מלטה בוחרת. 16 שירים הגיעו לגמר, ומתמודדים על ייצוג האי הים תיכוני בבאזל.
הגמר נערך במרכז הירידים והכנסים של מלטה, בטא' אלי, מלטה. מנחי הערב הם Valentina Rossi, Davide Tucci ו-Pauline Agius. הערב נפתח בהצגת המתמודדים, הפוסעים בזה אחר זה על הבמה. ברגע נשמעים מיטב להיטי מלטה באירוויזיון. המילה "להיטי" היא קצת מוגזמת.
לאחר מכן, המנחים עולים ונושאים דברים. הם מציגים את שופטי הערב:
התחרות מתחילה!
Miriana Conte – Kant – בסקירת השירים כתבתי: "הבתים הם ראפ ופופ-רגאיי. הגשר קצת יותר אתנו-פופי עם קישוטים של מוזיקה מלטית, ולאחר מכן לוקח תפנית פופית EDMית. משחק המילים בפזמון משעשע, וברור לי למה כל החובבים התלבשו על השיר הזה. למען האמת, זה מזכיר לי קצת שירים מהתכנית של רופול, וזה לא מחמאה. השיר חמוד, אבל רחוק מלהיות יצירת מופת. זה חצי גילטי-פלז'ר, אבל ממש חצי כוח. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת שמלת פסים בשחור-לבן ועוטה מלמלה בצבע טורקיז על החזה. מופיעים רקדנים בטורקיז ולבן, הם נושאים אותה קדימה, ופושטים ממנה את השמלה. היא נשארת עם אאוטםיט צמוד מנומר, ונותנת בריקוד א-לה נועה קירל. זה עובד טוב מאד בלייב, אנרגטי, קליט, ומבוצע מצוין על ידה, ווקאלית ובימתית. בסוף ההופעה המלווים עוברים ללבוש מנומר גם כן, וכולם ביחד מקפצים על כדורי פיזיו."
בהופעה החיה: אחרי ההופעה המצוינת שלה בחצי הגמר, מפתיע לראות דווקא אותה פותחת את הגמר. האם זה יפגע בסיכוייה לזכות בתחרות? מצד אחד, זו בחירה מאד ריסקית, מצד שני אם הייתי צריך לבחור במדינה שתבחר בשיר כל כך בוטה, מלטה הייתה האופציה הראשונה שלי. פתיחה חזקה ואנרגטית לערב. כמו בחצי הגמר, גם כאן הופעה חזקה של המבצעת ובימוי מהודק למדי.
Victoria Sciberras – Juno – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצופר אוויר, שמזכיר את שבדיה 2012. הבתים נבנים במיסתוריות, אבל הגשר והפזמון מאכזבים. השיר הופך בעצם לאירופופ-דאנסי מיושן ועבש. זה דרמטי נורא, וללא סיבה. כשיר זה חסר זכות קיום מחות לאירוויזיון. בחלק האחרון של השיר יש הגברה של הדרמה עוד יותר. מיותר נורא. השיר מסתיים בכמה שורות במלטית. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת אאוטפיט חושפני מאד, שגורם לה להיראות כמו שילוב של שואוגירל מווגאס וזינה הנסיכה הלוחמת. היא צועקת המון, שזה דבר שאוהבים לעשות באי במינונים גבוהים. אחרי הפזמון הראשון, ארבעה רקדנים נכנסים ומנדנדים אותה על קונסטרוקציה של נדנדה גדולה, סוג של חצי חישוק גדול. זה נורא דרמטי ומיוזע. ברור שזה מקבל תשואות מהקהל הצמא. הצבע השולט על הבמה הוא כחול."
בהופעה החיה: מהשירים המוזגמים של הערב. אני מאמין שאין לשיר לזכות, ותודה לאל שהוא מוקם שני בסדר השירים כדי גם לנחס אותו קצת. מהשירים הגרועים של הערב, שגם זוכה להופעה מלודיפסטיבלנית מרגיזה. עם זאת, ווקאלית, זה נשמעת מצוין, הנבלה.
Dario Bezzina ft. Joseph Il-Muni – Għażliet – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי נפתח בשירה מלטית מסורתית, בסגנון ה-"Għana". לאחר מכן נכנסים הכלים האתנים. זה תורם לאווירה האותנטית של השיר, אבל הבעיה היא ששאר השיר הוא מן אפטמפו ים תיכוני קצת תיירותי ולא מעניין במיוחד. השירה של הזמר הצעיר מזכירה קצת שירה של להקת חתונות. אציין לחיוב את האנרגיה החיובית של השיר. זה מאד נינוח ו-laid back. בשל כך זה גם לא הדבר הכי קומפטטיבי ששמעתם, אבל זה חביב. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "Il-Muni פותח את ההופעה כשאלומות אור זהובות מאירות מאחוריו. הוא לבוש בחליפה מחויטת קלה. Bezzina פוסע קדימה. הוא לובש חליפת בז', בעיצוב מודרני. השניים אמורים לייצג את הישן והמסורתי לעומת החדש והמעודכן. הופעה טובה ווקאלית וגם בימתית זה מצליח לתפוס את הצופה. דמותו של Il-Muni מופיעה על המסך בפזמון בשחור ולבן. חום וזהב הם הצבעים השולטים על הבמה. חיבבתי את השיר לפני, אני חושב שאני אוהב אותו יותר עכשיו."
בהופעה החיה: מההפתעות היותר טובות של הקדם הזה. זה הפתיע בחצי הגמר וקפץ אצלי בכמה מקומות. בנוסף, זה גם הוכיח את עצמו בקרב הקהל המקומי והחובבים. הוכחה שיש עוד מקום לשירים אותנטיים ומקומיים בקדם המלטי. כן, זה קצת צ'יזי, אבל אני מכבד מאד את האותנטיות. גם ההופעה היא on point. זה הפך להיות הפייבוריט שלי בקדם כולו ❤
JVF – Festa (No Time for Siesta) – בסקירת השירים כתבתי: "להיט אירופופ באווירה פסאבדו-לטינית. זה שיר מסיבות זול, מהרצפה, שאפשר למצוא רק בקדם המלטי. אני לא מאמין שכל כך הרבה אנשים חתומים על הדבר הזול הזה. שיר משורבט, שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. ההוק בפזמון ממש נתקע בראש. ככה לא כותבים שיר לקדם או לאירוויזיון. 1/5."
בחצי הגמר כתבתי: "השיר הגרוע של הערב ואחד משני השירים של הקדם כולו. שלושתם נראים מגוחכים, וזמנם של שניים מהם לפחות חלף מזמן. השלושה לבושים באדום. ההעמדה היא טיפוסית לקדם המלטי. קיטשי. ראפ במלטית נשמע מאד רע. הניסיון לרקוח שיר אירוויזיון יצא לא אפוי, שלא לומר רקוב לגמרי. מגיע להם להישאר בחצי הגמר, אבל די ברור שהם יראו גמר."
בהופעה החיה: שיר מבחיל מבחיל, שרשום עליו "מלטה באירוויזיון" מבחינתי. האם המלטים יפתיעו ויקברו את השלישיה הדלוחה הזו עם השיר הבלתי שלהם? אני מאד מקווה שכן. הם נשמעים סבבה וגם ההופעה זורמת, אבל זה כזה צוות בידור באילת שאני לא יכול יותר.
The Alchemists – Rubble & Stone – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פופ-פולק ואמריקנה, שמזכירה מאד את Mumford & Sons בסגנון. מלטה שלחה משהו בסגנון הזה ב-2014, וסיימה בגמר, אבל במקום די נמוך בו. כמו השיר ההוא, גם זה מאד שמרני, לא מחדש, ונשמע כמו חיקוי של המאוזכרים מעלה. ב-2025 זה גם נשמע כבר מיושן למדי. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "מהשירים החלשים בליינאפ בחצי הגמר הזה, ובכלל בקדם. הסולן לובש חולצה לבנה וז'קט חום. שאר חברי הלהקה במלבושים שונים ומשעממים. הוא נשמע ונראה טוב. במהלך ההופעה הוא בעיקר מהלך על הבמה, כשהמצלמה רודפת אחריו. סגול וצהוב הם צבעי ההופעה. בשלב כלשהו יש זיקוקים שיורדים מהשמיים וגייזרים של עשן שעולים מרצפת הבמה. זה עדיין נשמע חיקוי חיוור של Mumford & Sons."
בהופעה החיה: לא מפתיע אותי לראות את הדבר הדלוח הזה בגמר. לפני 11 שנים זכה שיר כזה בקדם. בואו תוכיחו לנו עכשיו שהתקדמתם ואתם מסוגלים ליותר. זה מאד סאחי ולא באפנה. כולי אמונה שזה לא יעשה שום דבר משמעותי בתוצאות הסופיות. ההופעה הבימתית, היא שוב, מקצועית ומרשימה והזמר נאה מאד.
Krista Šujak – Unheard – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר בבלדת פופ, שהושוותה ל-"Vampire" של Olivia Rodrigo. אחרי הפזמון הראשון, השיר עולה על קצב מהיר והפך לאלקטרו-פופ-רוק קצבי ורדיו-פרנדלי. זה מאד קליט, עכשווי ונגיש. לא, זה לא הכי מקורי, אבל אי אפשר לבקש יותר מידי משירי הקדם המלטי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא לבושה באאוטפיט שחור חושפני ונוצץ, שמזכיר קצת בצללית את Stefania, נציגת יוון 2020-1. בוידאוארט זכוכיות מנופצות. הופעה ווקאלית נאה, גם אם לא מושלמת ועם קצת זיופים בקצוות. ההופעה פשוטה למדי. היא פוסעת הלוך ושוב ואין לה סיוע של רקדנים או פרופס שונים. רק על זה מגיע לה כל הכבוד. בסוף השיר הקול שלה מתחיל לרעוד."
בהופעה החיה: אני מאמין שזה יסיים במקום טוב באמצע. השיר חזק, לא מקורי, אבל אפקטיבי. היא נותנת הופעה מרשימה, למרות שקולה רועד מידי פעם. המינימליזם משרת כאן תפקיד משמעותי. פעם הבאה, עם שיר חזק יותר, אולי שווה לשים אליה לב.
Raquela – Silenced – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל כבלדת פסנתר, ובגשר מצטרפים כלי המיתר והדראם מאשין. מדובר בבלדה תיאטרלית, משהו מתוך מחזמר אולי. לזמרת קול טוב, והיא מצליחה להגיע לתווים גבוהים. הפזמון מקבל חיזוק בעיבוד אלקטרוני יותר ותופס קצב. כשיר עצמו מדובר בשיר חלש למדי, עם מילים גנריות ומלודיה עצלה, עד לרגע השיא בסוף השיר. לא טוב מספיק. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת שמלה בתחרה שחורה וזהב מתחתיה. לראשה נזר לא ברור. המצלמה במדיום שוט ואז מתרחקת לאט לאט. ההופעה הווקאלית הכי טובה עד כה, אבל חבל שמדובר בשיר כל כך חלש. מצטרפות אליה ארבע רקדניות, שרוקדות סביבה בעוד היא עומדת בתוך ערוגת פרחים. לקראת סוף השיר היא מתחילה לצרוח, וזה לא נעים."
בהופעה החיה: השיר נפתח במילות השיר על גבי מסך ורקדנית שמכסה את פיה בידה. הזמרת לובשת את אותה השמלה מחצי הגמר, אבל על ראשה נזר הרבה יותר צנוע ממה שראינו אז. שוב, הופעה ווקאלית מרשימה לשיר חלש מאד ולא רלבנטי מבחינה מוזיקלית.
Kantera – LalaRataTakeke LalaRataKabum – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח במחיאות כפיים קצובות, ואז בחמת חלילים. זה אמנם במלטית, אבל נשמע כמו שיר מאוקטוברפסט ולא משהו שיצא מלב הים התיכון. הפזמון קליט, וכולל את כותרת השיר. לאחר מכן, שוב חמת החלילים נותנת בראש. זה חמוד, ויכול לדבר למרכז אירופה, אבל השופטים יקברו את זה עמוק אם יגיע לגמר. אני מעריך את השונות והרעננות שהשיר מביא עמו. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הם מקבלים תשואות רמות. חברי הלהקה לבושים בצבעוניות, כאשר חום ואדום הם הצבעים השולטים. גם בוידאוארט הצבעוניות חוגגת. זה שמח, זה מרים את הקהל באולם, ואולי זה זוכה בחצי הגמר הזה. ולפי חלק מהשמועות, אולי זה גם זוכה בקדם כולו. הביצוע משביע רצון, אבל אני מבין גם את אלה שנדחים מהשיר. זה יורד אצלי כמה מקומות, למרות ההופעה הטובה, אולי כי אחרים שכנעו אותי יותר הערב בהופעתם."
בהופעה החיה: השמועות אמרו שהזכייה בקדם סגורה להם, נחכה לתוצאות ונראה. האמנתי מספיק כדי לסמן אותם כזוכים בחצי הגמר השני. ההופעה סוחפת, ונתמכת רבות בזכות קולות הליווי המוקלטים. השילוב של הכפרי והבסיסי מול האלקטרוני לא תמיד מוכיח את עצמו, אבל הפעם נראה שכן.
Nathan Psaila – Concrete – בסקירת השירים כתבתי: "השיר זכה להפקה שבדית עשירה. מדובר בבלדת אלקטרו-פופ עם וייבים של שנות התשעים. המבצע נשמע מקצועי, ועובר תכופות משירה ברגי'סטר נמוך לגבוה. הליריקה קצת בסיסית ולא מתוחכמת מספיק. לשיר יש כמה חלקים מעניינים, במיוחד בבתים, אבל הוא לא אחיד ברמתו. הפזמון קצת גנרי. עם זאת, אני חושב שזה יכול לקחת את הקדם או לסיים בו ממש גבוה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הוא יושב על חישוק לבן גדול, לובש אאוטפיט לבן ללא שרוולים. הקול שלו מהדהד. בפזמון מופיע בוידאוארט בטון שנסדק ונשבר. אחרי הפזמון, הוא פוסע מחוץ לחישוק ומתחיל לסובב אותו. גם הוא ווקליסט טוב, עם קצת זיופים בפלצטים. ההופעה לא הכי מבוימת, חוץ מהקטעים עם החישוק וזה עלול לפגוע במיקום הסופי של השיר. אני לא חושב שיש סכנה, עם זאת, שזה לא יעלה לגמר. במודולציה גייזרים פורצים מהבמה והמבצע משתנק."
בהופעה החיה: בסטודיו חשבתי שזה יכול לזכות בקדם, עכשיו זה פחות נראה כאפשרי. הפוטנציאל שם, אבל הווקאל לא מדהים וההייפ שיכול היה להיות סביב השיר, לא קיים. כן אציין שזה אחד מהבלדות היחידות בקדם ששווה שמיעה נוספת, גם אם היא לא מושלמת.
Justine Shorfid – Still I Rise – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בשקט בצלילי Drum'n'Bass, שהזכיר לרבים את שני זוכי האירוויזיון האחרונים, שבדיה 2023 ושווייץ 2024. הפזמון עצמו הוא כבר יותר שלאגריסטי, דרמטי יתר על המידה, עם תמה של העצמה עצמית ותקומה שמזכירה את אוסטריה 2014. אני יכול להבין למה זה יכול להיות גילטי פלז'ר. זה נשמע כמו משהו שמלטה יכולה לשלוח לאירוויזיון, אוהבים שם דרמות. מה שכן, זה אפקטיבי. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "אני לא יודע מי עשה לה איפור וסטיילינג, אבל צריך לסקול אותו. היא עולה עם שמלה זהובה ורוקדת בחושניות. האיפור שלה כבד, עד לרמה שזה נראה כמו תחפושת. הצבע השולט על הבמה הוא אדום, וזה לא נראה לדעתי טוב עם הזהב. היא נותנת את הנשמה, אבל הכל נראה מצועצע מאד. אני מאמין שהיא תראה גמר, אבל היא חייבת לשדרג את ההופעה שלה למשהו יותר נקי ויזואלית. בסוף השיר יש זיקוקים. אין גם מינון של הצעקות, מה יהיה?"
בהופעה החיה: היא לא השכילה לשנות את הסטיילינג והאיפור, עכשיו תשאי בתוצאות. סתם. מעבר לויזואל הקשה, ההופעה לא עוברת מסך. יש שיר דרמטי, יש זמרת טובה, אבל הכל ביחד לא עובד. זה דרמטי מידי, היא נראית מוגזמת ועשויה מידי. לא אתפלא אם זה יסיים באחד המקומות האחרונים.
Adria Twins – Qalb ma' Qalb – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי הוא בלדה במלטית מלאה. המלודיה מקורית, ההרמוניות של התאומות מצוינות והן נשמעות נהדר ביחד. הפזמון רגשני, אבל לא נופל למקומות של קיטש. רבים רואים בשיר זה הסוס השחור של הקדם. זה יכול להיות יציאה מאד מעניינת. זה דרמטי, אך לא מידי, וזוכה להפקה לא עמוסה, שיושבת יפה על השיר ועל הקולות של המבצעות. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "זה השיר האהוב עליי מבין שירי הקדם המלטי, וכדאי מאד שהן יתנו הופעה טובה. הראשונה, נקרא לה הברונטית שוכבת על מן קונסטרוקציה מדורגת. השנייה, נקרא לה הבלונדינית, פוסעת במעלה קונסטרוקציה נוספת. שתיהן לובשות שמלות בורדו מוגזמות. זה שיר פשוט, למה לא יכלו לעשות להן סטיילינג פשוט? כל ההופעה קצת יותר מידי ומסיחה את הדעת מהשיר. ווקאלית הן נשמעות טוב, אבל זה לא מצטלם טוב. לקראת סוף השיר נורים גייזרים של עשן מרצפת הבמה, ולאחר מכן זיקוקים מהתקרה. אמרתי, מוגזם."
בהופעה החיה: זה היה הפייבוריט שלי בגרסאות הסטודיו, אבל ירד למקום השני. לצערי הן לא שינו דבר בהופעה מבחינה ויזואלית. הן עדיין לבושות בשמלות הבורדו המוגזמות, הן עדיין מפונפנות כ-nepo girls מקומיות. וחבל, זה אחד השירים החזקים הערב. זה מזכיר לי קצת את ההופעה האזרבייג'נית באירוויזיון 2022, וזה לא סימן טוב.
Martina Borg – Yo Listen – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הוא פופ-Fאנק חלבי למדי, שמנסה להיות sing along בפזמון. היא עצמה נשמעת כמו נער בגיל ההתבגרות, אבל בהחלט יש לה יכולות קוליות. זה לא מספיק מרשים בז'אנר שלו, אבל אני חייב לציין את ההפקה הטובה והמדויקת של השיר, שמוציאה מהשיר ומהזמרת את המיטב. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "היא לובשת סטרפלס ומכנסיים שחורים עם ז'קט צהוב ענק שמונח עליה ברישול. עמה ארבע רקדניות לבושות שחור. האורות הכחולים מאירים את הבמה, ונראה שויתרו בהופעה על הוידאוארט. לפעמים פחות זה יותר. גם היא פרפורמרית לא רעה ונשמעת טוב, אבל כאמור השיר מעט חלבי מידי. זה לא סוחף מספיק, אך מהנה במידה."
בהופעה החיה: מהשירים שהפתיעו בגרסת ההופעה החיה. היא ממש חמודה ויותר כריזמטית ממה שנתתי לה קרדיט. ההופעה זהה לזו מחצי הגמר, וכנראה לא תעשה משהו משמעותי, אבל זה מגניב שהיא עברה בהצלחה את חצי הגמר. במלטה זה לא כזה מובן מאליו. זה לא יזכה, אבל אני מאמין ומקווה שזה יזכה להשמעות ברדיו המקומי, כשכן זה נשמע כמו להיט פוטנציאלי.
Mark Anthony Bartolo – Hideaway – בסקירת השירים כתבתי: "מדובר במידטמפו, שמופק כמו המנוני פופ מלפני עשור. הפזמון נשמע מאד מוכר. זה פופ-רוק רדיו-פרנדלי, אבל לא כזה שמותיר יותר מידי רושם. האווירה היא של שיר סינגר-סונגרייטר עם הפקה כבדה, וכאמור לא עדכנית במיוחד. זה בסדר, אבל לא הייתי מרים את הטלפון להצביע לזה. 3/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הזמר יושב על כיסא, סביבו חצבים (?). הוא מנגן בגיטרה והאורו שוטפים את הבמה. הביצוע נאה ואני חושב שמגיע לו מקום בגמר. בשלב מסוים הוא פוסע קדימה. עכשיו כבר בלי הגיטרה הוא נראה מאד חשוף, והוא גם מזייף. טוב, נו, אף אחד לא מושלם."
בהופעה החיה: טוב, עכשיו נשארנו רק עם שירים בינוניים או גרועים. השיר הנוכחי הוא דווקא בעל מלודיה נעימה ומחניפה, והוא גם בא אחרי כמות שירים דרמטיים ומתישים. האם הוא ירוויח מזה? הימור שלי שלא, אבל המשך לנסות. אני עוקב אחריו מאז האודישן שלו באקס פקטור המקומי לפני 5-6 שנים.
Kurt Calleja – Aziz/a – בסקירת השירים כתבתי: "למרות כותרת השיר, הוא באנגלית. מדובר בפופ-דיסקו קצבי עם הפקה כבדה למדי ודרמטית. השיר נבנה עד לפזמון, שכולל מספר מילים במלטית. ממתי מלטית הפכה להיות שפה כל כך פופולארית? זה ניסיון ליצור להיט Bruno Mars-י, אבל זה מסיים כמו חיקוי חיוור של האחרון. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "הגענו לשיר האחרון של הערב. המצלמה מתחלקת ל-3, ומציגה את המבצע מזוויות שונות. הוא ללובש חליפת חאקי וארבעה רקדנים ורקדניות שולחים אליו ידיים. הוא קצת כמו דוד מרקד, מעט מגושם, אבל גם הרבה חביב. הצבע השולט על הבמה הוא אדום. זה שיר מביך, אבל ההופעה הווקאלית עוברת."
בהופעה החיה: הוא נוצץ מזיעה עוד לפני שהשיר החל, מסכן. אני חושב שהיה לו הרגע שלו באירוויזיון ב-2012, ולא נראה שהוא יחזור על עצמו. השיר הנוכחי קליל, מהנה במידה, למרות שקצת מעצבן, אבל הוא לא יתקרב לזכייה. הרקדנים עושים עבודה טובה, והוא נראה מרוצה מכל הסיטואציה.
Kristy Spiteri – Heaven Sent – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בצלילים אלקטרוניים. הזמרת נכנסת בקולה הדינמי והשיר מתגבש לכדי להיט EDM א-לה Rihanna. היא עולה לפלצט והגשר בונה מתח לפזמון האירופופי השלאגרסיטי. אז הבתים הם מאד 2010, אבל השאר עוד אפילו יותר מיושן ולוקח למועדוני הגייז של שנות התשעים. החלקים האופראים בשיר הושוו לאלו של Nemo מהשנה שעברה, אך בעוד האחרון הביא משהו מודרני יחסית, השיר הנוכחי די מיושן. 2/5."
בחצי הגמר כתבתי: "אני לא אוהב את השיר, אבל מודה שהוא קומפטטיבי למדי. והוא גם בטופ 8 שלי של הערב, אז מן הסתם אני חושב שמגיע לו מקום בגמר. הזמרת לובשת שמלה לבנה עשוית קרעים. בוידאוארט שמי סערה. אני לוקח את דברי בחזרה – זו ההופעה הווקאלית הטובה ביותר עד כה! היא עושה עבודה מצוינת, בהנחה שהקולות הגבוהים שלה לא מוקלטים. היא עומדת על גרם מדרגות. האם זה השיר המלטי לאירוויזיון? בדרך כלל הם לא צפויים, אז לא הייתי בונה על כך בהכרח."
בהופעה החיה: למרות הדחייה שלי מהשיר, מדובר באחד השירים הקומפטטיביים בליינאפ ומועמד מוביל לזכייה. היא זמרת מצוינת. המיקום בסדר ההופעות ישרת אותה בוודאי. האם זו זכייה הערב? משהו בהופעה נדמה פחות מהודק מבחצי הגמר או שאולי אני הוזה. בכל מקרה, ווקאלית היא נשמעת מצוין.
Stefan Galea – Lablab (Talk Talk) – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בצלילים שבטיים. לאחר מכן, הזמר נכנס בקול מלחשש והפקת פופ-האוס של פעם. הפזמון מנסה להגיש אטיטוד, ולמען האמת יש פה יותר אטיטוד והפקה משיר. יש הרגשה של מאמץ יתר, וזה מיוזע כמו שזה נשמע. מנסים בעיבוד לשלב כל מיני סגנונות אלקטרוניים ואחרים. אחד השירים החלשים בליינאפ. 1/5."
בחצי הגמר כתבתי: "השיר הגרוע של הקדם כולו לטעמי. הוידאוארט נצבע לבן. הזמר עצמו לובש חליפת עור שחורה. בוידאוארט אפקט של נוזל שחור בגשר. רקדני הליווי עולים בפזמון ומציגים מסכי טלוויזיה, שמראים אנשים שונים עושים פרצופים ותנועות. כולם נותנים בריקוד מביך. זה היה נחמד עד הפזמון. בבקשה שזה לא יעלה לגמר."
בהופעה החיה: איך הוא שוב זכה במיקום המפנק של לסגור את הערב? חוצפה. הגענו לסוף הערב ולשיר הגרוע ביותר של הקדם כולו. אין לי יותר מידי להגיד על זה. אני חושב שרבים מהצופים והשופטים כבר בחרו את הפייבוריט שלהם, ואחרי ההופעה של Kristy Spiteri, השיר הנוכחי עשוי להיתפס כמאד לא מרשים ולאבד נקודות.
להלן דירוגי לשירי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:
- Dario Bezzina ft. Joseph Il-Muni – Għażliet
- Adria Twins – Qalb ma' Qalb
- Miriana Conte – Kant
- Nathan Psaila – Concrete
- Martina Borg – Yo Listen
- Krista Šujak – Unheard
- Kantera – LalaRataTakeke LalaRataKabum
- Justine Shorfid – Still I Rise
- Mark Anthony Bartolo – Hideaway
- Kristy Spiteri – Heaven Sent
- Kurt Calleja – Aziz/a
- The Alchemists – Rubble & Stone
- Victoria Sciberras – Juno
- Raquela – Silenced
- JVF – Festa (No Time for Siesta)
- Stefan Galea – Lablab (Talk Talk)
מופע ביניים של נציג הג'וניור 2024 של מלטה Ramires Scibberas עם "Stilla Ċkejkna":
ועכשיו "Mhux tal-Aħħar" בביצוע Maxine Pace:
מופע ביניים של Alexander Rybak עם שירו הזוכה ב-2009, "Fairytale":
אחרי זה הוא מבצע את "Roll with the Wind":
אחרונה היא נציגת 2024, Sarah Bonnici:
הגיע זמן תוצאות. שופטת ראשונה:
אחרי הצבעת השופט השני:
אחרי הצבעת השופט השלישי:
אחרי הצבעת השופטת הרביעית:
אחרי הצבעת השופט החמישי:
אחרי הצבעת השופטת השישית:
אחרי הצבעת השופט השביעי:
אחרי הצבעת השופטת השמינית:
הגיע זמן לתוצאות הקהל:
Nathan – 10
Adria Twins – 26
Stefan Galea – 9
Martina Borg – 9
Dario Bezzina ft Żeppi l-Muni – 62
Justine Shorfid – 10
Mark Anthony Bartolo – 12
Raquela – 5
The Alchemists – 11
JVF – 46
Kurt Calleja – 16
Krista Šujak – 15
Kantera – 85
Victoria – 40
Miriana Conte – 94
Kristy Spiteri – 72
בהצלחה למלטה ול-Miriana Conte בבאזל!
ניתן לראות שוב את גמר הקדם כאן:
המדריך לאירוויזיון 