ברוכים הבאים לחצי הגמר של הקדם הלטבי, ה-Supernova. בחצי הגמר 19 שירים, המתמודדים על עשרה מקומות בגמר. בשנה שעברה לטביה שלחה את "Hollow" של Dons, אשר העפיל לגמר אחרי 7 שנים שחונות של לטביה, וסיים בו במקום ה-16.

מנחי הקדם הם Ketija Šēnberga ו-Lauris Reiniks. הם מציגים את מתמודדי הערב. התחרות מתחילה!

Marta – Lovable – בסקירת השירים כתבתי: "גם שיר זה לוקח לכיוון האמביינט-אלקטרופופ, במקרה זה ההרגשה היא יותר מיינסטרימית ופופית. המלודיה נורא סתמית, הן בבתים והן בפזמון, וההפקה נדמית כבדה ויומרנית על שיר כה רזה ולא מעניין מבחינה מלודית. זה פילר ולא יותר. 2/5."
בהופעה החיה: הזמרת מתחילה את ההופעה שוכבת במיטה בצורת לב אדום, יותר נכון עומדת כי המיטה עצמה עומדת. היא מורידה את השמיכה ופוסעת קדימה. היא לובשת שמלה אדומה שקופה עם עשויות מלמלות, מתחת יש לה בגד שחור. עמה על הבמה רקדן חשוף חזה עם שרוולים מתחרה לבנה. פתיח חלש לערב. הפזמון מונוטוני, וגם הזמרת לא עם האישיות הכי כובשת שיש.

Tepat – Sadzejot – בסקירת השירים כתבתי: "טוב, הם נשמעים כמו להקה של תל אביבים, ששרים אינדי-פופ חצי-נגיש, ללא השפעות אלקטרוניות. זה נחמד מאד, מוזיקלי, הרמוני במידה ועם מלודיה שזועקת וצועקת עליך. הדרמה בשיר נבנית, בניגוד ממה שהייתם מצפים משיר כזה. יש כאן כעס, אהבה, תשוקה. הרבה רגש בקיצור. יופי של שיר. 3/5."
בהופעה החיה: איוושות של מים בוידאוארט. הבמה קודרת, כמו תמיד. הזמר לובשת שמלה לבנה עם ז'קט שחור. גם נגני הלהקה בשחור ולבן. בוידאוארט רצות מילים. ההופעה משביעת רצון, נטולת שטיקים. הם פשוט באו לנגן ולשיר, כמו להקה של תל אביבים. כתבתי, לא? הפזמון חזק והזמרת נראית ונשמעת מחוברת לשיר, במיוחד ברגע הפזמון.

Justs – Fit Right – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילי אלקטרו וביטים, משל היה זה שיר של Dua Lipa מלפני 4 שנים. זה המנון אלקטרופופ בבתים, שבפזמון לוקח למקום יותר אינדי ופחות קליט. זה מגניב, והולך הפוך ממה שאתה מצפה לו כמאזין. עם זאת, תפשיט את השיר מההפקה שלו, והוא נשאר מאד רזה מבחינה מלודית. בפזמון השני יש שימוש בכלים חשמליים. הפקה מצוינת לשיר נחמד, אך לא מעבר. 3/5."
בהופעה החיה: הוא לובש חליפה אפורה. את ההופעה הוא מתחיל בגבו לקהל ואז מסתובב. החליפה גדולה ונראית כמו משהו משנות השמונים. יש הרבה מימיקה, אורות אדומים ולבנים וכוראוגרפיה פשוטה. הזמר עצמו מופיע בוידאוארט, לצד אלמנטים נוספים באפור. הוא זמר טוב, אבל ויזואלית זה נע בין הקרינג' למיותר. יותר מידי הבעות פנים מתוסכלות ועמוקות.

KoBra – Zelts – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בפריטת גיטרות עדינות. בלדה יפה יפה בלטבית עם צלילים אקוסטיים של גיטרה ופסנתר, והרמוניות קוליות של הצמד. הפזמון דרמטי ומשתפך בניגוד למצופה, ועדיין הוא לא חנפני, אינדי-פופי, קודר משהו עם קצוות מתוקים. זה נשמע נהדר ומלא אווירה, וקל לי מאד להיסחף לזה. 4/5."
בהופעה החיה: זה השיר הטוב של הקדם, ואחד הטובים של עונת הקדמים. הצמד עומד בחושך, מושכים זה את זרועו של זו ושומרים על שיווי משקל. שני פנסים מאירים אותם מצידם. הם לבושים בשחור ולבן, ונותנים בכוראוגרפיה לירית מורכבת יחסית. זה מאד אלגנטי, גם כשיר וגם ויזואלית. הביצוע יפהפה. כן, זה קצת יומרני ופלצני, אבל אני אוהבת.

Adelina – Electric Love – בסקירת השירים כתבתי: "להיט פופ-פוסט-דיסקו-סינת'פופ עם השפעות אייטיזיות. ההפקה מתקדמת, והיא נשמעת טוב עם מבטא סביר, אבל המלודיה קצת סתמית. אני מתקשה לראות את זה בולט על הבמה. מאד דקדנטי. משהו של סוף האייטיז-תחילת הניינטיז. להיט מסיבות סביר, אבל לא הלהיט שלטביה צריכה כדי להצליח בתחרות. 3/5."
בהופעה החיה: בגלויה היא נראתה כמו נערת שנטי, ובהופעה היא כבר נסיכת פופ. היא לובשת אאוטפיט, הכולל מחוך כסוף ומכנסי לייקרה צמודים, ונראית כמו גיבורת-על. עמה על הבמה 4 רקדניות בחליפות חתול כסופות. היא לא הזמרת הכי טובה בעולם, וזה בלשון המעטה. הרג'יסטר שלה לא מותאם לשיר בכלל, והיה ראוי אם זמרת עם קול יותר אלט תבצע את השיר.

Citi Zēni – Ramtai – בסקירת השירים כתבתי: "היחידים שיש להם מושג מבין המשתתפים מה זה להיות על בימת האירוויזיון, ולהיכשל בה. נראה שהם למדו קצת מהחוויה. השיר הנוכחי הוא המנון פופ, שמזכיר קצת את Käärijä ומשלב בין האדג'יות של ההרכב למלודיית פופ קליטה, שמתואמת לבמה הגדולה. מאד מדבק, כמעט קלישאתי עד מעצבן, אבל אפקטיבי. 3/5."
בהופעה החיה: המצלמה מתמקדת בפניו של הסולן, היוצא מתוך מה שנראה כמו מכונה לניקוי רכבים. הוא לובש אאוטפיט כסוף אוונגרדי משהו. שאר חברי ההרכב מתפקדים כרקדנים. הם בלבוש של… ובכן, מכונות לינקוי רכבים. כל האדג'יות ששמעתי בסטודיו די הלך לאיבוד על הבמה. זה נראה ונשמע כמו פופ-טכנו קליט. השיר אפקטיבי וגם ההופעה. מקצועי.

Emilija – Heartbeat – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה ראשונה, והגיע הזמן, אחרי ארבעה שירים שנתנו בראש. השיר הנוכחי הוא מאד מיינסטרימי, שלקח אותי למלודיות של Olivia Rodrigo או Taylor Swift. הקול של הזמרת מתוק, אבל לא קיטשי וילדותי. מלודיה קליטה, אשר בפזמון השני כבר לוקחת לכיוון אלקטרו-פופי. יש לזה סיכוי לא רע לסיים בטופ. עם זאת, יש בזה משהו מאד אמצע הדרך ומאד מתחנף. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת אאוטפיט שקוף בשחור ומנגנת בגיטרה אקוסטית. גם היא נראית הכי לא קשורה לשיר שהיא שרה אותו, אבל אצלה זה דווקא עובד, כי יש לה קול טוב ומותאם לשיר, גם אם מעט מאונפף. הצבעים השולטים הם אדום, לבן ושחור. בוידאוארט מוניטור לב. היא קצת מתרגשת, וזה ניכר בפעם או שתיים בה קולה משתנק קצת. היא ממש חמודה.

Bel Tempo and Legzdina – The Water – בסקירת השירים כתבתי: "זה מאד צ'יל ואמביינטי, מידטמפו אלקטרוני עצל וחביב, אבל גם כאן אני לא רואה משהו שיוצא מהמועדונים אל האירוויזיון. לא מספיק להיות "מגניב". לפעמים זה עומד לך לרועץ. עם זאת, בניגוד לשיר הקודם יש כאן מלודיה נימוחה ושילוב קולות נשי-גברי מאד מספק. זה לא קומפטטיבי בשום צורה. 3/5."
בהופעה החיה: מהשירים היותר מוצלחים בקדם הלטבי. הבמה מוארת בצבעי אדום. זמרת הלהקה לובשת סטרפלס כהה ועומדת בצד ימין, המתופף באמצע והגיטריסט בצד שמאל של הבמה. הבנים בחולצות מכופתרות וז'קטים. גם הופעה זו פשוטה למדי. הבמה מוחשכת, והמצלמה נעה בין קלואזפים ללונגשוטים שתופסים את כל השלישיה. גם בלייב הקולות שלהם משתלבים יפה.

Palú – Delusional – בסקירת השירים כתבתי: "לשיר צליל חושני ומזמין. גם הזמרת שרה נמוך ומלוחשש כדי לפתות אותנו אל תוך השיר. ואז מתחילה הדרמה, אשר מתפרקת בפזמון רוקיסטי-גראנג'י משהו. לא ציפיתי לזה. זה קצת מזכיר לי את השירים בקדם הליטאי, שמסיימים אחרונים בטרומי הגמר שלהם ולא שומעים עליהם יותר. המבטא שלה קשה. גם כאן ההפקה עמוסה מידי, מחפה על שיר בינוני. 2/5."
בהופעה החיה: גם כאן האדום שולט. הזמרת בשמלה שחורה מעוצבת. עמה ארבע רקדניות בלבוש צמוד. הן רוקדות ביחד, במה שמזכיר קצת את הכוראוגרפיה של Maruv מהקדם האוקראיני ב-2019. מאד מיני וחושני. קולות הליווי ממסכים את העובדה, שהזמרת לא מחזיקה את השיר לבדה. כל ההופעה נשענית על הרקדניות, כנראה כי מי שביים את זה מבין שאין דרך אחרת למכור את השיר הזה.

The Ludvig – Līgo – בסקירת השירים כתבתי: "ה-פייבוריט הגדול של הקדם. השיר מתחיל בפורח והרמות, ונשמע כמו להיט מסיבות. פופ-האוס, שמשלב את המיינסטרימי והרדיו-פרנדלי עם הפולק הלטבי. האמת? נשמע לי כמו טריק זול. זה נשמע כמו כל שיר שני של דיג'יי אירופאי, ואני לא מבין מה מיוחד כאן. ברור שהחובבים יתלהבו ממוזיקה אתנית עם קצת האוס, זה ה-sweet spot שלהם. די, נו. 3/5."
בהופעה החיה: חביב החובבים הגדול של הקדם. האם הוא ייתן את ההופעה שתספק את החובבים ההיסטריים? הוא לא ממש עובר מסך, והזקן המסודר שלו עושה לי להתגרד. עמו על הבמה שלוש רקדניות בשמלות לבנות של חגיגות שבועות וזרים לראשון. הוא לובש חליפה שחורה חושפת חזה. הצבעים השולטים עוברים מאדום וכתום לכחול וחוזר חלילה. זה נורא חנפני, אבל לדעתי לא יזכה. אלו דברים שעובדים על חובבים, ופחות על קהל מקומי. אולי אני טועה.

Luka – Stronger –בסקירת השירים כתבתי: "חוזרים לאנגלית. העובדה שמדובר ברשימת כותבים, שכבר כתבו פעמים רבות לקדם, לא מבשרת טובות. בלדה עד מידטמפו פופ-רוק סבירה למדי, אבל לא פורצת דרך. המילים מאד סטנדרטיות, וגם המלודיה וההפקה מאד אמצע הדרך. זה בסדר, אבל ממש לא מעבר. 3/5."
בהופעה החיה: המבצעת לובשת שמלה לבנה ויקטוריאנית, לפחות בחלקה העליון. בוידאוארט עיגול לבן גדול. ארבעה רקדנים בלבן רוקדים עמה, וזה קצת נראה כמו הופעת בית ספר. השיר עצמו קצת חלש, והקול שלה לא מרשים במיוחד. השיר וההופעה לא בולטים בשום צורה, וההעמדה קלישאתית וצפויה.

Chris Noah – Romance Isn't Dead – בסקירת השירים כתבתי: "הוא טוען כי הרומנטיקה לא מתה, ולפי כמות הרגש שהוא מכניס לביצוע אני עשוי להאמין לו. בפזמון השיר הזה יוצא מהמקצב המונוטוני שלו, אבל אני לא בטוח שזה מספיק. מדובר בלהיט אינדי-רוק מגניב, עם פזמון קליט, אך קצר. שמעתי השוואות ל-Harry Styles, ואני יכול להבין אותן, אבל זה לא מספיק כדי לעשות אפקט משמעותי על המאזין. זה שיר טוב להאזין לו בנסיעה תוך האזנה לרדיו, לטעמי יכול ללכת לאיבוד על הבמה. 3/5."
בהופעה החיה: גם את שיר זה מיקמתי גבוה בהאזנה המקדימה לשירים. המבצע עומד בפרופיל לקהל, בעוד חברי הלהקה פונים לקהל. המילים מופיעות על רקע הצבע האדום בוידאוארט. זה מזכיר קצת קליפים של שירי בריט-פופ משנות התשעים. בפזמון הזמר מסתובב לקהל. הוא נותן ביצוע ווקאלי טוב מאד, ונשמע כמו זמר רוק מקצועי למדי. גם הנוכחות הבימתית שלו היא לא משהו לזלזל בו.

Toms Kalderauskis – Domāju, tu nāc – בסקירת השירים כתבתי: "תהיתי האם נקבל בלדה רגילה וראויה, והנה היא הגיעה. לזמר קול עמוק וגברי. הצליל של השיר רומנטי משהו, עם כינורות עדינים. האמת, זה מעט סתמי, אבל אני מעריך את העובדה שיש בלדת פופ רגילה אחת, בלי שטיקים אלקטרוניים כאלה או אחרים או יומרות מוזיקליות. יש כאן השפעות מוזיקת נשמה. חביב, לא יותר מזה. 3/5."
בהופעה החיה: בוידאוארט חלונות גדולים. הזמר יושב בפרופיל לקהל. הבמה אפופת עשן ואורות מאירים מתחתית קיר ה-LED את מרכז הבמה. הזמר מסתובב לקהל לפני הפזמון ונותן טאץ' אינטימי לבלדה הנימוחה שלו. הוא קם ממקומו וניתן לראות שהוא לובש אאוטפיט בשחור קומפלט, כולל מעיל גשם ארוך. הוידאוארט משתנה ומראה ירח מלא גדול. זה בהחלט עובר, אבל מעט אמצע הדרך לטעמי.

Julianna – Something In The Water – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל באווירה חלומית משהו. זה אינדי-פולק-אמביינט אווירתי, עם מלודיה זורמת ומבצעת עם קול מתקתק. השיר נינוח ובעל אווירה מיסטית, וקשה לי לחשוב על העמדה שהוא יזכה לה שתטיב עמו. השיר כולו נשען על ההפקה האמביינטית. בלעדיה, הוא נשאר מאד רזה מבחינה מוזיקלית. המבצעת מגבירה לקראת סוף השיר, אבל לא הולכת עד הסוף. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת שמלת כתפיות בלבן-פנינה או בז' מנצנץ. שיערה אסוף בחוזקה לכדי צמה ארוכה. ציפורניה ארוכות עד מאד. המצלמה מרבה בקלוזאפים עליה. היא נשמעת טוב וגם יודעת לשחק על הבמה. אחרי הפזמון הראשון היא עוזבת את סטנד המיקרופון ופוסעת קדימה. אין פה יותר מידי בימוי, זה בעיקר היא עושה תנועות, ואני לא חושב שזה יספיק לה על מנת להעפיל לגמר.

Tautumeitas – Bur man laimi – בסקירת השירים כתבתי: "זה אמור להיות השיר השנטי של הקדם, ואכן הוא נשמע כזה. הפולק הלטבי נשמע קסום וההרמוניות הקוליות של בנות הלהקה מקסימות. עם זאת, לשיר חסר המשהו הנוסף הזה שיהפוך אותו ללהיט. שמענו הרבה שירי פולק, שעשו לנו נעימי, אבל זה לא מספיק על מנת לשבור את תקרת הזכוכית. 3/5."
בהופעה החיה: שישיית הבנות מתחילות את ההופעה על בימה חשוכה, כאשר רק הרקע מואר בכחול. גם יורד בוידאוארט. האורות נדלקים והם חושפות מראה פייתי משהו, כאשר חוטי בדים לבנים משתלשלים מהתקרה. כן, יש לזה מקום בגמר, אבל זה עדיין נעדר משהו נוסף שידגיש את הקסם. ההרמוניות הקוליות שלהן טובות, אבל קשה להבדיל אילו קולות בלייב אילו בפלייבק.

Rūta Dūduma – Chemical – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל באווירה עדינה וחלומית. לאחר מכן נכנסים צלילי אלקטרו ומכונת תופים, שהופכת ליותר דומיננטית לאחר הפזמון הראשון. זה חביב מאד, אבל המלודיה לא זכירה דיה, והשיר עצמו לא עובר את משוכת ההפקה הדרמטית אל עבר שיר בעל משמעות אמיתית. ההפקה הופכת יותר דראם אנד בייס-ית, אבל זה לא מקדם את השיר יותר מידי לטעמי. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת אאוטפיט שחור עתיר פרנז'ים. בוידאוארט צורות, המזכירות ורידים, באדום על רקע לבן. היא נעה על הבמה הלוך ושוב, בעוד המצלמה נעה עמה. המבטא שלה טוב, וגם קולית היא נשמעת טוב, אבל השיר לא הולך לשום מקום וההופעה הפשוטה לא מוסיפה לו דבר. לקראת סוף השיר מכונת רוח פורעת את הפרנז'ים ואת קצוות שיערה.

Katrīna Gupalo – Scarlett Challenger – בסקירת השירים כתבתי: "היא נראית ב-thumbnail כמו Taylor Swift, וגם קצת נשמעת כמוה. מדובר בבלדה אמביינטית, שמתחילה באופן היפנוטי ויפה, וממשיכה בספוקן וורד/ראפ קרינג'י למדי. השיר נע בין צלילים עדינים למתכתיים, בין הפופי והקליט לביטים קשים. זה קצת יומרני לי, מה שמקשה עליי להתחבר אליו רגשית."
בהופעה החיה: היא קצת מזכירה לי את גל גדות, ואין מחמאה גדולה מזו. היא עומדת בתוך אלומת אור על הבמה החשוכה. היא לבושה בחצאית שחורה וכובע ברט, ומנסה לחקות איזה מראה צרפתי סטריאוטיפי של שנות הארבעים. הצלילים נוגים והאווירה עדינה, והיא גם נשמעת טוב, אבל המבטא שלה לא מושלם, ואי אפשר לבנות שיר עם אווירה בלבד. אחרי הקטע האמביינטי, מגיע הספוקן וורד וזה קרינג'י כמו בסטודיו. החלק האלקטרוני כבר לגמרי פורם את השיר.

Sinerģija – Bound By the Light – בסקירת השירים כתבתי: "המלודיה הפולקית-הימי-ביינמית יכולה לעבוד הרבה יותר טוב עם השפה הלטבית. באנגלית זה נשמע סתמי, כמו מאות שירים ששמענו בקדמים שונים ב-25 השנים האחרונות, ושכשלו חרוצות. כלי הנגינה האתניים נעימים להאזנה, אבל זה פשוט לא עובד כבר לצערי. בינוני לטעמי. 2/5."
בהופעה החיה: לא להתבלבל עם סינרגיה, הלהקה הישראלית משלהי 2005. חברות הצמד לובשות בגד שקוף, ומתחתיו שמלה. רקדנים מאחוריהן רוקדים בתוך בד שקוף גדול. בוידאוארט אורות עולים ויורדים. זה די נוראי ולא עובד גם בלייב לדעתי. הן גם לא נראות מחוברות ולא מצליחות למכור את השיר. אולי הבעיה היא בזמרת נטולת הכריזמה. אולי זה השיר שפשוט בינוני להחריד.

Markus Riva – Bigger Than This – בסקירת השירים כתבתי: "אני לא מכיר זמר יותר צמא ממנו, וזה כבר נהיה נואש. המנון פופ סתמי, שנשמע כאילו יצא מלפני 8 שנים או יותר, כולל דרופ שמזכיר את אוקראינה 2019 ואפקט מוזיקלי שמזכיר את שבדיה 2023. זה נורא זול, מכל מבחינה: מילים, לחן, עיבוד. הרבה שטיקים ומעט שיר. 2/5."
בהופעה החיה: תודה לאל, הגענו לשיר האחרון. מדובר באיש והאהבה העצמית, מרקוס ריבה. הוא מופיע ללא חולצה, כשסביבו טבעת של רקדנים, חמישה במספר. הרקדנים בצעי nude. גם המכנסיים של הזמר בצבע בז' תואם. זה נוראי, השיר הגרוע של הערב, וזה זוכה להופעה מטופשת ויומרנית. הם כאילו עושים ריקוד אמנותי, אבל השיר כה נמוך, שבאמת עדיף שלא. המבטא שלו גם לא טוב.

להלן דירוגי לשירים, אחרי ההופעות בחצי הגמר:

1. KoBra – Zelts
2. Tepat – Sadzejot
3. Bel Tempo and Legzdina – The Water
4. Chris Noah – Romance Isn't Dead
5. Citi Zēni – Ramtai
6. Tautumeitas – Bur man laimi
7. Justs – Fit Right
8. Toms Kalderauskis – Domāju, tu nāc
9. Emilija – Heartbeat
10. Julianna – Something In The Water
11. Rūta Dūduma – Chemical
12. Adelina – Electric Love
13. The Ludvig – Līgo
14. Katrīna Gupalo – Scarlett Challenger
15. Luka – Stronger
16. Palú – Delusional
17. Sinerģija – Bound By the Light
18. Marta – Lovable
19. Markus Riva – Bigger Than This

הקווים נפתחים להצבעה. המנחים מראיינים את המתמודדים.

הגיע זמן לתוצאות הטלווטינג, נכון לעכשיו:

אחרי שחושבו תוצאות הטלווטינג הסופיות ביחד עם תוצאות השופטים, מכריזים על עשרת הפיינליסטים:

• Tepat
• The Ludvig
• Bel Tempo and Legzdina
• Sinerģija
• Emilija
• Palú
• Tautumeitas
• Chris Noah
• Citi Zēni
• Markus Riva

ניתן לראות שוב את חצי הגמר כאן וכאן: