אירלנד לא העפילה לגמר האירוויזיון מאז 2018, ולפני זה ב-2013. כן, שתי העפלות לגמר בעשור. ובשני המקרים סיימה נמוך בגמר. מה הסיכוי של המדינה השנה לשבור את רצף הנציגויות המנחוסות? להלן סקירת שירי הקדם האירי, ה-Eurosong:
Ailsha – Go Tobann – בין כותבות שירה. מסוג השירים שעד לפני שנה אין סיכוי שהיינו מוצאים בקדם האירי. זה שעטנז בין מטאל, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקת פולקלור אירית. כרגע זה גם חביב חובבים די גדול. השאלה היא האם הקהל המקומי יזרום וישלח שיר כמו שאירלנד לא שלחה מעולם. אני לא רואה את זה עושה משהו גדול במאלמו, אבל זה יהיה שינוי דיסקט עבור האומה כולה. השיר רועש מאד ומבולגן. המלודיה עצמה די רזה. מעניין לראות איך זה יתורגם להופעה בימתית. 3/5.
Bambie Thug – Doomsday Blues – שם הבמה של Cuntry Ray Robinson, שגם מעורבת בכתיבת השיר. עוד שיר שפורץ את התקרה האירית. כוכבת א-בינארית עם שיר, שגם הוא א-בינרי: מלודי ועדין בפזמון, מתכתי ותעשייתי בבתים. זה נע בין הרועש לשקט. הבס עובד שעות נוספות ומרעיד לי את קירות החדר. דווקא זה לא מקבל מספיק תשומת לב, לעומת השיר של Alisha שהוא יותר גימיקי ופחות מורכב מוזיקלית. ה-C part ממשיך את הקו של הפזמון ובונה דרמה לברייק אלקטרו-תעשייתי. יפה מאד. 3/5.
Erica-Cody – Love Me Like I Do – בין כותבות השיר נמצאת Aimée Fitzpatrick, שהתמודדה בעצמה בקדם 2013 עם "Crashing Down". המבצעת עצמה גם בין כותבות השיר. כותב נוסף הוא Richey McCourt, שכתב ל-Will Young, Pixie Lott, Matt Cardle, Rebecca Ferguson ועוד. כותבת אחרונה היא Ruth-Anne Cunningham, שכתבה ל-JoJo, Martin Garrix and Bebe Rexha, Britney Spears, Niall Horan, One Direction, Westlife ועוד.
חוזרים למיינסטרים. לזמרת קול מאנפף, אך מובהק ומלא נשמה. פופ בהפקת אלקטרו אייטיזית, המנסה לחקות אופנות מוזיקליות קיימות. זה פופ חביב, אבל בפזמון הוא קצת מוריד. רציתי לאהוב את השיר יותר. עם באירלנד ילכו על הבחירה היותר שמרנית ופופית, הם עשויים לבחור בזה. לא רע בכלל, אבל שמעתי טובים בהרבה, וזה ייבלע במגוון השירים במאלמו. 3/5.
Isabella Kearney – Let Me Be the Fire – הזמרת בין כותבות השיר. כותב נוסף הוא Mich Hedin Hansen, שכתב ל-Peter Andre, Another Level, Damage, Lighthouse Family, Ace of Base, Westlife, Blue, Jamelia, Shayne Ward, Lee Ryan, Lemar, Blazin' Squad, Kylie Minogue ועוד.
רשימת המכותבים כאן מבטיחה, אבל השיר מאכזב. מדובר בבלדה עד מידטמפו גנרית להחריד, שאני מצפה לשמוע במלודיפסטיבלן או בקדם הנורבגי, וגם אז הוא יסיים אחרון בטרום הגמר שלו. הפזמון לוקח תפנית לפופ-האוס, אבל זה רק מחפה על שיר די בינוני. הטה-דה-דה מראה על חולשה ועצלות אמנותית. הם עוד עשויים לבחור בזה מרוב שאין להם מושג מכלום. 2/5.
JyellowL – Judas – הזמר בין כותבי שירו. ראפ בקדם האירי זה גם מרענן. הפלואו של הזמר זורם, כאשר ברקע יש שילוב של נגינה אקוסטית ואלקטרונית. המילים אישיות ונוגעות. פזמון ה-RnB קצת מאכזב, יש בו משהו לאה ונטול הוק. הראפ הוא החלק החזק של השיר, אבל לא מספיק כדי לסחוב את השיר קדימה. אפשר לחתום שזה השיר בעל הסיכויים הנמוכים ביותר לנסוע למאלמו. 3/5.
Next in Line – Love like Us – להקת הבנים החדשה של לואי וולש. One Direction אול דה ויי. השיר עולה על מסלול מהיר בבית ובונה עצמו לקראת הפזמון הסוחף. זה מידטמפו בויבנדי טיפוסי, חביב ביותר, לחובבי הז'אנר ובאופן כללי. הפזמון לא חזק מספיק כדי שיהיה כתוב עליו "נציג אירלנד לאירוויזיון". זה מאד מאד אמצע הדרך. יש כמה קטעים ממש מורידים בשיר, כמו ה-Millennial Woop, אבל זה בקטנה. 3/5.
להלן דירוגי לשירי הקדם:
- Bambie Thug – Doomsday Blues
- Ailsha – Go Tobann
- JyellowL – Judas
- Erica-Cody – Love Me Like I Do
- Next in Line – Love like Us
- Isabella Kearney – Let Me Be the Fire
במה תבחר אירלנד? לדעתי אירלנד תתקשה להתחבר לחביבי החובבים. אני חושב שזה יהיה בין Next in Line ל-Isabella Kearney, שהם השירים החלשים בקדם, אבל הלוואי ואתבדה.
הקדם צפוי להיערך ב-26/01.