אמש נערך גמר הקדם האלבני, הלא הוא Festivali i Këngës. התמודדו 15 שירים. את השירים הכרנו בחצאי הגמר של יום חמישי ושישי. בשבת נערך מופע גרסאות כיסוי בדואטים ללהיטי עבר של הפסטיבל. בפסטיבל נבחר זוכה הפסטיבל ונציג אלבניה לאירוויזיון 2025, כאשר לראשונה ההצבעה בפסטיבל תהיה משולבת שופטים וקהל (אבל לא 50%-50% כמו שהובטח לנו). הפסטיבל עצמו מתקיים זוהי השנה ה-63. רק החל משנת 2003 החל להוות הפלטפורמה לבחירת הנציג האלבני לאירוויזיון (עבור אירוויזיון 2004).

הקדם נערך ב-Pallati i Kongreseve, בטירנה, אלבניה. הערב נפתח בהופעה של Mc Kresha.

המנחים הם Enkel Demi ו-Ornela Bregu. הם משוחחים עמו קצרות. לאחר מכן, ריקאפ של כל שירי הגמר. המנחים מציגים את שופטי התחרות. התחרות מתחילה.

Jet – Gjallë – על גרסת הסטודיו כתבתי: "גם שיר זה מתחיל בצלילים דרמטיים. הזמר נכנס בקולו הדק, אשר הופך להיות עצבני ודרמטי בגשר. הביטים מתגברים וכך גם קולו ובפזמון הוא כבר ממש צועק. זו כבר קלישאה של שירי קדמים. המון כלי מיתר בעיבוד וכלים אלקטרוניים לחפות על לחן חסר ועל הזמן שבזבזתי בהאזנה לשיר. 2/5"
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "זה השיר הגרוע של הערב ושל הקדם כולו, לדעתי. הוא נראה מטופש, עם משקפי שמש ואאוטפיט שחור, שזור באלמנטים דמויי פנינים לבנות. זה שיר צעקני, ולהוסיף חטא על פשע הוא זמר לא מדהים, שקצת מזייף פה ושם תוך כדי הצעקות שלו."
בהופעה החיה: אז החליטו, שהשיר הגרוע של הקדם יפתח את הגמר. זו בהחלט החלטה. גם ההחלטה של הזמר להישאר עם האאוטפיט הלא מחמיא שלו ומשקפי השמש היא בהחלט החלטה. הוא מתחיל את השיר בסדר, רק כדי לזייף בתו הקשה הראשון שבו הוא נתקל. אזניי מדממות.

Kejsi Jazxhi – Kur bota hesht – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מוגדר כבלדת פופ. צלילי רוק נשמעים והזמרת מנסה קצת להישמע כמו Amy Winehouse, על רקע מוזיקת ג'יימס בונד ניינטיזית. יש בזה משהו קצת מרענן. מלודיה רפטטיבית, וגם העיבוד. בפזמון משהו משתחרר, אבל הזמרת עדיין נשמעת עצורה. המלודיה מעניינת ומשחקית, מה שאי אפשר להגיד על הרבה שירים אחרים בליינאפ הנוכחי. חמוד וחביב. 3/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "מהשירים היותר חביבים עלי הערב. היא עולה באאוטפיט, הכולל חולצת תכלת נפוחה ושמלה כחולה מרובת שסעים. על פניה אקססורי לא ברור. היא נותנת הופעה עם הרבה דרמה ואמוציות. יש לה קול מלא נשמה, אבל היא צריכה עוד כמה שנים לגבש לעצמה זהות בימתית יותר שלמה. עדיין, הופעה טובה ומשביעת רצון."
בהופעה החיה: ומהשיר הגרוע לאחד השירים היותר טובים הערב. קצת אווירת ג'יימס בונד, קצת תלבושת מוגזמת משושי זוהר, מה רע? הכל די זהה למה שראינו ושמענו בחצי הגמר. אני לא מאמין, עם זאת, שלשיר הזה יש איזשהו סיכוי הערב.

Vesa Smolica – Lutem – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל באפקט אלקטרופופי וקולות רקע זועקים. המוזיקה משתתקת ורק גיטרה מנגנת על רקע קולה הקצת מתבכיין של הזמרת. בגשר הצלילים האלקטרו-פופיים חוזרים ומתגברים. הפזמון הקליט מתפרץ. הוא כולל גם את האלקטרו וגם את צלילי הכינורות, שיחמיאו לשיר בהופעותו החיה בפסטיבל. הפזמון קצת מאכזב, וניכר שהשקיעו יותר בהפקת השיר והזניחו את המלודיה, שנשמעת מעט שבלונית. 3/5."
בחצי הגמר השני כתבתי: "הזמרת לובשת שמלה לבנה ארוכה, הנראית כמו בד מלופף, אשר בין חלקיו מחברים חבקים וקשרי X. השמלה ארוכה ומכסה חלק מהבמה ואיזו פלטפורמה קטנה שהיא עומדת עליה. עמה על הבמה ארבעה רקדנים ורקדניות עם חולצות פתוחות. זה דרמטי וצעקני שלא לצורך. כמו שחשבתי, הכינורות במקהלה מקבלים פוקוס. הקול שלה נכון טכנית, אך כאמור צעקני ובכייני. המלודיה עצמה מאכזבת, לעומת ההופעה היחסית מבדרת."
בהופעה החיה: היא לבושה באותה שמלה לבנה, עם אותם הרקדנים ואותה ההעמדה. ההבדל היחיד, שכעת שיערה אסוף והיא מתקשה קצת עם האזנייה באוזן שמאל. מסוג השירים הצעקניים, שאנחנו שומעים מידי שנה בפסטיבל האלבני. בזה אני יכול למצוא כמה חלקים טובים.

Stine – E kishim nis – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בנגינת קלידים. הזמר מבצע את השיר בקולו המאנפף, וניכר ששירה היא לא המקצוע העיקרי שלו. המלודיה זורמת והדרמה נבנית בעדינות, עד לפזמון, שנשמע קצת כמו בלדה מזרחית מודרנית. הבחירה בעיבוד חצי אלקטרוני לא מטיבה עם השיר, שאולי עדיף שהיה מבוצע על רקע תזמורת גדולה ומבוצעת על ידי זמר עם קול גדול. השיר ממצה עצמו די מהר. 3/5."
בחצי הגמר השני כתבתי: "לוקח לשיר זמן להתחיל. הזמר חובש משקפי שמש, לבוש בבגדי עור שחורים וקפוצ'ון על ראשו. הוא זמר מוגבל מאד, אבל זה שיר סביר למדי. שום דבר מיוחד לא קורה, וגם הוא לא יוצא מגדרו בתור פרפורמר."
בהופעה החיה: במקרה שלו, גם אם הוא שינה את הפריזורה לא נדע, מאחר והוא עדיין עם הקפוצ'ון המטופש על ראשו. מאחר והוא לא זמר מקצועי, הוא מדקלם חלק מהשיר. לא היה שווה לתת את השיר לווקליסט, שיידע מה לעשות עמו? בכל מקרה, לא מדובר בבזבוז של שיר מדהים.

Djemtë e Detit – Larg – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מוגדר פולק-רוק. הוא מתחיל בנגינת פסנתר מהירה ודרמטית. מיד אחריה, מגיעות הגיטרות החשמליות וכלי הנגינה האתניים. הסולן זועק ומסלסל בקולו. יצוין שאני מאד אוהב את הרוקרים האלבנים המזדקנים, והשירים שלהם אולי לא מגיעים לאירוויזיון, אבל בדרך כלל מדורגים אצלי גבוה. זה אכן רוק דרמטי עם קישוטים אתניים לא מוגזמים, לעיתים לא מורגשים. מלודיה מקורית, בבתים יותר בפזמון. חביב עלי מאד. 3/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "חברי הלהקה לבושים בשחור, חוץ מאחד ששובר את השגרה ולובש לבן. זה כה מוזר ונפלא, אחד השירים האהובים עליי מהקדם. אתה יכול למצוא שירים כאלה רק ב-FIK. למרות אווירת הכאסח והדרמה, חברי הלהקה כמעט ולא זזים ממקומם, ועדיין אפשר להאזין ולהעריך את השיר ואת חברי הלהקה, שחיים את המוזיקה שהם עושים. התזמורת תורמת לאווירה הדרמטית הקודרת."
בהופעה החיה: הסולן שינה מלבושים לחולצה לבנה וז'קט עור שחור. מהשירים היותר טובים של הערב, אותנטי, מקורי ומאד אלבני. ההופעה מלאת אנרגיה, למרות גילם המתקדם של הפרפורמרים. שומעים שהם אוהבים את מה שהם עושים וטובים בזה. הוא מסיים את השיר בקול גדול.

Nita Latifi – Zemrës – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר הוא בלדה… גם שיר זה מתחיל בצלילים של נייר נשרף. מה יש ל-Lorenc Hasrama ולאפקט הזה? צלילי פסנתר מלווים את הזמרת וקולה המלטף, התח הולך וגואה, על רקע צלילי כלי מיתר מתוחים. אבל הדרמה לא מגיעה לכדי התרה. מסתבר שמה שזה עתה שמעתי היה הפזמון… מאכזב, נשמע כמו הרבה דרמות ריקות ב-FIK לאורך השנים. נורא גנרי ונבלע בין המון שירים בז'אנר שלו. בחלק השני של השיר יש ברייק של גיטרה חשמלית. לא דילגו על אף קלישאה. 2/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "מהשירים החלשים של הערב, לטעמי. היא לובשת אאוטפיט קצר וחושפני בשחור ונצנצים. לרגליה פלטפורמות מרשימות. השיר הרבה פחות. היא מנסה להטעין בשיר אנרגיות עם תנועות גופה, אבל זה לא ממש עובד, בייחוד שהיא נוטה כמעט וליפול עם הנעליים הללו. גם היא משום מה עוצמת עיניים הרבה. זה בעיקר שיר לא מאד מרשים."
בהופעה החיה: גם כאן ההופעה זהה לזו של חצי הגמר. היא עדיין עוצמת עיניים. צבעי פסטל שוטפים את הבמה ומחמיאים לה. ההופעה הווקאלית טובה, אך עם זאת, אין לה קול מיוחד או מובחן.

Gjergj Kaçinari – Larg jetës pa ty –  על גרסת הסטודיו כתבתי: "לא סתם הוא נראה כמו צביקה פיק, גם לשיר יש אווירה של רטרו. בלדת רוק, הנפתחת בצלילי גיטרה חשמלית. בבתים יש קצת השפעות אייטיזיות אלקטרוניות. בגשר הזמר מעביר הילוך כדי לפרוץ בפזמון. הפזמון עצמו לא מחדש דבר. זה נשמע כמו הרבה דברים אחרים, זה לא מאד מעניין מלודית. השיר מנסה להיות להיט אצטדיונים, אבל הגיע כמה עשורים מאוחר מידי לצערו. אציין כי המבצע נשמע אותנטי ומחובר לשיר. 3/5."
בחצי הגמר השני כתבתי: "בגדיו שחורים, איפורו שחור, חולצתו פתוחה ושיער ראשו מקליש. גם הופעה זו לא הולכת לשום מקום. הוא מנסה לתקשר עם המצלמה, אבל לא כל כך מצליח למכור את השיר. זה נגמר כמו שזה מתחיל. הופעה טובה ווקאלית, אבל לא מעבר לזה."
בהופעה החיה: הוא החליף מלבושים. הפעם הוא לובש מן חליפה מעוצבת, זרוקה משהו. יש קצת פשלה עם עבודת המצלמות בתחילת השיר, אבל ההפקה מתעשתת די מהר. זה יושב אצלי איפשהו באמצע הטבלה, וההופעה הזו לא הולכת לשנות את זה.

Orgesa Zaimi – I parë – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מוגדר כאתנו-פופ-רוק… השיר נפתח בצלילי גיטרה חשמלית, ולאחר מכן בלופ אלקטרו-אתנו-פופי. זה מאד לוקח חזרה לפסטיבלים של 2004-2005 ולאירוויזיון של אז גם כן. יש משהו מיסתורי בצליל שבא אחר כך. לאחר מכן יש מעין שאגות, שמזכירות את אלבניה 2022. היא תוקפת, רק כדי להירגע בגשר, הבונה מתח לפזמון, שכולל צעקות בעיקר והפקה מוזיקלית כבדה ופופ-האוסית. אם אלבניה רוצה לחזור על הכישלון של 2022, מינוס התעוזה, היא יכולה לבחור בזה, אבל אני בספק אם זה הולך לקרות. הרבה שטיקים וכאב ראש על מעט שיר. 2/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "היא לבושה שמלה לבנה, החושפת זרוע אחת. שיערה משוח לאחור, כאשר רק כמה קצוות שיער מובאות קדימה. עמה מופיעים להקת נערים ונערות. ההופעה הווקאלית טובה והיא נראית מצוין, אבל זה שיר אובר-דרמטי והצעקות לא לרוחי. גם מבחינה מלודית, זה מבולגן לי מידי והרבה תיאטרלי."
בהופעה החיה: ההופעה זהה לזו בחצי הגמר, כולל השמלה הלבנה האלגנטית וקצוות השיער. זה עדיין צעקני ועושה לי כאב ראש. כן אציין לטובה את הביטחון שלה והאנרגיות שלה. יש הרבה דרמה בשיר הזה, והיא מעבירה אותה היטב בשיר. זה היסטרי קצת, כן, אבל היא עושה את זה טוב.

מופע ביניים קצר. Bora Ferri, ביתו של Xhevdet Ferrit מספרת על מערכת היחסים בין אב לבת:

Ardit Çuni – Amane – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מוגדר כפופ-דאנס. השיר נפתח במקצב מרים ובדרופ בקולו של הזמר. מיד לאחר מכן, לופ אתנו-בלקני שמח. קיבלנו את תיאום הציפיות ממנו. הקצב יורד ו-Çuni שר על רקע נגינת גיטרה. בגשר הקצב מתגבר וכצפוי מתפרץ בפזמון לחגיגה אלבנית-בלקנית שמחה ומתקרחנת. זה נחמד, אבל לא הולך עד הסוף עם השמחה. הבתים קצת מורידים. עם זאת, מדובר בהחלט בשיר משביע רצון. 3/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "חצי הגמר נסגר באחד השירים היותר חביבים של הקדם. הוא לבוש באאוטפיט אדום אורבני ומשקפי שמש תואמים. יש עמו 18 רקדנים ורקדניות. את ההופעה הוא מתחיל על קונסטרוקציה של האות A במרכז הבמה, יורד ממנה וכולם רוקדים ביחד. הוא יודע לנוע ומצליח למכור את השיר מאד טוב. זה זול, אבל מדבק."
בהופעה החיה: גם הופעה זו זהה לזו של חצי הגמר. בכל זאת, עשו על זה הרבה חזרות. סוג של גילטי פלז'ר, מלא אנרגיה וגם מבוצע טוב ווקאלית, יחסית. הכינורות החיים מוסיפים לזה הרבה דרמה, שתורמת לשיר.

Algert Sala – Bosh – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בלדה. השיר נפתח בצלילי כינורות ואווירה מכושפת משהו, כולל סלסולים אתניים ווקאלים. כמובן שאם כבר בלדה, שתהיה דרמטית, כמו כפפה ליד כך הדרמה ל-FIK. בפזמון יש לנו התרגעות רגשית רגעית. הדרמה לא מגיעה להתרה. זה בסדר, אבל שמעתי כבר המון שירים אלבנים כאלה. זה קצת עוד מאותו דבר. אציין כי לזמר קול טוב מאד, לפחות בסטודיו, ואם יצליח להעביר רגש בהופעה החיה, אולי יצליח למקסם את הפוטנציאל של השיר. 3/5."
בחצי הגמר השני כתבתי: "ההופעה עצמו משודרת בשחור-לבן. בחירה אמנותית משהו. הזמר לובש מעיל גשם, ותחתיו חולצה מנומרת. הצלילים האתניים בין הפזמון לבית יפים, אבל נראה לי שזה פלייבק. הוא זמר טוב, וניכר שהוא מעביר את הרגש המובע בשיר באמצעות שפת גוף ומימיקה בלתי מתפשרות."
בהופעה החיה: אני חושב שזה מהשירים היחידים בקדם, שאשכרה עלו אצלו בדירוג בעקבות ההופעה. זה אומר בעיקר שהשיר לא הרשים אותי בסטודיו, אבל בלייב איכשהו הצליח להרוויח כמה נקודות. גם בהופעת הגמר המבצע מזריק לשיר הרבה אמוציות.

Shkodra Elektronike – Zjerm – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מוגדר אלקטרופופ פוסט-מסורתי… עם צאתו, הפך השיר לחביב החובבים המובהק של הקדם. השיר נפתח בצלילים אתניים. הזמרת נכנסת בשירתה החצי מדוקלם, משל הייתה אתי-אנקרי באלבומיה הראשונים. בגשר היא כבר נוקטת בגישה יותר מלודית. הפזמון נשמע כאילו מדובר בקלאסיקת מוזיקת עולם או שיר עם שהיה מאז ומעולם. כלי המיתר מוסיפים לדרמה ומתאימים את השיר לפסטיבל, אבל ההרגשה היא של משהו מאד מקורי, שמכבד את הפולקלור המקומי ומשלב אותו עם המוזיקה המודרנית. בחלק השני של השיר, הצלע הגברית של הצמד נכנסת בספוקן וורד. שיר נהדר, אבל האלבנים לא יפספסו הזדמנות לפספס הזדמנות. 4/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "היא לבושה בשמלה לבנה, העטופה בבד אדום שקוף לכל אורכה. הוא לבוש בגדים שחורים יחסית פשוטים. הצבע השולט על הבמה הוא אדום. אחרי הפזמון היא נותנת בקטע ריקוד. כשהאחת שרה, השני מנגן על כלי נגינה כלשהו במרכז הבמה, ולהיפך. היא מאד מקצועית ויודעת לשחק על הבמה. השיר, שגם ככה היה מצוין, מקבל חיים חדשים על הבמה בזכותה. נהדר."
בהופעה החיה: ה-שיר והפייבוריט הגדול של הערב. יש כמה עיכובים טכניים, ובזמן הזה הקהל מרשה לעצמו להריע לצמד הפופולרי. גם כשהשיר מתחיל, הקהל מתלהב. אין לי הרבה להוסיף. שיר מופלא, הופעה נהדרת, שמשלימה אותו, סולנית כריזמטית עם קול נהדר, שילוב מצוין של מסורתי ומודרני ואווירה דרמטית מכושפת. הם זוכים לתשואות מטורפות מהקהל.

Lorenc Hasrama – Frymë – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר מתחיל בצלילים דרמטיים וצליל של נייר שנשרף באש. זה נשמע כמו בלדת פופ דרמטית שכבר שמענו עשרות פעמים. בפזמון הוא זועק את זעקתו מרה. זה לא משכנע אותי בשום צורה. שיר קלישאתי, שמשתמש בדרמה כדי לחפות על לחן משעמם ושבלוני. 2/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "הוא לובש חליפה שחורה מודרנית, אך פשוטה למדי. הוא מתחיל את השיר בעיניים עצומות. הצבע השולט בוידאוארט הוא ירוק. גם הוא נשמע מקצועי, אבל השיר צעקני בפזמון שלא לצורך. משום מה הוא בוחר לא לפתוח את העיניים עד לסוף השיר."
בהופעה החיה: גם כעת הוא מתעקש לרכון קדימה, בעודו אוחז בסטנד המיקרופון. הופעה ווקאלית טובה מאד של הזמר, שגם מעביר הרבה דרמה בנוכחותו הבימתית, אבל השיר עצמו עדיין סתמי בעיניי. הוא גם זוכה לתשואות רמות ונושא דברים אל הקהל.

Elvana Gjata – Karnaval – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר נפתח בצלילים דרמטיים של כלי מיתר אלקטרוניים, כאילו בונים מתח למה שעתיד לבוא. אחרי אינטרו ארוך מאד, מתחיל צליל של דאנס רומני. רק לאחר מכן Gjata נכנסת בקולה. השיר מתפתח בצורה מאד צפויה, ונשמע כמו להיטי הפופ-דאנס הרומנים מתחילת ה-2010's. הברייק של החצוצרות מתיימר להפוך את השיר להמנון גביע העולם בכדורגל. זה מאד זול, לא מיוחד ולא מעניין. לעומת שירה מ-2019, זה ממש מחוויר. 2/5."
בחצי הגמר השני כתבתי: "טוב, היא באה לריב. היא יורדת מתקרת העולם, תלויה על שני כבלים שמחזיקים אותה. הרקדנים תופסים אותה. את הבמה שוטפים אורות זהובים. היא נעמדת על סלע לבן לבושה בחליפת חתול שחורה נוצצת עם קווים כסופים, שמדגישים את האיברים החשובים. כל הרקדנים והרקדניות בשחור, הם רוקדים סביבה, מרימים אותה בברייקים. זו ההופעה הכי מושקעת לשיר הכי גרוע. זה ממש שיר מחריד. היא עצמה פרפורמרית מאד טובה."
בהופעה החיה: מי שהייתה הפייבוריטית הגדולה של פסטיבל 2019, הגיעה לפסטיבל הנוכחי עם שיר הרבה יותר חלש ויריבים בצורת Shkodra Elektronike. הכל פה מוגזם, בעיקר ההעמדה על רקע שיר נורא חלש ומיושן. היא כוכבת, אין ספק, אבל היא גם צריכה להשקיע בשירים יותר עדכניים ו… ובכן… טובים. גם היא זוכה לתשואות רמות, גם היא נושאת דברים.

Mal Retkoceri – Antihero – על גרסת הסטודיו כתבתי: "השיר הנוכחי הרבה יותר מלודי משירו אשתקד. אפילו אגדיל ואומר שיש לו מלודיה מעניינת. האם הוא יזכה זה השנה השנייה ברציפות? במציאות המושחתת של אלבניה הכל אפשרי. זה נשמע כמו שיר אלקטרו-פופ-רוק מודרני וזה חביב עליי דווקא. בייחוד בזכות העיבוד האלקטרוני העצבני והמרים. זה חסר יומרות. ב-C part יש גיטרה חשמלית עצבנית על רקע הפזמון המאד קליט, שהוא פשוט כותרת השיר בצעקות. לא רע בכלל. 3/5."
בחצי הגמר השני כתבתי: "הוא לובש חליפת עור, בחצי שחור וחצי אדום. גם השיער שלו צבוע חצי-חצי. הוא לא מעצבן כמו שהיה בשנה שעברה, אבל עדיין מעצבן במידה. את השיר הוא מבצע טוב. הוא ממעט לצעוק הפעם ורק נותן לקולו הצרוד להוביל את השיר, הפעם גם בלי פרצופים מיותרים. האורות האדומים מרצדים על הבמה. פתיחה טובה לדעתי לערב. הוא מסיים את השיר בצרחה מיותרת."
בהופעה החיה: אחרי ההאשמות בנפוטיזם, שהביאו אותו לניצחון בשנה שעברה, Retkoceri חזור כאנטי-גיבור, עם שיר טוב מאד. הוא לא יזכה השנה, אבל לפחות הוא מוכיח שיש לו יותר מרק קשרים. יש שם בהחלט כישרון מוזיקלי, וללא ספר יכולת לבצע שיר ולהעביר סיפור לצופים.

Alis Kallaçi – Mjegull – על גרסת הסטודיו כתבתי: "בלדה, הנפתחת בצלילי פסנתר נוגים. Kallaçi שר בקול מלא נשמה עם צרידות קלה בקצוות, מה שנותן לו גוון יפה. ההתפתחות של השיר מוכרת. זה נשמע כמו בלדת פופ-נשמה אלבנית, שכבר למדנו להכיר. מי שאוהב אוהב. הפזמון דרמטי וקליט מאד. אחרי הפזמון הראשון, העיבוד מעלה הילוך ומגביר דרמה. בניגוד לשירים אחרים בקדם, דווקא את זה אני יזכור. זה לא הכי מדהים מוזיקלית, אבל גם להיות זכיר זה משהו. מה שכן, העיבוד מאד דרמטי כבר אמרתי? 3/5."
בחצי הגמר הראשון כתבתי: "הוא לובש אאוטפיט מוגזם בשחור, כולל גלימה, עם רקמה תימנית עליה. סביבו 12 רקדניות לבושות לבן, כולל מצנפות. גם הוא עם משקפי שמש ועם איזה משהו מוזר, שמחובר לו לאצבעות יד שמאל. הוא זמר טוב, אבל קשה להתחבר אליו בתור פרפורמר. מזל שהשיר זכיר וקומפטטיבי."
בהופעה החיה: שיערו עשוי בראסטות. כל השאר זהה לחצי הגמר, גם האופן שבו קשה להתחבר אליו כמבצע. עם זאת, זו בחירה טובה לסיים את הערב. אחרי כמה פייבוריטים, מגיע שיר טוב, שלא הוגדר כפייבוריט בשום שלב. האם הוא יכול להפתיע? כנראה שלא.

להלן דירוגי לשירי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:

1. Shkodra Elektronike – Zjerm
2. Djemtë e Detit – Larg
3. Kejsi Jazxhi – Kur bota hesht
4. Mal Retkoceri – Antihero
5. Ardit Çuni – Amane
6. Alis Kallaçi – Mjegull
7. Algert Sala – Bosh
8. Gjergj Kaçinari – Larg jetës pa ty
9. Stine – E kishim nis
10. Vesa Smolica – Lutem
11. Orgesa Zaimi – I parë
12. Nita Latifi – Zemrës
13. Lorenc Hasrama – Frymë
14. Elvana Gjata – Karnaval
15. Jet – Gjallë

מופע ביניים. Arta Dade במסר מעודד לנשים:

מראים סרטוני טיקטוק עם סאונדים משירי הפסטיבל. לאחר מכן, מנחי הערב מבצעים את "Stumblin' in":

הגיע זמן חלוקת פרסים. Shkodra Elektronike זוכים בפרס המבקרים. Vesa Smolica לוקחת את הפרס על הטקסט הטוב ביותר.

המפיקה האמנותית של הפסטיבל, Elhaida Dani, מספרת על המאבק בדעות קדומות:

לאחר מכן היא גם שרה:

ועכשיו זמן תוצאות. ראשית, מצביעים השופטים. ראשונה להצביע, Ramona Tullumani:

עכשיו מצביעה Merita Rexha Tërshana:

השופט הבא להצביע הוא Ylljet Aliçka:

השופטת הבאה להצביע היא נציגת אלבניה לאירוויזיון 2019, Jonida Maliqi:

שלושת הגדולים שלה הם Elvana Gjata, Alis Kallaçi ו-Shkodra Elektronike.
השופטת הבאה להצביע היא Alma Bektashi:

השופט הבא להצביע הוא Florent Boshnjaku:

לוח הניקוד עד כה:

ועכשיו הצבעתה של השופטת האחרונה, Zana Çela:

כך נראה לוח הניקוד לאחר הצבעת כל השופטים:

ועכשיו הצבעת הקהל, המחולקת להצבעת התפוצה האלבנית באינטרנט והצבעת הקהל המקומי ב-SMS. תחילה מוצגת הצבעת האינטרנט:

Elvana Gjata עולה למקום הראשון, אחרי ש-Shkodra Elektronike הובילו לאורך רוב הערב. יש קריאות בוז בקהל. עכשיו הצבעת ה-SMS. את המקום השלישי כובש Alis Kallaçi, המקבל גביע. הקרב גם ב-SMS הוא בין Elvana Gjata ל-Shkodra Elektronike. השלושה מוזמנים לבמה. Elvana Gjata מקבלת 19 נקודות מהקהל המקומי, אך האם זה מספיק עבורה לזכייה? Shkodra Elektronike מקבלים 42 נקודות (!) וכובשים את המקום הראשון.

בהצלחה ל-Shkodra Elektronike ולאלבניה בבאזל!

ניתן לצפות בגמר שוב כאן: