הליך הבחירה האסטוני קורה הערב. הגענו לגמר ה-Eesti Laul. שישה עשר שירים מתמודדים על הבכורה. עד סוף הערב נדע מי ייצג את המדינה הבלטית באירוויזיון 2025. ניתן לצפות בשידור החי כאן.

הגמר נערך בטאלין, בירת אסטוניה. הערב נפתח בהופעה של נציגי 2024, 5miinust and Puuluup, ביחד עם Florian Wahl. הכרוז מכריז על המתמודדים, הפוסעים על הבמה בזה אחר זה. המנחים Eda-Ines Etti ו-Karl "Korea" Kivastik. הוא לבוש כפרח… הם פותחים בדברים.

התחרות מתחילה.

Ant – Tomorrow Never Comes – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בקולו של הזמר על רקע פסנתר. יש קישוטים אתניים קלים בהפקה, חוץ מזה מדובר בבלדת פופ סטנדרטית למדי. אחרי הפזמון הראשון, נכנס העיבוד האלקטרוני, שלטעמי לא מוסיף יותר מידי לשיר. המלודיה סתמית וכמעט אינטואיטיבית ונעדרת תחכום. המבצע עולה לתווים הגבוהים בסוף הפזמון, שטיק של סחיטת קולות יותר מאשר בחירה אמנותית לטעמי. 2/5."
בהופעה החיה: הזמר לובש חולצה אפורה, חושפת זרועות, ומכנסיים תואמים. עמו על הבמה בלרינה. בפזמון הוא פוסע אל האור והמצלמה מאבדת אותו. יש הרבה משחק של אור וצל, שהיה יכול לעבוד טוב יותר אם הצלם היה יודע לאן ללכת. יש פרופ על הבמה של מדרגות, והוא עולה בו לקראת סוף השיר. הוא נעצר לתת את התו הגדול ונשמע סבבה לגמרי.

Stereo Terror – Prty Till the End of the World – בסקירת השירים כתבתי: "המנון אלקטרו-רוק. הבתים נלחשים על ידי אחד מחברי הלהקה על רקע תופים. הפזמון הוא לגמרי אירופופ עם לחן שבלוני ומילים טיפשיות. דווקא אחרי שבנו ציפיות, ההרכב מחרב את הכל. סוף הפזמון מביא עמו חזרה את גיטרות הדיסטורשן. נשמע שהפוטנציאל שם, אבל התוצאה היא שיר שמנסה בכל כוחו להיות להיט, ומוותר בשל כך על אמת מוזיקלית. 2/5."
בהופעה החיה: אורות מרצדים שוטפים את הבמה. חברי הלהקה עם לבוש ואיפור שנראה כמו פארודיה על הז'אנר. הפזמון ההמנוני אמור להיות מבוצע על ידי זמר גדול, וזה בדיוק הזמר שמבצע אותו, רק ההפך. הוא לא יודע לשיר בכלל וזורק את הסיכויים של חבריו ללהקה לאשפה. שאר ההופעה נראית בדיוק כמו שהייתם מדמיינים. גייזרים של עשן, שחור ואדום כצבעים שולטים, פירוטכניקה, דם, אש ותמרות עשן. עלוב מאד.

Janek – Frozen – בסקירת השירים כתבתי: "זה מתחיל כמידטמפו אלקטרופופי עם פזמון המנוני ועיבוד שאפתני. הפזמון נגמר עוד לפני שהספיק להתפוצץ. זה נשמע קצת כמו רמיקס של בלדה, עם הפקה כבדה קצת ואגרסיבית. מבחינה מלודית, אין התפתחות מעניינת מספיק והשיר נשאר במים רדודים. ב-C part הזמר עולה לפלצט, כדי לפרוץ שוב כצפוי בפזמון. הכי סתם. 2/5."
בהופעה החיה: הבמה חשוכה. הוא לובש אאוטפיט בשחור ושקוף ונמצא בתוך קוביה שקופה גדולה. אורות תכולים וטורקיז שוטפים אותו. הוא מבצע את השיר טוב וגם המבטא שלו לא רע. המצלמה מסתובבת סביב הקוביה והוא מסתובב עמה. הוא עולה לפלצט ואפקט של מציאות רבודה מדמה שבירה של אחד מקירות הקוביה.

Räpina Jack feat. Kaisa Ling – Tule – בסקירת השירים כתבתי: "רוק משולב עם בלוז ומוזיקת פולק. גם כאן השימוש הוא רק בכלים חיים, ללא הפקת אלקטרו. הם עושים את המוזיקה שלהם מבלי לנסות להתאים אותה לקהל האירוויזיון. קולות הזמרת ברקע מזכירות לי קריאות סאמיות. אני לא יודע אם היא סאמית, אבל אין ספר שמדובר בשילוב של מוזיקה אתנית. התוצאה הסופית היא לא להיט, בטח שלא קליט, אבל שיר עם אינטגריטי. 3/5."
בהופעה החיה: הסולן לובש חליפה שחורה וכובע תואם ואוחז במקל שחור. במרכז הבמה מדובר, וסביבה הנגנים. צבע האש בשילוב הטורקיז של הזוהר הצפוני הם הצבעים הדומיננטים בהופעה. הזמרת לובשת שמלה שחורה אלגנטית. דווקא חשבתי שהיא תלבוש תלבושת מסורתית, אבל זה דווקא סבבה ולא מתיימר.

Joelle – Eyes Don't Lie – בסקירת השירים כתבתי: "בלדה עד מיטמפו פופ-RnB א-לה Amy Winehouse או Beyonce. גם כאן לזמרת אין קול מספיק גדול כדי להחזיק את השיר הזה. הפזמון החמוד מפצה על זה. הוא אמנם מחניף למאזין, אבל מופק כיאות. השיר כולו בעיבוד של כלים חיים ולא אלקטרוניים ונשמע פחות כמו שיר ששומעים בבר בביצוע להקה חיה, ויותר כמו שיר של זמרת מבוססת. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת שמלה שחורה עם חורים במרכזה ושסע גדול ברגל שמאל. הפילטר של המצלמה רך במיוחד. בוידאוארט הצללית המרקדת של הזמרת. היא נראית ונשמעת מצוין. באמצע השיר היא פוסעת מהבמה המרכזית על המסלול לכיוון הקהל. בפזמון היא חוזרת חזרה. כל הכבוד לה שהיא מחזיקה את השיר לבדה, בלי רקדנים או פרופס.

Felin – Solo Anthem – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בנגינת גיטרה חשמלית מתגברת. הזמרת נכנסת בשירה חצי מדוקלמת. זה המנון גראנג' עם מלודיה קצת פופית והרגשה של Vanilla Ninja. כן, זה רוק ונילי למדי. היו גם השוואות ל-P!NK and Avril Lavigne, וגם את זה אני יכול לשמוע. אני גם יכול לשמוע את דנמרק 2022, שזו ההשוואה הכי מעליבה שאני יכול לחשוב עליה. רוק דלוח, ממוחזר ולא מעניין. 1/5."
בהופעה החיה: אורות סגולים שוטפים את הבמה. המבצעת, עם שיער סגול, עומדת מאחורי הבמה הקונסטרוקציה הברזלית שעל הבמה ופוסעת לקדמת הבמה, משל הייתה דמיאנו דוד באירוויזיון 2021. היא לובשת אאוטפיט שחור מעור. היא עולה על הקונסטרוקציה, יורדת, רצה וקופצת. עמה על הבמה שני גיטריסטים ומתופפת. השיר מחורבן, אבל היא מופיעה טוב.

Elysa – The Last to Know – בסקירת השירים כתבתי: "בלדת פופ, ששוב מתחילה בנגינת פסנתר. בגשר הזמרת משתנקת. שמעתי השוואות לישראל 2024, ואני יכול לשמוע את זה. אחרי הפזמון הראשון, מגיע שוב, העיבוד האלקטרוני, הפעם יותר עדין. המילים קצת קלישאתיות. זה אמנם טוב מהשירים הקודמים שלה, אבל עדיין נורא גנרי ולא מרשים מוזיקלית. המבצעת מנסה בכל כוחה להוכיח שהיא גם יוצרת רצינית עם מנעד ווקאלי. נחיה ונראה. 3/5."
בהופעה החיה: היא כורעת על הבמה, לבושה בשמלת תכלת חצי שקופה. גם כאן יש פילטר רך שלמצלמה. הבמה מוחשכת ויש אלומת אור שמאירה אותה מהפרופיל. אחרי הפזמון הראשון, היא פוסעת לקדמת הבמה ובפזמון מכונת הרוח מתחילה לפעול. ווקליסטית גדולה היא לא, ואולי היה עדיף לתת את השיר לזמרת שיכולה לבצע אותו. זה יורד אצלי ל-2/5.

Gem98 – Psycho – בסקירת השירים כתבתי: "רוק אימו או פופ-Pאנק א-לה My Chemical Romance. לפחות אנחנו מקבלים משהו מקורי. העיבוד נאמן לז'אנר והביצוע כועס ומשביע רצון. מוזיקלית, זה פחות הטעם שלי, אבל אני יודע להעריך את זה. לא יצירת מופת, אבל לפחות לא משהו שמזלזל באינטיליגציה של המאזין. 3/5."
בהופעה החיה: הזמר מחזיק פסל ראש בדמותו. הבמה מתהפכת והבמה עוברת מצבעי אדום לצבעים רגילים. ההרגשה היא אכן פסיכוטית. הוא לובש בגדים שחורים דמויי עור, יושב על כסא קטן ומסתובב בפזמון. הוא גם מסוחרר ומתקשה לעמוד. כן, זו הופעת רוק אמיתית, והוא מתמסר אליה. זה נראה מאד unrehearsed, אבל אני מניח שזה רק הנראות. וידאוארט המציג את דמותו, ההולכת ומשתגעת מאיים למחוץ את הסולן. זה מצוין.

An-Marlen – Külm – בסקירת השירים כתבתי: "לזמרת קול עדין ופגיע. השיר עצמו הוא קטע האוס בפזמון, שקט בבתים ועשיר בהפקה בפזמון. ההפקה מתוחכמת אך לא מכבידה, משלבת סינתיסייזרים אווריריים עם פעימות עמוקות שמזכירות דופק פועם מתחת לשכבות קרח. הווייב הדיגיטלי מתחבר בצורה טבעית לרגש האנושי שבקולה של An-Marlen, שמצליחה להעביר תחושת געגוע כמעט מוחשית. ההרגשה היא של מסיבה שלקראת סיום, כשאתה כבר שיכור ורוצה להרגיש בכל מאודך. 3/5."
בהופעה החיה: היא מתחילה את ההופעה בפרופיל. את הבמה שוטפים צבעי כחול. היא עצמה לובשת שמלה לבנה, שנראית כחולה מהאורות. בוידאוארט ריבועי אור, שנראים יותר כמו חלונות. היא עושה תנועות כוראוגרפיה עם היד והגוף, מה שגורם לכל ההופעה להראות מאד לא טבעית. כשיר זה עדיין שיר חמוד.

Frants Tikerpuu – Trouble – בסקירת השירים כתבתי: "פופ-בלוז, שנשמע כמו "Human" ש Rag'n'Bone Man של או "Pray for Me" של Kristin Husøy. זה שואב את אותם שטיקים מוזיקליים, אותו עיבוד מוכר. דווקא לזמר אין קול עם נשמה מספיק כדי לסחוב את השיר. המלודיה לא מפותחת מספיק, ונשמעת כמו שני השירים הנ"ל. מאכזב. 2/5."
בהופעה החיה: הבמה בצבעי אדום. הזמר יושב על כורזה ושר עם מיקרופון שיורד מלמעלה. שלושה זמרי ליווי מנסים להרים לו עם מחיאות כפיים. הוא פוסע קדימה, מחבר את המיקרופון לסטנד ומבצע את הפזמון. הוא נראה מאד לא נלהב להיות על הבמה והשיר כל כך לא מקורי, שזה מוציא מהדעת. זמרי הליווי מרקדים להם.

Anna Sahlene – Love Me Low – בסקירת השירים כתבתי: "פופ סקנדינבי אלקטרוני בואכה שלאגר למבוגרים. השיר צפוי ונבנה ללא הפתעות לפזמון ההמנוני, שמזכיר מאד את השיר של Mariette מהמלודיפסטיבלן של 2023, "Shout It Out". השיר נעדר בשורה חדשה ונשמע כמו הרבה פיזמוני פופ כושלים. אני מאמין שגם בקדם האסטוני הוא צפוי להיכשל. לשיר המודולציה הצפויה ביותר מאז בריאת השלאגר. 2/5."
בהופעה החיה: ההופעה מתחילה בקלוזאפ על העיניים שלה. היא מאופרת בצבעי זהב וגם הבגד שהיא לובשת בהתאם: בגד צמוד בצבעי זהב ושחור. שיער אסוף לצמה גדולה. זה כל כך ריג'קט של המלודיפסטיבלן שזה מצחיק. כלום לא עובד כאן. זה אמור להיות שיר עם רקדנים מוזר על ידי ווקליסטית עם יכולות. בפועל ההופעה סטטית, והקול שלה לא מרשים. היא שולחת ידיים לקהל המתלהב.

Tuuli Rand – Rem – בסקירת השירים כתבתי: "מקצב אמביינטי ו-RnB-י לאה פותח את השיר. הזמרת שרה בקול מלא אופי. זה מרגיש רגוע בואכה מנומנם. הפזמון כבר יותר אנרגטי, והעיבוד כולל פרץ של מוזיקה שבא והולך. זה יכול לעבוד יפה על הבמה. אני לא חושב שיש פה להיט אירוויזיון, אבל בהחלט להיט רדיו או משהו שיכול להרים אולם קטן עד בינוני. ה-C part כולל כלי מיתר ואת הזמרת שרה בקול גבוה. כצפוי החלק הזה בונה מתח לפזמון עצבני נוסף. 3/5."
בהופעה החיה: גם היא לובשת זהב, והמיקרופון עוטה לו צבעים נוצצים. היא לובשת מחוך סטרפלס. המצלמה עם אפקט של רעידות בפזמון. היא שרה בסדר, מזייפת קצת, ואין לה נוכחות בימתית. גם כאן לא קורה כלום על הבמה, וזה עובד לרעתה. היא לא מחזיקה את השיר וקולה נשמע דק. חבל, זה היה מהשירים הטובים של הערב.

Minimal Wind – Armageddon – בסקירת השירים כתבתי: "צלילי כינורות קצרים ויוצרי מתח מהווים את האינטרו של השיר. הזמרת מתחילה את השיר, וכשהיא מבצעת תווים יותר גבוהים היא פותחת את הדלת לכלים נוספים ולצלילים רכים יותר של כלי המיתר. הפזמון מעביר את השיר מבלדה למידטמפו נימוח ומוזיקלי למדי. מהשירים היותר נחמדים ששמעתי בקדם הזה, למרות שגם הוא לא פורץ גבולות. לזמרת קול ורסטילי למדי. 3/5."
בהופעה החיה: הזמרת לובשת חולצה חומה. היא עומדת במרכז בימה חשוכה, כאשר מאחוריה חברי הלהקה מנגנים על כליהם. היא זזה ונותנת להם את הבמה. היא יורדת להלך בין הקהל, ונוגעת יותר מידי באנשים שם לטעמי. היא עולה בחזרה לבמה ומתאחדת עם חברי הלהקה. היא כורעת על ברכיה, בעוד האורות על הבמה מרצדים. הצבעים העיקריים בהופעה הם שחור וטורקיז. הופעה לא טובה.

Andrei Zevakin feat. Karita – Ma ei tea sind – בסקירת השירים כתבתי: "השיר מתחיל בעיבוד סינתפופ אייטיזי. הזמר נכנס בשירה מהירה, כמעט ראפ. ברקע נכנסת מכונת התופים וקישוטי אלקטרו נוספים. הזמרת מצטרפת אליו בגשר, הבונה מתח לפזמון הטכנו העצבני, שבו המבצע זועק על רקע הפקה מתכתית כבדה וקרחניסטית. את הבית הבא המבצעת שרה בקולה הדק. דווקא המלודיה היא החלק המאכזב בשיר. המלודיה של העיבוד איננה מספיקה, ולמרות שזה שיר סביר למדי, הוא לא עולה על הציפיות. 3/5."
בהופעה החיה: הזמר מצולם ממצלמה שנמצאת על פניו. בשלב מסוים הוא מצלם את ההשתקפות שלו. בחירה אמנותית מעניינת. הוא מסתובב ודוחף את אחת המצלמות קדימה. את הפזמון הוא כבר צועק. גם כאן יש גייזרים שיוצאים מהרצפה. תמונות של ידיים בוידאוארט. הצבעים השולטים בהופעה שם ירוק ואדום. הזמרת מבצעת את השיר בהרבה פחות כריזמה ממנו, אבל יש לו מספיק כריזמה בשביל שניהם לדעתי.

Tommy Cash – Espresso Macchiato – בסקירת השירים כתבתי: "הפייבוריט הגדול לזכייה בקדם. השיר מתחיל כפופרה איטלקית, או יותר נכון כמו פארודיה. לאחר מכן, נכנסת הפקת הפופ-דאנס האנדר-פרודוסד. הבתים לאחר מכן נשמעים כמו צ'רלסטון, גם הם באווירה איטלקית משהו. הסגנון המוזיקלי הוגדר על ידי חלק מהחובבים כדיסקו-פולו, מוזיקה פולנית אתנית משולבת עם פופ ומוזיקה אלקטרונית. אני לא חושב שהשיר הזה חזק מספיק. אלא אם כן ההופעה תהיה ממש מפתיעה ומחוץ לקופסה, אני לא רואה כאן זכייה. 3/5."
בהופעה החיה: הקהל שואג. הוא עומד בפרופיל לקהל ולמצלמות, כשלצדדיו שנייפ שנראים כמו מאבטחים. הוא שר לקפה ושותה אותו. אז הוא נותן בריקוד קרינג'י. מגיע עוד מאבטח ונותן לו קפה. המאבטחים מתגלים כרקדנים והשלושה נותנים בריקוד מטופש. עוד רקדנים מצטרפים. בוידאאורט שקיות קטנות של קפה. אני מצטער, זה לא עובד.

Marta Lotta – Tantsin veel – בסקירת השירים כתבתי: "שיר באווירת דיסקו רטרואית. הזמרת שרה בקול גנרי למדי על רקע צלילי מחיאות כפיים וגיטרות בס. צלילי הדיסקו מלווים אותה לבית הבא. הפזמון קליט וזכיר, אבל זמרת שהייתה שרה את זה בקול גדול ועולה לגבהים הייתה מצליחה לעשות יותר עם השיר הזה. מלודית מדובר בשיר לא מזיק, די בינוני, אבל עובר. 3/5."
בהופעה החיה: היא לובשת שמלה אדומה ללא שרוולים ושיער אסוף. עמה ארבע רקדנים בלבן עם ציציות, שאחד גם עושה עצמו מנגם בגיטרה. היא עצמה לא ממש יודעת לרקוד. שאר הרקדנים מנסים לפצות, אבל זה פשוט נראה מאד לא מגניב. זה שיר נחמד בסטודיו, והיא גם מבצעת אותו סבבה, אבל ההופעה לא עוברת טוב. הופעה סתמית וסאחית.

להלן דירוגי לשירי הגמר, המתעדכן לאחר ההופעות:

1. Räpina Jack feat. Kaisa Ling – Tule
2. Andrei Zevakin feat. Karita – Ma ei tea sind
3. Joelle – Eyes Don't Lie
4. An-Marlen – Külm
5. Gem98 – Psycho
6. Minimal Wind – Armageddon
7. Tuuli Rand – Rem
8. Tommy Cash – Espresso Macchiato
9. Marta Lotta – Tantsin veel
10. Janek – Frozen
11. Elysa – The Last to Know
12. Stereo Terror – Prty Till the End of the World
13. Ant – Tomorrow Never Comes
14. Anna Sahlene – Love Me Low
15. Frants Tikerpuu – Trouble
16. Felin – Solo Anthem

אחרי הפסקת החדשות, חוזרים לתחרות. מופע הביניים הראשון הוא של נציגי אסטוניה מהעבר, Poisteband.

הגיע זמן התוצאות. השופטת מאיסלנד מעניק 12 נק' ל-Felin. השופט מבריטניה (ויויבלוגס) מעניק 12 נק' ל-Gem98. השופט מלטביה מעניק 12 נק' ל-Tommy Cash. השופט מליטא מעניק 12 נק' ל-Tommy Cash. השופט מאוסטריה מעניק את 12 הנק' ל-An-Marlen. השופטת מצרפת מעניקה 12 נק' ל-An-Marlen. השופטת מנורבגיה מעניקה 12 נק' ל-Tommy Cash. השופט משבדיה מעניק 12 נק' ל-Tommy Cash.

להלן מצב הנקודות עד כה:

הקווים נסגרים. עד שתגיע הצבעת הקהל, אנו נהנים ממופע ביניים, Kristian Jarvi, Kitty Florentine Cartoon, ו-Nordic Pulse ב-"On the Break of Dawn".

ניקוד השופטים מתורגם ל-1-16 נקודות. הגיע זמן לניקוד הקהל לאלו שלא העפילו לסופר-גמר:

1 נק' – Tuuli Rand
2 נק' – Stereo Terror
4 נק' – Anna Sahlene
7 נק' – Räpina Jack feat. Kaisa Ling
5 נק' – Joelle
10 נק' – Marta Lotta
14 נק' – Minimal Wind
8 נק' – Elysa
11 נק' – Frants Tikerpuu
9 נק' – Felin
14 נק' – Ant

לאחר הוספת ניקוד הקהל, 3 עולים לסופר גמר והם:

• An-Marlen
• Andrei Zevakin feat. Karita
• Tommy Cash

מה שאומר ש-Janek סיים במקום הרביעי ואת דרכו בתחרות.
הקווים נפתחים ל-15 דקות נוספות. במופע ביניים, Dagö.

מופע ביניים נוסף – Ines.

הגיע זמן התוצאות. למקום השלישי הגיע/ה/ו:

An-Marlen

והזוכה/ים הוא/הם:

Tommy Cash

בהצלחה ל-Tommy Cash ולאסטוניה בבא!

ניתן לצפות שוב בקדם כאן: