אחרי 31 שנות היעדרות, אימפריית האירוויזיונים לוקסמבורג חוזרת. בהפקת טלי אשכולי הישראלית, לוקסמבורג עורכת קדם לראשונה זה שנים. במופעי הביניים יופיעו כוכבי אירוויזיון מהעבר. הצבעה של 50% שופטים ו-50% קהל (מקומי ובינלאומי) תקבענה את זהות המנצח, שייצג את הדוכסות במאי הקרוב במאלמו. 8 שירים מתמודדים על הזכות.
תחילה מופיעה Anne-Marie David עם שירה הזוכה מ-1973, "Tu te reconnaitras". היא עונדת סרט צהוב להזדהות עם החטופים בעזה. ארבעת המתמודדים הראשונים מוצגים. Vicky Leandros עולה לבצע את שירה הזוכה מ-1972, "Après toi". ארבעת המתמודדים הנותרים מוצגים. המתמודדים מבצעים את לוקסמבורג 1965'.' "Poupée de cire, poupée de son".
מנחי הקדם הם פוסעים לבמה. אלו הם Melody Funck, Raoul Roos ו-Loïc Juchem. הם מקדמים את אורחת הכבוד, מנחת אירוויזיון 1984, Désirée Nosbusch. הם נושאים דברים ומציגים את המתמודדים שוב.
Joel Marques Cunha – Believer – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה עד מידטמפו פופית ומעט גנרית. הקול של הזמר מזכיר קצת את Hozier, אבל הסגנון הוא יותר בכיוון Imagine Dragons פוגשים את OneRepublic. הכינורות מצטרפים לפזמון התוקפני משהו, המתפקד כעוגן המרכזי של השיר. זה בסדר, קצת מים רדודים, אבל זה עובר. הפזמון מאד קליט. 3/5."
בהופעה החיה: הזמר עולה בחליפה שחורה וחולצה לבנה. ארבעה רקדנים שוכבים על הבמה ומקיפים אותו. הפנים שלו משורטטים בוידאוארט, ואחר כך מסע בין עננים. הבמה אפופת עשן, ועשן נוסף נורה מרצפת הבמה בפזמון השני. ההופעה הווקאלית סבירה, אבל אין לו נוכחות בימתית במילימטר. הוא מצטרף לרקדנים בתיפוף על החזה.
Edsun – Finally Alive – בסקירת השירים כתבתי: "פופ Fאנקי קצבי וגרובי, שזה מרענן בליינאפ הנוכחי. מצד שני, זה ברונו מארס לעניים. לוקח זמן עד שמגיע הפזמון, שמכיל יותר קטעים אינסטרומנטליים ממילים. למעשה הוא שר רק משפט קצר אחד. יש כאן הסתמכות יתרה על המקצב והגרוביות של השיר, והזנחה של המלודיה. השיר לא זכיר בשל כך, אתה רק זוכר שהיה וייב סבנטיזי חזק. 3/5."
בהופעה החיה: הוא עולה בחליפה אדומה. עמו שישה רקדנים לבושים בלבן. הוידאוארט מציג ריבועים באדום ולבן. ההרגשה היא של דיסקוטק, מה שתואם לאווירה של השיר. הוא רוקד עם הרקדנים ומשתמש הרבה בבמה. יש לו הרבה נוכחות, בניגוד לפרפורמר הקודם, והוא גם זמר טוב יחסית. יש קצת פשלות פה ושם, אבל בגדול הופעה משביעת רצון. הכוראוגרפיה של הרקדנים הזכירה לי את בלגיה 2016.
Naomi Ayé – Paumée sur terre – בסקירת השירים כתבתי: "השיר היחידי בקדם בצרפתית מלאה. בלדה מתקתקה, שנשמעת כמו בלדת פופ מודרנית, אך גנרית. מאחר והשיר בצרפתית קיוויתי לקצת אותנטיות, אבל התבדיתי. השיר היה יכול להיות באנגלית ולא הייתי מרגיש בהבדל. יש כאן אפילו Millennial Woop בלתי נסבל. זה שמיע, אבל לא מותיר רושם רב. 3/5."
בהופעה החיה: היא עולה בשמלה שחורה עם עיטורי עלים כסופים בחלק העליון. נראית מאד אלגנטית. היא עומדת ושרה מול סטנד של מיקרופון. אורות זהובים שוטפים את הבמה והמצלמה מרבה בקלוזאפים על פניה הנאות של הזמרת. זה השיר הכי טוב עד כה, אבל כזה שיילך לאיבוד על הבמה במאלמו. ההופעה הווקאלית שלה משביעת רצון.
Angy and Rafa Ela – Drop – בסקירת השירים כתבתי: "פאוור בלדה דרמטית ושלאגריסטית עם הפקה מוגזמת והיסטרית. גם כשמתרחקים מכותבים שבדים, השיר מצליח להישמע כמו ריג'קט של קדם שבדי. גנרי ופומפוזי שלא לצורך. ה-c part מאד צפוי, כמעט כמו הדרמה המיותרת בפזמון האחרון. 2/5."
בהופעה החיה: הן לובשות אאוטפיטים דומים מתחרה שחורה. הן עומדות בגבן זו אל זה. בפזמון הן מפנות את גופן קדימה. אחרי הפזמון הראשון, 6 רקדנים לבושים בסגול ושחור מצטרפים אליהן. הדרמה בפזמון עוברת יפה על הבמה. יכול להיות שזה השיר האפקטיבי ביותר עד כה, למרות שגם את השיר הזה אני לא רואה עושה משהו משמעותי במאלמו. ב-c part הן פוסעות קדימה. הופעה ווקאלית מצוינת.
מאחורי הקלעים, Désirée Nosbusch מראיינת את Anne-Marie David ו-Vicky Leandros.
One Last Time – Devil in the Detail – בסקירת השירים כתבתי: "השיר היחיד של הרכב בליינאפ הנוכחי. פופ אגרסיבי, שמנסה להיות רוק. הפזמון היה יכול לזכות להפקת רוקיסטית אולי כדי להפוך אותו ליותר סוחף. זה לא פרשי מספיק, שמענו המון שירים עצבניים כאלה, שמנסים לחקות את האנרגיה של הרכבי רוק. זה בינוני מאד ולא מעפיל לגמר אם זה רואה אירוויזיון. גם כאן יש כותב שבדי… 2/5."
בהופעה החיה: ההרכב עולה עם ז'קטים שחורים וחולצות לבנות. אחד על המיקרופון, אחד על התופים, אחת על הקלידים ושניים על הגיטרות. בוידאוארט אש ותמרות עשן. פירוטכניקה של אש גם נורית מרצפת הבמה. זה משהו שאירלנד יכלה לשלוח לאירוויזיון (עד אתמול בערב). יש גם תופים גדולים, שבאינטרו ובאמצע השיר, חברי הלהקה מתופפים עליהם החוזקה להעצמת הדרמה. זה לא באמת עובד.
Krick – Drowning in the Rain – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מזכיר את הבלדות הנוגות של Elsie Bay מהקדם הנורבגי. כמו בהן, גם בשיר הזה ישנה עצבות מתקתקה. הקול של המבצעת הנוכחית חזק יותר משל Bay, ובשל כך גורם לשיר להישמע יותר דרמטי. כן, זה קצת קיטשי, אבל ביחס לשאר השירים המיובאים מסקנדינביה לשיר הזה יש אישיות משל עצמו. 3/5."
בהופעה החיה: היא עולה בשמלה לבנה קלאסית. לצווארה שרשרת עם עיגולי כסף גדולים. בוידאוארט מראה של רחוב אירופאי בלילה. זה מאד אסתטי וזה מבוצע יפה. הנוכחות הבימתית שלה סבבה לגמרי. זה השיר הראשון שאני רואה הערב וחושב שיכול להצליח יפה במאלמו. יש במלודיה ובעיבוד של השיר הרבה דרמה, וזה עובר יפה על הבמה. היא קצת מאבדת ביטחון לטעמי באמצע השיר, אבל חוזרת לעצמה.
Chaild – Hold On – בסקירת השירים כתבתי: "עצוב מאד שהוא זנח את הסגנון שלו עבור הסגנון השבדי התעשייתי. השיר נשמע כמו שיר בית חרושת חסר נשמה, בלדה עד מידטמפו שבדית גנרית להחריד. שמענו כל כך הרבה שירים כאלה בקדמים השונים, וכמעט תמיד עומדים מאחוריהם שבדים. מרגיז כמה קל להם למכור את מרכולתם הסרוחה והעבשה. 1/5."
בהופעה החיה: הוא עולה בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועל ידיו כפפות תחרה ארוכות. המכנסיים שחורות, אבל לא קשורות לז'קט שהוא עוטה. יש לו קול מעצבן והוא לא סוחב את השיר. גם הכריזמה שלו לוקה בחסר. בוידאורט קווים וריבועים בצבעי פסטל ניאונים. זה ללא ספק השיר הגרוע של הערב, וזה זוכה להופעה בהתאם.
Tali – Fighter – בסקירת השירים כתבתי: "שיר באנגלית וצרפתית. מדובר בזמרת ישראלית או חצי ישראלית, לא הבנתי בדיוק. השיר מתחיל מבטיח עם בתים בצרפתית וסלסולים עדינים. הפזמון קצת פוגם באיכות של השיר, אבל עדיין מדובר בשיר הכי מודרני והכי מיידי מבין שירי הקדם הזה. משב רוח רענן. גם אם לא מדובר בשיר מושלם, זה לדעתי הבחירה הכי טובה שלוקסמבורג יכולה לעשות עבור מאלמו. 3/5."
בהופעה החיה: היא עולה בחליפת חתול מעור שחור ונראית כמו פאם פטאל. הרקדנים עמה לבושים בחולצות רשת שחורות, רצועות שחורות ומכנסיים שחורים. זה השיר החזק של הקדם, אבל אני לא בטוח כמה זה עובר בהופעה הזו. עם זאת, היא מחזיקה את השיר יפה. זהו שיר נוסף, שאני יכול לראות מתמודד באירוויזיון בהצלחה, עם הופעה שונה כמובן.
להלן דירוגי לשירי הקדם, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:
- Tali – Fighter
- Krick – Drowning in the Rain
- Naomi Ayé – Paumée sur terre
- Edsun – Finally Alive
- Angy and Rafa Ela – Drop
- Joel Marques Cunha – Believer
- One Last Time – Devil in the Detail
- Chaild – Hold On
הקווים נפתחים להצבעה.
במופע הביניים, כל המתמודדים מבצעים את שבדיה 1974, "Waterloo" של ABBA.
מאחורי הקלעים, Raoul Roos מראיין את זוכת אירוויזיון 1999, Charlotte Perrelli.
הקווים נסגרים.
בסרטון מוקלט, המתמודדים מדברים על שיר/הופעה שהם אהבו מאירוויזיונים קודמים. בין השאר הם מציינים את איטליה 2023, פינלנד 2023, שבדיה 2019, הולנד 2019, איטליה 2021, שבדיה 2022, אוסטריה 2014 ונורבגיה 2009.
בגרין רום, Loïc Juchem מראיין את Alexander Rybak, זוכה אירוויזיון 2009, שזה עתה אוזכר. לאחר מכן, ברכה מצולמת מהמפקח על האירוויזיון מטעם איגוד השידור האירופי, Martin Österdahl.
אחרי חישוב הקולות, להלן המעפילים לסופר גמר:
- Tali
- Krick
- Joel Marques Cunha
הקווים נפתחים מחדש. במופע הביניים הבא מופיעים כוכבי האירוויזיון Ruslana (אוקראינה 2004), Katrina Leskanich (בריטניה 1997), Alexander Rybak (נורבגיה 2009) ו- Charlotte Perrelli (שבדיה 1999 ו-2008).
המנחים מראיינים את הסופר פיינליסטים בגרין רום. הקווים נסגרים. Vicky Leandros עולה לבצע את שירה מאירוויזיון 1967, "L'amour est bleu". מלווה אותה על כינור – Alexander Rybak כמובן.
Raoul Roos מראיין את Ruslana ו-Katrina Leskanich.
מופע בינים של Schëppe Siwen בשיר "Danzen".
זוכי עבר בברכות מצולמות למתמודדים וללוקסמבורג.
הגיע זמן תוצאות.
השופט הבריטי מצביע:

השופט הקפריסאי מצביע:

השופטת הבלגית מצביע:

השופטת הסלובנית מצביעה:

השופט הגרמני מצביע:

השופטת הפורטוגלית מצביעה:

השופט הצרפתי מצביע:

השופטת השבדית מצביעה:

אחרי ראיונות של המתמודדים בגרין רום, הגיע הזמן להציג את הצבעת הקהל:
70 נק' – Joel Marques Cunha
85 נק' – Krick
84 נק' – Tali
בהצלחה לטלי וללוקסמבורג במאלמו!
ניתן לראות שוב את הקדם כאן: