הבחירה של בלגיה לבאזל הגיעה לשלב הסופי והמכריע. שמונה אמנים מתמודדים על הבכורה. מי יניף את הדגל הבלגי במאי?
הערב מתחיל בסרטון של Gustaph שומע את שירו ברדיו בעודו מצחצח שיניים, ואחר כך שומע את השיר שוב ברחוב, בתחנת דלק, בסופר… הוא פוסע לבמה ומבצע את שירו המדובר, "Because of You". זה היה השיר הבלגי באירוויזיון לפני שנתיים. מדוע מתעלמים מהשיר של 2024? כי מדובר בבלגיה, שם פלנדריה וולוניה, שני החלקים המרכיבים את המדינה, עושות ביניהן שנה-שנה על ייצוג בלגיה בתחרות. אז זה לא מפתיע שהן מתעלמות האחת משירה של השנייה.
המנחה Peter Van de Veire עולה לבמה פותח בדברים, ומציג ארבעה מהשופטים, שגם ייתנו פידבק על השירים במהלך הערב: Gustaph, Bart Cannaerts, Merol, ו-Emmelie de Forest. לאחר מכן, קליפ קצר המציג את מתמודדי הערב. התחרות מתחילה!
Leez – Perfectly Imperfect – בסקירת השירים כתבתי: "צלילי תופים גדולים בפזמון אחרי בית קצת נשכח. הפזמון גנרי ונשמע כמו משהו שנלקח מהקדם הנורבגי. ההפקה גם כאן היא של פופ-טרנס עם ביטים כבדים. זו בלדה עד מידטפו והיא לא הכי מעניינת. זה נשמע כמו משהו יצא ממחנה כתיבת שירים, ואין לו זהות אמיתית משלו. גם המילים גורמות לך להרגיש שזה משהו שנוצר על ידי מכונת AI. מבאס. 1/5."
בהופעה החיה: פותחים את הערב בשיר החלש של הקדם. הזמרת יושבת על כיסא במספרה. לצידה שלושה רקדנים. שכחתי לציין שיש פה גם Millennial Woop, שזה כבר כל כך מיושן ועבש להשתמש בזה. ווקאלית היא נשמעת סבבה. היא והרקדנים קמים בפזמון ונותנים במין ריקוד אמנותי. בחלק של המודולציה יש זיקוקים. הופעה בסדר גמור לשיר מבחיל.
Le Manou – Fille à papa – בסקירת השירים כתבתי: "לזמרת קול קטן ומתיילד. השיר מתחיל בשקט ואז נכנס הביט הרקיד, שמזכיר את להיטי הדאנס של סוף הניינטיז. השפה הצרפתית תורמת לאפיל של השיר, אבל המלודיה לא הכי מעניינת. הפזמון רפפטיבי, אך קליט מאד. זה מאד נגיש משמיעה ראשונה. היו שהשוו את השיר ל-"Europapa", השיר ההולנדי לאירוויזיון 2024. הוא פחות ייחודי ממנו ויותר חלבי. אני חושב שיש לזה פוטנציאל להופעה חזקה על בימת האירוויזיון, אבל לא צופה לזה הצלחה עצומה. 3/5."
בהופעה החיה: עוברים לאחד השירים היותר טובים של הקדם. הזמרת לובשת משהו שנראה כמו טייק של מדי נבחרת פוטבול עם חצאית כסופה עשוית סמרטוטים. לראשה צמות. עמה שתי רקדניות בלבוש תואם בלבן. היא לא ווקאליסטית גדולה, אבל השיר הזה גם לא דורש זאת. זה שיר עם קריצה מאד ברורה, אבל ההופעה היא לא משהו יוצא דופן שעתיד לבלוט. הפרופ על הבמה הוא מכונית ספורט אדומה.
Jelle van Dael – Monster – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בנגנית קלידים קצובה. הזמרת נכנסת בקולה הדק והגבוה. בפזמון נכנסים כלים אלקטרוניים והמתח עולה. הבית הבא הוא כבר פופ-טרנס על מלא, והזמרת מחישה את שירתה. יש לשיר הוק חזק, אבל הוא לא מקורי מספיק, ומזכיר את "Tattoo" של Loreen, זוכה אירוויזיון 2023. ההפקה עמוסה, הביצוע דרמטי מאד. יש משהו קצת מתיש באופן שבו היא מבצעת את השיר, אולי שווה להוריד קצת את הרגל מהגז. 2/5."
