הערב מתחיל ה-Benidorm Fest, אשר ישמש בפעם השלישית ברציפות כקדם האירוויזיון הספרדי. 16 שירים יחולקו לשני חצאי גמר. מכל חצי גמר יעפילו ארבעה שירים לגמר. התוצאות ייקבעו על פי צוות שיפוט מקצועי, סקר דמוסקופי והצבעת קהל. להלן סקירת השירים.
Carla Frigo – Bésame – המבצעת שותפה בכתיבת השיר. להיט פופ-לטינו-דאנס, אשר אחרי 40 שניות תופס קצב טרנס והופך ללהיט מועדונים. הזמרת שרה בקולה החושני. זה מאד מודרני, מופק כהלכה, גם אם מעט קלישאתי. השיר נבנה עבור הופעה בימתית וכוראוגרפיה. יש כאן פחות תוכן ויותר מחשבה על רושם חיצוני. בסוף השיר יש חלק באנגלית. כמו שאמרתי, כבר חשבו על הכל, כולל על הקהל הבינלאומי. זה לא רע, אבל נעדר קסם. 3/5.
Celine Van Heel – La casa – המבצעת שותפה בכתיבת השיר. כותב נוסף הוא Alfred, נציג 2018. השיר נפתח בצלילי מסוק ואז צלילים אסייתיים משהו. מיד השיר לוקח קצב לטיני, רומבה כלשהי. לזמרת קול אתני עמוק, יחסית לפחות. קצב קצת קריבי ודרום אמריקאי. זה נחמד. אמנם שמענו הרבה שירים בז'אנר, והנוכחי לא בולט בו, אבל הוא בהחלט משביע רצון, ונשמע מאד שלם. אם זה יגיע לאירוויזיון, זה וודאי יתרסק. 3/5.
Chica Sobresalto – Mala feminista – שם הבמה של Maialen Gurbindo López, שגם כתבה את השיר. השיר נפתח בצלילי אמביינט וקולה המסונתז של הזמרת. הביטים הכבדים נכנסים, והיא שרה וזורקת את המילים תחילה. לאחר מכן, היא נכנעת למלודיה. הפזמון הוא פופ-רוקי אמצע הדרך ומאד מאכזב. כאילו מדובר בשני שירים שונים. הבתים בונים דרמה כלשהי, שלא מגיעה לידי התרה בפזמון הלמל"מי. חבל. 3/5.
Daniela Blasco – Uh nana – המבצעת שותפה בכתיבת השיר. להיט לטינו-פופ וראפ. זה זול, שיר מהרצפה, שנוצר גם הוא רק עבור ההופעה הבימתית ותו לא. אין פה שום דבר מעניין מוזיקלית וזה כולל קלישאות ואפנות מוזיקליות עכשוויות (ופחות עכשוויות). עושה רושם שכולן רוצות להיות Chanel. הקצב מוחש לקראת סוף השיר והוא מושר במהירות של 1.5. לא בשבילי. 2/5.
David Afonso – Amor barato – כותבי השיר הם Luis Vicente Ramiro ו-Alejandro Martínez Valderrama, שכתבו את השיר הספרדי לאירוויזיון ג'וניור 2023, "Loviu" של Sandra Valero, שסיים במקום השני.
השיר מתחיל כבלדה עד מידטמפו לטינו-פופית וצובר קצב ודרמה עד לפזמון המידטמפואי הדרמטי והמאד ספרדי. שומעים כי השיר נכתב כבלדה רגשנית, אבל איפשהו במהלך הדרך הלך לאיבוד והוסיפו לו כל מיני אלמנטים של מוזיקה לטינית קצבית. זה בסדר, אבל לא מרגש אותי באמת. 3/5.
DeTeresa – La pena – שם הבמה של Inés Ramos de Teresa, שגם שותפה בכתיבת השיר. הזמרת מתחילה את השיר והמנגינה רודפת אחריה. הצלילים הם צלילי אלקטרו, ההופכים לאחר מכן לתזמורת ספרדית שלמה ואקוסטית. הפזמון מרגיש כמו מערבון מקסיקני בשילוב טלנובלה. לזמרת קול גבוה והיא משחקת עמו יפה. הבתים בונים לפזמון הדרמטי והשונה. נחמד מאד ומוזיקלי, אבל לא מושלם. 3/5.
Henry Semler – No lo ves – המבצע שותף בכתיבת השיר. בלדת פסנתר נוגה, אשר בהמשך צוברת קצת יותר קצב ושוב מאטה לקראת הפזמון שובר הלב. זה מזכיר לי הרבה בלדות אמריקאיות עכשוויות, לאו דווקא כאלו שצועדות במצעדים, אלא יותר שעברו מתחת לראדר. המלודיה המתקתקה מאד רלבנטית ואפקטיבית. וכפי שציפיתי, בדקה האחרונה של השיר הדרמה מגיעה לשיא. זה מזכיר קצת את הולנד 2019 בסגנון ויכול, אולי, לעבוד טוב עבור ספרד בבאזל. 3/5.
J Kbello – VIP – שם הבמה של Jesús Cabello, שגם שותף בכתיבת השיר. כותב נוסף הוא Dangelo Ortega, שהיה בין כותבי השירים הספרדיים לאירוויזיון 2020, "Universo" ו-2021, "Voy a quedarme", שניהם של Blas Cantó. כותב נוסף הוא José Otero, שהתמודד בבנידורם 2023 עם "Inviernos en Marte" וסיים במקום השביעי.
השיר מתחיל בצלילי אלקטרו, ומיד עוברים לשירתו המתוחה של המבצע. הבתים הם אירופופ, שבונה לפזמון פופ-האוס ניו-יורק בשילוב אלמנטים לטיניים קלים. זה זול מאד, אבל יכול להיות אפקטיבי על הבמה, תלוי בהעמדה. מאד להט"ב-פרנדלי, ואני מאמין שגם ההופעה תהיה. 2/5.
K!ngdom – Me gustas tú – השיר נכתב על ידי שלושת חברי ההרכב. פופ-האוס של תחילת האלפיימז. ההפקה עמוסה, אבל הלחן קצת דל ורזה. זה מגניב לרקוד את זה במועדון, אבל אני לא בטוח כמה תוקף יש לזה על הבמה הגדולה באירופה. אם לזמרת יש קול טוב גם בלייב היא יכולה להרים עם זה. אם לא, זה יילך לאיבוד, כי השיר עצמו הוא מעט בינוני. 3/5.
Kuve – Loca por ti – שם הבמה של Maryan Frutos, שגם שותפה בכתיבת השיר. השיר נפתח בדיוק, אבל בדיוק כמו להיט דאנס מסוף שנות התשעים, שאני לא מצליח להיזכר בשמו כרגע. שאר השיר הוא פופ-האוס מיושן ורגיל למדי. שום דבר כאן לא מקורי ולא מעניין. כל התפתחות בשיר צפויה. זה הולך להיבלע, כך אני מקווה, בים האלקטרו של הקדם הזה. על הפנים. 1/5.
Lachispa – Hartita de llorar – שם הבמה של Claudia Gómez Galindo, שגם שותפה לכתיבת השיר. מדובר באחד מחביבי החובבים המוקדמים. בלדה אקוסטית, אשר הזמרת מגיעה בה לפלצטים בגשר. לאחר מכן, היא צועקת בסגנון הפלמנקו בפזמון, המורכב ממוזיקה מסורתית ואלקטרונית כאחד. זה טוב מאד, מקורי. גם כאן יש שילוב של מוזיקת מועדונים, אבל הפעם עם פלמנקו. כבר נוכחנו לדעת שאירופה לא אוהבת את הסגנון, אז מה הסיכוי שזה יזכה למרות הכל? אהבתי. 3/5.
Lucas Bun – Te escribo en el cielo – שם הבמה של Lucas Bondia, שגם שותף בכתיבת השיר. צלילי כינור עדינים פותחים את הבלדה האיברית הזו. מההתחלה יש בשיר הזה משהו מאד מיוחד. זה לא מנסה להישמע כמו, אלא נשמע ספרדי מאד, ובה בעת מופק בקפידה, רגיש, מלא געגועים ואהבה. לזמר קול מלא רגש והמלודיה נימוחה ונעימה, מבלי להיות חנפנית מידי. השיר הטוב ביותר עד כה, אשר מזכיר בחלקו קצת את פורטוגל 2018, אבל שומר על מקוריות. 4/5.
Mawot – Raggio di sole – שם הבמה של Roberto Comins Cubertorer, שכתב את השיר. זה באיטלקית מלאה. שוב אינטרו ניינטיזי, של המנון אירופופ דאנסי. המבצע שר את השיר כשאפקט אקו ממסך את קולו. הגשר הוא כבר ממש איטלו-פופ ניינטיזי. זה מצד אחד גילטי פלז'ר, אבל גם מצד שני קרינג' על מלא. לא יודע מה לחשוב על זה. זה די נורא. 2/5.
Mel Ömana – I'm a Queen – שם הבמה של María Melodía Pérez Castillo, שגם שותפה לכתיבת השיר. השיר מתחיל בשירתה של הזמרת בקולה הדק. לאחר מכן, נכנסים הכלים האלקטרוניים והזמרת מתחילה לשחק בקולה ומעט להתיילד. יש פה ניסיון להיות "מגניבה", שנראה מאד מאומץ. זה נורא מעייף אותי. יש כאן ניסיון שקוף לשחק עם אפנות מוזיקליות חולפות כדי להרשים. 2/5.
Melody – Esa diva – שם הבמה של Melodía Ruiz Gutiérrez, שהתמודדה בקדם 2009 עם "Amante de la luna" וסיימה במקום השני. מדובר בחביב חובבים נוסף, בייחוד המיושנים, שאוהבים שלאגרים דלוחים (כן, אני מדבר אליך). אירופופ ניינטיזי מהספר, עם כל הקלישאות. אני מודה שיש בזה משהו חביב ולא מזיק וקצת נוסטלגי. עם זאת, מוזיקלי זה כלום ושום דבר. 3/5.
Sonia & Selena – Reinas – צמד, שהתמודד בקדם 2001 וסיים במקום התשיעי עם "Yo quiero bailar". אחד מכותבי השיר הוא Lorenzo Giner Puchol, נציג 2024 כחלק מהצמד Nebulossa, שגם היה בין כותבי השיר שייצג את המדינה באותה שנה, "Zorra", שסיים במקום ה-22.
עוד אירופופ ניינטיזי, מה אתם יודעים? זה נשמע כמו מופע מחווה של זמרות דראג לשנות התשעים. פופ-דאנס שלאגריסטי וקליט, שאין לו שום זכות קיום מחוץ לקדם המוזר הזה ולעולם חובבי האירוויזיון. הקולות שלהם משוכפלים וזה נשמע ומופק כמו הדבר הכי מיושן עלי אדמות. יש הרבה מזה וחבל לבזבז על זה זמן ומילים. 2/5.
להלן דירוגי לשירי פסטיבל בנידורם:
- Lucas Bun – Te escribo en el cielo
- Henry Semler – No lo ves
- Lachispa – Hartita de llorar
- DeTeresa – La pena
- Celine Van Heel – La casa
- Carla Frigo – Bésame
- Chica Sobresalto – Mala feminista
- K!ngdom – Me gustas tú
- Melody – Esa diva
- David Afonso – Amor barato
- Mawot – Raggio di sole
- J Kbello – VIP
- Sonia & Selena – Reinas
- Daniela Blasco – Uh nana
- Mel Ömana – I'm a Queen
- Kuve – Loca por ti
נכון לעכשיו, אין לי שמץ של מושג מה עשוי לזכות בספרד. אם אצטרך להמר, אלך על Henry Semler, שיבלוט אל מול שפע האירופופ הניינטיזי והאלקטרופופ. אני לא מאמין שספרד תלך שוב על פלמנקו, אז Lachispa מחוץ למשוואה. חצאי הגמר של פסטיבל בנידורם יתקיימו ב-28/01/25 וב-30/01/25, בעוד הגמר ייערך ב-1/02/25.