פסטיבל Dora המיתולוגי הוא הקדם המקומי. 24 שירים יתחרו השנה על הזכות לייצג את המדינה הבלקנית במאלמו. בשנה שעברה ההרכב Let 3 החזיר את המדינה לגמר אחרי חמש שנים שחונות, וסיים במקום ה-13 בגמר. האם יש בליינאפ השנה את השיר שיעפיל על הישג זה? להלן סקירת שירי הקדם.
Alen Đuras – A Tamburitza Lullaby – שיר על כלי נגינה, שמקורו בבלקן. השיר עצמו נשמע כמו אירופופ גנרי לחלוטין, דאנס-פופ, שכבר שמענו כמותו מאות פעמים. המבטא של הזמר לא מושלם, והמלודיה נשמעת משועתקת, שום דבר מקורי. הגימיק הוא נגינת הטמבוריקה האלקטרונית אחרי הפזמון. סוג של קיינו בגרסה בלקנית. בזבוז של זמן. 2/5.
Baby Lasagna – Rim tim tagi dim – השיר נכנס לקדם אחרי פרישתה של Zsa Zsa, והפך לפייבוריט. האינטרו הוא רוקיסטי, קצוב וקליט. השיר באנגלית מלאה. זה אלקטרוניקור בולט מאד, אנרגטי מאד, עם מקצב מדבק, בתים רוקיסטיים די סטנדרטים ופזמון אירוויזיוני במובן הלא רע של המילה. כבר מדברים על זה כמשהו שיכול להצליח מאד עבור קרואטיה במאי הקרוב. אני נוטה להסכים. 3/5.
Barbara Munjas – Nepobjediva – כתבה את שירה בעצמה. הזמרת ניסתה את מזלה בקדם בשנה שעברה וסיימה במקום השמיני. השיר מתחיל במקצב אלקטרו תעשייתי משהו. שירתה של הזמרת והמלודיה לא תואמים להפקה של השיר, משהו שם לא מתחבר. ואז מגיע הפזמון, והוא בכלל בהרגשה אייטיזית. קצת מנותק ולא מגובש. יש לחזור מיידית לשולחן השרטוט ולעבוד על השיר מחדש. זה נשמע כמו משהו שעבדו עליו כמה דקות והתייאשו. 2/5.
Boris Štok – Can We Talk – השיר נכתב על ידי צמד אירי/בריטי. השיר מתחיל בנגינת פסנתר על רקע קולו הנמוך והגברי של המבצע. בפזמון השיר הופך להיות המנון רוק מסוף האייטיז. זה מיושן, נטול השראה, adult contemporary שלא רלבנטי לזמן או למקום. 2/5.
Damir Kedžo – Voljena ženo – זוכה הקדם ב-2020 חוזר להזדמנות נוספת. הוא חוזר, מן הסתם, בבלדת adult contemporary שפופולרית בבלקנים זה עידן ועידנים. באירוויזיון זה פחות עובד. לפי חוקי הז'אנר, יש כאן דרמה בפזמון, הרבה אמוציות, עיבוד מתקתק, ושיר שיכול להיות להיט רדיו מקומי. אם הוא ייתן ביצוע טוב, זה יכול להתמודד בקדם על מקום בצמרת. אם יזכה, זה כישלון ידוע מראש בתחרות האירופאית. 3/5.
Erna – How Do You Love Me – המנון פופ-רוק קליט, אבל לא אפקטיבי. הבתים בונים דרמה כלשהי, שלא מגיעה בפזמון. סתמי למדי. זה נשמע כמו משהו שרוצה להיות שיר ג'יימס בונדי, אבל נשאר על ניוטרל. נעים להאזנה, אבל לא מותיר שום רושם. 3/5.
ET – Pametnom dosta – הרכב אלקטרו מוכר למדי. צלילי אלקטרו מקפיצים פותחים את השיר, והזמרות נכנסות על רקע הפקה אלקטרונית חלקלקה. הפזמון הוא חזרה להמנוני המועדונים של הניינטיז, אבל לא אפקטיבי מספיק. כמו ברוב השירים שלהם, יש לופ אלקטרוני שמחזק את השיר, אבל בגדול, די הבנת מה הולך כאן אחרי דקה וקצת. זה נחמד לרקוד לזה, אבל בעל תוקף האזנה מאד קצר. 3/5.
Eugen – Tišine – השיר נפתח בשירת אקפלה, ואחר כל נכנסת נגינת הפסנתר. בדקה הראשונה השיר נשמע לי כבר כמו משהו שיכול להתמודד על מקום בטופ 3 בקדם. לא שזה כזה שיר חזק, אבל הוא עשוי לפי כל החוקים של בלדות מהאזור. שיר דומה זכה בקדם לפני 4 שנים. לשיר פזמון זכיר והוק ברור. לזמר קול נעים והוא נשמע מחובר רגשית לשיר. אין כאן שום בשורה חדשה, ומדובר במוזיקה די שמרנית, אבל זה עשוי נכון. לקראת הסוף השיר הופך רפטטיבי מידי. 3/5.
James Night – Nebo plače – כתב את שירו בעצמו. זה נשמע כאילו הכותב/מבצע תרגם את "Bad Romance" של Lady Gaga או כל שיר אחר שלה, ונתן לו ביצוע חלש והפקה של שקל תשעים. שיר שעבר זמנו עוד לפני שהחל. גרוע מאד. 1/5.
Lana Mandarić – More – השיר מתחיל בקטן. ניתן לשמוע קישוטי אלקטרו ברקע, אבל האווירה שקטה. לזמרת קול חם, וההפקה משלימה אותו באופן נאה. בפזמון השיר נשאר באותו מקצב, אבל הופך להיות קצת יותר אמוציונלי ואגרסיבי. הפזמון דוחק בזמרת למקסם את יכולותיה. שיר שיכול להיות רצועה נחמדה באלבום פופ-רוק, אבל לא רצועה מובילה. שיר חביב, אבל לא קומפטטיבי מספיק. 3/5.
Lara Demarin – Ne vjerujem ti – שותפה בכתיבת שירה. נכון לעכשיו זה שיר הפופ הקצבי היחידי בתחרות. אולי הוא יבלוט בשל כך. בגשר השיר עובר לנגינת פסנתר, ובמה שנשמע כמו הפזמון יש ראפר שנותן בראפ באנגלית. תשכחו ממה שאמרתי על הסיכוי של זה לבלוט. זה לא מהודק מספיק מבחינת מלודיה, והחלקים השקטים בשיר ארוכים מידי. לא נורא, אבל רחוק מלהיות יצירה משמעותית. 3/5.
Let 3 – Babaroga – נציגי 2023 רוצים לייצג את המדינה בפעם השנייה ברציפות. "באבארוגה" היא סוג של בוגימן בלקני. כצפוי מההרכב, מדובר בשיר משוגע למדי, עם הפקת רוק ואלקטרו, ואוטוטיון מעצבן למדי לאורך כל השיר. זה מאד רועש, ולדעתי ניתן להאזין לזה רק תחת השפעת חומרים. כמובן שאני מחבב את זה. Let 3 נשארים נאמנים לעצמם. הם באו לעשות שמח ובלאגן, ושום דבר לא יעצור אותם. 3/5.
Lu Dedić – Plavi leptir – צלילי כינור פותחים את השיר, במה שנשמע כאינטרו ארוך למדי. קולה העדין של הזמרת תורם לאווירה החלומית של השיר. ההפקה מטעינה את השיר בתחושה שמימית, במה שהוא אחד השירים היותר טובים בליינאפ הקרואטי השנה, לטעמי. הבתים מזכירים את סלובניה 2019. יפה. 3/5.
Marcela – Gasoline – שיר באנגלית מלאה, שלא יכולת לנחש שהגיע דווקא מקרואטיה. זה נשמע כמו ריג'קט מקדם סקנדינבי. המלודיה נשמעת מוכרת, חלשה למדי. ההפקה היא של פופ-דאנס לא מעניין במיוחד, צפוי. זה לא לגמרי גרוע, זה פשוט לא טוב מספיק. 3/5.
Mario Battifiaca ft. Robert Ferlin – Vodu piti trizan biti – השיר נפתח בצלילי פסנתר וצלילי טיפות. המבצע שר בלאות מסוים. לאחר מכן מגיע קטע של ספוקן וורד. השיר מאד מונוטוני, כמעט לא מולחן. גם שיר זה מובן אחרי 40 שניות. ממש לא דרושה לי האזנה נוספת מהדבר המקושקש הזה. 2/5.
Misha – One Day – השיר מתחיל בלופ של השיר. ההפקה אלקטרו-פופת, אך לא פרשית. הזמר שר על רקע מוזיקת מסיבות של לפני עשור או יותר. הפזמון המנוני, כולל את קולו המשוכפל וקולות גבריים נוספים. זה מאד David Guetta או Avicii וונאבי. יש בשיר משהו לאה ועייף. זה כולל Millennial Woop מתיש, שעבר זמנו. רפטטיבי ומשורבט משהו, טובע בהפקה כבדה ומיושנת. 2/5.
Natalie Balmix – Dijamanti – השיר נפתח בצלילי אלקטרו חלומיים משהו. הזמרת נכנסת בקולה מלא הנשמה. השיר עולה על קצב מהיר, בהפקה מקורית למדי. זה אחד השירים היותר מודרניים בתחרות. המנון פופ-רוק עם קישוטים עדינים של אלקטרו. נכנסים כינורות להעצמת הדרמה. זה אפקטיבי למדי. חיבבתי. 3/5.
Noelle – Baby, Baby – השיר בקרואטית מלאה, למרות הכותרת. מדובר בשיר רוק, שנורא רוצה להיות להיט, אבל נשאר מאד שטחי מבחינת המלודיה. זה כמעט מאולתר. הזמרת נשמעת חסרת חשק והביט עצל וחסר השראה. שיר שעובר לידך ולא מותיר רושם. היה ראוי לתת הפקת אלקטרו יותר מעניינת, שתשדרג את השיר. הכל כאן מראה חוסר חשק: המלודיה, ההפקה, השירה ואם הייתי מבין את השפה כנראה הייתי מגלה שגם המילים נכתבו בחוסר חשק. 2/5.
Pavel – Do mjeseca -הדבר הכי קרוב לשלאגר שתשמעו בקדם הזה. האינטרו נשמע כמו שיר של ABBA. השאר קצת פחות משכנע, אבל המלודיה בפזמון לגמרי זורקת להרכב השבדי המדובר. זה שיר שזקני זאגרב יצביעו לו בעודם חושבים "זה אירוויזיוני", אבל זה די זבלי. אפילו בשבדיה כבר לא כותבים דברים כאלה. 2/5.
Saša Lozar – Ne plačem zbog nje – בלדת סינגר-סונגרייטר עם לחן צפוי למדי. אתה מבין מהר מאד לאן השיר הזה הולך. כמו שירים רבים בקדם הזה, גם השיר הזה הולך בפזמון למחוזות ה-adult contemporary. לא שומע איזושהיא טביעה מוזיקלית ייחודית. שירים כאלה יש כמו זבל. זה ירגש את מי שזה ירגש. 2/5.
Stefany Žužić – Sretnih dana dat' će Bog – זה כבר נשמע משהו שאנחנו יותר רגילים לשמוע מהאזור. השיר נפתח כבלדת פסנתר. בפזמון השיר תופס קצב ועולה על כביש מהיר עד להתגבשותו כלהיט רדיו פופ-רוק. זה נחמד, לא עמוס מידי, אבל שמרני למדי, ולא מחדש כלום. בפזמון חסר עוד משהו כדי להפוך אותו לזכיר והמנוני, כמו שהוא שואף להיות. נחמד, אך לא יותר מזה. 3/5.
The Splitters – Od kad te sanjam – כבר על ההתחלה השיר הזכיר לי בסאונד הרכבים אקס יוגולסביים. זה פופ-רוק נעים וזורם, ששואב מהמסורת המוזיקלית של הסיסקטיז. שיר, שמנסה בפזמון להיות להיט אצטדיונים, אבל נשמע כמו הרבה שירים אחרים בז'אנר. זה ראוי, אבל לא ייחודי בשום צורה. 3/5.
Vatra – Slatke suze, gorka ljubav – השיר נפתח בצלילי גיטרה, ואווירה כללית של שיר קאנטרי. הקול של הסולן משוכפל להעניק לשיר עומק ווקאלי, אבל מבחינת מלודיה אין כאן בשורה מעניינת או בשורה בכלל. הפזמון ממשיך את קו הפופ קאנטרי, ובסופו קטע אינסטרומנטלי, שאמור להוות הוק מסוים. זה משעמם נורא, צפוי. 2/5.
Vinko – Lying Eyes – בלדת פולק באנגלית, שנשמעת בתחילה כמו גרסת דמו. הזמר עולה לפלצט, ומשתמש בקולו כדי להעביר את הכאב עומק תחושותיו בשיר. זה חביב מאד, מלודי, אותנטי. אני לא חושב שלשירים כאלה יש סיכוי בקדם, למרות האלמנט הרגשי הברור. הבחירה באנגלית די פוגמת ביכולת הקהל המקומי להתחבר לשיר. 3/5.
להלן דירוגי לשירי הקדם:
- Lu Dedić – Plavi leptir
- Baby Lasagna – Rim tim tagi dim
- Let 3 – Babaroga
- Vinko – Lying Eyes
- The Splitters – Od kad te sanjam
- Natalie Balmix – Dijamanti
- Lana Mandarić – More
- Eugen – Tišine
- Stefany Žužić – Sretnih dana dat' će Bog
- Damir Kedžo – Voljena ženo
- ET – Pametnom dosta
- Lara Demarin – Ne vjerujem ti
- Marcela – Gasoline
- Vatra – Slatke suze, gorka ljubav
- Erna – How Do You Love Me
- Noelle – Baby, Baby
- Barbara Munjas – Nepobjediva
- Misha – One Day
- Alen Đuras – A Tamburitza Lullaby
- Saša Lozar – Ne plačem zbog nje
- Pavel – Do mjeseca
- Boris Štok – Can We Talk
- Mario Battifiaca ft. Robert Ferlin – Vodu piti trizan biti
- James Night – Nebo plače
Baby Lasagna הוא לדעת רבים, וגם לדעתי, הבחירה הבטוחה ביותר למאלמו, וכנראה זה גם מה שייבחר. גמר ה-Dora ייערך במהלך חודש פברואר.