מלטה מתחילה את הליך הבחירה שלה. 24 שירים ישתתפו בקדם, 12 שירים בכל חצי גמר. מכל חצי גמר, שמונה שירים יעפילו לגמר, שלפיכך יכיל 16 שירים.
חצי הגמר הראשון נערך במרכז הירידים והכנסים של מלטה, בטא' אלי, מלטה. מנחי הערב הם Valentina Rossi, Davide Tucci ו-Pauline Agius. הערב נפתח בהצגת המתמודדים, הפוסעים בזה אחר זה על הבמה. קצת כמו מצעד הדגלים באירוויזיון. ברקע מושמעים זוכי אירוויזיון מהשנים האחרונות: שבדיה 2023, ישראל 2018 ושווייץ 2024.
המנחים פוסעים למרכז הבמה.
התחרות מתחילה!
Mark Anthony Bartolo – Hideaway – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר במידטמפו, שמופק כמו המנוני פופ מלפני עשור. הפזמון נשמע מאד מוכר. זה פופ-רוק רדיו-פרנדלי, אבל לא כזה שמותיר יותר מידי רושם. האווירה היא של שיר סינגר-סונגרייטר עם הפקה כבדה, וכאמור לא עדכנית במיוחד. זה בסדר, אבל לא הייתי מרים את הטלפון להצביע לזה. 3/5."
בהופעה החיה: הזמר יושב על כיסא, סביבו חצבים (?). הוא מנגן בגיטרה והאורו שוטפים את הבמה. הביצוע נאה ואני חושב שמגיע לו מקום בגמר. בשלב מסוים הוא פוסע קדימה. עכשיו כבר בלי הגיטרה הוא נראה מאד חשוף, והוא גם מזייף. טוב, נו, אף אחד לא מושלם.
Dre' Curmi – Te amo – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי מאד קליט, אבל גם מאד פשוט ודי זול. זה פופ ים-תיכוני עם כותרת בספרדית, עם מילים שקנו לפי משקל. יש חליל אלקטרוני שנותן בדרופ אחרי הפזמון. לא הדבר הכי פרשי ששמעתם אי פעם. לא צריך ווקאל כדי לשיר את השיר הזה, אין בו שיא ואין בו מתח. המוזיקה מתה. 2/5."
בהופעה החיה: הוא עולה בחולצה מכופתרת פתוחה בצהוב ואדום, עם מכנסיים אדומים. עמו שני רקדנים בלבוש דומה. הם רוקדים בתיאום הן בבתים והן בפזמון. הרקדנים מלטפים אותו ואני חש מוטרד. השיר מחריד והלוואי והוא יישאר בחצי הגמר, אבל ברור שזה לא יקרה. ההופעה הווקאלית בינונית.
Raquela – Silenced – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל כבלדת פסנתר, ובגשר מצטרפים כלי המיתר והדראם מאשין. מדובר בבלדה תיאטרלית, משהו מתוך מחזמר אולי. לזמרת קול טוב, והיא מצליחה להגיע לתווים גבוהים. הפזמון מקבל חיזוק בעיבוד אלקטרוני יותר ותופס קצב. כשיר עצמו מדובר בשיר חלש למדי, עם מילים גנריות ומלודיה עצלה, עד לרגע השיא בסוף השיר. לא טוב מספיק. 2/5."
בהופעה החיה: היא לובשת שמלה בתחרה שחורה וזהב מתחתיה. לראשה נזר לא ברור. המצלמה במדיום שוט ואז מתרחקת לאט לאט. ההופעה הווקאלית הכי טובה עד כה, אבל חבל שמדובר בשיר כל כך חלש. מצטרפות אליה ארבע רקדניות, שרוקדות סביבה בעוד היא עומדת בתוך ערוגת פרחים. לקראת סוף השיר היא מתחילה לצרוח, וזה לא נעים.
Kristy Spiteri – Heaven Sent – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצלילים אלקטרוניים. הזמרת נכנסת בקולה הדינמי והשיר מתגבש לכדי להיט EDM א-לה Rihanna. היא עולה לפלצט והגשר בונה מתח לפזמון האירופופי השלאגרסיטי. אז הבתים הם מאד 2010, אבל השאר עוד אפילו יותר מיושן ולוקח למועדוני הגייז של שנות התשעים. החלקים האופראים בשיר הושוו לאלו של Nemo מהשנה שעברה, אך בעוד האחרון הביא משהו מודרני יחסית, השיר הנוכחי די מיושן. 2/5."
בהופעה החיה: אני לא אוהב את השיר, אבל מודה שהוא קומפטטיבי למדי. והוא גם בטופ 8 שלי של הערב, אז מן הסתם אני חושב שמגיע לו מקום בגמר. הזמרת לובשת שמלה לבנה עשוית קרעים. בוידאוארט שמי סערה. אני לוקח את דברי בחזרה – זו ההופעה הווקאלית הטובה ביותר עד כה! היא עושה עבודה מצוינת, בהנחה שהקולות הגבוהים שלה לא מוקלטים. היא עומדת על גרם מדרגות. האם זה השיר המלטי לאירוויזיון? בדרך כלל הם לא צפויים, אז לא הייתי בונה על כך בהכרח.
Matthew Cilia – Control – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הוא סוג של רוק אלטרנטיבי. בעוד העובדה שהשיר חורג מהשטנץ של הקדם המלטי, הרי שהוא לא טוב בכלל, והפזמון שלו פופי שפשוט מושר בצורה כאסחיסטית. בשלב מסוים הזמר מתחיל בגראולינג, וזה נראה כל כך לא מתאים לשיר הפרווה הזה. הזכיר לי קצת את Evanescence רק בלי הלהיטים. נטען כי השיר נכתב במקור עבור Matt Blxck, אך הוא סירב לו וברור מדוע. 2/5."
בהופעה החיה: הסולן לובש שחורים ולובש מעיל עור שחור עם חלקים באדום. שני חברי הלהקה האחרים בשחור גם כן ומנגנים על שתי במות קטנות. בפזמון אורות שוטפים את הבמה. הצבעים השולטים עם שחור, לבן ואדום. ההופעה הווקאלית מצוינת, ואני שוב תוהה האם לא מדובר בפלייבק. בפזמון השני גייזרים של עשן נורים מרצפת הבמה. למרות הכל, גם לזה יש מוצדק מקום בגמר. ההופעה באנרגיה גבוהה.
Marie Claire – Wildflower – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בפריטת גיטרה, ומזכיר בכך שירים של Ed Sheeran. הזמרת נכנסת בקולה החם ושרה בעדינות עד לפזמון, שמזכיר גם הוא את הסגנון של Sheeran, ובזכות להקת הליווי, שמזכירה מקהלת גוספל, וקולה של הזמרת, עובר להיות שיר נשמה. השיר נשאר רוב הזמן על אש נמוכה ולא ממש מתגבש לכדי משהו אפקטיבי מספיק, אבל זה חביב. 3/5."
בהופעה החיה: באופן מפתיע זה מהשירים החביבים עליי הערב, למרות שהוא די סתמי. היא לובשת חליפת ג'ינס כחולה, כנראה כדי למכור את השיר כהמנון פופ-קאנטרי. היא מתנועעת מצד לצד, במה שאמור להיות ריקוד. ווקאלית היא נשמעת טוב. בוידאוארט ידיים המוחאות כפיים. היא מסתובבת על הבמה בחוסר מעש. היה אפשר לעשות יותר עם ההופעה הזו.
Justine Shorfid – Still I Rise – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בשקט בצלילי Drum'n'Bass, שהזכיר לרבים את שני זוכי האירוויזיון האחרונים, שבדיה 2023 ושווייץ 2024. הפזמון עצמו הוא כבר יותר שלאגריסטי, דרמטי יתר על המידה, עם תמה של העצמה עצמית ותקומה שמזכירה את אוסטריה 2014. אני יכול להבין למה זה יכול להיות גילטי פלז'ר. זה נשמע כמו משהו שמלטה יכולה לשלוח לאירוויזיון, אוהבים שם דרמות. מה שכן, זה אפקטיבי. 3/5."
בהופעה החיה: אני לא יודע מי עשה לה איפור וסטיילינג, אבל צריך לסקול אותו. היא עולה עם שמלה זהובה ורוקדת בחושניות. האיפור שלה כבד, עד לרמה שזה נראה כמו תחפושת. הצבע השולט על הבמה הוא אדום, וזה לא נראה לדעתי טוב עם הזהב. היא נותנת את הנשמה, אבל הכל נראה מצועצע מאד. אני מאמין שהיא תראה גמר, אבל היא חייבת לשדרג את ההופעה שלה למשהו יותר נקי ויזואלית. בסוף השיר יש זיקוקים. אין גם מינון של הצעקות, מה יהיה?
JVF – Festa (No Time for Siesta) – בסקירת השירים כתבתי: "להיט אירופופ באווירה פסאבדו-לטינית. זה שיר מסיבות זול, מהרצפה, שאפשר למצוא רק בקדם המלטי. אני לא מאמין שכל כך הרבה אנשים חתומים על הדבר הזול הזה. שיר משורבט, שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. ההוק בפזמון ממש נתקע בראש. ככה לא כותבים שיר לקדם או לאירוויזיון. 1/5."
בהופעה החיה: השיר הגרוע של הערב ואחד משני השירים של הקדם כולו. שלושתם נראים מגוחכים, וזמנם של שניים מהם לפחות חלף מזמן. השלושה לבושים באדום. ההעמדה היא טיפוסית לקדם המלטי. קיטשי. ראפ במלטית נשמע מאד רע. הניסיון לרקוח שיר אירוויזיון יצא לא אפוי, שלא לומר רקוב לגמרי. מגיע להם להישאר בחצי הגמר, אבל די ברור שהם יראו גמר.
Adria Twins – Qalb ma' Qalb – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי הוא בלדה במלטית מלאה. המלודיה מקורית, ההרמוניות של התאומות מצוינות והן נשמעות נהדר ביחד. הפזמון רגשני, אבל לא נופל למקומות של קיטש. רבים רואים בשיר זה הסוס השחור של הקדם. זה יכול להיות יציאה מאד מעניינת. זה דרמטי, אך לא מידי, וזוכה להפקה לא עמוסה, שיושבת יפה על השיר ועל הקולות של המבצעות. 3/5."
בהופעה החיה: זה השיר האהוב עליי מבין שירי הקדם המלטי, וכדאי מאד שהן יתנו הופעה טובה. הראשונה, נקרא לה הברונטית שוכבת על מן קונסטרוקציה מדורגת. השנייה, נקרא לה הבלונדינית, פוסעת במעלה קונסטרוקציה נוספת. שתיהן לובשות שמלות בורדו מוגזמות. זה שיר פשוט, למה לא יכלו לעשות להן סטיילינג פשוט? כל ההופעה קצת יותר מידי ומסיחה את הדעת מהשיר. ווקאלית הן נשמעות טוב, אבל זה לא מצטלם טוב. לקראת סוף השיר נורים גייזרים של עשן מרצפת הבמה, ולאחר מכן זיקוקים מהתקרה. אמרתי, מוגזם.
Haley – Whistleblower – בסקירת השירים כתבתי: "לשיר הבא יש ביט בולט. המבצעת מבצעת אותו בנינוחות, לפני הפזמןם נכנסת גיטרה איטלקית ומובילה אותנו לפזמון המאד ים-תיכוני, קליל ואוורירי. הפמון קליט והשיר בנוי בצורה נכונה ויכול להיות להיט מקומי. באירוויזיון זה צפוי לנחול שוב כישלון צרוב. אולי אם היה יותר oomph בפזמון הייתי חש אחרת, אבל כרגע זה נינוח מידי ולא מרשים מוזיקלית. לפני ה-C part יש קטע ראפ עלוב, שירה באקפלה ושוב פזמון. 3/5."
בהופעה החיה: הבמה חשוכה ורואים את הזמרת יושבת עם שתי חברות על כוס תה. היא מתרוממת ופוסעת קדימה ואחריה הרקדניות. היא לבושה באאוטפיט כסוף קצרצר, מגפיים גבוהים כסופים וז'קט בורוד פוקסיה. הרקדניות בלבן. הצבעים השולטים הם ורוד ותכלת. היא נשמעת סבבה, אבל לא מוכרת את השיר. ההעמדה די פשוטה ורגילה לשיר פופ קצבי. זה חמוד וזהו.
Victoria Sciberras – Juno – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצופר אוויר, שמזכיר את שבדיה 2012. הבתים נבנים במיסתוריות, אבל הגשר והפזמון מאכזבים. השיר הופך בעצם לאירופופ-דאנסי מיושן ועבש. זה דרמטי נורא, וללא סיבה. כשיר זה חסר זכות קיום מחות לאירוויזיון. בחלק האחרון של השיר יש הגברה של הדרמה עוד יותר. מיותר נורא. השיר מסתיים בכמה שורות במלטית. 2/5."
בהופעה החיה: היא לובשת אאוטפיט חושפני מאד, שגורם לה להיראות כמו שילוב של שואוגירל מווגאס וזינה הנסיכה הלוחמת. היא צועקת המון, שזה דבר שאוהבים לעשות באי במינונים גבוהים. אחרי הפזמון הראשון, ארבעה רקדנים נכנסים ומנדנדים אותה על קונסטרוקציה של נדנדה גדולה, סוג של חצי חישוק גדול. זה נורא דרמטי ומיוזע. ברור שזה מקבל תשואות מהקהל הצמא. הצבע השולט על הבמה הוא כחול.
Kurt Calleja – Aziz/a – בסקירת השירים כתבתי: "למרות כותרת השיר, הוא באנגלית. מדובר בפופ-דיסקו קצבי עם הפקה כבדה למדי ודרמטית. השיר נבנה עד לפזמון, שכולל מספר מילים במלטית. ממתי מלטית הפכה להיות שפה כל כך פופולארית? זה ניסיון ליצור להיט Bruno Mars-י, אבל זה מסיים כמו חיקוי חיוור של האחרון. 2/5."
בהופעה החיה: הגענו לשיר האחרון של הערב. המצלמה מתחלקת ל-3, ומציגה את המבצע מזוויות שונות. הוא ללובש חליפת חאקי וארבעה רקדנים ורקדניות שולחים אליו ידיים. הוא קצת כמו דוד מרקד, מעט מגושם, אבל גם הרבה חביב. הצבע השולט על הבמה הוא אדום. זה שיר מביך, אבל ההופעה הווקאלית עוברת.
להלן דירוגי לשירי חצי הגמר, לאחר ההופעות החיות:
- Adria Twins – Qalb ma' Qalb
- Marie Claire – Wildflower
- Haley – Whistleblower
- Justine Shorfid – Still I Rise
- Mark Anthony Bartolo – Hideaway
- Kristy Spiteri – Heaven Sent
- Matthew Cilia – Control
- Kurt Calleja – Aziz/a
- Victoria Sciberras – Juno
- Raquela – Silenced
- Dre' Curmi – Te amo
- JVF – Festa (No Time for Siesta)
מופע הביניים הראשון הוא של נציג צ'כיה, ADONXS עם "Kiss Kiss Goodbye":
לאחר מכן, Brooke עם "Golden":
"The Right Time" בביצוע Lawrence Gray:
"She Gives Me Wings" בביצוע Klinsmann:
נציג רומניה 2006, Mihai, במחרוזת משיריו:
כל משתתפי חצי הגמר הראשון של הקדם מבצעים את "Marija l-Maltija", שיר האירוויזיון הראשון של מלטה, לזכרו של המבצע המקורי, שהלך לא מזמן לעולמו, Joe Grech:
הגיע זמן תוצאות. אלו שמונת המתמודדים שמעפילים לגמר:
- Raquela
- Adria Twins
- Justine Shorfid
- Victoria Sciberras
- Kurt Calleja
- Mark Anthony Bartolo
- Kristy Spiteri
- JVF
ניתן לצפות שוב בחצי הגמר הראשון כאן:
ביום חמישי הקרוב יתקיים חצי הגמר השני של הקדם.