"הכוכב הבא לאירוויזיון 2025" ממשיכה, והפעם – דו קרבות.

תכנית 20
המנחים מכריזים כי בשתי התכניות הבאות ייערכו דו קרבות (ותלת קרב אחד), בהם הזוכה יעבור לשלב הבא והמפסיד/ים יועמדו להדחה, להחלטת השופטים. וכאן כבר עולה בעייה: בתכנית זו תהיה הדחה, אבל רק חצי מהמתמודדים יופיעו, כך שזה לא הוגן כלפיהם.

הדו קרב הראשון בנושא אגדות מוזיקליות. דולב מנדלבאום מול עילי אבידני. דולב בוחר לבצע את "That's Life" של Frank Sinatra. הוא עולה עם שני רקדנים ושתי רקדניות וחישוק קטן מאחוריהם. ההופעה קצת בגווני קרקס, והביצוע quirky כמו דולב. הבחירה בסינטרה היא יומרנית והוא נכנס לכל הקלישאות של תלמיד יומרני בבית ספר לאמנויות. הוא נשמע כמו מישהו שמנסה בכל כוחו להיות מגניב, וקשה לי להנות מזה. השופטים לא מסכימים איתי ומצביעים לו כולם "כחול". הוא מסיים עם 92% וכנראה לקח את הדו קרב הזה. שירי חושבת שהוא נתן הצגה שלא הייתה. רן חושב שהוא טרף את הבמה ושהוא החליט להגיע לגמר. אסף חושב שיש לו אומץ רב ושהוא היה משכנע מאד.

עילי בוחר לבצע את "הנני שם" של יהורם גאון. שיר בלתי נסבל לדעתי. הוא מבצע את השיר בתוך שדה של מה שנראה כמו חיטה אלקטרונית. הוא באמת שר את זה מקסים, אבל אני חושב שכבר בבחירת השיר הוא הפסיד את הדו קרב. לעומת דולב, שהיה יומרני, אבל ניסה לעשות משהו מגניב, עילי הולך על ביצוע מוכר, שמרני ומיושן. זה פומפוזי מידי ולא פרשי. ווקאלית, יש לו קול נעים ויכולות אמיתיות. עם "אדום" מאסף, הוא מסיים עם 84% ומועמד להדחה. דולב עובר לשלב הבא. קרן חושבת שהוא זמר מושלם. אסף מסכים, אבל לא הרגיש שזה מתאים לאירוויזיון.

הדו קרב הבא הוא בנושא "שירים משנות האלפיים". קלר סיננג' מול עידו מלכה. קלר בחרה לשיר את "Hurts" של Christina Aguilera. קלאסיקה גדולה וקשה לביצוע. זה שיר שכל זמרת קריוקי שרוצה להראות את יכולותיה הקוליות קופצת לבצע, השאלה היא האם היא תתעלה מעל ביצועי הקריוקי הגנריים. התשובה היא לא. זה ביצוע גנרי לחלוטין, שלא נשמע כמו שום דבר מעבר לקריוקי. היא מאנפפת, והביצוע שטוח ועומד בניגוד לביצוע המקורי מלא הרבדים הווקאליים. למה לבחור שיר כזה? עם "אדום" מעדן ושירי, ו"כחול" מהשאר, היא מסיימת עם 72% בלבד. אסף חושב שהיא שרה יפה והקול שלה נסדק יפה. לפעמים זה בא על חשבון הטונציה והיא לא הייתה מדויקת בפיץ'. הוא אהב שהיא שרה את זה לא כמו המקור. שירי חושבת שהיא לקחה שיר שהוא גדול עליה. היא אהבה את האילתורים, אבל רגשית זה לא הגיע אלייה.

עידו מלכה בוחר לבצע את "שום דבר לא יפגע בי" של כנסיית השכל. הוא מופיע הפעם בלי ההרכב שלו. הוא לבדו על הבמה עם עמודי מראה, שמשקפים את דמותו. הוא שר את זה מאד שונה מהביצוע המקורי, שהיה הרבה פחות מלודי. רק בפזמון הוא שר בגרון חרוך ורוקיסטי. מהביצועים היותר אותנטיים ומעניינים שהיו העונה, וזה דווקא משיר שאף פעם לא החשבתי ככזה שאפשר לתת לו פרשנות חדשה. יש לו הרבה ביטחון בעצמו ובמה הוא מסוגל להביא לבמה. ביצוע יפה ומרגש, נשמע כמו שיר חדש לגמרי. עם "אדום מאסף, הוא מסיים עם 77% ועולה לשלב הבא. קלר מועמדת להדחה. רן אומר שזה היה עצמתי וחזק. זה הרגיש אמיתי. שירי חושבת שזה היה ביצוע חשוב ומסעיר. היא חושבת שמשהו בשימוש בצרידות לא נכון והוא צריך ללמוד להשתמש בו, כי היא מרגישה שהקול שלו לעיתים נחלש. אסף מתנצל, אבל חושב שזה לא היה מספיק מלוטש ומשוכלל בעיניו.

הדו קרב הבא הוא תלת קרב. הנושא "שנות השמונים". נתי ליויאן מול פרפילוב מונגוזה מול איתי פז. נתי בוחר לבצע את "Nothing's Gonna Change My Love for You" של George Benson. זה שיר שהוא קצת קלישאה וקשה לשיר אותו לא בקטע קיטשי או פארודי. נתי מצליח, באמצעות הקסם האישי שלו, להפוך את הקיטשי למעט יותר נסבל. אבל זה עדיין קיטשי. הוא מבצע את השיר בליווי ארבעה זמרי ליווי. אפשר למכור אותו בתור כוכב נוער, אבל הביצוע הזה לצערי לא הולך לשום מקום, גם עם המודולציה. עם "אדום" מאסף ואיתי, הוא מסיים עם 76%. רן אהב את זה שהוא הלך עד הסוף עם הנושא של שנות השמונים. איתי חושב שזה היה לחוץ ומהיר, זה היה מבולגן טיפה. בחירת השיר לא החמיאה לו.

פרפילוב בוחרת לבצע את "Out Here on My Own" של Irene Cara. עוד בחירה קיטשית. מאד. היה יותר בשנות השמונים מאשר קיטש. אני יודע, חייתי אז. הביצוע הנוכחי מאד מאד חלש. ווקאלית היא לא עומדת בתווים פשוטים למדי ונראה שהיא לחוצה. זה לא מעבר לביצוע קריוקי, וגם לא קריוקי טוב, סתם קריוקי. עם "אדום" מכל השופטים, למעט עדן, היא מסיימת עם 45% בלבד. עדן אומר שהיא ריגשה אותו, למרות שזה הרגיש בוסרי. שירי חושבת שזה חשף את החסרונות שלה, כי זה שיר שלא התאים לה. זה היה ביצוע לא טוב. קרן חושבת שיש לה עוד דרך לעשות כזמרת.

איתי בוחר לבצע את "האישה שאיתי" של דויד ברוזה, במקור "La Mujer Que Yo Quiero" של Joan Manuel Serrat. הוא מבצע את השיר בעודו מנגן על גיטרה אקוסטית, בליווי גיטריסט נוסף ורקדנית, שמוסיפה את הטאץ' הלטיני לשיר. ההופעה צבועה בצבעי שחור ואדום. ההופעה גדולה ממנו לדעתי. הכל ביחד נורא יפה, אבל הוא לא בולט כאן בתור זמר. לא כווקאליסט, לא כפרפורמר. עם "אדום" מאסף, עדן ואיתי, ו"כחול" מהשאר, הוא מסיים עם 58% בלבד. זה מספיק עבורו להעפיל לשלב הבא. פרפילב מועמדת להדחה. רן חושב שזה היה מלא תשוקה, סקסי, פופי וכיפי. איתי חושב שהוא בוחר למקום מאצ'ואיסטי, הוא צריך לקחת שירים שיאתגרו אותו.

הדו קרב הבא הוא בנושא "קלאסיקות ישראליות". יובל רפאל מול דניאל וייס. יובל מחליטה לבצע את "ציפור מדבר" של אתניקס. היא מבצעת את השיר בתוך מבגרת דשא גדולה ונדנדה בתוכה. השיר מתחיל כבלדת פסנתר, מלווה בכלי מיתר עדינים. מהר מאד היא פותחת מבערים. הקצב מתגבר וגם הביטים ובפזמון הבא השיר כבר הופך לפופ-דאנס על מלא. היא לא הולכת לאיבוד, ונשמעת מאד ברור וחזק בתוך העיבוד החזק הזה. זה אולי הביצוע הטוב ביותר שלה עד כה. בחירה מצוינת של שיר. קרן רוקדת, צורחת "נובה" ומחייכת. את אמיתית?! עם "כחול" מכל השופטים, חוץ מאיתי שנעדר, היא מסיימת עם 94% מרשימים. עדן חושב שיש לה כישרון טהור. שירי חושבת שהיא זמרת מדהימה. קרן לא רצתה שזה ייגמר. היא רצתה להיות במסיבה שלה. אסף חושב שזה לא היה הביצוע הכי טוב שלה ווקאלית, אבל מבחינת בימתיות, זה היה הכי טוב שלה. הגיע הזמן, לדעתו, לחבר את היכולות שלה.

דניאל בוחר לבצע את "ילד השדה" של גדעון כפן. הוא מבצע את השיר עם הלהקה שלו. הבמה כולה ירוקה, כולל דשא ופאטצ'ים של עצים בוידאוארט. הוא הולך לאזור הנוחות שלו, ובמובן הזה כבר ראינו את כל מה שיש לו להציע. זה שיר מקסים, וגם הליווי הקולי שהוא מקבל בשיר מוסיף המון, אבל זה לא באמת טוב יותר מהביצוע של יובל. זה בעיקר ביצוע טוב ברמה של הופעה ב"רימון". הייתי שמח לראות אותו יוצא מאזור הנוחות שלו, אם הוא מסוגל לכך. עם "כחול" מכל השופטים, חוץ מאיתי שנעדר, הוא מסיים עם 95% ועם מקום בשלב הבא. יובל מועמדת להדחה. רן חושב שזה היה ביצוע יפהפה, שכל ההשראה נמצאת במוזיקה שלו, ושהוא מוזיקאי נפלא ועדין. אסף חשב שזה היה ההכי יפה שלו, מרגש בטירוף. כל הבחירות שלו צנועות והכי עצמתיות שיש. הוא מעורר השראה ומרים את הרף בכל פעם.

השופטים החליטו שמבין המועמדים להדחה הם משאירים את יובל רפאל ועילי אבידני. מה שאומר שקלר סיננג' ופרפילב מונגוזה עוזבות את התחרות.

המתמודדים הבאים עברו לשלב הבא:

1. דניאל וייס – 95%
2. יובל רפאל – 94%
3. דולב מנדלבאום – 92%
4. עילי אבידני – 84%
5. עידו מלכה – 77%
6. נתי ליויאן – 76%
7. איתי פז – 58%

תכנית 21
15 מתמודדים נותרו במירוץ לייצג את ישראל באירוויזיון 2025. המנחים מכריזים על הדו קרבות הבאים. שמונה מתמודדים יתמודדו בצמדים זה מול זה, ובסוף הערב ייבחר מודח אחד.

הערב נסרין קדרי שופטת אורחת, ותחליף את איתי בחלק מהדו קרבות. הדו קרב הראשון בנושא "שנות השמונים". אודי שניידר מול נתלי צפר. נתלי בוחרת לבצע את "Total Eclipse of the Heart" של Bonnie Tyler. יש לה קול מקסים, ממש signature voice משלה, אבל אני לא בטוח איך השיר הזה יושב עליה. בבתים היא מפספסת את הכניסות וממהרת. הפזמון מוציא את העוקץ הדרמטי מהשיר. שומעים שהיא זמרת טובה, אבל זה פשוט לא השיר בשבילה. מזל שיש לה את קולות הליווי שיתמכו בה. עם "אדום" מקרן, ו"כחול מכל השאר, היא מסיימת עם 85%. עדן משווה אותה ל-Adele. זה ריגש אותו, אבל היו רגעים קטנים של חוסר ריכוז. נסרין הרגישה שהכיסא מגביל אותה. קרן חשבה שלא קרה אירוע בימתי והיה חסרה הנוכחות שלה. אסף חושב שהייתה מדהימה וכל ביצוע שלה טוב מהקודם.

אודי בוחר לבצע את "שביל הבריחה" של ריטה. הוא מבצע את השיר בגרסה אקוסטית שקטה, בעודו מנגן על גיטרה אקוסטית. הוא יכול לשיר כל דבר והוא יישמע מצוין, אבל אני לא חושב שהעיבוד הזה מתאים לשיר. זה שיר כועס וסוער, והעיבוד האקוסטי עומד בניגוד למילים החזקות. הוא נשמע טוב, אבל בביצוע עצמו אין התפתחות. אהבתי את הז'קט הצהוב במחווה לריטה. עם "כחול" מכל השופטים, הוא מסיים עם 91% ועם מקום בשלב הבא. נתלי מועמדת להדחה. שירי חושבת שיש בו שילוב של הרבה רוקיסטים ישראליים מהניינטיז. אסף חושב שהוא יודע להסתכל על עצמו מבחוץ ולעניין את עצמו ואת הצופים.

הדו קרב הבא בנושא "שנות התשעים". מורן אהרוני ורד בנד מול ואלרי חמאתי. מורן אהרוני ורד בנד בוחרים לבצע את "One" של U2. החלקים של מורן הם החלקים החזקים בביצוע, אני פחות מתחבר לחלק של רד והבובה השנייה. היא כל כך מקצועית, שזה כבר נראה לא תחרותי, כאילו היא מופיעה בהופעה של עצמה ולא מתמודדת בתחרות. עם "כחול" מכל השופטים, להוציא את רן ונסרין, הם מסיימים עם 67%. שירי חושבת שמורן החזיקה את הביצוע. רן היה רוצה לראות יותר קשר, שיפרו האחד את השנייה. קרן מסנגרת על אודי פפר, וטוענת שבחיים לא ראו באירוויזיון דבר כזה. נסרין חושבת שמשהו לא היה מחובר ב-100%.

ואלרי בוחרת לבצע את "Desert Rose" של Sting. היא מבצעת את השיר בתוך מן כלוב ציפורים גדול. די ברור שהיא ביצעה את השיר הזה יותר מפעם אחת. היא מדגישה את החלקים בערבית בשיר וגם החלקים באנגלית נשמעים טוב. יש משהו מאד מחושב בביצוע הזה, שלא נותן לרגש לעבור. מה שאני מנסה להגיד שזה לא מרגש כי זה מנסה חזק מידי. עם זאת, אובייקטיבית, זה ביצוע טוב ווקאלית. היא מקבלת "כחול" מכל השופטים, למעט אסף, ומסיימת עם 74% ועם מקום בשלב הבא. מורן ורד מועמדים להדחה. שירי חושבת שזה הביצוע הכי טוב שלה עד כה, מדויק ומרגש. היא רואה אירוויזיון. רן חושב שהיא מרגשת ועצמתית. נסרין הייתה שולחת אותה לאירוויזיון. אסף חושב שהיא לוחצת נורא וזה נשמע כמו הסוף של השיר על ההתחלה. היה משהו טיפה גס וחזק. הוא רוצה ייצוג של הצד העדין.

גם הדו קרב הבא בנושא "שנות התשעים". עמית שדה מול אביעד קליין. עמית בוחרת לבצע את "קח אותי" של היהודים. היא מבצעת את השיר עם להקה. השיר הרוקיסטי הזה יושב עליה יפה לדעתי. היא מתחברת לשיר ושומעים את זה ומרגישים את זה. שוב, משהו בשפת הגוף שלה מראה על בוסריות. אם הייתי שומע את השיר מבלי לצפות בהופעה לא הייתי חושב כך. או שאין לה את זה מבחינה בימתית או שהיא צריכה להתבשל עוד. ווקאלית, היא הכי טובה שהיא נשמעה עד כה. עם "כחול" מכל השופטים, למעט קרן ורן, היא מסיימת עם 71% בלבד. עדן חושב שהיא מדויקת להפליא, אבל הייתה חסרה לו מיסתוריות ואופל. שירי חשבה שהביצוע היה מדויק. קרן לא הבינה על מה השיר. היא חושבת שעמית נמרחת על השיר בהנאה. לרן הייתה חסרה משמעות.

אביעד בוחר לבצע את "Iris" של Goo Goo Dolls. גם הוא מבצע את השיר עם להקה, הפעם היא כוללת גם רביעיית כלי מיתר. זה שיר אייקוני, אבל הביצוע עצמו קצת פרווה. חסרה צרידות, חסר מאבק. הוא מתבלבל במילים ורואים שהוא מתוסכל. זה לא יותר מביצוע קריוקי סביר. ווקאלית עמית הייתה הרבה יותר טובה, אבל בימתית יש לו יותר אישיות. עם "אדום" מאסף, רן ושירי, הוא מסיים את ההופעה עם 56% ומועמד להדחה. עמית עוברת לשלב הבא. נסרין חושבת שהוא לא נתן מספיק מעצמו, אבל יש לו פוטנציאל. שירי חושבת שמשהו לא סחף בביצוע. אסף חושב שההתרגשות כבשה אותו.

הדו קרב הבא בנושא "שנות השבעים". עלמה מימון דה רזון מול יובל גולד. עלמה בוחרת לבצע את "Goodbye Yellow Brick Road" של Elton John. הפעם היא בלי הפסנתר ובלי שותף בדואט, זו רק היא. הביצוע כולל כמה חלקים טובים, אבל הוא לא אחיד. האנגלית שלה, שוב, לא מדהימה, והיא בולעת מילים. אבל כשהיא טובה, היא מאד טובה. הבעיה מתחילה שמדובר בחלקים מעטים. בשלב מסוים היא גם מאבדת את הקול. עם "אדום" משירי, עדן ונסרין, היא מסיימת עם 55%. קרן חושבת שהיא כישרון אמיתי ומנסה לעודד אותה. שירי חושבת שהיא עוברת מסע, וההופעה הזו הייתה פחות טובה, אולי בחירת שיר לא נכונה. עדן חושב שיש בה חן וקסם. הוא חושב שיש פער בין מה שהיא רוצה לעשות לבין הביצוע בפועל.

יובל בוחר לבצע את "לעולם בעקבות השמש" של שרי, אמא שלו. הביצוע הוא ביצוע רוקיסטי לשיר הישראלי הכי פופי אי פעם. גם הפעם הוא מנגן על גיטרה חשמלית, עמו להקה. אחרי כמה הופעות חלשות בתכנית הזו, זה כיף לקבל ביצוע מקצועי כזה. הוא מלא ביטחון וזמר טוב, ואפשר לשלוח לו על היומרנות בביצוע. אין רוקיסט בלי יומרות. עם "כחול" מכל השופטים, הוא מסיים עם 90% ועם מקום בשלב הבא. עלמה מועמדת להדחה. עדן חושב שהוא מביא כל ביצוע אופי אחר. הוא יודע מה הוא עושה והוא בין הכי נכונים לאירוויזיון. נסרין חושבת שהוא נולד לבמה. הוא מקצוען ועם ביטחון.

מבין המועמדים להדחה, השופטים מחליטים להעביר לשלב הבא את מורן אהרוני ורד בנד, נתלי צפר ועלמה מימון דה רזון. מה שאומר שאביעד קליין מודח מהתחרות.

המתמודדים הבאים עברו לשלב הבא:

1. אודי שניידר – 91%
2. יובל גולד – 90%
3. נתלי צפר – 85%
4. ואלרי חמאתי – 74%
5. עמית שדה – 71%
6. מורן אהרוני ורד בנד – 67%
7. עלמה מימון דה רזון – 55%

ניתן לצפות בפרקים המלאים כאן.