Papaoutai" של Stromae באמצע השיר, והתייחסות לשורה בתוך "Papaoutai", שבה הזמר שואל היכן אביו.
* במאי הקליפ ההולנדי הצהיר כי נציג הולנד, Joost Klein, היה קשה. הוא התווכח עם עוזר הבמאי, ורב עם הבמאי. היו לא הרבה תלונות על הקליפ. הבמאי כינה אותו "קונטרול פריק", והוסיף כי "להיות קונטרול פריק הוא הכוח הגדול ביותר שלו והחולשה הגדולה ביותר שלו."
* השיר ההולנדי, שנפסל מהתמודדות בגמר התחרות, הפך לשיר המצליח ביותר שיצא מהתחרות של 2024, עם מספר ההשמעות והצפיות הרב ביותר מבין שירי השנה בספוטיפיי וביוטיוב, כמו גם במצעדים השונים ברחבי היבשת. בהולנד הוא הפך לשיר המושמע ביותר בשרותי הסטרימינג, עם 1.2M השמעות ביום. הוא עבר את המחזיק הקודם בשיא, "Arcade" עם 1M השמעות ביום. בבלגיה, השיר שבר את שיא ההשמעות לשיר, שאינו שיר חג המולד, במדינה מאז "Tattoo" של Loreen.
* השיר ההולנדי הרגיז את הימין הקיצוני ההולנדי בטוויטר. נטען כי השיר הוא "פרו-האיחוד האירופי", "פרופגנדה", "זבל שמאלני", "מביש", "מקדם גבולות פתוחים", "מכיל מסר סמוי", "אינדוקטרינציה", "תלבושות שטניות", "ריקודים נשיים", "מקדם גלובליזם", "הורס זהות לאומית" ועוד.
* הוידאוארט לאירוויזיון של השיר ההולנדי עוצב על ידי יוצר ווידאו מפורסם ממאסטריכט, Fons de Haan. הסיבה: הקליפ לשיר מכיל גם התייחסות להקמת האיחוד האירופי באמנת מאסטריכט. וסמל העיר מופיע על קסדה של אחד מרוכבי הקטנוע בקליפ.
* במרץ, נציג הולנד ביקש מעוקביו באינסטגרם להצביע עבורו בסקר של Eurovisionworld, מה שגרם לקריסת האתר. אחרי שהאתר חזר, הסקר נעלם. לאחר מכן, הסקר חזר, אך ללא אפשרות להצביע למדינה שלך.
* בעיתון הבריטי The Independent פורסם מאמר השואל האם "Zorra", השיר הספרדי, מאדיר נשים או מעליב אותן. צוין כי פמיניסטיות מקומיות יצאו נגד השיר.
* נציגת השוויון הגיוון וההכלה ברשות השידור הספרדית התפטרה עקב בחירת השיר "Zorra" לייצוג ספרד: "אני מתנצלת בפני קורבנות אלימות המגדר". לדבריה השיר לא מעצים נשים ולא תומך בפמיניזם.
* איגוד השידור האירופי אישר את המילים של השיר הספרדי, ושהוא יוכל להשתתף באירוויזיון ללא שינויים.
* בסרביה נטען כי השיר הספרדי הוא פלגיאט של "Bomba" של Neda Ukraden מקדם 2020. הזמרת אמרה שאם זה נכון, זה מחמיא, והיא תדבר עם העו"ד על תביעה.
ראש ממשלת ספרד ציין שהוא אוהב את השיר הספרדי וש"פמיניזם יכול להיות גם כיף".
* לפני התחרות, השיר הגרמני עובר שינוי קל במילים, כדי לא לכלול קללות.
* תמונות מחזרת הסטנד אין של איטליה דלפו לרשת. רשות השידור האיטלקית ביקשה שלא לשתף את התמונות וציינה כי התריעה לאיגוד השידור האירופי על סיכוני אבטחת רשת אפשריים.
* Slimane התייחס בראיון שנתן במרץ לכך שהוא מקבל הרבה הודעות בעלות אופי גזעני ואיומים, מאז שנבחר לייצג את צרפת בתחרות.
* לפני חצי הגמר הראשון, נציגי אירלנד, Bambie Thug, התבקשו להחליף את הטקסט של אוגם (כתיבה אירית קדומה), שנכתב על גופם ובו נכתב 'הפסקת אש' ו'חופש לפלסטין'; הכיתוב שונה לאחר מכן ל'כתר את המכשפה'.
* במהלך המופע הפותח של חצי הגמר הראשון הופיע Eric Saade, שאביו פלסטיני, עם כאפייה על זרועו. איגוד השידור האירופי הצהיר כי הכאפייה שלו היא סמל פוליטי, וכי הוא מצר על בחירתו של Saade "להתפשר על האופי הלא פוליטי של האירוע".
* בהופעה האוקראינית לבשה Jerry Heil שמלת מוסלין דקה בהשראת המלאך מיכאל, הפטרון של קייב. היא בחרה ללבוש שריון אמיתי. בראיונות היא הצהירה, שבחרה בו משום שמשקל השריון מייצג את "הנושאים את העולם הזה על כתפי הפלדה שלהם". Alyona Alyona לבשה שריון שרשראות במשקל 3 ק"ג, אותה תיארה כ"קרועה ושרופה" כדי לייצג כיצד "חיי אישה קשים, קוצניים, מלאים בניסיונות". התאורה שיקפה את צבעי הדגל האוקראיני. בחלק של ההופעה Heil טיפסה על פלטפורמה סלעית משופעת בזמן שהדמיות של פצצות זרחן לבן התפשטו על השמים מאחוריה. זה סימל תמיכה באוקראינה על הפלישה הרוסית לאוקראינה. במהלך ההופעה של Alyona Alyona, הוקרנו מעליה ומאחוריה דמויות דמויות רפאים המייצגות אבות קדמונים. השיר מסתיים בדואט של השתיים, שנשכבו על רקע של נשים אוקראיניות.
* הבקשה של הצוות הבריטי לההעמדה נדחתה על ידי רשות השידור השבדית, מאחר והייתה "גדולה מידי", "לא פרקטית" וכללה פרופ בעל משקל גבוה, אשר נדרשו יותר מ-30 שניות להעמידו על הבמה.
* ההופעה הבריטית זכתה לביקורות מבית. Gareth Roberts מ-Spiked ציין שההופעה התבססה על הקלישאות של פורנוגרפיה הומואית. לדבריו, ההופעה מייצגת את ההתדרדרות של הזמר של Alexander עקב שטיפת המוח שעבר על ידי הלהט"ב. Philip Oltermann, מ-The Guardian, כתב שההופעה "לא הייתה ריסקית במיוחד" וש"הסיכון היחיד שלקח הוא לעשות מעצמו צחוק".
* הסינגל של השיר הצרפתי מגיע בסוף פברואר למעמד זהב. זו פעם ראשונה שדבר כזה קורה לשיר אירוויזיון צרפתי לפני האירוויזיון.
* בגמר, נציגת פורטוגל, Iolanda, עטתה סמלים פלסטינים על ציפורניה, ואמרה "השלום ינצח" בסיום הופעתה. מאוחר יותר טענה המשלחת הפורטוגלית שאיגוד השידור האירופי לא העלה את הביצועים של Iolanda בגמר לפלטפורמות שלה, ובחרה להשתמש במקום זאת בביצוע חצי הגמר, בשל כך. רשת השידור הפורטוגלית הגישה תלונה לאיגוד השידור האירופי, וההופעה של Iolanda בגמר הועלתה מאוחר יותר במהלך המופע. האיגוד טען כי קשיים טכניים היו הסיבה להעלאת ביצוע חצי הגמר במקום ביצוע הגמר.
* בגמר, בהופעה של אוסטריה, במהלך הדאנס ברייק, אירעה תקלה בסוללה של אחת המצלמות, מה שגרם להקפאת מסך של 3.8 שניות.
* מעניק הניקוד הפיני היה אמור להיות נציג 2023, Käärijä. הוא פורש מהתפקיד בהצהרה ש"לתת את הנקודות הערב, לא מרגיש נכון".
* מעניקת הניקוד הנורבגי הייתה אמורה להיות נציגת 2023, Alessandra Mele. היא פורשת מתפקידה כמחאה על השתתפות ישראל בתחרות.
* מעניקת הניקוד ההולנדי הייתה אמורה להיות מנחת אירוויזיון 2021, Nikkie de Jager. לבסוף קיבלו החלטה בהולנד כי לא יציגו את הניקוד, ובמקומה העניק את הניקוד המפקח על התחרות, Martin Österdahl.
* זמן קצר לאחר חצי הגמר הראשון, הוגשה תלונה רשמית לאיגוד השידור האירופי בנוגע לטענות שחברי מועדוני חובבים ישראלים, ששניים מהם היו קשורים רשמית לאיגוד, הטרידו את המשלחת האירית במועדון האירוקלאב. סרטונים וטענות לא מאומתות פורסמו באינטרנט, המתיימרים להראות "נציגים ועיתונאים ישראלים מטרידים כלי תקשורת ומשלחות אחרות", וכתב ספרדי הוטרד לכאורה על ידי כלי תקשורת ישראלים לאחר שצעק סיסמה פרו-פלסטינית, מה שהניע את רשות השידור הספרדית לבקש מאיגוד השידור האירופי "להבטיח את חופש העיתונות והדעה." אירלנד, שוויץ ויוון נעדרו כולן ממצעד הדגלים של החזרה השלישית לגמר, שנערך אחר הצהריים לפני המופע החי. Bambie Thug הצהירו כי הם נעדרים עקב "מצב אשר הם חשו כי נדרש טיפול דחוף מהאיגוד." מסתבר כי נציגי אירלנד חשבו שהסטייליסט של המשלחת הישראלית, איתי בצלאלי, מצלם אותם, והחלו לקלל אותו. לדבריו צילם את עדן גולן ואת טלי, נציגת לוקסמבורג:

בכתבה של קשת 12 ב-20/07 נחשף הוידאו מאותו האירוע. לאחר התקרית, הופרדה המשלחת הישראלית משאר המשלחות, והועלתה לקומה השנייה.
רשות השידור ההולנדית פרסמה שתי תלונות לאיגוד בנוגע ל"סביבה לא בטוחה באולם". לא ננקטה כל פעולה בנוגע לתלונות במהלך התחרות. על פי דיווח של העיתון הנורווגי VG, יוון, אירלנד, נורבגיה, פורטוגל, שוויץ ובריטניה שקלו כולן לפרוש מהגמר, לפני שהגיעו להסכם עם האיגוד 25 דקות לפני תחילת המופע. רשות השידור היוונית, ראש המשלחת השווייצרית, וסוכנות הניהול של נציגת פורטוגל הכחישו כי המשלחות שוקלות פרישה, כאשר ראש המשלחת השווייצרית אישר כי נציג שווייץ בעצמו הוביל את השיחות עם האיגוד. Magnus Børmark, גיטריסט נציגי נורבגיה, Gåte, אישר שהתקיימו שיחות בנוגע לפרישה.
לאחר התחרות, הצהירו המשלחות מסרביה וסלובניה כי יגישו תלונות לאיגוד בנוגע להתנהגות המשלחת הישראלית. המשלחת הפורטוגלית ביקשה הבהרות מהאיגוד בנוגע לתקריות שהתרחשו במהלך הגמר, בתמיכת משלחות מקרואטיה, צרפת, נורבגיה וספרד. המשלחת הישראלית האשימה משלחות ואמנים אחרים ב"לחץ עצום והפגנה חסרת תקדים של שנאה". האיגוד הזמין חקירה עצמאית לגבי התלונות בנוגע לאווירת העבודה במהלך האירוע, וב-1/07, הוא הודיע ​​על מספר שינויים ארגוניים עתידיים. בין היתר, יצירת תפקיד מנהל תחרות לפיקוח על עבודת המפקח הבכיר, תפקיד חדש של ראש מותג ומסחר, והמלצות למינוי מפיק רווחה וצוות ניהול משברים.
* לפני, במהלך ואחרי ההופעות של ישראל, דווח על קריאות בוז מהקהל במקום. היו טענות של מעריצים שעוצמת הבוז בשידורים הונמכה על ידי טכנולוגיה נגד קריאות בוז, וכי הושמעו מחיאות כפיים שהוקלטו מראש. מנהלי רשויות השידור של פורטוגל והולנד תמכו בטענות אלה, וביקרו את השימוש של האיגוד בטכנולוגיה. גם רשת השידור הסלובנית התייחסה לטענות על עיוות שמע. האיגוד ורשות השידור השבדית הכחישו את ההאשמות הללו, וקבעו כי הם "אינם מצנזרים סאונד מקהל הזירה. אותו עיקרון חל על כל ההופעות המתחרות ומופעי הפתיחה והביניים." טכנולוגייה נגד קריאות בוז שימשה בעבר בתחרות ב-2015.
* בתום שידור חצי הגמר השני, בו הצביעה איטליה, הציגה רשות השידור האיטלקית את מה שנראה כאחוזי ההצבעה במדינה. הדבר מנוגד את כללי התחרות, לפיהם ניתן לפרסם את התוצאות המפורטות מכל המופעים רק לאחר הגמר. מאוחר יותר הובהר על ידי רשות השידור האיטלקית כי התוצאות שהוצגו לא היו שלמות, אלא היו למעשה תוצאות חלקיות של ההצבעה התוצאות מאיטליה שפורסמו לאחר התחרות היו שונות מאלה ששודרו. לאחר התחרות, רשות השידור הסלובנית הטילה ספק בתוצאות ההצבעה הטלוויזיונית, תוך ציון ספקותיה בתקפות ההצבעה הסלובנית, וכן הטילה ספק בתוצאות ההצבעה של שאר העולם.
* במהלך החזרה הראשונה לגמר, הנציג ההולנדי, Joost Klein, לא עלה הופיע למרות שנכח במהלך מצעד הדגלים. בהודעה לעיתונות של איגוד השידור האירופי נאמר כי היא "חוקרת תקרית שדווחה בה מעורב האמן ההולנדי", וכן כי "הוא לא מורשה להופיע בחזרה עד להודעה חדשה". Klein גם לא נכח במופע השופטים, ובמקום זאת נעשה שימוש בהקלטה של ​​הופעתו מחצי הגמר השני.
התקרית התרחשה מאחורי הקלעים זמן קצר לאחר הופעתו של Klein בחצי הגמר השני, והייתה מעורבת מפעילת מצלמה, שהגישה תלונה נגד Klein למשטרה השבדית. נטען כי Klein ביצע מחווה מאיימת כלפי העובדת, בעקבות צילומה את Klein בדרכו לגרין רום. רשות השידור ההולנדית טענה שסוכם ש-Klein לא יצולם שם. פרטים נוספים על התקרית אינם ברורים עדיין; עם זאת, המשטרה השבדית הצהירה כי לא התרחשה תקיפה פיזית. רשות השידור ההולנדית וארגון האם שלה קיימו דיונים עם איגוד השידור האירופי, אשר בסופו של דבר הובילו את האיגוד לפסול את ההשתתפות של הולנד מהגמר. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות התחרות שבה משתתף נפסל לאחר העפלה לגמר, מאז הוצגו חצאי הגמר. ההולנדים כינו את העונש "כבד מאוד ולא פרופורציונלי".
במהלך החזרות צילמה קרן פלס, מכותבי השיר הישראלי, את Klein בניגוד לרצונו מאחורי הקלעים ופרסמה ברשתות החברתיות. עובדה זו גרמה לחלק מהחובבים לחשוב שהתקרית עם Klein קשורה במשלחת הישראלית שהטרידה אותו. בעקבות כך, קיבלה פלס איומי אלימות מחובבים.
* הזוכים השווייצרים, Nemo, טענו במסיבת עיתונאים לאחר זכייתם כי נאסר על ידי איגוד השידור האירופי, לנופף בדגל הא-בינארי. הם האשימו את המארגנים ב"מוסר כפול". הזמר הודו שהפרו את האיסור על ידי הכנסת דגל א-בינארי, אותו הציגו בגרין רום. סגנית נשיא הנציבות האירופית, Margaritis Schinas, טענה גם היא ב-13/05 כי דגל האיחוד האירופי הוא בין אלה שאינם מותרים; מאוחר יותר הגישה תלונה רשמית ל-איגוד השידור האירופי. היא כינתה את האיסור "מתנה לאויבי אירופה". האיגוד מסר בתגובה כי "מדיניות רשות השידור השבדית הייתה לאפשר את דגלי המדינות המשתתפות ודגלי הגאווה השונים", וכי לא היה איסור מפורש על דגל האיחוד האירופי במדיניות הכתובה, וכי "בשל מתחים גיאופוליטיים מוגברים, מדיניות הדגלים נאכפה בצורה קפדנית יותר על ידי האבטחה באירוע השנה". האיגוד הצהיר שיבדוק את מדיניות הדגלים עם מארחי התחרות של 2025.
* צוות ההפקה הצהיר על כוונתו להגביר את אמצעי האבטחה ולשמור על קשר עם המשטרה של מאלמו במהלך התחרות, תוך ציון אקלים מתוח של מחאה על רקע השתתפותה של ישראל. זה כלל תגבור משטרתי מדנמרק ונורבגיה, הידוק אבטחת הסייבר והגדרת אזור אסור לטיסה למניעת התקפות מל"טים, וכן התאמות למספר המיקומים שהוגדרו לארח אירועי משנה.
* בתחילת פברואר מדווח כי נמנע פיגוע בשגרירות ישראל בשטוקהולם.
* בסרטונים שהעלתה לרשת ובכתבות, רשות השידור הישראלית, "כאן", הביעה דאגה לגבי האנטישמיות במאלמו, וקשרה זאת ל"איסלמיזציה של אירופה".
* צעדים ננקטו כדי להגן על המשלחת הישראלית, כאשר הנציגה עדן גולן לוותה על ידי סוכני שב"כ בנוסף לשוטרים מקומיים בעקבות איומי מוות שהופנו כלפיה באמצעות הרשתות החברתיות. השב"כ גם יעץ לאזרחים ישראלים שלא לנסוע למאלמו ושלחו לשם משלחת, בראשות רונן בר, על מנת למנוע איומים פוטנציאליים נגדם. אלפי מפגינים פרו-פלסטינים התאספו במאלמו כדי למחות נגד השתתפותה של ישראל בתחרות.
* ההחלטה של ​​רשות השידור השבדית התקבלה בהקשר של רמת איום טרור גבוהה במדינה, כאשר שירות הביטחון השוודי העלה את רמת הכוננות מ-3 ל-4 מתוך 5 באוגוסט 2023, בעיקר בתגובה לשריפת הקוראן ב-2023 במדינה, ועוד לפני מלחמת חרבות ברזל. החששות לגבי התקפות טרור עלו מחדש בעקבות הפיגוע בקרוקוס סיטי הול מחוץ למוסקבה במרץ 2024. במקרה חירום, התחייבה עיריית מאלמו לספק לינה בבתי ספר מקומיים ובמתקני ספורט, כמו גם תמיכה פסיכולוגית. הפקת התחרות שילמה 22M קרונות למשטרת מאלמו עבור אבטחת התחרות. מחיר גבוה, אך עדיין נמוך ביחס לאירועים אחרים בעיר. כ-1,500 קציני משטרה לקחו חלק באבטחת האירוויזיון. האופרציה הייתה מהגדולות בהיסטוריה של משטרת שבדיה.
* בעקבות המקום השני של פינלנד באירוויזיון 2023, למרות נצחונה בטלווטינג, ,רשות השידור הנורבגית החלה בדיונים עם איגוד השידור האירופי בנוגע לשינוי פוטנציאלי של הליך ההצבעה.ראש המשלחת הנורבגית, Stig Karlsen, דן ברעיון להפחית את משקל הצבעת השופטים בציון הסופי, מ-49.4% הנוכחי, ל-40% או 30%. לא יושמו בסופו של דבר שינויים בהליך ההצבעה בהקשר זה.
* חלק מהאמנים אשר היו אמורים להופיע ב"רחוב האירוויזיון", פרשו לאחר לחץ בעקבות השתתפות ישראל בתחרות. עקב הפרישות, ההופעות הנותרות הועברו לכפר האירוויזיון.
*  על פי Ynet, התקליטנים בכפר האירוויזיון השנה קיבלו הוראה לא פורמלית לא להשמיע שירים של ישראל, רוסיה ובלרוס.  מנהלת האירועים בכפר האירוויזיון והיורוקלאב במאלמו מסרה לוואלה! תרבות בתגובה: "העיר מאלמו לא קבעה כללים כאלה. אנו מקדמים בברכה כל סוג של מוזיקה שתושמע, כך שאין בעיה עבורנו שמנגנים מוזיקה ישראלית".
* לכבוד חגיגות ה-50 לניצחון של ABBA בתחרות, התקיימה תערוכת ABBA World במשך השבועיים שקדמו לגמר התחרות.
* חלון ההצבעה הטלפונית של "שאר העולם" היה פתוח במשך 24 שעות לפני כל מופע, כמו גם במהלך כל המופע. עבור המדינות המשתתפות, חלון ההצבעה היה פתוח רק לאחר ביצוע השיר האחרון בחצאי הגמר. בגמר חלון ההצבעה נפתח ממש לפני ההופעה הראשונה ונסגר 25 דקות לאחר ההופעה האחרונה. המעפילות האוטומטיות לגמר, המדינה המארחת ו"חמש הגדולות", ביצעו את השירים שלהם במלואם במהלך חצאי הגמר, בין השירים המתחרים. בעקבות התקרית, שהובילה בסופו של דבר לפסילת הנציג ההולנדי, פתיחת חלון ההצבעה של "שאר העולם" לגמר נדחתה עד שמונה שעות לפני מופע הגמר.
* 13 מתוך 25 המיקומים הפתוחים בסדר ההופעות בגמר הוגרלו להופיע לפי "בחירת המפיק", לצד 6 מיקומים זמינים במחצית הראשונה של הגמר ו-6 מיקומים זמינים במחצית השנייה של התכנית. עבור אותן מדינות אשר הגרילו את אופציית "בחירת המפיק", מפיקי התחרות יוכלו למקמן בכל מקום בסדר ההופעות בגמר.
* במסיבת העיתונאים אחרי חצי הגמר השני בהשתתפות ישראל, עיתונאי מפולין שאל את נציגת ישראל, עדן גולן, אם היא חושבת שבעצם התמודדותה היא מסכנת את יתר המתמודדים האחרים בתחרות. מנחה האירוע אף הזכיר בפניה שהיא אינה חייבת לתת לו את תשובתה, ולאחר התלבטות עם יואב צפי, גולן החליטה לענות: "אני חושבת שכולנו כאן מסיבה אחת בלבד. איגוד השידור האירופי מקפיד על כל אמצעי הבטיחות כדי להפוך את זה למקום בטוח לכולם. "אני חושבת שזה בטוח לכולם, אחרת לא היינו כאן". העיתונאי התבקש להגיע לבירור על ידי צוות התקשורת של התחרות. נציג הולנד, Joost Klein, כיסה את עצמו לאורך הזמן שבו גולן דיברה, וכשהיא נשאלה את אותה שאלה, הוא התערב ותהה "למה שלא (תענה)?". לאחר מכן נטען כי כיסה עצמו לאורך כל מסיבת העיתונאים ולא רק בזמן שנציגת ישראל נשאלה שאלות. עם זאת, בזמן שגולן דיברה, נציגת יוון, Marina Satti, עשתה עצמה משועממת ונרדמת. לאחר מכן טענה כי הייתה מותשת מהחזרות ולא היה בכוונתה לפגוע בנציגת ישראל. בראיון שנתנה בנובמבר ציינה Satti כי לא הייתה עייפה, אלא לא הייתה מרוצה מהתשובה שניתנה (ע"י עדן גולן) לגבי תחושת הביטחון באירוע.
* הגמר תוכנן בתחילה להתקצר בשעה לעומת אירוויזיון 2023. בסופו של דבר, שונתה התכנית לקצר את הגמר בחמש דקות לכל היותר.
* במהלך החזרה הגנרלית לגמר, נציג צרפת, Slimane, הפסיק את הופעתו במהלך הבית האחרון של השיר, ונשא מסר של שלום ואחדות. הודעה שהתפרשה כתגובה להשתתפותה של ישראל בתחרות יחד עם פסילתו של המתמודד ההולנדי.
* ב-Marcel Bezençon Awards זוכה שווייץ בקטגוריית ה-Artistic Award, על פי הצבעת הפרשנים השונים. שווייץ זוכה גם בקטגוריית ה-Composer Award על פי הצבעת המלחינים של השירים המשתתפים. לבסוף, קרואטיה זוכה ב-Press Award, על פי הצבעת גופי התקשורת והעיתונות הנוכחים בשבוע האירוויזיון.
* בסקר ה-OGAE השנתי הנערך כהצבעה בין מועדוני החובבים השונים ברחבי אירופה והעולם, זוכה קרואטיה, ואחריה איטליה, שווייץ, בלגיה וצרפת.
* בחצי הגמר השני סן מרינו לא יכלה לספק תוצאות טלווטינג, עקב היעדר רשת תקשורת בלעדית לרפובליקה, שאינה חלק מאיטליה, ולכן השתמשו בצוות שופטים כגיבוי.
* בחצי הגמר הראשון קרואטיה מקבלת 8 פעמים 12 נקודות מהקהל. אוקראינה קיבלה 5 פעמים 12 נקודות. ליטא וקפריסין קיבלו פעמיים. פורטוגל וסרביה קיבלו פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
בחצי הגמר השני ישראל קיבלה 10 פעמים 12 נקודות מהקהל. הולנד קיבלה 4 פעמים 12 נקודות. ארמניה קיבלה פעמיים. שוייץ, יוון, לטביה ואסטוניה קיבלו פעם אחת 12 נקודות כל אחת.
* בחצי הגמר הראשון ליטא, אירלנד, אוקראינה, קרואטיה ולוקסמבורג מקבלות נקודות מכל 18 המדינות המנקדות. פורטוגל מקבלת מ-17 מדינות. קפריסין ופינלנד מקבלות מ-13 מדינות.
בחצי הגמר השני, שווייץ, ארמניה והולנד מקבלות נקודות מכל 19 המדינות המנקדות. ישראל מקבלת מ-18 מדינות. יוון ואסטוניה מקבלות מ-16 מדינות.
* בגמר, שווייץ מקבלת 22 פעמים 12 נקודות מהשופטים ופעם אחת מהקהל. צרפת מקבלת 4 פעמים מהשופטים ופעם אחת מהקהל. פורטוגל מקבלת 3 פעמים מהשופטים. קרואטיה מקבלת פעמיים מהשופטים ו-9 פעמים מהקהל. אוקראינה מקבלת פעמיים מהשופטים ו-7 פעמים מהקהל. יוון ולוקסמבורג מקבלות פעם אחת מהשופטים ופעם אחת מהקהל כל אחת. אירלנד מקבלת פעם אחת מהשופטים. מהשופטים ופעם אחת מהקהל. שבדיה מקבלת פעם אחת מהשופטים. ישראל מקבלת 15 פעמים מהקהל. קפריסין, אסטוניה וסרביה מקבלות פעם אחת מהקהל כל אחת.
* בגמר שווייץ מקבלת נקודות מ-35 צוותי שיפוט. קרואטיה וצרפת מ-30 צוותים. אוקראינה מ-28. קרואטיה וצרפת מקבלות נקודות מכל נקודות הטלווטינג – 37 במספר. אוקראינה ושווייץ מקבלות מ-36 נקודות טלווטינג וישראל מ-35.
* הבדלים בין הקהל לשופטים: בגמר, פורטוגל מסיימת שביעית בשופטים ורק 20 בקהל. ישראל מסיימת 12 בשופטים ושנייה בקהל. בריטניה 13 בשופטים ואחרונה בקהל. אסטוניה אחרונה בשופטים ו-13 בקהל.
* מיקומים בחצאי הגמר לעומת הגמר: בחצי הגמר הראשון, קרואטיה במקום הראשון, מסיימת שנייה בגמר. אוקראינה שנייה, מסיימת שלישית בגמר. אירלנד שלישית, מסיימת שישית בגמר. ליטא רביעית, מסיימת 14 בגמר. לוקסמבורג חמישית, מסיימת 13 בגמר. קפריסין שישית, מסיימת 15 בגמר. פינלנד שביעית, מסיימת 19 בגמר. פורטוגל שמינית, מסיימת עשירית בגמר. סלובניה תשיעית, מסיימת 23 בגמר. סרביה עשירית, מסיימת 17 בגמר. בחצי הגמר השני, ישראל במקום הראשון, מסיימת חמישית בגמר. ארמניה שלישית, מסיימת שמינית בגמר. שווייץ רביעית, זוכה בגמר. יוון חמישית, מסיימת 11 בגמר. אסטוניה שישית, מסיימת 20 בגמר. לטביה שביעית, מסיימת 16 בגמר. גאורגיה שמינית, מסיימת 21 בגמר. אוסטריה תשיעית, מסיימת 24 בגמר. נורבגיה עשירית, מסיימת 25 ואחרונה בגמר.
* התקבלו הצבעות מ-156 מדינות, כולל המדינות המשתתפות.
* חלק מחברי המשלחת האוקראינית לבשו חולצה עם הכיתוב "Free Azovstal Defenders" בזמן שישבו בגרין רום במהלך גמר האירוויזיון. את החולצות חברי המשלחת החביאו מתחת ללבוש שלהן, מאחר ולבישתן אסורה על פי חוקי התחרות החולצה מתייחסת ל-2,500 אנשי השירות האוקראינים, שנפלו לשבי הרוסי לאחר כניעת מפעלי הברזל והפלדה אזובסטאל במאי 2022 במהלך המצור על מריופול. מכיוון שהתחרות היא א-פוליטית ופעולות כאלה אסורות בהחלט, איגוד השידור האירופי הצהירו כי יקנסו את רשות השידור האוקראינית, דבר אשר לא קרה בסוף. הנציגות עצמן החליטו שלא ללבוש את החולצות הללו כדי להימנע מהרחקה.
* שווייץ זוכה בתחרות בפעם השלישית.
* שווייץ זוכה בתחרות ועם 67.46% מהקולות זהו לה ההישג הטוב ביותר אי פעם בתחרות.
* שווייץ היא הזוכה אשר הגיעה למקום הנמוך ביותר אצל השופטים עד לאותה עת, מאז שחזרו השופטים לתחרות ב-2009, שכן היא מסיימת אצלם רק במקום החמישי
* קרואטיה מסיימת במקום השני, המיקום הטוב ביותר עבורה אי פעם בתחרות.
* ישראל זוכה זו השנה השנייה ב-12 הנקודות של "שאר העולם".
ישראל סיימה במקום השני בהצבעת הקהל ובמקום החמישי הכללי בגמר, כאשר ההצלחה בהצבעת הקהל מיוחסת חלקית לקמפיין של משרד החוץ הישראלי.
* האם מישהו הפעיל חוות בוטים עבור השיר הקפריסאי במולדובה? החשד שלי נופל על Dimitris Kontopoulos. השיר הקפריסאי, שהיה שיר מספר 1 בחצי הגמר, קיבל 12 נקודות ממולדובה בחצי הגמר (הצבעת קהל), אך סיים במקום ה-18 בהצבעת הקהל של מולדובה בגמר. לעומת זאת, שבדיה, שלא קיבלה הרבה ניקוד בהצבעת הקהל, קיבלה 8 נקודות מהקהל המולדובי בגמר. השיר השבדי הופיע בגמר כשיר מספר 1…
* לאחר הופעת ההדרן שלו, Nemo, זוכה האירוויזיון, שבר את הגביע, למרות שהגביע עצמו חוזק לאחר שזה שניתן ל-Alexander Rybak ב-2009 נשבר גם הוא.
* בעוד רבים שיבחו את ההופעה והשיר השווייצרי, אישים שמרניים רבים לעגו לניצחון, במיוחד בשל זהותם המגדרית של Nemo. פוליטיקאי איטלקי שמרן בולט, Roberto Vannacci, הכריז כי "העולם מעורר בחילה". Matteo Salvini, סגן ראש ממשלת איטליה, העביר ביקורת אף הוא על זהותם המגדרית של הזמרים. Recep Tayyip Erdoğan, נשיא טורקיה הנוכחי, התייחס בעקיפין לניצחון של וביקר את Nemo ומתמודדי אירוויזיון אחרים על היותם "סוסים טרויאניים של שחיתות חברתית", והוסיף מאוחר יותר, "אנו מבינים טוב יותר כיצד קיבלנו את ההחלטה הנכונה בכך שהרחקנו את טורקיה מהתחרות המבישה הזו ב-12 השנים האחרונות". Devlet Bahçeli, מנהיג מפלגת התנועה הלאומית הימנית הטורקית, הצהיר כי השמלה של נמו בתחרות מייצגת "אישור של ניוון מביש", והוסיף כי התחרות "הפכה למצע תעמולה עבור קריסה מוסרית." Timo Posselt, כותב בעיתון הגרמני "Die Zeit", כתב כי הניצחון הונע פוליטית על ידי קהילת הלהט"ב, וקבע כי Nemo היו מסוגלים להציג דגל לא בינארי בעוד "חומרים טעונים פוליטית" אחרים, כגון קאפיה ודגלים א-בינאריים אחרים, שהובאו על ידי הקהל, לא הורשו להיכנס לאולם. הזמר האיטלקי Amedeo Minghi הצהיר כי התחרות מייצגת כעת את "סדום ועמורה… גבר שוויצרי בחצאית ניצח, ככה זה עכשיו. מוזיקה, כלום. הרבה אורות, הרבה צבעים, מוזיקה לראות אבל בטח לא לשמוע."
* חלק הדגישו את חשיבות הניצחון השווייצרי, שהאפילה על השתתפות ישראל בתחרות. María-Paz López, כותבת העיתון הספרדי "La Vanguardia" הצהירה כי הניצחון "הציל את היום בזכות שיר ומבצע כל כך מצוין וראוי לפרס, עד שהניצחון שלהם לא יכול להיחשב שנוי במחלוקת." גם Charlotte Davies ו-Rosa del Pino ציינו כי הניצחון "היה כמו משב רוח צח לכולם אחרי המהדורה השנויה במחלוקת והפוליטית ביותר בתולדות התחרות". Isabel Pfaff מה-Süddeutsche Zeitung הצהירה כי השיר הוא "אקט איזון אמיתי… התחרות כנראה מעולם לא הייתה כה טעונה (פוליטית)… זה אך מתאים, שבסופו של דבר ניצחה המדינה הנייטרלית לחלוטין כביכול – עם הופעה שבעצמה הפגינה תחושת איזון נהדרת."
* Shaun Curran מ-i קבע כי למרות קריאותיו של Nemo לתחרות "להמשיך לעמוד למען השלום", המחלוקת וההשלכות שלה ימשיכו להשפיע על התחרות. Valentina Colosimo מ-Vanity Fair איטליה, תוך שהיא משבחת את ניצחונו של Nemo, הצהירה שלמרות הניצחון, "כדי לנפץ את האוטופיה של עולם שבו שולטים אהבה וסובלנות, שהיא החלום של האירוויזיון, צריך מעט מאוד… פוליטיקה לא יכולה להישאר מחוץ למוזיקה, גם אם כוונות טובות לעולם טוב יותר מנצחות".
* בראיון לאחר התחרות, Noel Curran, מנכ"ל איגוד השידור האירופי תיאר את "כאן" כרשות שידור שנקלעה ללחץ עצום מצד ממשלת ישראל בשנים האחרונות – והוסיף כי "הם "כאן" הורשו להמשיך בתחרות שכן נמצא שלא הפרו כל כלל.
* נציגת אירלנד, Bambie Thug, האשימה לאחר התחרות את "כאן" שהסית נגדה לאלימות 3 פעמים. היא התלוננה לאיגוד השידור האירופי, שלא נתן להם מענה עד לסיום התחרות. היא הביעה תקווה שישראל לא תורשה להשתתף בשנה הבאה בשל כך. היא המשיכה וקיללה את איגוד השידור האירופי: "ואני רק רוצה לומר שאנחנו זה האירוויזיון. איגוד השידור האירופי הוא לא האירוויזיון – Fuck the EBU. לא אכפת לי יותר. שיזדיינו."
* נספרו כ-163M צופים ב-37 המדינות המשתתפות. מדובר ב-1M צופים יותר מהשנה שעברה. בנוסף, היו עוד 7.3M צופים בתחרות באמצעות היוטיוב.
* בציוץ בטוויטר, התלונן נציג ליטא, Silvester Belt, שהופיע בגמר אחרי ישראל, על האנרגיה השלילית על הבמה לאחר ההופעה של ישראל: "להופיע אחרי המדינה ההיא, כשהקהל כל כך אינטנסיבי, היה אחד הדברים הכי גרועים שהייתי צריך לעבור, באמת עשיתי את הכי טוב שיכולתי במצב הזה… חוויה טראומטית, הלוואי שהכל היה מסתיים אחרי חצי הגמר הראשון". בראיונות מאוחרים יותר הוא ציין כי ההשתתפות באירוויזיון הרגישה כמו "אווירה מוזרה… אבל ניסינו להרחיק את עצמנו מזה".
* נציגת ישראל, עדן גולן, ציינה כי ניגשה לברך את זוכה האירוויזיון, Nemo, אך זכתה להתעלמות ממנו.
* נציגת מולדובה, Natalia Barbu, שלא העפילה לגמר, טענה כי לא העפילה כי התחרות פוליטית.
* בסרט תיעודי דובר רוסית, שנעשה על המסע של Natalia Barbu לתחרות, היא מציינת שהיא לא מרגישה שייכת ושזו הפעם האחרונה שלה באירוויזיון.
* בפרס "You're a Vision Award" הניתן לתלבושת הזכירה והבולטת ביותר, הנבחרת על פי סקר אינטרנטי, זוכה קרואטיה, ואחריה אירלנד והולנד.
* הסינגל השווייצרי הגיע למעמד זהב ביוון.
* הסינגל האוקראיני הגיע למעמד זהב בפולין.
* הסינגל הצרפתי הגיע למעמד יהלום בצרפת ולמעמד זהב ביוון.
* הסינגל האיטלקי הגיע למעמד של פלטינה משולשת באיטליה.
* הסינגל השבדי הגיע למעמד פלטינה בשבדיה.
* הסינגל היווני הגיע למעמד פלטינה מרובעת ביוון.
* הסינגל הספרדי הגיע למעמד פלטינה בספרד.
* האלבום הרשמי של התחרות הגיע למקום הראשון במצעד האוספים של פלנדריה, וולוניה, הולנד, גרמניה, אירלנד, שווייץ ובריטניה, למקום השלישי במצעד האלבומים השבדי, למקום השישי במצעד האלבומים הצ'כי, למקום השביעי במצעד האלבומים הבינלאומיים הקרואטי, ובמצעד האוספים הדני והאמריקאי, במקום השמיני במצעד האלבומים הפיני, למקום התשיעי במצעד היווני, למקום ה-15 במצעד האלבומים הסלובקי, למקום ה-20 במצעד האלבומים האיטלקי, למקום ה-22 במצעד האלבומים האוסטרלי ולמקום ה-32 במצעד האלבומים הפולני.
* בראיון שנתנה אחרי התחרות, ציינה Luna, נציגת פולין, כי "העיתונאים והמשלחת מישראל התנכלו מאוד והתגרו בכל האמנים.
* ביולי 2024 חשפה נציגת ישראל, עדן גולן, כי נאלצה להסתובב בתחפושת, הכוללת גם פאה ומשקפיים, מתוך חשש שיפגעו בה בצל המצב הביטחוני ששרר במאלמו.
* ביולי 2024 התראיין נציג פינלנד 2023, Käärijä, לאתר חובבים ליטאי, וציין כי הוא לא מעוניין להופיע באירוויזיון עקב מה שקרה השנה בתחרות. הוא ציין את הרחקתו של Joost, ואמר שיחזור רק אם תשתנה הנהלת האירוויזיון.
* באוגוסט 2024 התראיין Stefano Keizers, המנהל הקריאטיבי של ההופעה ההולנדית. הוא ציין כי מאז פסילתו של Joost מהתחרות, איכות החיים של כל האנשים המעורבים בהופעה התדרדרה. "אנחנו צריכים לשים לב כל הזמן למה שאנחנו אומרים ולמי. אפילו לחברים. העולם שלנו הפך לקטן מאוד… הייתי מישהו שדיבר בלי לחשוב. זה כבר לא אפשרי, וזה די עצוב לי". הוא ציין גם הטרדות מעיתונאים.
* ב-12/08/24 דווח כי משטרת שבדיה סגרה את התיק נגד Joost Klein בשל מחסור בראיות. איגוד השידור האירופי הגיב לכך וציין כי הם עומדים מאחורי פסילתו של הזמר עקב התנהגותו מאחורי הקלעים, וכי הדבר נעשה בנפרד מהחקירה הפלילית שפתחה בה משטרת שבדיה.
* איגוד השידור האירופי מכחיש שהיה הסכם שלא לצלם את Joost Klein, אך רשות השידור ההולנדית טוענת שראיות לכך שהיה הסכם נשלחו לאיגוד השידור, ונותרו ללא תגובה…
* עורך הדין הפלילי Gerard Spong המליץ לרשות השידור ההולנדית לתבוע את איגוד השידור האירופי על הוצאת דיבה. רשות השידור ההולנדית הודיעה כי איננה מעוניינת בכך. לאחר מכן, גם מההנהלה של Joost Klein צוין כי אין בכוונתם לתבוע.
* הצלמת, אשר הגישה את התלונה על Joost Klein הודיעה כי איננה מתכוונת לערער על סגירת התיק נגדו על ידי המשטרה.
* באוגוסט 2024 נחשף כי רשות השידור האירי הוציאה 389,999 אירו על ההשתתפות וההופעה באירוויזיון: 101,090 אירו דמי השתתפות, 73,438 אירו על ההופעה, 61,927 אירו על הוצאות לינה ואירוח, 7,087 אירו על טיסות, 2,745 אירו על נסיעות, 13,694 אירו על מחיה ו-1,459 אירו על אירוח ופעילויות של המשלחת.
* בראיון לפודקסאט מקומי של נציג קרואטיה, Baby Lasagna, אשר פורסם ביולי, והפך ויראלי באוגוסט, חשף הזמר מספר דברים שקרו מאחורי הקלעים של האירוויזיון. הוא החמיא להופעה האירית, וציין כי למרות שאוהב את הז'אנר, השיר לא חביב עליו. על מצעד הדגלים שהתפוצץ ביום שישי לפני הגמר, ציין שמישהו מהמשלחת הישראלית צילם את Bambie Thug ו-Marina Satti, ואז Bambie Thug התנפלה עליו בצעקות רמות, תוך שהיא מציינת שהאירוויזיון הוא תחרות של שלום ואהבה. הוא נשך את שפתיו כדי לא להתפקע מצחוק נוכח הפרדוקס. הוא ציין שהיה הרבה דרמה, ושהיא ו-Nemo ומישהו נוסף נכנסו לחדר צדדי לבכות. הוא עצמו עדיין התאפק לא לצחוק מהסיטואציה. לגבי התמיכה של Bambie Thug במפגינים הפרו-פלסטינים, ציין "כל הדרמה שהם עשו הייתה שטוטית בעיני, כי אם אתה רוצה לפרוש, אתה פשוט לא מופיע וזהו. אתה לא עושה דרמה, כדי להיות במרכז תשומת הלב… פשוט אל תופיע וזהו." לגבי Joost Klein, הוא ציין כי הוא לא הופיע לחזרה שלו, אלא שלח כפיל שלו שיעשה זאת במקומו, אז איגוד השידור האירופי אסר עליו להופיע עוד לחזרות. עוד אמר כי "באותו יום, הצלמת ניגשה אליו, הוא אמר לה 'אל תצלמי אותי' והיא אמרה שהיא חייבת, אז הוא העיף את המצלמה מידיה." לגבי המשלחת הישראלית, ציין כי "אני לא יודע למה הם (Bambie Thug, Marina Satti ו-Nemo) היו כל כך מוטרדים מהמשלחת הישראלית. המשלחת הישראלית לא הייתה לא נעימה בכלל, לפחות לא ממה שראיתי.
לגבי זה שהם צילמו אותם, יש מצלמות בכל מקום, כולם מצלמים את כולם."
בעקבות הראיון, התפתח שיח נרחב ברשת ו-Bambie Thug, Marina Satti ו-Nemo הסירו עוקב מ-Baby Lasagna. לאחר מכן, הוא פרסם סטורי באינסטגרם בו הוא מציין שהוא מגנה את הפעולות של הממשלה הישראלית, וכי הוא מרכין את ראשו בפני פלסטין וקורבנותיה, שהם בתפילותיו כל ערב כשהוא הולך לישון ושהוא יתאמץ על מנת לסייע לפצועים "בטרגדיה האיומה הזו".
* ב-21/08/24 העלתה Sertab Erener, זוכת אירוויזיון 2003, שלקחה חלק במופע הביניים בחצי הגמר השני, וידאו ליוטיוב שלה המראה אותה מאחורי הקלעים של האירוויזיון. בסרטון היא נראית מגיבה בשאת נפש להופעה הישראלית ומציינת כי היא נגד השתתפות ישראל בתחרות.
* בראיון שנתנה ב-27/08/24 לפודקאסט The Euro Trip, ציינה ראשת המשלחת הגרמנית, Alexandra Wolfslast, כי האווירה באירוויזיון הייתה מטרידה. היא גינתה את העובדה שחלק מהאמנים הורחמו על ידי אחרים, אך לא ציינה שמות או מדינות.
* בראיון שנתן Mustii, נציג בלגיה, ב-28/09/24, הוא מספר כי תקלה בתקשורת בין רשות השידור הוולונית לבין ההפקה השבדית וחוסר שליטה קריאטיבית מצד הוולונים פגמו בהופעה שלו. בנוסף, ציין כי היה שרוי בדיכאון עקב האירועים מאחורי הקלעים, ושקל לפרוש מן התחרות.
* ב-17/10/24 זכה הרגע שבו קיבל Martin Österdahl קריאות בוז זכה בפרס "הרגע הטלוויזיוני הטוב ביותר" בטקס פרסי הטלוויזיה ההולנדי.
* ב-20/10/24, נציג גרמניה, Isaak, טען בראיון כי עדן גולן ספגה בריונות במהלך התחרות וכי האולם שבו התקיימה התחרות "היה ספוג שנאה".
* ב-24/10/24, נציג בריטניה, Olly Alexander, ציין כי הוא הופתע מכמה שהאירוויזיון הוא תחרות פוליטית: "הייתה כל כך הרבה דרמה ושערורייה בשבוע שקדם לתחרות, זה פשוט היה ממש מטורף… זה בהחלט לקח את הפוקוס. למען האמת, האירוויזיון מנסה להיות א-פוליטי, אבל הוא בעצם היה פוליטי כבר זמן מה, אולי תמיד… ואולי הניסיון להיות א-פוליטי הוא עצמו מעשה פוליטי. אני לא יודע. אף אחד לא יכול היה לצפות לזה, אבל בהחלט לא הבנתי עד כמה האירוויזיון פוליטי וכמה פוליטי הוא תמיד היה".
* ב-24/10/24 נחשף כי שמו של Joost Klein הוסר מהלו"ז של החזרה הגנרלית לגמר כ-30 דקות לפני שהוא עצמו לקח חלק במצעד הדגלים:

🚨 EXCLUSIVE: The EBU removed Joost Klein from the grand final dress rehearsal at least 30 minutes BEFORE he took part in the first flag parade, we can exclusively reveal.

The below script update was sent out at 12:56, 34 minutes before the rehearsal begun: pic.twitter.com/Rx9tpGvnWu

— Gabe (@esc_gabe) October 24, 2024

* בנובמבר 2024 פורסם דו"ח על אירוח האירוויזיון במאלמו, שחשף השפעה כלכלית חיובית משמעותית על העיר, עם עשרות אלפי מבקרים, שתרמו לכלכלה המקומית בהיקף של 445 מיליון קרונות (38.5 מיליון יורו). האירוויזיון חיזק את מעמדה של מאלמו כעיר אירועים מובילה, כשמבקרים העניקו ציונים גבוהים לנגישות, ביטחון ושירות. בנוסף, האירוע עודד שיתוף פעולה בין התושבים, בעלי העסקים והעירייה, והותיר תשתית ארגונית לקידום אירועים גדולים נוספים במאלמו בעתיד.
* בדצמבר 2024 פורסם כי העלות הסופית עבור עבודת המשטרה באירוויזיון 2024 הייתה 92M קרונות שבדיות, הכוללת גם את ההכנות לשבוע התחרות. המאמץ המשטרתי היה הגדול ביותר עד כה בשבדיה. בנוסף, לעיר מאלמו היה תקציב משלה לאמצעי אבטחה. 30M קרונות היו אמורים להספיק לכסות את העלויות לפני ובמהלך האירוויזיון, אבל התקציב נשבר ב-12.8M קרונות.
* בדצמבר 2024 נערך ראיון עם יו"ר קרן השידור הציבורי ההולנדית, Frederieke Leeflang, ומנכ"ל רשות השידור ההולנדית, Taco Zimmerman. לדבריהם, פסילתו של Joost Klein הייתה "סערה מושלמת ועצובה". Leeflang: "אני חושבת שג'וסט לא היה נפסל אם תחרות השירים הייתה מתקיימת במדינה שאינה שבדיה". Zimmerman: "התגובה למאבק בהתנהגות אגרסיבית הרחיקה לכת. תקריות כמו זו עם יוסט מתרחשות שש או שבע פעמים בכל מהדורת אירוויזיון וסוגרים את הדברים כמו מבוגרים".
רשות השידור השבדית ואיגוד השידור האירופי רצו בתחילה לפעול רק על סמך הצהרת הצלמת, מבלי לשמוע את קליין וצוותו. Leeflang, עורכת דין מנוסה, התעקשה ששני הצדדים ישמעו. לאחר מכן התקיים שימוע במשטרה ונראה כי לאירוע לא היו השלכות והשתתפותו של Klein אושרה. אבל רשות השידור השבדית ואיגוד השידור האירופי המשיכו ועשו טעות ביישום הכללים. איגוד השידור אמרו שאין להם ברירה מלבד פסילה מכיוון שהייתה חקירה של התובע. Leeflang: "אבל הדיווח המשטרתי הזה התברר כלא נכון. אז עוד לא החליטה הפרקליטות לפתוח בחקירה. אבל הדיווח, שהתברר כלא נכון, יצר אפקט של כדור שלג". Zimmerman חוזר על הצהרתו שהפסילה הייתה חסרת פרופורציה ודוגל בסובלנות רבה יותר לאמנים שהם מעט שונים יותר: "האם כולנו צריכים להיות כבשים ענוגים? האם מותר לאמנים להיות מוזרים? Joost הוא בחור ממש טוב. אבל אנחנו חיים במקום אחר. עידן עם נורמות וערכים שונים. Pete Townshend (הגיטריסט של The Who) נהג לנפץ גיטרות נהדר." משלחת רשות השידור צפתה בגמר בחדר מלון עם בירה ופיצה. Leeflang הייתה היחידה שנכחה בגמר: "במהלך קבלת הפנים הסתכלו עלינו בזלזול. זה יהיה לקח לפעם הבאה, וודאו שהכללים ברורים יותר, ואל תקבלו החלטות נמהרות".
* במרץ 2025 קיים Joost Klein ראיון עם ה-the Guardian הבריטי, בו סיפק פרטים חדשים על התקרית: לדבריו, יש לו תיעוד של האירוע בטלפון שלו, אשר צולם על ידי הצלמת, והוא עשוי להעלות את זה ליוטיוב יום אחד.
הוא ציין כי מישהו, כנראה מהמשלחת או מהעיתונאים הישראלים, צילם אותו במשתנות בשירותים.
הוא ציין כי אמר "Why not?" במסיבת העיתונאים בתגובה על כך שעדן גולן לא צריכה להשיב לשאלה מסוימת, כי הוא מאמין שכולם שווים (ומכאן שעליה היה לענות על השאלה כנראה?).
הוא סירב לתת הצהרה במהלך התחרות לגבי המלחמה בעזה מאחר והאירוויזיון הוא אירוע א-פוליטי.
* האירוויזיון היה המשדר הנצפה ביותר בישראל לשנת 2024 עם רייטינג של 36.8%.
* האירוויזיון היה המשדר, שאינו ספורט, הנצפה ביותר בספרד, עם רייטינג של 41.8%.
* כאשר הוכרז כי האחים Marcus & Martinus משתתפים במלודיפסטיבלן השבדי הם ספגו ביקורת קשה בנורבגיה. במהלך סקירת אירוויזיון 2024, העיתונאי Ralf Lofstad כתב ב-Dagbladet: "ועכשיו, האחים קוו… סליחה, Marcus & Martinus", רמז לשמו של Vidkun Quisling, ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. בעקבות הביקורת הציבורית, העיתונאי התנצל והסיר את הדירוג שנתן לאחים. אביהם של התאומים הגיש תלונה למועצת האתיקה העיתונאית בטענה שההשוואה פוגענית ולא מוסרית, אך העיתון Dagbladet הכחיש כי עבר על כללי האתיקה. בסופו של דבר, המועצה קבעה כי אין כאן הפרה של האתיקה העיתונאית, וכי מדובר בהבעת דעה לגיטימית. יו"ר המועצה, Anne Weider Aasen, ציינה כי "ייתכן שהתובעים לא מצאו את זה משעשע, אבל יש מרחב די רחב להבעת דעות בעיתונות." יצויין כי Dagbladet ידוע בתור עיתון צהוב וסנסציוני, עם כותרות מוגזמות בנושאים פרובוקטיביים.
* באפריל 2025 פורסם כי כל זכויות הפרסום במשדרי אירוויזיון 2024 בישראל נמכרו בבלעדיות לחברת יוניברסל מקאן, דרך זכיינית התאגיד כאן מדיה. מקאן שילמה על פי ההערכות כ־2.5 מיליון ש"ח על זמן הפרסום. ההחלטה עוררה ביקורת מצד חברות מדיה מתחרות שטוענות כי מדובר בצעד חריג הפוגע בתחרות החופשית. לטענתן, מדובר בהדרה של גופי פרסום אחרים, בניגוד לרוח גוף ציבורי שאמור להיות פתוח לשוק כולו. למרות טענת "כאן מדיה" שכל גוף יכול לרכוש זמן פרסום ממקאן – גם אם אינו לקוח שלה – בשוק הפרסום הטילו ספק בכך, בגלל ניגודי אינטרסים וחוזים קיימים. תגובת כאן: הכל נעשה כחוק, ולמרות שלא נדרש מכרז – ניתנה אפשרות שווה לגופי המדיה לרכוש פרסום מראש. עוד נאמר כי ההכנסות מפרסום השנה באירוויזיון גבוהות משמעותית מבשנה שעברה.
* במאי 2025 התראיינה נציגת ישראל, עדן גולן, לוואלה סלבס ואמרה: "לפני האירוויזיון, במיוחד כשהיו עליי איומי מוות שיפוצצו וישימו עליי מטרות, באיזשהו שלב ההורים שלי, שרצו שאטוס, אמרו לי: 'עדן, אנחנו לא יודעים אם זה שווה את החיים שלך'. זה הגיע למצב שחשבתי, 'וואו, מה אם אני לא אחזור?', היו לי בראש תמונות שאני עומדת על הבמה, שרה ויורים בי". מבין המתמודדים היא אומרת שהיו רק ארבעה שהיו נחמדים אליה, ביניהם נציגי לוקסמבורג, צרפת וגרמניה. לגבי מי היה הכי מגעיל עליה ציינה "אפשר להתווכח אם זו האירית או היווניה או ההולנדי." היא ציינה כי כמעט אף אחד לא רצה להתקרב אלייה. היא מציינת כי המנהל של נציג פינלנד התפרץ לחדר בזמן שהתארגנה ודרש ממנה להסיר את הסרטון עמו.
* בערב אירוויזיון הבא ב-2025, פרסמה נציגת דנמרק, Saba, סטורי לגבי חוויותיה הקשות מהאירוויזיון: "היום מציינים שנה לגמר האירוויזיון… אחת מהתחרויות הכאוטיות והאינטנסיביות ביותר אי פעם. לא הייתי שם. במאלמו. הייתי מנותקת אחרי חצי הגמר. מערכת העצבים שלי פשוט לא יכלה לסבול את זה יותר. הייתי מלאה. בליווי, משטרה, מאבטחים, מסוקים מעל המלון, עיתונות ישראלית והסטנדרטים הכפולים של איגוד השידור האירופי. הכל התמקם בגוף. במקום זאת, ישבתי בדירה בנורברו עם משפחתי וצפיתי בגמר עם חבריי על המסך. זה כמעט הרגיש מבלבל לנסוע מעל אורסונד ולצעוד לעולם שלא הושפע (באופן מובן) מכל זה לחלוטין. זה היה כל כך עז ובו זמנית גם משחרר, אבל הגביע סיים בידיים הכי נקיות. בהצלחה לאיגוד השידור. זה הרגיש מוזר לחזור הביתה ולנסות לחיות כאילו הכל נורמלי. שנה לאחר מכן, אני עדיין בטיפול. אני שולחת מחשבות לאלה שעומדים באמצע קרקס ציבורי. אני רואה שאיגוד השידור הודיע ​​שהם מוכנים כעת לדיאלוג לגבי השתתפותה של ישראל. זו פעם ראשונה. והגיע הזמן. אני עדיין עושה את חלקי. בדיוק כמו שתמיד עשיתי…"
* ב-20/05/25 פורסמה כתבה בעיתון ספרדי על מה שהם קוראים "כיפוף החוקים לטובת ישראל" בתחרות: "נחשפו מסמכים פנימיים של איגוד השידור האירופי מהם עולה כי האיגוד סטה במכוון מהמלצות שנקבעו לאחר חקירה עצמאית בעקבות התנהלותה של המשלחת הישראלית באירוויזיון 2024. למרות מתיחות חסרת תקדים ופניות מצד מדינות אירופה לקיים דיון על השתתפות ישראל באירוויזיון 2025, בחר האיגוד להתעלם מהמלצות ועדת החקירה ולדבוק בהחלטותיו הפוליטיות והמסחריות. ב-11/05/24, יום הגמר, שיגר האיגוד מכתב "אזהרה" רשמי למשלחת הישראלית, ובו נטען כי חברי המשלחת הפגינו "התנהגות פולשנית, פוגענית ופרובוקטיבית" כלפי משלחות אחרות, וכי פרשני "כאן" השמיעו הערות מפלות, במיוחד נגד ההופעה של אירלנד. בעקבות כך, המשלחת הישראלית הועברה לאזור מבודד ונדרשה לשמור על כללי התנהגות מחמירים. למרות זאת, בהובלת יו"ר קבוצת ההתייחסות, Bakel Walden, והמפקח על התחרות, Martin Österdahl, איגוד השידור נמנע מלנקוט סנקציות אמיתיות. טרם התחרות, שישה רשויות שידור, כולל זו הספרדית, הזהירו כי ישקלו לפרוש מהגמר בשל האווירה העוינת שיצרה המשלחת הישראלית. כ-16 מדינות הגישו תלונות רשמיות. ביוני 2024 מונתה המפיקה הדנית Pernille Gaardbo לערוך חקירה עצמאית, שהתבססה על 53 ראיונות עם נציגים מהאיגוד, ראשי משלחות ומארגנים. הדו"ח כלל שורת המלצות לשיפור ההתנהלות, כולל הקפדה על נייטרליות, שמירה על כללי תקשורת, מניעת פגיעה בתדמית התחרות, ואחריות מוגברת כלפי האמנים. אלא שכשפורסם המסמך הרשמי של איגוד השידור, "מפת הדרכים של אירוויזיון 2025", התברר שההמלצות אומצו באופן חלקי, מעורפל, ולעיתים אף סותר. בין היתר, במקום למנוע משברים – בודדו את התחרות מהעולם: ההתייחסות למשבר עם ישראל הוסרה לחלוטין מהמסמך. במקום זאת נכתב כי התחרות חשופה ל"גורמים חיצוניים". במקום לשפר שקיפות – הגבירו את הסודיות: צומצמו הופעות העיתונאים, שידורי החזרות, וראיונות עם משתתפים. Österdahl לא נאם, אחרי שספג קריאות בוז ב-2024. במקום לשמוע את המדינות – התעלמו מהן: בקשות של ספרד, סלובניה, איסלנד ואירלנד לדון בהשתתפות ישראל נדחו בנימוק שזה "יתקיים בזמן המתאים". במקום לדרוש נייטרליות – הענישו עליה: רשות השידור הספרדית הוזהרה על כך שציינה בשידור את מספר ההרוגים בעזה וקראה לשלום. במקביל, נאסרה הנפת דגלים כמו הדגל הא-בינארי, שנשא Nemo. במסמך ניכר שהדאגה העיקרית של איגוד השידור היא כלכלית. סעיף מרכזי עוסק ב"פיתוח בר קיימא", כלומר: חיפוש דרכים להגדיל רווחים. בין השאר מוזכרת חברת הקוסמטיקה הישראלית "שמן מרוקאי", ספונסר מרכזי של האירוויזיון, המקורבת לממשלת ישראל, כשותפה אסטרטגית. זהו גם ההסבר האפשרי להתעקשות על המשך השתתפות ישראל, למרות הביקורת, החרמות והפרות הכללים. בשורה התחתונה, למרות ההבטחות לרפורמה, אירוויזיון 2025 נערך תוך חיזוק ההגנות סביב הארגון והמשתתפים – ולא סביב ערכי התחרות. במקום לטפל בשורש המשבר – השתתפותה השנויה במחלוקת של ישראל – האיגוד בחר להסתיר את הבעיה מאחורי דלתיים סגורות ולשדר 'עסקים כרגיל'." כך לדברי העיתון.
* ב-20/05/25 פורסם בעיתון טורקי כי "רשות השידור הגרמנית איימה לפרוש אם ישראל תודח ואיגוד השידור האירופי נכנע. הכתב מציין כי הדברים מתבססים על מקורות בתוך איגוד השידור. לדברי העיתונאי, גישה זו משקפת את יחסי גרמניה-ישראל ואת הקשרים הפוליטיים והכלכליים ההדוקים ביניהן. הוא גם טוען כי ההתבטאות של הנציג ההולנדי, Joost Klein, נגד השתתפות ישראל, שנאמרה במסיבת עיתונאים, הייתה הסיבה האמיתית להדחתו. לטענתו, זמן קצר לאחר שביקר את ישראל ישירות, הופצה נגדו שמועה על התנהגות פוגענית כלפי אחת מעובדות ההפקה, ואיגוד השידור הודיע במהרה על פתיחת חקירה, אך פסל אותו מהתחרות עוד לפני סיום הבירור. " כמובן, ש-Klein לא התבטא כך במסיבת העיתונאים, עובדה שפוגמת באמינות הכתבה. חלק מהחובבים ציינו כי העיתונאי ביסס את קביעתו על רשות השידור הגרמני על בסיס ציטוט של חובב בטוויטר.

* ניתן לצפות בחצי הגמר הראשון במלואו כאן:

ניתן לצפות בחצי הגמר השני במלואו כאן:

ניתן לצפות בגמר במלואו כאן: