הקדם הספרדי מגיע הערב לסיומו. ברוכים הבאים לגמר פסטיבל בנידורם. 8 שירים העפילו מחצאי הגמר. ההצבעה תהיה 50% של צוות שיפוט בינלאומי, 25% הצבעת קהל ו-25% הצבעת צוות שיפוט דמוסקופי.
הערב נפתח בהופעה של Ruth Lorenzo עם שירה מאירוויזיון 2014, "Dancing in The Rain".
מנחי הערב הם Ruth Lorenzo, Marc Calderó ו-Ana Prada. הם עולים לבמה ופותחים בדברים. הם מציגים את שופטי התחרות: Carlos Baute, Ángela Carrasco, Guille Milkyway, Beatriz Luengo, Lee Smithurst, David Tserunyan, Marta Piekarska, Nicoline Refsing.
María Peláe – Remitente – בסקירת השירים כתבתי: "לאור כשלונה של Blanca Paloma באירוויזיון 2023, אני מעריך שהספרדים יתרחקו מפלמנקו כמו מאש בשנים הקרובות. השיר הזה גם פחות אינטנסיבי מ-"Eaea". זה פלמנקו יותר קלאסי, מלא נשמה, אבל לא כזה שלוחץ מידי. ההפקה פריכה ונעימה, מודרנית מאד. זה השיר הראשון שאני שומע ואוהב בליינאפ הנוכחי, או לפחות לא מקבל ממנו דחייה אוטומטית. אותנטי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הופעה עם הרבה מסרים ויזואלים. רקדנים ללא חולצה עומדים במסדרון, אשר בסופו גרם מדרגות, שעליו הזמרת עם גיטרה. היא לבושה באאוטפיט שחור אלגנטי, מניפה את הגיטרה בידה ופוסעת מטה. המצלמה חותכת בין הפריימים. המסדרון מלא בצלבים מוארים. ל-Peláe קול מלא נשמה ומבט חודר. רוב ההופעות בפסטיבל מוגזמות, אבל אני יכול להגיד שמקרה של ההופעה הנוכחית, היא תואמת את השיר האמוציונלי והדרמטי. מצוין."
בהופעה החיה: היא פתחה את חצי הגמר שלה, ובצדק נבחרה גם לפתוח את הגמר. פרפורמרית חזקה מאד ויציבה. ספרד לא תבחר בזמן הקרוב בפלמנקו אחרי איך שסיימה באירוויזיון בשנה שעברה. אז אין לזה סיכוי, אבל זה שיר מצוין והופעה חזקה מאד.
St. Pedro – Dos extraños (Cuarteto de cuerda) – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה לטינית עדינה, אקוסטית וקסומה. יש כאן קצת בוסה נובה, הרבה פסנתר וכלי מיתר. חובבים השוו את זה לפורטוגל 2017, ובעוד אני מתקשה לראות את זה זוכה באירוויזיון, אני כן חושב שזה אחד השירים היותר טובים בפסטיבל. זה קלאסי, המנגינה נימוחה, לזמר קול מקסים. רומנטי של פעם. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא מחזיק ורד אדום ומתקדם לקדמת הבמה. הוא עומד במרכזה ואלומת אור קטנה מאירה אותו. צללית של רקדנית בוידאוארט. הוא לובש חליפה שחורה מודרנית וחולצה לבנה. זה רומנטי ויפה. ההופעה הווקאלית עדינה וללא רבב. הוא מאד פוטוגני. זה מוכן לאירוויזיון כמו שזה."
בהופעה החיה: האם ההופעה השנייה בסדר ההופעות תקבור את סיכויו לזכות בתחרות? הוא זכה בחצי הגמר השני ונחשב לפייבוריט גדול לזכייה. הופעה עדינה מאד וראויה לציון. ספרדים רבים מקווים שזה יהיה ה-פורטוגל 2017 שלהם. אולי זכייה באירוויזיון? נראה לי קצת הגזמה, אבל זה שיר מצוין.
Angy Fernández – Sé quién soy – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הוא אלקטרו פופ-רוק בלתי מזיק. המלודיה קצת אייטיזית, ההפקה אלקטרונית בבתים והופכת רוקיסטית בפזמון. קצת שני שירים, שהולחמו להם יחדיו. הפזמון אמנם רוקיסטי, אבל המלודיה מאד פופית. לא מלהיב, למרות שנורא רוצה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא מתחילה שכובה על רצפת ה-LED בתוך משולש מואר. היא נעמדת ושרה בין קירות עמודי בניין. ידי הרקדניות אוחזות בה. בפזמון היא מנסה לפרוץ את הקירות. זו הצגה שלמה, אבל בניגוד להופעה הקודמת זה נראה קצת יותר שלם ופחות הופעת בית ספר. עדיין, יותר מידי דברים קורים על הבמה. כולל עשן, מכונת רוח וגיטריסטית עצבנית אחת. בסוף השיר היא נותנת בריקוד עם הרקדניות."
בהופעה החיה: היה לזה מומנטום קצר אחרי חצי הגמר הראשון, אבל הוא חלף. אני עדיין חושב שההופעה מוגזמת ועמוסה. היא מצוינת, הן ווקאלית והן מבחינת נוכחות בימתית. סוס שחור? אולי.
Jorge González – Caliente – בסקירת השירים כתבתי: "…זה מתאים ללפני עשרים שנה. ריקי מרטין זרק את השיר הזה באיזה פח, ומשם הוא נשלף. גם הקול של הזמר מזכיר את מרטין. שירה חושנית של הזמר, קצת ראפ/דקלום, צלילים לטיניים ודרופ לטינו-פופ בפזמון, שאמור להוות הוק, אבל סתם מציק. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד במכנסי מטאדור וללא חלק עליון, ועמו ארבעה רקדנים בגופיות שחורות. הם רוקדים בחמישה תאים. הם פוסעים קדימה ועושים תנועות מיניות זה כלפי זה. זה נורא מנסה להיות Chanel בגרסה הגברית-הומואית. זה עובר טוב מאד בלייב, לעומת בסטודיו, זה מופק מאד. בברייק הוא נותן ריקוד פלמנקו. זה מסתיים בתו גדול ובבום. גם זה מוכן לאירוויזיון כמו שזה."
בהופעה החיה: גם לשיר הזה היה את הרגע שלו, רק שהוא טרם חלף. כמו עם Chanel לפני שנתיים, אף אחד לא ספר את זה לפני ההופעה החיה, אבל ההופעה נוטפת הסקס הפכה את זה לפייבוריט, כולל מקום שני בחצי הגמר השני, אחרי שסיים ראשון בקהל ובצוות השיפוט הדמוסקופי. ההופעה הנוכחית פחות טובה בחצי הגמר. יש עודף עשן, אשר מסתיר את פניו של הזמר בתחילת השיר.
Nebulossa – Zorra – בסקירת השירים כתבתי: "סינת'פופ ודרים-פופ קצבי אייטיזי. הזמרת שרה בקולה החושני על רקע ההפקה הפשוטה יחסית לשיר אלקטרוני. אחרי אחד הפזמונים יש שאגות גבריות, שלא תואמות את רוחו העצלה והאדישה של השיר. זה בסדר, אבל לא מלהיב בשום צורה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "אחד מחביבי החובבים. הזמרת באאוטפיט שחור מוגזם, הבמה אפופת עשן וספות אדומות. מאחוריה שני רקדנים מוגזמים ומאחוריהם מתופף וקלידן. ווקאלית היא יותר מדקלמת משרה. אני לא מצליח להבין מה ההתלהבות מהשיר. הרקדנים מורידים את ההאוטפיט ונשארים במחוכים חושפי ישבן. כל הופעה כאן מתחרה מי תדבר יותר להומואים, וזה מתחיל להימאס."
בהופעה החיה: זה חביב חובבים שלא הצלחתי להבין עדיין. זה מאד קאמפי, והקהל שר איתה, כאילו אנחנו בקונצרט שלה ולא בקדם מרובה משתתפים. זה אומר הרבה על הפופולריות של השיר בקרב הקהל המקומי. באם זה יזכה, אני חושש שההתלהבות לא תעבור לקהל האירופאי.
Sofia Coll – Here to Stay – בסקירת השירים כתבתי: "השיר בספרדית, קטלונית ואנגלית. חביבת חובבים שנייה ודי מובהקת. אני גם מבין למה. יש כאן דרמה אירופופית קאמפית, שהחובבים אוהבים. קצת דקדנט אירופאי בדמות להיט מועדונים ניינטיזי. יש לי הרגשה שזה פלופ רציני. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת שמלת סטרפלס בצבע תכלת וכובע גדול תואם. מישהי חושבת שהיא ליידי גאגא. היא יורדת בגרם מדרגות מפותל, אל עבר להקת רקדנים המחכה לה. הם מורידים ממנה את הכובע והיא מתנועעת עמם. הכוראוגרפיה בפזמון מביכה, והשיר עצמו מביך לא פחות. בברייק אחרי הפזמון השני היא מורידה את השמלה ונותרת עם בגד גוף זהוב ומגפיים עצומים תואמים. זה כזה הומואי, ברור שהספרדים אוהבים את זה. היא עולה בגרם המדרגות וכבר אין לה אוויר."
בהופעה החיה: זה התחיל כחביב חובבים מאד גדול ואיבד אוויר עם עלייתם של שירים אחרים. אני חושב שדי ברור שאין לה סיכוי כעת, וטוב שכך. זה מהשירים היותר חלשים של הערב. אנחנו כבר בשיר שלישי ברצף של התחנפות לקהילה הלהט"בית. ההופעה עצמה טובה יחסית.
Miss Caffeina – Bla bla bla – בסקירת השירים כתבתי: "אחד הפזמונים היותר חזקים בליינאפ הנוכחי לטעמי. גם זה אלקטרופופ, הפעם כזה יותר אייטיזי, אבל זה מגניב. השירה של הזמר בבתים היא על רקע מנגינה קצובה ודרמטית קצת, ואז מגיע הפזמון ואתה מרגיש שהסבלנות השתלמה. זה אכן נשמע כמו שיר שכתב הרכב, ולא משהו תעשייתי מידי עשנכתב על ידי כותבי קדמים אובססיביים. יפה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הסולן שוכב על רצפת ה-LED. הוא מתרומם ועומד כרוע על קונסטרוקציה מרובעת גדולה. מתחתיו שלושה רקדנים לבושים כאילו יצאו מהסרט "מטריקס". בשני צידי הקונסטרוקציה שני הנגנים של ההרכב. כולם לבושים באאוטפיטים בצבע בייבי בלו. הסולן יורד במדרגות ומצטרף לרקדנים. ההופעה קצת קרה לי, ולסולן אין כל כך נוכחות, אבל זה השיר הכי טוב עד כה והכי טוב בקדם הדלוח הזה."
בהופעה החיה: זה הפייבוריט שלי, למרות שדי ברור עכשיו שאין לו סיכוי. בסטודיו זה השיר הטוב ביותר, אבל לצערי לא היה להם רגע בלייב, והם צפויים לסיים איפשהו בתחתית הטבלה בסוף הערב. אולי המיקום בסדר השירים ייתן להם איזשהו בוסט? אפשר רק לקוות.
Almácor – Brillos platino – בסקירת השירים כתבתי: ""נצנצים מפלטינה". להיט פופ-דאנס אירופופי, שהפך לחביב חובבים מוקדם. זה מועדוני, קליט, קצבי, נתקע לך במוח הרבה אחרי שהשיר הסתיים. מופק בקפידה, אבל כנראה לא יזכה בחיבת הקהל והשופטים הספרדי ויהיה המועמד של OGAE בתחרות ההזדמנות השנייה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "במה דינמית ועתידנית. הוא לובש אאוטפיט, שקצת קשה לי להגדיר במילים, אבל חלקו מבוסס AI. ווקאלית הוא לא סוחב את השיר. הוידאוארט בוהק מאד ואורות הלייזר שוטפים את הבמה. הביט והפלייבק מרימים את הקהל."
בהופעה החיה: זה עוד שיר שהתחיל חזק עם חשיפת השירים, אבל איבד גובה בחצי הגמר, אולי עקב הופעה ווקאלית חלשה. גם הפעם ההופעה הווקאלית לא טובה. זה יכול להיות להיט רדיו ושיר מסיבות מצליח בספרד, אבל במאלמו לא נראה את זה.
להלן דירוגי לשירי הגמר אחרי ההופעות:
- Miss Caffeina – Bla bla bla
- St. Pedro – Dos extraños (Cuarteto de cuerda)
- María Peláe – Remitente
- Nebulossa – Zorra
- Angy Fernández – Sé quién soy
- Jorge González – Caliente
- Almácor – Brillos platino
- Sofia Coll – Here to Stay
הקווים נפתחים להצבעה. הגיע הזמן למופע הביניים הראשון, Abraham Mateo:
מסתבר שהיו בעיות טכניות בהופעה של Almácor. הקהל צועק ודורש שיתנו לו להופיע שוב.
Ana Prada מראיינת את המתמודדים בגרין רום. מופע הביניים השני הוא של Camela:
הגיעה זמן ההצבעה. תחילה הצבעת השופטים, שקולותיהם מהווים 50% מהתוצאה הסופית:
ועכשיו תוצאות צוות השיפוט הדמוסקופי, שקולותיו מהווים 25% מהתוצאה הסופית:
תוצאות הצבעת הקהל, שקולותיו מהווים 25% מהתוצאה הסופית:
להלן תוצאות גמר הפסטיבל:
- Nebulossa – 156
- St. Pedro – 139
- Angy Fernández – 128
- Jorge González – 124
- Almácor – 99
- María Peláe – 86
- Sofia Coll – 73
- Miss Caffeina – 59
בהצלחה ל-Nebulossa ולספרד במאלמו!
ניתן לצפות שוב בגמר כאן.
המדריך לאירוויזיון 