בהופעה החיה: מגיעים לבלדה הראשונה של הערב. הזמרת שרה אל אלומת אור רחוקה ונראית בגבה את המצלמה. אלומת אור כחולה מאחוריה מאירה אותה. היא כורעת על ברכיה, לובשת אאוטפיט לבן חצי שקוף. הקול שלה מעט צורמני. על הבמה שני מוניומנטים כסופים משולשים חדים. כמו שלא אהבתי את שבדיה 2023, אין סיבה שאוהב את החיקוי שלו. בחלק האחרון של השיר, היא פוסעת קדימה בעודה רוכנת על הבמה.
Mentissa – Désolée – בסקירת השירים כתבתי: "אחרי אינטרו קצר מקצרצר, הזמרת נכנסת בקולה הדק, על רקע עיבוד של פופ-RnB. השיר בצרפתית מלאה. הפזמון של הפה-פה-פה רפטטיבי (מילה שהפכה להיות שם קוד לקדם הזה), אבל קליטה מאד. זה הופך את השיר למגניב ואת הפוטנציאל להופעה מעניינת. הזמרת היא שם מוכר אצל דוברי צרפתית ביבשת. האם זה יהווה עבורה יתרון בקדם? זה נשמע כמו להיט פופ-פרנקופוני אורגני, ולא כזה שיצא מבית מטבחיים שבדי. חמוד מאד, קליל, קליט ולא מתיימר. 3/5."
בהופעה החיה: הגענו לשיר החביב עליי בקדם. הזמרת לובשת אאוטפיט שחור די רגיל, הכולל חולצת סטרפלס, ועמה ארבעה מלווים, הכוללת זמרת ליווי אחת וגיטריסטית בצורת אחת. היא פשוט פוסעת על הבמה הלוך ושוב. היא רוקדת כוריאגרפיה פשוטה עם המלוות שלה. הצבעים השולטים על הבמה הם שחור ואדום. רגע השיא של השיר נשמע מעט צומרני, אבל עובר. שיר כיפי עם הופעה שלא רוצה לנצח.
Lenn – Air Balloon – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי פריטת גיטרה. לזמר קול גברי, אך צעיר וקצת בוסרי. מדובר בשיר באווירה חיובית, סוג של שיר העצמה. ההפקה של השיר נשמעת שוב כמו משהו ששמענו בהרבה קדמים אחרים. זה חביב, אך לא מספיק מעניין. השיר לא קומפטטיבי וקשה לי לראות אותו מועמד לניצחון. זה משהו לשמוע ברדיו בנסיעה, אך האם לא אעביר תחנה אחרי דקה? יש מצב שכן. 2/5."
בהופעה החיה: הבמה אפופת עשן, בעוד הזמר לובש חליפה מעוצבת בצבעים מטאלים רכים. על הבמה מדרגות ובימות לבנות קטנות. בוידאוארט השמש זורחת. הוא רוקד בצורה מעט מביכה וגם לא עובר ממש מסך. הוא נע עם המצלמה על הבמה, לאורכה ולרוחבה, וזה קצת מסיח את הדעת מהשיר המאד בינוני הזה. הקול שלו גם לא הכי נעים.
Stefanie Callebaut – Gloria – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצלילים ארוכים מעוררי מתח. הזמרת נכנסת בקולה הקצת קרינג'י ושרה מה שנשמע כמו המנון של אולימפיאדה. זה דרמטי מאד, ונשמע על גבול הפארודיה. אולי גם בגלל הקול המוזר ומלא הדרמה של הזמרת. מה שכן, היא מלאת ביטחון ונוכחות ווקאלית. המלודיה מרגישה מעט מאולתרת ולא מגובשת. זה קצת אינטנסיבי מידי, כנראה בעיקר בגלל הצעקות של הזמרת. סביר שיסיים במקום האחרון בקדם. 2/5."
בהופעה החיה: השיר המוזר של הערב. שתי אלומות אור מאירות אותה מהצדדים, ונעלמות. היא לובשת אאוטפיט צמוד באפור כהה, ועליה חלק תחתון שקוף. היא נשמעת כמו שהיא נשמעת בסטודיו, שזה מצד אחד מחמאה, מצד שני זה אומר שהיא נשמעת כמו אישה מטורפת. האורות הכחולים שוטפים את הבמה. זה נראה כמו אסון בהתהוות, ואני לא רואה איך זה לא יסיים אחרון. ככל שהשיר מתקדם הקול נחלש, והיא נוטה לזייף יותר ויותר.
Red Sebastian – Strobe Lights – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר בחביב חובבים. השיר נפתח בהפקת פופ-האוס מסתורית ואמביינטית בה הזמר שר מספר שורות. אחרי האינטרו, האווירה נמשכת, אך האווירה מתחממת, אולי בזכות קולו של הזמר. זהו להיט אלקטרוני לא רע, אבל גם רחוק מלהיות מדהים. לא הבנתי את ההתלהבות המוגזמת ממנו. המלודיה מאד חלשה. ההפקה טובה וההרגשה היא של להיט מסיבות קרחניסטי, אבל אגריסיבי וחסר הוק מוזיקלי. זה מזכיר את הטומורולנד, יש הרבה אנרגיה והרבה עוצמה, אבל השיר עצמו דל. 3/5."
בהופעה החיה: הפייבוריט הגדול של הערב, ומי שמשום מה שם את בלגיה בראש טבלאות ההימורים השנה. כשמו, הוא לבוש באאוטפיט באדום (ושחור). אלו גם הצבעים השולטים על הבמה, והוידאוארט התזזיתי גורם להופעה להיראות כמו וידאוקליפ לפרקים. קצת מזכיר לי מבחינה זו את שבדיה 2018. הקול שלו לא מרשים עד שהוא עולה לפלצטים. בגבוהים הוא חזק יותר. הבימוי של ההופעה מצוין, ולשיר יש עצמה, מה שחסר מאד בשירים האחרים הערב. זה מושך אותך לצפות, אבל עדיין כשיר זה שיר מאד בסדר בעיני, לא מבין את ההתלהבות. בסוף ההופעה מצטרפים אליו רקדנים וכולם ביחד מתקרחנים.
Grace – Pull Up – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי הוא פופ א-לה תחילת שנות האלפיימז בשילוב קיי-פופ, או שבהקשר האירוויזיוני יותר מזכיר את Chanel, נציגת ספרד 2022. זה קליט ועם הרבה ביטחון, אבל לא הדבר הכי פרשי או מקורי. גם ההופעה והנוכחות הבימתית של הזמרת מזכירה את זו של הזמרת הספרדיה. גם כאן יש ברייק מוזיקלי אגרסיבי. זה אנרגטי וקצבי, אבל לצערי לא בולט בז'אנר שלו. הפזמון היה יכול להיות חזק יותר ופחות רפטטיבי. 2/5."
בהופעה החיה: היא לובשת חלק עליון מנומר חושף בטן, וז'קט ומכנסיים קצרים בירוק בקבוק. עמה ארבע רקדניות בחליפות בצבעים שונים. גם הוידאוארט צבעוני מאד, אפריקאי-אורבני משהו. זו אולי ההופעה היפה ביותר מבחינה ויזואלית והיא גם מבוימת כהלכה. היא גם מבצעת את השיר טוב, אבל השיר עצמו פשוט לא מתרומם בשום שלב. הברייק לריקוד שלה ושל עוד רקדן פשוט מצוין.
להלן דירוגי לשירי הערב, לאחר ההופעות החיות:
- Mentissa – Désolée
- Le Manou – Fille à papa
- Red Sebastian – Strobe Lights
- Lenn – Air Balloon
- Jelle van Dael – Monster
- Grace – Pull Up
- Stefanie Callebaut – Gloria
- Leez – Perfectly Imperfect
מופע הביניים הראשון הוא של נציג בלגיה 2010, Tom Dice בשירו "Me and My Guitar":
מופע הביניים השני הוא של זוכת אירוויזיון 2013, Emmelie De Forest בשירה הזוכה "Only teardrops":
הגיע זמן ההצבעה! 1160 נקודות יחולקו בין השופטים לקהל, 585 נקודות לכל אחד. כל שופט יעניק 10-8-6-5-4-3-2-1 נקודות. הטלווטינג ייקבע בשיטת המלודיפסטיבלן, מי שיקבל 10% מהקולות יקבל 10% מתוך ה-585 נקודות, וכך הלאה. אם יהיה תיקו, הצבעת השופטים תיגבר.
הצבעת השופטים:

אחרי הצבעת הקהל:

בהצלחה ל-X ולבלגיה בבאזל.
ניתן לצפות שוב בקדם כאן: