2025: מונטנגרו – סיקור ה-Montesong – המדריך לאירוויזיון

מונטנגרו חוזרת אחרי היעדרות של שנתיים. הערב היא בוחרת את השיר לבאזל. 16 שירים מתמודדים, מתוכם ייבחר הערב הנציג על פי הצבעת השופטים והקהל.

התחרות נערכת במלון ווקו, בפודגוריצה, מונטנגרו. מנחי הערב, Marko Todorović ונציגת מונטנגרו 2022, Vladana Vučinić, עולים לבמה ופותחים בדברים. היא לובשת שמלה נוצצת בצבע תכלת עם יונת שלום גדולה על חזה. מופע הפתיחה כולל את נציג יוגוסלביה 1983, Danijel Popović בביצוע פלייבק לשירו "Džuli".

המנחים מבצעים קטעים מיוגוסלביה 1984, מונטנגרו 2015 ו-2022. לאחר מכן, אנו מתוודעים למנחי הגרין רום, שמראיינים את נציג 2014, Sergej Ćetković. חוזרים למנחי הערב, שממשיכים לשיר שירי אירוויזיון מקומיים. אפשר להתחיל כבר? בגרין רום מראיינים את מפיק הערב ונציג סרביה ומונטנגרו 2005, Danijel Alibabić. לאחר מכן, סרטון על ההיסטוריה של מונטנגרו באירוויזיון. המנחה Vladana Vučinić עולה בשמלה חדשה לבצע את שירה מאירוויזיון 2022, "Breathe", בגרסתו האיטלקית, "Respira". גם כאן מדובר בפלייבק מלא.

לאחר מכן, סרטון על האירוויזיון המתקרב. אחרי הסבר על ההצבעה, משהו שנראה כמו סרטון על ההיסטוריה של הטלוויזיה המונטנגרית.

סוף סוף התחרות מתחילה!

Anastasija Koprolčec – Kraj – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בצלילי פסנתר נוגים, והזמרת נכנסת בקולה המלוחשש. תופים עמומים וצלילי חליל בלקני מקדמים את בוא הפזמון. זה נשמע כמו בלדה סמי-בלקנית רגילה למדי. מאד Adult Contemporary, מלודי למדי, מופק בדרמטיות. אין שום דבר ייחודי או בולט בשיר, למרות שהוא נעים להאזנה. הרגשה שמשהו חסר. מודולציה צפויה לקראת סוף השיר וסיום דרמטי. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת שמלה בצבע גוף, עם כל מיני אלמנטים נוצצים עליה. היא עושה כוראוגרפיה מוזרה עם הידיים. ווקאלית היא נשמעת בסדר, אבל ההופעה הבימתית קצת מביכה. היא מנסה לרקוד קצת בפזמון. הבמה אפופת עשן והוידאוארט מראה כוכבים נופלים לקראת סוף השיר. השיר לא מותיר שום רושם, ההופעה חובבנית. יורד אצלי ל-2/5.

Tina Džankić – Nova – על גרסת הסטודיו כתבתי: "צלילי אלקטרו-Fאנק פותחים את השיר. עם כניסתה של הזמרת לשיר, מעטרים את השיר צלילי אמביינט ודיסקו. זה שיר שעובד ליד ולא מותיר הרבה רושם. בפזמון הזמרת מראה את יכולותיה הקוליות. זה מרענן לקבל שיר חצי קצבי ואווירה Fאנקית מגניבה, אבל השיר עצמו לא מספיק מעניין מבחינת המלודיה, מנומנם משהו. סביר, ולא יותר. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת חצי שמלה, חצי חליפת מכנסיים בגווני אפור עם סטרפלס ומחשוף עמוק. עמה 4 רקדניות בשמלות בצבעים שונים. ההופעה הווקאלית טובה מאד ויש לה נוכחות בימתית. זה כבר שיפור מההופעה הראשונה המקרינג'ה. נחמד, קליט, מבוצע טוב.

בגרין רום מראיינים את Anastasija Koprolčec.

Nemanja Petrović – Među zvijezdama – על גרסת הסטודיו כתבתי: "הוא נשמע כמו עשרות זמרי בלקן אחרים. קול גנרי לחלוטין, שאפשר לשמוע בקדם הסרבי והקרואטי. השיר הנוכחי הוא בלדה דרמטית (איזו הפתעה), עם פזמון מלודי סנ-רמואי. זה שיר לדודות לדעתי. הפקה מאד דרמטית ומגוחכת. הבנתי את השטיק. 2/5."
בהופעה החיה: הוא לובש חלי]ת עור שחורה. עמו על הבמה שני רקדנים מחובקים, הלבושים כמלח ואהובתו. כמו שניתן היה לצפות, הוא זמר טוב, אפילו טוב מאד. יש ירח גדול בוידאוארט ונסיון למכור איזו אווירה בלקנית דרמטית. בברייק מקפצים חבורת רקדנים בבגדים מסורתיים, רוקדים סביב הבחורה, גם היא בבגדים מסורתיים.

Band 9 – Stop War – על גרסת הסטודיו כתבתי: "האם השיר נכתב על המלחמה בעזה או על המלחמה באוקראינה? גיטרות דיסטורשן חורכות את האוויר וצלילי סירנות מלחיצות עוקבים אחריהן. למרות הכותרת באנגלית, השיר כולו במונטנגרית (או סרבית, תלוי את מי שואלים). זה לא מלודי כל כך ולא נעים לי להאזנה. הרבה צעקות ושירה בנהמות. נכון, אני לא הקהל לשירים מהסוג הזה, ואני לא מבין אותם, ובכל זאת אני יכול להגיד שזה לא שיר טוב. 2/5."
בהופעה החיה: צבעי שחור ואדום שוטפים את הבמה. צמד המילים "Stop War" מופיע בוידאוארט. חברי הלהקה לבושים שחורים. הם צורחים את השיר הלא מלודי הזה, אני מתקשה להבין את האפיל שלו. טוב, הבנתי את הפרנציפ, אפשר להמשיך לשיר הבא.

בגרין רום מראיינים את Tina Džankić, Nemanja Petrović ו-Band 9.

Tamara Živković – Poguban let – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר הוא שיר גיבוי, שנכנס לקדם לאחר פרישת מתמודד אחר. גם זו בלדה, וגם זו צפויה למדי בהתפתחות שלה, מההתחלה ועד הסוף. הכל נורא רגיל, גם הדרמה. יש לשיר אפקטים מיותרים של אלקטרו בין הפזמון לבית. הקול של הזמרת נחמד, אבל לא יותר. אני יכול להבין למה זה היה שיר גיבוי, זה לא מספיק טוב. מצד שני, זה לא לגמרי גרוע. 3/5."
בהופעה החיה: היא עולה עם אאוטפיט בזהב ולבן. עמה על הבמה 4 רקדניות בלבן, שפוסעות סביבה ומזיזות את הידיים. היא מפתיעה בהופעה ווקאלית טובה. הכוראוגרפיה השלה מביכה והיא כל הזמן מתעסקת עם האזנייה. ויזואלית זה חובבני, אבל זה לפחות נשמע טוב.

Luka Radović – Kada dođe maj – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בצליל דרמטי וממשיך כמידטמפו סטנדרטי למדי עם הפקת אלקטרו-פופ. למען האמת, זה שיר פופ-רוק בלקני רגיל למדי, מיושן מאד, בהפקה כבדה שלא לצורך. גם זה Adult Contemporary. למל"מי מאד, לא מעניין מספיק. הבתים נשמעים משורבטים, כאילו הכותבים רצו להגיע מהר מאד ולהרשים בפזמון, ולא טרחו להשקיע בהם. 3/5."
בהופעה החיה: אורות ירוקים שוטפים את הבמה. הזמר לבוש שחורים ועוטה משקפי שמש. עמו על הבמה רקדנית לבושה בשחור מכף רגל ועד ראש. זה קשה לשמיעה, הוא מזייף בלי הכרה, בעוד הרקדנית מקפצת סביבו. זה יורד אצלי ל-2/5. תגרמו לזה להיגמר כמה שיותר מהר. מדובר באסון מכל אספקט.

בגרין רום מראיינים את Tamara Živković ו-Luka Radović.

Đurđa – To ljubav je – על גרסת הסטודיו כתבתי: "אחד מחביבי החובבים המוקדמים. צלילי פסנתר פותחים את השיר. הקול של הזמרת נעים ומלטף. בהמשך מצטרפים צלילי פעמונים וכלי מיתר. המלודיה של השיר מתקתקה ומזכירה שירי ערש, אולי בגרסתם הבלקנית. הפזמון כבר מזכיר לנו במבנה שלו שאנחנו בבלקן. זה לא הכי מודרני, אבל אני מבין למה זה פייבוריט אצל חלק מהחובבים. עם זאת, מה זה כבר יכול לעשות באירוויזיון? זה יכול לראות גמר בשנה קשה, אבל לא להצליח בו יותר מידי. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת שמלת מלמלה לבנה ויושבת על הרצפה. מאחוריה חישוק, כמו בהופעות של ישראל ולטביה באירוויזיון 2024. זה נחמד, יש בזה משהו מנחם, גם אם מיושן. ההופעה קצת מתלקקת לי מידי. ווקאלית היא נשמעת בסדר, אבל אין לה קול מיוחד. אני תוהה אם זמרת אחרת הייתה יכולה לעשות מזה יותר.

Kejt – Obala raja – על גרסת הסטודיו כתבתי: "שם הבמה של Katarina Bogićević. הבנתי שהיא סוג של מפורסמת, למרות שלהיות מפורסמת במדינה של 600K אנשים זה לא זה. יש לה קול טוב, וזה נשמע שהיא מסוגלת להגיע לגבוהים. השיר עצמו הוא אלקטרופופ קצת אנונימי, עם ברייק של כינורות חשמליים. הבתים חזקים מהפזמון. זה לא הכי קומפטטיבי וקצת פרווה, אבל היא מצילה אותו. השאלה היא האם היא תוכל לעשות זאת גם בלייב? 3/5."
בהופעה החיה: השיר מתחיל בערימה של רקדנים על הבמה. עליהן נמצאת הזמרת. שיערה עשוי בראסטות. את הבמה שוטפים אורות סגולים ויש צמחייה מאחור. היא עצמה לובשת עליונית לבמה וחצאית לבנה לא ברורה. יש עבודת כוראוגרפיה עמוסה. הביצוע הקולי עצמו בינוני, והיא לא מצילה את השיר כפי שעשתה בסטודיו. כל הריקודים מסיחים את הדעת. אולי עדיף.

בגרין רום מראיינים את Đurđa ו-Kejt. משום מה, Luka Radović גם איתם.

Nina Žižić – Dobro došli – על גרסת הסטודיו כתבתי: "נציגת 2013. בין כותבי השיר Darko Dimitrov. אז ב-2013 היה לה את השיר הכי טוב בתחרות, אך היא לא העפילה לגמר האירוויזיון בגלל שופטים חסרי טעם. Dimitrov מאכזב כבר הרבה מאד זמן בשירים שהוא שולח לתחרות, וגם זה לא שונה. בלדת פופ סטנדרטית עם הוק חלש מאד. הפזמון דרמטי כצפוי, אבל המלודיה פשוט לא מעניינת, זה נשמע כמו הרבה בלדות בלקניות ששמענו בעבר. סוף השיר זוכה לעיבוד עוד יותר דרמטי, ואולי זה מה שימכור את השיר לצופים. זה בסדר, אבל לא יותר מזה. יש לה קול נהדר, זה כן. 3/5."
בהופעה החיה: היחידה שהתלבשה כמו שצריך לאירוע. היא לובשת שמלה לבנה א-סימטרית ואלגנטית. יש כיסוי בד על עיניה, אותו היא מסירה כשמתחיל הפזמון. היא זמרת מצוינת, ואחת היחידות שיש להן באמת כריזמה בימתית. זה עדיין שיר שהוא חצי כוח, אבל היא מחפה על כך בנוכחות ובביצוע שלה. בלי שטיקים מיותרים ורקדנים בחצי שקל. מילות השיר מופיעות בוידאוארט בחלק האחרון של השיר.

Neonoen – Clickbait – על גרסת הסטודיו כתבתי: "קול מסונתז, צלילים של "מכסחי השדים" על רקע מכונת תופים. ואז גיטרה חשמלית ופזמון חצי-רוקיסטי, שבהם הם אמרו "Gay ili Straight" או שנדמה לי?? זה נשמע כמו משהו שיכול להיות novelty אם יבוצע כראוי. חביב מאד, אמנם לא מתוחכם מוזיקלית, אבל מקורי יחסית. יש ברייק של גיטרות כאסח בצלילים קצובים. קליט מאד. 3/5."
בהופעה החיה: הצגה שלמה על הבמה, כאשר אחד הנגנים מנגן על צינורות, השני עוסק בריקוע מתכת… בפזמון האחרון הולך לתופף בתופים. בוידאוארט אימוג'ים שונים. הסולן לובש hoodie שחור וחצי מפניו מאופרים בשחור. זה מהשירים היותר טובים הערב, וגם ההופעה סבבה לגמרי. בשלב מסוים יש פירוטכניקה. הייתי שמח לראות את זה בבאזל.

בגרין רום מראיינים את Nina Žižić.

Isak Šabanović – Ljeto, ljeto, ljeto – על גרסת הסטודיו כתבתי: "המנון אלקטרו-פופ ניינטיזי מיושן. זה נשמע כמעט פארודי. שיר שלאגריסטי משהו, מאד מזכיר מוזיקה מהאזור מלפני עשרים שנה. אני מודה שאני קצת מחבב את זה וזה קצת גילטי פלז'ר כבר בהאזנה ראשונה. שיר מיושן ועם זאת מרים. 3/5."
בהופעה החיה: הוא לבוש שחורים. עמו על הבמה 4 רקדניות בשחור בחליפות שחורות ומן כיסויי ראש שמסתירים את פרצופיהן. זה לגמרי גילטי פלז'ר. הוא נותן הופעה ווקאלית טובה, כצפוי. יש גם אופנוע על הבמה, שלא ברור מה תפקידו. בברייק הוא קצת מרקד עם הרקדניות. דברים שאפשר לראות ולשמוע רק בבלקן.

Glumci Band – San – על גרסת הסטודיו כתבתי: "שיר הנפתח בצלילי אלקטרו, ואז עובר למין רוק סימפוני. אבל זה רק העיבוד. השיר עצמו לא שייך לעיבוד השאפתני שנתנו לו. זה נשמע כמו מידטמפו מהאייטיז, שקיבל הפקה לא לו. רק בפזמון משהו מתחבר, ועדיין זה לא מספיק טוב, ואני משער שזה יתרסק בלייב, מאחר וההרמוניות הקוליות של חברי הלהקה לא עובדות גם בסטודיו. 2/5."
בהופעה החיה: הם מופיעים מאחורי בד לבן, ולהפתעתי דווקא נשמעים טוב. גם כאן יש מחזמר שלם על הבמה. הגברים לבושים בחור והבנות בשמלות בצבעים בהירים. הם מסתובבים זה סביב זה. זה נראה כמו הופעה של סטודנטים בבית ספר למשחק. לקראת סוף השיר, הם מסירים את הבד הלבן, שעמד בינם לבין הקהל הלא קיים.

בגרין רום מראיינים את Isak Šabanović, Glumci Band ו-Neonoen.

Dolce Hera – Repeat – על גרסת הסטודיו כתבתי: "צלילי חצוצרה ואווירת ג'אז. הזמרת נכנסת ופחות נשמעת כמו זמרת ג'אז, ויותר כמו כרוז עצבני בתחנת רכבת. הבתים מאד מונוטונים. הפזמון נשמע כמו ג'ינגל של פרסומת, והכל עטוף במין עיבוד ג'אזיסטי. יש פה כל מיני חלקים שלא מתחברים ונשמעים תלושים. בעיקר הקול של הזמרת עושה לי חררה. רפטטיבי, השיר נשמע ארוך מכפי שהוא. 2/5."
בהופעה החיה: עיגול אדום גדול בוידאוארט. היא לובשת שמלה צמודה זהובה עם כיתובים שונים עליה. 4 רקדנים בלבוש של נזירים, המקפצים סביבה בחובבנות. גם הפנים שלה מאופרות בזהב. זה נראה כאילו היא לא עשתה חזרות על ההופעה, או פיתוח קול. חובבני, מביך, אך בשל כך גם מהנה לצפייה. שיר מזומבל מאד. בחלק השני של השיר, היא מחליפה בגדים לחליפת מכנסיים כופסה ומתחילה לתופף על תופים. מה זו השכונה הזו?!

Baryak – Dva srca – על גרסת הסטודיו כתבתי: "אלקטרו-רוק אייטיזי, שקצת נתן לי וייבים של Depeche Mode לעניים. הפזמון הוא שורה אחת, אותה זועק הזמר בקולו המשוכפל. את הבית השני מבצעת זמרת, שנותנת לשיר נופח מעט רומנטי. זה לא רע בכלל. שיר טוב, דרמטי מאד, רוקיסטי, אבל מלודי. ההפקה כבדה, אבל זה מתאים לז'אנר. 3/5."
בהופעה החיה: הבמה מוחשכת ואורות אדומים מאירים על הזמרים. בוידאוארט צורות שונות בכחול. הביצוע הקולי מצוין. ההופעה פשוטה ולא כל כך מבוימת. הם עושים הרבה head banging. זה קצת הופעה במועדון. הקלידנית מתחילה לשיר ופוסעת לקדמת הבמה להתחבק עם הסולן. זה השיר הכי טוב בליינאפ, ושמחתי הוא גם מקבל הופעה יציבה וראויה.

בגרין רום מראיינים את Dolce Hera.

Verica Čuljković – Čuješ li – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בצליל דרמטי, ואז בצלילי אתנו-פופ, ואז מעבר חד לנגינת פסנתר. אז בסוף מדובר בבלדת פסנתר נחמדה, אבל לא מעבר. הקול של הזמרת מאד לא מסחרי, קצת זמרת של פסטיבלים. ואכן יש משהו בשיר שהוא מאד ממלכתי, ולא פופי. העיבוד דרמטי, והדרמה מתגברת לקראת סופו של השיר. לא חושב שזה יכול לעשות משהו משמעותי, הפזמון קצת מונוטוני לי. 3/5."
בהופעה החיה: היא מנגנת בכלי אתני כלשהו. המצלמה מתמקדת על פניה ומסתובבת סביבה. היא לובשת שמלה לבנה מפונפנת משל הייתה נסיכת דיסני. בשלב כלשהו היא מורידה את השמלה הגדולה ונשארת בסטרפלס ומכנסיים שקופים. האורות הכחולים-סגולים שוטפים את הבמה. זה מופק בקיטשיות שמאד אהובה בבלקן.

Milena Vučić – Škorpija – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בין הכותבים ניתן למצוא את Sanja Vučić, נציגת סרביה 2016 ו-2020-1. מדובר אולי בשם הכי "גדול" בקדם הזה. אני זוכר את שמה מלפני 15-20 שנים, אל תתפסו אותי במילה. השיר הנוכחי הוא בלדת רוק נשי באווירת רטרו. אני לא מתלהב מהשיר, הוא בסדר, אבל הוא כן בנוי מאד נכון, נבנה כדי להיות המנון, גם אם לא הכי מוצלח. אני חושב שיש כאן מתמודד רציני על הבכורה. עם זאת, הוא יתקשה לראות גמר בבאזל. מודולציה כועסת לקראת סוף השיר. 3/5."
בהופעה החיה: ארבעה רקדנים בלבוש שבטי אוחזים פנסים. הזמרת לבושה בחליפת עקרב שחורה, כולל הד פיס. יש גם דגם של עקרב על הבמה והיא מענטזת עליו. בקצה הבמה עומד גיטריסט ומנגן על גיטרה חשמלית. היא נשמעת טוב, אבל קצת מאבדת כוח ככל שהשיר מתקדם. זה הכי קלישאה של אירוויזיונים.