פסטיבל סנרמו משמש, החל מחזרתה של איטליה לתחרות ב-2011, כקדם המקומי, להוציא את 2014. מאז חזרתה של איטליה לתחרות ב-2011, המדינה סיימה כמעט תמיד בטופ 10, ובשנה שעברה זוכה סנרמו, Angelina Mango, סיימה באירוויזיון במקום השביעי עם שירה "La noia".
אז איך בעצם עובד פסטיבל סנרמו? ביום שלישי האחרון התמודדו כל 29 השירים. ביום רביעי התמודדו שוב 15 השירים הראשונים. ביום חמישי, התמודדו 14 שירים אחרונים. בשישי הופיעו כל 29 האמנים יבצעו גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, איטלקים ואחרים, בדואטים. הערב ייערך גמר פסטיבל סנרמו. שוב יבצעו כל ה-29 את שיריהם, וייבחר המנצח. האם המנצח ייצג את איטליה באירוויזיון 2025? זאת נדע ביום ראשון במסיבת העיתונאים האחרונה של הפסטיבל.
איך עובדת ההצבעה?
- בערב הראשון, ההצבעה היא 100% ניקוד עיתונאי טלוויזיה ואינטרנט.
- בערב השני והשלישי, ההצבעה היא 50% קהל ו-50% ניקוד שופטי הרדיו. 2 השירים מקטגוריית האמנים החדשים יישפטו על ידי הקהל, צוות השיפוט של הרדיו וצוות השיפוט של העיתונאים, ויוכרע מי השיר שיעלה לגמר.
- בערב הרביעי המשתתפים מבצעים גרסאות כיסוי. ההצבעה היא 34% קהל, 33% עיתונאים ו-33% רדיו, אך ההצבעה נפרדת ואיננה נכללת בתוצאות הסופיות.
- בערב החמישי ההצבעה היא 34% קהל, 33% עיתונאים ו-33% רדיו. לתוצאות אלו יתווספו התוצאות של שלוש הלילות הראשונים. חמישה שירים יעפילו לסופר-גמר.
- בסופר גמר הניקוד יתאפס. לשלושת השירים יצביעו שוב 34% קהל, 33% עיתונאים ו-33% רדיו.
גם השנה, כפי שעיניכם רואות, אין הדחות של שירים. כולם מגיעים לערב האחרון, שהוא הערב. להלן הטופ 5 של הערב הראשון:
להלן הטופ 5 של הערב השני:
להלן הטופ 5 של הערב השלישי:
להלן סקירת שירי התחרות:
Achille Lauro – Incoscienti giovani – שיר מפתיע, ממי שהביא לנו בעיקר להיטי ראפ ורוק. הבלדה המרגשת של Lauro מציגה את הצד הרגיש שלו, כשהוא מדבר על אהבה, זיכרונות ותחושות עזות. השיר משלב עיבוד מוזיקלי מתוחכם ורגשות עמוקים, מה שמוביל אותו להפתעה אמיתית ומורכבות. יש הביצוע שלו לשיר מוסיף הרבה לעוצמתו. מלודיה סנ-רמואית רגילה ומוכרת למדי. סוף השיר מלווה בסקסופון, שלוקח את המאזין לסוף האייטיז. 3/5.
Bresh – La tana del granchio – המבצע מצליח לשלב נושאים של חופש ומאבק פנימי בשיר אינטנסיבי ומרגש, אך השיר לא מצליח להותיר רושם חזק בשמיעה ראשונית. עם תמונות ודימויים יפים, השיר מתפתח בהדרגה אך מרגיש פחות מרשים מכמה שירים קודמים שלו. בלדה איטלקית טיפוסית מושרת בקול גברי. הזמר פורץ בפזמון בפרץ רגשות, בליווי מלודיה המחבקת את המילים שהוא זורק לאוויר, אבל כנראה לא קליטה ולא מגובשת מספיק. 3/5.
Brunori Sas – L'albero delle noci – שיר מרגש מאוד, שמתאר אבהות עם נגיעות פיוטיות ונוסטלגיה. השיר מעורר רגש עם מסר של חיים והתחדשות, והחיבור בין המילים והעיבוד המוזיקלי מעורר השראה. יחד עם זאת, אין כל כך בשיר התפתחות מוזיקלית. הפזמון של השיר נימול כבלדת פופ, אבל לא סוחף. יש בשיר משהו נוגע ללב ומרגש. 3/5.
Clara – Febbre – הפקה של Dardust, הכוללת נגיעות ראפ, אבל למרות שזה שיר עם תחושה של Madam ותחושה מועדונית, הוא לא מצליח לחדש או להפתיע מחדש. שיר עם סאונד מועדוני, אבל הוא לא מספק או מרגש את המאזין. הפזמון סוחף, כלהיט סנרמו פופי עם עיבוד דרמטי, ומיד חוזר למחוזות עדכניים יותר, ומתאמצים יותר. זה שיר ראוי לציון, אך בעיקר עם עיבוד טוב. 3/5.
Coma_Cose – Cuoricini – השיר מציג ביקורת חדה על תרבות ה"לייקים" עם סאונד רטרו-אלקטרוני ותחושות אהבה מתוקה-מרירה. יש חיבור מוצלח בין הליריקה למלודיה, ולטעמי זה טוב משיריהם הקודמים בסנרמו, אבל לא מדובר בשיר מנצח. פזמון חזק ואיטלקי מאד. עם זאת, זה נשמע כמו הרבה שירים של המתמודדים בתחרות ה"צעירים". נחמד, אבל הגיע מאוחר מידי. 3/5.
Elodie – Dimenticarsi alle 7 – אינטרו מסתורי משהו. הפקת אלקטרו שקטה ברקע כשהמבצעת מתחילה את השיר. הקצב מתגבר ולוקח להמנוני פופ-דאנס של סוף האייטיז ותחילת הניינטיז. הפזמון הופך את השיר לבלדה תזמורתית ואז שוב ללהיט דאנס. מלודיה פריכה, קצב טוב ועיבוד מרשים, אבל חסר משהו כדי להבליט את השיר מעל לשאר. 3/5.
Fedez – Battito – אינטרו אלקטרוני-תעשייתי, ואז נכנס המבצע בראפ, על רקע מוזיקה מעגלית. הפזמון הוא בלדת פופ קורעת לב. העיבוד הוא אלקטרוני ולא מרשים ממש. השיר עוסק בדיכאון ובריאות נפשית, בו דובר מתמודד עם שדים פנימיים. השיר מצליח להעביר רגשות כאב בצורה ישירה. עם זאת, החלקים השונים של השיר לאו דווקא מתחברים. 3/5.
Francesca Michielin – Fango in paradiso – השיר מתחיל ישר בשירתה של המבצעת כשברקע פסנתר. השיר מביע רגשות חזקים של נקמה וכאב, אבל מצליח להעביר את המסר בצורה כנה ועוצמתית. למרות שלא מחדש הרבה, יש לו עוצמה רבה שמושגת על ידי מילים ישירות ורגשיות. מבחינה מוזיקלית, נדמה שכבר היינו בסרט הזה; בלדת פופ נייטיזית עם פזמון קיטשי, שלוקח זמן עד שהוא מגיע. 3/5.
Francesco Gabbani – Viva la vita – בלדה שמדברת על קבלת החיים כפי שהם. בשיר מילים שמדברות על הכרת תודה לחיים. פופ סוחף ואופטימי, כמו שהתרגלנו לקבל מ-Gabbani. השיר מתחיל כבלדת פופ-רוק. קולו המוכר והגברי של המבצע די מסביר לנו לאן אנחנו הולכים עם זה. הפזמון המנוני וסוחף, ואין מתאים ממנו להיות מושר על בימת הסנרמו ולקבל את המעטפת של התזמורת ועם הכריזמה המתפרצת של Gabbani. שמעתי ממנו שירים טובים יותר, ועדיין זה חביב מאד. 3/5.
Gaia – Chiamo io chiami tu – השיר מתחיל על רקע עיבוד אלקטרו-פופי קצבי. זהו שיר קצבי עם מילים מרגשות על חוסר החלטיות במערכות יחסים. העיבוד מקצועי ומדויק, אבל השיר ממצה את עצמו מהר מאד. הפזמון קליט, קייצי וקליל, אבל הוא לא לוקח את השיר לטעמי לשום מקום מעניין. הפוסט-פיזמון החזרתי מרגיש כמו גימיק יותר מכל. עדיין שיר נעים לשמיעה, של זמרת עם קול מרשים. 3/5.
Giorgia – La cura per me – עברו 30 שנים מא זכייתה אי שם בפסטיבל סנרמו. עדיין יש לה קול חזק ומובחן. השיר נכתב עם Blanco, נציג 2022. מדובר בבלדה תזמורתית עם עיבוד סוחף. גם הקול של המבצעת סוחף וכנראה מבצעת אחרת לא הייתה עושה עמו את אותה העבודה הטובה שעושה Giorgia. עם זאת, אני לא מוצא כאן משהו יוצא דופן שייקח את השיר לטופ. השיר מתפתח כצפוי, בלדת פופ איטלקית טיפוסית. 3/5.
Irama – Lentamente – בלדה מרגשת וכואבת על אהבה שנגמרה. המבצע זועק את אשר על ליבו על רקע נגינת פסנתר. המלודיה יפה ומביאה את המאזין לחוש את הכאב המועבר בטקסט, גם אם הוא לא מבין את המילים. ובכל זאת, רציתי יותר מהשיר הזה; יותר רגש, מלודיה יותר חכמה והגשה יותר דינמית. 3/5.
Joan Thiele – Eco – השיר מתחיל בנגינת גיטרה א-לה מערבונים. ואז נכנסים התופים הקצובים והזמרת בקולה המסתורי. שיר שקט עם אלמנטים של מוזיקת אינדי והשפעות שנות ה-60. השיר עוסק בכאב ובצורך להילחם על עקרונות. הבתים נעימים להאזנה, בעוד הפזמון יותר רגשי, ונשמע יותר כמו בלדת פופ רגילה למדי. זה נחמד מאד, אך שוב, לא פורץ דרך בשום צורה. 3/5.
The Kolors – Tu con chi fai l'amore – שיר פופ רקיד עם מילים משעשעות. רדיו פרנדלי, עם פזמון קליט ואווירה רטרו. הקליפ משלים את אווירת הרטרו לשנות השמונים של השיר. הפזמון נשמע כמו להיטי סנרמו איטלקיים מתחילת האייטיז. חמוד, גרובי, Fאנקי, אך גם נעשה צפוי למדי אחרי דקה. הבתים חלשים יחסית, לטעמי. נשמע כמו משהו שיסיים באמצע הטבלה. 3/5.
Lucio Corsi – Volevo essere un duro – בלדת פסנתר פיוטית ועדינה. זה נשמע כמו בלדה איטלקית אולד-סקולית. קצת רטרו, קצת על-זמני. הפזמון רומנטי מאד, והכינורות בו דומיננטיים. זה יכול היה באותה מידה להתמודד בפסטיבל סנרמו 1995, והייתי מאמין. מוכר וקצת מאכזב. 2/5.
Marcella Bella – Pelle diamante – האינטרו אלקטרו-פופ. מיד לאחר מכן, המבצעת נכנסת והמלודיה לוקחת אותנו למחוזות האירופופ. הקול שלה לא מרשים בסטודיו, אז אני בספר שבלייב זה יותר טוב. המסר של השיר הוא פמיניסטי, אך לפי מה שהבנתי המילים שיטחיות. מלודיה מאד חלשה, מהרצפה. 2/5.
Massimo Ranieri – Tra le mani un cuore – זוכה פסטיבל סנרמו 1988, אם אני זוכר נכון, חוזר ועדיין יש לו את זה, לפחות מבחינת הקול. את הקול שלו אני אזהה בכל מקום. השיר הנוכחי הוא בלדה קלאסית על אהבה ושברון לב. השיר כולל אלמנטים של כינורות, סקסופון ומוזיקה אלגנטית. עם זאת, המלודיה לא מהודקת או חזקה מספיק כדי לשאת את השיר לאורך כל 3 הדקות. זה נעים להאזנה, איטלקי מאד, אבל לא זכיר. 3/5.
Modà – Non ti dimentico – השיר מתחיל כבלדת פסנתר נוגעת ומרגשת. אחרי הפזמון הראשון, השיר מקבל עיבוד מעט קצבי יותר, אך גם קצת משעמם. ובכך השיר הופך להמנון פופ-רוק, אשר שואף להיות המנון אצטדיונים כשיהיה גדול. לטעמי, הוא לא מצליח. הפזמון לא מתפתח ונשאר באותה השבלונה, והעיבוד של השיר חלש ולא מקורי. 2/5.
Noemi – Se t'innamori muori – שיר, שמציג את הפגיעות שבאהבה. הזמרת נכנסת על רקע נגינת פסנתר ונדמה שכבר היינו בסרט הזה. הפזמון המנוני וזכיר וגם קצת דרמטי, העיבוד מלא בכינורות ושאר כלי מיתר. השיר נוצר בשת"פ נוסף של Blanco ו-Mahmood. יש בזה מן האלגנטיות, אבל זה לא הצליח להרטיט את ליבי כפי שציפיתי. 3/5.
Olly – Balorda nostalgia – השיר נפתח בנגינת גיטרה אקוסטית. על רקע אותה גיטרה, נכנס הזמר בקול עם הרגשה מתוקה-מרירה. בלדה מרגשת עם מילים חזקות על געגועים. הפזמון סוחף ומלודי, ומזכיר להיטי סנרמו ישנים וחדשים. זה לא מחדש הרבה, אבל זה שיר מגובש מאד, בעל מלודיה מהודקת, שאם גם יקבל הופעה טובה יגיע מאד גבוה בתחרות. 3/5.
Rkomi – Il ritmo delle cose – הבתים מתחילים עם שירה קצובה על רקע עיבוד תואם יוצר מתח. אלו בונים את המתח עד לפזמון, בעל המלודיה המקורית והעיבוד המגניב. לשיר ביט תקיף וריף גיטרה וקצב חזקים. מההפקות היותר מיוחדות ששמעתי בפסטיבל השנה. השיר עוסק בחיפוש עצמי ובתפיסת הזמן, אך מואשם בליריקה סתמית. עדיין, מהשירים היותר מודרניים השנה. 3/5.
Rocco Hunt – Mille vote ancora – השיר בעל אלמנטים נאפוליטיניים וכך גם נפתח. אחרי האינטרו, הזמר ממשיך את השיר על רקע גיטרה ספרדית. השירה היא ראפ ברובה, ורק בפזמון הזמר מתמסר למלודיה הנאפוליטנית החמה. הליריקה משדרת נוסטלגיה ואהבה למולדת ולאדמה. חמוד מאד. 3/5.
Rose Villain – Fuorilegge – רוז "הרשעית" בבלדת אלקטרו-פופ עם נגיעות גוספל. את הגשר היא שרה באופן קצוב ובקול מסונתז. הפזמון כבר יותר רגשני ומלודי ונוגע בסטייל של בלדה מודרנית. אחרי הפזמון יש דרופ אלקטרוני וזה מעט זול לטעמי. כמו שניים-שלושה שירים שהולחמו להם יחדיו. מילות השיר עוסקים בהיבט של תשוקה ורגשות שמרגישים לפעמים כמו מחנק, אך גם מעוררים אותנו. 3/5.
Sarah Toscano – Amarcord – השיר מתחיל בקולה המלחשש של הזמרת. היא מגבירה קצב, על רקע הפקת אלקטרו-דיסקו רטרואי, מאד אירופופי, שלא לומר אירוויזיוני, אבל זה לא חזק מספיק כדי להיות שיר מוביל. להיט אנרגטי עם השפעות מוזיקליות שונות. השיר עוסק בנוסטלגיה ובזיכרונות, עם חיבור למראות ורגעים מעוררי רגש שמחזירים אותנו לזמנים עברו. 3/5.
Serena Brancale – Anema e core – הפזמון הוא של שיר סווינג קליל בסגנון שנות ה-50. יש פה הרבה קצב, חיים ויכולת ווקלית מרשימה. שאר השיר בעל ניחוח ים-תיכוני, מלא חיוניות ואנרגיה. אחרי הפזמון הראשון, הזמרת פורצת בקטע ראפ, או שסתם זו הייתה שירה מהירה. השיר מושר גם בניב אפוליאני. שיר קצבי חמוד מאד, אבל זה רחוק מלהיות זריקת האנדרנלין שהביקורות הבטיחו. 3/5.
Shablo feat. Guè, Joshua and Tormento – La mia parola – שיר שמתחיל במקהלת גוספל חזקה. הזמר נכנס ומגיש בהרבה פאסון את ה-RnB הזה, בלדה עד מידטמפו. השיר בחלקו הוא שיר נשמה ופופ-ג'אז, בחלקו האחר ראפ. סגנון מוזיקלי ששואב מהמוזיקה השחורה של שנות התשעים. מרענן, חזק, שונה מאד בנוף הסנרמו, וכנראה בגלל זה הוא לא בעל סיכויים להתברג גבוה. 3/5.
Simone Cristicchi – Quando sarai piccola – בלדה איטלקית מרגשת. הזמר שר בקול מלא ניסיון על רקע עיבוד של תזמורת מרגשת ומדויקת. שיר שמספר סיפור כואב על אלצהיימר. עוסק בקשר הורי-ילדי ברגעים קשים. הקול של המבצע מוסיף נופך רגשני ויש בו כנות מרגשת. לקראת הסוף, השיר עולה על מסלול רגשני והכינורות מעלים הילוך. זה סיים בטופ 5 בשני הערבים בהם בוצע. האם יש לפנינו מנצח? באמת שיר מרשים. 3/5.
Tony Effe – Damme 'na mano – השיר נפתח בגיטרה ספרדית, ואז המבצע נכנס בראפ/דקלום בקול גברי ונמוך. הוא זורק את המילים על רקע פריטת הגיטרה. הפזמון מלודי ונוסטלגי, שמציג את איטליה של פעם בשילוב איטליה העכשווית מבחינה מוזיקלית. המבצע חוגג את רומא בהשראת מסורת השירים העממיים ושירי ה-stornelli. שיר רומנטי המפנה את המבט לתרבות רומא המסורתית בשילוב סגנון חדשני. 3/5.
Willie Peyote – Grazie ma no grazie – שיר הומוריסטי, עם סאטירה פוליטית חכמה ומשעשעת. השיר מצליח להקנות טון קליל אך עוסק בנושאים רציניים של פוליטיקה וחברה. יש פה שילוב של ביקורת חברתית ותחכום. המוזיקה מציעה אווירה ברזילאית ודיסקו של שנות השבעים. חביב ולא יומרני. 3/5.
להלן דירוגי לשירי התחרות:
- Rkomi – Il ritmo delle cose
- Simone Cristicchi – Quando sarai piccola
- Brunori Sas – L'albero delle noci
- Clara – Febbre
- Achille Lauro – Incoscienti giovani
- Tony Effe – Damme 'na mano
- Rocco Hunt – Mille vote ancora
- Olly – Balorda nostalgia
- Francesco Gabbani – Viva la vita
- Shablo feat. Guè, Joshua and Tormento – La mia parola
- Coma_Cose – Cuoricini
- Elodie – Dimenticarsi alle 7
- Willie Peyote – Grazie ma no grazie
- Giorgia – La cura per me
- Sarah Toscano – Amarcord
- Gaia – Chiamo io chiami tu
- Bresh – La tana del granchio
- Rose Villain – Fuorilegge
- The Kolors – Tu con chi fai l'amore
- Fedez – Battito
- Irama – Lentamente
- Francesca Michielin – Fango in paradiso
- Serena Brancale – Anema e core
- Massimo Ranieri – Tra le mani un cuore
- Noemi – Se t'innamori muori
- Joan Thiele – Eco
- Modà – Non ti dimentico
- Lucio Corsi – Volevo essere un duro
- Marcella Bella – Pelle diamante
מי צפוי לזכות השנה בתחרות? לפי אתרי ההימורים, בעלת הסיכוי הרב ביותר לזכות היא Giorgia. אחריה Olly, שלישי Simone Cristicchi ואחריו Fedez ו-Achille Lauro. אני לא מעז להמר על זוכים, כי זה בכל זאת סנרמו, לא התחרות הכי צפויה שיש. אמש נערך הערב הרביעי של פסטיבל סנרמו, והערב יתקיים הערב החמישי והאחרון. בסופו יוצגו התוצאות ויוצג נציג איטליה (הפוטנציאלי) לאירוויזיון 2025.
המדריך לאירוויזיון 