שבדיה ממשיכה בהליך הבחירה שלה. פרטים על כותבי השירים והמבצעים של מלודיפסטיבלן 2025 ניתן לקרוא כאן.
הערב נפתח שוב בסרטון הומוריסטי בכיכובם של מנחי הערב Edvin Törnblom ו-Kristina Petrushina. הסרטון הוא פארודיה על המלודיפסטיבלנים של שנות השמונים.
סרטון ההמשך הוא הופעה חדשה של להיט המלודיפסטיבלנים מהאייטיז, "100%" בביצוע Lotta Engberg & Triple & Touch.
המנחים מציגים את המתמודדים. התחרות מתחילה.
Nomi Tales – Funniest Thing – בגרסת הסטודיו: השיר מתחיל בנגינת פסנתר וציוץ ציפורים. הזמרת נכנסת ומספרת סיפור אגדה. בפזמון האווירה משתנה למשהו מיסטי יותר. זה כאילו מסתורי ואפל, אבל לא ממש, כי מדובר בגרסה השבדית החלבית למשהו שהוא אפל. הפזמון כולל מוטיב "הא-הא-הא" קליט, שנשמע כמו גימיק יותר מבחירה אמנותית. יש שינוי סולם להעצמת הדרמה. 3/5.
בהופעה החיה: הבמה אפופת עשן וחשוכה. המבצעת לובשת אאוטפיט חום מסמורטט. בוידאוארט יער מכושף. היא קמה ופוסעת קדימה על גשר. משני צידי הגשר רקדנים. הפזמון לא עובד בלייב כמו שהוא עובד בסטודיו והזמרת לא מצליחה לתעל מספיק כריזמה כדי למכור את השיר לדעתי. בסוף השיר יש גם מכונת רוח, אבל אני לא חושב שזה יעזור לה.
SCHLAGERZ – Don Juan – בגרסת הסטודיו: להיט דנסבנד מזומבל, שמתאים יותר למלודיפסטיבלן 1985 מזה של 2025. אפילו ההפקה נשמעת כאילו היא נגנבה מזו של נורבגיה 1985. פעם שירים כאלו היו זוכים באירוויזיון, היום כולם מבינים כי מדובר בזבל עופות. לא מקורי, חסר השראה וצפוי עד אימה. מצד שני, מלודיפסטיבלן בלי שירים כאלה לא היה הקדם השבדי. גם כאן יש מודולציה. 2/5.
בהופעה החיה: הוידאוארט נוצץ וכסוף. שלוש הזמרות עומדות על פלטפורמות קטנות ויורדות מהן לקראת הפזמון. הן לבושות בגזרות שונות ובצבעים שחור, לבן ואדום. המקרופונים מכוסים בכסף. זה פילר מלודיפסטיבלני טיפוסי, אין שום סיכוי שהדבר הזה יסיים במקומות הראשונים. אין רקדנים והאנרגיה הכללית די נמוכה. קולות הליווי המוקלטים מחפים על ההרמוניות הלא טובות שלהן. בסוף השיר הן חוזרות לבימות הקטנות שלהן ויש זיקוקי אש שנורים מרצפת הבמה.
Erik Segerstedt – Show Me What Love Is – בגרסת הסטודיו: בלדת סינגר-סונגרייטר הבנויה כלהיט אצטדיונים, ומתחילה כך מהשנייה הראשונה. אינטרו חזק, ולאחר מכן המוזיקה נעלמת ונשמע רק קולו של הזמר. מיד נכנסות הגיטרות האקוסטיות, ובפזמון השיר מתפוצץ כהמנון שהוא מנסה להיות. זה מאד רדיו-פרנדלי, ויכול להצליח על בימת האירוויזיון. זה פחות מה שאני מחפש בשיר אירוויזיון, אבל אין ספק שזה אפקטיבי בשמיעה ראשונה. 3/5.
בהופעה החיה: את הבמה שוטפים אורות והוידאוארט נדלק בשלל צבעים. המבצע יושב ומנגן על קלידים. הבמה מוחשכת וצילום פניו הנאות של המבצע מופיע בוידאוארט. בפזמון האורות נדלקים. מלווה אותו להקת בצורת. זה קצת משעמם. בסוף השיר, הוא קם קדימה ופוסע עם הנגנים למסלול שמלפני הבמה. נורה קונפטי באולם כאילו הוא כבר זכה.
Klara Hammarström – On and On and On – בגרסת הסטודיו: פופ-דאנס מודרני וקצבי. השיר נתלה על אנרגיה וקצב, כשהוא מאיץ באופן משמעותי לקראת השיא. השיר בנוי כמו להיט מלודיפסטיבלן מהספר. ההתחלה שקטה, הגשר בונה מתח בהפקה שלאגריטסית והפזמון בהפקה של להיט דאנס מהניינטיז. גם שיר זה מאד אפקטיבי, אבל פחות המנוני. המלודיה בפזמון קצת רפטטיבית. זה חמוד. 3/5.
בהופעה החיה: טוב, די ברור שזה השיר שהחובבים יאהבו לאהוב. המבצעת באאוטפיט לבן קרוע, שוכבת על אובליסק. בוידאוארט אובליסקים גם כן. בגשר אלומות אור מאירות אותה, ובפזמון ידיים נשלחות לדגדג אותה. היא על ברכיה כעת. אחרי הפזמון. הרקדנים מסובבים את האובליסק שלה והיא עושה איתם תנועות בידיים. בוידאוארט מופיעים עננים. רק בפזמון היא קמה וצועדת קדימה, רק כדי ליפול למשכב אחרי כמה שניות. על רצפת ה-LED שעון בספירלה אינסופית. הרקדנים מרימים אותה וכולם רוקדים ביחד סוף סוף. יותר מידי קורה בהופעה הזו.
Fredrik Lundman – The Heart of a Swedish Cowboy – בגרסת הסטודיו: פשוט שיר קאנטרי, לא פחות ולא יותר. יש גיטרות אקוסטיות, יש מילים חשופות ואישיות ויש זמר עם טוואנג בקולו. בלדת פופ-קאנטרי עם מלודיה מתקתקה, שמתאימה לשבדים יותר מלאמריקאים. הלחן עבש, ונשמע כמו מלא שירים אחרים שכבר שמענו ברדיו, קאנטרי או לא. זה נורא סתמי וממוחזר. 2/5.
בהופעה החיה: הבמה חשוכה ועל פני המבצע אור אדום מהבהב, כאילו הוא עומד מול מדורה. זה אפקט נחמד. יש אפקט של גיצים או שאריות אפר שיורדים מהשמיים. אחרי הפזמון הראשון, הוידאוארט מראה אימג' חתוך של סוסים דוהרים. הצבע השולט הוא חום. בפזמון האחרון הוא זורק את הגיטרה מאחוריו ומנסה להכניס קצת נוכחות עם תנועות ידיים של אקדח. לא ההופעה הכי טובה.
Kaliffa – Salute – בגרסת הסטודיו: זה השיר היחיד בטרום הגמר הזה שהוא בשבדית מלאה, חוץ מכותרת השיר כמובן. זה עוד המנון כדורגל, עם פזמון sing along. צריך לבדוק מדוע השבדים מרגישים כל כך מחוברים להמנונים ספורט כאלה. הביט כאן הוא יותר אפריקאי-קריבי, בשילוב הפקה פופית מערבית. בסוף השיר יש מודולציה. זה לא מחדש לי כלום, אבל זה חביב להאזנה. הופעה חיה יכולה לשדרג את זה ממש. 3/5.
בהופעה החיה: הוא עולה במעלית לבמה. הוידאוארט מראה עצים טרופיים בלילה. חבורת רקדנים רוקדים סביב משהו שנראה כמו ארון הקודש, אך הוא בעצם בימה מוארכת קטנה. האווירה אנרגטית, אבל הוא עצמו לא ממש רוקד. הוא עולה לבימה הקטנה אחרי הפזמון הראשון. בניגוד למבצע הקודם, זה מבצע עם יותר כריזמה ונוכחות. יש לו קול עמוק, שיושב יפה על השיר המסיבתי הזה. זה חמוד ועולה אצלי למקום הראשון הערב.
להלן דירוגי לשירי טרום הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות החיות:
- Kaliffa – Salute
- Nomi Tales – Funniest Thing
- Erik Segerstedt – Show Me What Love Is
- Klara Hammarström – On and On and On
- Fredrik Lundman – The Heart of a Swedish Cowboy
- SCHLAGERZ – Don Juan
במופע הביניים, המנחה Edvin מבצע את "För männen som byter kanal":
תזמורת צבאית מקבלת את פניהם של Marcus & Martinus בגרסה של התזמורת לשירם מאירוויזיון 2024, "Unforgettable".
ועכשיו, הגיע זמן תוצאות!
הזוכה של הערב הוא/היא…
Erik Segerstedt
הקווים פתוחים כעת עבור חמשת השירים הנותרים. מופע הביניים השני מוקדש ל"היכל התהילה של המלודיפסטיבלן", אליו נכנסים למיטב הבנתי הצמד Style.
זמן תוצאות. המתמודדים שקיבלו בסיבוב השני את התוצאות הגבוהות ביותר הם Kaliffa, Klara Hammarström ו-Nomi Tales. לשלב "ההזדמנות הנוספת" עולה:
Kaliffa
השני שעולה לגמר הם/היא:
Klara Hammarström
ניתן לצפות שוב בתחרות המלאה כאן.
המדריך לאירוויזיון 