2025: פולין – סיקור ה-Wielki finał polskich kwalifikacji

ברוכים הבאים לקדם הפולני. מי ימשיך את דרכה של Luna וינסה להביא את האירוויזיון לוורשה? התוצאות ייקבעו על פי הצבעת הקהל בלבד ב-SMS.

הקדם נערך במטה רשות השידור בוורשה, פולין. המנחים הם Aleksandra Budka, Artur Orzech, Grzegorz Dobek ן-Michał Szpak. הערב מתחילה בהופעה של נציג קרואטיה 2024, Baby Lasagna.

המנחים עולים ומסבירים את מהלך הערב.

התחרות מתחילה!

CHRUST – Tempo – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בקריאות פולקלוריסטיות, וממשיך בשירה מותאמת. זה מידטמפו אתנו-פופ פולני רפטטיבי ומגניב. ההפקה היא של שיר רוק ואלקטרו. אחרי דקה, העיבוד עובר למוד נקי ובתולי. הזמרת שרה בקול קטן ותמים, עד לפזמון הפולקלוריסטי והקרחניסטי. זה מן דקלום אתני מגניב, עם קולות ליווי חזקים. השיר קצר ונגמר אחרי 2:30 דקות. 3/5."
בהופעה החיה: יש דמות גדולה עשוית קש במרכז הבמה. הסולנית מלפניה עם עוד שלושה רקדנים. הנגנים בשני צידי הבמה. לכל חברי ההרכב זר גדול עשוי זרדים ושאר דברים שמצאו ביערות פולין. בוידאוארט אימג'ים של עצים עירומים. ההופעה הווקאלית לא רעה, אבל ההופעה לא יוצרת חיבור רגשי עם הצופים לטעמי. שני רקדנים מושכים מהסולנית בדים ורצה עמם. התחלה טובה, אבל זה לא ווינר.

Kuba Szmajkowski – Pray – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בפריטת גיטרה. הזמר נכנס בקולו הגבוה. הוא מנסה להישמע כמו כוכבי פופ אמריקאים עכשוויים, וזה כבר נשמע לי לא אותנטי. זה נשמע מאד כמו משהו בהפקה שבדית, אולי שלא התקבל למלודיפסטיבלן. פאוור-פופ והמנון אצדטיונים עם מלודיה שבדית והפקה מלוטשת. לי זה נותן רושם קר ומנוכר. 2/5."
בהופעה החיה: הוא לובש ז'קט אדום גדול ועוטה כפפות אדומות. הבמה מוחשכת ואז מוארת באורות אדומים. הוא פוסע קדימה. מתחת לז'קט יש לו חולצת תחרה אדומה. בפזמון מצטרפים אליו ארבע רקדנים בשחור. זו הופעה יותר מהודקת מהקודמת, אבל השיר הרבה פחות טוב. הוא לא בדיוק רוקד, אלא יורת עודה כוראוגרפיית ידיים. זה יקבל את הנקודות שלו.

Justyna Steczkowska – Gaja – בסקירת השירים כתבתי: "האם היא תשבור את השיר של האמן שהגיע לאירוויזיון עם הפער הכי גדול בין הפעם הראשונה לשנייה שבה היה בתחרות? יש סיכוי. מוזיקה דרמטית, שבונה מתח לפזמון, שמעובד כהמנון פופ-האוס ניינטיזי, קצת עופר ניסים סטייל. זה בנוי כמו להיט אירוויזיון, אבל לא כמו אחד שזוכה בתחרות, אלא שבקושי עולה לגמר. זה דרמטי, היסטרי, משלב מוזיקת ניו-אייג' ואתנו-פופ עם מוזיקה אלקטרונית, אבל המלודיה מאד רזה וכמעט שלא נוכחת. בסוף השיר יש גם קטע אופראי לפני ההאוס האגרסיבי. אני אתן לזה להנות מהספק עם 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת שמלת לייקרה שחורה. עמה על הבמה ארבע רקדנים בלבוש שחור חושפני. הבמה אפופת עשן. הם נותנים בראש בפזמון. היא מצוינת ומדובר באחד השירים היותר טובים בקדם, גם אם לא יצירת מופת. השאלה היא כמה תוקף יש לשיר הזה. הוא ממצה עצמו מאד מהר וגם את השטיק של ההופעה מבינים מהר מאד. ב-c part היא עולה השמיימה באמצעות חבלים. לאחר מכן, יורדת בחזרה לבמה לתת בראש עם הרקדנים.

TYNSKY – Miracle – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בנגינת פסנתר וצלילי אלקטרו אמביינטים. הזמר נכנס בקולו הצנוע והמבטא הבכלל לא רע שלו. המלודיה, כמו הרבה שירים בקדם הזה, נשמעת אמריקאית-שבדית, ולא אותנטית. גם השיר הזה נשמע כמו להיט רדיו של השנים האחרונות. אז כן, זה עדכני, אבל זה נשמע לא אותנטי בעליל. בלדת פופ מודרנית, אבל לטעמי נטולת לב ואישיות. 2/5."
בהופעה החיה: הצילום הוא בשחור-לבן והבמה אפופת עשן. בחירה אמנותית קצת יומרנית, בהתחשב בשיר העלוב שהוא שר. הוא לובש חולצה כסופה נוצצת וצמודה וחצאית שחורה. זוויות הצילום נוטות להתמקד בפניו הקשות. כל ההופעה הוא עומד באמצע הבמה עם סטנד המיקרופון. מידי פעם הוא מוציא את המיקרופון וזז קצת. זה לא יהפוך את השיר שלך לטוב פתאום.

Daria Marx – Let It Burn – בסקירת השירים כתבתי: "השיר נפתח בנגינת פסנתר, ואז נכנס קולה העמוק של הזמרת. המבטא שלה לא מושלם, אבל הקול שלה מפצה על זה. בלדה דרמטית, אשר נבנית עד לפזמון, בחסות כלי מיתר ובונה מתח ג'יימס בונדי כמעט. קראתי גם השוואות ל-Adele, שכמובן קצת מוגזמות. אחרי ארבעה שירים, אני אומר שיש כאן מתמודד ראשון על הזכייה, אם תשכיל לבצע את השיר כמו שצריך בקדם. 3/5."
בהופעה החיה: היא עוטה הינומה ומעיפה אותה. היא כורעת על הבמה אפופת העשן, ואז מתרוממת לחשוף אאוטפיט ירוק בקבוק מכוער למדי. הקול שלה גרוני ובלתי שמיע. עמה על הבמה ארבע רקדניות במלבושים דומים. לפני הפזמון השני, הוא קורעת מעליה את השל ונשארת עם סטרפלס. גם הרקדניות קורעות מעצמן חלק מהאאוטפיט וזורקות לקהל. הופעה קשה וגם השיר. יורד אצלי ל-2/5.

Sw@da x Niczos – Lusterka – בסקירת השירים כתבתי: "חביב חובבים, שקצת נהרס אחרי שנצפתה גרסה חיה של השיר. מוזיקה פולנית אתנית על רקע עיבוד אלקטרוני של טראק האוס מסוף הניינטיז. אני לא מצליח להבין ממה התלהבו כאן. כן, זה נחמד, אבל כבר היינו בסרט הזה. שילוב של מוזיקה אלקטרונית עם מוזיקת עולם קיים כבר משנות השמונים (היי, עפרה חזה), ועשו את זה טוב יותר ומעניין יותר. השיר הנוכחי סביר ביותר ומשביע רצון, אבל רחוק מלהיות יצירת מופת. 3/5."
בהופעה החיה: גם בהופעה הזו הצבע האדום שולט. תחילת השיר מלווה בהרבה מתח. הסולנית לובשת אאוטפיט שחור ולבן יפה ומעוצב. עמה ארבע רקדניות, כאשר שתיים מהם הן גם זמרות ליווי. מדובר באחת מההופעות היותר יפות ואסתטיות בקדם. היא גם הופעה פשוטה למדי, אבל זה עובד. הרבה מהווקאל הוא בפלייבק, שזה עוזר כמובן. הצלע השני של הצמד עוזב את עמדת הנדינה שלו ופוסע קדימה לרקוד עם הסולנית והרקדניות.

Janusz Radek – In Cosmic Mist – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל כבלדת פסנתר. הזמר נכנס בקולו המעט רועד והמבטא המאד לא מושלם שלו. זה הופך אותו לפגיע יותר ואת השיר לרגיש ונוגע יותר. בפזמון יש אווירת אמביינט נחמדה עם מלודיה קליטה ועצובה. ברקע זמרת אופרה והמבצע, מה שנותן אווירה קודרת. אני לא יכול לדמיין את זה בלייב, אלא במופע מקרינג'. ועם זאת, אני מאד מחבב את זה. זה בנוי יפה מלודית ויש בזה תוגה נעימה. 3/5."
בהופעה החיה: הוא יושב ומנגן על הפסנתר עם תספורת מטופשת של ילד ז'. יש ורד אדום על הפסנתר הלבן, והבמה אפופת עשן. על הבמה שתי זמרות ליווי ושלושה נגנים. בשלב כלשהו הוא פוסע קדימה וצועק עצמו למוות. פותח עלינו פה. הוא לובש אאוטפיט שחור מחריד למדי. לבסוף הוא חוזר לפסנתר ומבקש למסור את הורד למצלמה המצלמת אותו מלמעלה.

Marien – Can’t Hide – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פופ מלודית ואמריקאית מאד. זה נבנה עד לפזמון ההמנוני, אבל המעט גנרי. הבתים כאן יותר טובים ומבטיחים מהפזמון. המבצעת נשמעת לא בוגרת מספיק, עם מבטא מאולץ. העיבוד שמרני וצפוי ומנסה להישמע כמו המנון אצטדיונים. זה חלש. 2/5."
בהופעה החיה: היא מחזיקה כרטיסיה שכתוב עליה משהו עם כותרת השיר, לא קלטתי. היא קוראת אותה וגומרת את המיקרופון. היא לובשת שמלה שחורה נאה ללא כתפיות. עמה ארבעה רקדנים בלבן. הם רוקדים עמה על ספה לבנה ובוידאוארט יש פרפרים. יש זמרת ליווי בלבן בקצה הבמה. היא נשמעת כמו ילדת פלא, שלמדה לשיר באנגלית, אבל לא מבינה מילה ממה שהיא שרה.

Teo – Immortal – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פסנתר באווירה מוכרת. משהו אומר לי שהוא לא יצליח להעביר את השיר בלייב. זו בלדת סינגר-סונגרייטר, רק שההרגשה היא מלאכותית, שלא שיר לא שלו (למרות שהוא מכותביו). שיר קטן, שזוכה לעיבוד כבד מאד, שמאפיל על המלודיה. מה שכן, המלודיה חזקה ומצליחה לתעל רגישות וכאב למאזין. ההפקה מתגברת ונכנסים כלי האלקטרוניקה. יכול להוות איום על הפייבוריטים. 3/5."
בהופעה החיה: הבמה מוארת באור כחול בחלק של הזמר ובאור אדום בחלק של הרקדנית. השניים מתאחדים, הכחול והאדום, המצלמה מסתובבת סביבם. הזמר לובש חילפה לבנה עם כניבה שחורה שזרוקה עליו ברישול ועוטה שרשאות רבות. ההופעה הווקאלית טובה, אבל מרגישה לא אותנטית. זה שיר סביר, אבל האם יש לו סיכוי לקחת את הקדם בהפתעה? הוא והרקדנית באינטראקציה מתמדת. זה נראה טוב ויזואלית.

Sonia Maselik – Rumours – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בגשר ישר ב-100, בשירה על רקע מוזיקה הולכת וגוברת. הבית הראשון מגובה בעיבוד אלקטרו-פופי א-לה Dua Lipa. הפזמון אנרגטי ורקיד. המלודיה חמודה, קצבית וקליטה להחריד. אני לא רואה את זה זוכה, אבל אם הופעה טובה, זה יכול להגיע גבוה. ב-C part הזמרת והעיבוד עולים מדרגה עד לפזמון המוכר והקליט. חמוד, אבל לא פורץ דרך. 3/5."
בהופעה החיה: אורות סגולים מאירים על הזמרת. היא לובשת בד שחור, וארבעת הרקדנים שעמה קורעים את הבד ממנה וחושפים שמלה קטנה בסגול עם אלמנטים נוצצים. הרקדנים כולם באאוטפיטים של חצי שחור וחצי לבן. היא יפה, אבל לא מצליחה להתחבר לקהל. זיקוקים נורים מרצפת הבמה. זה גילטי פלז'ר וההופעה בהתאם.

Dominik Dudek – Hold the Light – בסקירת השירים כתבתי: "השיר הנוכחי הוא פופ-גוספל, שמזכיר מאד את אוסטריה 2018. מחיאות כפיים ברקע ופזמון סוחף והמנוני. זה נשמע כמו גרסת פופית לשיר פופ-גוספל אמריקאי. הזמר עולה קצת גבוה בפזמון, במה שנשמע כמו ניסיון מאד פגיע להעביר את השיר למאזין. זה מתפתח בכל צורה כמו השיר האוסטרי הנ"ל, ועל כן יקבל ממני 2/5."
בהופעה החיה: הוא שר את השיר בעודו מנגן על פסנתר, שעליו יש עציצים וצמחייה רבה. חמישה רקדנים בחום רוקדים סביבוץ הוא לובש חליפה שחורה היפסטרית משהו, עם חולצה לבנה וכובע צמר שחור. הרקדנים נושאים אותו למרכז הבמה. ב-c part הוא רוקד עם הרקדנים. זה אפקטיבי מאד בימתית, ואני מפחד שזה עשוי לזכות. השם ישמור, רק לא זה!