בשנה שעברה סיימה נורבגיה במקום החמישי באירוויזיון עם "Queen of Kings" של Alessandra. השנה 18 שירים מתחרים על הכרטיס הנורבגי למאלמו. האם יש בנמצא את השיר שיביא למדינה הישג לא פחות טוב מהנ"ל? להלן סקירת שירי הקדם.
Annprincess – Save Me – כתבה את שירה בעצמה. השיר מתחיל בשריקה. מדובר בפופ-דאנס מודרני יחסית, עם שאיפה להיות להיט מועדונים כשיגדל. השריקה חוזרת כדרופ אחרי הפזמונים. הקול של הזמרת טובע בהפקה והיא קצת נעלמת, השאלה היא איך היא על הבמה. זה נשמע כמו שיר קדמים ליטאי, שנשאר בקדם, אבל הוא לא בעל נוכחות מספקת כדי לקחת את כל הקופה. חביב ותו לא. 3/5.
Dag Erik Oksvold and Anne Fagermo – Judge Tenderly of Me – בלדת פופ-קאנטרי רגילה למדי, אבל שמשדרת רגש. דואט, המושר ברכות על ידי שני המבצעים. המילים יוצרות תחושה חמימה, וגם ההפקה העדינה. אני לא חובב קאנטרי בכלל, אבל מודה שאחרי כמה שירים קצביים שהאזנתי להם, זה בא בדיוק בזמן. עם זאת, מדובר ביצירה לא קומפטטיבית במיוחד. 3/5.
Eli Kristin – Touch of Venus – שותפה בכתיבת שירה. השיר נפתח בצליל כינור, ואחר כל הזמרת משמיעה קולות משונים. בלדה מלאת דרמה, קודרת משהו. השיר נבנה עד לפזמון המבאס למדי. זה שיר באווירה מקריפה, בהשראת ליל כל הקדושים כנראה, וכנראה יקבל הופעה תואמת עם שדים ורוחות רפאים. עלי זה לא הותיר הרבה רושם. הרבה דרמה על שיר רדוד. 2/5.
Farida – Heartache – שותפה בכתיבת שירה. ב-2022 הגיעה לגמר הקדם עם השיר "Dangerous". הנוכחי הוא להיט פופ-דאנס, שנשמע כאילו יצא מרומניה, כולל דרופ נצחונות אחרי הפזמון. מעבר לכך, מדובר בשיר פופ, חצי אפקטיבי, אבל לא פורץ דרך. הזמרת יורדת באנרגיות לקראת סוף השיר, רק כדי לפרוץ במודולציה הצפויה שבאה ישר לאחר מכן. זה נשמע כמו המנון מועדונים להט"בי. 3/5.
Fredrik Halland – Stranded – שותף בכתיבת שירו. באמת הייתה חסרה לי בלדת פופ סטנדרטית. מסוג השירים האמוציונליים, שמתמודדים אוהבים לבצע בריאליטי שירה דוגמת "הכוכב הבא". זה תפור לפי נוסחה, לא ממש מעניין, ומאד סקנדינבי. ההפקה עדינה יחסית ונועדה לשדר תחושה של אינטימיות. לצערי, שמעתי עשרות, אם לא מאות שירים כאלה. מסוג השירים שגם יכולים לעלות לך בפלייליסט של ספוטיפיי, ולא תזכור אותו. 2/5.
Gåte – Ulveham – הרכב אתנו-רוק. אני לא עף על פולקלור סקנדינבי, אבל השיר הנוכחי הוא משב רוח רענן. קולה של הזמרת צלול ונעים לשמיעה. בבתים גוברת הדרמה, עד לפזמון הכאסחיסטי, שם הדרמה מתפוצצת. ברור לי שזה שיר שמתאים לבמה הגדולה. יש כאן עושר הפקתי והרבה מתח, שמשתחרר בפזמון. זה נשמע כמו להיט רוק, שגם אנשים שאינם חובבי רוק יתחברו אליו. 3/5.
Gothminister – We Come Alive – הרכב מטאל-גותי, המשלב מוזיקת אלקטרו ומוזיקה תעשייתית בשיריהם. התיאור נשמע מבטיח, אבל למעשה מדובר בשיר עם מלודיה דלה ורזה. המילים מטופשות, ומתארות את הדוברים כמפלצות המתעוררות לחיים. זה רפטטיבי בבתים ולא מרשים בפזמון. הפקה עמוסה באלמנטים, שמחפים על מעט שיר. מעצבן אותי. אם גרמניה סיימה אחרונה באירוויזיון 2023, אין סיבה שזה יצליח. 2/5.
Ingrid Jasmin – Eya – שותפה בכתיבת שירה. שיר נוסף, המשלב פולקלור נורדי עם מוזיקה מודרנית. הזמרת נוטה לשלב בשירה גם מוזיקה לטינית ומוזיקת RnB. הפעם זיהיתי דווקא אלמנטים ערביים. השיר בנוי בצורה אפקטיבית, כמו להיט אירוויזיוני, עם הפקה קצת עמוסה, ברייק המיועד כנראה לריקוד, ופזמון שחוזר על כותרת השיר ונתקע בראש. 3/5.
Keiino – Damdiggida – השלישיה, שייצגה את נורבגיה ב-2019, וניצחה בהצבעת הקהל, חוזרת לניסיון נוסף. לא נראה לי שזה השיר שיחזיר אותם לבימת האירוויזיון. עם הכותרת המטופשת מבין כותרות שירי הקדם, נראה ש-Keiino איבדו את זה. זה מופק באופן מהוקצע, אבל השיר עצמו הוא דאנס ניינטיזי טיפוסי ולא מזמין. בניגוד לשירם מ-2019 ששידר תום מסוים, השיר הנוכחי לוחץ חזק מידי. את הקריאות בסאמית החליף ה"דמדיגידם" חסר המשמעות. ניסיון לסחוט את הלימון עד תום. 3/5.
Margaret Berger – Oblivion – נציגת 2013 חוזרת. האם יש לה את מה שנדרש על מנת לזכות בקדם? לעומת "I Feed You My Love" שהיה להיט אלקטרופופ אלגנטי וייחודי, השיר הנוכחי שלה מתקשה להמריא. גם זה אלקטרופופ, אבל לא מגיע לאותן רמות. בפזמון יש דרופ, אבל השיר כולו נעדר הוק, שיכול להפוך את השיר ללהיט, וההרגשה היא גם שהוא לא מספיק פרשי. זה לא רע, אבל לא ווינר בשום צורה. 3/5.
Mathilde SPZ feat. Chris Archer and Slam Dunk – Woman Show – להיט פופ-האוס, המתחיל בצעקה את כותרת השיר. הסולנית שרה את השיר, בעוד השניים האחרים נותנים בראפ, שהוא בנורבגית. זה נשמע כמו משהו שיצא מהניינטיז. מסוג השירים שאנחנו רגילים לשמוע במלודיפסטיבלן, אבל לא עושים את דרכם לגמר. אין חדש תחת השמש. רקיד ומשמח, אבל שמענו מלא כאלה. 3/5.
Miia – Green Lights – השיר מתחיל בצלילי אלקטרו חלומיים. השיר עובר להיות בלדת פסנתר. השיר נח על קולה המרגיע של הזמרת, המגישה את השיר בעדינות ראויה. בגשר מתגבר הקצב, וכבר בבית השני השיר הופך להיות מידטמפו בהפקה סמי-אלקטרונית. לצערי השיר לא נושא בשורה חדשה, ומלבד מכונת תופים שמתגברת ברקע, השיר נכשל מלעניין את המאזין הממוצע. 3/5.
Mileo – You're Mine – מדובר בזמר נורבגי-אוסטרלי, אשר כתב את שירו בעצמו. יש בשיר השפעות ממוזיקת הטין-פופ של סוף הניינטיז-תחילת האלפיימז, כמו גם השפעות דיסקו, אבל הוא מקורי למדי. אם הבנתי נכון, הוא שר שיר אהבה למישהי מתה או שהוא הרג אותה? שיר עם מילים מקבריות, מלודיה קליטה, על גבול הרפטטיבית, שכנראה תזכה להופעה קודרת ומשעשעת. 3/5.
Mistra – Waltz of Death – צמד, הכולל את Benedicte Adrian, נציגת 1984 כחלק מהרכב. חברי הצמד כתבו את השיר. בעוד היא באה מעולם התיאטרון ומוזיקת הפופ, הוא מגיע מעולם המטאל. השיר מתחיל באווירה מסתורית, בעוד הזמרת שרה בכאב נוגה. מוזיקת המטאל נכנסת ומוסיפה לדרמה, רק כדי להיעלם ולהופיע שוב בפזמון. לוקח לשיר זמן להיבנות, ועד הפזמון נדמה שאין ממש שיר. יש חלק אינסטרומנטלי. שיר שמשלב בין האופרה ופופ תיאטרלי למוזיקת מטאל, שלא ממש הולכת עד הסוף, אלא שזורה לאורך השיר, אך מנותקת ממנו. 3/5.
Myra – Heart on Fire – פופ חצי מודרני, אבל סתמי למדי. השיר קצבי ושמח, אבל גנרי מאד. אני לא חושב שאזכור איך הוא הולך עם סיומו. גם חובבי פופ טהור, כמו השיר הנוכחי, יתקשו להתחבר לשרבוט המוזיקלי הריקני הזה. זה לא רואה גמר בשום צורה או אופן. גם המודולציה בסוף השיר לא מצילה אותו. 2/5.
Super Rob and Erika Norwich – My AI – היא ניסתה את מזלה בקדם 2020, אך לא בהצלחה מרובה. הוא שם במה חדש של Gaute Ormåsen, אשר ייצג את נורבגיה ב-2022 כחלק מהצמד Subwoolfer. אפנת ה-AI מכה באירוויזיון, ולפי תגובות החובבים, בהצלחה לא קטנה. נכון לעכשיו מדובר בפייבוריט בקרב החובבים. גם כאן מדובר בפופ-דאנס, שנשמע כאילו נלקח מסוף הניינטיז. העלה לי זכרונות מ-Vengaboys. זה לא טוב. ילדותי משהו. 2/5.
Thomas Jenssen – Take Me to Heaven – אירופופ כיפי ומקפיץ, אשר בפזמון הופך להיות חצי להיט דיסקו, בעוד הזמר עולה בכמה אוקטבות. בפזמון האחרון הוא כבר לגמרי בפלצטים. רטרואי משהו, קליט, להט"בי, אסקפיסטי, סוג של גילטי פלז'ר רק בלי הגילטי. זה לא הולך עד הסוף. זה נחמד לשמוע ברדיו, אבל האימפקט שהשיר מותיר הוא לא גדול. 3/5.
Vidar Villa – Mer – זמר פופ, שכבר ניסה את מזלו בקדם של 2018, אך לא העפיל לסופר גמר. פופ קליל וקליט, בהפקה סטנדרטית למדי. גם כאן יש הדהוד למוזיקת באבלגם-פופ מסוף הניינטיז. זה שמח, מחויך וקצבי, אבל גם שמרני מאד וממצה את עצמו אחרי דקה בערך. מלודית והפקתית זה שיר די פשוט. מה שכן, הוא בנורבגית מלאה, מה שהופך אותו לקצת יותר חביב. 3/5.
להלן דירוגי לשירי הקדם:
- Gåte – Ulveham
- Ingrid Jasmin – Eya
- Margaret Berger – Oblivion
- Dag Erik Oksvold and Anne Fagermo – Judge Tenderly of Me
- Thomas Jenssen – Take Me to Heaven
- Annprincess – Save Me
- Mileo – You're Mine
- Miia – Green Lights
- Mistra – Waltz of Death
- Vidar Villa – Mer
- Farida – Heartache
- Keiino – Damdiggida
- Mathilde SPZ feat. Chris Archer and Slam Dunk – Woman Show
- Fredrik Halland – Stranded
- Eli Kristin – Touch of Venus
- Myra – Heart on Fire
- Super Rob and Erika Norwich – My AI
- Gothminister – We Come Alive
אני חושב ש-Gåte יכולים להיות בחירה מעניינת עבור נורבגיה וגם להצליח עבורה. שאר השירים לא צפויים להותיר הרבה רושם במאלמו. אין באמת פייבוריט לזכייה, והנהירה של החובבים אחר Super Rob and Erika Norwich לא תביא לזכייה בקדם, לדעתי. טרומי הגמר של ה-Melodi Grand Prix ייערכו ב-13/01, 20/01 וב-27/01. הגמר ייערך ב-3/02.
המדריך לאירוויזיון 