ספרד ממשיכה בהליך הבחירה המקומי. אמש נערך חצי הגמר השני של הקדם ספרדי, פסטיבל בנידורם. 16 שירים מתמודדים השנה בתחרות: 8 שירים בכל חצי גמר, כאשר ארבעה שירים מכל חצי גמר העפילו לגמר. ההצבעה היא 50% של צוות שיפוט בינלאומי, 25% הצבעת אפליקציה ו-25% הצבעת SMS.
הערב נפתח ב-Chenoa מבצעת מחרוזת ממיטב להיטיה.
מנחות הערב הן Paula Vázquez, Ruth Lorenzo ו-Inés Hernand. הן עולות לבמה, מציגות את המתמודדים ואת שופטי התחרות: Roberto Santamaría, מנהל תחנת רדיו, Javier Llano, מנהל מחלקת מוזיקה ברדיו, Jaime Acero, מנהל וכן בטלוויזיה, Claudia Orellana, מנהלת ומייסדת סוכנות לאמנים, Oksana Skybinska, ראשת המשלחת האוקראינית, , Maja Tokic, מפיקת הקדם הקרואטי, Twan van de Nieuwenhuijzen, ראש המשלחת ההולנדית ו-Mariangela Borneo, מפיקה ברשות השידור האיטלקית.
התחרות מתחילה:
Mel Ömana – I'm a Queen – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בשירתה של הזמרת בקולה הדק. לאחר מכן, נכנסים הכלים האלקטרוניים והזמרת מתחילה לשחק בקולה ומעט להתיילד. יש פה ניסיון להיות "מגניבה", שנראה מאד מאומץ. זה נורא מעייף אותי. יש כאן ניסיון שקוף לשחק עם אפנות מוזיקליות חולפות כדי להרשים. 2/5."
בהופעה החיה: ההופעה מתחילה בקלוזאפ על פניה של הזמרת. המצלמה מתרחקת בעוד מכונת רוח פורעת את שיערה. היא לובשת שמלה לבנה גדולה, ואז היא קורעת אותה לחשוף אאוטפיט בהשראה ויקטוריאנית בבז'-חום ולבן. עמה על הבמה ארבע רקדניות בצבעי בז'-חום. זו הופעה מאד טובה, ועולה לי בבריאות להודות בזה. היא נותנת בכוראוגרפיה וגם ווקאלית נשמעת מצוין, מקצוענית. זה עולה אצלי ל-3/5.
Henry Semler – No lo ves – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פסנתר נוגה, אשר בהמשך צוברת קצת יותר קצב ושוב מאטה לקראת הפזמון שובר הלב. זה מזכיר לי הרבה בלדות אמריקאיות עכשוויות, לאו דווקא כאלו שצועדות במצעדים, אלא יותר שעברו מתחת לראדר. המלודיה המתקתקה מאד רלבנטית ואפקטיבית. וכפי שציפיתי, בדקה האחרונה של השיר הדרמה מגיעה לשיא. זה מזכיר קצת את הולנד 2019 בסגנון ויכול, אולי, לעבוד טוב עבור ספרד בבאזל. 3/5."
בהופעה החיה: הוא מתחיל את השיר בעודו יושב במה שנראה כמו סלון מבולגן. הוא לובש חולצה לבנה עם צווארון רחב ושיערו מחומצן. בפזמון הוא נעמד והמצלמה מסתובבת סביבו. הנגניות וזמר הליווי יושבים על הבמה והוא שר להם. לא בטוח מה אני חושב על ההופעה הזו. הוא פונה לקהל והם מדליקים את אורות הניידים שלהם. המצלמה כבר עשתה לי סחרחורת. ווקאלית הוא נשמע סבבה וגם יש לו כריזמה בימתית מסוימת, אבל זה עבר לי יותר טוב בסטודיו.
DeTeresa – La pena – בסקירת השירים כתבתי: "הזמרת מתחילה את השיר והמנגינה רודפת אחריה. הצלילים הם צלילי אלקטרו, ההופכים לאחר מכן לתזמורת ספרדית שלמה ואקוסטית. הפזמון מרגיש כמו מערבון מקסיקני בשילוב טלנובלה. לזמרת קול גבוה והיא משחקת עמו יפה. הבתים בונים לפזמון הדרמטי והשונה. נחמד מאד ומוזיקלי, אבל לא מושלם. 3/5."
בהופעה החיה: היא יושבת על כיסא אדום, לבושה בבגד הכי צבעוני שאי פעם ראיתי. זו מן שמלת מחוך עם מפתח קדמי גדול. מאחוריה בוידאוארט רגיים מורמות בחותלות. רקדנים בלבוש ספורטיבי רוקדים עמה. הם לובשים בגדים שעוצבו במיוחד לכבוד מועדון הכדורגל של Peña Sport. שניים מהרקדנים קורעים ממנה את החלק התחתון של השמלה. עכשיו שניים חושפים כיתוב על החוטיני של אחד מהם. מה? למה היה צריך את זה? היא רוכבת על שור. הצבע השולט על הבמה ללא ספק הוא אדום. ווקאלית היא די חלשה וזה מאכזב, אבל זה שיר טוב. ההופעה עמוסה מאד והבימוי לא נותן לך דקה של שקט להאזין לשיר. אולי עדיף עם הווקאל שלה.
J Kbello – VIP – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצלילי אלקטרו, ומיד עוברים לשירתו המתוחה של המבצע. הבתים הם אירופופ, שבונה לפזמון פופ-האוס ניו-יורק בשילוב אלמנטים לטיניים קלים. זה זול מאד, אבל יכול להיות אפקטיבי על הבמה, תלוי בהעמדה. מאד להט"ב-פרנדלי, ואני מאמין שגם ההופעה תהיה. 2/5."
בהופעה החיה: הבמה מוחשכת והרקדן מואר בצבעי ניאון. הוא לובש חולצה שחורה צמודה וחגורה כסופה נוצצת. עמו על הבמה חמישה רקדנים והם רוקדים יחד בתיאום. אחרי הפזמון הראשון, התאורה האולטרה סגולה חושפת איפור פנים שבטי משהו. זה מבוים יפה מאד, תזזיתי, אבל במידה המותאמת לשיר. לא בטוח מה אני חושב על הזמר. הוא שר בסדר, אבל קצת מעצבן אותך בתור צופה.
Carla Frigo – Bésame – בסקירת השירים כתבתי: "להיט פופ-לטינו-דאנס, אשר אחרי 40 שניות תופס קצב טרנס והופך ללהיט מועדונים. הזמרת שרה בקולה החושני. זה מאד מודרני, מופק כהלכה, גם אם מעט קלישאתי. השיר נבנה עבור הופעה בימתית וכוראוגרפיה. יש כאן פחות תוכן ויותר מחשבה על רושם חיצוני. בסוף השיר יש חלק באנגלית. כמו שאמרתי, כבר חשבו על הכל, כולל על הקהל הבינלאומי. זה לא רע, אבל נעדר קסם. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת לבוש אדום נוצץ מינימליסטי, משל הייתה חשפנית בווגאס. ידיים יוצאות מחורים וחופננות אותה. ארבעה רקדנים פוסעים קדימה ורוקדים, בעוד היא יותר נעה בחושניות. המיניות מאד בולטת בהופעה שלה ובאינטראקציה שלה עם הרקדנים. זה קצת יותר מידי ולמען האמת השיר לא מספיק חזק, הוא הולך לאיבוד אחרי ההופעות הקודמות שראינו.
Mawot – Raggio di sole – בסקירת השירים כתבתי: "זה באיטלקית מלאה. שוב אינטרו ניינטיזי, של המנון אירופופ דאנסי. המבצע שר את השיר כשאפקט אקו ממסך את קולו. הגשר הוא כבר ממש איטלו-פופ ניינטיזי. זה מצד אחד גילטי פלז'ר, אבל גם מצד שני קרינג' על מלא. לא יודע מה לחשוב על זה. זה די נורא. 2/5."
בהופעה החיה: הוא לובש כמו נזיר מודרני. הבית הראשון, כך הבחנתי, היה בספרדית דווקא. הוא מוריד את הקפוצ'ון וחושף קרחת עם ציור עור נוץ עליה בחול. עמו על הבמה שתי רקדניות באאוטפיטים בשחור-לבן. ההרגשה היא של טקס שמאני שיצא משליטה. זה באמת השיר החלש ביותר הערב ואין לזה שום סיכוי להעפיל לגמר. הוא נורא צועק במהלך השיר, וזה עוד נקודה לרעתו.
Celine Van Heel – La casa – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי מסוק ואז צלילים אסייתיים משהו. מיד השיר לוקח קצב לטיני, רומבה כלשהי. לזמרת קול אתני עמוק, יחסית לפחות. קצב קצת קריבי ודרום אמריקאי. זה נחמד. אמנם שמענו הרבה שירים בז'אנר, והנוכחי לא בולט בו, אבל הוא בהחלט משביע רצון, ונשמע מאד שלם. אם זה יגיע לאירוויזיון, זה וודאי יתרסק. 3/5."
בהופעה החיה: היא על גבי מדרגות ספרדיות, בעודה לובשת שמלת סטרפלס צהובה ואלגנטית. ארבעה רקדנים בחליפה רוקדים עמה. הם יורדים מהמדרגות ונותנים בריקוד לטיני. הקול שלה קצת חלש, ושזה מאד לא מתאים לסגנון המוזיקלי הזה. השיר עצמו מרענן בליינאפ. ההופעה אלגנטית ויפה. הרקדנים מרימים אותה והיא שרה באוויר. בסוף השיר כולם חוזרים למדרגות וזיקוקים נורים מרצפת הבמה והמדרגות.
Melody – Esa diva – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר בחביב חובבים נוסף, בייחוד המיושנים, שאוהבים שלאגרים דלוחים (כן, אני מדבר אליך). אירופופ ניינטיזי מהספר, עם כל הקלישאות. אני מודה שיש בזה משהו חביב ולא מזיק וקצת נוסטלגי. עם זאת, מוזיקלי זה כלום ושום דבר. 3/5."
בהופעה החיה: היא מתחילה את השיר בשמלת לייקרה שחורה, שבפזמון נפשטת ממנה לחשוף אאוטפיט גוף בתבניות מנצנצות. היא זמרת יותר טובה ממה שחשבתי, אבל השיר עצמו לא עובד לי. היא גם יודעת לרקוד, וחמישה רקדנים בשחור מזיזים אותה מצד לצד. ברייק הריקוד מאד חזק ואפקטיבי. היא קצת צועקת את הקטע הבא, אבל בגדול ההרגשה היא של אנרגיה גבוהה. אני לא יודע אם זה יזכה, אבל זה הולך ליפול בבאזל אם זה ייסע לאירוויזיון. בראיון שלה אחרי ההופעה מישהו מנופף בדגל הפלסטיני. חובבים טיפשים.
להלן דירוגי לשירי חצי הגמר אחרי ההופעות:
- Henry Semler – No lo ves
- DeTeresa – La pena
- Celine Van Heel – La casa
- Melody – Esa diva
- Mel Ömana – I'm a Queen
- Carla Frigo – Bésame
- J Kbello – VIP
- Mawot – Raggio di sole
הקווים נפתחים להצבעה. הגיע הזמן למופע הביניים הראשון, Ruth Lorenzo עם "Dirty Love":
Inés Hernand מראיינת את המתמודדים בגרין רום. מופע הביניים השני הוא של Isabel Aaiún עם "Potra Salvaje":
הגיעה זמן תוצאות. הטופ 4 של השופטים ושל הקהל בנפרד:
אלו ארבעת המעפילים לגמר:
- Melody
- J Kbello
- Mel Ömana
- Mawot
הקהל צועק בוז. בשבת ייערך הגמר, בסופו ייבחר הנציג והשיר של ספרד לאירוויזיון 2025.
ניתן לצפות שוב בחצי הגמר השני כאן:
המדריך לאירוויזיון 