הקדם האירי שוב כאן. הקדם מתקיים במסגרת התכנית The Late Late Show. האם מבין ששת השירים יימצא השיר אשר יוציא את אירלנד מהקרשים ויעלה אותה לגמר האירוויזיון? לאחר כל שיר, פאנל של מומחים מביע את דעתו על השיר והביצוע. ההצבעה היא של צוות שיפוט מקומי, צוות שיפוט בינלאומי וטלווטינג.
מנחה הערב הוא Patrick Kielty. הוא מציג את שופטי הערב ואת פאנל הפרשנים.
Isabella Kearney – Let Me Be the Fire – בסקירת השירים כתבתי: "רשימת המכותבים כאן מבטיחה, אבל השיר מאכזב. מדובר בבלדה עד מידטמפו גנרית להחריד, שאני מצפה לשמוע במלודיפסטיבלן או בקדם הנורבגי, וגם אז הוא יסיים אחרון בטרום הגמר שלו. הפזמון לוקח תפנית לפופ-האוס, אבל זה רק מחפה על שיר די בינוני. הטה-דה-דה מראה על חולשה ועצלות אמנותית. הם עוד עשויים לבחור בזה מרוב שאין להם מושג מכלום. 2/5."
בהופעה החיה: היא עולה לבמה עם חליפת מכנסיים אדומה מנצנצת. עמה על הבמה שני דיג'ייאים. ההופעה משעממת למדי. היא מסתובבת הלוך ושוב על הבמה, ומתקשה לתקשר עם המצלמה ועם הקהל באולפן. ההופעה הווקאלית לא קיימת, שטוח לגמרי.
הפאנל אומר לה כל הכבוד כי זה לא קל להיות ההופעה הפותחת. אהבו את המלודיה והווקאל שהיא הציגה. הם היו שמחים לראות את השיר גדול יותר. זה הזכיר להם את קיילי מינוג.
Bambie Thug – Doomsday Blues –בסקירת השירים כתבתי: "עוד שיר שפורץ את התקרה האירית. כוכבת א-בינארית עם שיר, שגם הוא א-בינרי: מלודי ועדין בפזמון, מתכתי ותעשייתי בבתים. זה נע בין הרועש לשקט. הבס עובד שעות נוספות ומרעיד לי את קירות החדר. דווקא זה לא מקבל מספיק תשומת לב, לעומת השיר של Alisha שהוא יותר גימיקי ופחות מורכב מוזיקלית. ה-C part ממשיך את הקו של הפזמון ובונה דרמה לברייק אלקטרו-תעשייתי. יפה מאד. 3/5."
בהופעה החיה: היא נראית כמו דמות מסרט של טים ברטון. הבאס כבד, וכך גם האיפור שלה. לצידה שני רקדנים. השיר נותן בראש, אבל הפזמון מאד מלודי ונימוח. היא נותנת הופעה טובה מאד, ומצליחה לתעל את כל היכולות הווקאליות שהראתה בסטודיו. חזק מאד.
הפאנל מעריך את ההופעה וההפקה. הם אוהבים את המראה והסאונד הייחודי שלה וחושבים שהייתה מדהימה. הם אוהבים שהיא חשבה מחוץ לקופסה. לדעתם, הגיע זמן לקחת סיכון באירוויזיון.
JyellowL feat. Toshín – Judas – בסקירת השירים כתבתי: "ראפ בקדם האירי זה גם מרענן. הפלואו של הזמר זורם, כאשר ברקע יש שילוב של נגינה אקוסטית ואלקטרונית. המילים אישיות ונוגעות. פזמון ה-RnB קצת מאכזב, יש בו משהו לאה ונטול הוק. הראפ הוא החלק החזק של השיר, אבל לא מספיק כדי לסחוב את השיר קדימה. אפשר לחתום שזה השיר בעל הסיכויים הנמוכים ביותר לנסוע למאלמו. 3/5."
בהופעה החיה: הוא עולה בלוק אורבני ונותן בראפ. לצידו רקדן שרוקד ברייקדאנס. בהמשך יצטרפו עוד רקדנים. Toshín לבושה כמו Club Kid בחליפה, הכוללת מכנסי פדלפון. הופעה טובה למה שזה, אבל זה לא קומפטטיבי בשום צורה וההעמדה קצת ענייה. הווקאל לא שם כל כך.
הפאנל חושב שהאינטראקציה בין הצמד הייתה טובה. המלודיה הייתה מתוקה. הסצינה המוזיקלית הזו קורית עכשיו באירלנד. זה שיר שגדל אלייך. שילוב בין Hi-Nrg לאירופופ. המסר עדכני וצעירים יכולים להתחבר אליו. הנוכחות של הזמרים מרשימה. האינטרו היה ארוך מידי, אבל הפזמון היה מצוין. אולי זה לא מתאים לאירוויזיון.
Ailsha – Go Tobann – בסקירת השירים כתבתי: "מסוג השירים שעד לפני שנה אין סיכוי שהיינו מוצאים בקדם האירי. זה שעטנז בין מטאל, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקת פולקלור אירית. כרגע זה גם חביב חובבים די גדול. השאלה היא האם הקהל המקומי יזרום וישלח שיר כמו שאירלנד לא שלחה מעולם. אני לא רואה את זה עושה משהו גדול במאלמו, אבל זה יהיה שינוי דיסקט עבור האומה כולה. השיר רועש מאד ומבולגן. המלודיה עצמה די רזה. מעניין לראות איך זה יתורגם להופעה בימתית. 3/5."
בהופעה החיה: היא מתחילה את ההופעה יושבת על כיסא עם שולחן בית ספר. עמה על הבמה להקה שלמה. היא מחללת בחליל. ווקאלית זה קצת הולך לאיבוד. היא נשמעת ילדותית. הנגנים פוסעים קדימה ועושים עמה תנועות. זה לא מתרומם לצערי. זה נשמע הרבה יותר חזק בסטודיו, אבל בלייב זה נשמע חובבני. יש שם גם חבר להקה אחד שמשחק את המורה. ממש שיעור במתנ"ס.
הפאנל חושב שהיא העיפה אותם למימד אחר. היא שילבה מטאל עם K-Pop. זה מדהים וזה באירית. זה יהיה להיט באירלנד, אבל עלול להיחשב באירוויזיון כבדיחה. לשיר לא היה הוק מספיק חזק. יש השוואות לפינלנד 2023. זה כיפי, קיטשי ומגניב.
Next in Line – Love like Us – בסקירת השירים כתבתי: "להקת הבנים החדשה של לואי וולש. One Direction אול דה ויי. השיר עולה על מסלול מהיר בבית ובונה עצמו לקראת הפזמון הסוחף. זה מידטמפו בויבנדי טיפוסי, חביב ביותר, לחובבי הז'אנר ובאופן כללי. הפזמון לא חזק מספיק כדי שיהיה כתוב עליו "נציג אירלנד לאירוויזיון". זה מאד מאד אמצע הדרך. יש כמה קטעים ממש מורידים בשיר, כמו ה-Millennial Woop, אבל זה בקטנה. 3/5."
בהופעה החיה: מוזר שאירלנד לא שלחה להקת בנים עד כה. האם הפעם תהיה הפעם? הבנים לא נותנים הופעה ווקאלית מרשימה מידי. ביחד זה עוד איכשהו עובד, הקולות החזקים מחפים על החלשים, אבל בנפרד חלק מהם מתגלים כחובבנים. בימתית זה הכי קלישאה של להקת בנים, והשיר לא מספיק מעניין.
הפאנל חושב שהשיר היה קליט ובלט מבין כל השירים עד כה. ההרמוניה הייתה טובה, אבל זה מזכיר את אירלנד 2023. הבנים חמודים, אבל האירוויזיון לא המקום בשבילם. שיר אירוויזיוני צריך יותר אדג'. זה מיינסטרים מידי.
Erica-Cody – Love Me Like I Do – בסקירת השירים כתבתי: "חוזרים למיינסטרים. לזמרת קול מאנפף, אך מובהק ומלא נשמה. פופ בהפקת אלקטרו אייטיזית, המנסה לחקות אופנות מוזיקליות קיימות. זה פופ חביב, אבל בפזמון הוא קצת מוריד. רציתי לאהוב את השיר יותר. עם באירלנד ילכו על הבחירה היותר שמרנית ופופית, הם עשויים לבחור בזה. לא רע בכלל, אבל שמעתי טובים בהרבה, וזה ייבלע במגוון השירים במאלמו. 3/5."
בהופעה החיה: מקדימים אותה רקדנים, ואז הזמרת עולה בחליפת חתול שקופה. האנרגיות שלה קצת נמוכות. זה חמוד, לא מחדש. הזמרת נראית קצת עייפה. הווקאל בינוני מצידה. המודולציה צורמנית. לא ברור לי כל כך איך היא הפייבוריטית לזכייה.
הפאנל חושב שהיא פרפורמרית מצוינת. השיר הוא החבילה השלמה. זה השיר הקליט ביותר מבין השישה, היא מוכנה לבמה הגדולה, אבל האם צריך להישאר על בטוח? הפזמון היה אש, יש לה ביטחון והכוראוגרפיה הייתה נהדרת. זה שיר טוב על הנייר, אבל לא עומד בהשוואה ללהיטי אירוויזיון מהשנים האחרונות.
להלן דירוגי לשירי הקדם, המתעדכן לאחר ההופעות:
- Bambie Thug – Doomsday Blues
- Ailsha – Go Tobann
- JyellowL – Judas
- Erica-Cody – Love Me Like I Do
- Next in Line – Love like Us
- Isabella Kearney – Let Me Be the Fire
מופע הביניים הוא של זוכי אירוויזיון 2022, Kalush Orchestra.
קווי הטלפון נסגרים. הפאנל מציין את Bambie Thug, Next in Line, JyellowL ו-Erica-Cody כפייבוריטים. הקהל מריע ל-Bambie Thug.
כעת הצבעת צוות השיפוט הבינלאומי:
הצבעת צוות השיפוט המקומי:
והצבעת הטלווטינג:
תוצאות סופיות:
בהצלחה לאירלנד ול-Bambie Thug במאלמו.
ניתן לצפות שוב בקדם כאן:
המדריך לאירוויזיון 