שבדיה ממשיכה במסעה למאלמו. שישה שירים נוספים יתמודדו על שני מקומות בגמר. שני שירים נוספים יעפילו לשלב הראש בראש בתום טרום הגמר החמישי. ניתן לצפות בשידור החי כאן. פרטים על כותבי השירים והמבצעים ניתן לקרוא כאן.

הערב נפתח בהופעה של להקה, היושבת בקהל. המנחה Carina Berg עולה לבמה ונושאת דברים. היא מדברת על אסטוניה, לא הבנתי למה. מתמודדי הערב מוצגים.

התחרות מתחילה.

Maria Sur – When I'm Gone – שיר דאנס קודר עם צליל EDM-י אפקטיבי. יש מכונת תופים כבדה ולופים של סינתיסייזר. היא צועקת בפזמון ומפגינה את יכולותיה הקוליות, כמו גם את יכולת הריקוד שלה. הצבעים השולטים הם לבן, כסף, טורקיז, סגול וציאן. האווירה היא עתידנית. יש עמה רקדן. יש 7 מקורות לייזר: 3 מכונות לייזר ועוד לייזרים שיוצאים מ-4 מסכי LED. יש אפקשט של עשן בהולוגרמה. זה הרבה יותר טוב מהשיר שלה מהשנה שעברה, אבל יש משהו מאד קר בשיר וקשה, לי לפחות, להתחבר אליו. זה טין-פופ עם הוק ברור, אבל טרם איתרתי שם נשמה. 3/5.

Engmans Kapell – Norrland – הופעת בכורה למתמודדים המבוגרים ביותר במלודיפסטיבלן השנה. הם מגיעים מנורלד. מוזיקלית, האווירה היא שבדית כפרית. הצבעים השולטים הם אדום, לבן וצהוב. האווירה היא של הופעה חיה, חמימה, הופעה בבר השכונתי אם תרצו. על הבמה שני פודיומים קטנים. קיר ה-LED מציג לב ובפזמון קונפטי. זה הכי שיר שייקבר בטרום הגמר ולא ימשיך הלאה. זה מחויך, שמח, אבל גם קלישאתי מאד. בסוף השיר נכנס הכינור ויש מודולציה. קונפטי נורה משני מקורות. מסך ה-LED נפתח ומוחלף בתאורה. 3/5.

Dear Sara – The Silence After You – שיר פופ שלם, עם פזמון קליט, שאמור להיות מרגש. לזמרת קול חם, כמעט מלאכי. הצבעים השולטים וכוללים לבן, סגול, טורקיז וציאן. התאורה פשוטה, אך אפקטיבית. האווירה אמנותית, אישית ואורגנית. כדור דיסקו יורד מהתקרה. על הרצפה שובל של חלקיקים. הוידאוארט מציג חלקיקים, חלל ואורות צבעוניים. האורות הלבנים מייצגים את "השתיקה", בעוד הצבעוניים את ה"ויטאליות". היא לבדה על הבמה, לובשת חליפת מכנסיים כחולה. זה לא קליט מספיק, לא חזק מספיק, ולא טוב מספיק. אגדיל אפילו ואומר שמדובר בשיר גנרי למדי. לא רע, לא טוב, איפשהו באמצע. 3/5.

C-Joe – Ahumma – אפרוביט עם פזמון טיפשי, שבו שרים "Ahumma mamama yeah", כאילו היה זה "הקונה מטטה". שמח ואנרגטי. הצבעים השולטים הם צבעים חמים של כתום וצהוב. בוידאוארט הדפסים שבטיים. יש עמו 6 רקדנים. על הבמה 3 פודיומים מדורגים. יש 5 צינורות פלורסנט עשויי LED, אשר בנויים בפודיומים. בבתים הוא לא ממש מדייק ווקאלית, בפזמון עוזרים לו קולות הליווי. במלודיפסטיבלן אוהבים את האפרוביט הזה, ומידי פעם מביאים שיר בז'אנר. אני לא מחובבי הז'אנר, וגם חושב שספציפית השיר הזה לא טוב, שטחי מאד מבחינה מוזיקלית, מחניף לאוזן מידי. מאמין שזה לא ימשיך הלאה אחרי הערב. 2/5.

Liamoo – Dragon – הוא מתחיל את השיר ברכיעה. יש 4 מגדלים מדורגים. יש פירוטכניקה של אש המובנית בכל מגדל. הבמה אפופת עשן. הוידאוארט מציג עשן, דרקון ואש. מדובר במידטמפו עד אפטמפו, עם סאונד קודר יותר ממה שאנו רגילים לשמוע מהזמר. הופעה ווקאלית טובה של המבצע. הצבעים השולטים הם לבן, אפור, שחור, כתום וענבר. האווירה היא של כוח ועוצמה לצד רוחניות. התנועות שהוא עושה בהשראת מאמנויות לחימה ומדיטציה. גם שיר זה הוא פופ גנרי למדי, לא קומפטטיבי ועם הוק חלש למדי. כמה אפשר להסתמך על הופעות ואפקטים ולהתעלם ממלודיה? 2/5.

Fröken Snusk – Unga & fria – זה נשמע כמו שיר דאנסבנד שעבר עיבוד מחדש. הצבעים השולטים הם ורוד, ירוק ולבן. האווירה היא אנרגטית, של פסטיבל עממי. היא רוכבת על סוס. עמה על הבמה שישה רקדנים בחצאיות ורודות או מכנסיים לבנים. זה שיר מסריח למדי, וכמובן שהוא הולך להיות חביב חובבים אחרי טרום הגמר הזה. זה ממש דרעק באווירה כפרית. לא הבנתי למה היא צריכה את המסכה המטופשת הזו. מה הגימיק פה? 2/5.