פורטוגל בוחרת! ה-Festival da Canção, שזו הפעם ה-57 שהוא מתקיים, התקיים במוצאי שבת. מי ייצג את פורטוגל במאי?
סה"כ יתמודדו 12 שירים, שהעפילו לגמר התחרות. ניתן לצפות בתחרות בשידור חי כאן.
המנחים הם Filomena Cautela, מנחת אירוויזיון 2018 ו-Vasco Palmeirim, מגיש רדיו ומנחה של רשות השידור הפורטוגלית. שניהם הנחו את גמר הקדם גם ב-2019-2023. כמו תמיד, מנחת הגרין רום, היא Inês Lopes Gonçalves.
הערב נפתח בצמד המנחים מאחורי הקלעים בקטע משעשע. הם מחליטים שהכי נכון להביא נגנים על כלי נשיפה אתניים למופע הפתיחה. Gonçalves מצטרפת אל המנחים מאחורי הקלעים והגג ממשיך. הם פוסעים אל הבמה ומבצעים גג נוסף, הפעם הם משנים את המילים של שירי פורטוגל באירוויזיון. היה שם את פורטוגל 1966, 1992 ו-1972.
המתמודדים מוצגים והתחרות מתחילה!
Silk Nobre – Change – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בנאום תוכחה לא ברור. הוא מדבר על שינוי והצורך בו. או אז מתחיל השיר, ומדובר בפופ-גוספל מטופש למדי, שהייתי מצפה לשמוע בקדם השווייצרי למשל. בהמשך השיר נודד למחוזות הבלוז. אין לי כוח לזה, באמת. זה גרוע ויומרני בו זמנית. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא מתחיל את ההופעה בפרופיל. הוא לובש חליפה לבנה עם עניבה שחורה. עמו על הבמה ארבעה זמרי ליווי, שמשחקים עם מסכות. הוא רוקד כמו דוד שיכור בחתונה. המילים מביכות, השיר שלו מביכה. לא סתם מיקמתי את השיר הזה במקום האחרון מכל שירי הקדם."
בהופעה החיה: איזה זמר ושיר מביכים, ואיך רואים שסדר ההופעות נקבע בהגרלה. השיר הגרוע של הקדם העפיל איכשהו לגמר במקום שירים אחרים ראויים יותר. הוא שינה עניבה וכעת היא סגולה. גם גרביו סגולות. מעבר לזה, האנרגיה שלו קרינג'ית, המבטא שלו קשה והכל נורא פתטי.
Rita Onofre – Criatura – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה עד מידטמפו באווירה קצת שאנטית בשילוב אלמנטים של סינגר-סונגרייטר. האווירה שהשיר משרה נעימה, אבל לא קומפטטיבי. גם שיר זה חסר הוק חזק. ה-"איי איי איי" בפזמון לא מספק את הסחורה לטעמי. יש בי צד שמעריך את היצירה הזו, ויש בי צד שכועס על זה שזה לא חזק מספיק. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא יושבת על כיסא לבושה אאופיט לבן בוהק וגולש. אלומת אור מאירה אותה. בוידאוארט אורות בכחול, לבן ובז'. גם היא לבדה על הבמה, רוקדת לה. היא נעה הלוך ושוב, מתכופפת, מתרוממת וחוזר חלילה. ההופעה לא משנה את דעתי המוקדמת על השיר."
בהופעה החיה: ההופעה הווקאלית שלה חלשה יותר מבחצי הגמר. השיער שלה עשוי קצת אחרת. היא עדיין משוחחת עם כיסא, לבושה באאוטפיט לבן, שגורם לה להיראות כמו ליצן. בשלב כלשהו היא אוספת את השיער.
Noble – Memory – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת רוק רך, adult contemporary, שיר רדיו, שלא מותיר רושם רב. לזמר קול גברי ורוקיסטי, אבל המלודיה עצמה לא מעניינת במיוחד. הפקה מינימליסטית וטיפוסית לבלדות רוק מהסוג הזה, אבל הרגשתי שאני בחזרה בניינטיז עם השיר הזה. מילא אם היה לשיר הוק חזק או משהו שהיה הופך אותו לזכיר, אבל הוא נעדר מהשיר הזה. זה בסדר, אבל לא מעבר לכך. מישהו כתב שפורטוגל הייתה יכולה לנצח באירוויזיון 1994 עם השיר הזה. זה קצת נכון. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עולה בחליפה תכולה, בלי חולצה מתחת לז'קט. זה נראה מבטיח, אבל זה שיר מיושן. בוידאוארט מסגרות של תמונות ונורות. שירה נאה, אבל שום דבר לא קורה."
בהופעה החיה: הופעה זו ללא שינוי. אני לא אוהב את השיר והוא ממוקם באחד המקומות האחרונים שלי, אבל אני מבין למה זה העפיל לגמר. מדובר בבלדת רוק גנרית למדי ומיושנת, שמדברת למספיק אנשים שירימו את הטלפון עבורו. אני לא חושב שהערב זה יעשה משהו רציני.
Buba Espinho – O farol – בסקירת השירים כתבתי: "אינטרו רומנטי ואפקטיבי שמזכיר את זוכה אירוויזיון 2017 מטעם פורטוגל. הצליל המנוני. הפסנתר והגיטרה הפורטוגלית דומיננטים בשיר, והאווירה הכללית רומנטית. החובבים רוצים שתהיה מקהלה שלמה שתלווה אותו בלייב. שיר עם מלודיה מתוקה, רך, עיבוד עשיר וטאץ' של מוזיקה פורטוגלית מקומית מאזור Alentejano. חסר לזה המשהו הנוסף שידחוף את השיר קדימה, אבל זה באמת שיר מתוק. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הופעה פשוטה, בה הזמר יושב בין הנגנים, לובש חליפת זמש ירוק בקבוק גדולה. בוידאוארט ים ואיש זקן עם מקבל עומד על צוק וצופה בו. יש לו קול נהדר וחם. הוא נעמד בפזמון השני ופוסע קדימה. איזה שיר מקסים. זה עולה אצלי ל-4/5."
בהופעה החיה: הפייבוריט שלי להערב, ואחד האהובים עלי בעונת הקדמים שזה עתה הסתיימה. הוא החליף מלבושים וכעת לובש בגדים אפורים. אסתטית זה לא פוגע בשיר, אבל אני חושב שתכלת יהלום אותו יותר. חוץ מזה, ההופעה זהה. איזה שיר מקסים.
Nena – Teorias da conspiração – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בנגינת פסנתר. מדובר בבלדת פופ ו-easy listening. זה נעים להאזנה, מופק בעדינות, אבל שמרני למדי. המנגינה מחממת את הלב, אבל נדמה שהשיר הזה מקומו על גלי האתר ולא על בימת הקדם. זה נינוח עד נינוח מידי, לא מעניין במיוחד, לא מאתגר בשום צורה ולא מותיר עליך רושם רב אחרי שהוא מסתיים. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא יושבת, לובשת אאוטפיט זהב ללא שרוולים. לצידה שני נגנים. קולה נעים והמלודיה נימוחה. יש לשיר צלילי בינלאומי, מאד לא פורטוגלי. היא קמה באמצע השיר ופוסעת קדימה. לקראת סוף השיר היא מגבירה את עוצמת שירתה."
בהופעה החיה: תיאוריות הקונספירציה של ננה. גם קצת הפתיע אותי שהעפיל לגמר, אבל לא יותר מידי. השיר נעים להאזנה, והקול שלה נהדר, אבל השיר פשוט לא קומפטטיבי בכלל.
Iolanda – Grito – בסקירת השירים כתבתי: "מבחינת כמות הצפיות, זה השיר המוביל לזכייה בקדם. הזמרת שרה בקולה הצלול. כלי הנגינה המלווים אותה נכנסים אט אט לאחר מכן. בגשר נבנה המתח עד לפיזמון הנימוח והמלודי. לאחר מכן, השירה נהיית קצובה וגם העיבוד. לשיר יש סאונד דרמטי, והקול של הזמרת עצמתי. זה כמו גל שסוחף אותך, לעיתים רגוע ואמביינטי, לעיתים סוער. יש חלקים קצת חנפניים ומוכווני אירוויזיון בשיר, ואת זה פחות אהבתי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הפייבוריטית הגדולה. היא לובשת אאוטפיט לבן, שיערה משוח לאחור ואור נוגה על גופה. ידיים של חמישה רקדנים כמעט נוגעים בה. פניהם מכוסות מסכות תחרה. בפזמון המצלמה מתרחקת ומראה את הבמה הערומה. אני תוהה האם מדובר בגרסה הפורטוגלית לבלגיה 2015. ההופעה הווקאלית מצוינת."
בהופעה החיה: היא אמורה לנצח לפי כל התחזיות. אני עדיין לא הבנתי מה כל כך מדהים בשיר הזה. הוא לא רע בכלל, אבל הוא מתאמץ מידי לטעמי. ההופעה טובה מאד ואפקטיבית, זהה לזו של חצי הגמר. אולי יש לזה סיכוי לבלוט בין כל שירי הצחוק והבדיחה באירוויזיון? לא יודע.
No Maka feat. Ana Maria - Aceitar – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה פשוטה למדי. בבתים השיר קצת אנונימי, אבל הפזמון מכפר עליו. הוא נחמד ונשמע יפה בקולה המלאכי של הזמרת. האווירה נוסטלגית ומנחמת, ויש כאלו שהשוו את השיר לפורטוגל 2022. היו גם השוואות לאירלנד 2018. אני לא מוצא את עצמי בזה כל כך. זה נעים, אבל לא מעבר. מלודית זה לא מעניין כל כך. סביר. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הבמה מוארת בכחול. בוידאוארט סקייליין של עיר. הזמרת לובשת שמלת ערב כסופה א-סימטרית. הנגנים והמלוות בלבן. הקול שלה לא מרשים כל כך בלייב והשיר חולף לו מבלי להותיר רושם."
בהופעה החיה: מה שהכי בולט זה שהקול של הזמרת לא עומד באותו הסטנדרט של שאר הזמרות והזמרים הערב. היא נראית מצוין, זה כן. גם השיר עצמו לא שם. היא שינתה שמלה ועכשיו היא לובשת שמלה מוזהבת נוצצת.
Cristina Clara – Primavera – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה פורטוגלית עדינה, עם צליל מקומי בחסות הגיטרה הפורטוגלית. האווירה היא של צ'יל-אווט. המוזיקה אווירתית ונוגעת. הקול של הזמרת עשיר וההגשה אינטימית ויפה. בחלק מסוים בשיר מתחיל קטע ספוקן. זה משהו שיכלנו לשמוע בקדם בסיקסטיז והשנה וזה נשמע רלבנטי בכל צורה. מוזיקה שלוקחת אותנו למסע. פשוט ויפה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת עליונית לבמה חסרת צורה וחושפת בטן ושמלה סגולה רחבה. עמה על הבמה שלושה נגנים, העומדים בשורה ומתפקדים גם כזמרי ליווי. בוידאוארט שקיעה סטטית. גם השיר הזה הוא פשוט ויפה, והיא מבצעת אותו במלא קסם. גם זה עולה אצלי ל-4/5, אבל יורד מקום אחד מתחת לשיר הקודם."
בהופעה החיה: הכריזמה שלה עומדת בניגוד לנינוחות של הפרפורמרית הקודמת. היא החליפה את השמלה הסגולה באדומה. יש לשיר צליל אקספרימנטלי, ועם זאת מסורתי משהו. פשוט שיר יפה.
Rita Rocha – Pontos finais – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פופ-אינדי עם צ'יל אאוט. זה מתחיל כמעט כמו לשחות במים, עם צלילים עדינים. השיר מתחיל עדין ושביר, אך מתגבר מבלי שתרגיש זאת. עם זאת, התקשיתי להתחבר לשיר. זה נחמד, אבל אין הוק חזק לשיר וקשה לזכור אותו לאחר שהוא מסתיים. הנבל הוא תוספת יפה לעיבוד של השיר, הקול של הזמרת יפה מאד וצלול, אבל משהו בחבילה הכוללת לא מתחבר לכדי משהו עם אימפקט. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הצילום מתחיל בשחור ולבן. הזמרת יושבת ומנגנת בנבל, לובשת אאוטפיט שחור. היא מעלה אוקטבה והצילום עובר לצבע. בוידאוארט ירח ועשן מגורענים. עמה על הבמה להקת נגנים בשחור ולבן. ההופעה יפה ואסתטית, אבל המלודיה לא חזקה מספיק, וזה מאד בולט."
בהופעה החיה: האינטרו של הנבל יפה, הקול של הזמרת יפהפה וגם הוידאוארט אמנותי ומרשים, אבל כמו שכבר ציינתי, אני לא מרגיש שהכל מתחבר למשהו משמעותי עבורי כמאזין. עבור לא מקומיים, כל הרצף של השירים עשוי להישמע זהה.
Leo Middea – Doce mistério – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בנגינת כינורות דרמטית. הזמר נכנס בשירה נינוחה על רקע הכינורות, שנותנים עכשיו אווירת צ'יל קלילה. המקצב גובר וההפקה נעשית עשירה יותר. בפזמון השיר עובר להיות מעין בוסה נובה זורמת וקלה לעיכול. זה נחמד לשמיעה, אבל לא באמת מחדש שום דבר. באמצע השיר, הוא הופך להמנון כדורגל ברזילאי, וזה כבר כן מחדש לי קצת. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא עומד לבדו על הבמה, לובש בגדים שחורים וז'קט חום. בוידאוארט אלמנטים מתחלפים מן הטבע. הוא חמוד מאד, מקפץ ומחייך בלי הפסקה. בפזמון אנשים רוקדים עמו בוידאוארט, אבל באמת שהוא ממלא את הבמה באנרגיה שלו. זה שיר שמח ומחמם לב."
בהופעה החיה: הוא זכה לכותרות בתקשורת ולתמיכה של חבריו מתעשיית המוזיקה לאחר שחשף את הגזענות שספג מחלק מהפורטוגלים. הוא החליף אאוטפיט, וכעת הוא לובש חליפה אפורה וחולצה צבעונית. הוא ממש מאיר את הבמה עם האנרגיה שלו, אבל זה נשאר בגזרת ה"חמוד", ולא ממש מעבר.
Perpétua – Bem longe daqui – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי אלקטרו-פופ אייטיזיים. הסולנית נכנסת בקולה העדין והאווירה היא צ'ילית ואמביינטית, המלודיה פריכה ונעימה. הפזמון עצמי פופי וחמוד מאד. העיבוד יפה ורטרואי. השיר לא קומפטטיבי בכלל, אבל המלודיה וההפקה יפות ונעימות. קראתי השוואות לז'אנר ה-City pop היפני, ואני יכול להבין מאיפה זה נובע. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הם לבושים כבחבורת היפסטרים בלתי. הסולנית בחליפת לבן פנינה. מאחוריהם עיר מצוירת, ובפזמון – כדור דיסקו. הם נעים מצד לצד במשהו שהוא בין חינני לדבילי. זה חמוד וזורם, אבל לא קומפטטיבי בעליל, וזה כבר שיר שני ברצף שנע על רצף הנמנום."
בהופעה החיה: אני שמח לראות שהזמרת בריאה ושלמה ויכולה להופיע. היא שינתה מראה וכעת היא עם שיער קארה אדמוני. היא גם ויתרה על המשקפיים, שייחדו אותה במידה מסוימת. שוב, שיר חמוד, ביצוע ראוי, הפעם עם סאונד אייטיזי קל.
João Borsch – …Pelas costuras – בסקירת השירים כתבתי: "שיר אלקטרו-פופ-רוק יפה ואקלקטי. משלב כמה סגנונות. המלודיה הזכירה לי את ההרכב Muse, רק בשפה הפורטוגלית. באמצע השיר עוברים מרחבות המועדונים לאצטדיוני הרוק. לאחר מכן נכנס אורגן ומעניק לשיר צליל שלאגריסטי, שאפשר לזהות גם במלודיה. הפזמון קליט, אבל אני לא בטוח עד כמה הוא מקורי וחזק כדי להצליח בקדם. מעניין אותי איזו העמדה הם יתנו לזה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הזמר עולה לבוש בשחור ולבן, עם חולצה פתוחה ומלא שרשראות. לידיו כפפות אדומות. סביבו הרבה מיקרופונים. הוא לוקח אחד ופוסע קדימה בפזמון. בוידאוארט דמויות רצות. עמו על הבמה גיטריסטית וקלידן/דיג'יי. הופעה ווקאלית טובה והופעה בימתית מלאת נוכחות. חבל שהוא סתם פוסע מצד אחד של הבמה לאחר לאורך רוב ההופעה."
בהופעה החיה: השיר החותם את השירים המתמודדים, הוא המודרני והאקספרימנטלי ביותר מכולם. זה עשוי לשרת אותו בהצבעה. המלודיה וההוק ברורים ומידיים מאד. יש לו גם את ההופעה המרשימה ביותר הערב מבחינת הסטייג'ינג. יכול לאתגר את יולנדה בהחלט.
להלן דירוגי לשירי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:
- Buba Espinho – O farol
- Cristina Clara – Primavera
- João Borsch – …Pelas costuras
- Leo Middea – Doce mistério
- Iolanda – Grito
- Perpétua – Bem longe daqui
- Rita Onofre – Criatura
- Rita Rocha – Pontos finais
- No Maka feat. Ana Maria - Aceitar
- Nena – Teorias da conspiração
- Noble – Memory
- Silk Nobre – Change
כעת, Filipe Melo, Samuel Úria & Co במופע לכבוד 50 שנים למהפכת הציפורנים.
מופע הביניים הבא הוא של Mimicat, נציגת 2023.
מופע ביניים נוסף – The Black Mamba & Co במחרוזת ABBA.
הגיע זמן תוצאות. ראשית, השופטים מצביעים.
צוות השיפוט של Norte מעניק 12 נק' ל-Iolanda.
צוות השיפוט של Centro מעניק 12 נק' ל-Iolanda.
צוות השיפוט של Lisboa a vale do tejo מעניק 12 נק' ל-Silk Nobre.
צוות השיפוט של Alentejo מעניק 12 נק' ל-Buba Espinho.
צוות השיפוט של Algarve מעניק 12 נק' ל-Iolanda.
צוות השיפוט של Madeira מעניק 12 נק' ל-Iolanda.
צוות השיפוט של Azores מעניק 12 נק' ל-Iolanda.
הניקוד מתורגם ל-1-8, 10 ו-12:
ועכשיו להצבעת הקהל:
1 – Nena
2 – Buba Espinho
3 – No Maka feat. Ana Maria
4 – Perpétua
5 – Silk Nobre
6 – Noble
7 – Rita Rocha
8 – Leo Middea
10 – Iolanda
12 – João Borsch
מה שאומר, ש-Iolanda היא המנצחת.
בהצלחה ל-Iolanda ולפורטוגל במאלמו!
ניתן לראות שוב את גמר הקדם כאן.
המדריך לאירוויזיון 